על עניין שבת | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 02.03.2019, שעה: 21:06
- - - לא מוגה! - - -
פרשת השבוע, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל
ויאמר עליהם.
אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם.
פרשת שבת, פרשה קטנה.
שש שתמין תעשה מלאכה,
ביום השביעי יהיה לכם קודש,
שבת שבתון לאדוני כל העשה בו מלאכה יומת,
לא תבערו אש בכל מושאותיכם ביום השבת.
זהו.
אחרי כן זו פרשה אחרת.
אמירה אחרת, הייתה הפסקה ביניהם.
כעת כל הקהל הזה שעשה משה רבנו היה בשביל להשמיעם פרשת שבת.
אומר רשי,
למחרת יום הכיפורים,
הרי משה רבנו עלה בפעם השלישית
להר סיני בשביל להביא לוחות שניים,
וגם היה מתפלל.
ביום כיפורים הוא ירד ואמר לו השם שלחתי כדבריך,
ולמחרת יום כיפורים,
הדבר הראשון שהוא עשה,
אסף את כל ישראל, את כל חדס בני ישראל.
ויאמר עליהם
פרשת שבת.
אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם.
חז״ל אומרים
בעשרת הדיברות גם כתוב,
וידבר השם את הדברים האלה.
כאן כתוב אלה הדברים.
זה אותם הדברים, רק כאן כתוב אלה לפני הדברים, שם כתוב הדברים לפני האלה.
מלמד
שפרשת שבת שקולה
כנגד כל עשרת הדיברות.
שבת זה הפרשה של שבת. אני היום,
אנחנו מדברים על שבת
בגלל ששומעים
שהשבת בארץ ישראל נפרץ.
יש אנשים שמרימים ידם נגד תורת משה,
ולא חוששים לעצמם כלום,
כי הם כופרים, לא מאמינים בשכר ועונש.
הם לא יודעים שהקדוש ברוך הוא רואה את הכל ומעניש.
אוי ואבוי למי שמבטל שבת מעם ישראל.
אז אני מקודם מתחיל כמה מדרשים כאן.
זה שאמר הכתוב
במדרש הגדול.
אשרי אנוש יעשה זאת
ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע.
מה זה אשרי אנוש יעשה זאת? מה זה זאת?
אומרים חז״ל, רבי ישמעאל אומר
אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה אשרי
מקיים כל מצוותיה של תורה באהבה ועוסק בה לשמה
ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה.
אז זה הפירוש אשרי אדם יעשה זאת אשרי אנוש יעשה זאת
ובן אדם יחזיק בה שהוא שומר כל התורה
אבל אחרי זה כתוב עוד שומר שבת מחללו
זה בנפרד
לומר לך
בואו ראה כמה חמורה שבת
שהיא שקולה כנגד כל מצוותיה של תורה זה מהפסוק הזה רואים
אשר יעשה זאת זה כל התורה
ובן אדם יחזיק בה
שומר שבת מחללו
ושומר מעשור קורה רואים שומר שבת זה בפני עצמו
כמו כל התורה כולה
כל המחלל שבת שהיא שקולה כנגד כל מצוותיה של תורה
וכן הירבי עקיבא אומר גדולה שבת בתורה ובנביאים ובכתובים היא שקולה כנגד כל המצוות
בין בתורה ובתורת משה בין בנביאים בין בכתובים רואים שבת שקולה
בתורה דכתיב
עד ענם האמתם
בי לשמור מצוותיה ותורותיה זה בפרסת המן
שהרי הקדוש ברוך הוא
הוריד
הוריד מן
ביום השישי כפול
כדי שביום שישי לא יצאו איש
לא יצאו לחפש את המן
לא הלקטו את המן והיו אנשים דתן ואווירם שהם יצאו ללקוט
אז הקדוש ברוך הוא אומר עד מתי
עד מתי לא מענתם בי לשמור מצוותיה ותורותיה
רואים שמי שלא שומר שבת
הרי זה היה עניין של שבת
הקדוש ברוך הוא באמת אחרי כן כתוב
שאל יצא איש ממקומו ביום השביעי
לא רצה שיצאו ל...
והם כן יצאו
בכלל שהם לא מאמינים בשם,
הם ראו אתמול ושלשום ירד מן.
מה פתאום שהיום לא ירד מן? הם חושבים שזה לבד נעשה.
הרי זה מהקדוש ברוך הוא, והוא אומר שביום שבת לא יהיה מן.
זה עמתי מאמתם לשמור מצוותי ותורותי.
אז רואים ששבת שקולה כנגד כל התורה,
כאילו לא שמרו כל התורה.
וכן הרבי עקיבא אומר,
זה מהתורה.
בנביאים דכתיב אני השם ביחזקאל,
כתוב אני השם אלוקיכם,
בחוקותי לכו ואת שבתותי קדשו.
אתה רואה שבת שקולה כנגד כולם,
כנגד כל המצוותי ואת מצוותי,
את בחוקותי לכו ואת שבתותי קדשו.
בכתובים דכתיב
בנחמיה כתוב פסוק
ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותיתן להם משפטים ישרים ותורות אמת,
חוקים ומצוות טובים ואת שבת קדשך הודעת להם
ומצוות וחוקים ותורה ציווית להם.
כל פעם מצוות וחוקים.
