יש בטחון ויש בטחון - ג | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום למשפחת מרדכי יואל לוקסמבורג,
תשובה שלמה אמיתית,
אריכות ימים ושנות חיים,
זרע של קיימא, תלמידי חכמים,
זיווג הגון לכל זרעם,
שפע רוחני וגשמי לעבודתו יתברך,
בית מרווח ושכנים טובים וצדיקים, אמן.
אנחנו ממשיכים, יש ביטחון ויש ביטחון, חלק ג'.
הדרך להשגת הביטחון.
יש אדם שמזלו צוחק לו,
פרנסתו בטוחה וגופו בריא,
מתענג בחברים טובים,
יש לו שלום בית,
והכול הולך בקלות ובטוב.
אדם כזה אינו מרגיש את הצורך בביטחון
מאחר שהשיג הכל בלי ביטחון.
גם בראש השנה הוא טמא בליבו למה יש לו לצעוק בתפילת אבינו מלכנו,
כותבנו בספר פרנסה וכלכלה.
הלוא יש לו פרנסה ורווח.
האמת היא שאדם זה ניזון בחסדי השם,
אך אין הוא מרגיש את זה.
רק
אם יעבור עליו מצב קשה ויינצל מן הצרה בלי תחבולה מכוח עצמו,
אז יטעם בפעם הראשונה בחייו
את השגחת השם.
זה אם הוא מכת המאמינים.
ואם הוא בעל נפש,
ילמד דבר מתוך דבר,
ויכיר שגם מיום היוולדו ניהג אותו השם בהשגחתו.
אך למידת ביטחון עדיין לא הגיעה,
כי משמעות ביטחון זה לבטוח בשם קודם
עשיית איזה עסק או פעולה,
ולא להכיר את יד השם אחר מעשה.
ביטחון זה לפני מעשה.
לא בדיעבד, לאחר מעשה.
אז איך מגיעים לביטחון?
איך יגיע אדם אשר ענייניו בטוב?
לא חסר לו כלום.
איך הוא יגיע למידת הביטחון?
אז צריך לדעת
מה מבקשים מן הבוטח.
דבר ראשון,
שיאמין שאין מקרה בעולם
בכל הנעשה תחת השמש,
הכל בהכרזה מהשם יתברך,
בין אם זה נוגע לכלל,
בין אם זה נוגע לפרט,
הן בענייני הפרנסה,
הן בענייני הבריאות,
וכן כל ענייני המשא ומתן עם בני האדם,
הכבוד
והבושת
בכל הקורות אותו,
הכל זה בגזירה מן השמיים,
כפי חוכמתו ורצונו יתברך.
כך אומר החזון איש באמונה וביטחון.
צריך לדעת ולהאמין
שכך הכל בגזירת הבורא, אין שום דבר במקרה.
דבר שני,
לפני עשיית איזה פעולה
או עסק,
צריך לזכור במחשבתו
שאין השלמת המעשה בהצלחתו מסורה בידו,
אלא אם כן יסכים לזה רצונו יתברך
על פי רבנו בחייה בכד הקמח.
זאת אומרת,
צריך לדעת, אני הולך לעשות משהו,
האם אני אצליח לסיים את המעשה לטוב כמו שאני מכוון,
או לא?
לא תלוי בי ולא בהשתדלותי,
אלא בגזירת הבורא יתברך, אם הוא מסכים שאכן יתקיים הדבר.
דבר שלישי,
אם
נפגע באיזה מקרה שצפויה עליו סכנה חס ושלום,
צריך להאמין שאין מעצור לשם מלהושיעו,
ולכן יאמין באפשרות של ישועת השם כהרף עין ויצפה לישועה.
מי שיביא לך את הפגיעה,
הוא יכול להסיר אותה.
אני מחצתי ואני ארפה,
ואין מיידי מציל.
אז אין מקום להתייאש.
