חסרון בדרך ארץ - חיוב מיתה בידי שמים [לימוד עצום]

- - - לא מוגה! - - - 

כתוב על הכהן הגדול,

ועשית על שוליו רימוני תכלת וארגמן ופעמוני זהב בתוכם סביב.

והיה על אהרון ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני אדוני ובצאתו ולא ימות.

הכהן גדול צריך להיכנס בשמונה בגדים והמעין שלו יש לו פעמון ורימון,

וכשהוא נכנס זה מצלצל ומשמיע קול.

ואם הוא נכנס

בלי זה,

העונש שלו זה מוות.

שמעתם איזה עונש חמור?

אם הוא נכנס

ולא יישמע קולו

בבואו אל הקודש

לפני השם ובצאתו,

הוא ימות.

מה הקפידה התורה כל כך על המעיל שיהיה בו פעמון ורימון? ואם לא יישמע אז מה קרה?

מה, הוא לא נכנס טהור? מה, מה הבעיה?

פירש הרמב״ן

שאין המיטה מפני שהוא חוסר בגדים.

זה לא הטעם בגלל שהבגד חסר, יש פגם בבגד והוא לא נכנס עם שמונה בגדים,

כי יש בגד אחד חסר ופגום,

לכן הוא חייב מיטה.

לא בגלל שהוא מחוסר בגדים.

למה הוא אומר, הרמב״ן, שהרי נאמר, בצאתו,

ובצאתו גם הוא צריך שיישמע.

למה?

הרי צאתו זה כבר לא שעת עבודה.

בצאתו זה כבר לא שעת עבודה. כשהוא בא זה לעבודה.

כשהוא יוצא נגמרה העבודה.

אז למה הוא צריך להתחייב מיטה?

משמע, שזה לא מטעם מחוסר בגדים.

אך נצטווה, אומר הרמב״ן,

לתת הפעמונים שישמע קולו וייכנס לפני אדוניו כאילו ברשות.

יש לכם פעמון בבית?

שישמע קולו בבואו אל הבית. לוחצים, טר,

טר, דופקים.

ואם הדלת פתוחה, אפשר להיכנס? לא.

צריך לקחקח בגרונו.

מישהו כאן, יש מישהו בבית?

צריך שיישמע.

הקדוש ברוך הוא, כשנחבא ממנו אדם,

אומר אייכא.

למה אומר לו אייכא? דרך ארץ.

מה דרך ארץ?

שלא יפתיע אותו בפתע פתאום,

כמו האדם שנכנס לבית.

דרך ארץ.

אז הטעם ששמים את הפעמון,

שיהיה

קולו נשמע וייכנס לפני אדוניו כאילו ברשות.

עצם השמעת הפעמון זה נטילת רשות.

אתה משמיע כשאתה נכנס.

כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה כעניין אחשוורוש.

הרי שחסרון דרך ארץ חמור הוא כל כך

שחייב עליו מיתה בידי שמיים. שמעתם דבר כזה?

חיוב דרך ארץ

זה עד כדי כך שחייב עליו מיתה בידי שמיים.

חייב מיתה בידי שמיים. שמעתם?

ועניין דרך ארץ אינו מיוחד כלפי המקדש בלבד,

או דווקא.

שהרי אמרו שרבי יוחנן,

כשהיה נכנס לביתו, היה מנענע,

משמיע קול.

משום שנאמר,

ונשמע קולו בבואו אל הקודש.

מאיפה הוא למד את זה? מבית המקדש.

אבל זה בבית המקדש.

הוא אומר, לא, לא, זה גם לבית שלך.

ונשמע קולו בבואו אל הקודש.

הרי שלמדו מכאן דרך ארץ לכל אדם. חכמים למדו דרך ארץ לכל אדם.

הרב אוירבך, זכר צדיק לברכה,

בהספד על אשתו,

אמר עליה דברים גדולים.

הוא אף פעם לא ציער אותה, לכן הוא אמר, אני לא מבקש ממנה סליחה.

אין לי על מה לבקש ממני סליחה,

כי מעולם לא ציערתי אותה.

שמעתם?

יהודי שחי,

למעלה מחמישים שנה, שישים שנה עם אשתו,

אומר, אני לא ציערתי אותה פעם אחת, אני לא מבקש מחירה.

ומספרים עליו,

לפני שהוא היה נכנס הביתה,

הוא היה מסדר את בגדיו,

כאילו עכשיו לכבוד שבת הוא הולך לבית הכנסת,

כשהוא מגיע הביתה.

למה?

כי הוא הולך להקביל פני שכינה.

שהאישה זה כמו שכינה, והוא הולך להקביל פני שכינה.

דרך ארץ.

תשמעו עוד דרך ארץ.

כתוב אצל יוסף הצדיק,

ויעזוב בגדו בידה ויצא החוצה.

למה הוא עוזב את הבגד בידה?

הוא לא יכול למשוך את הבגד ולקחת אותו?

למה הוא משאיר לה ראיות כדי שהיא תוכל להרשיע אותו?

היא תופסת אותו בבגד. מה הבעיה? אתה בחור, גבר,

אישה, תמשוך ותלך.

כתוב, ויעזוב בגדו בידה מרצון.

ויעזוב. לא כתוב שהיא חטפה לו את הבגד. הוא עזב.

ויעזוב בגדו בידה ויצא החוצה.

פירש הרמב״ן, למה הוא עשה זאת?

לכבוד גבירתו.

לא רצה להוציאו מידה בכוחו הגדול ממנה והסיר אותו מעליו.

שמעתם?

מי זה גבירתו,

מרשעת,

שרצתה להחטיאו בעולם הזה ולעולם הבא,

להפסידו את הכול,

שאיימה עליו באיומים קשים עד כדי הריגה,

ועשתה הכול רק בשביל לסבך אותו.

אחת כזאת,

ודאי שצריך לברוח כל עוד נפשו בו ולקחת איתו את הבגד ולא להשאיר שום ראייה.

והוא משאיר. מה יש?

הוא משאיר את זה משום שיש כבוד לגבירה.

והוא לא רצה להוציא מכוחו,

בכוחו הגדול ממנה.

הרצון שלו היה לאבד אותו משתי עולמות, והוא סיכן את עצמו.

ומה הוא היה מוכן לקבל בתמורה לזה?

עשר שנים בפנים.

שמעתם?

בשביל דרך ארץ,

יוסף הצדיק מקבל עשר שנים בפנים.

שמעתם דבר כזה? עשר שנים בפנים.

על דרך ארץ. אתה משאיר ראייה?

אדם שעושה מעשה שלא יעשה, לא משאיר ראיות. אדם שעושים לו מעשה שלא יעשה, הוא צריך להשאיר ראיות?

הוא אומר, כן, אבל זה הגבירה.

זה הגבירה, איך אני יכול לעשות? דרך ארץ.

אני יכול למשוך ככה? זה דרך ארץ?

עשר שנים

מקבל יוסף הצדיק.