יש בטחון ויש בטחון - ד | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום שרון בן ברכה זיווג הגון מכפז במהרה בזכות נציב יום
שתהא אישה עם יראת שמיים צדיקה וצנועה ואוהבת חסד
שיעור רביעי יש ביטחון ויש ביטחון
התחלנו אתמול את הכותרות של השיעור להיום
שידיעת דרכי השם נחוצה
כדי למנוע את הבוטח מקושיות
על השגחת השם
שעלולות להפריע את ביטחונו ומנוחת נפשו
אז יש דרכי השם שמבוארים בתנ״ך ובדברי החכמים
שצריכים להכירם
ולדעת כיצד הם פועלים עלינו
ואז לא יהיו לנו קושיות
אז דבר ראשון ממה שהזכרנו אתמול זה שהשם מנהיג את עולמו בחסד ובריותיו ברחמים
הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו על פי 13 מידות של רחמים
נמצא שכל הנהגתו עם עם ישראל בכלל
ועם כל אחד בפרט
זה רק להיטיב כדי שנזכה לחיי העולם הבא וליהנות מזיו השכינה שזהו התענוג הנפלא הבלתי משוער
השיעור של אתמול בראשון לציון יועיל להבין זאת יותר
והנה הקדוש ברוך הוא אוהב את עמו ישראל
מתוך אהבה זו הוא מתחסד עימנו
כמו שאמר ירמיה הנביא
באהבת עולם אהבתיך
על כן משכתיך חסד
רק לפעמים
מידת האהבה דורשת
שימנע השם את הטובות
מאיתנו ככתוב כאשר ייסר איש את בנו אדוני אלוהיך מייסריך
אז אם נדע שזה דרך השם
שדרכו להיטיב
הוא מתחסד איתנו
על פי 13 מידות של רחמים
אבל פעמים
מידת האהבה דורשת
שהוא יייסר אותנו לטובתנו, אז לא יהיו לנו קושיות.
כי אם אנחנו יודעים זאת, אז אין לנו קושיות.
דבר שני,
אנחנו צריכים לדעת
שהקדוש ברוך הוא משגיח עלינו
מוזן ומפרנס אותנו ומשגיח עלינו בפרט.
ככתוב בתהילים, נותן לחם לכל בשר
כי לעולם חסדו.
כתוב בשמואל א',
אדוני מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם.
בדברי הימים כתוב, והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל.
במשלי כתוב,
לב מלך ביד אדוני על כל אשר יחפוץ יתנו.
בבראשית כתוב שיעקב אבינו אמר,
האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה.
מה זה הרועה אותי? הזן אותי
מעודי עד היום הזה.
בחולין,
אומרים חכמים, אין אדם נוקף אצבעו למטה,
אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה.
גמרא בצד דף טוז כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה.
ביום הל״ח אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה.
ברכות ל״ג הכל בידי שמיים.
אז מאחר שה״שם מנהיג את הבריות,
יש להאמין שכל הנעשה עם האדם בעבר שלו,
מיום היוולדו
ובמשך כל ימי חייו,
הכל בהשגחה פרטית לטובתו של האדם.
בכלל זה כל הטובות שהגיעו לאדם מאביו,
מאימו,
קרוביו וידידיו,
שאר בני אדם, הכל
זה מאת השם.
בהם שימשו רק שלוחי המקום
שהשם
נתן חינו בעיניהם להיטיב עמו וגם סיבב סיבה אחר סיבה עד שיצא הדבר לפועל
גם כל הטרדות
והבלבולים
שעוברים על האדם
הכל בהשגחה פרטית מאת השם יתברך
אז אם אתה יודע זאת לא יהיו לך קושיות
דבר שלישי
עם ישראל הוא מיוחד בהשגחה פרטית
נאמר בפרשת זכירת יציאת מצרים
אני אדוני אלוהיכם
אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, למה?
להיות לכם לאלוהים באופן פרטי
הוא נקרא אלוהי ישראל
אני אלוהים פרטי לכם
העניין הזה של ההבטחה להיות לכם לאלוהים
הוא שהשם ישגיח על עם ישראל במיוחד
ויעשה את כל צורכיהם
כעין זה מפרש אספורנו
מה הכוונה להיות לכם לאלוהים?
בלתי אמצעי
בלי מתווכים
אומות העולם ניזונים על ידי שרי מעלה
לכל אומה יש מלאך הממונה עליה ואת השפע היא מקבלת
דרך המלאך הממונה
אבל בעם ישראל אומר אספורנו להיות לכם אישית
בלי אמצעי, בלי מתווך
הדבר מבואר יותר ברשב״ם
אצל יעקב אבינו שהתפלל
אם יהיה אלוהים עימדי
ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך
ונתני לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי
והיה אדוני לי לאלוהים
פרש הרשב״ם מה הכוונה והיה אדוני לי לאלוהים?