אם יש מכה,
צריך להבין למה קיבלת,
לא סתם,
מאותתים לך, מסבירים לך.
אתה צריך להבין.
אם תבין, תסור המכה.
לא תבין,
עוד אחת.
גם יאמין
שעצם המקרה בא עליו על ידי הקדוש ברוך הוא,
לכן אל תפחד מן המקרה.
תפחד.
תפחד מהקדוש ברוך הוא שהביא את המקרה
אם תפחד מהבורא שהביא את המקרה
אז המקרה יכול לסור בכל רגע
לכן קבל השם
שיוציאך מן הצרה על פי החזון איש
אם חס ושלום לא השיג תקוותו
ייחל וקיווה
להתפלל
משתדל
ולא השיג תקוותו
אז יאמין
שהקדוש ברוך הוא גזר עליו לטובתו
את הצרה כדי לנקותו מחטאיו
וייזהר
מאוד מאוד לא לתלות אי הצלחה
בחוסר ההשתדלות
אה, לא התאמצתי מספיק
והוא תולה את זה בזה
ייזהר שלא ליפול בטעות הזאת
או שיתלה את זה באיזה טעות שהוא עשה
או יתלה את זה באחרים שטעו אותו או לא עמדו בדיבורם
או שהוא תולה את זה ברשעתם של אנשים או בטיפשותם
אל תעשה כך
אתה צריך להבין לא לתלות את הדברים בכל הסיבות האלה שאמרנו והדומות להן
גם יאמין שהשם יודע יותר ממך מה טוב בעדך
ולא כל מה שאנחנו חושבים שטוב לנו, טוב
לכן התרגל אדם לומר כל דעביד רחמנא לטו עביד
כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה עימנו זה רק לטובה
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב
זאת אומרת אתה במעשיך גוזר לעצמך מה יאירע לך
אז אם יש לך תלונות על עצמך
תסתכל במראה ותנזוף בו
הוא השם
איך מגיעים לביטחון פנימי?
הדרך לזה מאמונה לביטחון
הרמב״ם ייסד בספר אמונה וביטחון
שהאמונה קודמת לביטחון
והביטחון הוא הפרי של האמונה
לכן ראשית עבודת האדם
לחזק את עיקרי האמונה אשר הביטחון תלוי בהם
ואלו הן
דבר ראשון, התבונן באמונת השגחה פרטית
כי הקדוש ברוך הוא משגיח בעולם התחתון
ויאמין שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,
הכל בידי שמיים
וביד השם לשנות הטבע ולהחליף המזל
ואין לשם מעצור מלהושיע ברב או במעט.
ואם הצהרה קרובה,
אז גם הישועה קרובה,
כי הוא הכל יכול.
מי הביא אותה ברגע?
יכול לקחת אותה ברגע.
מי יתבונן בזה
שהשם יכול להושיעו מכל מקרה רע,
אפילו שלא רואה שום דרך להצלה,
כי הרבה שלוחים למקום.
ויחזק אמונתו ביסודות האלו
על ידי הרבה התבוננות
פעם אחר פעם,
וגם יוציא דברים בפיו, יתרגל להוציא בפיו,
השם יכול להושיע לי,
השם יושיעני.
כמו שאמרנו בתפילה, הושיענו ונבשע.
הושיענו ונבשע. מי יכול להושיע? היחידי שיכול להושיע זה רק השם.
וגם יחזק אמונתו ביסוד שהשם מכין מזון ופרנסה לכל בשר,
ויכוון בתפילתו בפסוק
פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.
זה הרי מדהים. פסוק קצר,
אבל הוא מכיל את הכול.
ביליונים של ביליונים של יצורים בעולם,
שכולם מקבלים בזמן את המזון.
אז איך אתה פוחד שלך לא יהיה סנדוויץ'?
מה, אתה פחות מנמלה?
פחות מחתול?
מה,
אתה לא הבן של הקדוש ברוך הוא?
ראית אבא מפקיר את הבנים שלו?
