לקראת מתן תורה - ב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום חזרה בתשובה אמיתית ושלמה לעם ישראל ובתוכם לריבה בצוניה מהרה

אמן

אז כמו שאמרנו אנחנו בחלק ב' לקראת חג השבועות

ונגיד כמה דברים מהזוהר הקדוש

פרשת יתרו אנחנו מתחילים

וכל העם רואים את הקולות

היה צריך לומר שומעים

קולות שומעים לא רואים

אלא כך למדנו

אלו הקולות

היו נחקקים בחושך

ענן וערפל

ונראים בהם

כמו שנראה גוף

ורואים מה שרואים

ושומעים מה ששומעים

מתוך חושך וערפל וענן אלו

ומתוך המראה ההיא

שהיו רואים

היו מאירים בהארה עליונה ויודעים מה שלא ידעו דורות אחרים הבאים אחריהם

וכולם היו רואים פנים בפנים

זה שאמר פנים בפנים דיבר אדוני עמכם

ומי היו רואים?

תנא רבי יוסף

מהארת קולות האלו

שלא היה קול שלא היה מאיר בהארה

שמסתכלים בה כל הגנוזות

בכל הנסתרות

בכל הדורות שיבואו עד מלך המשיח

ומשום זה כתוב

בכל העם רואים את הקולות

ראייה ממש

עד כאן יתרו ראש צדיק וו

אז ככה מה כתוב?

כתוב שהעם ראו את הקולות

היום יש חתונות

עושים עשן וענן וכל מיני דברים

ועל הענן כותבים כל מיני דברים

אתה רואה דברים שכתובים?

השם עשה את מה שאמרנו ענן בערפל, בחושך

וכשהיה אומר

את הדיברות

הקולות האלה היו יוצאים

והיו נכתבים

על גבי הענן,

החושך, הערפל

וכל העם רואים את הקולות שהוא דיבר.

אז לפני הפירוטכניקה שהיום עושים כבר הקדוש ברוך הוא עשה את הכול. למה הוא עשה זאת?

למה הוא עשה זאת?

קודם כול, אין דבר כזה בטבע שיהיה,

כשמדברים זה נכתב.

דבר שני, זה נכתב בלשון הקודש.

זה לא נכתב באנגלית,

לא בסינית,

בלשון שניתנה התורה.

עכשיו,

כל מה שהוא אמר

ראו

כתוב.

וכשירד משה עם הלוחות,

מה הם ראו?

שאותו מכתב שהם ראו כתוב בשומעם את הקולות,

אותו כתב היה בלוחות.

אז מוישה רבנו לא עשה שם סיטוטים וכל מיני חרית, כמו שאומרים כל הטיפשים,

והוא הוריד להם את זה ואמר להם את זה.

לא, לא, לא, לא, לא, לא. אין זיופים.

אין זיופים.

ולא היה רמקולים JVC ולא, הכל היום, כן.

אז עכשיו הכול נכתב,

וראו את הכול ממש כמו גוף,

גוף האותיות, כאילו רואים אותם בתוך הזה.

ומתוך זה שראו,

אז הקולות וההארה

שראו את הכתב באור כתוב,

זה האיר להם בנפש.

ומה שהם ראו, כל אות,

הרי כל סודות התורה נמצאים בעשרת הדיברות.

עשרת הדיברות, יש בהם את כל התרי״ג מצוות.

מניין

האותיות שבעשרת הדיברות זה תרי״ג.

בדיוק.

כנגד תרי״ג.

והרמב״ן פורט אותם ומחלק

את כל עשרת הדיברות לתרי״ג המצוות.

אז זאת אומרת, כל תרי״ג מצוות,

עם כל פירושיהם,

ועם כל דקדוקיהם,

ועם כל הבנתם,

כולל כל הדורות

שיעשו או לא יעשו, יקיימו או לא יקיימו,

עד סוף הדורות.

את כל זה הם ראו דרך

ההארה הזו.

וזה מה שכתוב כאן.

ומתוך מראה ההיא שהיו רואים,

היו מאירים בהארה עליונה ויודעים

מה שלא ידעו דורות אחרים הבאים אחריהם.

וכולם היו רואים פנים בפנים.

זה מה שאומר, פנים בפנים דיבר אדוני עמכם. אז את מי היו רואים?

