מעמד הר סיני | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים,

ביום הזה באו מדבר סיני.

ביום הזה, זה ראש חודש,

בחודש השלישי זה סיוון,

יצאו ממצרים בניסן, בט' ו' בניסן,

באייר סיוון, זה החודש השלישי.

בראש חוידש הגיעו למדבר סיני.

וייסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר,

ויחן שם ישראל נכד ההר.

מה השינוי בלשון?

קודם כתוב ויחנו במדבר, אחרי כן כתוב אחד,

בלשון יחיד,

שכשהגיעו להר סיני

היה כולם בלב אחד, כאיש אחד,

לקבל עליהם את עול מלכותו יתברך,

את התורה ואת גזירותיו ואת

תורותיו ואת משפטיו.

ויחן לשון יחיד,

כולם כאיש אחד.

ומשה עלה אל אלוהים, למחרת בבוקר

הם הגיעו באמצע היום, אבל הוא לא עלה מייד.

כל עליותיו של משה רבנו היו בבוקר השקפה.

יש על זה לימוד.

רש״י מביא את זה,

אז זה למחרת יום שני.

ויקרא אליו השם מן ההר לאמור,

כה תאמר לבית יעקב ותגד לבית ישראל.

לבית יעקב זה אנשים

אמירה בלשון רכה,

לא לאיים עליהם

בקללות של פרשת וחוקותיי,

שהם מרים קלענה,

אבל בני ישראל ותגד.

אומר רש״י, ותגד זה כמו גידין,

גידין זה ירק כמו לענה,

או לענה בעצמו נקרא גידין,

כי זה מר.

הלענה זה מה שקוראים בערבית שיבא.

זה מר, אם אתה מבשל את זה יצא מים מרים,

שמים רק קצת בתה.

אז לגברים צריך לומר להם את כל התוכחות,

שחס ושלום אם יעזבו את השם.

עכשיו, מה תאמר להם?

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים,

ואשא אתכם על כתפי נשרים. אומר רש״י,

הם היו חייבים להיענש

על עוד הרבה רשעות שהם עשו, המצרים.

הם היו שטופי זימה

ועובדי עבודה זרה, כמו אינדונזיה של היום.

היה מגיע להם עונש עוד לפני שישראל ירדו למצרים.

אבל לא נפרעתי מהם עד שהם פגעו בעם ישראל.

אם כאן אתה רואה אהבה,

הקדוש ברוך הוא אומר, תראו כמה אני אוהב אתכם.

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים.

שנפרעתי מהם רק בגללכם.

ואשא אתכם על כתפי נשרים זה גם כן להראות את האהבה של הקדוש ברוך הוא.

מה זה על כתפי נשרים? זה משל.

הם התאספו באותו יום בט״ו,

הם היו מפוזרים בארץ גושן.

ארץ גושן זה לא עיר,

זה מחוז שלם.

כשהלכו, כשנכנסו

הצבא

למצרים בזמן מלחמת יום כיפור,

אז הם הגיעו לארץ גושן.

זו ארץ פוריה, ארץ טובה, אבל

ישראל היו מפוזרים בכל ארץ גושן.

אבל בט״ו, כשאמרו להם לצאת,

כולם התאספו ובאו יחד

לרעמסס.

וזה היה,

ואשא אתכם על כנפי נשרים.

אבל מה המשל לנשר?

ידוע, אומר רש״י.

כל העופות

לוקחים את האפרוחים שלהם

ברגליים.

אבל למה?

כי הם לא שמים את זה על הכנפיים,

לפי שיש עופות שעפים מעליהם והם ייקחו להם את האפרוחים.

אבל נשר, הוא לא פוחד שייקחו לו מעליו,

כי הוא תמיד נוסע גבוה.

יש לו,

הכנפיים שלו הן

שני מטר שמונים.

הוא בעצמו עוף לא כזה גדול בכלל.

הוא עוף קטן.

אבל כשהוא פותח את עברתו,

את הכנפיים, הוא מוצא את הכנפיים שלו, לפחות שלושה מטר. את הכנפיים יכול להגיע לשני מטר שמונים.

אתה יודע מה זה?

אני ראיתי בסרט איך הוא נוסע עם העיניים פתוחות,

כמו מטוס הוא נוסע.

אתה יודע.

אז הוא עף, יש לו כוח תעופה יותר גדול מכל העופות. הוא נקרא מלך העופות.

והוא לא מפחד לשים את האפרוחים מעליו.

להפך, הוא מפחד לשים ברגליים

שמא

בני האדם יזרקו עליו חץ

ויהרגו את הילדים.

אז הוא אומר, מותיו, שהחיצים ייכנסו בי ולא ייכנסו.

הנשר הוא רחמן, הוא לא כמו העורג.

העורג הוא אכזרי על בניו,

אבל הנשר הוא רחמן.

אז מותיו, שיכנסו החיצים בי,

ולא ייכנסו בבניי.

כך הקדוש ברוך הוא עשה במצרים כשהמצרים רדפו אחרי ישראל,

פגשו אותם על הים, על יד הים,

וישראל פחדו מאוד.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

לקח את עמוד הענן,

קיפל אותו והביא אותו בין

המצרים לישראל,

וככה אם הם שולחים חיצים או בלי שטרעות, אבנים,

אז הקדוש ברוך הוא אומר, אני מקבל אותם ולא יפגעו בבניי.

הכול אני רואה שהקדוש ברוך הוא אומר לנו פה,

אומר לנו פה

על האהבה שלו

שהוא אוהב את ישראל.

ואחרי כן הוא ממשיך, כן נאמר,

על דוד ויהונתן, אחר כך הוא אמר, אל תצעק אבני, תצעק.

על דוד ויהונתן נאמר, לא? מנשרים כלו מאריות גבירו.

אז בחרו את, נכון?

מה אומר דוד ויהונתן?

נאמר עליהם, מנשרים כלו מאריות גבירו.