ועוד אם הוא אבא טוב ורחמן והכול יכול, למה שיפקיר?
ואם הוא קצב לך שתחיה 70, 80, 90, 100,
אז הוא חייב לתת לך סנדוויץ'ים עד שאתה תגיע לסוף.
איך תחיה עד הסוף אם לא ייתן לך אוכל?
מוכרש הוא ייתן לך אוכל.
אז זאת אומרת, אין שום דאגה. למה אנשים דואגים כל הזמן מפרנסה?
אז אין להם אמונה בכלל.
מה קורה פה?
בן אדם צריך לדעת,
פותח את ידיך ומשביע לכל חי,
לכל חי, כל מי שחי,
שם מספק לו מזון.
וגם לכוון טוב-טוב, בשביל מה יש לנו ברכת המזון?
לברך ולכוון, הזן את העולם כולו,
כולו.
גם רשעים הוא זן.
אז זן את העולם כולו
ונותן להם לכל בשר
להתבונן קצת בגודל נפלאות הבורא וחסדו שמכין מזון לכל בריותיו אשר ברא.
וזה פלא פלאות.
פלא פלאות.
הלכנו בשוויץ,
בשבילים,
מסביב לאגם.
אתה רואה סנאים מקפצים ממקום למקום.
ומי נותן להם אוכל? אנשים.
אנשים עומדים עם גרגירים
ומציעים להם, והם באים ואוכלים את היד שלהם.
שמעתם?
הטיסו אותם מבלגיה לעשות סיבוב באגם, לתת אוכל לסנאי.
נותן לחם לכל בשר.
פלא פלאות.
יחזק אמונתו בדרכי טובו של השם יתברך,
שרחמיו על כל מעשיו,
בין לטובים, בין לרעים.
ושהשם רחום וחנון בערך אפיים, ברב חסד ואמת.
מה זה רב חסד ואמת?
ואמת, שהוא מקיים הבטחתו.
ויאמין כי רוצה השם את יריעיו.
את המייחלים לחסדו.
ובפרט אם אתם היריעים,
אז הקדוש ברוך הוא רוצה את יריעיו.
את אלה שמייחלים לחסדו, לא סומכים על עצמם, כוחים ועוצים ידים.
דבר נוסף,
התבונן
שהאדם תלוי בכל רגע ממש בחסד השם,
כי השם נותן לו חיים.
השם נותן לו חיים.
ואנחנו אומרים שלוש פעמים, לא שמים לב,
נודה לך ונספר תהילתיך
על חיינו המסורים בידיך.
מה, זה כל כך פשוט?
ויכיר שהשם נותן לו כוח.
של ראייה ושמיעה ומכין לו כל צרכיו
כמו שאנחנו מעידים
בברכות השחר ולא שמים לב
ובברכות התפילה
השם פוקח עברים,
מלביש ערומים,
זוקף כפופים,
מכין מצעדי גבר,
נותן ליעף כוח,
חונן הדעת,
רופא חולה עמו ישראל,
מברך השנים.
כל התפילות מוכיחות שאנחנו מאמינים בהשגחת השם
בכל המקרים של חיינו,
כמו שמתפללים שהשם ירחיק אותנו מאדם רע,
מפגע רע,
מחבר רע, משכן רע,
שישכיב אותנו לשלום, אשכיבנו לשלום,
יתקן אותנו בעץ הטובה,
ישמרנו. שכחנו מה אמרנו?
ומאחר שהשם עימנו בכל רגע, ועושה עימנו טובות תמיד,
אם כן גם בענייני העסק, במשא ומתן,
בכל מיני השתדלות, הוא גם עימנו.
פה שוכחים אותו ודאי, לא סומכים עליו, סומכים על עצמנו,
על התוכניות שלנו,
על התחבולות,
על העצות,
פה אנחנו נופלים.
וגם בעת שצרה עומדת נגדנו,
רק השם פועל חסדים.