רגע, שבת זה בפני עצמו.
רואים שבת שקולה כנגד
כל המצוות.
ושומר ידו מעשו כורה. רבי עקיבא אומר,
חמורה שבת
שכל המשמרה כראוי כאילו
שמר ידו מעשות כל רע.
מי שמשמר את השבת כראוי לומד את ההלכות
ונזהר בקיום ההלכות. זה מאוד קשה ללמוד כל ההלכות.
אבל לומדים ואז כל המקיים המשמרה כראוי כאילו שמר ידו מעשות כל רע.
וכל המחללה כאילו הוא עושה כל רע.
וכאילו עובד עבודה זרה.
וכאילו עבר על כל מצוות התורה.
לכך משבח הנביא ואומר,
אשרי עיני שעשה זאת.
ולא עוד אלא שכל עוונותיו מחולין.
מי שומר שבת כהלכתה,
כל עוונותיו מחולין.
שנאמר
תמר
הפסוק אומר, שומר שבת מחללו,
אל תקרא מחללו אלא מחול לו.
מחול לו.
אל תקרא מחללו אלא מחול לו.
רב אליעזר אומר,
גדולה שבת שהיא שקולה כנגד עשרת הדיברות.
בעשר הדיברות כתוב,
וידבר אלוהים את כל הדברים האלה.
וכאן, בשבת,
פה בפרשת ויקל כתוב, אלה הדברים.
רואים מכאן,
זה אותם הדברים, רואים מכאן ששקולה שבת כנגד כל עשרת הדיברות.
מניין ממה שקראנו בעניין ויקל משה אל כל עדת בני ישראל, ויאמר עליהם אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם.
כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה.
לך אמור להם לישראל אפילו אין בידכם אלא
מצוות שבת לבד?
מעלה אני עליכם כאילו עשיתם כל התורה כולה.
שנאמר אלה הדברים ולנו אומר ודבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור.
רואים שלשמור שבת זה כמו לשמור כל עשרת הדיברות וכל התורה כולה.
דבר אחר,
זהו שאמר הכתוב
במקהלות ברכו אלוהים.
דורשי אגדה אומרים,
מתחילת התורה ועד כאן
לא נאמרה פרשה בהקהל,
אלא זו.
רק פרשת שבת נאמר בהקהל שיאסוף כל ישראל ויאמר להם.
ולמה?
אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא משה.
הקהל את בני במצוות שבת
כדי שתהיה שמורה לדורות
להעשות קהילות קהילות
ולהיכנס בבתי כנסיות ובתי מדרשות בשבת,
לשמוע דברי תורה ולקדש את שמי הגדול.
כי העניין שנאמר במקהלות ברכו ה'
וברכו אלוהים ה' ממקור ישראל.
אני שמעתי פעם
דרשיו מהרב שך.
הוא היה פה בבני ברק.
גם כן היו בהתחלה פרצות הרבה של מחללי שבת.
היה ברחוב חזון איש
מנחמיה והלאה לצד רבי עקיבא.
היה בישמח משה, היה כנראה.
ברחוב ישמח משה.
היה איזה מחלל שבת נוסע באופנוע.
ועשו נגדו הפגנות.
ופעם
הוא נסע ונפל,
לא יודע אם מת, אבל נפצע בוודאי.
אני לא זוכר מה שהיה.
בא עם האופנוע שלו, הוא נפצע.
השבת תובעת את כבודה.
מי שלוש שומר שבת חייב מיטה.
ואני כבר אמרתי פעם שאצלנו במרוקו היה מקובל
מי שמעשן
זה גמר, זה מחלל שחבר גדול.
למה? לפי שמעשן בעישון,
מהי המלאכה?
עוברים על מלאכת מבעיר.
ובהבערה, בכל שהוא, זה מספיק להתחייב.
לא כמו בהרבה מלאכות השיעור הוא גרוגריט, למשל בבורר.
צריך שיעור גרוגריט.
בהוצאה צריך גרוגריט.
פה אין שיעור. מבעיר זה בלי שיעור כלשהו.
אז עכשיו אם אדם מעשן כל נשיבה,
הוא מבעיר את הטבק.
רואים את זה.
כשאדם נושב,
אז הוא מבעיר את הטבק.
אז כל הזמן,
כמה ממלאכות מבעיר הוא עובר בעישון.
ואותו דבר אמרנו, מי שנוהג, אותו בשבת.
כבר מינן.
כל לחיצה על הדוושה
הוא מזרים
טיפות בנזין שנשרפים עם הניצוצות שיש שם מעשמל,
וככה זה עושה עשן וזה מפעיל את האוטו. אז זה מבעיר.
אבל מבעיר כסדר.
כל הזמן שהוא לוחץ,
בנזין יוצא, טיפות בנזין, והוא מבעיר.
ומבעיר זה בכל שהוא.
אז מי שנוסע בשבת, או מי שמעשן בשבת, אוי לו שהוא מחלל שבת בהרבה פעמים, הרבה מלאכות.
בפרשת השבוע כתוב אחרי זה,
לא תבערו אש
בכל מושאותיכם ביום השבת.
יש כאן פירוש בחז״ל,
מה זה לא תבערו אש בכל מושאותיכם?
אל תעשו שרפות בשכונות שלכם.
אם אתה לא שומר שבת,
אז דליקה באה
ואו...