שיסייעני בכל מעשיי
זאת אומרת השגחה פרטית
לכן גם פירוש הפסוק להיות לכם לאלוהים
זה שהשם יסייע לנו בכל מעשינו
סייעתא דשמיא, מה שנקרא,
וזה השגחה פרטית.
דבר נוסף,
מדרכי השם שהוא קרוב לחלשים,
אז זה צריך לעודד את אלה שחושבים שהם פחותים,
חלשים, מדוכאים, שהם רחוקים מהשם.
בדיוק הפוך.
הקדוש ברוך הוא קרוב
למי שצריך סעד ועזר
יותר מלאחרים,
כמו שמעידים הפסוקים הבאים בתהילים.
סומך אדוני לכל הנופלים.
קרוב אדוני לנשברי לב.
הרופא, לשבורי לב, ומחבש לעצב אותם.
יתום ואלמנה יעודד.
וישעיה,
עומד לימין אביון.
ואת דקה ושפל רוח,
להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.
ואנו אומרים בתפילת נשמת,
מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו.
עוד דרך השם,
שהוא מנהיג אותנו באופן שבדרך שאדם רוצה ללך,
באמו לכין אותו.
אחר שהקדוש ברוך הוא מסר את כוח הבחירה בידינו,
אין הקדוש ברוך הוא מתערב עוד כביכול במעשיו של האדם
בקשר לבחירתו.
לכן אדם שבוחר בדרך רעה,
לא מונעים אותו מן השמיים להמשיך בדרכו.
כמו שמצינו,
שלא מנע השם את בלעם מללך עם שרי מוח.
השם אמר לו שהוא לא חפץ שילך איתם.
הוא לא שמע.
אז הניח לו ללכת איתם.
כי אין זה אמרו חכמים,
עולם כמנהגו נוהג,
ושותים שקלקלו עתידים ליתן את הדין.
גמרא בעבודה זרה, נד.
שם אומרת הגמרא,
הרי שגזל שאה חיתים.
וזרועה בקרקע,
דין הוא שלא תצמח.
ומי שבעל אשת חברו,
דין הוא
שלא תתעמבר,
יוצא ממזר.
אלא עולם כי מנהגו נוהג,
ושותים שקלקלו עתידים ליתן את הדין.
הקדוש ברוך הוא לא מונע, רשע, אתה רוצה להיות רשע?
לך ברשעתך עד הגיהנום, פתוחה ומוכנה.
לא מונע.
עולם כי מנהגו נוהג,
והשם לא מתערב בבחירה,
ומה שבחרת, תישא.
במקום אחר אמרו, הבא לטמא,
פותחין לו.
ופרש רש״י
שלא ימנע אותו השם מבחירתו,
אבל גם לא יעזור לו להימנע מבחירתו.
אז זאת אומרת, שלא יהיו לך קושיות
על הבורא.
הנה, כתוב לך מפורש, זה הכל אתה קובע.
ומה שמתגלגל עליך,
בגללך.
דע
מה למעלה ממך.
דע
שכל מה שיורד עליך מלמעלה זה ממך,
בגללך וממשת החלטה.
הבא לטהר
מסייעין אותו,
לא כמו הבא לטמא.
אמרו חכמים,
כל השם אורחותיו בעולם הזה,
זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא.
מי ששם,
שם זה מחשב, שומה.
מי שמחשב אורחותיו בעולם הזה,
זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא. מועד קטן ה'.
דיאור המאמר הוא,
אם אדם מפקח על דרכיו
שיהיו על פי דרך התורה והמצוות,
ככה הוא מפקח, הוא לא רוצה להיכשל,
הוא בא לטהר.
השם עוזר לו,
שיינצל מיצרו הרע.
לכן תקנו מתקני התפילות,
אנשי כנסת הגדולה,
התפלל אדם בכל יום ואל תביאנו לו לידי חטא וכו',
ואל תשלט ב...