לכן,
אותו השם יתברך,
הוא מיטיב עימנו באותו רגע ממש.
הוא גם ייטיב לנו בשאר הצרכים,
בפרנסה,
ברפואה,
בישועה.
מי שמתבונן בזה שיש לו פטרון וידיד כל כך טוב,
שמיטיב עימו חינם,
מה שילמת בשביל שהוא ייטיב לך את כל ההטבות האלה?
חינם!
ולא עוד.
חושב תמיד הקדוש ברוך הוא איך להיטיב עימך,
כמו שכתוב בתהילים,
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו.
כל הזמן הקדוש ברוך הוא חושב עלינו ואלינו, איך להיטיב לנו.
כשאדם מתבונן בכל מה שדיברנו עד עתה, יהיה לו קל להתחזק בביטחון,
ולא לשמוע על יצר הרע שאומר לך שאתה רחוק מן השם.
כי זה דמיון של שווא ושקר.
הוא רוצה שאתה תתרחק מהשם,
אלא השם עושה עמך טובות בכל עת.
ועל זה אומר המדרש,
משל מאב שהרכיב את בנו על כתפו
ופגש בו אדם אחד,
ושאל הבן
את האיש, ראית את אבא?
אמר לו האביב, שותה, אתה רוכב על כתפיי וכל מה שאתה מבקש אני לוקח לך, ואתה אומר, לזה האיש, ראית את אבא?
אדם חי, מתפרנס, רואה, שומע, הולך,
הכל זה מהשם, ועוד שואל עליו שאלות.
למה הוא לא עוזר לי, ולמה לזה נתן, ולי לא נתן, ולמה הוא זה, ולמה...
מה אתה שואל?
אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יעשה לך מה שעשה חזקיה לבן שלו,
השליך אותו מהכתף וריסק אותו למטה, ברצפה?
אתה רוצה?
מה קרה לך? איזה שאלות אתה שואל? אתה רוצה שהוא יזכיר לך שאתה רוכב עליו?
מה זה?
איזה שאלות?
בפה הזה שאתה שואל, הוא נותן לך לדבר,
ואתה שואל עליו שאלות?
וכי מי יסומין להם?
נותן לך לדבר.
אז אתה משתמש בפה נגדו לשאול שאלות עליו?
מי שמצפה לישועה,
קרוב אליה.
כתוב, רוצה אדוני את יראב, את המייחלים לחסדו,
באר בעל העיקרים,
מאמר ד' פרק מ' ז'
כי השם רוצה שבני אדם יבטחו על חסדו,
מפני שמידתו של השם
שהוא רוצה להשפיע מחסדו על בני אדם,
אבל בתנאי שיקבעו לו כראוי.
ממשיך בעל העיקרים.
אילו היו בני אדם מקווים לשם כראוי,
לא היה חסד נמנע מהם מצד השם.
אתם שומעים? אתם רוצים הבטחה שחסדי השם
יסובבו אתכם?
תקוו אליו באמת.
רק שבני אדם אינם מקווים תקווה שלמה,
כי הם משוערים שהם לא במדרגה ראויה שהשם יעשה עימם חסד חינם כל מה שהם רוצים.
ולכן התקווה שלהם חלושה.
נקרא להם רחוק שהשם ייתן להם את בקשותם
ויש ללמוד מדבריו של בעל העיקרים שהכל תלוי בחוזק הביטחון
וכל מה שהביטחון יותר חזק
גם הישועה יותר קרובה
לפני מספר שבועות
אמרתי לאלחנן שייקח
מיקסר שלנו, של
התבלינים
לתיקון התקלקל.
אז הוא אמר להם שהוא מבקש שזה יהיה לפני פסח.
שאלתי אותו, מה פתאום אתה אומר להם לפני פסח?
אנחנו צריכים את זה מיד, מה פירוש לפני פסח?
ומה יעשו בינתיים?
