את ה' אלוהיך תירא | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 03.02.2019, שעה: 02:30
- - - לא מוגה! - - -
מכה איש ומת
מות יומת.
אם אדם הרג בן אדם,
זה במזיד.
מות יומת בסייף.
נקום ינקב כתוב במקום אחר.
אז נקום זה בסייף.
ואי ואשר לא צדע.
אם האדם הזה, הרוצח הזה,
הוא לא צידד
כמו שמצדדים הצלפים.
הם מתחילים לראות שיהיה בדיוק
שיפגע בקורבן.
והוא לא צדע.
הוא בכלל לא התכוון להרוג.
רק
והאלוקים אינה לידו.
אם הוא לא התכוון להרוג,
אז איך זה קרה שהוא
הרג?
האלוקים אינה לידו.
ושמתי לך, אז זה שוגג.
ושמתי לך,
ושמתי לך מקום אשר ינוש שמה.
שוער רשי.
מה זה והאלוקים אינה לידו?
הקבוש ברוך הוא זימן לידו.
הוא זימן לידו שיהרוג את הנרצח הזה.
למה שהקבוש ברוך הוא יזמן לבן אדם לרצוח?
הקבוש ברוך הוא.
למה שייתן מכשול בפני בני אדם?
והאלוקים אינה לידו,
זימן לידו,
שהוא יהרוג את הנרצח הזה.
הקבוש ברוך הוא אינה לידו.
אומר רשי אינה זימן
כמו לא תאונה אליך רעה
ונגע לא יקרב בעוליך.
אם אדם בעל ביטחון, כי
כמו שכתוב קודם בפסוק, כי אתה שמחשי עליון שם את מעוניך,
לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב בעוליך.
לשון זימון.
לא תזדמן לך רעה.
גם תאונת דרכים הפשט הוא שהזדמנה בדרך מקרה לא טוב.
תאונה.
אבל המילה תאונה מלשון הזדמנות, הזדמן.
לא, ואלוקים אינה לידו.
שואל רשי,
למה שתצא מלפניו, מלפני הקבוש ברוך הוא?
כזה דבר.
שיגרום שבן אדם יעשה,
יהרוג?
אומר רשי,
אומר רשי, ככה נקרא את הרשי,
ולמה תצא זאת מלפניו?
הוא שאמר דוד,
כאשר יאמר משל הקדמוני מרשע אם יצא רשע.
מה זה משל הקדמוני?
זה התורה.
שהיא
מי כתב אותה? הקדוש ברוך הוא,
שהוא קדמונו של עולם.
ומשל הקדמוני
היא התורה,
שהיא משל הקדוש ברוך הוא, שהוא קדמונו של עולם.
וכאן אמרה תורה מרשע אם יצא שע. איפה זה כתוב בתורה שאמר דוד,
כאשר יאמר משל הקדמוני זה התורה?
זה פה כתוב.
שפה כתוב שהקדוש ברוך הוא מזמן לרשע שיעשה עוד רשע.
במה הכתוב מדבר?
בשני בני אדם אחד דרג ושוגג
ואחד דרג ומזיד,
ולא היו עדים בדבר,
שיעידו
זה לא נהרג וזה לא גלה.
מה עושה הקדוש ברוך הוא?
מזמנם לפונדק אחד.
זה שהרג ומזיד יושב תחת הסולם,
וזה שהרג שוגג עולה בסמ...
הקדוש ברוך הוא מזמן אותם. למשל,
יש שם איזה חנות בפונדק הזה,
והאיש הזה שהוא הרג ומזיד הלך לקנות משהו אבל הוא הגיע, מצא אותו סגור.
אז הוא התיישב על יד הסולם,
ככה הוא מתכופף על יד הסולם, ישב למטה, נח קצת.
והשני היה למעלה בגג,
והוא יורד מן הגג,
ובשעת ירידתו או איזה שליבה של הסולם נפלה,
או שהוא לא דרך טוב.
בקיצור, התגלגל למטה ונפל על הבן אדם,
ריסק לו את הקודקוד.
משקל של 80 קילו על הראש
יכול לרסק את הקודקוד בלי ספק.
והרג אותו.
אז עכשיו, ועכשיו יש עדים.
יש עדים שהוא נפל עליו בשוגג דרך ירידה,
חייו גלות.
והוא נהרג.
ההוא נהרג, לא צריך עדים, הוא נהרג.
אז הקדוש ברוך הוא רוצה לקיים
את ה...
יהיו מיטה שיש על זה שישב למטה
הוא היה חייב כבר מיטה כיוון שהרג במזיד
רק לא היו עדים
אז רוצה להרוג אותו, אז עכשיו זימן לו מי שיהרוג אותו
וההוא שהרג פעם בשוגג, הוא היה חייב גלות אבל לא היו עדים, אז עכשיו נזמן לו שיהיו עדים, יהרוג בשוגג, יהיו עדים ויקחו אותו לערי מקלחת
צריך קצת להבין, ובפעם הראשונה שהוא הרג בשוגג,
למה הוא הרג בשוגג?
מלפעם השנייה, אתה אומר,
כיוון שהוא הרג בשוגג פעם ראשונה ולא גלה,
לא קיבל עונשו,
אז הוא מקבל עכשיו את העונש.
הוא הרג פעם שנייה כדי להיות בגלות.
אבל פעם ראשונה,
למה עשה את זה? הרי בתורה רואים
צריך טעם, למה אינה לידו?
האלוקים אינה לידו, הרי גם בפעם הראשונה הוא היה שוגג,
אשר לא צדה.
ואשר לא צדה, אז זה רק הקב'ה גרם לו.
למה גרם לו? בפעם הראשונה.
אז יהודה הראה לי ברשי דף י עמוד א',
כתוב בראשית דבר יפה.
כתוב שם בגמרא,
לעולם ללמד אדם לתלמיד שאינו הגון.
מסכת.
מה?
מסכת מכות, דף י. זה במכות, הגמרא הזאת זה גמרא במכות דף י, עמוד ב'.
בעמוד א',
כתוב
לעולם לא ילמד אדם לתלמיד שאינו הגון.
למה?
מה זה תלמיד שאינו הגון? שהוא לא ערש שמים, לא מדקדק במצוות.
הוא בן אדם שיכול לעבור עבירות.
כי הוא אין לו ערש שמים, הוא עלול לעבור עבירות. ומי שעובר עבירות אומר רשי,
עלול גם לרצוח.
ועלול לבוא לידי רציחה. למה הטומאה של העבירות שעשה גורמת לו עבירה, גוררת עבירה.
הוא עלול לרצוח.
ואז הוא יצטרך לגלות.
תלמיד
והדין הוא תלמיד שגלה מגנין רבו עמו.
אז אומרים לרבה הזה, אומרים לו, תיזהר, אל תלמד תלמיד שאינו הגון.
שמע, אתה תלך לגלות.
כי הוא עלול להרוג בגלל עבירות שבידו,
ואז הוא ילך לגלות,
ואתה תצטרך גם לגלות בגלל תלמיד שגלה מגנין רבו עמו.
אז כתוב, אז כתוב...
כתוב ברש״י שלא רק אם הוא הרג בשוגג
אז מזמן לו הקדוש ברוך הוא עוד פעם לרצוח בשוגג.
יש עוד אפשרות אם הוא עבר עבירות
ממילא מזדמן לו שירצח בשוגג.
טוב עכשיו השאלה יש לנו קושייה בגמרא הזאת.
הגמרא אומרת בכתובות
תנא דבר רבחייה תנא רבחייה
וכן אמר רב יוסף וכן תנא רבחייה
מיום שנחרב בית המקדש
בטלו סנהדרין.
