כת היהדות...

- - - לא מוגה! - - - 

מי שקיבל דינר זהב

והשיב דינר כסף,

עדיין הוא בעל חוב.

עדיין הוא בעל חוב.

והוא בגדר משיב רעה תחת טובה.

קיבלת טובה, מאחזרת רעה?

גרעת ממה שנתנו לך, החסרת.

נתנו לך יותר, למה אתה מאחזר פחות?

ועליו נאמר לו תמוש רעה מביתך.

אתם שומעים?

גזלנו או לא גזלנו?

אתם יודעים כמה גזלנים יש פה?

אתם יודעים כמה גזלנים יש בכלל?

שאנשים קיבלו את החיים שלהם, אז מה הם חייבים?

מה הם חייבים?

מה הם לא חייבים?

ויש להם עוד טענות?

יש להם עלילות?

רחמונא ליצלן.

רחמונא ליצלן.

אני עושה פסק זמן

בגלל שדיברנו בשבת על מקרה חריג מאוד שהיה פה בקהילה.

אז אני רוצה להשמיע לכם

מהכתוב,

וזה מוקלט,

אבל מהכתוב.

שאישה אחת שאמורה הייתה להיות בקהילה,

שפונה לאישה אחרת בקהילה

ואומרת לה כך,

לפחות

לא פה בבני ברק,

אנחנו באנו לפה לבני ברק,

היינו בטוחים שהקהילה

יהיה לנו טוב.

והגענו לפה

וכאילו לא הגענו לפה.

כבר היינו נשארים בחולון.

הקהילה שם הרבה יותר מאוחדת.

הרבה יותר מאוחדת.

אז זאת אומרת, היא לא מאוחדת אבל היא הרבה יותר מאוחדת.

נו, אז מה הבעיה ללכת בחזרה לחולון?

אם באתם לפה בשביל שחשבתם שיהיה פה איזה משהו,

שתכף נשמע מה זה המשהו,

אז לא מצאתם פה את האחדות.

אז מה הבעיה?

מה הבעיה?

חוזרים לחולון.

בואו נעצור רגע בנקודה הזאת, ניכנס למסגרת של מירכאות.

וננסה להבין.

רבי עקיבא היה רב טוב מאוד.

כתוב שהוא היה רבן של כל בני ישראל.

הוא היה ראוי להיות

כמו משה רבנו, הוא נותן התורה, נכון? ככה משה רבנו העיד עליו.

יש לך רב יותר טוב מזה?

הוא לא היה כמו עמנון יצחק, נכון? כזה קיצוני וזה וזה.

הוא תמיד אמר, ואהבת לרעך כמוך.

כמו הנהג אוטובוס.

ואהבת לרעך כמוך.

ואהבת לרעך כמוך. והוא אמר את זה כל הזמן.

ואהבת לרעך כמוך.

ומה יצא לו מזה?

24,000 תלמידים

שלא אהבו זה את זה.

איזה קהילה מאוחדת.

לא הייתה שם קהילה מאוחדת.

לא חלקו כבוד זה לזה.

ומתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא.

מישהו האשים את רבי עקיבא?

מישהו האשים את רבי עקיבא?

הוא אמר,

הוא עשה את הכול.

אם התלמידים

לא הפנימו, לא יישמו, האשם עליו?

מישהו האשים אותו?

הפוך.

הוא בא אחר כך

לאלה שנותרו.

אמרתי לכם שרבים ייפלו,

שם מתו ממש, פה עדיין לא.

אבל מה הוא אמר?

אל תעשו כמעשיהם של הראשונים.

היה בידו משהו לעשות יותר ממה שהוא אמר?

זה נחקק בהיסטוריה היהודית? כולם יודעים שהוא אמר?

כולם יודעים שהוא היה 100%,

שהוא היה בסדר?

אבל מה לעשות שזו הייתה קהילה?

משה רבנו היה בסדר או לא בסדר?

מה פתאום?

משה רבנו זה היה כת.

יש אחד שאומר, אתמול כתב לי אס.אם.אס,

שיש פה כת.

כת.

למה פה כולם רואים הכול שחור, קיצוני וזה?

אתם חושבים, תגידו לי ברצינות,

משה רבנו היה שומע זמרים פסולים?

הוא היה אוכל נבלות וטרפות?

מה אתם אומרים?

הוא לא היה בודק תבלינים משום ביטול תורה?

מה אתם אומרים?

אז רגע, אם הוא כזה קיצוני,

אז כל בני ישראל זה כת.

כל מי שהיום חובר אליו זה כת.

כת של יהודים.

כן, אבל בכת הזאת בחר הקדוש ברוך הוא.

הוא בחר את הכת הזאת.

אז מה אתה מבהיל אותנו אם אתה קורא לזה כת?

כן, כת.

אז מה יש? מה המילה כת?

הרי כתוב במפורש שעל הים עמדו כיתות כיתות.

כת אחת אמרה, נרד לים.

כת אחרת אמרה, לא נרד לים.

כן, יהודים זה כת.

