המורה לתנ"ך שלא מאמינה בתנ"ך (מצחיק)

- - - לא מוגה! - - - 

כן.

אני דיברתי עם אבא שלי על בריאת העולם. אמרתי לו שאיך מפיצוץ יכול לצאת נגיד לווייתן, איך מפיצוץ יכול לצאת דשא.

אני לא שומע אותו.

שומע?

כן.

דיברתי עם אבא שלי, אמרתי לו על בריאת העולם,

והוא אמר לי ש... בסדר, אני לא מאמין בפיצוץ.

אני לא מאמין שפיצוץ בריאת העולם, שפיצוץ עשה בן-אדם עם גידים וכו'.

אבל אנשים אחרים יכולים להגיד שהם לא מאמינים בזה שרוח אמרה,

ויהי אדם ונהיה אדם.

אני יודעת שהקדוש-ברוך-הוא זה לא רוח כי הוא ברא את הרוח,

אבל זה מה שהם אומרים לי.

אני שומע מה את אומרת, אבל קודם כול אני רוצה להבין דבר אחד. אז ברור לך שמפיצוץ זה לא יכול להיות.

לא, אני יודעת שלא. יופי.

אבל אני אשאל אותך שאלה עכשיו.

מה מסתבר, שהעולם הזה הוא מתוכנן או לא?

ברור שמתוכנן.

העולם מתוכנן, את אומרת.

כן. אז אני שואל אותך, אם העולם מתוכנן, חייב להיות מתכנן.

נכון.

נכון? אם יש תכנון, יש מתכנן. אם אני בא לפה ורואה שיש אולם עם אורות, חשמל, במה,

כיסאות מסודרים,

הכול, מה אני מבין? שמישהו היה פה ותכנן.

אינטליגנציה היתה פה ותכננה, נכון?

נו, אז בואי תסבירי לי מי היה הראשון שתכנן את מה שאנחנו רואים היום.

תראה, אני מאמינה בקדוש ברוך הוא. אני יודעת שהוא ברא את העולם. אני מאמינה בו.

אז מי לא יודע? אבל מה להגיד לדודה שלי, נגיד? הנה אני עונה לך. מה תגידי עכשיו על מה שאני אמרתי?

בסדר.

היא לא מאמינה בזה.

מה זה לא מאמינה? יש לה שכל או לא?

יש לה.

היא מורה לתנ״ך 30 שנה, היא יודעת.

בסדר.

מורה לתנ״ך זה לא מאמינה?

זה הבעיה, את מבינה?

הבעיה של החינוך החילוני

שהמורים לתנ״ך לא יודעים תנ״ך.

גם לא מאמינים בזה.

לא, היא לא מאמינה.

היא בכלל לא מאמינה בבריאת העולם.

אבל שכל יש לה.

כן.

המורה לטבע, היא מאמינה או לא מאמינה?

לטבע כן.

אז שיחליפו את המקצוע.

עכשיו אני אסביר לך.

אדם בר-דעת מבין,

תשאלי אותה אם ייתכן שהספר הזה שהיא מחזיקה ביד, שקוראים לו תנ״ך,

הוא נעשה מעצמו.

היא אומרת שאנשים כתבו אותו, כדי שיהיה לאנשים על מי להישיין.

מסכים. אנשים כתבו אותו.

האנשים שכתבו אותו,

מתי כתבו אותו?

לא יודעת.

לא יודעת.

כשכתבו אותו, הם כתבו אותו לפני שהיה מה שיהיה

או אחרי שהיה מה שהיה?

מה בסדר?

אחרי מה שהיה.

הייתה בריאת העולם, ואז אחר כך הם כתבו.

אז כאילו הם היסטוריונים.

אז אם הם היסטוריונים, אז כולם יודעים מה היה. לדוגמה, אנחנו יודעים מה קרה השבוע בעולם, נכון?

מה?

אנחנו יודעים מה קרה השבוע בעולם?

כן. כתוב, בכמה מקומות, נכון? אבל אני שואל אותך, מי יכול לכתוב דבר כשהוא לא היה אז?

ועוד שאלה, מי יכול לכתוב דבר שעוד עתיד להיות? כי התורה מדברת גם על התקופה שאחרינו.

התורה מדברת

גם על גוג ומגוג שעתיד להיות ועוד לא היה.

מי יודע מראש מה יהיה בדיוק?

היא אומרת שזה מקרה.

מה מקרה? הדפים קפצו לבד באותיות? מה מקרה?

מישהו כתב עם שכל או בלי שכל?

אני שואל אותך, את עשית פעם מבחן אצלה?

הייתי אצלה בהושענה רבה.

אבל עשית פעם מבחן בתנ״ך?

אני? כן.

נגיד שאת קיבלת 40. אה, אצלה? לא. נגיד שקיבלת 40. לא. האם אפשר להגיד למורה לתנ״ך, אל תתפעלי מהציון 40? זה היה פשוט במקרה.

אם התנ״ך נוצר במקרה, גם הציון נוצר במקרה.

תשובה כזאת התקבל?

לא יודעת.

מה את לא יודעת?

אדם עשה אקסידנט בחוץ, לא יודעת. והוא אומר לשוטר, זה היה במקרה.

מה את אומרת?

אז הוא לא יעניש אותו?

יעניש.

למה שיעניש אותו? זה היה באמת במקרה.

מה, הוא התכוון לעשות תאונה?

טוב, גם אמרתי לה שמקרה זה גם אותיות, הכול מהשם.

רק מהשם.

אבל אני שואלת אותך שאלה, מה זה מקרה?

את צריכה להגיד לה מורה לתנ״ך שהיא במקרה מורה לתנ״ך.

אבל צריך שכל, שכל.

אדם צריך להבין, אם יש תכנון, יש מתכנן.

אף אחד לא יכול להגיד מראש מה יהיה 3,300 שנה.

התורה ניתנה לפני 3,300 שנה.

היא אמרה מראש,

שייכנסו לארץ-ישראל ויילחמו שם עם כל 31 המלכים,

ושהם יכבשו את הארץ.

והתורה אומרת מה יקרה כשעם ישראל לא ישמרו את התורה,

אז הם יגלו מהארץ.

ומה יקרה בשביל שהם יוכלו לחזור לארץ?

התורה כבר אומרת מראש הכול.

מי יכול להגיד את הכול עד הסוף?

רק מי ששולט בכול.

מי ששולט בכול ויודע הכול יכול לכתוב את הסוף של הסוף.

צודק.

אז תסבירי למורה. נכון,

כתוב ב'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ והארץ הייתה'. תוהו ובוהו. כן.

אז מה זאת אומרת הייתה? כאילו היה עולם?

כתוב שבראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ,

ואחרי שהוא ברא את השמים ואת הארץ,

הארץ היתה.

תוהו ובוהו. אבל היא היתה.

אני בניתי דירה,

והחדר של הילדים הוא מצד ימין.

אז החדר היה כבר לפני הדירה?

או אחרי שעשיתי את הדירה,

אז החדר של הילדים היה בצד ימין?

אוקיי, הבנתי.

הבנת? כן. כמעט כלום לא הבנת, אבל הסכמת אתי.

למה לא נורא? לא, למה? אני הבנתי. הבנתי. בסדר, ברוך השם.

תודה. יש לך סיכוי להיות מורה לתנ״ך.

אמן, בעזרת השם.