טעמים בברכת המזון | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 27.03.2017, שעה: 22:07
- - - לא מוגה! - - -
בברכת המזון אנחנו אומרים, מזן את העולם כולו בטובו, בחן, בחסד וברחמים.
הוא נותן לחם לכל בשר כי לא עולם חסדו,
ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו,
והליח, סר לנו מזון לעולם בעד.
בעבור שמו הגדול כי הוא אל זן ומפרנס לכל
ומטיב לכל
ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא,
כאמור פותח את ידיך ומשביע לכל חייו אותו.
הוא נותן לחם לכל בשר
כאילו עולם חסדו. היהודי
בא לפני הרב שבור ורצוץ,
רודף אחרי הפרנסה,
וזו בורחת ממנו.
בכל עסק שהוא עושה נכשל,
שערי הצלחה ננעלו בפניו.
הביט בו הרב ואמר, אבל בכל זאת אתה חי,
לא גבעת ברעב.
אכן, לבסוף הוא שולח יד במלאכה מזדמנת,
מרוויח מן היד לפה,
נו, אבל זה לא זה,
מה יעשה?
אמר לו הרב, תשמע, יש לי עצם.
ביום חמישי מתקיים היריד
בעיר הסמוכה.
לך לשם ותסתכל סביבך.
הלב שלו ניטר משמחה, מי יודע מה הרב חזה כבר,
איזה עסק הזדמן לפניו.
בלב מתרונן הלך ליריד.
המוני סוחרים הגיעו עם עגלות מלאות
מכימון ברחבה והפכון לדוכנים קדושי סחורה.
את הסוסים קשרו לה עצים סבים,
על צווארם תלו שק עם שיבולת שועל למאכלם.
המוני הקונים עברו מעגלה לעגלה,
משישו את הסחורה והתמקחו,
שילמו ולקחו.
איש לא פנה אליו בדברים.
נהדף ממקום למקום,
הפריע בכל מקום,
עד שמצא מקלט בצלע עצים בין הסוסים והמתין,
אולי מישהו יתעניין בו, יציע לו דבר מה.
לשווא.
היריד ננעל.
הסוסים שבו ונרתמו לעגלות הריקות ועזבו את המקום,
והוא נותר לבדו.
בלב דוואי שב אל הרב עם תקווה שנכזבה בטרוניה גדולה.
ריבי,
שבתי בידיים ריקות.
הפטיר במרירות.
הרב אמר לו, לא ציפיתי שתעשה שם עסקים,
אבל לבטח החכמת.
ספר לי מה ראית.
נו, מה הוא ראה?
שהדפו אותו ממקום למקום, עד שהוא מצא מקלט בין הסוסים.
נו,
היית בין הסוסים?
אמר לו הרב, הרי כתוב, מנלפנו מבהמות ארץ.
זאת אומרת, אנחנו נלמד גם מבהמות הארץ לפעמים.
אפשר ללמוד מהן.
ואפשר ללמוד מהסוסים.
אה, האיש צחק צחוק מריר.
אכן, הסוסים הם כבני אדם.
יש סוסים חכמים,
יש סוסים טיפשים.
קשרו אותם ברסן לעצים.
היו שהתאבו לעשב שלרגליהם.
אבל החבל הקצר לא אפשר להם להגיע.
משכו, התייסרו, נפצעו עד שנכנעו,
ובסוף השקיעו ראשם בשק שיבולת השועל.
והיו חכמים שמיד אכלו מן השק וחסכו לעצמם את כל ההתאמצות והאכזבה.
אתה רוצה לומר שחזרת משם בידיים ריקות?
הלוא זה בדיוק מה שרציתי שתראה, קרא הרב.
הבורא יתברך נותן נחם לכל בשר,
תולה לכל אחד מאיתנו את שק השיבולת שועל שלו.
אבל רבים כל כך מתאמצים ומושכים ומנסים ומתאכזבים,
ולבסוף הם חוזרים ומשקיעים ראשם בשק שלהם.
לא חבל?
זה גזירת, בזיעת אפיך תאכל לחם, יא טמבל.
ובכן,
מטיב לכל,
השם מטיב לכל,
אין בכך ספק.
