מעטים הם הצדיקים השולטים על עצמם

טוב, אז אני אספר לכם סיפור בסיום, אומר הרב גלינסקי: כיתתי את רגלי ל-East side. East side, לצד מזרח. להתרים גביר נודע להחזקת התורה. הוא הלך להתרים לישיבה, הייתה לו ישיבה בחדרה והוא רצה להתרים לישיבה. אז הודיעו לו שבעל הבית איננו. זה דבר נפוץ, כל גביר שאתה מגיע הוא לא בבית, הוא לא בבית. ואם הוא לא בבית, הוא לא זמין, הוא עסוק... מתי יהיה? אמרו לו עוד כמה שעות. טוב, הרב גלינסקי אומר היו לי עוד כמה כתובות הלכתי לשם. שבתי עוד פעם לביתו. בעל הבית התאחר, הוא לא נמצא אומרים לו. מתי יהיה? מושכים בכתפיים, לא יודעים. טוב, מצאתי טלפון וטלפנתי לביתו. אמרתי יש לי הודעה קצרה לבעל הבית. פלא פלאות!  הוא עונה: "הלו". נמצאה האבדה! הוא בבית! אמרתי על פי דין, הרב גלינסקי היה יודע לעקוץ.. אמר לו על פי דין אני חייב לבקש מכם מחילה, תסלח לי. שואל אותו למה מחילה? על מה עלי למחול? אז הוא אומר, הסברתי לו שהבנתי שאמרתם לבני הבית להודיע לי שאתם לא בבית, חשדתי שאתם משקרים. שמעתם מההוא אומר לו? הוא אומר לי שאני הבנתי שאתם אמרתי לבני הבית להודיע לי שאתם לא בבית, חשדתי אותך בדבר שקר. עכשיו הבנתי שטעיתי, חשדתי בקשרים. כי בעל הבית באמת לא בבית. אתה לא בעל הבית! לא אתה קובע ולא אתה מחליט. לדאבון לב  אתה מאלו שהם ברשות ליבם. יצר הרע קובע בבית הזה, לא אתה! והוא הבעלים האמיתיים ואני מבקש מחילה שחשדתי ששיקרת.

כן, אבל זאת האמת העגומה והיא מדברת עלינו. זה לא סיפורים של פעם, זה הכל מסופר עלינו. אנחנו הולכים אזוקים עם יצר הרע, תמיד. אנחנו חושבים שאנחנו מחליטים ואני בא לי, לא אתה ולא כלום אתה נגרר! אומנם אתה נראה כמו שוטר אבל אתה שודד! זאת אומרת, כל אחד צריך להתעורר ולראות, פרשתה עקומה, פרשת קורח. אחד מגדולי ישראל שיכל להיות.. איזה מדרגות עליונות ואיזה שכר היה מקבל בגן עדן, בשביל טיפה כבוד הפסיד את הכל וגרר איתו רבים וטובים למטה, לשאול. וכל זה בכוחה של ליצנות, בלי הוכחות, בלי עובדות, בלי ראיות, בלי שום דבר! חוזרים כמו מנטרה על אותם דברים. הוא ביזה, הוא לא ביזה, הוא אמר, הוא לא אמר, הוא רצה להנהיג, הוא לא רצה להנהיג. הכל זה בלבולים ופטפוטים של יצר הרע. "רשעים מסורים ביד ליבם". מעטים הם הצדיקים שהם שולטים על הלב שלהם ויודעים איך לשלוט על רגשותיהם, על תאוותיהם, חמדתם וכו'. עכשיו כל אחד יעשה חשבון עד כמה באמת הוא שליט ברצונותיו. כמה הוא מסוגל למשוך ידו מצלחת שהוא מתאווה. כמה הוא יכול לדחוק את עצמו שלא לשתות או לאכול בשעה מסוימת? שלא להכניס עוד פעם את היד ולקחת סיגריה, כמה אתה גיבור? כמה פעמים אתה יכול להסיט את העיניים מלראות מראה אסור? בוא, תבדוק כמה אתה שווה! אם תראה שאתה לא מסוגל, שזה קשה ואתה נזכר שבעצם אתה לא רוצה ושאתה בסוף כן עושה, אז תדע שאתה אזוק ע"י יצר הרע והוא מוביל אותך לתחנת המשטרה. לא אתה מוביל אותו, אתה מובל ולא מוביל.