סנהדרין של עין אהלף 71 כל כוחם הוא כשהם על יד בית המקדש
ובלשכת הגזית.
אפילו אם גלתה סנהדרין מלשכת הגזית
ויש עד אין בית מקדש
כבר לא יכולים לדון דיני נפשות. לומדים את זה מפסוק בסנהדרין.
אתה יודע את הדף?
אני אמצא את זה.
סנהדרין ל׳ ז.
אה?
סנהדרין ל׳ ז. ל׳ ז? לא.
איפה כתוב הדין הזה? מאיפה לומדים שכשבטלה סנהדרין אין כבר דיני נפשות?
זה בפרק הראשון.
כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים.
אם הם על יד בית המקדש יש תורה לסנהדרין.
ואם לאו כבר לא דנים דיני נפשות.
אז בית המקדש היה משפיע חוכמה.
היה משפיע שפח של חוכמה וישרות.
אז כתוב שם בטלו סנהדרין ובטלו ארבע מיתות.
וכבר לא דנים דיני נפשות. יש הרי ארבע מיתות בתורה.
מחויבי מיתה.
יש נחנקים,
יש נשרפים, נשכלים וסייף.
נהרגים.
הנחנקים, הנהרגים,
הנשרפים והנסכלים.
כבר אין בית דין. אין בית דין שידונו דיני נפשות.
כבר לא יכולים להרוג.
אדם חילל שבת חייו וסקילה.
אם יתרו בו חייו וסקילה.
אבל אין בית דין.
אז הגמרא אומרת,
אף על פי תנא רבחיה
או תנא חזקיה, פעם כתוב חזקיה.
מיום שחר בבית המקדש בטלו סנהדרין,
אף על פי שבטלו ארבע מיתות,
על פי שבטלו סנהדרין
ארבע מיתות לא בטלו.
שואלת הגמרא, ואה בטלו? הרי באמת הם לא דנים דיני נפשות.
אומרת הגמרא, דין ארבע מיתות לא בטל.
מי שנתחייב סקילה,
אז או נופל מן הגג או חיה דורסתו.
אריה נותן מכה,
זה כמו סקילה. הרי בסקילה יש שני אפשרויות.
או סקול יסקל או ירו ירא.
מי שעולה להר-סיני בזמן שהייתה שכינה על הר-סיני,
היה צריך לסקול אותו אם בהמה עם איש לא יחיה.
או לסקול אותו, לזרוק עליו אבנים,
או לזרוק אותו ממקום גבוה.
וכך היו עושים לנסקלים.
מעלים אותו שתי קומות יותר גבוה,
ודוחפים אותו.
אם הוא מת עם הדחיפה,
ירו ירא.
אז מת, גמרנו, זה סקילה, קיימת מזה סקילה.
לא מת, זורקים עליו אבנים.
זה גם סקילה.
או סקול יסקל או ירו ירא.
אז זה מה שכתוב כאן.
או נופל מן הגג, זה ירו ירא,
או חיה דורסתו, זה מכה, זה כמו אבן.
המכה של האריה זה כמו אבן.
ואם מי שהתחייב שרפה,
או שנופל במדורה,
או שנחש מקישו.
למה נחש מקישו זה נקרא שרפה?
כי ידוע שהגמרא אומרת בסנהדרין,
אסור לתת לו מיתה מנוולת.
אז לא שורפים.
שרפה של התורה, לא לשרוף בן אדם במדורה.
זה מיתה מנוולת.
האיברים נשרפים.
מה אומרת הגמרא?
איך עושים שרפה?
משכין אותו עופרת רותחת.
איך משכין אותו?
משכיבים אותו על הרצפה,
ולוקחים חבל
בפנים קשה, ובחוץ רך
ושמים לו על הצוואר, אחד מושך מכאן ואחד מושך מכאן,
עד שהוא כמעט נחנק ומוכרח לפתוח את הפה
בשביל לנשום.
ואז אתה זורק לו את העופרת.
מה עושה?
העופרת הרותחת היא שורפת את הוושט, את הקיבה,
כי זה חם, זה חם.
וזה, למה לוקחים עופרת שהיא מותכת?
תשפוך לו.
אתה לא יכול להכניס לו חתיכת ברזל חמה.
הוא לא יבלע אותה, היא לא תיבלע.
אבל זה נוזל.
העופרת נהיית מהר מותכת.
ואז מתחים עופרת ומאזקים אותה.
אז השרפה היא לשרוף לו את הקיבה.
אז אם נחס מקיש,
הרי תחת השיניים שלו יש לו ארס.
עם השיניים שלו הוא דוקר,
עושה חור בבשר.
ואז הוא זורק את הארס,
והארס מתפשט,
נכנס לדם, וזה, מה עושה הארס?
הארס אוכל את הבשר.
כמו אקונומיקה.
פעם עשינו כלי פלסטיק.
לפני פסח רצו לנקות אותם עם אקונומיקה,
אבל עשו אקונומיקה בלי מים, רק אקונומיקה.
כלי הפלסטיק יקעקמו, יתקלקלו. זה היה של המיקסר.
הכול התקלקל.
כי החומר חזק
מכלה את הדבר.
וכך גם כן ארס של נחס זה שריפה.
ומי שהתחייב סעיף,
או נמסר למלכות והם הורגים בסעיף,
או ליסטים באו עליו, הם גם כן הורגים עם סעיף.
חותכים את הראש.
ואם מתחייב חנק,
או טובע בנהר,
והוא נחנק, אין לו אוויר,
או מת בסרונחי.
זה אז קרה.
זה מחלה של גרון,
והיא כל כך חונקת,
ומתים מחנקה. זה מיטה קשה מאוד.
אבל זה רק חנק.
עדיין שריפה ושקילה וסעיף יותר קשים ממנה.
אנחנו פוסקים חנק זה קל.
יש שאומרים הרג יותר קל מחנק.
מגמרה וגם שקילה ושריפה, מחלוקת רבנון ורב שמע.
אנחנו פוסקים סדר המיטות
מן החמור אל הקל, שקילה.
שרפה, הרג והענק,
כמו שאומרים ביום כיפור.
אז יש ארבע מיתות בית דין, לא בטלו.
למה הקדוש ברוך הוא ממלא מקום הבית דין?
הקדוש ברוך הוא, ואני באמת, היה לי שאלה,
מאיפה ידע תנא זה שרב חייא, שרב חייא מביא?
מאיפה ידע דברים כאלה?
שהשם נותן את הארבע מיתות בית דין,
אולי אין בית דין, אז הוא לא נהרג.
מאיפה הוא יודע שהשם מקיים את המליצת ארבעת בית דין?
אני אומר, זה ראייה מן הפסוק שלנו.
כאן, בפסוק הזה, כתוב
שאחד הרג במזיד ולא היו עדים,
ואחד מזמין אותו הקדוש ברוך הוא ונופל עליו.
זו סקילה.
טוב, זה תכף נראה.
אז לכאורה,
או זה שאהב גלות,
הוא שוב הולך ומתאב גלות. אתה רואה שהקדוש ברוך הוא?
יש כאן פסוק, האלוקים אינה לידו.
אל תחשוב שהעולם הפקר.
אתה הרגת,
בסוף אתה תיתפס.
וכך אמר הלל הזקן,
אף הוא ראה גולגולת אחת
שצפה על פני המים.
אנחנו, אם היינו רואים ראש,
צפה עליו מים.
מייד היינו מזדעזעים, מי זה הרג אותו? מה קרה פה?
מי הרג אותו?
אבל רבנו הלל מייד אמר, אם הוא נהרג,
זה בטח נגזר עליו.
