מה הבעיה ללכת לצבא במסלול ה'נחל החרדי'?

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני רוצה לשאול, החרדים תומכים ואומרים שלא טוב להתגייס, מה רע להתגייס? למה לא? אם יש נחל חרדי והכל כשר והכל שם נקי וזה שום דבר לא מוציא אותך מהדת, אז מה הבעיה?

הרב: קודם כל עצם זה שאתה יצאת והלכת לשם כבר יצאת מהדת, מה שהתירו ללכת לשם זה רק לאלה שיצאו מהדת, אלה שהתירו, לא כולם התירו, ודבר שני, אלה שנמצאים שמה אומרים שיוצאים מן הדת, עוד השבוע רק התפרסם שחיילת באה לשם לעשות להם תרגילים כאלה ואחרים בניגוד להסכמות ולהסכמים, ויש שמה מכשולות גדולים ורבים, אבל מי שלומד תורה זו המעלה הכי גדולה שיכולה להיות לא רק לו גם לעם ישראל, ולא רק לעם ישראל גם לכל העולם כולו.

ש. אז עדיף ללכת למקום שאין חרדים, לבסיס רגיל עם בנות והכל, יותר טוב?

הרב: אתה יודע, יש לך שיטה של זמרי בן סלוא, השיטה של זמרי בן סלוא היא היתה כמו שלך.

ש. כמו מה?

הרב: מה הוא עשה, הוא אמר, עם ישראל נכשלים בבנות מואב, וכיון שהם נכשלים בבנות מואב ולא עוד אלא הם עובדים עבודה זרה, הם עובדים את הפעור גם, אז זה גרוע ביותר, גם עריות וגם עבודה זרה, נעשה פשרה, במקום שילכו בני ישראל ויכשלו שמה אצלם באהל ושמה יש להם את העבודה זרה, נביא אותם לפה ונעבור על עריות פה, אבל נרויח שלא נעבוד עבודה זרה.

ש. זה ממש לא אותו דבר, אם אני הולך פעם בשבוע למועדון לבלות וליהנות אני לא מביא את כל הזבל הביתה, אבל אם אני מביא לבית חרדי מחשב זה שהורס.

הרב: הוא הביא את המדינית לאהל ולעיני כל עם ישראל עשה מעשה להראות היתר שזה עדיף, פשרה. עריות בלי עבודה זרה עדיף מעריות עם עבודה זרה. קם פנחס ואמר יחביבי, עד כאן, אפילו אם אתה גדול בישראל ונשיא בישראל, ההלכה אומרת קנאים פוגעים בו, אחרים לא מבינים את זה רק קנאים, רק לקנאים יש רשות, קנאים פוגעים בו, והרג אותו כי אין דרך פשרה בישראל, בישראל יש תורה וצריך לשמור על המחנה טהור, מי שרוצה עריות, שפיכות דמים, עבודה זרה שילך לצד ההוא, בצד ההוא אין שאלות, עם בלי, איתם בלעדם וכו', שמה תעשה מה שאתה רוצה

ש. אז מה יותר טוב להביא את הטומאה לבית או לצאת החוצה בשביל זה?

הרב: לעם ישראל עדיף שיהיה המחנה טהור. אם לא יהיה מחנה טהור לא יהיה עם ישראל.