יצר הרע
ודבקנו ביצר הטוב
אנחנו מבקשים
והשם עוזר למי שבאמת מתכוון
ראוי להבין את הלשון הזה ואל תביאנו לא לידי חטא ולא לידי עבירה ועוון
קשה
וכי עולה בדעתנו
שהשם יגרום לאדם לחטוא שאתה אומר אל תביאנו כאילו הוא מביא אותך לידי חטא ולידי עוון הוא מביא ואנחנו מבקשים אל תביא
זה כאילו הוא
איך אומרים לשון כזה
אלא הביאור על פי מה שאמר הרב אליהו לופיאן זכר צדיק לברכה
אנחנו מתפללים
שלא יביא אותנו הקדוש ברוך הוא לידי מצב
שעלולים מחמתו לבוא לידי עבירה
ומדויק הלשון לא אמר ואל תביאנו לא לחטא ולא לעבירה ועוון
אל תביאנו אמר לידי חטא
לידי מצב של עבירה
זאת אומרת תשמור אותנו כבר מראש שלא נגיע למצב
מבקשים
והשם עוזר למי שרוצה להיעזר
יש אומרים אל תביאנו לידי
כשאתה מתקרב לחטא יש לו ידיים הוא תופס אותך וזהו אחרי שאתה נתפס
קשה לך להשתחרר
אז אל תביאנו לידי כי אתה כבר תפוס
עוד דרך
השם שומר את עבדיו
אפילו שאין הקדוש ברוך הוא מונע את האדם מלהוציא מחשבה רעה מן הכוח אל הפועל
כל זה בנוגע לעצמו
אבל בנוגע לאדם אחר זה לא כך
אתה בחרת לעשות רע
אם אתה בוחר משהו לעשות רע לעצמך השם לא מונע אותך בדרך שאדם רוצה ללך באמור לחינוך
אבל אם אתה רוצה לעשות רע לחברך זה הקדוש ברוך הוא יכול להתערב לא כל מה שאתה רוצה לעשות לאחרים השם מסכים כי יש חשבון של אחרים מגיע להם או לא מגיע להם
פה הקדוש ברוך הוא יכול להתערב למנוע וכו'
אי אפשר לאדם
להזיק
או לצער
או לחבול אדם אחר,
אלא אם כן נגזר עליו,
על השני,
הצער, ההיזק או החבלה.
ואם נגזר עליו כך,
אז נוהגת ההנהגה שמגלגלים חובה על ידי חייו.
אתמול, רחמנא ניצלן, נהרגו ארבעה נשים
בנפילה של מנוף אבן אחת מהמשקולות.
נפלה, השתחררה, הרגה ארבעה נשים, רחמנא ניצלן.
אז נגזר עליהם.
ומגלגלים חובה על ידי חייו,
על מי שהיה אחראי שמה, על כל הדבר הזה.
ואת הדמים האלה יבקשו ממנו.
אז בלי שהייתה גזירה, זה לא יכול להיות. אין מקרה בעולם.
וכמו שפירש רש״י את הפסוק, כי יפול הנופל ממנו.
ראוי זה ליפול,
ואף על פי כן לא תתגלגל מיטתו על ידך,
שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייו.
זאת אומרת, יש מי שצריך ליפול,
והוא כבר נקרא נופל.
והפסוק אומר, כי יפול הנופל ממנו.
אז זאת אומרת, זה גזור.
אבל מגלגלין חובה על ידי חייו.
ומי שזכאי,
לא מגלגלין חובה על ידי זכאי.
לכן,
כשאדם רע מצליח להרע לאדם אחר,
אי אפשר זאת, אלא מפני שקדמה גזירה מן השמיים.
ועל פי הכלל הזה התנהג דוד המלך,
בשעה ששמעי בן גרה קילל אותו,
וסכלו באבנים,
אמר דוד,
אדוני אמר לו, כלל.
מגלגלין חובה על ידי חייו, הוא היה חייב שמיים.
אבל דוד המלך הכיר בזה, שאם יצא לפועל הדבר הזה,
זה בגזירת השם שאמר לו, כלל.
אך אם לא נגזר חן,
אז השם שומר את עבדיו.
אין שום בראייה יכולה להזיק להם
כמו ששמר השם את יעקב מלבן
ומעשיו
וכמו ששמר את משה מחרב פרעה
וכה דיבר השם אל משה.
מי שם פה לאדם?
או מי ישום אילם?
או חירש?
או פיקח?
או עיוור?
הלא אנוכי אדוניי.
מפרש רשי.
מי עשה את פרעה אילם?
שהוא לא יכול לדבר
עם העבדים, להרוג אותו, את משה, על מה שהוא הרג את המצרי.
מי עשה את משרתיו חרשים?
שהם לא יכולים גם לשמוע, אפילו אם מישהו יגיד להם, תפסו אותו.
מי עשה את כל האחרים, השוטרים, ההורגים, עיוורים,
שלא ראו כשברח משה?
אז זאת אומרת,
הקדוש ברוך הוא, הוא מחליט אם אתה צריך לנצל אז כולם הופכים להיות אילמים, חירשים, עיוורים, לא רואים, לא מבינים ואתה יוצא לך לדרכך.