בכל זאת,
רואים אנחנו צרות כה רבות.
נו, אז מה נגיד?
אם אומרים שהקדוש ברוך הוא מטיב לכל,
ואנחנו רואים צרות רבות, מה נגיד?
חייבים לומר שגם הן לטובה.
אם כתוב בפסוק שהשם מטיב לכל,
אז אין צרות. איזה צרות?
זה טובה גם כן, כמו שלמדנו על המרור.
רבנו החפץ חיים, זכר צדיק ורכה,
פגש תלמיד שיצא לעסקי מסחר,
וההצלחה לא האירה לו פנים.
אז הוא התעניין.
התעניין בו ושאל אותו, מה נשמע?
התלמיד נהנה. מה הוא אומר לך, רבי?
יותר טוב לא היה מזיק.
מניין לך השיב לו חפץ חיים?
לי אין ספק שיותר טוב היה אכן מזיק.
שאם לא כן,
היה טוב יותר.
כי השם הוא טוב לכל, ואם זה מה שהוא נתן, זה הכי טוב שהוא יכול לתת.
יותר מזה זה כבר לא טוב.
אז מה אתה אומר? שיותר טוב לא היה מזיק?
כן היה מזיק.
שאם לא כן, השם היה נותן.
משל למה הדבר דומה?
בן שחש במעיו,
והרופא אמר להוריו למנוע ממנו במשך יממה מאכל.
וניטש קרב בין הבן לאבא.
הוא מושיט את היד לאכול, והאבא מונע ממנו.
הוא זוכה, מתחנן לאבא שלו.
אבל אביו לא שאל לו.
למה? כי אביו אוהב אותו, דואג לו,
מרחם עליו,
ולטובתו, כמו שאמר הרופא.
הרופא אמר שלא להאכיל אותו במשך יממה.
ועל כך אמר רבי איצלה פטר בורגר, זכר צדיק וברכה.
אה, תשמעו איזה דבר.
בכל בוקר אנחנו מודים לבורא בשם המלכות,
שעשה לי כל צורכי.
התימנים אומרים שעשה לי כל צרכי,
לא צורך אחד רק, כל הצרכים.
והלא אפילו ספק ברכות להקל.
הרי אם יש ספק, בברכות אנחנו מקלים, לא אומרים את הברכה, במקום שיש ספק.
אבל פה אין שום ספק שכל מה שיש לי וכל מה שאין לי,
זה הכל בכלל צרכי.
איך אתה מברך בשם המלכות?
שעשה לי כל צרכי.
הרי אתה בעצמך אומר שחסר לך וחסר לך וחסר לך, אז אסור לך לברך אם ככה.
איך אתה מברך?
ואתה אומר שאתה משקר,
ובספק ברכות אומרים לא לברך.
אלא פה ברור,
ברור, קבעו לכולם לברך בשם המלכות,
שעשה לי כל צרכי. כי כל מה שעשוי לך,
זה כל צרכיך.
אין יותר, אל תבקש יותר, זה מה שהשם קצר,
זה מה שצריך.
ולמה, למה לפעמים חסר לנו לפי דעתנו, למה?
או כדי למרק עוונות, או לעורר אותנו, להתפלל,
להיות מחוברים,
להיות מחוברים.