על דאטפת הטפוך.
לא רק
מגיע לו,
אלא מידה כנגד מידה.
אתה הרגת, אתה הורדת ראש למישהו?
מורדים לך את הראש.
וסוף מטיפייך יטופון.
וככה זה מידה כנגד מידה.
שמשון בגד בעיניו,
לפיכך נקרו עיניו.
אבשלום מרד בשערו,
לפיכך נתלה בשערו.
משנה בסוטה דף ט', אני חושב.
מידה כנגד מידה.
מה המקור של הדינים האלה,
שהקדוש ברוך הוא מעניש
ארבעה מיתות בית דין?
המקור הוא, והאלוקים אינה לידו.
אתה רואה?
זה הרג בשוגג ואין עדים. זה הרג במזיד ואין עדים.
בני חורי, ממשיכים להיות בני חורי,
כאילו כלום לא קרה,
אין דבר כזה.
יש בית דין של מעלה,
ועל זה נאמר הפסוק,
גדול העצה בירמיה,
באיזה פרק זה בירמיה?
גדול העצה ורב עליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם,
לתת לאיש כדרכה וכפרי מעל עליו.
מה זה עליליה?
עליליה, כמו שראינו, הוא זימן אותם,
הוא הכניס לו לראש, לך שמה, יש מה, בחנות ההוא,
תקנה משהו, הלך לשם,
בינתיים החנות סגורה, יושב לו בתחתית הסולם,
והיה אחד
שמה מסייד את הגב,
עכשיו הוא בא לרדת,
נופל על ה...
זה נקרא עליליה.
הוא סידר
העילה שהוא מת,
כי זימן אותו הקדוש ברוך הוא לשבת שם,
וזימן את ההוא שמסייד את הגג לרדת וליפול.
וכך ראינו, הודיעו בעמים עלילותיו,
כמו ש... איך הוריד הקדוש ברוך הוא את יעקב למצרים.
הוא היה יכול להביא בקלות,
לקיים מצוות דברים.
שיעלה גדוד של חיילים, גדוד,
נרמה,
ארמיה,
היום קוראים לזה,
גדוד
של חיילים, לעלות לחברון,
לכבוש את יעקב אבינו וכל בניו ולהביא אותם
בשבויים, בסרסרות.
הוא יכל לקיים את הזה, אבל אמר הקדוש ברוך הוא,
בני בחורי יעקב,
אני אוריד אותו בביזיון כזה, עם שרשראות,
כמו איזה פושע.
לא.
מה אמר הקדוש ברוך הוא? עשה עצה אחרת,
מסך את בנו יוסף למצרים,
והעביר רעב,
והיו צריכים לרדת למצרים,
ועשה שיוסף ימלוך
חלומות של פרעה.
ככה גרם שיוסף ימלוך,
ואז הוא ינהל את הרעב
בזמן שנות רעב, ואז הוא שלח לאביו
שיבוא למצרים כעוד חמש שנות רעב,
וככה יכלכל אותו.
אז ככה עשה הקדוש ברוך הוא. זה נקרא הודיעו בעמים עלילותיו.
גם פה גדול העצה ורב העלילייה.
לזכור את זה שיש מי שרואה אותך
לזכור שיש מי שרואה אותך בכל מעשיך
דע מה למעלה במוח העין רואה ואוזן שומעת בכל מעשיך ועושה ונכתבים
אתה מצולם, אני פעם הייתי בבנק דיסקונט
ברחוב רבי עקיבא יש בנק דיסקונט
אני לא יודע אם היא עוד קיימת
רבי עקיבא מול רחוק צבניה
היה שם איזה יהודי יקר, קראו לו שלמה והבה
הייתי צריך לדבר איתו
אני עולה, הוא היה בעלייה
עליתי אליו למשרד
אני רואה שיש מסך
של מחשב מונח על השולחן מולו
הוא רואה במסך
כל מי שנכנס, כל מי שיוצא
כל הפקידים, אם הם עובדים או מתבטלים
הכל מופיע לפניו, כל מה שעובר בבנק למטה הכל מופיע ב...
וגם למעלה כנראה, אני לא יודע
הכל עובר לפניו
אז הקדוש ברוך הוא
גם כן רואה את כולם
אמרתי פעם את הפשט של הפסוק
בינו בוערים בעם
וכשלים מתי תזכילו
מתי יהיה לכם שכל להתבונן
ענות האוזן הלא ישמע
היוצר עין הלא יביט
אתה יודע מה זה עין
עין זה מצלמה
אני רואה אותך
אתה מצטלם בעין שלי
ויש לי
חושר ראייה קשור עם המוח
אז אני רואה, אני יודע מי לפניי
אני רואה, אני רואה את התמונה הזאת,
אני יודע מי לפניי
עכשיו ברא הקדוש ברוך הוא עיניים
למיליונים ולרבבות, לרבבות ולמיליונים
הרי אין לך בירייה
כל הביריות של הקדוש ברוך הוא כולם עם שתי עיניים
יש בני אדם
בהמות
חיות
עופות
בני אדם זה הרבה, היום יש כמעט שישה מיליארד אנשים
אז 12 מיליארד עיניים יש
מצלמות
ויש עופות, הן לרבבות
אלפים
וכל העד עם שתי עיניים
והעיניים של העופות
הראייה שלהם היא מאוד גבוהה, מאוד חזקה
כי הם הולכים לישון
מייד בחושך
הכלל לשמור את העיניים
ללמוד באור הרבה
באור גדול
אם אתה לומד בחושך אתה מקלקל את העיניים
והיות שהם העופות
אתה לא תמצא אותם בלילה
רק ביום
והם קמים מוקדם וישנים מוקדם,
כל הלילה הם בקן שלהם
לא משתמשים
בעיניים בחושך
רק באור, לכן יש להם ראייה מאוד חזקה
הייתי פעם בכנרת
ובבוקר השכם
והיה כל דג,
היו דגים שוחים
ולפעמים
הם לא שמים לב
והם שחים, מזנקים
חוץ מן המים
אבל מייד הם חוזרים למים
אבל הרבה פעמים קורה אם למשל הם בתחתית המטר תחת גובה המים
והם עולים משהו
וכשהם עולים לפעמים הם דחפו את עצמם יותר מגובה המים והם יוצאים מן המים
באותו רגע
יש עוף
עוף שלח
היבושה,
יש שם בניין,
עוף עומד לבעלה בגובה
ואתה רואה אותו, הוא ראה את הדג
זה לא קל לראות דג
הרי אותו צבע כמעט הם המים
הדג הוא אפור
הוא לא בולט
והוא רואה אותו
ומייד מזנק אחריו
כי הוא יודע, הוא יחזור
אבל הוא מזנק מייד
ותופס אותו כשהוא חוזר למים נכנס לתוך המים ותופס אותו
הוא לא בא אליו מול העיניים שלו
כשהוא חוזר הדג למים הוא בא אליו מאחוריו ותופס אותו
ואוכל אותו
זו ראייה שלהם, היא ראייה מאוד גדולה
הראייה שלהם טובה אז תגיד לי, העופות יש להם ש...
שתי עיניים כל אחת.
השרצים, לא דיברנו על השרצים.
גם השרצים, נמלה יש לה שתי עיניים,
קינה יש לה שתי עיניים.
וכל השרצים, לטאות,
ג'וקים,
כולם עם שתי עיניים. אז כאן מה עיניים יש?
ותוסיף לזה עכשיו,
הביריות של הים.
בים יש בריריות יותר ממה, הרבה יותר ממה שיש ביבשה.
שם רמז
ואין מספר.