הוא אומר, אני ראיתי שם במעבדה כמה יש להם מלפני,
אז לא העליתי על דעתי שאפשר לבקש משהו אחר. אז ביקשתי לפעול לפני פסח. אמרתי לו, מה פתאום?
תגיד להם מחר!
הוא אומר לי, מה מחר?
היא אמרה לי שזה מינימום שבוע היא ככה. אמרתי לו, שמעת מה אני אומר?
תגיד להם מחר!
הוא אומר, איך אני אגיד להם מחר? היא כבר אמרה,
אמרתי לו, אתה קובע.
אם אתה אומר מחר,
אז אתה קובע שיהיה מחר, לא היא קובעת, אתה קובע.
לא הבין מה אני מדבר.
למחרת אני שואל אותו, נו, דיברת איתם?
לא, לא, עכשיו אני אצלצל.
אמרתי, תשאל אם זה מוכן.
אם זה מוכן, היא אמרה לי שבוע.
חצי רועד כזה שואל אותה, תגידי לי, את זוכרת שאני הבאתי לך את זה אתמול?
היא אומרת לו, כן. הוא אומר לה, מה המצב? היא אומרת לו, מוכן, תבוא תיקח.
אם אתה בוטח,
אתה קובע,
אף אחד לא קובע.
יש לך ביטחון בשם?
אז הוא קובע.
אתה צריך לבטוח שהוא יוכל לעשות מה שאתה רוצה.
זה כלי שאתה צריך להשתמש בו לקדושה?
אז למה לעכב?
למה שהשם יעכב את זה?
אדם התולה על עצמו,
אדם התולה עצמו על חוכמתו וחריצותו,
או על חוכמת אדם אחר,
וחושב שאם נשמע לעצתו ודאי יצליח.
אדם זה רחוק מן ההצלחה,
כי השם מסיר השגחתו ממנו.
זה אומר רבנו בכיר בפתיחה לשאר הביטחון.
אם אמרו חכמים, אל בינתך אל תשען.
זאת אומרת, גם אם יש לך בינה,
אל תשען.
אז אתה סומך על הבינה של השני
ואתה אומר אם הוא ייתן לי עצה, העצות שלו חבל על הזמן.
אם השם רואה שאתה סומך על אנשים ולא בוטח בו,
מסיר השגחה. עכשיו תסתדר עם העצה שלו.
והיסוד הזה מבואר בחובת הלבבות. אתה סומך על עצמו, על בשר ודם,
מסיר השם מעליו השגחתו, מוסר אותו למקרה
כי בדרך שהאדם רוצה ללך, כמו לכין אותו,
רצית לסמוך עליו? תשאר איתו.
וזה הפסד גדול,
כי איך אפשר להצליח בלי עזר השם?
אמרנו שהכל זה בגזירת השם,
אז אתה צריך את הגזירה של השם, לא של ההוא.
וכך אמר הנביא ירמיה,
ברוך הגבר אשר יבטח באדוניי.
מה התוצאה?
והיה אדוניי מבטחו.
אם אתה בוטח בשם, אז השם יהיה מבטחך.
אומר השם, מה, אתה סומך עליי?
אני לא אכזב.
אני לא אכזיב.
אני, מה שמבקשים ומייחלים ממני באמת, אני עושה.
ואם לא יבטח בשם,
אז נאמר עליו, ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו,
ומין השם יסור ליבו.
הוא לא בוטח בשם.
והרי הוא בכלל ארור.
ומי שהוא ארור ומקולל, ודאי שלא יצליח.
אז נמצא שגורלו של אדם בידו.
אם אתה בוטח, מרוויח,
ואם לא, מפסיד.
ויש אזהרות
למי שבוטח.
כשאדם תולה ביטחונו בשם,
אל יחשוב שמאחר שדרכו של השם להיטיב,
בוודאי ימלא את הבקשה מיד.
ההנחה הזו נסתרת, נסתרת ממעשי אבותינו.
