נתיישבה מלכותך וכסאך נכון | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום לעילוי נשמת שלום בן חיים, זיכרונו לברכה, מנוחתו עדן.

בשיעור אתמול אנחנו סיימנו ברצון הבורא יתברך

להביא את פרעה ומצרים להכרה בשם אביה ברוך הוא.

וידעו מצרים כי אני אדוני.

גם בני ישראל בעת שראו את נשאי קריעת ים סוף

התחזקו והתעלו באמונתם בייחוד השם שאין עוד מלבדו.

עד למדרגה של בהירות נבואית

ובמצב זה הכירו ואמרו אדוני ימלוך לעולם ועד.

בכך ביססו וחזקו את מלכות השם השלמה בבריאה,

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במדרש,

שמות רבה פרשה כג סימן א',

אף על פי שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה.

עד שעם ישראל אמרו שירה.

בים

רק אז.

משל למלך

שעשה מלחמה וניצח,

ועשו אותו אגוסטוס.

מה יש כבוד

בין המלך לאגוסטוס?

אגוסטוס יושב,

אבל משעמדת בים

ואמרנו שירה לפניך באז,

אז ישיר משה,

נתיישבה מלכותך וכסאך נכון.

חכמים זיכרונם לברכה הדגישו פה שעל ידי הניסים של קריעת ים סוף

והשירה

נתיישבה מלכות וכסא השם.

והמובן של יושב,

המושג ישיבה הוא כמושג של קביעות של הדבר ויציבותו.

ומאז נתיישבה,

נתיישב כסאך.

זו כוונה של חכמים זיכרונו לברכה שעל ידי ניסי קריעת ים סוף

נתגלתה השליטה הבלעדית והיחידה של השם יתברך,

שבגללה אמרו ישראל שירה והמליכו את השם יתברך עליהם,

על כל הבריאה.

בכך נתיישבה,

נקבעה ונתייצבה מלכותך וכסאך נכון, מבוסס חזק.

מה ההבדל? אני אומר בקצרה ותכף נרחים.

מה החילוק בכבוד בין מלך לאגוסטוס?

מלך

זה עדיין מי שעומד לפניו מלחמות וצריך לנצח, אמנם הוא ניצח בכמה אבל עוד לא סיים.

אגוסטוס

זה כבר כבוד גדול,

זה כמו שעושים אנדרטאות שרואים את המלך יושב על כיסא כאילו כבר נח מכל המלחמות,

ניצח את כולם ואין יותר שום דבר.

זה נקרא אגוסטוס.

הבהירות הגדולה וההכרה הברורה בייחוד השם ומלכותו שזכו לבני ישראל בעקבות הניסים של קריעת ים סוף

לא ברור רק כתוצאה מראיית הניסים הגשמיים הרבים

שהים נקרע לשנים עשר גזרים,

שהמים עמדו חומה מימינם ומשמאלם,

אחר כך הניסים של חזרת החומה למים על המצרים,

הטבעתם בתוך ייסורים גדולים,

הפליטה של המצרים המתים אל היבשה ועוד.

כמובן שגם זו סיבה חזקה לביסוס האמונה בלבבות,

אלא שבעת שעשה השם את הניסים הגשמיים,

בו בזמן הוא עשה ניסים רוחניים גדולים,

כי הראה לבני ישראל מראות רוחניים נבואיים נשגבים,

החורגים

מכל גדרי ההשגות הטבעיות של השכל האנושי,

ואפילו יותר מהשגות נבואיות רגילות.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לבחור רבי בן עזר אומר, ראתה שפחה על הים,

מה שלא ראוי יחזקאל וישעיה.

זאת אומרת, לא רק ניסים פיזיים מה שתיארנו,

אלא היה גם ניסים לא טבעיים שהם השיגו בנבואה מה שהנביאים לא השיגו.

בוודאי שלא הגיעה השפחה למדרגה של יחזקאל באופן קבוע,

אלא שהיה זה נס גדול וחד פעמי שבשעת קריעת הים הגיעה אפילו שפחה להשגה והכרה פנימית גדולה יותר מיחזקאל הנביא.

שלא היו רואין אלא מתוך מראות.

זאת אומרת, כל הנביאים ראו דרך מראות.

לפיכך לא היו מכירים כבוד יוצרם.

זאת אומרת, באספקלריה מאירה ראה משה,

והנביאים ראו באספקלריה לא מאירה. זה כמו מראה, אם היא נקייה,

אני רואה דרכה את ממשות מי שעומד מעבר למראה, את הנבואה ממש,

בלי לדמות מה הכוונה.

וכשהיא לא כך,

המראה יש בה קצת, כמו שהיום נגיד, קצת אבק,

אז יש שם קצת השתקפות

של עצמך.

מקום שיש אבק, זה הופך להיות כמו מראה גם הפוך.

וזה בגלל שהמידות עדיין לא מלוטשות,

אז לכן לא. אבל משה רבנו שהיה ענב מכל האדם, לא היה לו שום הפסק.

ואנחנו מה?

לכן הוא ראה באספקלריה, במראה מאירה.

והם לא.

לפיכך לא היו מכירים כבוד יוצרם,

אבל כשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים,

כולם ראו בראיית נשמה ובראיית הלב ומכירים כבוד יוצרם.