ואוכל את כל השכונה.
ומתי באה הדלקה? יש פסוק כזה גם בנביא,
ואין מכבה כתוב בסוף.
מה זה ואין מכבה?
שזה, הדלקה תהיה בזמן שאין אנשים,
ובזמן שאין אנשים אין מי שיכבה, אז נשרף הכול.
זה הפירוש שלו, זה דרשה,
זה לא הפשט הפשוט.
הפשט, הוא בא לומר, אז תעשו אש,
לא תבערו אש ביום השבת.
לא לעשות אש, אז תשאל,
זה כבר כתוב, לא תעשה כל מלאכה.
מקודם, פסוק קודם.
ששת הימים תעשה מלאכה, וביום השביעי
שבת לא תעשה בו מלאכה,
וכל העושה בו מלאכה יומת.
אז מה, למה כתוב לא תבערו?
גם הבערה בכלל הייתה.
אז יש מחלוקת תנאים.
אחד אומר שבא לומר שההבערה ללאו יצאה.
שההבערה אין בה מיטה ואין בה כרת.
מבעיר, זה יותר קל מכל ההמלכות.
ואחד אומר, לא תבערו, יש בה כרת גם, וסקילה והכול.
רק למה פרט אותה בנפרד?
לומר לך,
כמו שאתה מבין, אם אחד יעשה, יבעיר,
וגם יחרוש,
או יזרע,
או יברור,
או דחן,
הוא חייב חטאת על המלאכה השנייה ועל אבהרה, כי זה בשני שמות.
זה שם אבהרה וזה שם מלאכה.
כך, וזה לא ללמד על עצמו יצא,
זה נקרא לחלק יצא, רבי נתן ורבי יצי.
אחד אומר,
למה יצאה ההבערה?
והיו בכלל מלאכות.
לומר שבהבערה אין בה כרת ואין בה סקילה.
ואחד אומר, לא,
גם בהבערה יש בה כרת וסקילה, רק
למה יצאה?
לומר לך, מה ההבערה,
חייבים עליה בפני עצמה חטאת בשוגג?
אדם שהבעיר וטחן דברים, שאסור לטחון,
מלאכת טוחן, טחן קמח,
טחן חיטים.
חייב מיתה?
אז הוא חייב שתי חטאות.
וזה בא ללמד לא רק על אבהרה.
יש לנו כלל, דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל,
לא ללמד על עצמו יצא.
אלא ללמד על הכלל כולו יוצא,
שגם כל מלאכות,
אם תעשה כמה מלאכות בפעם אחת,
אתה חייב, חטאת על כל מלאכה ומלאך,
וחייב כרת על כל מלאכה ומלאך.
זהו הפשט, ורש״י מביא את זה,
אבל דרשה,
כתוב בחז״ל, הדרשה הזאת,
לא תבערו אש בכל מושבותיכם,
אל תעשו אש בשכונות שלכם, במושבותיכם.
לא תבערו אש בכל מושבותיכם, אל תעשה אש במושב שלך
ביום השבת. אם תחלל שבת, תהיה לך דלקה.
לכן אנחנו
מוחים
באותו
באותו
רשע מטבריה שהרים ידו על שבת קודש.
עיר קדושה, עיר טבריה, עיר שקוראים בה קדושה עליון,
והוא בא היום כאן ומחר בקבר,
והוא הולך
ומשנה את כל המסורת של צביון השבת שהיה בטבריה.
אנחנו מוחים בו ואומרים לו, חזור בך,
חזור בך,
שלא תיענש.
בטוח שהקדוש ברוך הוא לא ישתוק לך, מחלל שבת בפרסיה,
עובד עבודה זרה.
כאילו עובד עבודה זרה, ויהיינו יין נסך.
וכל מי שבידו למחות, צריך למחות בו.
שמעתי פעם מהרבי,
שמעתי דבר יפה.
הוא אמר, גם פה היה, אמרתי, בבני ברק, גם היו פרצות.
אז היה פעם בבית הכנסת הגדול,
הוא דרש שמה,
עשו שם כנס בשביל שמירת שבת.
אז הוא אמר,
הפסוק אומר, ושמרו בני ישראל את השבת,
לעשות את השבת לדורתם ברית עולם.
הוא אומר שהפירוש הוא ככה,
אדם שומר,
נגיד שומר חינם,
נותן לו פיקדון לשמור, מה תשמור? שאתה לא תגנוב?
שהשומר לא יגנוב?
הוא שומר שאחרים לא יגניבו.
גם שבת,
הוא אומר, ושמרו בני ישראל, תהיה שומר על שבת.
לא רק שאתה לא תחלל שבת,
אלא שגם אחרים לא יחללו שבת.
ואם תעשה ככה,
אז לעשות את השבת לדורותם ברית עולם.
אז השבת יהיה...
קיימת בעם ישראל,
כמו ברוך השם בבני ברק,
יש שמירת שבת,
רק מקרים של פיקוח נפש, לפעמים יש יולדת,
לפעמים אחד חולה,
אבל זה מותר, זה התורה התירה,
וחי בהם ולא שימות בהם,
אבל בדרך כלל, אבל אין,
שלא על פי, אין, אין חילול שבת בבני ברק.
אז זה הפירוש ששמעת, ושמרו בני ישראל את השבת,
תהיה שומר.