יש מעשה מצדיק אחד שהוא בוסס ברפש
חוץ מכבודכם
בנעליים קרועות
פעם אתם יודעים זה לא כמו היום קונים נעליים כל פעם מחליפים כל שלושה חודשים מחליפים נעליים
יש כאלה שיש להם סדרות סדרות
פעם זה היה נעל אחד לכל החיים כמעט היא הייתה מדברת לפעמים
והצדיק הזה, בדרך כלל הצדיקים הייתה להם הבעיה הזאת
ככה היה הרב שך, ככה הרב יגלינסקי, ככה זה, הרבה הרבה, ממש, יש כאלה ששמו את הנעליים של הרב שך במזנון
כן, עם זה הוא למד תורה במשך שנים רבות
אז מכל מקום
הוא הולך ככה בנעל שלו מדברת איתו
והקור מקפיא ברפש ולפתע הושלמה המלאכה
הסוליה נתקעה בשלמותה ושקעה בבוץ
עכשיו כבר אין לו נעליים בכלל
נשא את עיניו למרום ואמר בשברון לב
ריבונו של עולם, אני מבקש ממך
אחד משניים, בבקשה,
אחד משניים
או שתיתן לי נעליים
או שתיתן לי שכל להבין שאני לא צריך נעליים
אבל אם לא זה ולא זה
עלולה חלילה לעלות בליבי טרוניה אל תביא אותי לידי ניסיון
אז אנחנו כמובן שאין לנו שכל לבקש, שיהיה לנו שכל להבין שלא צריך שכל אלא לסמוך על הקדוש ברוך הוא
אז נבקש לפחות נעליים
ומאחר שהקדוש ברוך הוא מכין מזון לכל בריותיו אשר ברא
אז למה טורחים כל כך הרבה בשביל הפרנסה?
זאת לא שאלה כי זה מהקללות שנתקלל אדם הראשון בחטאו
ארורה אדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך בזיעת אפיך תאכל לחם
אבל הקושייה היא אחרת
בגמרא אמרו בפסחים ק יח קשים מזונותיו של אדם כפליים כי יולדה
ביולדה כתוב בעצב תלדי בנים
במזונות כתוב בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך
קשה קשה מה קשה?
מי מתייסר יותר?
האמן לפרנסתו או היולדת?
מי?
מי?
היולדת.
למה?
היא 99 חלקים למיתה
וחלק אחד לחיים, 99% זה מוות.
ודבר שני,
נשאלת השאלה מהו כפליים?
בדיוק כפליים.
איך כפליים?
כתוב בגמרא שקשים זונותיו של אדם כפליים כי יולדה.
אז התשובה היא כך
אישה מבוהנת למעייני הישועה למחלקת יולדות.
בעלה ממהר לגאון מבי חיים קנייבסקי שליטא להזכיר אותה לברכה.
ברכה למה?
שהכול יעבור בשלום ומהר.
שלא תתייסר אלא תלד מיד בשעה טובה.
היא יולדת
והכול שמחים.
ברוך השם.
זהו, זה מאחרינו.
עכשיו נעבור למזונות.
אדם עומד,
חורד אל פאק,
מוכר שעה, שעתיים, שלוש,
הרוויח יפה.
ברוך השם, עשה את ההשתדלות של הקללה,
והשם שלח לו את הפרנסה הקצובה.
אז למה אתה ממשיך לעבוד?
למה אתה עוד עומד?
למה אתה עומד עוד למכור?
כבר יש לך פרנסה, תעלה ללמוד!
לא!
הוא ממשיך את הלידה עוד, כפליים!
לא רוצה ללדת!
עוד!
עוד!
לא תשעה חודשים, שמונה עשרה חודש!
כל החיים הוא בלידה!
אה שדה!
את הרעיון הזה של רבי צדוק הכהן מלובלין, זכר צדיק וברכה
הוא הסביר למה כתוב עיצבון.
עיצבון
זה לשון הקטנה, קטן, כמו אישון, איש קטן, אישון.
בעין אתה רואה דרך האישון,
כשאתה מסתכל בעין אתה רואה את האיש הגדול, בתוך העין הוא קטן, אישון, אישון.
תמיד כשמסתיים יון, יון, יון,
אז זה קטן.
אז אומר, עיצבון זה לשון הקטנה,
וכאן דרשו אותו מלשון הגדלה.
למה? בכפליים היא יולדה.
אז איך עיצבון שזה הקטנה הופך להיות בכפליים היא יולדה? כי היא יולדה, למה?
כי הקדוש ברוך הוא קצב לאדם עצב קטן בפרנסה.
בעיצבון, לא הרבה עצב.
בעיצבון, שיהיה לך קצת קשה בפרנסה. קצת, קצת.
אבל הוא,
מיוזמתו ולהיטוטו,
רוצה להגדיל בכפליים,
אז הוא מגדיל את העיצבון בכפליים.
פרנסה הוא לא יכפיל.
הוא לא יכפיל, רק את העצב הוא יכפיל.