זה הים גדול, אורחיו ידיים,
שם רמז ואין מספר,
חיות קטנות הן גדולות.
וכולם עם שתי עיניים.
מיליארדים של דגים יש.
וכולם עם מכשיר קטן, מכשיר ראייה.
מצלמה.
כולם יש להם מצלמות.
אתה רואה, אתה פותח דג, אתה רואה את העיניים שלו.
אתה קונה דג.
לא, לא, לא, לא... איך קוראים לזה?
אתה קונה דג, ממש כמו שאני קונה דג דניס.
אתה רואה את העיניים שלו בראש?
כל הדגים עם שתי עיניים.
לא פילי דג.
אתה קונה דג, דג ממש, דג שלם.
אתה רואה לו את העיניים.
עכשיו, כמה עיניים זה בא?
יש כל כך הרבה עיניים,
כפול כל הביריות.
כי כל ברייה יש לה שתי עיניים.
אז תעשה עם חשבון כל המיליארדים של הדגים,
והעופות,
ובני אדם. בבני אדם יש כבר שישה מיליארד אנשים.
אז קל וחומר בדגים,
שהם לא נבראו כמו בני אדם.
בבני אדם, אדם אחד נברא.
והוא הוליד כל כך הרבה, יש לו צאצאים.
ומה עם הדגים שנבראו?
מלכתחילה ישרצו המים.
נפש היה למינה.
מלכתחילה דגים נבראו, לא דג אחד,
המון דגים, המון סוגים.
והם, יש להם שטח מעייה גדול בים.
הם התרבו יותר מבני אדם.
הרבה יותר.
יש שם אולי,
מי יודע, 20 מיליארד.
הם כל הזמן מתרבים
וקיבלו ברכה של פרורבו.
אז חור שכן,
וכל המיליארדים האלה, כפור שניים,
תדע כמה מיליארדים של מצלמות יש מפוזרים.
מפוזרים בכל קצווי תבל,
מפוזרים בכל העולם,
בכל הגלובוס שלנו,
בכל הים,
הימים,
בשמיים, בעופות,
פח טה וטשיבה, איפה שאתה הולך
אתה רואה עיניים.
אז תגיד, מי שברא כל כך הרבה מצלמות
שרואות
הוא לא יראה.
היוזם,
היוזם של המצלמות.
המהנדס הראשון
שהמציא מצלמה.
הוא לא רואה.
יכול להיות דבר כזה, אז לא היה עושה לעצמו.
לא יכול להיות דבר כזה.
הוא יודע ש...
הוא לא יראה.
או הנוטע אוזן,
הלא ישמע.
מי שעשה כל כך
הרבה אוזניים, אותו דבר.
כולם עם אוזניים.
חתולים, כלבים,
אל תדבר על זה מעט, אבל
כל השרצים, כל העופות, כולם עם אוזניים.
וגם הדגים כולם עם אוזניים.
מפוזרים בכל קצוי תבל.
הם לא...
אז הוא ברא כל כך הרבה מכשירי שמיעה
והוא לא ישמע.
תגיד לי, זה לא בערות?
בינו בוערים בעם.
וסילי מתי תשכילו.
הנוטע אוזן, הלא ישמע.
אם יוצר עין, הלא יביט.
וגם מוסיף, מוסיף דוד.
היוסר גויים, הלא יוכיח.
אתה רואה איזה
צרות הוא עושה לגויים.
הנה עכשיו,
בשיקגו
יש קור למטה מ-50
מעלות, מתחת האפס.
ומתו, כבר היה בעיתון היום שכבר מתו כמה אנשים.
הם עשו,
העירייה
סלחה אוטובוסים מחוממים,
מחוממים,
שיש להם חימום עם ה...
והיא שלחה לרחובות.
שמי שאין לו
תנור
יבוא לאוטובוס,
יושב באוטובוס
עד יעבור זעם.
אוטובוס כל הזמן עובד
בשביל לחמם.
לקח הרבה אוטובוסים ברחובות להציל,
להציל מן הקור.
זה נקרא...
היוסר גויים,
או למשל,
כשמביא הקדוש בחור רק לפני כמה ימים,
הייתה סופה בקובה,
והסופה הרסה עיר שלמה.
רוח,
עושם על החברות,
רוח סערה עושה דברו.
זה נקרא, הוא נותן עונשים לגויים,
או לא נדבר באינדונזיה,
מביא להם רעידות אדמה וצונאמי,
והם בורחים מן הים, מן המים של הים עולים עליהם,
לצוף אותם,
והם בורחים ולא מצליחים.
חלק מה זה,
שהם מזהירים
לפני שנייה צונאמי להסתלק,
כי המים יוצאים בשצף קצף ליבושה ושוטפים את הכול.
או הרי געש,
או רעידות אדמה,
או כמו שהיה בברזיל,
שבוע שעבר.
היו שיטפונות,
והשיטפונות
עברו כנראה בנחלים שהיה שם הרבה חול,
ועשו מזה בוץ,
ונהיה נחל של בוץ.
שוצף,
כיסה בתים,
ושלחו מכאן משלחת לעזור להצלת נפשות.
נו, זה נקרא יוסר גויים.
כשבוך הוא, אתה רואה
קולם בכל הארץ משפטה,
משפטי השם בכל מקום,
אז הוא לא מוכיח.
רק לגויים הוא נותן מכות, לך הוא לא ייתן כלום.
אתה מחוסן,
אתה חסין.
היוסר גויים הלא יוכיח.
בינו בוערים בעם מחסינים מטי תזכילו.
אז מה שאמרתי, לחזק אצלנו
את הידיעה שיש אלוקים.
הוא קיים, ושמו קיים,
וחיסר נכון מלכותו ואמונתו על האמת.
והוא צופה ומביט על כל הביריון.
הוא לא רואה
מי שיצר כל כך הרבה עיניים, הוא לא רואה?
כן, זוג נזזך.
זה טיפשות.
אז הוא רואה.
משמיים הביט, אז מה?
אל כל יהושע הארץ.
מכון שבטו השגיאה אל כל יהושע הארץ, כתוב לפני זה,
משמיים.
יש שם סידור.
ממכון שבטו השגיאה
אל כל יהושע הארץ.
היוצר יחד ליבם,
המבין את כל מעשיהם.
תראה את הסידור.
זה ב...
אני חושב, לדוד ושנותו את טעמו.
עובר הנאה.
לדוד ושנותו את טעמו.
מכון שבטו השגיאה אל כל יהושע הארץ,
היוצר יחד ליבם, המבין את כל מעשיהם.
ועוד יש פסוק בספר רנמיה.
העיני ה' משוטטות בכל הארץ.
איך כתוב?
בינינו צדיקים.
משמיים נדבית ה'
ראה את כל בני האדם.
ממכון שבטו השגיאה
אל כל יהושע הארץ.
זה דוד המלך מעיד.
מעיד. דוד המלך היה חכם.
והוא מעיד
משמיים הביט ה' ראה את כל בני האדם.
וגם הנביא ישעיה וגם הנביא ירמיה אומרים.
גדול העצה ורב העליליה אשר הנכה פקוחות על כל דרכי בני האדם.
לתת לאיש כדרכה, לשלם לו.
זה פסוק, זה המקור של הברייתא.
כשארבעה מיתות לא באטלו,
ממש הקדוש ברוך הוא לתת לאיש כדרכה יפים מעל ענף.
טוב, אז יש.
נספר סיפור
מהגמרא בסנהדרין, דף ל״ז עמוד ב׳.
הגמרא מספרת
רב שמעון בן שטח
ראה פעם אחת רודף אחר חברו להורגו.