אמר רבי יוסף,

מהארת קולות האלו,

שלא היה קול שלא היה מעיר בהארה, כי כל הקולות העירו בהארה,

שהיו מסתכלים בהם כל הגנוזות וכל הנסתרות

בכל הדורות

שיבואו עד מלך המשיח.

ומשום זה כתוב,

וכל העם

רואים את הקולות, ראייה ממש.

למדנו שכל אחד ואחד היו עומדים שורות-שורות,

גבולים-גבולים,

וכראוי להם,

ראה כל אחד ואחד.

אמר רבי שמעון,

ראשי העם היו עומדים לבדם,

ראשי השבטים

לבדם,

נקבות לבדן,

חמש מדרגות לימין

וחמש מדרגות לשמאל.

זה שאמר הכתוב,

אתם ניצבים היום כולכם

לפני אדוני אלוהיכם,

ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל.

חמש דרגות לימין.

וחמש דרגות לשמאל, מי הן?

ככתוב תפיכם, נשיכם וגריכה

אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך.

חמש דרגות משמאל.

תנא, בשעה שהיה נגלה הקדוש ברוך הוא בהר סיני,

היו רואים כל ישראל

כמי שרואה אור בעששית.

ומאור ההוא היה רואה כל אחד ואחד מה שלא ראה יחזקאל הנביא.

מה הטעם?

משום שאלה קולות העליונים נגלו כאחד.

כמו שאמרנו שכתוב, בכל העם רואים את הקולות.

אבל ביחזקאל הנביא השכינה נגלתה במרכבותיה,

ולא יותר.

והיה רואה כמי שרואה אחרי קטלים רבים.

מחיצות.

תנא, אמר רבי שמעון.

וידבר אלוהים

את כל הדברים האלה.

כתוב, וידבר לא ויאמר.

כי וידבר זה בהרמת קול,

להכריז את הדברים.

שלמדנו,

בשעה שהקדוש ברוך הוא נתגלה והתחיל לדבר,

העליונים והתחתונים נתחלחלו

ויצאו נשמות ישראל.

ולמדנו.

מילה ההיא

הייתה פורחת מלמעלה למטה,

ונחקקה בארבע רוחות העולם,

ועלתה וירדה.

כשעלתה נתמלאה בתל ההוא שלמעלה,

ומסבבת וחוזרת ונחקקת במקומה בלוחות האבן.

וכן כל מילה ומילה עשתה את אותו סיבוב.

כל מילה. כשאמר אנוכי, אותה מילה.

השם, אותה מילה. וככה.

אמר רבי ישמעון,

כל מילה ומילה הייתה מלאה

בכל אלו הטעמים,

בכל אלו הגזרות,

שכר ועונש,

סודות וסתרים,

כאוצר הזה המלא מכל.

כל מילה הכילה בתוכה את הקול, בכל, מכל קול.

ובשעה שמילה היא הייתה יוצאת, נראית ככה אחת,

ראו מילה אחת,

וכשהייתה נחקקת במקומה בלוחות האבן,

טרררם,

מתיישבת בלוחות האבן,

נראים במילה ההיא שבעים ענפים

שעולים מתוכה, וחמישים כתרים חסר אחד

מצד ההוא, וחמישים חסר אחד

מצד האחר.

מ' ט' פנים טהור,

מ' ט' פנים טמא, או אסור, או מותר, וכו'.

כפטיש הזה, בזמן שהוא מכה בהר,

כמו שאמר כפטיש,

יפוצץ סלע, ואז יוצא ניצוצות,

ומתפרק לחלקים.

ככה

היו רואים ישראל עין בעין,

והיו שמחים.

בכל הדורות שאחריהם

כולם נזדמנו שם,

כולל שרודר

ואברהם כהן.

כולם היו שם.

כולם קיבלו את התורה בהר סיני.

כתוב כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום,

בעת אשר איננו פה עמנו היום.

איך מי שאיננו פה עמנו היום?

כל הדורות,

עד סוף הדורות, עמדו וקיבלו מעמד הר סיני את התורה בנשמות,

בלי גופים.

עמדו בנשמות בלי גופים.

וכולם היו,

כל אחד ואחד כראוי לו,

וכולם רואים ומקבלים את הדברים.

הסכימו לקבל את התורה ככתבה וכלשונה,

בקולות, בהערות,

הכול.