וגם השיש,
הצוואר שלך יהיה שיש, והחרם לא תוכל לפגוע בך.
וכן,
אין בכוחו של אדם לגנוב
או לגזול מחברו.
אין בכוחו, רק בגזרת השם,
שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה.
רק בגזרת השם.
אין אדם נוקף אצבע למטה,
רק אם הכריזו עליו מלמעלה.
דרך נוספת.
השם מתנהג עם האדם כפי דרכיו.
אמר הנביא ירמיהו,
אני אדוני חוקר לב,
בוחן כליות,
ולתת לאיש כדרכיו,
כפרי מעלליו,
עושה עושר,
ולא במשפט,
בחצי ימיו יעזבנו,
ובאחריתו יהיה נבל.
אם אדם עושה עושר ולא במשפט, לא על פי דין, גזלן, חמסן,
עושק,
מרמה, מונה את הבריות,
עשה כסף.
זה בגזרת השם.
הוא עשה עושר ולא במשפט.
מה יהיה דינו?
או בחצי ימיו יעזבנו.
או שהכסף...
יעזוב אותו והוא יתרושש,
או שהוא יעזוב את הכסף וימות.
בכל מקרה, אחריתו יהיה נבל.
אין דבר כזה שאתה החלטת לעשות והצלחת.
זה לא הצלחה.
אין דבר כזה.
כתוב השם צילך על יד ימיניך.
אומר המדרש,
מה צילך אתה משחק לו או משחק לך?
אתה בוכה לו ובוכה כנגדך?
אתה מראה לו פנים זעומות או מוסברות,
אף הוא מראה לך פנים זעומות או מוסברות?
אף הקדוש ברוך הוא צילך?
כשם שאתה הווה עמו,
הוא הווה עימך.
אתה מול המראה,
אתה עושה ככה,
היא מחזירה לך אותו דבר.
בדיוק, מה שאתה עושה זה מה שאתה מקבל. כמו הצל שלך, בדיוק.
דרכו של השם להעניש מידה כנגד מידה.
עונש הבא על האדם זה מעין החטא.
כדי שידע האדם במה חטא ועל מה לשום.
אבל זה
שייך רק בצדיקים
שהעוונות אצלם מועטים.
אז הם יכולים לזהות על מה בא להם.
כי אין להם פשלות.
אחד פה שם יכול להיות, אה, בגלל זה, וואי, וואי, וואי.
אבל אחד שהוא מלא עוונות,
איך הוא ידע על מה בא לו כל דבר?
הרי יש לו חובות גדולים, לאלפים ולרבבות.
אז מה? אז קרה לו משהו? אז הוא יכול לשייך את זה ולקשר את זה למשהו?
הוא לא יכול. מסכן.
אבל בן אדם
שהוא צדיק,
יכול לקרות ששגג במשהו,
ואז מעוררים אותו מן השמיים. קל לו לזהות על מה ולמה.
דרך הייסורים שהשם משתמש.
הייסורים והצהרות שהשם מביא על האדם כולם הם רק לטובתו.
כי השם רוצה לנקותנו מכל אשמה ועוון
כדי להגדיל את שכרנו לעולם הגמול.
מה נחשב שלוות עולם הזה
וימי אדם שהם כצל עובר,
מול תענוג עולם הנצחי בלתי נפסק?
ואין האדם עצמו יודע מה טוב לו באמת.
רק השם יתברך יודע בתקנתו,
בתועלתו,
ומה טוב לו, שלווה או ייסורים?
לכן אל יקוץ האדם בתוכחת השם,
ועל זה אמר
שלמה המלך,
מוסר אדוני בני אל תמאס.
השם מביא עליך ייסורים?
אל תמאס.
קבל אותם בשמחה ובאהבה.
כשבאים ייסורים על אדם,
יאמין שאין זה מקרה חס ושלום,
אלא כך נגזר בדקדוק מן השמיים מפני חטאיו.
וכך אמר שלמה המלך בתפילתו,
בהינגף עמך ישראל לפני אויב
אשר יחטאו לך
ושבו אליך.
וסלחת לחטאת עמך ישראל.
למה ישראל נגפים מפני האויבים?
למה יש חמאס?
למה יש איראנים?
למה יש סורים, עיראקים, לובים, תימנים, כל אלה נגד? למה?
בגלל שחטאו לך.
אבל אם הם ישובו,
וסלחת לחטאת עמך ישראל.
למה אין גשמים?
אומר שלמה,
ובהיעצר השמיים ולא יהיה מטר
כי יחטאו לך.
והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם
ונתת מטר על ארצך.
הכל חוזר להיות בסדר.
בעניין הצרות
שעומדים נגד האדם,
יש להבדיל בין צרה פתאומית
לבין צרה שבאה לאט-לאט.