מה רואה בכת?

לא הבנתי.

שויטים שבעוי לו.

שויטים שבעוי לו.

טוב, אני ממשיך עם האישה המתלוננת.

אז היא אומרת,

שכבר יותר טוב בחולון, שמה יותר מאוחד.

רגע, שואלת אותה

בת הקהילה,

אומרת לה, רגע, אז מה רצית?

מה רצית בעצם?

אז היא אומרת לה, שמה יש איחוד.

שמה יש איחוד.

שמה אם למישהו חסר משהו,

מייד דואגים לו.

אהה,

איחוד זה פלוס, אה?

איחוד זה הטבות גשמיות, אה?

רוחניות אין פה. פה אין רוחניות.

אין בכלל.

לא באנו בשביל רוחניות, מה יש פה לתת?

מישהו פה יכול להדריך, לכוון,

לרומם, לעלות, לשפר, אין פה דבר כזה. פה רק גשמיות.

אז אין פה גשמיות, כי שמה,

שמה דואגים לו מייד.

אתם שומעים?

טוב, אז אני דיברתי פה בשבת,

ורמזתי למי שצריך להבין,

והוא הבין,

לכאורה הוא הבין,

ולכאורה הוא אמר שהוא מתנצל, ולכאורה ולכאורה.

והנה במוצאי שבת,

אותה אישה,

אותה אישה

כותבת אס.אם.אס לעוד אישה

מהקהילה,

והיא אומרת,

הרב

הפסיק לנו את המשלוח לשבת.

אה?

מה?

הרב שולח משלוחים לשבת?

מה, הוא נותן מנות לשבת?

אההה.

אז את מקבלת פה.

אמרת שלא דואגים לשום דבר, למחסור. לא הבנתי, אז קיבלת או לא קיבלת?

מה, ידעת שהוא נותן?

הוא אמר לך שהוא נותן?

הוא פעם גילה לך?

הוא דיבר איתך?

קיבלת.

אבל השבת, שלא קיבלת? ידעת מי לא נתן?

אה?

אז הוא נתן עדשים.

מה היא צריכה להחזיר לו?

בשר.

מה החזרת לו?

לשון הרע.

טינופת.

הוצאת דיבה.

זה מה שהחזרת.

ועוד אחרי שכבר את כאילו מתוודה, כי בעלך אמר שגם את מתחרטת.

והבנתם את התוכחה.

אז את מוצא שבת ממשיכה להגיד הוצאת דיבה,

והוא לא ענה לי.

הוא לא ענה לי.

היא שלחה לי.

היא שלחה לי אס.אם.אסים.

סליחה, אימיילים.

אימיילים.

הייתה לה שיחה עם אותה בת קהילה.

והשיחה הגיעה לידי,

ושמעתי בדיוק את העלילות שהיא מדברת עליי ועליכם ועל כולם.

נו.

ואחרי זה הבינה שהיא נפלה.

אז היא שלחה תיקונים, כאילו.

תשמעי, אני מבקשת שלא יתפרסם הדבר, כי עלולים עוד לעשות מזה כותרות ולהוציא דברים מהקשרם, ולהגיד כאילו דיברתי נגד הרב.

כאילו.

כאילו.

אתם יודעים מה זה כאילו?

אני לא רוצה אפילו להגיד לכם מה היא אמרה.

אני ממש לא רוצה להגיד לכם. רק הקטע הזה,

הקטע הזה ספציפית, היא אמרה דברים חמורים,

איומים, נוראים,

שאין עליהם מחילה לעולם.

אבל אני לוקח רק את הנקודה הזאת בגלל הנושא הזה שעכשיו אנחנו מדברים עליו.

מה זה משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו?

אתם מבינים?

עדשים. מה זה עדשים? זה מאכל של אבלים. אבלים.

זה מאכל הכי זול. מה זה עדשים?

אבל אתה, אם קיבלת עדשים,

תעריך אותם!

תחזיר בשר!

כי מי שנתן לך חשב עליך,

דאג לך,

הביא לך את הסל עד לבית,

לא אמר לך אני הבאתי, אני דאגתי,

הביא לך בשקט.

ואתה עוד זוכר את זה לרעה?

כאילו, היי, הפסיקו לי.

מישהו חייב לך משהו?

מישהו הזמין אותך בכלל?

מי חיתן אותך, גברת?

מי סידר לך את השידוך?

מי תרם לחתונה?

איפה היא נעשתה?

ואת פותחת את הלוע שלך ככה,

ועוד ממשיכה במוצאי שבת אחרי השבת עם הדמעות.

זה נקרא משיב רעה תחת טובה.

לא גזל של שלום.

זה הרבה יותר גרוע. זה להחטיא את הרבים, זה להכניס הרס,

זה לתת ביקורת במקום שאין מקום.

אני חושב שזה מספיק בינתיים.

יהיה המשך,

אבל בינתיים. יש עוד כמה פרויקטים כאלה שאני צריך לנתח אותם לאט-לאט,

שזה יתעכל.