יצחק אבינו התפלל עשרים שנה עד שזכה לבנים.
ויוסף הצדיק לא זכה לקיום חלומותיו
עד לאחר עשרים ושתיים שנה.
אז אל תעמוד לקדוש ברוך הוא עם סטופר. הוא שמע.
שמע, שמע.
הוא לא צריך לרשום בשביל לזכור.
זוכר כל הנשכחות.
ידוע לפניו מה ביקשת.
כשיגיע העת הראוי, לפי מה שהוא יודע,
ייתן בעזרת השם.
מה הטעם לזה?
למה השם מאחר ומעכב ומה?
אחד מן הטעמים
זה שהשם גם בוחן את האדם.
האם הביטחון חזק,
אמיתי,
או לא.
דבר שני, יזהר עוד,
שאפילו שהוא שם את הביטחון בשם
ובא עליו חס ושלום מקרה רע
לא להתייאש מהביטחון
אלא יחשוב מיד שזה תוכחה מן השמיים לנקות אותו מחטאיו.
ככתוב כי את אשר יאהב אדוני יוכיח
וכאב את בן ירצה.
לפעמים צריך לקבל תוכחת, אנחנו לא הילדים הכי טובים.
וצריך להוכיח אותנו, אבל זה מאהבה.
או כדי לקרב אותו לעבודתו יתברך
על ידי שיתחזק יותר בביטחון.
ואז יאדיר את חלקו בעולם הבא בשכר הביטחון בשם.
כל זמן שאתה בוטה אתה מקבל שכר על הביטחון.
בין אם זה כמו שלמדנו,
שצריך לקוות ולייחל,
בין לפי מה שלמדנו, שזה מצווה מן התורה,
של תמים תהיה או לא לירום מן האויבים,
כמו שלמדנו בתחילה בשיעור ראשון.
אז זאת אומרת, אתה מקבל שכר על הביטחון בשם יתברך,
כל משך הביטחון.
אז אתה מקבל שכר, המונה דופק,
ויש לך שכר.
קניין הביטחון לא קונים בקלות
ולא על רגל אחת.
צריכים לזה הרבה רגילות והתבוננות
ועיון בדרכי השם.
מה קשה בעבודה זו?
לחשוב תמיד לפני כל מעשה וכל פעולה מחשבת ביטחון.
דהיינו שיודע שאין הצלחה תלויה בידי אלא ביד השם,
אך שרחמיו מרובים.
אפילו להרים את זה,
להחזיר.
צריך לבטוח בשם שייתן לנו את הכוח לעשות זאת, כי יש לפעמים שבן אדם פתאום משתתק,
פתאום דום לב.
אין שום דבר בטוח בכל רגע ובכל זמן.
אז זאת אומרת, אדם לא יודע.
הוא צריך תמיד לדעת
שרק
על ידי הביטחון בשם,
שהוא רב חסד ואמת,
אז הוא יכול לבצע פעולות שהוא לא יודע אם יושלמו
רק בגזירת הבורא.
אז יבקש מהשם שישלים
את המעשה.
תמיד לבקש מהשם,
בעזרת השם
נעשה כך וכך. לא להגיד מן השפה ולחוץ מול כולם.
אתה בא בלי נדר, בעזרת השם.
סתם הוא אומר, הוא לא מבין מה הוא מדבר.
מה זה בעזרת השם?
הוא לא רוצה להתחייב, אז הוא אומר בעזרת השם.
אבל הוא לא אומר שבעזרת השם הוא ייסע אליו ויגיע אליו, כי זה מה הבעיה? נכנסים לאוטו ומגיעים, זו השאלה אם אני רוצה או לא.
לא, אתה יכול לרצות,
והקדוש ברוך הוא ישלח אותך במקום נשם לבית חולים. למה? פתאום קרה ככה וככה. מה אתה קובע? מה אתה...
בעזרת השם זה באמת רק בעזרתו.