צרה שעומדת נגד האדם פתאום,
אין לו לפחד ממנה.
לא כל כך.
אדרבה, יש לפתוח בביטחון בשם,
ביטחון חזק,
שלא ייארע לו דבר רע.
אבל דבר שבא לאט-לאט,
כמנהג העולם,
יש לירוא
שלא תגדל הצרה יותר ויותר.
ולכן מיד צריך להחזיק בדרכי התשובה והתפילה.
את היסוד הזה מגלה לנו המהר״ל מפראג
בספר נתיבות.
עולם
בפרק הביטחון על פי הגמרא בברכות ס',
תנור הבנן
מעשה בהלל הזקן
שהיה בא בדרך
ושמע קול צווחה
ואמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי
עליו הכתוב אומר
מי שמועה רעה לא יהיה רע
נכון ליבו
בטוח באדוניי.
מסביר המהר״ל מפראג
כיוון ששמועה רעה זה דבר פתאומי
אינו ראוי שיקרה רע פתאום
לאדם שבוטח בשם.
כי אם היה הדבר בא מעט מעט ולא בפעם אחת
אין הביטחון יכול לעמוד כנגדו שלא יבוא לו דבר רע.
כיוון שזה מנהגו של העולם
שיש גם רע בעולם
והרי ידוע שיש צדיק ורע לו גם.
אבל כשבא פתאום
מאחר שאין זה בהנהגת העולם הזה שהעולם מתנהג בגדרי זמן
לכן, מה שבא פתאום בלא זמן
משך זמן
אז הביטחון יכול לעמוד נגדו.
כלומר,
מי שבוטח תמיד בשם
אין לו לירה מדבר שהוא חוץ ממנהגו של עולם.
על דרך זה מבואר במסכת מועד קטן כח
שעל פי רוב אדם חולה לפני מיטתו
לכל הפחות חמישה ימים
ואם הוא מת פתאום
זו מיטה חטופה,
כלומר זה יוצא מן הכלל.
מיטה חטופה זה השם ירחם, אדם לא הספיק לעשות תשובה.
יעקב אבינו התפלל על חולי בשביל שאדם יוכל
להכין צבא, יוכל לעשות תשובה.
יספיק לעשות משהו, הוא כבר מבין שהוא הולך.
אז יוכל להכין את עצמו לדרך הארוכה.
צדיק ורע לו.
הנהגת השם מצדיקים
לענישם בעולם הזה כדי שיזכו לחלקם השלם בעולם הבא.
כתוב בתורה כי כאשר יייסר איש את בנו
אדוני אלוהיך
מייסריך,
והגמרא בברכות ה'
דעולם הבא לא ניתן לישראל אלא על ידי ייסורים.
תורה, ארץ ישראל ועולם הבא נקנים בייסורים
ולפעמים אדם מקבל ייסורים של אהבה.
רשי אומר מייסר השם אותו בלי עוון
כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכויותיו.
כשאדם עובד את השם מתוך ייסורים,
אז כפום צהרה אגרא הוא מקבל פי מאה
וגם הוא מקדש שם שמיים.
כי אם רואים את הצדיק
מקבל ייסורים ועובד את השם מתוך ייסורים,
זה קידוש השם.
כי מה אומרים?
תראה צדיק כזה ומקבל ייסורים ותראה איך הוא עובד את השם,
אז אנחנו הרשעים, השם ירחם, מה איתנו?
אם הוא מקבל ייסורים
ולמרות זאת הוא עובד, אז אנחנו מה?
אז מגדיל את שכרו של הרמב״ן אומר אין ייסורים בלא עוון.
לא כמו שאומר רשי.
אז מה הפירוש ייסורים של אהבה?
יש דברים שהצדיק עושה לפעמים והוא לא יודע,
אפילו שהוא עשה דבר שגרם נזק,
או מישהו נפגע ממנו,
או כל מיני דברים כאלה, הוא לא יודע.
אז הוא גם לא יכול לעשות תשובה על זה.
אז כשהוא יגיע למעלה, מה יהיה?
יגידו לו, הלו, יש חשבון,
זה עשית וזה עשית. אני?
כן, הנה, בוא תראה את הסרט,
זה מה שהיה, אתה רואה?
אתה לא ראית, אבל ככה קרה.
ואז הוא יצטער צער גדול ויגיד, מה, אז מה, למה לא אמרו לי? למה לא הודיעו לי?
למה לא ניקו אותי?
עכשיו אני צריך להתייסר ולהתבזות וכל הדברים האלה. מה, אני כל החיים שלי עבדתי בשביל שלא היה לי חטא.
אז לא, לא הרגשתי, לא שמתי לב.