אבל את הפרנסה הוא לא יכול להכפיל כי המזונות קצובים.
אז מה אתה טורח? כבר אמרנו, יא טמבל.
ויש מי שאומר בזמננו שגם בלילה לא שכב ליבו.
גם בלילה יש פסוק, לא שכב ליבו.
זאת אומרת, סוגרים את העסק,
אבל לא את הראש.
הם ממשיכים לשוחח בפלאפונים בלי סוף.
הוא כבר שמע, אומר ארגלינסקי, שיש מישהו שביקש שיקברו אותו עם הפלאפון.
כי הוא רוצה להמשיך לשוחח, הוא כל כך רגיל.
מה יעשה שם? ישתעמם?
אז הוא יחייג לכמה, ידבר איתם, יתאר להם מה קורה לו שם.
בברכת המזון אנחנו מודים על האוכל, זה ברור.
כמו שלימד אותנו הרב עמנואל טולדנו,
שיהיה בריא בשיעור האחרון.
ואנחנו גם מודים על הנחלת הארץ,
על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה,
שכך נצטווינו,
ואכלת ושבעת וברכת את אדוני אלוהיך על הארץ הטובה שנתן לך.
אבל למה אנחנו אומרים על תורתך שנמתנו?
למה אנחנו מודים בברכת המזון על התורה?
רש״י בברכות מ״ח אומר שעל ידי תורה ומצוות ירשנו את הארץ.
שהרי כתוב מפורש,
כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום תשמרונו עשות
למען תחיון ורביתם ובתם וירשתם את הארץ אשר נשבע אדוני לאבותיכם.
אז בזכות התורה ירשנו את הארץ.
טוב,
בעניין זה, עניין התורה,
כבר נכנסנו לתורה, אז הרב גלינסקי מספר עוד סיפור,
שפעם הוא הופיע בפני אנשי צבא,
סגני אלופים.
ואמר להם, יש לי שאלה?
במלחמת מדיין אמרו ריבותינו במדרש שמשה רבנו גייס שלושת אלפים מכל שבט ושבט. אלף למטה, אלף למטה.
אלף היו למלחמה,
אלף שומרים על הכלים ואלף לתפילה.
איי איי איי, ויש לי שאלה.
אתם יודעים, סגני אלופים, עד איזה גיל משרתים בצבא?
אמרו 40-50, יש פנסיה מוקדמת.
המפקדים העליונים, ייתכן שיהיו
בני 60. ייתכן שיהיו בני 60. והוא אוהב לשזור סיפור בתוך סיפור,
אז הרב גלינסקי אומר, זה מזכיר לי שהגרמנים פלשו לרוסיה, היה גיוס חירום,
וגייסו את בני 50 ו-60, אבל באה אחת פטריוט, בן 70,
אמר, מה איתי? אמרו לו, סבא, מה נעשה איתך?
אמר להם, מה, אין אף אחד בצבא בגיל שלי? אמרו לו, כן, יש אולי גנרל אחד פלוני.
אמר, דווקא מתאים לי.
מוכן להיות גנרל, ישר, אין שום בעיה.
אז הכלל, רבותיי, יש לי שאלה.
מה השאלה? למה הפרישו,
למה הפרישו שליש מהמגויסים להתפלל?
כשהוא לקח אלף למטה, אלף למטה,
שליש הוא לקח לתפילה.
יגייסו את כולם למלחמה.
והתפללו הגמלאים.
כל הזקנים התפללו, מכולל בעלי בתים.
אלה שהתפללו והצעירים ילכו למלחמה.
אבל לא,
לקחו מהצעירים אלף מכל מטה, 12,000 צעירים שיכלו להיות לוחמים,
לקחו אותם דווקא. למה לא לקחו את הזקנים?
התשובה היא שרצו להשריש את ההכרה שהתפילה נצרכת במלחמה וצריך את התורה וצריך את הזכויות לא פחות מהלוחמים בפועל.
אמרנו שאפילו הרב קוק אמר שהם קודמים,
אלה שלומדים,
לאלה שנמצאים.
בקו הראשון.
