ישועת השם כהרף עין

שואלת: יש לי שאלה: אני בעלת תשובה 10 שנים ברוך ה'. נשואה לגר צדק בן צדיק! חבר טוב שלי, בן אדם מקסים!עכשיו, אנחנו...

הרב: מה זה נשואה ל.. חבר שלי? מה זה?

שואלת: הוא חבר טוב, שבעלי הוא חבר, אנחנו חברים טובים.

הרב: אה, יפה!

שואלת: זה בעל ופשוט הוא חבר טוב. אנחנו...

הרב: טוב, דבר חדש.

שואלת: זוג.. ברוך ה' כולם נותנים לנו מחמאות כל הזמן.

הרב: כל ישראל חברים. נכון, היא צודקת.

שואלת: שיש שלום בית זה מרגישים את זה שיש חיבור כזה...

הרב: אנחנו נשואים שנים, כן, בעלת תשובה אני 10 שנים. עכשיו, יש לנו שני ילדים ברוך ה'. עכשיו אנחנו חיים כל הזמן, כאילו כל זמן שאנחנו חיים ויש שלום בית ויש ילידם, ברוך ה', בדחק כספי כל הזמן. עכשיו, לפני שלוש וחצי אני חליתי בכל מיני בעיות נפשיות שחלק מהפסיכיאטרים אמרו לי

שאמרו לי שזה קשור לפוסט-טראומה בגלל ילדות קשה.

ופסיכיאטר אחד אמר לי שיש הפרעת הסתגלות על המצב הכלכלי שלנו.

עכשיו, מאז שקרה איתי שלוש שנים וחצי שנים, בעלי איתי בבית כבר הרבה זמן. עכשיו רק לפני חודשיים הוא יצא ללמוד בכולל חצות. עכשיו, אז חיינו בניסים. הוא הפסיק לעבוד, וחיינו פשוט.. היו מביאים לנו לדואר כסף אנשים שאנחנו לא מכירים. ויש איזה סיפור של דקה שאני חייבת... לקדש שם שמים אני אספר. הלכנו וקיבלנו באיזה זמן תלושים לקניות אוכל לשבת, 250 שקל באיזה חנות. עכשיו, הלכנו עם בעלי, ולא היה לנו כסף בכלל, עשינו את הקנייה, ובחזור לאוטובוס.... היה לנו כסף רק לאוטובוס, אנחנו הולכים

ואני אומרת לבעלי :"עכשיו יש לי תור לרופא, עכשיו רופא יתן לי מרשם ו-17 שקל אפילו אין לנו כסף לקנות תרופות".

בעלי אומר לי: "מה את דואגת? אם ה' יעשה כך שיתנו לך מרשם לתרופות, אז הוא יתן לך כסף גם לתרופות".

עצרנו בתחנה, עוצר אוטו, ואישה קוראת לתוך האוטו,

אומרת לי: "אפשר לתת לך 100 שקל?".

ואני מסובבת לבעלי והוא מחייך. אומר: "אמרתי לך יש לך תרופות, הנה יש לך כסף לתרופות את יכולה לא לדאוג".

אז אנחנו.. עם כל זה.. וה' נתן לנו ילדים, ה' נתן לנו שלום בית ונתן לנו את הכל, מה עם הכסף? אנחנו רוצים ישועה! אנחנו רוצים...

הרב: לא הבנתי. אם הוא יתן לך הכל, אז איפה ינקה לכם את מה שאתם צריכים לנקות. במה הוא ינקה?

שואלת: לא אוכלים בשר, דרך אגב.

הרב: טוב מאוד! הנה, זה חסכון כבר. יש לנקות מהאדם כל מיני דברים שהוא עשה בעבר. לחות בעבר. אז איך הוא יוריד? אם הוא יוריד בממון, עני חושב כמת, אז ממילא זה כאילו חס ולשום מיתה וזה כפרה. לא בזה, אז הוא יכול להביא יסורים. הוא יכול להביא לך כסף ויהיה ייסורים בגוף או חלילה מחלה.

שואלת: אני חולה, גם חולה כבר שלוש וחצי. עכשיו לפני שנה וחצי...

הרב: רק רגע, אז מנקים אותך מהר. זאת אומרת מכל הכיוונים. אז זאת אומרת, אין דבר כזה שהקב"ה עושה בלי חשבון. הכל עם חשבון.

שואלת: אמת.

הרב: הכל עם חשבון. כמה זמן אתם נשואים?

שואלת: תשע שנים.

הרב: תשע שנים. וכל הזמן דוחק?

שואלת: כן.

הרב: כל הזמן?

שואלת: כל הזמן.

הרב: מהתחלה?