אז השם אוהב את הצדיקי,
זה נקרא ייסורים של אהבה.
אתה לא יודע אפילו על מה אתה מקבל אותם,
אבל בלעדה שתקבל אותם, תקבל אותם שם.
אז מה עושה השם?
אומר, אני פה מנקה אותך,
כשתגיע לשם, אף טענה לא תהיה עליך,
כי גמרת את כל החשבון.
זה ייסורים מתוך אהבת השם לנקות את הצדיקים שיגיעו לשם שלמים.
חוליים שבאים על האדם,
זה גם מן השמיים, ככתוב, מחצתי
ואני ארפה.
אמרו חכמים, הכל בידי שמיים.
חוץ מצינים פחים.
רק צינים פחים
אתה יכול להישמר מהם.
זאת אומרת, חוליים שבאים מחום וקור,
אם אתה לא שומר על הבריאות
ואתה מתנהג לא על פי הכללים של ונשמרתם מאוד נפשותיכם,
אז אתה יכול להתקרר, אתה יכול לחלות, אתה יכול לקבל קדחת,
הכל אתה יכול לקבל.
זה תלוי בך וזה אתה יכול להישמר. כל השאר,
זה בידי שמיים.
גם איסורים קטנים קטנים הם גם בגזירת שמיים.
כמו שאמרו, אין אדם נוקף אצבע, אפילו קוץ לא ייכנס בך בלי גזירת שמיים. בבית דין יושבים על זה
בשביל להחליט אם ייכנס לך קוץ או לא.
מה אדוני מצעדי גבר קוננו.
הגמרא בערכין טז אומרת, עד היכן תחליט ייסורים?
אמר רבי אלעזר,
כל שהרגו לו בגד ללבוש ואינו מתקבל עליו.
לא יוצא בדיוק לפי המידע, מה שהוא מודד,
מה שתפרו לו,
לא יוצא מדויק.
יש לו מזה קצת צער.
בסדר, יתקנו,
אבל צריך להמתין עוד פעם, עוד פעם,
זה ייסורים.
יש אומרים,
אפילו נתכוונו למזוג לו בחמים ומזגו לו בצונן או הפוך.
ביקש תה, עשו לו נס קפה. ביקש נס קפה, עשו לו קפה.
ביקש קר, הביאו לו חם.
גם זה ייסורים,
וייסורים אלה מכפרים.
יש אומרים, אפילו נהפך לו חלוקו.
לבשת את הבגד, הפוך. צריך לפשוט אותו וללבוש שוב פעם. כמה זה ייסורים?
כן,
גם זה ייסורים.
כל שעברו עליו ארבעים יום ולא היה לו ייסורים
מהסוג הקטן הזה אפילו, כבר קיבל עולמו בחייו.
אז לכן, אם אתם רואים שכל פעם יש לכם בעיות,
כגון שאמרו, הושיט ידו ליטול שלוש מטבעות ועלו בידו שתיים,
גם זה ייסורים.
אז זאת אומרת,
כל זה בשביל להציל אותנו ולנקות אותנו בקטנה.
אפשר לשפשף חזק,
אפשר בעדינות, לאט לאט.
גם זה מאת השם.
פרנסת האדם נקבעת לפעמים
לפני הלידה,
ולפעמים
על ידי גזירת ראש השנה.
והפסוקים מעידים על זה.
כתוב בשמואל א', אדוני מוריש ומעשיר.
כתוב בחגי הנביא.
לי הכסף ולי הזהב,
אמר אדוני צבאות.
רשי אומר,
בידי להביאם למי שחפצתי בו.
מי מקבל כסף וזהב?
מי שה' חפץ בו.
כתוב, והעושר והכבוד מלפניך, בדברי הימים האלה.
הגמרא אומרת, ארבעים יום,
קודם יצירת הבלד,
בת קול יוצאת ואומרת,
בת פלוני לפלוני,
בית פלוני לפלוני,
שדה פלוני לפלוני,
הכל גזול מן השמיים.
ובעניין גזירת ראש השנה,
אמרו חכמים,
כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים,
חוץ מהוצאות שבת ויום טוב ותלמוד תורה לבניו.
מתשרי עד תשרי,
כל המזונות קצובים חוץ מתשרי.
תשרי,
תלמוד תורה,
שבת,
ראשי החודשים, ימים טובים.
כל ההוצאות האלה שאתה מוציא חוזרות.
אז אל תפחד,
אתה יכול להוציא.
כל מה שאדם עתיד להשתכר באותה שנה, קצוב לו.
וכך הוא ישתכר באותה שנה.
לכן יש להיזהר
לא לעשות יציאה מרובה.
אל תשחרר.