זאת אומרת, על הקרקע בחרו את האריה ולמעלה בחרו את הנשר. זאת אומרת, הוא כמו אריה, הוא הכי חזק למעלה. מנשרים כלו.

מאריות גבירו.

אריות גבירו.

אז רואים שנשר הוא מאוד,

כמובן, המהירות שלו היא גדולה.

אז על כל פנים,

הקדוש-ברוך-הוא הולך לתת,

להציע לעם ישראל לקבל את התורה ולחתום ברית איתו,

חוזה בפרסות וחוקותי.

הוא אומר להם,

אם תהיו איתי,

טוב לכם.

אם תבו ושמעתם,

חלב תאכלו,

ואם לא תשמעו לי,

חרב תאוכלו.

כאן גם כן הקדוש-ברוך-הוא אומר,

אני אוהב אתכם, תראו איך שאני דואג לכם,

ועכשיו תראו, אם אתם,

והיה אם שמוע תשמעו בקולי,

תקבלו את התורות שלי ושמרתם את בריתי,

הברית שאני עומד לכרות איתכם בהר סיני,

כך רשי מסביר, הברית שאני עומד לכרות,

ויהייתם לסגונה מכל העמים.

אתם תהיו

כמו אוצר של מלכים. המלכים

הם אוגרים בכספת שלהם יהלומים,

זהב,

אבנים טובות ומרגליות,

ושומרים את זה מאוד, כמובן, שלא יגנגו להם,

והם צריכים את זה לשעת הצורך.

אם תהיה מהפכה

נגד המלך,

אז יש לו במה לחיות.

כך הקדוש-ברוך-הוא שומר את ישראל עם סגולה,

כמו סגולה,

אוצר של מלכים

ששומרים אותו,

כך הקדוש-ברוך-הוא שומר את ישראל,

ולא לחשוב שיש לי רק ישראל.

כל האומות הן שלי,

אבל אני משיב רק אתכם,

והם לא נחשבים אצלי לכלום.

הכול רשי.

אז זה הדיבורים, זה ההצעות של

אדוננו אלוקינו.

הוא מציע לנו שהוא יאוהב אותנו והוא ישמור עלינו. באמת, אמרתי,

יש פסוק בתהילים,

לו עמי שומע לי,

ישראל בדרכי יהלכו,

כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי.

הוא ישמור אותנו,

אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי. רק הגמרא בחגיגה שואלת,

למה כמעט? למה לא?

היה צריך לומר,

אויביהם אכניע, מה זה כמעט? לא לגמרי?

אומרת הגמרא שהקדוש ברוך הוא משאיר אויב

כדי שישראל לא,

אם יהיה הכול טוב והכל שקט, ישכחו מהקדוש ברוך הוא.

ככה הוא מזכיר להם.

יש אויבים שרוצים להשמיד אותנו,

ישראל מרימים עינייהם למרום, שאנחנו סגולה, והקדוש ברוך הוא ישמר אותנו.

ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם,

לא, כתוב, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל.

בתחילה כתוב, כה תאמר לבני יעקב

ותדבר לבני ישראל. אחרי כן כתוב, אלה הדברים אשר תדבר לבני ישראל.

למה חוזר עוד פעם, אלה?

אומר רשי, לא פחות ולא יותר.

מה זה ולא יותר?

שמעתי מהרב של באר יעקב, זיכרונו לברכה,

הרב יעקב זון,

שאמר

לא להרבות בדיבורים,

לא לעשות דמגוגיה.

תגיד להם בדיוק את העיקר, וזהו.

תגיד להם, הם יכולים לזכות באהבתו של הקדוש ברוך הוא.

הם יכולים לזכות

באהבתו של הקדוש ברוך הוא.

שכחתי לומר איזה דבר, אני אגיד איזה תכף.

ואם הם ישמעו לי, הם יזכו באהבתו ובשמירתו,

שהקדוש ברוך הוא ישמור אותנו.

לפני כן כתוב,

ואשא אתכם על כנפי נשארים ואביא אתכם אליי.

מה זה באביא אתכם אליי? איפה הוא נמצא, הקדוש ברוך הוא? והביא אותנו אליו.

לכל מקום.

אם כן, מה זה באביא אתכם אליי?

לאיפה? בכל מקום.

אומר התרגום, רשי מביא כתרגומו.

ואביא אתכם אליי?

זאת אומרת, קירבתי אתכם לעבודתי.

קירבתי אתכם לפולחני.

זה גם כן טובה שעשה לנו הקדוש ברוך הוא.

אם היינו מתקרבים באמת לקדוש ברוך הוא,

תעמור הוא כי טוב השם, אשראת גבר יחסבו.

ברוך הראה לי באורח עם הקדוש פרשת ואתחנן.

הוא אומר

שעל אהבות השם

אנחנו לא צריכים לקבל שכר.

כי עצם לזכות לאהבה, לקצת אהבה, לטעום המתיקות

והנעימות

והערבות הוא אומר שם את כל המילים.

ערבות, נעימות ומתיקות

של להיות קרוב לשם.

אנחנו צריכים לשלם שכר על זה.

לא הקדוש ברוך הוא צריך לשלם לנו.

הוא אומר, אבל הוא ישלם לנו על זה שיגענו להשיג את האהבה.

עבודה, לאהוב את השם זה לא קל. צריך

לעבוד כדי להגיע לאהבת השם.

אבל זה נקרא ואביא אתכם אליי.

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו,

ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו.

שקירב אותנו להיות איתו,

הייתי בבית חולים, לא תקום פעמיים קצרה.

אז הרופאים לפני הניתוח

היו מדברים, רצו לעשות לי הרדמה, היו מרדימים גם,

כמה מרדימים, כמה.

אז דיברו,

דיברו שהשם איתנו.

הם היו מדברים, השם איתנו.

אמרתי להם, לא העיקר שהשם יהיה איתנו,

העיקר שאנחנו נהיה איתו.