ומה זה שומר?
שומר, רק שהשומר לגנוב,
מה אני צריך לתת לשומר לגנוב?
אשאיר את זה בבית.
אלא שומר, שלא יבואו אחרים לגנוב.
אז גם שבת, תשמור שערים, יקלקלו את השבת.
למה?
כדי שהשבת תישאר לדורותם ברית עולם.
מה הוא חושב לו?
באיזה זכות הוא כאן בארץ ישראל?
באיזה זכות?
וכתוב שמה,
לא נחרבה ירושלים ולא שחיללו בה את השבת.
הוא רוצה להחריב את עם ישראל, הרשע הזה.
אנחנו מוחים בו ואומרים לו, חזור בך,
חזור בך,
תפסיק להשתגע למרוד בקדוש ברוך הוא
ולמרוד בתורת משה רבנו.
כבר כל הרשעים, תראה בספרי הנביאים,
כל הרשעים נעקרו מן העולם.
ואם אתה תמשיך,
לא יהיה לך קל. אל תחשוב שהקדוש ברוך הוא יוותר לך.
כשאתה מחלל שמו ברבים,
הקדוש ברוך הוא לא יוותר לך.
יהיה רצון שתחזור בתשובה.
לא נקרא לך יותר מילים כפי שאמרתי.
אני הלוואי שתחזור בתשובה.
לא בכלל שאתה ראש עיר,
אז אתה, בשביל עניינים שלך, אתה רוצה
למצוא חן בעיני החילונים,
אז אתה מקלקל לעצמך.
אתה מקלקל לעצמך, אתה נהיה כמו עובד עבודה זרה.
ומי שמחלל שבת, כאילו חילל כל התורה כולה.
הנה, תקרא במדרש הגדול שקראתי היום,
אתה תראה מה שזה.
עכשיו,
תראו, אני רוצה להסביר איזה גמרא קטנה שכולם יודעים אותה.
אנחנו אומרים,
זכור ושמור בדיבור אחד,
השמיענו אליו.
מיוחד
השם אחד ושמו אחד לשם ותפארת ולתהילה.
זכור ושמור בדיבור אחד. מה זה זכור ושמור בדיבור אחד?
כי יש... מה המקור של זה? זה גמרא בברכות דף יט עמוד ב',
או דף כ עמוד ב'.
כתוב שם בגמרא
שנשים פטורות
מכל מצוות עשה שהזמן גרמה.
אנחנו יודעים את הכלל הזה.
מצוות עשה שהזמן גרמה, נשים פטורות. הן לא חייבות לא בארבעת מינים,
לא לשבת בסוכה.
חמץ, אסור להן.
זה לאו.
בלווין גם נשים חייבות אפילו עם הזמן גרמה.
כמו שנשים חייבות לשמירת שבת.
כי זה לאו. לא תעשה מלאכה.
בלווין אפילו שהזמן גורם,
גם נשים חייבות.
אבל עשה שהזמן גרמה, נשים פטורות.
אומרת הגמרא,
אמר רב אדבר רבה, נשים חייבות בקידוש היום.
הרי זכור את יום השבת לקדשו,
זכור את יום השבת לקדשו,
זו מצוות עשה להגיז,
זכור, להזכיר בפה ששבת הוא יום קדוש.
זה מצוות קידוש.
אם אתה תגיד שהיום השביעי זה יום קדוש, קידש אותו הקדוש ברוך הוא עוז,
יום קדוש, אתה יוצא לחובת
קידוש מן התורה.
רק רבנן אמרו שצריך
לעשות ברכת קידוש
על היין.
על כל זה מדרבנן, מן התורה לא צריך לא ברכה ולא יין.
קידוש על היין ודרבנן.
זה הפירוש, זכור את יום השבת לקדשו.
ומה זה שמור את יום השבת לקדשו?
לשמור מן הלווינה,
שלא לחלל שבת, לא לעבור על לא תעשה כל מלאכה.
וזה, נשים חייבות בשמור,
אבל בזכור
זה מצוות עצש על זמנך רמה, אולי נשים פטורות.
אבה רבה דבר רבה,
נשים חייבות.
למה לפי זכור ושמור בדיבורי הנמר? מה פירוש המילים בדיבורי הנמר?
כי יש קושייה גדולה בתורה.
בפרשת יתרו כתוב עשרת הדיברות.
ושם כתוב, זכור את יום השבת לקדשו.
בפרשת ואתחנה,
חוזר על כל המעמד של הר סיני ואומר שמור יתא משהו על קדשו
מה זה שמור?
לא ככה אמר הקדוש ברוך הוא ביתרו, בפרסת יתרו כתוב שהוא אמר זכור לא אמר שמור
ועכשיו זה רק חזרה
אתה לא מדייק, משה רבנו לא מדייק על מה שאמר הקדוש ברוך הוא לא אמר שמור הוא אמר זכור
מה אתה אומר שמור?
אז התשובה היא
שהאמת היא שהקדוש ברוך הוא אמר גם זכור וגם שמור
ואמר אותה בדיבור אחד
שאין אדם לא יכול לא לשמוע ולא לדבר
איך הוא אמר את זה, איך הוא אמר בדיבור אחד?
