למה אדם לא בוטח בה' עד הסוף?

אז למה האדם לא בוטח בה' עד הסוף? הוא לא דתי, הוא לא מאמין עד הסוף, הוא לא מאמין עד הסוף.

היום בא אדם סיפר לי סיפור מדהים, מדהים. הבטחתי לו שאני אספר, אני אמכור את זה לאחרים בלי כסף. היה אחד שעלה לבנין ארבעים קומות ורצה להסתכל מהגג, ובגג היתה דלת שניתן להכנס אבל אחרי שהיא נטרקת אי אפשר לצאת. והוא עלה מרוב התלהבות לראות ככה הכל, נכנס ונטרקה הדלת, ואין לו פלאפון ומקומה ארבעים לא שומעים. עכשיו, הוא יכול למות שמה, אבל עלה בדעתו רעיון מה יעשה, נזכר שיש לו שטרות, מאות דולרים, אמר אני אשליך שטר של מאה דולר, זה יפול ואנשים בטח יסתכלו מאיפה זה נפל, יראו אותו ואני אגיד הלו הלו הלו ויעלו להציל אותי. זרק שטר אחד והנה הוא רואה שאחד עבר לקח אותו והלך, לא התבונן ולא חיפש מאיפה, הפוך עוד לא רצה שיראו שהוא לקח והלך. אמר טוב זה אולי אחד, וככה הוא שחרר את כל השטרות כולם אספו, אף אחד לא הסתכל למעלה, אף אחד. בסוף הוא מצא שמה על הגג כמה אבנים, היה לו איזה ממחטה, שם את האבנים בתוך הממחטה וזרק את זה על ראש של מישהו, חלעה וואו וואו טה ישר הרים את הראש, מי זרק את זה, אמר לו הלו, הסתכל עליו. זה בדרך משל, כשיש טובות אף אחד לא מסתכל למעלה יתברך תודה רבה תודה רבה, זה כוחי ועוצם ידי, אני, אני עבדתי, אני עשיתי, אבל אם הוא מקבל חלעה ייתברך מה עשיתי? למה אני מקבל? פתאום הוא נזכר שיש אלקים. למה צריך לחכות למכות? למה כשמקבלים את המכות לא מבינים זה הוא, הוא נותן, הוא נותן. אבל זאת הבעיה, אנחנו לא דתיים. עלק דתי. אבל אם אדם היה מאמין יש לך תורה מפורשת שהקב"ה אומר "ואם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם בחרב ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ונפלו אויביכם לפניכם בחרב ופניתי אליכם" אומר הבורא אני אתפנה אליכם, אני אהיה פנוי רק בשבילכם "ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקמותי את בריתי אתכם ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכנתי בתוככם ולא  תגאל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם, אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" יש לכם ראיות שאני מסוגל, ומהיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות", נו, יש לך עוד הבטחה יותר טוב שאתה יכול לסמוך על הקב"ה? ולא סומכים עליו. לא סומכים. אבל מיד הוא מתחיל עוד פעם פרשה חדשה עכשיו, "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל ה מצוות האלה ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי, אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ונתתי פני בכם ונגפתי לפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאותיכם" וככה ממשיך קללות על קללות, למה צריך את זה? בורא עולם אומר לך מפורש, הכל ביד שלי, תשמע בקולי, עשה מה שאני אומר בדיוק ואני אתן  לך את כל זה, ואני ה' לא שניתי. אם אני אומר מילה, אם אני אמרתי הבטחה אני לא  חוזר בי, אז למה אנשים לא סומכים עליו? למה אנשים סוחבים? תקנה ופאות וסימנים וחליפות וכובעים, ולא מאמינים בו. מה יותר פשוט מלבטוח בה' יתברך במאה אחוז, ולעשות אל כל מצוותיו, מה הבעיה? יש דבר יותר טוב מזה? הרי אם יהיה אדם שהוא חזק נסמוך עליו בכוחו, אם יהיה אדם חכם  נסמוך על חכמתו, אם יהיה אדם כזה או אחר נסמוך, כל דבר אנחנו סומכים על האדם, אחד שהוא מציל אנחנו יודעים שאפשר לשחות לידו כי אם יקרה משהו הוא יציל אותנו, אם יש לך בעיה בחשבונות יש רואה חשבון מומחה, אם אתה מסתבך בפלילים יש עו"ד מומחה, כל דבר אתה סומך על מי? על מי שנאמר "ארור האיש אשר יבטח באדם", אבל "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו", אז יש פה ארור ויש פה ברכה, עוד פעם בוחרים בארור ולא בברכה, איך יכול להיות דבר כזה?

ז"א שבן אדם עדיין לא מוחלט אצלו שהוא יכול להפקיר את עצמו על ה' יתברך

כשבן אדם נמצא באוקינוס והוא נמצא עכשיו בספינה וספינה הזאת חביבי המנוע שבק, אין דלק, אין מנוע, אתה בלב האוקינוס, אין תקשורת, שום דבר, עכשיו יש לך שתי ברירות, או לחפש לך משוטים ולנסות לעשות ככה ככה ככה עד שתגיע אי שם לאיזה יבשת, או שאתה חביבי תפנה רק לה' יתברך ותגיד לו רק אתה יכול להציל אותי מפה. מה אתם אומרים, מה עדיף, לקחת משוטים ולא לסמוך או לבטוח בה', או גם וגם, גם וגם, זה מה שאתם עושים, גם וגם. לך תצא מהאוקינוס, איך תצא, למי יש כח להפעיל משוטים באוקינוס, החיים האלה זה אוקינוס, אתה לא יודע מה צופן לך המחר, איזה הפתעות יהיו לך מחר, מחרתיים, לא יודע בן אדם מה יהיה איתו, מה יהיה איתו הוא לא יודע כלום, והוא הולך כאילו זה בסדר אם הוא עושה ככה וככה וככה הכל יסתדר, ומאיפה נופלים עליו פתאום חיג'ר מלמעלה, פח בראש הוא צועק מה קרה מי זרק מה זרקו למה עלי, אלא יותר טוב שהאדם ישמע לה', "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".