שהיה בידו סייף, והוא רץ אחריו בשביל לתפוס אותו, להרוג אותו.
וההוא רץ,
והנרדף רץ,
והיה שם חורבה, נכנס לתוך החורבה.
אבל הרודף רעות טוב אם...
בא גם כן לחורבה,
ורב שמעון רואה את הכול והוא רץ
להציל את הנרדף מהרודף,
כי הרי הדין הוא של מצווה דאורייתא להציל את הנרדף מהרודף
וגם לאו, יש גם לאו.
נדמה לי, ברמב״ם זה מובן.
אבל
הוא הגיע,
ראה אותו,
הוא מפרפר,
מת,
עומד למות,
וההוא עם הסייב ביד שלו מטפטפת דם.
אמר לו, רשע,
מי הרג אותו,
אני או אתה?
אתה יודע, זה אתה.
אבל מה אני אעשה שאין לי עדים בשביל להעיד עליך?
ואין כאן שני עדים שיעידו עליך לדון אותך.
אבל בעל מחשבות,
אם אתה הוא שהרגת אותו, כמובן,
בעל מחשבות
ינקם בך.
באותו רגע בא נעש ונשך אותו.
אז שם הגמרא שואלה קושייה.
הרי הוא הרג, הבן אדם הזה.
מה הדין רוצח?
בסייף.
מקום ינקם זה והנהרגים.
אז לא, וכי הוא בר נחש הוא? הרי נחש זה שריפה.
איך הוא קיבל שריפה? איך יחמירו עליו?
אומרת על זה הגמרא,
ריקושיאס לה גמרא.
אומרת על זה הגמרא,
כנראה שהיה לו חטא נוסף
שעליו הוא חייב שריפה,
וכל המחויב שני מיתות
נידון בחמורה.
כמובן,
אדם חילל שבת, חייב סקילה.
האדם בר מינן, בעל אשת איש, הוא בחנק,
אבל סקילה יותר חמורה מחנק,
נותנים לו את הסקילה.
למה? פשוט.
אם היה רק מחלל שבת,
היה מקווה סקילה.
עשה עוד עבירה קלה,
יקבל את הקלה ויפטר בן החמורה,
נמצא חוטא נשכר.
לא יכול להיות דבר כזה.
נידון בחמורה.
לכן נתנו לו שמה שריפה.
אז כעין הקושייה של הגמרא יש לי בברייתא הזאת.
כתוב שההוא שעלה לסולם, שהיה בסולם נפל עליו.
איזה מיתה זאת?
זו מיתה שקילה.
כמו חיה דורסתו.
הוא נפל עליו וריסק אותו.
המשכן, 80 קילו, אתה מפיל על הראש של בן אדם, בטח
שובר לו את הקודקוד.
אז אם כן, זה סקילה.
אז הגמרא תשאל כאן, וחיוב בר סקילה הוא?
הרי הוא רק הרג.
זה הרג במזיד, זה הרג בשוגת.
הרוצח הוא בסייף.
אז למה נתנו לו סקילה?
מה נגיד? אותו פירוץ נגיד,
שהוא היה חייב,
עשה עבירה שיש בה סקילה, חילל שבת נגיד.
אבל אם ככה, מה הברייתא צריכה להגיד
שהאינה אשם
לאחד שהרג ומזיד
ואחד הרג ושוגת?
תגיד הגמרא, אחד חילל שבת,
אז מביא אותו הקדוש ברוך הוא, זה נופל עליו.
אולי בכלל כאשר עשה כן יעשה לו.
הוא הרג בן אדם, גם הוא יהרג.
אם היה רק בכלל חילל שבת,
אז המיטה היא לא,
הוא נופל עליו.
זה סקילה, נכון, אבל אין כאן המידה כנגד מידה.
אני לא יודע איך להסביר, זה קשה לי בגמרא הזאת.
וכי בר סקילה הוא בר סייף,
וכאן לא תוכל לומר לי, הוא היה חייב סקילה
מחטא אחר, וכל המחויב שני מיטות
נידון בחמורה.
אז אם ככה, למה הברייתא בכלל צריכה לספר שהוא הרג במזיד?
תאמר שהוא חילל שבת,
והוא חייב סקילה, וזימן אותו הקדוש ברוך הוא לאופנדק,
ונפל עליו אחד והרג אותו.
וחשבתי משהו, לא יצא לי.
חשבתי אולי בין אדם למקום,
יכול להיות שתולין, קצת לא,
יש לו זכות תולעה, כמו שאומר התוספות
בכתובות דף ל'.
התוספות שואל הרב אל-עוזר בר בי שמעון.
לא, התוספות שואל, הרי יש עבריינים ועובדי עבודה זרה מומרים לנצרות,
הם עובדי עבודה זרה,
והם מתים על מיטתם.
לא רואים שהקדוש ברוך הוא מעניש אותם.
התוספות שואל את הקושיא.
אומר תוספות,
אולי זכות תולע להם.
יש להם זכות?
רק הקדוש ברוך הוא מחכה.
חחחחחח.
או מוחל להם
לגמרי ויעניש אותם בעולם האמת.
אותו סוד אומר.
אהבו באבו.
איי איי איי, לא תעזוב אני, תעזוב מה אני...
בקיצור
זה משה?
מה, נזכר משה?
אני באמצע הדיבור.
אז זה קשה לי על הגמרא.
הטוברסקילה הוא?
ברסייפו.
הכל פונים. כאן הבאנו את... דיברנו על הרשי
והאלוקים אינה בידו.
מה זה האלוקים אינה בידו? אז אם זימן לו
שהוא יהרוג בשוגג,
אז הוא ילך לגנות.
שואל רשי,
מה פתאום הקדוש ברוך הוא יעשה דבר כזה?
למה יצא זה מלפניו?
לחטיא בן אדם ברציחה.
אומר על זה רשי,
כי הפסוק הזה מדבר
בשני בני אדם.
אחד הרג במזיד
ואחד הרג בשוגג.
ולא היו עדים בדבר.
זה לא גלה וזה לא נהרג.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? מזמן אותם לפונדק אחד.
זה שהרג במזיד
יושב לנוח קצת בתחתית הסולם,
ככה הוא ישען על הסולם.
הסולם היה שולב גבוה של שלוש מטר.
וההוא היה בגג.
היה מצייד את הגג, הוא עושה זפת בגג.
עכשיו הוא גמר, הוא יורד.
הוא יורד, נפל על זה שיושב.
אז הנה זה נהרג וזה גולה.
זה עכשיו הוא הרג בגלות.
זה גולה.
אז כאן קודם שאלה קטנה, זה הפלא אצלי.
זה שגולה, הוא גולה בשביל ההריגה שעכשיו הרג.
אבל מה? על ההריגה הראשונה לא הרוויח הקדוש ברוך הוא כלום.
על ההרוויח... מה זאת אומרת? זה שהרג,
הנה הוא נהרג, יאללה.
הוא קיבל את העונש שלו על ההריגה הראשונה.
אבל זה שהרג עכשיו בשוגג הולך לגלות.
אבל מה עם ההרציחה הראשונה?
אז רציתי לומר שמי שרצח
שניים בשוגג
מספיק לו גלות אחת.
ואני רוצה
תלמיד חכם שיביא ראייה לזה.
הנה כאן הראייה שהבאנו.
על ידי שילך לגלות בשביל הרציחה הזאת זה יכפר לו גם על הרציחה הראשונה.
למשל באו
שני מחבלים.
הוא חשב שהם מחבלים.
ירה בשניהם
שהם ערבים.
נתכוון להרוג את גוי והרג ישראל פטור.
ברוך הבא.