שאנחנו נהיה איתו,

לא נהיה קשורים איתו.

ממש לפני ההרדמה אמרתי להם את המילה הזו.

קירב אותנו הקדוש ברוך הוא אליו.

הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לאהוב אותו

למצווה קשה,

שצריך לעבוד עליה בשביל להגיע קצת לאהבת השם.

יכול להיות אדם

בן 80 שנה

ומעולם לא היה לו אהבת השם.

אם לא עובדים, לא מקבלים אהבה.

צריך לעבוד,

להתפלל בכוונה,

בהכנעה,

ולעשות

מצוות לשמו, לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, לאט לאט

משיגים אהבת השם.

עכשיו כאן כתוב אחרי זה,

אז זה מה שאמר,

וישם לפניהם את כל הדברים האלה,

אלה הדברים אשר תדבר לא פחות ולא יותר.

בלי דמגוגיות.

זה שמעתי מהרב יעקב זון, זיכרונו לברכה.

בדיוק.

אז אחרי זה,

ויענו כל העם, סיפר את זה משה רבנו לזקני העם,

וכולם קמו ואמרו, כל השם דיבר השם נעשה.

וישם משה דברי העם אל השם.

אז יש כאן ברש״י,

שהם אמרו, אנחנו לא רוצים שהשם ידבר אליך ואנחנו נשמע

שהוא מדבר אליך.

אנחנו רוצים שידבר איתנו.

רצוננו לראות את מלכנו.

זו באמת הייתה נבואה.

מתן תורה זה לא רק שמעו קולות,

זו הייתה נבואה של כל העם.

העם, כולם היו, התנבאו,

לפי שאי אפשר לדבר עם הבורא עולם, עם המנהל,

המנהל הגדול.

זה נבואה.

ולכן, תכף נראה

מה שהיה

זה מתחיל, אני רוצה להגיד לכם משהו, דבר ראשון.

אז אמר לו הכר שלך הוא בסדר, אבל אם הם רוצים

שאני אדבר איתם ישירות,

הם חייבים לפרוש

מאנשים שלושה ימים.

אז רש״י מסביר יפה את העניין.

כי הפולטת שכבת זרע,

יש לה דין כמו בעל קרי.

אז אם הם יהיו עם אישה

והיא תפלוט

את הזרע ביום,

אפילו

אחרי, בתוך, נגיד, עוד יום-יומיים אחרי זה, היא טמאה.

אז לכן, לפרוש מן האישה שלושה ימים קודם,

שאז אפילו אם היא תפלוט

בשלישי,

זה כבר לא נקרא שכבר זרע, הוא כבר יתקלקל.

וזה לא מטמא.

אז הם פרשו מן האישה. אם רוצים שהקדוש ברוך הוא ידבר אליהם ישירות,

אז צריך להיות נכונים, להיות קדושים.

הם יהיו נכונים,

כי ביום השלישי,

ויאמר השם למשה, לך אל העם, וקידשתם היום ומחר,

וחיפשו שמלותם.

היום ומהר, לקדש אותם, זאת אומרת, לפרוש מן האישה.

כדי שביום,

שעד יום השלישי כבר לא יהיו בעיות, שהם לא יצטרכו לטבול

ביום שלישי, מי תראה פולטת.

למה? כי זה לא יכול להזריע.

והיו נכונים

ליום השלישי,

כי ביום השלישי ירד אדוני לעיני כל העם,

על הר-סיני.

חז״ל דורשים פה דרשה, רש״י מביא,

לעיני כל העם.

מה זה לעיני כל העם?

שלא היה בהם עיוורים.

כולם ראו.

לא היו סומים.

התרפאו לקראת מעמד הר-סיני, התרפאו.

ראיתי בעוד חז״ל במדרש הגדול,

על הפסוק, אתה ראית לדעת

כי השם הוא האלוקים, אין עוד מלבדו.

אומר המדרש,

לא היו ביניהם טיפשים.

הרי כתוב, אתה ראית לדעת.

איך אפשר לדעת את הבורא עם מוח מטומטם?

רק לא היו ביניהם טיפשים.

הם ידעו בידיעה,

הם התרפאו, הפסחים התרפאו, הפסחים פיסח התרפאו.

זה מחז״ל.

על כל פנים,

אז אומר הקדוש-ברוך-הוא, והגבלת את העם,

שלא ייגעו בהר, לא יעלו על ההר,

וירד משה וקדש את העם,

וחפשו סמלותם,

ויאמר אל העם,

היו נכונים לשלושת ימים, אל תגשו אל אישה.

ויהי, עכשיו מתחיל המעמד הר-סיני.

המעמד הר-סיני מתחיל מפסוק,

בפרשת יתרו,

פרק יט,

פסוק טז.

ויהי ביום השלישי,

בהיות הבוקר,

ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר,

וקול שופר חזק מאוד,

ואחריו כל העם אשר במחנה.

בעמוד השחר כבר התחילו רעמים וברקים,

והרעמים היו חזקים, כי היו ממש

בתוך המחנה, לא רחוק.

ההתנגשות של העננים שעושים רעמים הייתה במחנה עצמו.

ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר,

וקול שופר חזק מאוד, ויחרר כל העם.

העם נחרד.

היו חרדים, חרדות.

למה הקדוש-ברוך-הוא הביא את החרדה הזאת?

כדי להכין אותם לנבואה.

הרי בשביל לנבא את בני-האדם,

מה עושה הקדוש-ברוך-הוא, כמו אצל אברהם אבינו,

ויאפל עליו תרדמה בברית מן הבתרים.

על-ידי שהוא נרדם,

החושים

של הגוף

הם לא פועלים.

ואז המוח והנפש

יכולים להתחבר לנבואה

מהקדוש-ברוך-הוא.

אבל כאן הקדוש-ברוך-הוא לא רצה להפיל תרדמה על ישראל.

