זכותו של אבא אומנא שזכה לדרישת שלום מישיבה של מעלה בכל יום

בשביל להבין כמה היו זהירים בדורות קודמים לעומת דורותינו, אני יקריא לכם גמרא במסכת תענית דף כא' עמוד ב': אבא אומנא היה בא לו שלום מישיבה של מעלה בכל יום, ולאביי כל יום ערב שבת, ולרבא כל ערב יום הכיפורים, חלשה דעתו של אביי משום אבא אומנא,

אמרו לו: "אי אתה יכול לעשות כמעשיו של אבא אומנא".

אבא אומנא - היה יהודי פשוט לא תלמיד חכם, וכל יום היו אומרים לו שלום מישיבה של מעלה. ולאביי- כל ערב שבת, לפחות 52 פעמים בשנה לפחות. ולרבא שהיה יותר למדן מאביי - היה בא בערב יום הכיפורים,

אבל דעתו של אביי חלשה כי אמר "איך זה יכול להיות? אני תלמיד חכם והוא יהודי פשוט והוא זוכה כל יום לקבל שלום מישיבה של מעלה?",

 אז אמרו לו מן השמים: "אתה לא יכול לעשות כמעשיו של אבא אומנא, אתה לא בדרגת החסידות שלו".

 מה היו מעשיו של אבא אומנא? כשהיה מקיז דם, {פעם היו מקיזים דם למי שסובל מלחץ דם גבוה, אני הכרתי גם בכרם התימנים שהיום עושים הקזת דם, קראו לזה פיטה - חותכים עם סכין גילוח בגב והיה יוצא דם שחור בפרט מי שנבהל וכ"ו וזה היה מבריא את האנשים} כשהיה מקיז דם, היה מקיז לאנשים לבד ולנשים לבד זאת אומרת: היה עושה הפרדה בקבלת קהל לא היו מתערבבים אצלו.

 והיתה לו כסות {חלוק} שהיתה בו קרן שהיתה קרועה ככוסלת, וכשהיתה באה לפניו האישה היה מלבישה

את הכסות, את החלוק הזה כדי שלא יסתכל בה, זאת אומרת: הוא לא רואה את גופה, רק בקרע המיוחד איכן שהוא צריך לעשות את הקזת הדם, ושם הוא עושה כל מה שהוא צריך לעשות אבל כל הגוף אינו רואה, {לא תתפשטי} קודם נכנסת לאיזשהו מקום ולובשת את הבגד כולו ורק יש חור במקום שצריך לעשות את ההקזת דם,

 והיה לו מקום צנוע מבחוץ להטיל בו פשיטין שקיבל, היתה לו קופה שכל מי שצריך לשלם על הרפואה היה מניח שם את הכסף, הוא לא היה קובע מחיר, מה שאתה יכול אתה שם ומי שאין לו לא שם. מי שיש לו מטיל בו ומי שאין לו יושב ואין לו מה להתבייש. הוא לא יודע בכלל אם הוא שם או לא שם, מתיישבים אצלו וזהו.

 וכשנזדמן לו תלמיד חכם לא היה נוטל ממנו שכר, תלמידי חכמים רפואה בחינם, וכשהיה רואה אדם שאין בידו - היה נותן לו פשיטין לאחר שעמד והיה אומר לו: "לך והברא עצמך" זה היה אבא אומנא.

 יום אחד שלח לו אביי שני תלמידי חכמים לבדקו, {מזה כל יום הוא זוכה לקבל מה יש פה רוצה לבדוק}

 אבא אומנא קיבל את שני תלמידי חכמים, הושיבם האכילם והשקם והציע להם הצעות בלילה, גם נתן להם ללון בביתו, עם הצעות נקיים וחדשים, בבוקר שני תלמידי החכמים כרחום, קיפלו את המצעים ונטלום, לקחו אותם, ועמדו ויצאו להם לשוק, והוא מצא אותם בשוק.

 אמרו לו: "ישום לנו מר" {מראים לו את המצעים שלו ואומרים לו כמה הם שווים אלה?}

 אמר להם: כך וכך,

 אמרו לו: "ושמא שווים הם יותר?"

 אמר להם: "בכך לקחתים",

 אמרו לו: "שלך הם וממך נטלנום",

 ואז אמרו לו: "בבקשה ממך: במה חשדתנו?"

 אמר להם: "שמא שפדיון שבויים הזדמן לחכמים ונתביישו לומר לי",

 -         "בצדק תשפוט עמיתך" מלמד עליהם זכות,

 אמרו לו: "עכשיו ייטול מר את שלו", {הם כבר גמרו את הבדיקה מי זה האיש ומה מעלתו}

 אמר להם: "מאותה שעה הסחתי דעתי לצדקה", אני לא יכול לקחת אותם כי כבר אמרתי מה שלקחתם זה לצדקה, כי אמרתי אתם בטח צריכים אותם למטרות יפות ונעלות אז אני לא יכול לקחת.

 אתם מבינים איזה מעלות, איך פעם נראה העולם? למי שהוא כזה שהוא, למי שהוא כזה חסיד- {הרב לוחש} מקבל דרישת שלום כל יום מהשמים. דרישת שלום מהשמים כל יום והתלמידי חכמים פעם בשבת או פעם בשנה. חסידות, צניעות, קדושה, פרישות. איייי מי שזוכה אשריו ואשרי חלקו.