שישמע לך זכור ושמור
אבל
הקדוש ברוך הוא אמר בדיבור אחד, לכן בכתיבה
בכתיבה נכתב,
נכתב זכור לחוד ושמור, אז בכתיבה אי אפשר לכתוב
זכור שמור במילה אחת.
זה לא,
לכן, אז פה הוא כתב זכור ושם אמר שמור.
אבל התשובה האמיתית היא
כי הקדוש ברוך הוא אמר שניהם,
זכור שמור את יום השבת לקדשו.
לא, הוא לא אמר כמו שאמרתי,
כי הוא אמר זכור ושמור במילה אחת,
בדיבור אחד.
ולשם מה הקדוש ברוך הוא היה צריך?
למה לא אמר בשני מילים, יהיה מובן לכולם.
כשהוא בא ללמד אותנו שזכור הוא קש לשמור.
מה זה הוא קש לשמור? כמו ששמור זה לאו,
ונשים חייבות בלווין אפילו שהזמן גרמה,
גם בקידוש היום נשים חייבות מן התורה.
לכן הוא אמר את זה הכל במילה אחת,
כדי שתדע,
הם שווים, מי שחייב בשמור חייב בזכור.
זה בא ללמד אותנו העניין
של דיבור אחד,
שהוקש זכור לשמור.
כמו ששמור נשים חייבות, כי זה לאו
לשמור מעשיית מלאכה,
לא לעבור על לא תעשה כל מלאכה.
גם זכור הקידוש הוא קל לומר שנשים חייבות.
עכשיו, רציתי,
בשביל השיעור,
רציתי לומר קצת הלכות. אדבר היום
על הלכות שבת.
אני אדבר על הלכות טוחן.
מה היה טוחן?
טוחן זה
או שיש מחלוקת ראשונים מאיפה לומדים את המלאכות
ממלאכת המשכן
הרי הוקש שבת מיד אחרי זה פרסת המשכן
לומר לך כל מלאכה שהייתה במשכן
זה אסורה זה לא תעשה כל מלאכה
עכשיו במשכן מה היה במשכן היה בניית המשכן
ועשיית הכלים
וגם אחרי זה עשו לחם הפנים
אז מאיפה לומדים? לומדים,
אפשר לומר לומדים טוחן מלחם הפנים
הרי הם טחנו את הלחם
את החיטים ועשו מזה לחם
אז טחינה זה מלאכה
אבל יש לומדים לא מהקורבנות
מהמנחות, מהקורבנות, לומדים
את זה מסממנים
הרי היו צריכים
תכלת וארגמן ותולעת שני
כל אלה זה גרעינים
של צבע ובשביל שייתנו צבע היו צריכים לטחון אותם
שיהיו אבקה ומכניסים אותם בדוד ומחממים את הדוד ואז נותן צבע במים
אז משם לומדים מלאכת טוחן גם בורר
גם הסממנים הם עם אבנים מעורבבים עם אבנים
זה כמו בחיטים, ממלכות כמו בחיטים
בורר מרקד
אחרי שטוחנים מנפים שלא ייכנסו אבנים
ועם נפה זה נקרא מרקד
מרקד טוחן
בורר מן האבנים
וכל המלאכות זרע,
חרש,
חרש, זרע את הסממנים
כל מלאכות הפת מצויות גם בסממנים
מבשל, מבשלים את הסממנים
אז איך שיהיה אסור לטחון בשבת
אז יש בראשונים,
יש גמרא בדף ע״ד עמוד ב׳ בשבת
הימן דה פרים סילקה
חייב משום טוחן
מה זה פרים?
דה פרים,
רש״י אומר חתך דק דק
חתך דק
רש״י מביא גם בצרפתית מנשיה
בצרפתית מנשיה זה לעשות דק
יש שמן ויש
מאנס, אז מאנסיה זה לעשות אותו דק.
לחתוק ירק, סלק,
דק-דק, מה זה סילקה?
או סלק שלנו, סלק האדום,
או תרדין, תרד,
זה גם נקרא סילקה, יש בגמרא שתרד,
קוראים לו גם סילקה.
אז אם כן,
הוא חותך מן הירק, דק-דק זה מלאכת טוחן.
הרך
לא לומד ככה, הרך אומר,
הימן דפרים ריסק,
ריסק את הסלק,
ריסק אותו.
למה? כמו בחיתים, בקמח.
אתה מרסק את החיתה, נהיה קמח.
ההגדרה של טוחן
הוא לקחת דבר אחד,
ואתה עושה אותו חתיכות.
חתיכות.
כמו חיתים, אתה עושה מהם גרגירי קמח.
מקודם הם היו
אחד
חיטה אחת.
אחרי כן טחנת אותה, נהיה הרבה גרגירים של קמח מהחיטה.
אז היסוד הוא לעשות
מדבר אחד דברים הרבה.
ואמרתי פעם שמלאכת לש,
מלאכת לש,
לעשות לישה, לעשות בצק,
זה הפוך ממלאכת טוחן.
אתה לוקח
קמח,
גרגירי קמח הרבה,
שם מים, ולש, אותם הם נהיים חתיכה אחת.
אז מחתיכות הרבה עשית חתיכה אחת.
טוחן, מחתיכה אחת עשית דברים הרבה, חתיכות הרבה.
ולעש זה להפך, מחתיכות הרבה עשית חתיכה אחת.