זה היה נבואה. הוא הרי דיבר איתם הקדוש-ברוך-הוא, זו נבואה.

אבל הוא רצה שיהיו ערים.

אבל מצד שני צריך

שלא ירגישו

את החושים של הגוף,

אז על זה הוא מביא חרדה.

על-ידי החרדה,

אדם בפחד,

חרדה זה מתוך פחד,

הפחד

משתק את החושים.

אדם בשעת פחד,

הוא כבר לא,

אין לו תאוות.

אז לכן הייתה חרדה להכין אותם לנבואה.

היה להם קשה לצאת,

עד שבא משה רבנו וכתוב,

ויוצא משה את העם לקראת האלוהים.

כי הם,

מרוב החרדות, הם פחדו לצאת.

לא יכלו לצאת, עד שבא משה רבנו,

שהוא לא נחרד, כי הוא היה רגיל בנבואה,

וחיזק אותם שיבואו ויתייצבו,

ויוצא משה את העם לקראת האלוהים מן המחנה, ויתייצבו בתחתית ההר.

והר סיני עשן כולו,

תשמעו טוב פשט בפסוק,

מפני אשר ירד עליו השם באש,

ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרר כל ההר מאוד.

אני תמיד, כשהגעתי לפסוק הזה, היה לי קושייה גדולה.

במסכת יומא דף כא',

כתוב שהאש הייתה יורדת

על העצים של המערכה.

הרי במזבח היו עורכים מערכה של עצים

כדי לשרוף את הקורבנות.

אז הייתה אש יורדת מן השמיים

כל יום.

מצווה לשים אש

גם מן האדיוט,

אבל הייתה אש יורדת.

אומרת הגמרא שהאש הייתה צלולה בלי עשן.

אז אם האש

שירדה על המערכה היא בלי עשן,

אז האש שירד בה הקדוש ברוך הוא,

שהתגלה על יד, הקדוש ברוך הוא הגיע עם עשן?

אי אפשר.

זה לא כבוד לשכינה שיהיה עשן.

אז זה כתוב בסוף פרשת משפטים.

הוא מראה כבוד השם כאש אוכלת.

בראש ההר לעיני כל ישראל.

אז מה זה אש אוכלת?

כמו האש של המלחימים,

אותם מלחימים.

האש היא צלולה,

אין בה שום עשן.

זה לא דבר שעושה עשן.

הגז זה לא עושה עשן.

אז כאן היה עשן?

הרי הביאור בפסוק הוא ככה.

וההר סיני עשן כולו.

ההר התחיל לתת עשן.

למה?

מפני אשר ירד עליו השם באש.

הקדוש ברוך הוא ירד עליו באש.

ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרר כל ההר מאוד.

על ידי האש שהתגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני התחמם ההר.

וכשההר התחמם,

כל מה שהיה בדבר שדליק,

שיכול לתפוס אש,

נשרף.

זה לא היה מן האש שירד הקדוש ברוך הוא עליה.

הקדוש ברוך הוא ירד על אש

צלולה.

אבל זה חימם את ההר כל כך,

שעל ידי זה

נשרף כל הדברים שהם בוערים.

למשל, אם היו שורשים,

או חתיכות עץ,

או פחם,

בתוך ההר,

או אם היה דלק,

הכל בער, כל מה שיכול לבעור בער,

וזה נותן עשן.

לא שהקדוש ברוך הוא עלילה לומר שהקדוש ברוך הוא

יתגלה באש שעושה עשן. זה לא כבוד.

האש שהקדוש ברוך הוא ירד עליה הייתה צלולה,

אבל היא חיממה את ההר כל כך,

היא חיממה כל כך את ההר,

עד שכל הדברים הבוערים לקומבי שציבלה,

יש חומרים שהם דליקים, אנחנו יודעים, כמו הגז,

הבנזין,

הם הערבה, או גופרית,

אם הייתה גופרית בהר, נשרף.

כל החומרים שבוערים,

או גזרי עצים, חתיכות עצים, או פחם,

הכל התחיל לבעור.

ואז יצא עשן,

והר סיני עושן כולו, נתן עושן,

מפני אשר ירד עליו השם באש.

אמנם האש של הקדוש ברוך הוא לא נותנת עשה,

אבל זה חימם את ההר,

ועל ידי שחימם את ההר,

אז ההר התחיל לבעור.

כל החלקים שהם בעירים התחילו לבעור בהר,

ועל ידי זה יצא עשן.

וכאן אני רוצה להגיד משהו

ידוע, אחרי מלחמת יום כיפור,

לא, אחרי מלחמת ששת הימים,

בהתחלה כשכבשו את סיני ועוד לא החזירו את סיני.

בשנה הראשונה לא החזירו מהר את סיני, עד שהיה שלום עם סאדאת,

ואז החזירו את סיני.

אז היו נוסעים,

חיילים היו הולכים להר סיני,

מגיעים עד הר סיני.

היום אי אפשר להגיע, זה ברשות המצרים.

אבל צריך רשות, צריך רישיון שייתנו לך להיכנס,

וזה לא כדאי ללכת,

יש שם מחבלים.

אבל אז הביאו אבנים מהר סיני,

החיילים.

היה איזה רבה בחדר תשבר שהביא אבנים, היו לו אבנים, והוא השיג אותם לדעת,

ומכר אותם.

כל אבן הייתה עלה מעלירות.

אני קניתי כמה אבנים,

והייתי צריך לנסוע לצרפת,

אמרתי, לחזק את אחינו בני ישראל במעמד הר סיני היה נהיקה איתי אבנים.

מה היה מיוחד באבנים האלה?

היה משהו, פלא עצום היה.

האבן הייתה חום, חום בהיר כזה.

לא בהיר מאוד, חום וחזקה מאוד.

אבן קשה.

ניסיתי לשבור אותה עם פטיש, לא הצלחתי.

זה קשה, זה אבן קשה מאוד.

אבל היה בכל, בכל צד של האבן

היה

היה צמח

כמו סנה.