בלי עזרתו
יש הרבה תימנים זקנים.
אומר לו, אתה תבוא אליי ביום כך וכך.
הוא אומר לו, השם ייתן חיים.
קודם כל שייתן חיים,
אחר כך נדבר.
ואז הוא אומר לו, כן, אני אהיה איתך.
מה זה?
מישהו הבטיח לך שאתה תחי עד מחר?
אז מה אתה...
קודם כל שהשם ייתן חיים,
אחר כך נבקש ממנו עוד.
שמירת המצוות זה תנאי לשלמות הביטחון.
כתב חובת הלבבות, קיום מצוות השם
הוא הקדמה לשלמות הביטחון.
כשם שאדם רוצה שהשם ימלא את רצונו,
כך צריך הוא לעשות את רצון השם.
וכך נאמר בפרקי אבות, עשה רצונו כרצונך,
כדי שיעשה רצונך כרצונו.
הוא מסיים חובת הלבבות,
אבל מי שבוטח בבורא והוא מורד בו,
הרי הוא שותה גמור,
וכמה מועץ שכלו בהכרתו.
וכן כותב המספיק,
רבנו אברהם, בנו של הרמב״ם,
כי השמיעה בכל השם
בהדבקות בתורתו,
בשמירה מפני העבירות,
הם המבוא לביטחון.
כתוב, קווה אל אדוני ושמור דרכו.
פסוק בתהילים ל״ז.
קווה אל אדוני, אין בעיה,
אבל ושמור דרכו.
זה המבוא לביטחון,
כדי שהשם יקיים את רצונך.
לכן,
הצדיקים השומרים את כל התורה כולה,
יכול להיות ביטחונם חזק בשם,
שיציל אותם מכל צרה.
כתוב, אמרת אדוני צרופה,
מגן הוא לכל החוסים בו.
כוונת הפסוק הזה,
כשיש מירה של אמרת השם
את כל מה שאמר השם אתה שומר,
ביחד עם הביטחון,
אז השם מגן לחוסה בו.
בזה יובן מה שאנחנו אומרים בתפילה,
ברוך אתה השם,
משען ומבטח לצדיקים.
כי יש לצדיקים שתי מעלות.
אחת, ביטחונם חזק מאוד
בבחינת משען,
כמו אדם שנשען על קיר, אז הוא בטוח שלא ייפול.
ודבר שני, שהם עושים את רצון הבורא,
ולכן מתקיים בהם הפסוק, רצון ירעיו יעשה.
כל מי שיותר צדיק,
ביטחונו יכול להיות יותר חזק.
אף על פי כן,
יש תקווה לאדם,
אפילו שלא עושה רצון השם כראוי,
על פי דברי הרמב״ן בספר אמונה וביטחון,
שהוא פירש את הפסוק ורחמיו על כל מעשיו,
שהשם מרחם גם על הרשעים,
מפני שמידת השם,
שהוא מאריך אף
וממתין
אולי ישוב הרשע מרשעו.
ובזמן שהוא ממתין
עד שישוב,
לא מסלק את רחמיו ממנו.
אז גם בזמן שהוא עדיין לא בסדר,
עדיין רחמי השם עד.
אבל מרגע שרואה שאין פניו כלל,
אז כבר אין מרחם עליו.
דרכי השם,
אני אגיד לכם את הכותרות,
בשיעור הבא אנחנו נפתח אותן.
ידיעת דרכי השם נחוצה
כדי למנוע מנה בוטח קושיות
על השגחת השם,
שבכוח הקושיות האלה
להפריע את ביטחונו ומנוחת נפשו.
אז צריך לדעת את
דרכי השם.
אם אתה יודע את הדרכים של השם שנקריא עכשיו,
אפילו שלא נפתח אותן כרגע ונסביר אותן בפירוט,
אז לא יהיו לך קושיות על השם.
וכל אשר יקרה עמך
לא תיבהל.