נו, ואם לוקחים מהלוחמים
ומעבירים אל המתפללים,
רק מרוויחים.
זאת אומרת, כמה שיקטינו מהלוחמים ויעבירו למתפללים,
ככה מרוויחים.
ופה הפוך, מוציאים את בני הישיבות ומגייסים אותם בכוח.
איזה שכל עקום.
אבל זה יעלה במחיר, זה יעלה במחיר, אתם תראו.
זה יעלה במחיר.
זה שעוקרים תורה וחושבים שבכוח הזרוע מנצחים, זה יעלה במחיר. תזכרו מה אמרתי.
לא רוצה לפתוח פה, אבל אני אומר שתדעו שזה יעלה במחיר.
אחר כך תצא קלטת, זה עלה במחיר.
ובכן,
מי כבש את שכם?
אנחנו יודעים.
כתוב, ויקחו שמעון ולוי איש חרבו,
ויבואו על העיר בטח,
ויהרגו כל זכר.
אז מה כתוב? כתוב במפורש בפסוק, מי הרג את אנשי שכם 24,000 איש?
שניים, שמעון ולוי.
ומה כתוב בפסוק?
שהם לקחו איש חרבו,
ויבואו על העיר בטח. מה זה בטח?
איך אתה בטוח, בטח?
מילא להרוג אחד-שתיים,
כמו שחיסלו עכשיו את ההוא בעזה דרך הים, נכנסו ועשו לו טח-טח-טח,
והורידו אותו.
נו, בשביל להרוג אחד וכמה באים,
אז אפשר להגיד שזה על בטוח, כאילו. נגיד, לפי השכל שלהם זה בטח.
היה להם כבר פשלות לשייטת וזה.
אבל נגיד שזה נקרא בטח, אבל אחרת להרוג 24,000!
נעבור אוהל, אוהל, אוהל, אוהל!
אתה מחלח בן אדם אחד, אה!
מה עם האחרים?
יהיה קול צעקה, הם לא ירדימו אותם.
כן, בלי משתיקון.
אבל רשי מגלה
מה זה בטח?
היו בטוחים על כוחו של יעקב אבינו.
ואכן ידע יעקב שבזכותו נכבשה שכם,
בזכות זכויותיו ותפילתו.
ולכן הוא מסר אותה ליוסף.
ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי.
אומר רשי, מה זה בחרבי ובקשתי?
תורתו ותפילתו של יעקב.
אתם שומעים?
אז הוא אומר בעצמו, יעקב אבינו, שאני לקחתי מיד האמורי.
איך לקחתי?
חרבי וקשתי.
רשי מסביר מה זה.
זה בתורתו ותפילתו. הם היו בחרב ממש,
והוא יש לו חרב יותר חדה.
החרב של התפילה ושל התורה.
עוד דוגמה,
כל זמן שהיה רבי אלעזר המודעים מתפלל,
בר קוזיווה נחל ניצחונות,
ולא יכלו להכניע את ביתר.
אבל כשהוא מת,
מי שהרג אותו זה בר קוזיווה.
ברגע שהוא מת, נלכדה ביתר ונהרג בר קוזיווה,
ונטבחו שמונה מיליון יהודים.
אז מי החזיק את השמונה מיליון?
רבי אלעזר המודעי,
בן אדם אחד זקן,
החזיק את כל היהודים שם.
52 שנה
אחרי חורבן הבית נחרבה ביתר.
זאת אומרת,
בחורבן החריבו את ירושלים, ואת ביתר לא יכלו להחריב.
ו-52 שנה אחרי, בגלל בר קוזיווה, שחשבו שהוא בר כוכבא, דרך כוכב מיעקב,
מתברר שטעו בו בגדול וכולי.
נו,
ועוד פירוש אחד שאנחנו אומרים, גם כן במסכת מכות,
עמוד דף יוד.
עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים.
זאת אומרת, עומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערי ירושלים שעוסקים בתורה.
אז צריך לדעת את הדברים, ברור מי בעצם מגן על עם ישראל יותר מכולם.
אז זו זכות התורה, לכן מזכירים את התורה גם בברכת המזון.
ואנחנו אומרים
שארץ חמדה טובה ורחבה.
הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק לברכה, היה אומר שהאדם צריך להיזהר
מפרומי נגיעי,
מעיוות של צדקות.
דוגמה לכך,
המרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה.
למרות, שראו שהיא ארץ חמדה טובה ורחבה.
מדוע?
כותב המסילת ישרים, זה על פי הזוהר, בפרק יא,
שפחדו פן ימעט כבודם כשייכנסו לארץ,
יהיה בחירות, והם לא יהיו נשיאים,
ויעמדו אחרים במקומם.
אך אם כן, מדוע הוצרך משה רבנו לבקש על יהושע שיינצל מעצתם?
הרי אלדד ומדד התנבאו כבר
שמשה מת ויהושע מכניס,
ואז ממילא ירבה כבודו.
אם הם הוציאו את דיבת הארץ רעה בגלל כבוד,
למה הוא מתפלל על יהושע שלא ייפול בעצתם? הרי ליהושע לא יהיה חסר כבוד, הוא יחליף את משה.
אז למה צריך להתפלל עליו?
הוא ידע, הרי אלדד ומדד מתנבאים במחנה,
שהוא ימות והוא יהיה אחריו.
אז יחסר לו כבוד?
לא יהיה, לא יהיה.
בבחירות
לא היה לו בעיה, הפוך הוא יהיה המנהיג
אז למה הוא התפלל עליו?
שאלה יפה, נכון?
אבל היא הנותנת
אמרנו שצריך להיזהר מהפרומי נגיעי שלא יהיה עיוות של צדקות לפעמים אדם מעוות בגלל צדקות יתרה הוא עושה עיוות
מה למשל?
יהושע היה תלמיד נאמן
הוא לא משמע האוהל של משה
ועלולה הייתה להיות לו נגיעה של צדקות
לא להיכנס לארץ
שהוא לא ירצה להיכנס לארץ.
למה?
כדי לעכב את מיטתו של משה. הוא כל כך אוהב את משה
הוא יודע שהוא צריך להיכנס לארץ כדי להוביל את עם ישראל הוא המכניס לארץ
אבל אם הוא לא יכניס אותם לארץ אז משה לא ימות
כי משה מת
ויהושע מכניס
אבל אם הוא לא יכניס
אז משה לא יכול למות
אז לכן התפלל עליו משה שלא יתעוור על ידי נגיעה של צדקות
שלא יאל תהיה צדיק הרבה
כי משה אפילו בעצמו קרב את מיטתו
שהרי ה' אמר לו נקום נקמת
השם במדיין
ואחר תאסף
נקמת בני ישראל סליחה
נקום נקמת בני ישראל במדיין ואחר תאסף אז היה יכול לא לנקום והיה יכול להאריך ימים כמה שהוא רוצה
אבל לא הוא מיהר לעשות את רצון הבורא ולנקום מייד את מה שצריך אז אותו דבר הוא התפלל גם ליהושע שלא ייפול גם הוא באותו עניין ועלול לעכב את הכניסה ואז יישאר משה חי
אז זה מסביר לנו שארץ חמדה טובה ורחבה היא ארץ ישראל
אבל אתם רואים שיש אנשים שאפילו שהארץ הזו היא טובה ורחבה דרך אגב במאזן האנשים השבעי רצון בעולם
התושבים של ארץ ישראל הם בעשירייה הראשונה בעולם שמרוצים ממקום מגוריהם
לפני האמריקאים ולפני הצרפתים
זאת אומרת אם כל המצב על הפנים כולם מתלוננים אבל במדד שביעות הרצון אז אנשים שבעי רצון אבל יש כאלה לא שבעי רצון למרות שהארץ היא ארץ חמדה טובה ורחבה ועוזבים פה בשביל
אפס לקיים זיעת אפיך למהדרין בחוץ לארץ ועוד כל מיני חשבונות טיפשים כבר אמרנו טמבל
טוב לסיום אני אגיד לכם משהו שייתן לנו קצת ככה כוח
הסטייפלר זכר צדיק לברכה אמר לי ככה אומר רבי יעקב גלינסקי זיכרונו לחיה על יום הבא שמימות עולם לא הייתה כזו סיעתא דשמיא ללימוד התורה כמו הדור שלנו אתם שומעים?
