להיות הנהג של הסטרא אחרא, רח"ל!

- - - לא מוגה! - - - 

נו,

מספר לנו עוד פעם הרב גלינסקי סיפור שכבר אמרנו.

עמדתי בראש ישיבת חדרה,

זכיתי לביקור של פרופסור מהטכניון.

באמת, כבוד גדול.

מה בא?

בא להתרשם או בא להירשם?

לא, לא.

חדור קרב היה.

באתי להתווכח.

מי קרא לך? מי הזמין אותך?

מי מעוניין להתווכח איתך?

אני לא מבין.

מילא

אני מעוניין להחזיר אותך בתשובה משום שלפי ידיעתי והכרתי זוהי האמת והיא מקנה לך ולעולם הבא.

אז יש לי סיבה טובה.

אבל אתה לשיטתך סובר שאין

פעם אלא אחת.

זה.

הוא נוצר באקראי מפיצוצים.

ואין לו משמעות.

אז מה אכפת לכם אם אני דתי או לא?

מה אתה בא להתווכח איתי?

אין הדחף הזה נובע אלא מהסטרה אחרה.

מעל כורחך

הוא עוד מוכיח את אמיתות האמונה.

הפרופסור מתעקש, אני רוצה להתווכח.

אמרתי לו, אין לי מה להתווכח איתך.

לאו בעל דברים דידי את.

אז הוא אומר לי, למה?

נפגע, למה?

שאלתי אותו, מה עיסוקך?

אמר לי,

אווירונאוטיקה.

אם אני זוכר טוב,

זה תורת התעופה?

משהו כזה?

אומר הרב גלינסקי.

יפה.

אז אני רוצה להתווכח איתך על עקרונות מדע התעופה.

אומר לו הרב גלינסקי.

הוא צחק.

תגיד לי, מה אתה מבין בזה?

מדענים חקרו במשך שנים,

פרסמו מחקרים,

קבעו כללים,

ערכו ניסויים.

מה אתה יודע מכל זה?

עכשיו הגיע התור שלי לצחוק.

אמרתי לו, כמה זמן קיים המדע הזה שלך?

מאה שנה.

כמה מחקרים פרסם?

מאות?

אלפים?

ביהדות.

קיימת למעלה משלושת אלפים שנה.

והפרסומים שלה מכילים מאות אלפי ספרים.

ואתה נוחת פה ומתווכח.

מה אני יודע על מטוס?

שיש לו כנפיים.

ומה אתה יודע על פסח?

שאוכלים בו מצות.

וראש השנה?

תפוח ודבש.

וחנוכה?

סופגניות.

ופורים?

אוזני המן.

ושבת?

זורקים אבנים.

ועם הידע הזה אתה בא להתווכח? הרי זה כל מה שאתה יודע. מה אתה יודע?

והחצוף עונה ומתריס.

אני לא בא להתווכח על היהדות.

אני בא לשלול אותה.

שמעתם?

אפס אפסים כזה.

בא לשלול את מעמד הר סיני.

לשלול את הנבואה.

את אליהו הנביא.

את רבי שמעון בר יוחאי.

והוא אומר אני מאמין רק במה שאני רואה.

טבעתי.

אומרים שפרופסורים חכמים?

האם ייתכן שלפרופסור יש שכל פחות מילדה בת שמונה?

הוא התבלבל. הוא התבלבל. תסביר לי בבקשה.

סיפרתי לו סיפור שאירע בזמני.

מפקח סייר בבית ספר ברוסיה

בלוויית המנהל.

ביקש המורה למצוא חן בעיניהם.

אמר לתלמידים, אתם רואים את החבר המפקח?

ברוסיה הכל זה הולך עם חבר, חבר.

אז ענו התלמידים, כן,

הסימן שהוא נמצא,

ואת החבר המנהל אתם רואים?

כן, ענו כולם במקהלה.

סימן שגם הוא נמצא,

ואותי אתם רואים? כן, הכריזו כולם בשלישית,

אז גם אני קיים.

ואת אלוקים אתם רואים? לא!

הסימן שרחמנא לצלן עפר לפיהם.

קמה ילדה בת שמונה,

וקרה, חברים,

חברים.

אתם רואים את החבר המפקח?

כן.

ואת החבר המנהל?

כן.

ואת החבר המורה?

כן. כולם במקהלה.

ואת השכל שלהם? לא!

אז סימן שאין להם שכל.

ואני שואל,

מה דחף את החבר המורה?

מה דחף את עוקרי הדת?

מה דחף את עוקרי הדת הציונים במחנות העולים?

ומה דחף את הפרופסור

לבוא עד לחדרה?

ומה דחף את הליצנים שפרקו עולפו והתהפכו?

מה דחף?

דבר אחד אומר הרב דסלר,

שכשם שהצדיק הוא מרכבה לשכינה,

כך הרשע הוא מרכבה לטומאה.

הוא מכשיר להפצת כפירה והסתה לחטא.

הוא לא בא מעצמו.

אין הוא אלא הנהג של השטן.

הוא רק הנהג של השטן.

הוא לא בא מעצמו.

הוא נדחף כמו הרכבת.

יש קטר,

השטן,

והוא מחבר אליו קרונות,

והוא מסיע אותם לאן שהוא רוצה.

עכשיו כל אחד יבחן את עצמו,

האם הוא נהג של השטן?

האם הוא מפיץ בטלה?

האם הוא מפיק לשון הרע?

האם הוא מלבה מחלוקת?

האם הוא מרבה לצון וקלות ראש?

האם הוא גורם לקרירות וזלזול במצוות,

בתפילות,

בייסורי נבלות וטרפות,

בתבלינים,

בזמרים פסולים?

הוא רוצה לאהוב את כולם.

אז ידע נאמנה שהוא תצטרף לצי הרכב של הסטרא האחראה.

פעם הוא היה נהג אוטובוס,

היום הוא הנהג של השטן ישירות.

רבי חנניהו בן-גשיו אומר,

רוסו הקודש ברוך הוא לזרקו את ישראל לפי כוח רבות ונצוות,

שנעמור עלינו בסלמאן סבגו ירדיל תורו.