אתה לא יודע כמה קצבו.
היות שלא יוסיפו לו שכר למזונות רק מה שפסקו לו.
אבל,
לעניין הוצאת שבת,
רשי אומר שימציא לו
מה שצריך לשעה
או לאחר שעה,
ולכן אינו צריך לצמצם בהוצאות שבת.
לפעמים הוא ייתן לך הוצאות שבת לפני השבת,
ולפעמים אחרי השבת.
צריך לדייק בלשון רשי שלא כתב שיצמצם בהוצאותיו, אלא כתב לא יוציא הוצאה מרובה.
הכוונה היא להתנהג בדרך הממוצע,
לפי מצבו, אם הוא עשיר או בינוני,
או עניין.
כי הצמצום בהקפדה על כל פרוטה זה מורה על חיסרון של ביטחון
ועל מידת הדין
והאדם יש לו להתנהג קצת בדרך ויתור ושמחה.
כמו שהוא מתנהג למטה,
כך יתנהגו עמו מלמעלה.
בכל שכן,
שלא יזהיר ויפחיד את אשתו שתצמצם ושתיתן לו חשבון מפורט על כל הוצאה,
רק אם באמת הפרנסה מצומצמת בדוחק.
עוד נקודה שצריכים להבין בדרך השם,
אין מזל לישראל.
חכמים אמרו,
מצד אחד בני חיה ומזונה,
בנים, אורך החיים והמזונות,
לאו בזכותא תליא מילתא, זה לא תלוי בזכות,
אלא במזלה.
איך שנולדת,
קבוע אם יהיה לך ילדים, כמה תחיה וכמה יהיה לך מזונות, תהיה עשיר, תהיה עני, תהיה בינוני.
זה גמרא במועד קטן כח.
במסכת שבת מונה הגמרא עוד כמה דברים התלויים במזל שבהם נולד הילד,
וכתבו התוספות במסכת נידה,
בדף יוזן,
הכל בידי שמיים, שמה כתוב בדיבור המתחיל,
אין הקדוש ברוך הוא רוצה לשנות הילוך המזלות.
עכשיו,
במסכת נידה אומרת הגמרא,
המלאך הממונה על ההיריון
נוטה לה טיפה שממנה נוצר הוולד ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר,
ריבונו של עולם, טיפה זו, מה תהיה עליה?
גיבור או חלש?
חכם או טיפש?
עשיר או עני?
אז לכאורה, קשה.
הגמרא במועד קטן אומרת שהמזונות תלויים במזל.
ונראה בכל אופן שאין פה סתירה.
באמת הכל עומד תחת יד השם.
ואין המזל, חס ושלום,
פועל על פי עצמו.
לא המזלות.
הכוכבים קובעים,
אלא השם דרך המזלות מפעיל את ההשפעות.
ולכן מאחר שהקדוש ברוך הוא יודע את המזל,
הרי הוא מגיד למלאך ההיריון איך ייקבע המזל.
עכשיו בעניין המזלות וקביעתם הקשו התוספות בשבת קנ״ו.
יש מחלוקת.
האם יש מזל לישראל או לא?
האם אנחנו מושפעים מהמזלות, מהכוכבים או לא?
רוב האמוראים וקצת מן התנאים סוברים,
אין מזל לישראל.
ולכן
איך הם יפרשו את הממרה הזאת במסכת מועד קטן?
חיה בנאום זונה,
לאו בזכות הטליה, אלא במזלה.
איך הם יפרשו?
אז מתרצים התוספות
שעל ידי זכות גדול יכול המזל להשתנות.
גם אם נקבע במזל,
אתה יכול לשנות.
איך אם אתה מתחבר לבורא,
אתה עוקף את המזל,
ואז ההשפעה כבר באה ישירות ולא דרך.
אך כתבו שלפעמים,
אפילו לצורך צדיק גדול לא ישתנה המזל. לפעמים,
במקרים מסוימים,
גם אם תהיה הכי צדיק בעולם, לא ישתנה המזל.
איך? דוגמה,
מה שקרה עם רבי אלעזר בן פדת.
הוא היה עני גדול,
והשעה הייתה דחוקה לו ביותר,
עד שפעם אחת לא היה לו מה לאכול.
מתי? הוא הקיס דם, היו רגילים להקיס דם
לצורך בריאות,
ואחרי הכזת דם
זה מצב מסוכן, צריך לאכול.
וכיוון שלא היה לו, הוא היה עני,
נהיה חולה.
זה היה מסוכן.
אז מה קרה?
ראה בחלום שהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא,
עד מתי אצטער עוד בזה העולם?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, בני,
נוח לך שאני אהפוך את כל העולם מראש?
