זה לא טבעי... זה רק סיעתא דשמיא! ולהיפך.

- - - לא מוגה! - - - 

לפני שנים, עשרים שנה בערך,

הייתי בארצות הברית,

והודיעו לי שיש איזה זוג שרוצה להיפגש איתי לפני ההרצאה.

אז אמרתי שכרגע אני טרוד ולא אוכל להיפגש איתם,

אבל אולי הם אמרו שהם צריכים לטוס והם רוצים להיפגש איתי עוד היום לפני ההרצאה.

מי זה האנשים האלה וזה פה ושם?

אמרו לי, זה אנשים שהם נחשבים שיש להם כסף וכל מיני דברים כאלה.

זה נתן לי דווקא סיבה לא לפגש איתם,

אבל בסוף הם עוד פעם צלצלו.

חשבתי להתעלם, לא לענות ונגמר, אבל עוד פעם צלצלו.

עוד פעם צלצלו, אמרתי, טוב, אם הם טרודים מדי,

בבקשה.

הם באו,

סוכם שהם ישבו עשר דקות, הם נשארו ארבעים דקות.

טוב,

שאלתי אותם איך הגעתם אליי ומה אתם רוצים.

אז הם אמרו, אנחנו רוצים לתרום לך.

ואיך הגענו לפה?

אז האישה מספרת,

אני קראתי עיתון במחנה,

וראיתי שבעיתון במחנה כתוב, זה עיתון של הצבא כביכול,

כתוב שמה שהצבא אוסר עליך להיכנס למחנות צהל.

אמרתי, אם הצבא מפחד מהרב הזה, אני חייבת להיפגש איתו.

איך יכול להיות צבא שלם מפחד מבן אדם? מה הוא יכול לעשות?

מה הוא יכול לעשות?

אני חייבת להיפגש איתו.

ולכן הלכנו ובדקנו באינטרנט,

וראינו את פעולותיך הנפלאות,

והחלטנו שזה המקום שאנחנו רוצים לתרום.

מנון להון, טוב,

מה אתם רוצים לתרום? אמרו, תשמע, אנחנו ניפגש עוד בישראל,

ושם אנחנו נחליט,

אבל תדע לך, אנחנו רוצים לעזור לך בגדול. אתה עושה דברים גדולים וצריך לעזור לך בגדול.

טוב, אחר כך היינו בארץ, והם הזמינו אותי לאיזשהו מקום בירושלים, שם מקום שמור וזה משהו מיוחד.

ונכנסתי לשם,

לעשיר הזה יש עוזר מזרוחניק

שלא אהב אותי כל כך.

למה?

כי הוא טען שאני אנטי-ציוני.

אז הוא ניסה להוריד אותו, את העשיר, לגמרי, והוא הנאמן שלו, ניסה להוריד אותו לגמרי, שלא יתרום לי בכלל.

אז הגשו לי קושיות, אתה אומר ככה, אתה אומר ככה. אמרתי, אני אומר, ממשיך להגיד, וככה.

בקיצור, אז ההוא מרגיע אותו, ואומר לו, זה בקיצור, העשיר רצה לתרום.

אפילו שהוא לא רוצה, הוא רצה לתרום. אז הוא אומר, תשמע, אנחנו ניתן לך עשר אלף דולר בחודש,

וככה נראה את שנה, ואחרי זה אני אוסיף לך עוד.

רק תשתדל, אם אפשר פחות וזה. אמרתי לו,

כבודו ידע, אני זה אני, ואני לא אשתנה.

מה שאני אומר, זו האמת לאמיתה.

קיצורו של דבר, יצאתי, שלום עליכם, זה, זה, זה, והלכתי.

לא משנה, אחרי חודש קיבלתי פעם ראשונה עשר, אחרי זה הוא כבר הוריד לתשע ומשהו, ואחר כך ככה, ואחרי כמה זמן הוריד בכלל, ונעלם.

לא רדפתי אחריהם, ולא חיפשתי אותם, ולא שום דבר, נגמר הסיפור.

אבל הסיפור הוא

שהיא הבינה,

אם צבא שלם מפחד,

יש פה משהו נבחר, זה עם נבחר, זה לא צחוק.

לא צחוק.

אם שומע,

אם שומע

עמלק שיש כזה עם,

והוא הולך להתנגח איתם, לקרר את העם בתי,

איי, איי, איי, יש פה משהו, זה, זה כבר,

זה כבר,

זה כבר נגד ההנהגה הטבעית ההגיונית, זה לא נורמלי,

זה כוחות רוחניים שנלחמים נגד העם הזה. זה לא אנושי.

זה לא אנושי. זה לא ייתכן דבר כזה.

מי הולך להסתבך עם עם כזה?

בשביל מה אתה צריך ומה תשיג גם? מה תעשה? מה הצלחת? מה הרווחת?

מה תרוויח?

אם 5,000 איש צריכים, 5,000 רבנים מינימום,

חוץ מעם הארץ, כולם,

כולם צריכים להילחם נגד בן אדם אחד,

שרק עשה דברים טובים וראו סייעתא דשמיא שיש לו שלא הייתה מעולם.

רואים דברים כאלה בגלוי ומחזיר אלפים ורבבות מעם ישראל.

וכל ערב אנשים מקבלים עול מלכות שמיים והכול. זה לא טבעי. זה לא טבעי. זה לא נורמלי.

זה לא הגיוני. איך זה יכול להיות?

זה רק סייעתא דשמיא.

ויוצאים להילחם נגדו. על מה?

על עוד מצווה שהוא רצה לעשות.

על עוד מצווה שהוא רצה לעשות.

זה לא הגיוני. זה לא טבעי. זה לא נורמלי.

זה רק מה סטרא אחרא יכול להיות.

זה לא יכול להיות דבר כזה.

אבל ככה ידונו אותם

על המצוות שלהם, לא על העבירות.

איך אתם באים למנוע אדם שיעשה מצווה?

איך אתם מונעים בן אדם שיעשה מצווה? באיזה רשות?

מה פירוש למנוע מצווה?

אם מה שאתם עושים זה מצווה, גם הוא רוצה לעשות מצווה.

מה?

אסור לרוץ מהר לעשות מצוות?

לא כתוב אחרי מצוותיך תרדוף נפשי?

מה, פסוקים לא קיימים?

זה מה שכתוב, שיהיה באחרית הימים.

רבים יתבררו ויצורפו לעת קץ.

ורק המשכילים יבינו, מתי מעט יבינו.

כל השאר ירשיעו.