שואלת: עכשיו אנחנו חיים על קצבת נכות, אז ככה שעכשיו ה' נתן לנו כסף,ש יש לנו קצת כסף לחיות.

הרב: יופי! עכשיו אני שואל אותך שאלה עוד דבר: לאכול חסר.

שואלת: לא.

הרב: לא. ולגמור את החודש כמו שאומרים?

שואלת: היו כמה פעמים שלקחנו כסף מצדקה שלנו פשוט בשביל לקנות איזה לחם או משהו.

הרב: בסדר. חיים?

שואלת: חיים.

הרב: חיים. את חושבת שאת חיה פחות טוב מעשיר גדול.

שואלת: לא פחות טוב ממה כשהיינו עובדים.

הרב: אין לך מה לאבד, אין לך מה להפסיד, אין מה שיגנבו ממך...

שואלת: יש לי דאגה. הדאגה שלי שהילדים גדלים ואן לנו לא בית ולא כלום...

הרב: אבל מי שנותן את הילדים, נותן את המזון.

שואלת: נותן לכם אוכל...

הרב: נכון.

שואלת: אבל הם גדלים, אני רוצה ככה, הם רוצים.. צריך בגד לקנות, ולפעמים אין לי כסף ואני פונה לאמא שלי, אין לה.. בעלי יתום. לי יש אמא חילונית אחת שהיא...

הרב: כמה עולה בגד?

שואלת: לא הרבה.

הרב: כמה?

שואלת: אבל אמא שלי קונה לפעמים.

הרב: כמה עולה בגד?

שואלת: לא יודעת. 50 שקל, 40 שקל.

הרב: מתי פעם האחרונה קנית בגד? מתי?

שואלת: לא זוכרת לפני...

הרב: בני כמה הילדים?

שואלת: בן 8, והילדה בת 5, הנה יושבת פה.

הרב: בני 8...

שואלת: בן שמונה וחמש.

הרב: בסדר.

שואלת: הם עוד קטנים.

הרב: יש פה חנות, תכנסי, תקחי בגדים לילדים בלי כסף. בסדר?

שואלת: אבל יש דאגה. אני בוכה לפעמים. אני אומרת לה': הם גדלים והאמא עברה ילדות קשה, לא למדה , לא סיימה בית ספר, אני לא עובדת בשום מקום....

הרב: אם היית הולכת עכשיו ברחוב ומוצאת אלף שקל?

שואלת: נותן לי חיוך!

הרב: רק חיוך?

שואלת: חיוך...

הרב: בשביל חיוך אלף שקל?

שואלת: לא, הייתי אומרת לה' תודה. זה נס, תודה רבה.

הרב: ומאה שקל לא היית מחייכת?

שואלת: גם הייתי.

הרב: אז באלף מה?

שואלת: אותו דבר.

הרב: אותו דבר. אז את רואה שכסף זה לא משפיע. 100 או אלף או 100 אלף, את תחייכי בסוף אותו חיוך. ופה חייכת בלי כסף.

שואלת: תמיד אני מחייכת, גם שאני מדברת על דברים קשים אני תמיד מחייכת.

הרב: לא, ברצינות, אם...

שואלת: אין משהו שאנחנו יכולים לעשות? שה' יושיע אותנו פשוט, שלח נא ישועה!

הרב: הנה אני הישועה הראשונה ואני אתן לך אלף שקל!

שואלת: לא! תודה רבה!

הרב: את רואה שה' מושיע? נו, תגידי לי שהוא לא מושיע.

שואלת: תודה רבה לך!

הרב: תהיי בריאה!

שואלת: עכשיו, אנחנו.. בעלי שלפני שנה וחצי היינו גרים בלוד. ירדנו בירושלים לוד.

הרב: כן?

שואלת: ובלוד חליתי  ואחרי שנתיים שחיינו בלוד, אנחנו פנינו לרב קנייבסקי לחזור לירושלים.

אמר לנו: 'לעבור לבני ברק'.

אנחנו הגענו לבני ברק, תוך חודש התאשפזתי בבית חולים, מצאו לי אבחנה חדשה: טרשת נפוצה. עכשיו בעלי בא אלייך

ואתה אמרת לו: 'שאני אלמד ספר תנ"ך 10 דקות ביום',

לקח לי שנה. אבל כל יום  גם שהייתי מאושפזת בבית חולם התפללתי.

הרב: ברוך ה'!

שואלת: אין משהו שאתם יכולים לעשות בכל זאת? זה תודה, מצוין, זה תודה רבה.

הרב: זה התחלה! מה את רוצה? רצית שהוא יושיע, הנה התחילה הישועה.

שואלת: תודה רבה!

הרב: ישועת ה' כהרף עין.

שואלת: תודה הרבה!

הרב: בהצלחה!

שואלת: אמן!