סנה,

מצבע אפור.

ואתה רואה ענפים והגזע,

סנה, סנה.

והפלא הוא,

בכל

צד יש סנה,

בצד רעב יש סנה גדול.

בצד של האבן מוצרד סנה קטן.

ותשבור את האבן,

ככה היה מקובל.

שוברים את האבן, כי הרי הביאו עוד אבנים קטנות גם.

כל חתיכת אבן יש בה סנה.

סנה זה צבע אפור.

לקחתי את האבן, אבן אחת,

לפרופסור בפריז. הייתי בפריז באותה תקופה,

ב-39'.

לקחתי את זה

בלט, בתשלט, לא 39'.

בתשלט הייתי בפריז והבאתי את זה לפרופסור לגיאולוגיה.

מה זה גיאולוג? גיאולוג, מי שעובד במדע של האבנים והאדמות.

והראיתי לו,

הוא היה מורה בבית ספר של דודי,

רבי יעקב, זיכרונו לברכה.

הראיתי לו את האבן,

ואז

הוא הסביר לי,

אמרתי לו, איך אתה מסביר את התופעה הזאת? למה יש פה,

יש פה סנאים?

אמר לי, תראה, אני כבר אומר לך,

הסנאים, הצבע האפור הזה זה מתכת מגנזיום.

היום ידוע, יש מתכת מגנזיום.

וכנראה, הוא אומר, הגוי, הגוי,

כנראה שהייתה שכבת מגנזיום בראש, בפסגת ההר,

וכשירד הקדוש ברוך הוא על ההר עם האש הגדולה שלו,

נמס המגנזיום.

א', ריכך את האבנים,

אבנים קשות,

אבל החום ריכך אותם,

וגם הזיל, התיך

את המגנזיום,

וזה חלחל לתוך האבנים,

וכשהקדוש ברוך הוא עזב את הר סיני,

כבר התקרר ההר,

וככה נוצר בתוך האבנים, בתוך כל אבן קשה, אבל עכשיו היא קשה,

אבל ככה חלחל מגנזיום.

אמרתי לו, אבל למה זו צורה של סנה?

זה הוא לא ידע לענות.

אבל ידוע,

אותם שמכרו את האבנים, היה להם

מכתב ששלחו

או מארץ ישראל או מבבל, אני לא יודע, חכמי בבל,

שלחו לחכמי ספרד.

אני מדבר על ספרד

לפני הגירוש,

על ספרד לפני 600 שנה.

עוד לא היה גירוש ספרד של היהודים,

היו שם חכמים גדולים, הספרדים היו, היו חכמים גדולים.

התורה הייתה בספרד,

הרייף, הרמב״ם,

הרמב״ן, הרשב״ם, רבינו יונה,

הרבינו יונה בצפון ספרד.

אברבנאל, אברבנאל היה יותר מאוחר.

לא חושב, אברבנאל היה בזמן הגירוש ממש.

אני חושב. אבל הם, אלה היו גדולים.

אנחנו לומדים את דבריהם כל הזמן.

רמב״ן, רשב״א, ריטבו.

הרשב״א היה בברסלונה.

אבל כולם היו, הרמב״ם, היו בקורדובה.

והריב, גם בהרימיגש.

אז,

הם שלחו מכתב

לספרד מארץ ישראל

שאנחנו מכירים את האבנים האלה שהן מהר סיני,

והפלא הגדול שבכל צד תמצא סנה,

ואם תשבור את האבן אז השברים, כל שבר יש בו סנה.

מכל הצדדים.

אם יש לו צדדים אז הוא,

אז רואים סנה.

והוסיפו שמה

שאת האבן עזרא אומר בפרשת שמות.

כתוב שם שמשה רבנו היה רועה את צאן יטרו חותנו

להר האלוהים חורבה.

אומר שמה אתה רואה הר סיני,

לא קוראים לו הר סיני, קוראים לו הר האלוקים, חורב.

גם אצל אליאנה כתוב, בא לחורב.

ומתי התחילו לקרוא להר סיני, הר סיני?

אחרי שהתגלה הקדוש ברוך הוא בסנה?

אז,

אז התחילו לקרוא לזה הר סיני.

למה סיני? מה זה סיני?

על שם הסנה.

הבן עזרא אומר. אומר, אתה תראה שמקודם לא היה נקרא הר סיני.

רק מאחרי ההתגלות של הקדוש ברוך הוא למשה רבנו

בהר סיני, בסנה?

אז על הר סנה.

עכשיו,

האבנים האלה מהר סיני, מאז

נחקק בכל אבני ההר, כל ההר,

כל האבנים מלמעלה עד למטה.

נחקק בהם סנאים, סנאים.

ומה זה, מה זה, מה המשמעות של זה?

אז הרי רשי אומר בפרשת שמות.

רשי אומר,

זה בא לסמל עמו אנוכי בצרה.

כי הסנה הוא קצת קוצני, יש בו קוצים.

כמו הצלב, גם כן יש בו קוצים.

ואפשר להיפצע.

כביכול הקדוש ברוך הוא גם כן נמצא בתוך הקוצים.

עמו אנוכי בצרה.

זה לסמל,

לסמל את

הקדוש ברוך הוא מצטער בצערן של ישראל.

אני איתם בצרה, כמו הם בשיעבוד, הם היו משועבדים במצרים.

הרי מתי יגלה הקדוש ברוך הוא למשה? כשהם עוד היו עבדים.

אז עמו אנוכי בצרה.

אז אתה שומע, מוטי,

אני רואה,

אני רואה, ועכשיו כשאתה אומר, כל אבני ההר היה עם סנאים.

זעקה, זעקה, זעקה, קדוש ברוך הוא.

אני בצרה איתכם.

האבנים של ההר כולם צועקים.

כמו שכתוב, השם ממרום קודשו

שאג על נבוהו.

השם ממרום קודשו ישאג.