מה עם דרכי השם המבוארים בתנ״ך
ובדברי החכמים?
אחד, השם מנהיג עולמו בחסד.
כל העולם הזה מונהג בחסד.
חסד זה חסד זה שלא מגיע לך.
והשם מנהיג את העולם בחסד.
שתיים,
השם זן ומפרנס את הבריות ומשגיח עליהן.
זאת אומרת,
אל תחשוב שנעלמת לו מהעיניים, כמו שאומרים.
הוא משגיח עליך כל רגע, כל רגע. יותר ממה שאתה שם לב על עצמך, מה אתה עושה ומה אתה מדבר ומה אתה פועל,
הוא מסתכל עליך ורואה הכל ויודע גם מה תגיד עוד מעט, מה אתה עושה.
הכל, אל תדאג, אתה מושגח.
שלוש,
השם קרוב לחלשים.
ארבע,
בדרך שאדם רוצה ללך, מה מוניחים אותו?
זה כלל, בדרכי השם.
חמש, הבא לטהר מסייעים לו.
צריך לדעת את זה.
אז זה תלוי בך.
שש, השם שומר את עבדיו.
אם אתה יודע שהוא אדון
ואתה עבד,
אז האדון שומר על עבדיו.
שבע,
השם מתנהג עם האדם כפי דרכיו.
השם צילך על יד ימיניך.
שמונה,
דרכו של השם יתברך להעת...
מידה כנגד מידה
בעצם אתה קובע את העונש
איך שפעלת ככה תקבל מידה כנגד מידה אל תבוא בטענות
תשע דרך הייסורים הבאים מן השם
צריך לדעת שכל הייסורים זה לא מקרים זה לא נחלקתי ולא נפלתי ולא נפל עליי
זה הכל מהשם
עשר
דרך קביעת הפרנסה של כל אדם זה מן השמיים
לא נתקבלתי לעבודה ועכשיו אני מסודר, קבענו, סגרנו חוזה ויהיה ככה וככה, שטויות הכל
הכל פרנסה מן השמיים
אחד עשרה, אין מזל לישראל
ישראל הם מעל המזל, הכוכבים, הכל
מי שמחובר לשם וקרוב אליו
מעל המזל
שתים עשרה,
כבודו של אדם גם נקבע מן השמיים
כמה כבוד יקבל, כמה לא
או לא יקבל, למה לא?
הכל נקבע מן השמיים
שלוש עשרה,
הנהגת השם עם הבריות היא על פי דרך הטבע
השם לא ממהר לעשות ניסים לכל אחד
ולכן הוא מנהיג את הכל בדרך של טבע וזה מבלבל את האנשים, כי הם חושבים שהפעולה הייתה כזאת, ודאי שהתוצאה תהיה כזאת, זה טבע.
לא,
הוא מנהיג את העולם בטבע.
אתה חושב שזה טבע בלעדיו? לא, הטבע פועל מכוחו.
ארבע עשרה,
הנהגת השם עם עם ישראל במשך ימי הגלות.
עכשיו, אנחנו בהסתר פנים,
והשם מנהיג אותנו גם בתוך הגלות, אפילו שאתה רואה שאתה כאילו מוזנח ומותקף על ידי הגויים,
כאילו זה מקרה,
כאילו הייתה הסתה בתקשורת וזה, ובגלל זה,
הכל זה מאת השם במדויק.
חמש עשרה, החיים והמוות ביד השם.
ואם ירצה השם, מחר, בלי נדר, בעזרת השם,
השם ייתן חיים,
נבאר דבר-דבר, נפתח אותם ונבין את כל הדברים,
שלא יהיו לנו קושיות על הקדוש ברוך הוא כלל.
רבי חנין יאמר, כשהוא אומר,
נושא הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל,
אף יכוח ירבה לאום תורו ומשואו, שנאמור עלינו אבו סלמאן,
ואיכדל תורו יעדינו.