על כל פנים, יש שם
בראשונים התוצפות והראש אומרים
לא כמו רשי.
אומרים, רק מה,
יש מי ש...
אומרים שאם תיקח למשל עגבניה
ותחתוך אותה חתיכת דקות,
אומר, אה, זה לא טוחן.
למה זה לא טוחן? באמת זה טוחן. עשית מדבר אחד,
חתיכות הרבה.
אבל הם אומרים, צריך שיהיה תיקון במלאכה.
שהתחינה תהיה, תהיה בה תועלת.
עגבניה אתה יכול לאכול בלי לחתוך.
אתה יכול לנגוס, אתה יכול לחתוך חתיכה,
כל חתיכה תאכל,
אבל לא לחתוך.
כל ירק שנאכל חי כמות שהוא,
יש אומרים שאין בזה משום תוכן.
מה זה הימן דפרים סילקה?
אז ברמב״ם כתוב
כדי לבשלו.
למשל,
כמובן אם אתה לוקח סלק למשל,
הסלק האדום.
אם תשים את הסלק האדום
שלם להתבשל,
לוקח הרבה זמן.
אם תחתוך אותו לחתיכות קטנות,
מתבשל מהר.
אני ראיתי גם כן,
רוצים לעשות מרק,
רוצים שיתבשל מהר,
חותכים את הירקות דק-דק,
אז ככה מהר מתבשל.
אבל אם תשים קישור שלם,
תפוח אדמה שלם, זה לא מתבשל מהר.
לכן כאן הטחינה הועילה
כדי שתבשל. אז אם זה יהיה ריק,
אתה טוחן אותו כדי לבשלו,
אז יש איוב תוכן. אבל ירק חי,
שנאכל חי, אתה לא צריך לבשלו,
רק אתה עותך ירק.
או למשל,
לחתוך בצל
או לחתוך שום דק-דק,
הראש אומר שאין בזה איסור, כיוון שאפשר לאכול בלי,
מה הפשט?
המעשה טחינה יש כאן,
אבל אין תיקון.
והטחינה צריך להיות כמו בקמח.
עשית שהחיטה עד עכשיו, היא הייתה חיטה, היא לא תתבשל לך מהר.
אם תשים חיטים להתבשל,
אפילו שעה ואש גדולה לא יתרקחו.
כי אתה, על ידי,
רק אם תרטיב אותם בלילה,
אתה רוצה לעשות דייסה של חיטה,
כמו חומוס.
אתה מרטיב אותם כל הלילה,
ואז אתה יכול לבשל אותם.
כי על ידי שהם מתרככים ומתמלאים מים בפנים,
כשאתה מרתיח, גם המים שבפנים רותח,
והוא מבשל לך בפנים את החומוס.
אותו דבר חיטים.
אם תשים חיטים כמו שהם
על האש,
לא יתרככו אפילו אחרי שעה.
למה? כי הם סגורים ולא חודר, המים לא חודרים לתוך.
אבל על ידי שטוחנים אותם,
אז המים חודרים.
אז אמרתי, איך עושים דייסת חיטים?
הם מרטיבים אותם כל הלילה, ולמחרת בעשר דקות הם מתבשלים.
כי המים נכנסו בפנים ואז הרתיחה מרתיחה גם המים שבתוך הגרעין
ואז מתבשל מהר.
זהו, עכשיו,
אז כשאני עושה
תחינה
בעיטים,
אני עושה שאני יכול לעשות לחם עם זה.
ככה לא יכולתי לעשות לחם. אתה יכול לעשות לחם
מחיתים?
אפילו אם תנביט אותם.
אבל לא יתחברו.
צריך את הדבק של הבצק.
הדבק של הבצק, הבצק יש בו דבק.
זה מדביק, אה?
הרי יש שעושים דבק מבצק.
הכורחים עושים דבק מבצק.
זה משנה גם כן, משנה בפסחים.
עמילה של סופרינג.
שהם עושים דבק מבצק. זה חמץ.
אז על הכול פונים.
אז יש מי שאומר,
התחינה שהייתה בתורה היא תחינה שנותנת תועלת.
ככה אתה יכול לעפות.
או למשל סממנים.
אם תשים גרעיני סממנים ותרתיח אותם, לא ייתנו את צבע העם.
כי המים לא נכנסים לתוך הגרעין.
אבל מה עושים? טוחנים את הגרעינים של הסממנים
ומרתיחים אותם, ואז הם נותנים את הצבע.
אז התחינה הייתה לא רק לעשות עם דבר אחד דברים הרבה, חתיכות הרבה.
גם עושה תיקון בעצם הדבר שככה אתה יכול לעפות, אתה יכול לתת טבע,
יכול לתת צבע,
אבל לחתוך ירק דקדק,
אתה יכול לאכול אותו ככה גם.
זה לא נקרא תחינה.
יש אומרים שגם לפי רש״י דווקא רש״י אומר שאם אתה עותך ירק למשל עגוניות,
עושה סלט עגוניות עם מלפפונים.
זה מלאכת טוחן.
צריך לדעת, כשאתה מכין סלט בשבת, זה טוען.
אלא יש היתר, איך מה היתר?
היתר הוא או ההיתר הזה של התוספות, אבל לא למעשה,
תכף נראה שחוקים על התוספות.