נתכוון להרוג גוי והרג ישראל פטור. אבל מסתומה חייב גלות.
זה לא אולי קרוב למזיד. לא מצאתי ברמב״ם בפירוש.
הוא מתכוון להרוג גוי והרג ישראל פטור ממיתא. זה ברור.
משנה בסנהדרין.
אבל גלות היא חייבה. הוא הרג ישראל בשוגג.
אז אחד חשב שזה שני מחבלים.
ערבים.
ירה בשניהם הרג את שניהם בשוגג.
נתכוון להרוג מחבלים ובסוף יתברר שהם יהודים.
אז הוא חייב גלות. אז יעשה פעמיים גלות.
יעשה גלות ראשונה עד שימות הכהן גדול פעם ראשונה.
ואחרי כן עוד פעם גלות לכהן הגדול השני.
אני אומר מן הברייתא הזאת אתה רואה שגלות אחת מכפרת על שתי הרציחות.
שהרי כאן כתוב
זימן הקדוש ברוך הוא את
זימן הקדוש ברוך הוא
אותם לפונדק אחד.
זה שרק פעם בשוגג יהרוג עוד פעם בשוגג ויתחייב גלות.
שאלתי מה מרוויח הקדוש ברוך הוא?
אז הוא לא מקבל גלות, הוא מקבל גלות על הרציחה הזאת.
ומה עם הרציחה הראשונה?
מה הרווחת?
בשלם הזה שרק ומזיד.
אז הוא נהרג אז זהו קיבל מיתה זהו.
אבל זה שהרק בשוגג היה חייב לגלות לערי מקלט.
לעזוב את עירו וללכת להתחיל חיים חדשים לגמרי.
יעזוב את החנות, יעזוב את החברים,
הכול הוא הולך לעיר מקלט.
אבל הוא כבר התחייב פעם ראשונה ועכשיו הוא הרג פעם שנייה הוא הולך.
אבל מה עם הגלות הראשונה הוא לא קיבל.
אז אמרתי כנראה שעל שני רציחות מספיק
גלו תחת, זה חופף.
אבל צריך להביא ראייה.
אני לא בעניינים עכשיו
לברר הלכות רוצח.
אם מישארק,
חיפרתי במנהל התינוך, תברר.
אם מישארק שתי יהודים בסוגג חייב רק מתחת,
רק גלו תחת.
האמת כי גלו זה לא כפרה.
אם היה כפרה
היה מתקבל
כבר התחפר לו, בגלות אחת התחפרו לו שתי עבירות.
אבל הגלות עיקרה זה עונש.
אתה רואה
שיש בגמרא, במקור דף ב',
שאם העידו על אחד
שהוא חייב כופר,
הם לא משלמים כאשר זעמו.
כי לב בני כפור ענינו.
שאלו כולם, ולמה בגלות?
כתוב במשנה, מקבלים מלכות.
וכאן גם מלכות אין.
טוב, זה קודשיית הראשונים.
אז אומרים הראשונים שגלות עיקרה לא לכפר,
עיקרה זה עונש.
הרי הוא גם מתכפר.
אבל עיקר הדבר,
נותנים לו הגלות
בשביל עונש.
אז אם אדם חייב
שדה עונשים,
אז אדם חייב שני מיטות.
אתה לא יכול להרוג אותו פעמיים.
גם כשאין גואל אדם הוא צריך לגלות.
מה? גם כשאין גואל אדם הוא צריך לגלות.
נכון. גם אם הוא מת לפני שהספיקו לגלות, אז מגלים את העצמות שלו.
כן. זה עונש.
קוברים אותו במקלט. זה עונש.
אז שני עונשים,
אז מה פתאום לומר זה חופף?
אבל עם מספיק אחד,
אחד ש...
הכוהן גדול מת אחרי יום.
מה?
אחד שהכוהן גדול מת אחרי יום,
הוא כמו אחד שהכוהן גדול מת אחרי שלישים שנה. זה גדר בעונש. אז אפשר להגיד שתיים.
אפשר להתקבל.
זה לא עונש של זמן מסוים.
שני גלויות
או גלות אחת, מי שרג,
שניים בשוגג.
מה דינו?
טוב, עכשיו השאלה השנייה שאלנו,
קושיית הגמרא על הברייתא הזאת שמבירה שניים.
הגמרא, במסכת סון הדרין, אומרת
המעשה של רב שמעון בן שטח
שראה אחד רץ אחרי חברו להורגו
והוא ראה, הגיע וראה שבידו חרב מטפטפת דם
והוא מפרפר.
אמר לו, רשע.
מי הרג אותו?
אני או אתה?
זה אתה.
אבל מה אני עושה שאין לי עדים בשביל...
לדון אותך, אין לי שני עדים לדון אותך,
אבל מה,
יודע מחשבות
יתנקם בך. באותו רגע בא נחש וצרק והקיש אותו.
שואלת הגמרא,
והעבר נחש הוא?
הרי הוא הרג, רוצח בסייף.
ונחש, הקשת נחש זה שרפה,
כמו שהסברנו מקודם.
כי זה אוכל את הבשר.
הארס אוכל.
כמו אקונומיקה.
תשים אקונומיקה, שמנו פעם
חלקים של פלסטיק של המיקסר.
שמו אותם בערב פסח לנקות אותם, אז שמו אקונומיקה,
הכול התעקם והכל התקלקם.
האקונומיקה זה חומר מכלה.
חומר מכלה.
אותם מרשעים, אמרו בעיתון אתמול,
אותם מרשעים שנכנסו לבית כנסת
והוציאו ספרי תורה,
רחמנא ליצלן,
כאן אתה רואה מה המדינה שווה.
המדינה הזאת הביאה אסון לעם היהודי,
שחינכה
יהודים בממלכתי וגם בממלכתי-דתי,
ונטרלה אותם מכל הערכים.
מי לא היה מזדעזע?
כל יהודי היה מזדעזע אם ספר תורה נפל בבית הכנסת?
רחמנא ליצלן.
גויים, גויים.
גויים הם.
כנראה גויים.
כנראה גויים. אפשר להאמין שיהודים.
אללה, מה עשו את זה?
מה יש להם לגויים?
הם דרזיים, העולם.
הם אומרים שהם,
מסתבר שהם הרשעים האלה.
ואתה חושב שיהודים לא מסוגלים לעשות את זה?
היהודים של היום,
יש ביניהם הרבה כופרים בעיקר,
כופרים בטורטנון. אני לא מדבר על הרוסים.
לימדו אותם מילדות שאין אלוקים.
אין דבר כזה.
תדע לך שזה האסון של המדינה.
הציונות עקרה את היהדות מן עם ישראל.
וזה,
זה,
כל מה שהתנבאו על
עקבותא דמשיחא זה מה שאתה רואה.
היום זה בשבת, הם מחללים שבת בפרסיה.
אין להם
שום רגש למסורת היהודית.
זה הרי עושה כבוד למדינה כשאומרים שבת.
אפילו היו גויים,
היו, פעם היו באים גויים, נשיאים,
בשבת הם לא הפריעו,
כי זה שבת.
וכאן אלה,
חס ושלום,
הגויים הרי רואים בעם ישראל,
העם הנבחר,
שהקדוש ברוך הוא נתן להם תורה.
זה לא דבר קטן, נתן לנו תורה שבחר בנו
מכל העמים, נתן לנו את תורתו.
והם רואים את זה.
ועכשיו מה רואים?
שעם ישראל עזבו את הברית,
עזבו את התורה
שמרחם עלינו והכל ישראל.
אז מה רציתי לשאול?
הגמרא שואלת שמה אטוב, בר שריפה הוא?