אמר רבי יצחק,

התורה ניתנה באש שחורה על אש לבנה,

לכלול הימין בשמאל. זה עניינים של דינים, מרחמים,

וכולי.

והשמאל שהוחזר לימין,

שכתוב מימינו אש דת למו.

אמר רבי אבא,

בשעה שעשן הסיני היה יוצא,

עלה האש

והתעתרה בעשן ההוא בגלוי,

והייתה נראית כאשכול הזה ועלתה וירדה.

מכל הריחות והבשמים שבגן עדן

היה מעלה העשן ההוא

במראה של לבן ואדום ושחור.

זה שאמר הפסוק,

מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוחל.

ריח, בשמים, גן עדן.

לא עשן, הם ריח של אש.

עשן זה מי היה?

אמר רבי יצחק הוא השכינה שנתגלתה שם.

כמו שאמר, מי זאת?

עולה מן המדבר כתימרות עשן

שסובב את השכינה.

אמר רבי יהודה, למה כל כך?

הרי מקרא שלם הוא,

בהר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו אדוני באש.

ויעל עשנו כעש אין הכבשן

באשרי העם שראו את זה ויודעים את זה.

אלו עשרת הדיברות של התורה,

הם כלל

של כל מצוות התורה.

עשרת הדיברות כוללים את כל התרי״ג.

כלל של למעלה ומטה.

כלל של עשרה מאמרות בראשית, שברא השם את העולם בעשר מאמרות.

אלו נחקקו על לוחות אבנים,

וכל האוצרות שהיו בהם

נראו לעיני הכול,

לדעת ולהסתכל בסוד תרי״ג מצוות התורה הכלולים בהם.

הכול נראה לעיניים.

הכול הוא בתבונה בהסתכלות הלב של כל ישראל.

והכל היה מאיר לעיניהם.

בשעה ההיא,

כל סודות התורה וכל סודות העליונים והתחתונים לא נחסר מהם,

משום שהיו רואים עין בעין

זיו יקרו של אדונם.

מה שלא היה כיום ההוא מיום שנברא העולם,

שהקדוש ברוך הוא נגלה בכבודו על הר סיני.

ואם תאמר,

הרי למדנו ראתה שפחה על הים,

מה שלא ראה יחזקאל הנביא,

יכול לומר שהיה כיום ההוא שעמדו ישראל על הר סיני?

בשעה שהיא ראתה על הים,

יכול להיות שזה היה כמו במעמד הר סיני?

אינו כן,

משום שביום ההוא שעמדו ישראל על הר סיני,

הוסרה מהם הזוהמה.

בכל הגופים

היו מצוחצחים

כצחות מלאכים העליונים,

כשמתלבשים בלבושי צחצחות לעשות את שליחות אדונם.

ובלבוש ההוא המצוחצח

נכנסים לאש

ואינם יראים,

כעין המלאך ההוא של מנוח,

אבא של שמשון,

כשנראה לו המלאך ונכנס בשלהבת ועלה שמיים.

וכשהוסרה מהם הזוהמה ההיא של הנחש במעמד הר סיני,

נשארו ישראל גופים מצוחצחים

בלי תינוף כלל.

והנשמה שבפנים הגוף הייתה כזוהר הרקיע לקבל אור.

כן היו ישראל

שהיו רואים ומסתכלים בכבוד אדונם

מה שלא היה חן על הים,

כי לא הוסר מהם הזוהמה בזמן ההוא.

בים עדיין לא סרה זוהמה.

וכאן בסיני,

שפסקה זוהמה מן הגוף,

כתוב שאפילו עוברים במעי אימן

היו רואים ומסתכלים בכבוד אדונם.

מכולם כל אחד ואחד קיבל כראוי לו.

למה? כי הבטן

הייתה מצוחצחת, שקופה.

הם היו זכים, כאן מלאכים.

אז אין מחיצות.

אז גם עובר יכול לראות

דרך הבטן של אימא שלו.

ביום ההוא הייתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מיום שנברא בעולם.

משום שיום נברא העולם

עדיין לא היה עולם בקיום.

עד שקיבלו ישראל את התורה.

כתוב, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

כיוון שקיבלו ישראל את התורה על הר סיני,

אז התבשם העולם

ונתקיימו בקיום שמיים וארץ.