שאוג שאג על נבוהו, מובא בברכות דף ג'.

הקדוש ברוך הוא מוכה על צערן של ישראל.

והוא בצער איתנו.

שכינתא בגלותא.

גם עכשיו, אני אמרתי, הרי אומרים בקדיש

ויסמח פורקנא.

אמרתי, לא צריך לומר ככה, צריך לומר ויסמח פורקנא.

הפורקן שלנו, הגאולה שלנו.

לא, זו גאולה של הקדוש ברוך הוא גם.

וזה כמו שכתוב בתהילים.

הודיעה ה' ישועתו לעיני הגויים לגלת צדקתו.

ישועתו שלו.

הושיעה לו ימינו וזרוע הקודשו.

לא.

כביכול הקדוש ברוך הוא. זה הכול.

אני רואה שכל ההצעות

של הקדוש ברוך הוא להראות לנו כמה שהוא אוהב אותנו.

זו הצעה שאמרנו מקודם.

וישא אתכם עקנפי נשרים ואביא אתכם אליי ותהיו לי סגולה מכל העמים.

וגם כל הסמל הזה בכל אבני ההר ואבנים הולכים לכל מקום.

אני לקחתי אבנים לפריז.

והם כל העולם רואים.

עימו אנוכי בצרה זה זעקה.

זעקה של הקדוש ברוך הוא עימו אנוכי בצרה.

הוא זועק.

עימו אנוכי בצרה.

אני כשאני קורא את זה אני מתגעגע לקדוש ברוך הוא.

ואני רואה איך הוא כל כך אוהב אותנו.

הוא צועק עימו אנוכי בצרה.

אבל אתם כבר יצאו מהצרה בהר סיני. מה?

אני אומר, במעמד הר סיני כבר יצאו מהצרה. לא, אבל זה נחקק כבר מזמן שהתגלה על משה, שהיו עוד כולם בשעבוד.

וזה נשאר חקוק

לדעת זה לדורות,

אמו אנוכי בצרה.

לכן נחקק האח כזה.

אני אמרתי, כשהייתי לא תקום פעמיים בצרה בבית חולים,

אמרתי, הייתי מערער בתשובה.

אמרתי, אוי לי שציערתי את הקדוש ברוך.

הרי הגמרא אומרת בסנדרין, המשנה,

שכשחייבי מיתות בית דין נסקלים, נשרפים, נחנקים,

נהרגים,

כשיוצא אחד רשע שהתחייב מיתה בבית דין,

שכינה מה אומרת?

קלני מראשי,

קלני מזרועי.

אומר רשי,

קל אינני.

מה זה קלני?

קל אינני מראשי. אני, כואב לי הראש.

לא קל לי בראש,

לא קל לי בזרוע, כואב לי הזרוע.

אז אם הרשע, אם הקדוש ברוך הוא בוכה,

אז אתה יודע, אני ציערתי אותו.

גם אני ציערתי אותו בגלל חטאי, הרי לא בחינם קיבלתי את העונש.

ואם אני נענש, הקדוש ברוך הוא מצטער,

אז לא רק שחטאתי,

והחטא הזה שגרמתי שהקדוש ברוך הוא יטער עליי,

ואני לא רוצה,

ואני לא מסכים.

אילו הייתי בר דעת,

הייתי נזהר יותר.

לא לצער את הקדוש ברוך הוא.

חס ושלום.

איך אמר אותו יוסף איש משיטה, לא? איך קוראים לו? יוסף

איש משיטה,

שאמרו לו הרומאים שייכנס לבית המקדש זה בבית שני,

בחורבן בית שני,

וייקח

איזה כלי שהוא רוצה.

אז הוא הוציא את המנורה.

אמרו לו, כזה כלי, כזה כלי יפה,

זה לא מתאים בשביל הדיוט כמוך.

זה לא, זה יהיה למלך.

אתה בוא תיכנס עוד פעם ותיקח מה שאתה רוצה.

אמר להם, אני לא מוכן להיכנס עוד פעם.

לא די שהכעסתי את דבוראי

פעם אחת, אך אצלנו עוד פעם?

מספיק הגזתי את הקדוש ברוך הוא בפעם הראשונה, למה אני אכעיס אותו עוד פעם?

ונתנו לו מכות ובשום אופן הוא לא רצה להיכנס.

ונתנו לו כל מיני הטבות שהוא יהיה מוכס ויקבל את המכס,

והוא בשום אופן לא רצה.

זה פושעי ישראל, תראה מה הם שווים.

לא די שהכעסתי את דבוראי פעם אחת, אך אצלנו פעמיים?

הוא לא מוכן.

אז על כל פנים, כל זה מראה לנו

איך הקדוש ברוך הוא מצטער בצערן של ישראל.

וזו הצעה שלו.

אני מציע לכם, תהיו איתי יותר טוב.

תהיו איתי.

אז אני אשמור עליכם.

ביטב לסגולה מכל העמים.

עכשיו אסביר

מה זה ביחירת כל ההר מאוד.

מה זה ביחירת כל ההר מאוד?

איך ההר, נהיה רעידת אדמה בהר.

ההר חרד, אתה שומע אתה.

מה זה?

פשוט.

הרי על ידי שנשרפו כל הדברים הבעירים שמקבלים בעירה,

אז נוצרו חללים בתוך ההר.

או למשל, המגנזיום הזה נזל.

אם הוא נזל אז נהיה חלל.

אז האבנים שהיו על המגנזיום אין להם על מה לעמוד.

אז הם מתחילים להתגלגל.

וזה היה רעידה של ההר.

היה חירר כל ההר מאוד.

אבנים זזו ממקום למקום, כי נוצרו חללים בתוך ההר.

אז האבנים שהיו עליהם,

על המקום הזה, עכשיו אין מי שיחזיק אותם,

אז הם נופלים.

וככה נהיה ממש רעידת אדמה.

ויחרר כל ההר מאוד,

ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד,

אומר רשי,

בדרך כלל אדם תוקע בשופר.