ויש עוד סברה,
שהרשב״א חידש
כמו שבבורר,
במלאכת בורר, לאלתר,
לאכול לאלתר,
אוכל מפסולת,
מותר לברור לאכול לאלתר.
אני למשל רואה, יש לי
מיני פיצוחים.
אני רוצה המין הזה, זה בורר.
אבל אני לוקח את המין שאני צריך לאכול
ואוכל מיד, מותר.
כי הרשב״א חידש לנו,
כמו שבורר כתוב, ואוכל מתוך פסולת לאלתר,
זה לא מלאכת בורר,
כי הוא לא מניח, הוא לא מכין את זה,
הוא מייצר דברים, מכין, אוכל זה דרך אכילה.
אז גם בתוכן, הוא אומר, הרי כשאדם טוחן הוא גם כן חותך דברים.
אז זה לא נקרא דרך אכילה, אין לזה מלאכת טוחן.
זה הרשב״א חידש גם בתוכן.
יש עדין. אז אם אתה מכין סלט
סמוך לסעודה,
יש לך היתר של הרשב״א.
אבל אם אתה מכין לסעודה הבאה,
זה אסור משום טוחן.
אבל יש אומרים,
בית יוסף התיר לעשות סלט, הוא אומר, כי החתיכות של הסלט
הן גדולות, הן לא,
זאת אומרת, לא כמו שעושים ביום חול,
שעושים חתיכות קטנות-קטנות,
אלא עושים חתיכות יותר גדולות.
אפילו שחתיכת מדבר אחד עשית חתיכות הרבה,
אבל תיקון אין.
אם זה בין כוח חתיכה גדולה, יכולת לאכול בלי לטחון,
בלי לחתוך.
אבל כשזה חתיכות קטנות, שאז יש יותר תועלת,
חוץ מזה, בסלט.
הרי העניין של סלט הוא שאתה מערבב כמה מינים,
ומכל מין יש חתיכות קטנות,
וככה אתה אוכל כל המינים בבת אחת.
אבל אם זו חתיכה גדולה,
אז אתה תאכל את העגוונייה,
אז תאכל אותה לבד.
מה אתה צריך לטחון? כל העניין, הטחינה בשביל סלט,
כשזה קטנים, זה תועלת יותר.
כי אתה אוכל מכולם.
למה סלט קיים?
למה לא תאכל עם? למה איפה הם כמו שהוא,
והעגווניה כמו שהוא?
כי רוצים הערבוביה שלהם.
אבל אם תעשה חתיכות גדולות, זה לא ערבוביה, בסוף תאכל כל אחד לעוד, זה לא...
אז כשעושים קטנים, אז נאכל ביד.
אז יש ראשונים,
בית יוסף מתיר לעשות סלט
מחתיכות גדולות,
שלא כדרך הן מותחות,
אבל אם עושה, לכן פוסק מרן ככה,
המחתך ירק דקדק,
ירק אפילו, והוא אומר,
אפילו ירק שראוי לאכילה,
חייב חטאת.
כי
לחתוך דקדק זה ממש לא לחתוך, אבל אם זה גדולים, לא.
אבל דקדק, למשל שום,
חותכים אותו דקדק,
גם בצל.
כי שום ובצל זה חתיכה גדולה,
יהיה לך חריף בפה.
אז עושים חתיכות קטנות, זה טוב, זה נותן טעם בכל הסלט.
אז אם חותכים
שום דקדק,
חייבים על זה חטאת.
מרן אמר חייב משום טוען.
אומרים המפרשים שגם בדיעבד אסור לאכול את הירק הזה.
טענת שום דקדק,
אסור לאכול את זה.
אם טענת לצורך סעודה אחרת,
לצורך אותה סעודה,
סומכים על הרשב״א.
אני חושב שככה, נועה,
שסומכים על הרשב״א,
אולי גם על הרשב״א לא סומכים.
רגע, אנחנו נראה.
לא סומכים על הרשב״א לבד,
רק בצירוף שקצת גדולים,
שאולי זה לא טוען,
אבל דקדק,
דקדק, אבל אנשים עושים,
לא עושים סלטה עם שום ובצל אפילו בשבת.
אפילו שזה חותכים דקדק, לא חותכים קטן.
הנה אני, תכף אני אראה איך אנחנו...
בזכות שאנחנו נתחזק ולימוד הלכות שבת,
זה הקדוש ברוך הוא
ישמור את השבת אצלנו.
לא ניתן לו שהוא ישמור את התורה, אנחנו צריכים לשמור את התורה שלו.
אני מקווה, יעזור לנו.
עכשיו,
רק רגע, אני...