והקדוש ברוך הוא נודע מלמעלה ולמטה ועלה בכבודו על הכול.

ואז הכירו כל העולם

שיש בורא לעולם, בחוש.

עיניכם הרואות ולא זר,

אוזניכם השומעות ולא אחר.

מה זה חרות על הלוחות?

חירות ממלאך המוות?

חירות משעבוד מלכויות?

חירות מכל.

וכך הוא.

ומהו חירות?

הוא החותם של העולם הבא,

שבו הוא חירות בכל מיני חירות.

ואם לא נשברו הלוחות,

בגלל העגל,

מה שבא אחר כך לעולם לא היה בה,

לא מלחמות, לא גזרות, לא מחלות, לא צרות, לא שום דבר.

והיו ישראל בצורת מלאכים עליונים של מעלה.

היינו נשארים כמלאכים בעולם.

אבל העגל

החריב את הכל, וחזרה זומה מחדש,

לא כמו שהיה בהתחלה, פחות,

אבל חזרה.

והקולות,

וכל ההוא

מעיד בכל אחד ואחד מישראל

ואמר לו תקבלני עליך בכך וכך מצוות שבתורה,

בסוגריים, זה סוד קו ימין.

אמרו כן.

חזר על ראשו, מתגלגל עליו, היה מחיד בו ואומר,

תקבלני עליך בכך וכך עונשים שבתורה,

בסוגריים, זה סוד קו השמאל. והוא אומר לו כן.

אחר כך חזר הקול ההוא ונשק אותו בפיו.

כל אחד מישראל שאמר כן והסכים לקבל את התורה במצוות עשה ולא תעשה בשכר ועונש,

ועל זה נאמר יישקני מנשיקות פיהו.

אז כולם הסכימו בדעת וברצון אחרי שראו את כל המשמעויות של כל עשרת הדיברות תרי״ג מצוות סודותיהם עד סוף הדורות,

וכל אחד קיבל על עצמו את מה שכתוב בתורה.

כשבא רבי שמעון

בא ושאל הדבר כמתהלה.

אמר לו רבי שמעון,

הרי שאלה זו נתיישבת.

כתוב אדוני

מסיני בא.

כמו שאמר,

הינה אנוכי בא אליך בעב הענן

ומסיני בא ונגלה עליהם,

וזרח מסעיר לאמו.

ממה שאמרו בני סעיר

שאינם רוצים לקבל,

מזה העיר לישראל,

והוסיף להם אור ואהבה רבה.

אף כך,

הופיע והעיר לישראל מהר פארן,

ממה שאמרו בני פארן

שאינם רוצים לקבל.

מזה הוסיפו ישראל אהבה בהערה יתרה כראוי.

מה אמרנו?

רבי שמעון שואל,

כתוב אדוני מסיני בא,

וזרח מסעיר לאמו.

הופיע מהר פארן.

מה זה כל הדיבורים האלה?

אז אנחנו יודעים שהוא הלך לבני סעיר,

רוצים לקבל את התורה?

אמרו לא.

הלך לבני פארן, שזה ישמעאלים, רוצים לקבל את התורה? אמרו לא.

מה אומר רבי שמעון? שבזכות זה שהם סרבו,

אנחנו קיבלנו עוד הארה ועוד אהבה מהקדוש ברוך הוא.

אתה מוכן ללכת לעשות לי משהו?

לא.

אתה מוכן לעשות לי משהו? לא.

אתה מוכן? כן. אשריך.

אופה, זה קיבל את כל האהבה עכשיו,

כולם סרבו,

אחד קיבל,

ודאי שצריך להעניק לו את כל האהבה שאפשר.

כשבא רבי שמעון ושאל,

אדוני מסיני בא,

כמו שאמר, הנה אנוכי בא אליך,

לעם ישראל בעם הענן.

מאיפה הוא בא?

מסיני בא,

ונגלה עליהם,

וזרח

מסעיר למו,

ממה שאמרו בני סעיר,

שהם לא רוצים לקבל. אז מזה הוא האיר, זרח, האיר לישראל,

והוסיף להם אור ואהבה רבה.

אף כך

הופיע והאיר לישראל מהר פארן,

ממה שאמרו בני פארן,

שאינם רוצים לקבל את התורה.

מזה הוסיפו ישראל אהבה והארה יתרה כראוי.

תראו איך הקדוש ברוך הוא.