בר נחש הוא?
הוא צריך להיות סייף.
אז הגמרא המתרצת שהוא היה גם,
היה לו עוד עבירה של שריפה.
ומי שנידון, מי שחייב שתי מיטות, נידון באמורה.
אז גם פה יש לי אותה קושייה, הרי הוא נפל עליו,
זה סקילה, הוא ריסק אותו.
נפל עליו קובץ של 80 קילו, נפל על הראש שלו,
ריסק לו את הקודקוד.
זה סקילה.
מה ההבדל? חיה דורסתו זה סקילה.
מכה של אריה זה סקילה, זה כמו אבן.
גם פה זה סקילה, נזרק עליו קובץ כזה, זה סקילה.
ואם כן, נשאול, הבר סקילה הוא?
מה תתרץ? אותו תירוץ של הגמרא, שהוא היה חייב
גם סקילה, נגיד, על חילול שבת.
אבל קשה לי.
אז שהגמרא תגיד, למה צריכה הגמרא לספר שזה
זה שישב בתחתית הסולם,
הוא גם הרג במזיד?
תגיד, הרי בין כה נותנים לו סקילה על החילול שבת שעשה.
אז תגיד, הוא חילל סבת
וזה הרג בשוגג, מזמינם הקדוש ברוך הוא.
בכלל לא צריך להזכיר שהוא הרג.
רק החילול שבת.
לא ידע איך ליישב את זה.
תראה הרדיקשיא.
משה, אתה שומע את הקושייה?
קשה לי בגמרא, הייבר סקילה הוא, אלא מה תגיד? אותו תירוץ.
הוא היה חייב, הוא היה גם חילל שבת.
אז למה צריכים לספר בכלל שהוא הרג במזיד
ולא עדים?
תגיד, הוא חילל שבת, בלא עדים, ועכשיו...
הוא נשקל בכלל שבת, והכנס ברוך הוא הזמין אותם.
התחלתי לחשוב
שאולי על חילול שבת זה בין אדם למקום,
יכול להיות שזכות תתלה לו.
אבל למה?
זכות תולה שלא להיפרע ממנו מיד.
אבל רציחה לא תולים,
כי הרציחה,
הארץ לא תכופר אלא בדם שומחו.
והרוצח מטמא את הארץ
וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, זה הכל גמרות.
לומדים מן הפסוקים בפרשת מסעא.
אז זה זועק.
דם שנשפך
זועק כמו הדם של זכריה,
שהוא זעק על זה שהרגו אותו.
זכריה,
בן יהוא ידע הכהן
בזמן עוזיהו.
לא בזמן, זה היה בזמן עוזיהו.
שאלת תוספות. מה? שאלת תוספות.
איפה?
מה אתה אומר?
זה תוספות?
כן, תוספות שלו.
איזה יופי, אותו שיבדת.
אבו עידוס?
אברקשי אלרבי, מהדאמר פרק. בפרק אלוהין הגולין
דרס רש לקיש
האלוקים אינה לידו,
זה שהרג ומזיד
יושב תחת הסולם, וזה שהרג ושוגג עולה ונופל
והורגו ועליו בר סקילה הוא,
ותירץ אף אגב דליו בר סקילה,
מי הוא מידה במידי זורק על חברו דרך ירידה,
הוא,
כדכתיב ויפל עליו אמות,
ואלו מתים דרך ירידה,
ואם הרגו בסייף,
הקדוש ברוך הוא נברא ממנו בעניינם.
לא הבנתי התירוץ.
מה שגם כאן, הוא נופל עליו דרך ירידה,
כמו שהוא זרק על חברו דרך ירידה.
אז זה דומה בצורת המיטה, לא בצורת העונש, אלא בצורת המיטה.
שיהיה מידה כנגד מידה.
האם באמת הוא רג בסייף, אז הקדוש ברוך הוא נפגע באופן אחר.
מה אמר יהודה? לא אמרתי משהו
על מידה כנגד מידה.
שיהיה עם זה, מה אמרתי?
אמרתי מידה כנגד מידה. הוא אמר שאולי מה שהורגים בסייף רוצח, כי זה מידה כנגד מידה.
שיהיה, הוא הרג,
תודה רבה.
אבל אם זה חילול שבת,
אין כאן מידה כנגד מידה.
לתוסות בשוטה דף חט עמוד ב'.
ברוך השם, אתה רואה?
אתה רואה?
הכול צריכים למראה חטייה.
כולם צריכים לבעל החיטים.
מי שיודע, בקיא, הוא יודע, הנה, מצא את הכושי הבטוסות
בשוטה דף ט.
עכשיו, מה אני רוצה להגיד?
המקור של ההלכה,
שאף על פי שבבית דין בטלו,
ארבע מיתות לא בטלו.
לא ארבע מיתות. אם אין בית דין, בטלו ארבע מיתות.
אבל דין ארבע מיתות לא בטלו.
הקדוש ברוך הוא ממלא מקומם של הבית דין,
והוא דן כל מי שהתחייב מיתה.
זה מה שאמר הפסוק, גדול העצה
ורב העליליה אשר אין לך בקועות על כל דרכות בני אדם,
לתת לאיש כדרכה וכיפרי מעלה.
עיני השמש שוטטות וחרץ.
העבודה של האדם הוא
להפנים ראשית
שבורא עולם נמצא
ושהוא צופה ומביט
משמיים מביט עד מאי את כל בני האדם, ממכון שבטו השגיאה כל שבט.
לדעת, הרי
הקו הבא לא מסתכל בשלושה דברים ואין התודעה. העין רואה,
אוזן שומעת.
לא, זה עקביה אמר, לא, עקביה לא אמר את זה.
מאין באת?
מה? מאין באת?
מאין באת? אבל מי אמר את השלושה דברים האלה?
עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר, אם היא אומרת.
וכל מעשיך בספר נכתבים.
לדעת שהכל מצולם אצל הקדוש ברוך הוא.
אני הייתי פעם בבנק דיסקונט.
איפה הוא היה? בבנק דיסקונט ברכוב רבי עקיבא.
ועליתי למנהל.
הייתי צריך משהו, איזה מסמך מהמנהל.
אז ראיתי אצלו מחשב,
והוא רואה בתוך, במחשב הוא עומד מולו,
הוא רואה כל מה שעובר בבנק.
מי נכנס, מי יוצא,
מי פק... איזה פק...
איזה פקיד מתבטל, איזה פקיד עובד,
הכל רואה במסך.
נו, אם מנהל יכול לראות מה שהולך בבנק,
קל וחומר שבורא עולם יכול לראות כל מה שהולך בעולם.
הוא יודע כל מה שהולך בעולם.
וזה בשביל ללמוד יראת שמיים,
צריך להפנים שיש בורא עולם
ושהוא רואה אותנו
ושהוא נותן עונש ושכר
ואין להימלט.
ריבי אומר, תודה רבה.
ריבי אומר. ריבי אומר, נכון, ריבי אומר.
מה הוא אומר? איך אללה שונאיך מתחיל?
הסתכל בשלושה דברים או אומר?
לא, זה ממש משנה ארוכה.
עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים.
כן, אבל מה ההתחלה?
ההתחלה זה לרבי.
רבי אומר, הסתכל בשלושה דברים.
איזו דרך ישרה שעבור לו האדם.
וכו' וכו' וכו'.
המשך אומר.
ויסתכל בשלושה דברים ונטבל גברא.
דע מה למעלה מוזמך, עין רואה ואוזן שומעת,
וכל מעשיך בספר נכתבים.
איי, איי, איי, אני זוכר משהו.