הוא אומר הסטייפלר שמעולם מאז בריאת העולם עד הדור הזה
לא הייתה סיעתא דשמיא ללמוד תורה כמו הדור הזה
האם אנחנו מנצלים זאת?
והכוונה גם ברוחניות וגם בגשמיות
והוא מסביר
הרב גלינסקי אני עוד אכלתי יומים אצל בעלי בתים
כבר הסברנו את המושג הזה יומים
כשהיו ישיבות בחוץ לארץ אין דבר כזה כמו היום ישיבה שאתה בא, אוכל, ישן,
שותה, נותנים לך הכול, ספרים, הכול, לא חסר לך שום דבר, אתה כמו בית מלון עם כמה כוכבים.
פעם היו צריכים ללמוד על כיסאות, אתם ראיתם פעם אצל אשכנזים,
הכול יבש, אין ריפוד, אין כלום, זה הכול, כן?
שם זה היה עוד יותר גרוע.
ושם היו לומדים, ואחר כך הולכים לאיזה בית שהיה מסכים לארח אותם,
אוכלים על שולחן האדם הזה.
משפחה אחת הייתה לוקחת בחור ליומיים, משפחה אחת.
שלושה, אחד, לארוחה אחת, וזה,
וכל פעם גולים מבית לבית, ממשפחה למשפחה, וזה נקרא יומים.
אז הוא אומר, אני עוד הייתי בתקופה של היומים.
לא היה לך, היית תלוי אם מישהו ייקח אותך, היו פעמים שלא לקחו אותך, ואתה לא אכלת פשוט, לא היה מאיפה לאכול.
לא אכלת.
והייתה עניות גדולה, לא היה מה לאכול.
ולנו בחורי ישיבה,
עוד יותר גרוע.
ולא בכל יום משובצים היינו לארוחת חסד.
היו ימים שרעבנו מלכתחילה.
מראש ידענו שאין מה לאכול.
והיו שרעבנו בדיעבד.
מה זה בדיעבד? חשבנו שיהיה?
ולא היה.
ובחור ישיבה התעניין אצל חבר שלו,
מה נותנים לך שם לאכול?
ענה לו, אפילו לחם אין.
נותנים דייסת גריסים.
קראו לה קשייה.
קשייה.
השני הפתיר ואמר, מצבך עוד טוב.
לך נותנים קשייה לפחות לאכול. זה נקרא ככה דייסת גריסים.
הוא אומר, אבל לי נותנים תירוצים.
היום לא השיגו, בעל הבית חולה.
אבל למדו, למדו. או-הו-הו-הו, איך למדו, למדו.
בחורים, אברכים, למדו.
המשגיח של ישיבת ברנוביץ,
הגאון הצדיק רבי יעקב ישראל לוביצ'נסקי, זכר צדיק ברכה, שם ינקום דמו מהרמן,
סיפר לי, אומר הרב יעקב גלינסקי,
שבשעתו התגורר באישי שוק,
והחפץ חיים בימי אברכותו,
אחרי שחיבר את ספרו,
נסע עם הבן שלו לכולל הפרושים באישי שוק,
ללמוד בפרישות.
במובן שגם הם אכלו יומים.
אלה שהכירו אותו, תמאו.
וכי זה לפי כבודו של החופץ חיים לאכול יומים?
ענה להם פסוק מפרש הוא.
מי האיש החופץ חיים אוהב יומים?
אוהב יומים.
למה אוהב יומים? לראות תויד. אין תו ולא תוירא.
זה מבחינה גשמית.
היום המצב הוא לא כזה, המצב הוא הפלא ופלא לאין שיעור מה שיכולים לאכול.
הרי כתוב
על האמוראים,
שרבי יוחנן עזב את הכולל והלך לעבוד, כי...
מה זה?
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.
מה פירוש?
אפס וכו'.
איי, איי, איי, אפס כי לא יחדל בך אביון, זה היה הפסוק.
מכל מקום הוא הלך.