חכם שאין כדוגמתו.

אוי אוי אוי אוי אוי אוי.

עכשיו זה קצת סודות, אבל קצת ברור, קצת ככה, מעורבב.

ומה ששאלת על ידי מי נתגלה להם,

זה סוד עליון.

והדבר יתגלה על ידך.

התורה יצאה מסוד עליון.

מן הראש המלך הסתום,

שזה נקרא הבינה.

כשהגיע לזרוע השמאל,

שזה יצחק אבינו שהוא גבורה,

ראה הקדוש ברוך הוא בזרוע ההוא דם רע,

שהיה מתרבא משם,

שזה היה עשו,

שהוא הסמ״ך מ״ם בסטרא אחראה

מעשו.

השר שלו זה הסמ״ך מ״ם.

אז

אמר

יש לי לברר וללבן את הזרוע הזה,

ואם לא אוריד את הדם הרע ההוא,

הוא יפגום בכל.

אמנם צריך לברר מכאן כל פגם.

אז קודם כל הקדוש ברוך הוא אמר שצריך את הדם הרע הזה שיכול לקלקל את כל העולם,

צריך לברר אותו מכל פגם.

מה עשה?

קרע את הסמ״ך מ״ם, המלאך,

בא לפניו.

אמר לו, אתה רוצה את התורה שלי?

אמר, מה כתוב בה?

אמר לו, לא תרצח.

הקדוש ברוך הוא דילג

להראות לו דווקא את המקום שצריך,

שהוא יודע שהוא לא יכול לעמוד בו.

אמר לו, הסמ״ך מ״ם, חס ושלום, התורה הזו היא שלך ושלך היא תהיה.

אני לא רוצה את התורה הזו.

חזר והתחנן לפניו.

אמר, ריבון העולם, אם אתה נותן לי את התורה,

כל ממשלתי תעבור, כי כל ממשלתי היא בהריגה.

ואם אני אקבל את התורה, לא תהיינה מלחמות.

וכל הממשלה שלי זה על כוכב מאדים.

לכן הם רוצים להגיע למאדים.

נפגוש אותו שם.

וזה מורה על שפיכות דמים.

ואם כן, הכל יתבטל מן העולם.

ריבונו של עולם, קח לך את התורה שלך,

ולא יהיה לי חלק בנחלה הבאה.

אבל,

אם טוב לפניך,

הרי העם, בניו של יעקב, היא ראויה להם.

והוא חשב שאמר עליהם,

זאת אומרת, לא עליהם, אלא עליהם.

הוא חשב שזה יהיה לטובתו,

כי הם לא יחזיקו מעמד בתורה,

ואז הוא יוכל להביא עליהם את המלחמות.

וזה מה שכתוב, וזרח משעיר למו.

משעיר ממש יצא האור לישראל.

כי הוא שעיר, הוא הסמ״מ,

השר של שעיר.

הוא אמר בליבו, ודאי אם בניו של יעקב יקבלו את התורה, הם יעברו מן העולם.

והם לא יוכלו לשלוט לעולם.

אז השיב לו הקדוש ברוך הוא כמה פעמים באמר זה.

אמר לו, אתה בכור.

אתה עשיו הבכור.

לך ראויה תורה.

אמר לו, הרי להם הבכורה שלי,

כי אני מכרתי אותה ואני הודיתי על הבכורה.

אמר לו, הקדוש ברוך הוא, כיוון שאין אתה רוצה שיהיה לך חלק בתורה,

אז תסתלק ממנה לגמרי.

אמר לו, טוב.

הסכים.

אמר לו, הקדוש ברוך הוא, הואיל שכך,

תן לי עצה.

איך אני אעשה שיקבלו אותה בניו של יעקב?

שאתה אומר,

אמר לו, ריבונו של עולם, צריך לשחד אותם.

קח אור

מאורם של צבאות השמיים ותן עליהם.

ובזה יקבלו אותה.

והנה אני הראשון.

נותן מהאור שלי תחילה.

הפשיט מעצמו את האור שהיה חופך עליו,

ונתן אותו לקדוש ברוך הוא שייתן לי ישראל.

על זה נאמר, וזרח ממש משעיר לאמו,

מהזריחה שהיה זורח עליו המלאך, הסמ״מ,

משעיר ממש,

שכתוב בו ונשא שעיר עליו,

זרח משעיר. למה להם, לישראל, הזריחה הזאת וההארה הזאת?