כשהייתי ילד,
אולי בן 12, 13,
בין 12, 13. טוב,
אתה שומע, דוד?
הייתי,
טוב, אני
התפללתי,
הייתה שם
איזה בת תלמיד חכם,
תלמיד חכם רשום שלה בעיר,
וביתו התחתנה עם אחד, אז דודי אמר לי שהוא אפיקורש.
דודי רבי יעקב אמר לי הוא אפיקורש.
טוב,
על כל פנים הבת הזאת
התחתנה
והיא הייתה לה כל המעלות.
ממש כל המעלות.
והתחילו לנסוע במונית
בשבת
מן השכונה של היהודים
לשכונה של הנוצרים.
בשביל ללכת לקולנוע.
ביום סבת אחרי הצהריים בטיילת
המונית הייתה של ערבי
והוא היה נוהג,
אבל הם שכרו אותו,
שכרו אותו ונתנו לו כסף
והוא הסיע אותם.
והם בטח לקחו כסף בשביל הקולנוע.
אבל כל האיסורים שהם עשו
היו רק איסורים דרבנון.
לנסוע על ידי גוי,
אמירה לעקום שבות זה רק איסור דרבנון.
הוש עושה מבעיר.
ההבערה של הבנזין הוא עושה.
מדליק אורות הוא עושה.
הם רק יושבים.
זה עבודה דחול.
אין בזה איסור דאורייתא.
אולי איסור דרבנון של אמירה לעקום.
בסדר. אחרי כן הם טלטלו כסף מוקצה.
ועשו סחורה שהם סחרו אותו וסחרו את המונית. זה סחורה.
וגם איסור דרבנון.
כל זה, שום איסור דאורייתא לא הייתה.
אלא מה? טלטלו הוצאה וטלטול.
אבל אין רשות רבים בלי שישים ריבוע. והעיר שלנו,
אני לא יודע, היהודים היו חמש עשרה אלף.
אבל ערבים אולי היו.
אבל לא יותר ממאה אלף.
לא יותר. זה לא היה.
לא היו שישים ריבוע. רחוק מזה.
אז לא היה רשות הרבים דאורייתא.
הכל איסורים דרבנון.
אבל עבירה דאורייתא אחת הייתה פה.
חילול השם.
אפילו ילד כמוני
היה מסתכל על זה.
אוי,
בת הרב נוסעת?
מה יגידו הטיפשים ההמון?
אם בת הרב נוסעת, אז מה אנחנו לא ניסע?
איזה חילול השם נורא.
תראו,
פתאום
אני הייתי מתפלל עם הסבא רבי ברוך.
כל בוקר שחרית מתפלל איתו.
זה היה יום ראשון בבוקר,
פתאום כל האחים שלה הגיעו לרבי ברוך.
ביום ראשון בבוקר.
חיכו שנגמר התפילה. הם באו כמעט בסוף התפילה.
חיכו.
מה הם באו לעשות פה? כל המשפחה היה מטמיע.
גמרנו להתפלל.
אומרים לסבא שהבת הזאת
היא בבית חולים קיבלה טרמבוזה במוח.
ואין, אתה יודע, גם פה קשה מאוד לרפאות
ובפרט במרוקו היה רופא אחד מנתח,
אסור לסמוך עליו לנתח את הראש.
הוא יכול לנתח פנדסית, יכול לנתח
ילד אולי,
אבל הוא לא היה, זה דבר קשה מאוד.
נו, ומה?
ושווקה חיים לכל חיים.
לא, עוד לא שווקה, הם באו לרבי הצדיק מר זקני,
שהוא יעשה לה פדיון נפש, יתפלל עליה.
טוב, רבי ברוך הוא, זה מבשרך אל תתעלם, גם היה פה מבשרך אל תתעלם.
בטח הוא התפלל עליה, אבל לא עזר כלום.
למחרת יום שני הייתה הלוויה שלה.
וכל העיר הייתה,
למה?
כי משפחה מאוד נכבדה
ובחורה צעירה הייתה בת ה-22,
השאירה ילדה אחת.
איך זה?
השאלה נשאלת.
המחלה הזאת, טרמבוזה,
לא מצוי בכלל בצעירים.
בעיקר אתה מוצא את זה באנשים בני 60-70,
אז הם מקבלים בעיות.
סתימה בעורקים.
זה לא מצוי באנשים צעירים.
בנוסף לזה יש שאלה,
מה כל כך מהר בת ה-22?
להרוג בת ה-22?
התשובה היא,
אין מקיפים. הרי השם ארך אפיים.
מאריך אפה וגבה דילה. לא מיד.
אבל כאן יש משנה,
לא משנה. במסכת קידושין דף ילט מובאה נא נא תם.
אין מקיפין בחילון השם.
מה זה אין מקיפין?
החנווני מקיף.
אני הולך לקנות מן המכולת,
הוא רושם שאני קניתי את זה, ותשלם בסוף החודש.
מתן שנייה חשבון.
ככה הוא מבקש שתשלם.
לא על כל גרוש אני צריך לשלם,
לא על כל דבר קטן.
אבל בחילול השם לא מקיפין.
אז בכל העבירות הקדוש ברוך הוא ממתין.
בהקפה.
מאריך אפה ובסוף גבה דילה.
אבל מאריך אפה בינתיים. הרבה זמן יכול.
אבל בחילול השם
אין מקיפין בחילול השם.
והנה זה היה חילול השם. זה כל החילול השם.
היו דרבנה
אין חיוב מיתה על כל החילולי שבת האלה
אבל זה נעשה בציבור
זה מחלל שבת בפרסיה
נדמה לי שגם אין שחיטתו שחיטה
נעשה מומר, מומר אפילו בדרבנו
הלכות ורדי האשמה
אפילו בדרבנו נקרא מחלל שבת בפרסיה
ובאמת היה חילול אשם גדול
זה עוד דבר שנקרא מעשור זרסה נפקא מינה
אם לתת לו דין של גוי שהייתה טוב פסולה
זה עוד דבר, אבל העיקר פה היה החילול אשם
אין מקיפין בחילול אשם, רחמנו וניצלן
אני כשאחרי כן ראיתי את זה, ראיתי הנה
הנה הקדוש ברוך הוא פורע
אין מקיפין בחילול אשם
אני אמרתי, זה קשה לי לדבר על זה
כי היא הייתה קרובה שלנו
אבל יש לי רחמנות עליה, היא רצון שדברי תורה
והקידוש השם והחיזוק
שאני מספר הסיפור הזה יהיה לעילוי נשמתה
אני לא בא לקטרג
אני בא להפך, לעזור לה
לפי שמה שקורה כל כך בעיר שלנו
לא היו יכולים לפתוח את הפה
זה היה פוגע במשפחה
ראו מעשה כזה ואף אחד לא יעשה זעקה גדולה
אתם רואים מה זה חילול שבת?
אתם רואים
מה זה לחלל שם שמיים?
שילמדו יראות שמיים
שילמדו יראות השם
אין,
אין מי שידבר
אבל אפילו שאין מי שידבר
אני אומר לך שהרבה אנשים אמרו לי
שהם גם הפנימו את זה
הם לבד ראו שזה
בא הורה צעירה והייתה בעלת כל המעלות
כל המעלות
אבל
אבל
חיללה את שם שמיים
יהי רצון שיעלה לך פרת עוונות
והתורה הזאת שאמרתי
כדי ללמוד דיראת שמיים שהשם מעניש
יהיה לעילוי נשמתה
רבי חננא מן הקשה אומר
רוצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
לפיכך חרבה להם תורה ומזאת
שנאמר ה' חווה סמא צדקו
יגדיל תורה ויאגדיל
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.