רואים שהייתה עניות גדולה,
ובדורו של אל-עאי שישה מתכסים בתלית אחת. זאת אומרת, עניות גמורה, אין אפילו שמיכה לבן אדם.
שישה בשמיכה אחת.
עניות, עניות.
אין, לא היה סייעתא דשמיא, אומר הסטייפלר, כמו הדור הזה.
זה בגשמיות.
במה עם רוחניות?
לשאגת אריה זכר צדיק וברכה, שאגת אריה גדול הגדולים,
ענק שבענקים,
כל מקום הוא מונח בתורה הקדושה.
לשאגת אריה לא היה שס.
אין לו ספרים.
לא היה שס.
והיה שואל מסכתות מבעלי בתים.
לבעלי בתים היה אמצעים, אז הם קנו.
והוא היה שואל מהם.
לרבי ישראל סלנטר,
גאון הגאונים, לא היה מקום שהוא לא יודע. אתם זוכרים שסיפרנו איך הטעו אותו פעם,
ונתנו לו שלושים ושתיים מקורות מוטעים.
הנכונים והוא חיבר את הכל וכו' וכו'. לא היה לו ש״ס!
גם הוא לא היה לו ש״ס!
והוא למד בספרים שאולים.
בכל ישיבת סלובודקה
היה ספר רשבו אחד
ושיטה מקובצת אחת.
והיה תור-תור לעיון.
נרשמים בתור?
מתי אתה מקבל את הספר שתוכל ללמוד בעיון?
ואיזה ש״סים!
כמה ש״סים משובשים,
דפוס זיתומיר,
עד שיצאה גרסה בש״ס דפוס וילנה המתוקנת.
אני עוד למדתי בשולחן ערוך עם אותיות שבורות, עם כתב רש״י, זה לא יאומן כי סופר היום, הכל מאיר עיניים, הכל ברור, הכל דפים בז',
מאיר לך, קונטרסטים, משהו מדהים, ומסייעים לך במקורות,
מסמנים לך, והכול במקום אחד.
מה זה, מה זה פינוק שאין כדוגמתו?
והיום יש כזה שפע של ספרי ראשונים, אחרונים, מפרשים, מלקטים.
אין תירוצים.
אין תירוצים. שולחן ערוך. הנה, השולחן ערוך, רק תושיט את היד ותאכל.
הכל ערוך.
תראו איזה ספרייה, איזה אוצר ספרים יש פה, מה חסר, הכל יש, ומה שחסר, מי מייד.
רק לשבת ללמוד.
מי יוכל לבוא ולהגיד, לא יכולתי, לא יכולתי, לא יכולתי. מה לא יכולת?
מה לא יכולת?
איי, איי, שמעתי מרבי חיים שמולביץ, זכר צדיק ברכה, כמה כואב הלב.
בחור יושב ולומד, הרי הוא בגן העדן.
והפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה,
מאכילים אותו גחלה רתמים.
עץ הרותם
הוא מתאכל ומתכלה לאט-לאט. הגחלים שלו מחזיקים הכי הרבה.
ושמה, בגיהינום, מאכילים אותו.
לא מחממים אותו.
מאכילים אותו, גחל רתמים.
איי, איי, איי, כמו שכתוב בחגיגה יב' בעבודה זרה ג',
והרי זה גיהינם, גיהינם, זה גיהינום.
אדם מעצמו ומיוזמתו עוזב את הספר, את גן העדן, ורץ לגיהינום.
נו, אז יהודים יקרים, אני מקווה שהתחזקנו במשהו.
לא להשקיע בגשמיות, כי זה מזומן, זה יגיע.
שק
הסעורים כבר קשור לך לראש,
רק תאכל מה שיש, זה מה יש.
תנסה להוריד את הראש יותר-יותר, לקחת מה זה, רק אתה תשבור את המפרקת. חבל, בשביל מה?
כן, וללמוד, לנצל את הזמן ללמוד. ללמוד, ללמוד, ללמוד, ללמוד.
ואת הגחלים להשאיר לקומזיץ,
אם יהיה בשר.
וללמוד, ללמוד. אין גן עדן יותר גדול מזה.
ברוכים תהיו.
חודש טוב.
תודה רבה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.