טוב, אחרי שביער הקדוש ברוך הוא את הדם הרע שהיה בזרוע השמאלית,

שזה היה יצחק והוא הגבורה, חזר לזרוע הימין,

שזה אברהם,

והוא החסד.

וראה גם שם דם רע,

שהוא ישמעאל.

אמר, הזרוע הזה צריכים גם כן לנקותו מדם רע.

קרא הקדוש ברוך הוא לשר של ישמעאל ששמו רהב.

אמר לו, אתה רוצה את התורה שלי?

אמר לו, מה כתוב בה?

דילג על הכל ואמר לו, לא תנאף.

אמר, אוי,

אוי,

אם הירושה הזו ינחיל אותה, הקדוש ברוך הוא, לי איזו ירושה רעה.

היא תעביר את כל ממשלתי ממני שהיא מיוסדת על ניאוף.

כי ברכות המים לקחתי,

ואת הברכה של דגת הים,

כתוב פרו ורבו,

וכתוב הפריתי אותו והרביתי אותו,

וכתוב הוא יהיה פרא אדם.

אז התחיל להתחנן לפני ריבונו,

אמר לו, ריבונו של עולם,

שני בנים יצאו מאברהם,

הנה בניו של יצחק, תן להם,

ולהם היא ראויה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, לא, אני לא יכול, כי אתה בכור,

ולך היא ראויה.

התחיל להתחנן לפניו,

אמר לו, ריבון העולם, הבכורה שלי תהיה לו,

באור ההוא שאני ירשתי בשביל הבכורה, קח ותן להם.

וכך עשה הקדוש ברוך הוא,

וזה מה שכתוב, הופיע מהר פראן,

זה האור, ההופעה הזאת,

זה אולי מפה עושים הופעות עם אור.

כיוון שלקח הקדוש ברוך הוא מתנות

האלו

לישראל

מהשרים האלה השולטים

על עשו ישמעאל,

בא וקרא לכל רבבות קודש

הממונים על שאר העמים,

וגם הם השיבו לו, כמו הסמ״ר,

ומכולם לקח וקיבל מתנות לתת לישראל.

כך הקדוש ברוך הוא, רופא חכם,

ידע

אם ייתן את התורה לישראל בטרם שיודיע לשרי האומות,

אז בכל יום היו רודפים את ישראל בשביל זה והורגים אותם.

אבל עשה את זה, כמו שהסברנו,

הזמין אותם, והם לא רצו,

והם עוד נתנו מנחות ומתנות

כדי שישראל יקבלו אותם,

וכולם קיבל אותם משה לתת לישראל.

על זה נאמר, עלית למרום,

שבית שמי, לקחת מתנות

באדם.

משם ירשו את התורה בלי ערעור ובלי קטרוג ובהסכמה של כל אומות העולם.

בואו ראה עד ים.

הרי הקדוש ברוך הוא

קישט את ישראל באורות האלה,

ועד ים.

עד ים של ישראל זה המנחות והמתנות שקיבלו משרי האומות,

ומשום זה לא שלט עליהם מוות

ולא סטרה אחרה.

ולא די להם שקיבלו התורה בלי ערעור כלל,

אלא שקיבלו גם מנחות ומתנות מכולם.

אבל כיוון שחתום, מה כתוב?

ויתנצלו בני ישראל את עד ים,

שזה היה מתנות באדם,

ומה נשאר להם מכל זה? רק שבי.

הוא שכתוב, עלית למרום,

שבית שבי.

לסיום,

אתה הוראת לדעת

כי אדוני הוא האלוהים

בשמיים, ממעל ומעל הארץ, מתחת, אין עוד.

מה זה אתה הוראת?

כמו שהתרגום אומר,

התחזית.

אתה הוראת? נראית.

כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה,

פתח להם שבעה רקיעים,

אך שם שקרע את העליונים,

כך קרע את התחתונים,

וראו שהוא יחידי,

ואין שום

כוח בעולם

חוץ מהשם יתברך.

לכך נאמר, אתה הוראת, בשביל מה? לדעת.

כי אדוני הוא האלוהים.

בשמיים ממעל,

מעל הארץ, מתחת.

אין עוד.

חג שמח.

המשך יבוא.

חג שמח.