בהתחלה הקול שלו טוב,

אבל אחרי כן הוא נחלש קצת.

אבל כאן היה כמה שיותר, היה יותר חזק.

משה ידבר והאלוקים יעננו בקול.

כאן אומר רשי,

כאן אומר רשי,

מה זה והאלוקים יעננו בקול?

הרי כשמשה היה מדבר לכולם,

הרי ידוע שאחרי שתי דיברות

עם ישראל אמרו,

לא נוכל להמשיך לשמוע את הקדוש ברוך הוא,

כי הם פחדו מן האש.

אני רציתי לומר, אני לא הדגשתי טוב,

רואים מכאן שהאש, מלבד שהייתה גדולה בכמות,

כמו שכתוב בפרשת הענן,

וההר בוער באש עד לב השמיים.

אש גדולה,

חושך ענן וערפל, בפרשת

עשרת הדיברות של בית חנן.

וההר בוער באש עד לב השמיים.

וכתוב שם גם כן,

האש הגדולה.

אבל מלבד שהייתה בכמות גדולה,

גם בחום שלה היה חום מאוד גדול.

הרי ידוע שפה בכדור הארץ

אולי השיגו שלושת אלפים מעלות.

יש כל מיני דרגות של חום.

אבל החום שהיה באש יגלה בקדוש ברוך הוא,

מלבד הכמות אש גדולה,

הייתה גם חמה מאוד,

שהרי היא הספיקה לחמם את כל ההר,

והר סיני עשן כולו.

תאר לך, ישימו אש על הכביש שבוע שלם.

אש.

כמה יתחמם האדמה.

האדמה לא תתחמם הרבה,

כי טבע החום לעלות.

כמה תתחמם? אולי שני מטר, שלושה מטר.

והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו השם באש.

כל ההר התחמם.

זה מראה

גודל חום האש.

והיה מסוכן לעלות להר.

פשוט היה חם מאוד בהר.

בגלל, אתה רואה שהכול בער.

והיה לעשנו כעשן הכבשן.

אומר רש״י שזה רק

לסבר את האוזן.

אנחנו לא מכירים עשנים.

רק בכבשן.

יש כבשנים בבית חרושת למלט,

ויש כבשנים בעוד, במקומות

בדרך לירושלים, בדרך לצפון.

אבל באמת זה היה הרבה יותר.

ההר, העשן כולו,

מפני אשר ירד עליו השם באש.

והיה על העשנק השם הכבשן.

אז זה,

ברור לי כשמש,

אם תשים אש על הקרקע,

על הכביש,

כמה התחמם למטה?

שני מטר, שלושה מטר, מקסימום.

כי האדמה היא לא מעבירה חום מהר.

יש חומרים שמעבירים חום.

המתכת

מעביר מהר חום.

במתכת קיימלן, חם מקצתו חם כולו.

אבל בעץ לא אומרים חם מקצתו חם כולו.

אז אדמה, לא אומרים שהיא התחמם,

לא התחמם הרבה.

וכאן, כל בער סיני אשר כולו.

הוא לא אומר במחילתא,

מן הפסגה עד תחתית ההר.

הכל

התחמם ובער.

רואים שהאש הייתה מאוד חמה.

עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו.

יש בהגדה של פסח,

אומרים אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן

לנו את התורה דיינו.

מה זה דיינו אם כל הקרבה להר סיני זה לקבל את התורה.

אם לא ייתן לנו את התורה אז מה יש לנו מהר סיני?

מה זה אילו קירבנו והר סיני דיינו?

האמת היא שהר סיני עשה שלושה דברים.

יש אולי עוד דבר אחד שאני לא,

שלושה מטרות היו.

א', כמו שכתוב בפסוק

בפרסות ואתחנן.

כתוב שם,

אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלוהים אין עוד מלבדו.

אתה הוראת לדעת

בעיניהם שלך קיבלת,

ראית שאין עוד מלבדו.

מלמד שקרא הקדוש ברוך הוא

כל השבעה רקעים.

העליונים והתחתונים של הרקיעים.

וכאן רשי בשמו, בויתרו,

הוא אומר שהקדוש ברוך הוא

הוריד את כל הרקיעים על ההר.

לא וירד השם על הר סיני, לא ירד ממש על ההר.

זה התגשמות, לא.

רק ירד עם כל הרקיעים וכולם שמעו

מן השמיים השמעך את קולו לייצריך ועל הארץ הראך את אישו הגדולה

ודבריו שמעת מתוך האש.

המטרה של הקדוש ברוך הוא והמעמד הר סיני היא לא רק מתן תורה,

אלא הראה להם שאין עוד מלבדו.

וכתוב בחזל, נתקעה אמונה בליבם,

כי הם ראו בחוש,

שמעו את קולו של הקדוש ברוך הוא,

ראו את כבודו ואת גודלו.

וגם יראת השם, אמונה,

ידיעה,

באמיתות מציאות הקדוש ברוך הוא,

וגם יראה.

הרי כתוב בפרשת ויתחנן,

כתוב שם,

ישמר לך ושמור נפשך מאוד,

פן תשכע את הדברים אשר ראו עיניך,

פן יסורו מלבביך כל ימי חייך,

יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורב,

באמור השם אליי.

הקל לי את העם הזה ואשמיעם את דבריי למען ילמדון, נראה אותי כל הימי.

נלמוד, נראה.

וגם ידיעת אמיתות מציאותו.

ידעו, הנה יש בורא עולם, רואים את המנהל,

רואים אותו.

הוא נמצא פה, שומע את קולו,

הוא הראה להם.

וגם ליראה.

זה הרי כתוב אחרי זה בסוף פרסתו את חנן,

שאחרי שתי דיברות

באו למשה רבנו ואמרו לו,

דבר אתה עימנו ונשמע,

ולדבר איתנו אלוקים פן נמות.