אתה רוצה שאני אחזיר את העולם מבראשית?
ואז אתה תיוולד במזל של מזונות.
מה יוצא?
יוצא משם שלפעמים אי אפשר בשום אופן להפוך את המזל,
וצריך אדם לקבל מזלו איכשהו.
כי כל זה מן השמיים ואין להרהר אחר דרכי השם וכתוב בתורה כי לא יחדל אביון מקרב הארץ
אין מצב כזה שלא יהיה אביון תמיד יהיו אביונים
ותמיד יהיו עניים
בגזירת השם על פי מה שהוא יודע מה נכון לתקן ולמה
אז לפעמים בשביל לשנות מזל של אחד צריך
להפוך את כל העולם החדש לבטל את העולם נתחיל מחדש לסדר אותו בסדר חדש
כי הכל מחושבן לא רק כלפי אדם אלא כלפי סביבותיו והחשבון מזה לזה לזה לזה
זה מורכב מאוד מאוד מאוד
בספר העיקרים במאמר ד' ד'
מבאר שהוראת הכוכבים אינה הכרחית
ואפשר שתתבטל מפני איזה זכות או מצווה
כמו שפרש רשי במסכת שבת קנ״ו
על זה שאמרו אין מזל ישראל
שעל ידי צדקה או תפילה או זכות
ישתנה מזלו לטובה
וזו הייתה הכוונה בנתינת התורה שעל ידי קיום מצוותיה יינצל האדם מהוראת מערכת הכוכבים
כמו שאמר הנביא ירמיה ומאותות השמיים
אל תחתו
כי יחתו הגויים מהמה
וכתב העיקרים בשם איבן עזרא שהבוטח בשם שהכל תלוי רק בו
השם יסבב סיבות להצילו מכל נזק שיש לו במולדו
על פי המזל
ומסיים העיקרים דזה מסכים
למה שאמרו חכמים זיכרונם רכה
ששינוי שם
כמו שאמר השם לאברהם
אברהם לא מוליד, אברהם מוליד
זאת אומרת
שינוי השם או שינוי מעשה
או צדקה או צעקה בתפילה
מבטלים גזר דינו של אדם
כמו שאמרנו אברהם לא מוליד, אברהם מוליד
גם המהר״ל בפירוש האגדות על מסכת שבת
בדף קנ״ו
מבאר את המזל, את עניינו של המזל על פי דרכו של בעל העיקרים
ולבירור העניין
נביא גם את דברי הרמב״ם
בפירוש על התורה בפסוק
תמים תהיה עם אדוני אלוהיך
וזה לשונו
נייחד לבבנו אליו לבדו
ונאמין שהוא לבדו
עושה הכל
והוא היודע אמיתת כל עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות
מנביאיו או מאנשי חסידיו.
הכוונה הכהנים על ידי האורים בתומים
ולא נדרוש מעוברי שמיים ולא מזולתם.
אתמול בא אליי אדם מבולבל, מסכן, היה אצל מישהו בירושלים שאמר לו אתה קשור איתי, נגמר.
קשר אותו, נגע לו בראש פה, עשה לו ככה, אמר לו אתה קשור.
ומאז שאב ממנו
עשרים אלף שקל עשה לו תיקון על הכסף.
תיקן לו את הכסף, העביר אליו, הכל בסדר.
מי שרוצה ללכת אצל הטמבלים האלה מכל הסוגים,
זה נקרא עוברי שמיים,
ואסור ללכת אליהם,
ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים.
זאת אומרת,
לא נחשוב שבהכרח יבואו הדברים הנראים,
אפילו על פי כוכבים ומזלות.
אבל אם נשבע דבר מהם, נאמר להם הכל בידי שמיים,
כי השם הוא אלוהי האלוהים,
פירושו שהוא בעל כל הכוחות כולם.
אלוהים זה כוחות,
והוא בעל הכוחות כולם.
הוא עליון על הכל,
והוא הכל יכול,
והוא משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו,
והוא מפר אותות בדים וקוסמים,
ונאמין
שכל הבאות תהיינה כפי יתקרב האדם בעבודתו.
מה יוצא מדברי הרמב״ן?
אפילו אם השם הכין את המזלות
לעשות את פעולתם
כפי חוקי הבריאה,
מכל מקום הוא שולט עליהם כפי רצונו,
והכל תלוי על עבודת האדם,
אם הוא מתקרב אל השם,
ישתנה מזלו לתוך.
עד כאן היום, המשך מחר.
רבי חנניהו ברגש יום,
מרוסו הגז ורוסו כל ישראל לפי כוח ארבונו תרום מסווד,
שנה אמור אדנו, יחופש למען שדגו, יגדיל את הראויה.