ש. נו, בשביל זה המציאו את הנחל

הרב: אם עם ישראל ילך לדרך פשרה אז הם יפלו, ומה אמר הקב"ה, מי צודק? פנחס. מה נתן לו? בריתי שלום, בקנאו את קנאתי ולא כיליתי את בני ישראל, ז"א אם הוא לא היה עושה את המעשה להשאיר את המחנה טהור ולבער את הפשרנים היו מתים כל ישראל, כל ישראל היו מתים. אז ז"א בענין זה גם בהפטרה השבת למדנו, אומר אליהו הנביא לעם ישראל, עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו, מה פירוש לכו אחריו? אתה אומר ליהודי דתי, דתי כזה, דתילוני, אתה אומר לו עדיף שתהיה עם הבעל שתעבוד עבודה זרה ואל תהיה דתי ואל תתפלל ואל תעשה כלום, תלך שמה לבעל, עדיף? איך אתה אומר? מי שעם ה' עם ה' עד הסוף, מי שלא - עם הבעל עד סוף, זה עצה של אליהו הנביא, בכיר הנביאים, אתה אומר כזה דבר? והקב"ה מצדיק אותו, ומה קורה? יורדת אש מן השמים ואומרת, הוא צודק ולא אחרים, ואחרי זה מה קורה? עם ישראל צועק ה' הוא האלקים בלבד, ה' הוא האלקים בלבד, ושחטו את נביאי הבעל. ז"א אין מצב של פשרה, מי שהוא מקולקל שילך ויתקלקל איפה שהוא רוצה זה לא ענינינו, מי שהוא רוצה להשאר עם ה' - לא עושה פשרות. עם ישראל מסרו את נפשם במשך כל הדורות שלא יקחו אותם לשום צבא, לא צבא רוסי ולא צבא אירופאי, כל מה שיכלו עשו, בפרט שלימוד תורה הוא למעלה מן הכל, אבל אם בן אדם רוצה ברצונו החפשי ללכת, אף אחד לא אוחז בו, אתה רוצה ללכת ללכת, אבל אם אתה שואל מה עדיף, ודאי שעדיף שאדם יעסוק בתורה ואפילו חלקית ואפילו מעט, הרי פה לפחות אתה עוד לומד ומקיים את העולם, ולא עוד אלא אתה פחות מתקלקל אם אתה לא מתכוון להתקלקל, אבל אם אתה הולך למקום שאתה לא לומד, בנשק אתה לא מקיים את העולם, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי נאמר על מי שלומד תורה, לא על מי שמחזיק בנשק, בנשק מחזיקים גם סינים ויפנים ודרום קוריאנים וצפון קוריאנים, כולם מחזיקים, זה לא בעיה להחזיק, עשיו מחזיק בנשק, הקול קול יעקב, הידיים ידי עשיו. אז דרך הפשרה היא לא הדרך של התורה, אבל יש כאלה שרוצים להגיד ככה או להגיד אחרת, ענינם.

ש. עדיף לשבת בישיבה ולא לעשות כלום? אם יש מישהו שהוא לא בנוי ללמוד אז לך תעשה משהו עם החיים, תלמד מקצוע עדיף.

הרב: אדוני, הוא יחליט, אנחנו לא מחליטים בשבילו, אבל אתה מגייס חיילים לצבא בתמורה? כן? שילמו לך בשביל זה?

ש. לא.

הרב: מה לא, נשמע לי שכן. נשמע לי שכן

ש. אני מתגייס

הרב: זה ברור, אבל אתה גם רוצה שיהיו עוד איתך, לא תהיה לבד, אתה דואג שהחבר'ה במקום שיבזבזו את שנותם וחייהם בלימוד התורה ללא תועלת

ש. לא אני שואל למה נגד זה, לא אין לי בעיה, שישארו בישיבות, למה יש נגד זה, מה הבעיה, מה רע בזה, זה דבר טוב.

הרב: עכשיו הסברתי כמעט עשר דקות, אני חושב שמישהו פה הבין מה שאמרתי, לא?

ש. אני לא ניסיתי להגיד, הרב לא הבין אותי

הרב: אני הבנתי אותך מצ ויין,

ש. אני אומר שלא ניסיתי להגיד שכאילו לא ישכנעו אנשים לבוא אבל למה מתנגדים לזה

הרב: הסברתי עכשיו עשר דקות

ש. לא, אבל זה לא משהו שמסביר, אין בזה דבר רע, אני שואל מה רע בזה?

הרב: את החלק האחרון שמעת?

ש. הבנתי טוב מאד

הרב: מה היה החלק האחרון?

ש. הבנתי

הרב: לא לא לא את החלק האחרון שמעת? שכשאתה לומד אפילו קצת תורה זה יותר טוב ממה שאתה מחזיק את הנשק.

ש. וגם שמה לומדים תורה, כל יום שיעור דף היומי הכל, יש שם תפילות שלש במנין מחייבים אותך, הכל, יותר טוב מישיבות.

הרב: מחייבים? אתה כנראה לא מבין במה מדובר. המרחק ממה שאתה אומר למציאות הוא גדול לאין ערוך, תקשיב, אני במקרה הייתי בצבא, לא בנחל החרדי, אבל הייתי בצבא, ואני יודע בדיוק

ש. לפני המון המון זה, לא היום

הרב: ואז הוא היה עוד סטרילי, לא היה בחורות איתנו ביחד,

ש. גם היום יש, היום יש הפרדה

הרב: לא, היום הן המדריכות, מה קרה לך

ש. אני לא מדבר על הנחל החרדי, אני מדבר על הנחל החרדי נטו

הרב: היום הן מדריכות וקצינות, והיום הן אומרות לך לעשות ספורט והן אומרות לך כך, ווי ווי ווי ווי, וכשאתה הולך לבדיקות שמה, הן בודקות לך, אני לא רוצה להגיד לך מה עושים שם, אבל לא משנה בסדר, לא נורא.

ש. אותי בדק גבר

הרב: אתה כנראה תעבור את התהליך

ש. תודה רבה כבוד הרב.