תכף,
מוצא
הנה
יש אומרים
תוספות והראש אומרים די באוכלין שראויים לאכילה בלא חיתוך
מותר לחותכן אפילו לחתיכות קטנות
די מה שעושה מדבר אחד חתיכות הרבה אינו מספיק לכם שום טוחן
אלא בעינן גם כן שיעשה תיקון בתחינתו
וכיוון ראוי לאכילה בלא חיתוך לא חשוב תיקון
מה שעושה שבשעת החידה לא יצטרך לחתוך
ויש חולקים בזה
ובכל זאת חשיב תיקון מה שעושה שיהיה לו קל לאכול בלא צורך לחתוך
ופסק מרן כמחמירים
וזה לשונו
החותך ירק
דקדק חייב
משום טוחן
ומשמע די בתורת ודאי פסק מרן להחמיר
ואפילו בדיעבד
אם חתך ירקות דקדק
להניח לאחר זמן נאסר אפילו בדיעבד
וכן פסק המשנה ברורה וחזוניש
שזה בתורת ודאי
אם חתך דקדק את הירק
חייב משום טוחן
אבל יש תוספתא
שהתוספתא אומר מרסקים את הגרוגרות לזקנים
הזקנים השיניים שלהם חלשים
יש לנו תאנה
אבל העור של התאנה
הקליפה של התאנה היא קצת קשה
אז חותכים חתיכות קטנות
בשביל הזקנים
אז כתוב שם הלשון
אין מרסקים גרוגרות לפני הזקנים
אז זה קשה מזה על שיטתו סוטרוש
דתירו תחילה ואוכלין
וכן איתה בירושלמית
אימן דשחי כתומה
מי ששוחק
שום
חייב משום טוחן
אף שנאכל בלא שחיקה וחיתוך
ותירץ עזון איש
דיבריסוק
מודים תוספות
דה חייב משום טוען
אפילו באוכלין הראויים לאכל בלא עיתוך
ולפי זה לרסק בננה לתינוק
שיאכלה לאחר זמן
גם לתוספות וראש
אסור משום טוען
כי ריסוק,
ריסוק זה,
ומה הדין לרסק לאלתר?
אז לרסק לאלתר.
עם שינוי,
דהיינו לא בשיני המזלג.
מזלג,
יש לו שיניים, יש לו.
זה רגילים לרסק עם מזלג, בננות בפרט.
אבל עם היד של המזלג
זה שינוי.
אז שינוי, וגם אוכל שאפשר לאכול,
אז זה מקלים.
הרשב״א חידש,
כמו שבבורר,
מותר לברור אוכל מפסולת לאלתר
לדרך אכילה לא אסרה תורה.
הוא הדין בתוכן,
מותר לחתוך אוכל לחתיכות
לאוכלם לאלתר.
ולפי זה יהיה מותר לכאורה לרסק בננה לתינוק, להאכילו לאלתר.
אולם החזון איש עבר
דיבריסוק
מודיע רשב״א דאסור אפילו לאלתר.
וזה הבריתה שאין מרסקין
את הגרוגרות
אפילו לאלתר,
לפני הזקנים.
משמע אפילו לאלתר.
אז אמרנו פה
שני דעות להתיר.
דעה אחת שבאוכלין שראויים לאכילה
אין איסור טוחן.
אפילו דקדק.
אפילו לרסק.
רגע,
בא האזוני שאומר שלרסק גם תוספות מודיעים שאסור.
אחרי כן יש היתר אחר
לאכול לאלתר.
וגם על זה, אומר על זה החזון איש שריסוק אסור. לכן
הייתה שאלה, אני הייתי פעם באיזה בית,
והביאו,
בארוחה, אכלתי באיזה מקום
בחוץ לארץ.
הביאו
הביאו אבוקדו מרוסק.
ככה, ממש מרוסק לגמרי.
שאלתי אותם
והיה ירד.
האבוקדו היה ירוק.
שאלתי אותם, מתי ריסקתם את זה?
אם ריסקתם את זה בשבת עצמו,
מי התיר לכם?
הרי ריסוק, אומר החזון איש,
אפילו אבוקדו שהוא ראוי לאכילה,
בעינו לא צריך לחתוך אותו.
אתה יכול לאכול אותו בלי חיתוך.
בלי חיתוך.
וגם לאלתר של הרשבו,
אם זה לא היה לאלתר, היה אסור לרסק.
לא, אפילו לאלתר אסור לרסק.
אז מתי ריסקתם אותו?
אמרו לי, ריסקנו בערב שבת.
אז איך זה כל כך ירוק?
אז אמרו לי,
מה, אתה לא יודע שאם משאירים
הגרעין בתוך האבוקדו,
אפילו אחרי שריסקת אותו,
הוא יישאר ירוק.
ושמעתי פה בזמן האחרון שאפילו אם רק יהיה לא ממש
עם האבוקדו, הגלעין,
אפילו בצד גם כן זה משפיע.
דבר פלא,
שהגלעין משפיע שזה יישאר, האבוקדו יישאר ירוק.
אבל בלי זה אסור לרסק.
למשל, אני רוצה למרוח אבוקדו על הלחם.
זה ריסוק.
לרסק אסור אפילו לאלתר.
לחתוך חתיכות
לאלתר מותר.
כמו,
בשעודה שלישית
אכלנו חתיכות,
חתכו אבוקדו לחתיכות,
והביאו את זה לשולחן.
זה לאלתר מותר.
אבל לרסק אפילו על הלחם אסור, אפילו זה לאלתר. אתה רוצה מייד לאכול.
כי אומר החזון איש,
ריסוק זה מלאכה,
זה יותר,
ויש לזה חשיבות שאסור אפילו לאלתר, ואפילו בדברים שאפשר לאכול בלי לחתוך,
לפי שזה יש שינוי גדול ותועלת גדולה.
רבי חנניה בנהל קשיא אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
ובכך חירבה להם תורה ומצוות,
שנאמר על יום החפש עם עם צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.