כי פחדנו,

יוסיף,

אם יוסיף עוד לדבר איתנו, אולי נמות.

הנה.

אתה הורא את עול הדעת,

כי השם הוא האלוקים,

אין עוד מלבדו.

אז כתוב שאחרי כן, אמרו לו,

אז הלך משה רבנו, אמר להם, אל תיראו,

כי לבעבור נסות אתכם באלוהים.

ואמר, הקדוש ברוך הוא אמר,

זה בשמותו, זה ביתרו עובר,

אמר לו,

מי ייתן והיה לבבם זה, להם כל הימים,

שיפחדו ממני.

הקדוש ברוך הוא שמח

מזה שאמרו שהם לא יכולים לדבר,

כי הם פחדו.

ממה פחדו?

פחדו, ראו את האש.

ראו שבורא עולם זה אש.

כי השם אלוקיך אש אוכלה אלקנה אש אוכלה.

לא כדאי להתעסק עם הקדוש ברוך הוא.

לא כדאי.

למה אתה מתעסק עם אש? אתה מתעסק עם מי שכוחו באש שלו יכול לשרוף כל העולם.

אז זה נכנס בהם יראת שמיים.

הרי היראה הנחוצה בשביל להימנע מעבירות זה יראת העונש.

אז כשהם ראו את האש הגדולה והחום, הרי

בהתחלה כשדיבר הקדוש ברוך הוא,

הם חזרו מאחורה.

נפשי יצאה ודברו.

י' וטמילנ הם חזרו.

והמלאכים החזירו אותם.

מלאכי צבאות ידדודון ידדודון.

מחזירים אותם. ועוד פעם.

אז הם פחדו לשמוע עוד יותר את הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא שמח מזה.

מי ייתן והיה לבבם זה להם כל הזמן שיפחדו ממני.

הקדוש ברוך הוא רוצה לזכות אותנו,

לעשות מצוותיו, ליראה ממנו

ולהכיר אותו.

אתה הורט על הדעת כי אדוני הוא האלוהים.

אין עוד מלבדו.

זה כמו שהיה בהר הכרמל.

אל יוהאן נובי רצה להחזיר בתשובה עם ישראל שהיו הולכים אחרי הבעל עבודה זרה.

אז הוא עשה

מעמד עצום.

אמר לו לאחאב, וזה הוא השתמש במלך,

כי הוא רצה גשם.

אחאב רצה גשם.

לא היה גשם כל הזמן.

בגלל שהם עבדו עבודה זרה.

התורה אומרת, השמרו לכם פני ותלבבכם

ועבדתם מלאים אחרים ועצר את השמיים ולא יהיה מטר.

אז הוא בא, פגש אותו.

אהה, בגללך נעצר הגשם.

עוכר ישראל אתה.

כך הוא צעק על אליהו.

אמר לו אליהו, אתה עוכר ישראל.

שאתה מחטיא אותם בעבודה זרה,

וכוחה אין גשם.

אתה רוצה גשם? אני מוכן להביא גשם.

בוא נעשה עסק.

תאסוף לי את כל ישראל ואת כל נביאי הבעל,

ונעשה מעמד התעוררות להכיר שהאלוקים זה הקדוש ברוך הוא.

השם הוא האלוקים.

ועשה להם את המבחן הזה.

תקריבו אתם,

נביאי הבעל,

תעשו לכם קורבן,

ואני גם אעשה,

ונראה. מי שיענה באש הוא האלוקים.

אז כל הבוקר

הם עשו ולא הצליחו כלום.

לא ירדה אש.

ולקראת המנחה

הלך אליהו, התפלל,

והוא עשה גם כן, אמר להם,

תוסיפו מים על המזבח ועל התה,

על התעלה שיש סביב.

ותרד אש מן השמיים,

ותאכל את המים ואת הקורבן.

ואז כל העם ראו,

וכולם אמרו, אדוני הוא האלוהים, אדוניו האלוהים.

איזה מעמד עצום להחזיר אותם בתשובה. הבעל הוא אפס,

והשם הוא האלוקים.

וכולם חזרו בתשובה,

אז אמר להם,

אף אחד מנביאי הבעל לא ישתמט מכאן.

כולם יהרגו.

נהרוג את כולם. והוא הרג את כל נביא הבעל.

450 נביא הבעל.

זה הייתה התעוררות. זה מעמד עצום.

המעמד שעשה

אליהו הנביא עליו השלום הצדיק.

איך שהיה הכל מעשו לשם שמיים.

עשה בשביל להחזיר את העם בתשובה מעבודה זרה.

הראה להם שהשם הוא האלוקים.

אדוני הוא האלוהים, אדוני אלוהים. גם פה אתה ראית לדעת כי אדוני הוא האלוהים, אינו עוד מלבדו.

גם כאן קיבלו את הידיעה

שיש השם והוא האלוקים. מה זה הוא האלוקים? הוא המנהיג של העולם.

מה המילה אלוקים?

אלוקים זה מנהיג.

אלוקינו ואלוקי אבותינו הנהיג את אבותינו והוא נובע.

ותו דה פונדלוי.

הכל נובע ממנו.

טובות ורעות.

הכל

איך אנחנו אומרים? בלוקי נשמה.

כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך השם אלוקי ואלוקי אבותי שאתה הוא ריבון כל המעשים.

אתה שעושה את הכל.

כל מה שנעשה תחת השמש הכל ממך.

אדון כל הנשמות

מושל בכל הבריות חי וקיום לעזה.

זו מטרה אחת, והמטרה השנייה היא ראה שמיים.

והמטרה השלישית, מתן תורה. קיבלו את התורה.

ובאו בברית עם הקדוש ברוך הוא.

באו כולם בברית יחד.

נעשה ונשמע אמרו כאחד.

רבי חנניה בן הקדשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפיכך חירבה להם תורה ומצוות.

שנאמר ה' חפץ למען צדקו

יגדיל תורה ויאדיר.