דומה להם?

כאילו רואים בעיניהם,

ואפילו עוללים ויונקי שדיים היו רואים כבוד יוצרם ומראים אותו באצבע,

ואומרים זה אלי ואנביהו.

כלומר,

בחסד השם ובניסים הגיעו כל הנמצאים

בקריעת הים למדרגת נבואה עליונה מאוד,

שעל ידי התבהרה להם אמונת ייחוד השם,

ייחוד שהוא אחד ואין בלתו ואפס זולתו ואין עוד מלבדו,

ומלכותו בוודאות כזו כמו האדם שמראה באצבע על דבר הסמוך לו.

אף על פי שבהירות של נבואה ואמיתותה חזקים וגדולים יותר מהמראה באצבע, אך אין לנו משל טוב יותר לוודאות

לוודאות של הדבר ממה שמראים באצבע.

בשעה זו

הגיעו לשלמות כזו של הכרה בכבוד השם,

שחכמים, זיכרונם לברכה, הגדירו את השגתם אז

כגדולה יותר ממדרגת משה רבנו.

והחיות הנושאות את הכיסא

גם יותר מהם.

וכך אמרו,

בואו נראה כמה גדולים יורדי הים.

משה,

כמה נתחבט ונתחנן לפני המקום,

עד שראה את הדמות.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לא תוכל לראות את פניי.

ובסוף הראה לו בסימן.

דהיינו בהשגה לא מושלמת.

כמובן שאין דמות ממש, אלא זה נקרא בדרך נבואה.

החיות הנושאות את הכיסא אינן מכירות את הדמות.

ועולה הים, כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר, זה עלי ואנביאו.

אז מה אומרים לנו חכמים שההשגות שלהם היו גדולות יותר ממשה רבנו והחיות הנושאות את הכיסא? זאת אומרת, היו פה ניסים מעל הטבע.

כבר הקדוש ברוך הוא אמר, אתם רוצים לראות

מי זה השם וידעתם כי אני אדוני שם אביה?

אז בואו תראו, אני אראה לכם מה שאני לא מראה אפילו לנביאים.

וכולי.

בשעה זו הגיעו לשלמות כזו של הכרה בכבוד השם,

שחכמים הגדירו את זה,

את ההשגה כגדולה ממדרגת משה רבנו והחיות הנושאות את הכיסא.

ההשגה המופלאה והמושלמת הזאת באמונתם

היא שהביאה אותם לשמחה של אמירת שירה נבואית

בשבח של השם יתברך,

והודיה על נפלאותיו,

שתוצאותיה ושיאה

היו המלאכת השם יתברך, כשאמרו בסיום השירה, אדוני

ימלוך לעולם ועד.

לפי גדלות מדרגתם ועומק הכרתם בייחוד השם ושלטונו,

וכרוב שמחתם וחסדי השם יתברך, והניסים, הגשמיים והרוחניים,

וביותר מתוך שמחתם בהכרת האמת

ובזכות

להיות עבדים של השם,

קיבלו עליהם עול מלכותו ברצון,

כמו שאנחנו אומרים בתפילת ערבית,

באמונה, אמת ואמונה,

קיבלו עול מלכותו ברצון.

המעביר בניו בין גזרי ים סוף

בעת רודפיהם,

בעת צונעיהם, בתהומות טבע.

זוהי הסיבה הראשונה והשורשית

שהביאה להמלכת השם יתברך,

וראו בניו גבורתו.

בראייה הזו של גבורות השם

כלולים ראייה גשמית

והראייה רוחנית נבואית

של כוח השם ושלטונו.

כשהקדוש ברוך הוא משך והביא את המצרים עד לים

והרג את כולם.

זאת אומרת, שילם להם מידה כנגד מידה.

ולא נשאר מי שיכול לרדוף אחריהם ולהזיקם ולא שום דבר.

לכן שיבחו והודו לשמו בשירת הים,

ומתוך הכרתם ושמחתם

הגיעו בשירה למצב הנשגב של ומלכותו ברצון קיבלו עליהם.

מלכות היא

כאשר העם חפצים במלך

לעומת מושל

שזה לא ברצון העם. הוא מושל עליהם, לא ברצון העם.

רצון

הוא הסכמה והחפץ השלם

בדבר הנרצה ומתוך שמחה.

נמצא שמלכותו ברצון קיבלו עליהם.

המשמעות היא המלכת השם מתברך עליהם בהסכמה גמורה ובשמחה במדרגה עליונה מאוד.

כאמור,

הסיבה הראשונה לגילוי כבוד השם ופרסומו בישראל ובעמים

היה הנס הגדול של קריעת הים שנעשה כדי להטביע בו את המצרים.

זה מה שגרם ליתרו לחזור בתשובה, זה מה שגרם לרחב לחזור בתשובה.

שמעו עמים ירגזו, נחיל אחז יושבי פלא אשת וכו'.

ככתוב,

וחיזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם באי כבדם בפרעה ובכל חילו.

את הכבוד אני מקבל מזה שמשכתי אותו,

והפלתי אותו,

סוס ורוחבו רמה בים.

ואז בהמשך כתוב ואתה ערם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו.

ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם

בכבדם בפרעה ובכל חילו.

וית משה את ידו על הים וישו בים לפנות בוקר

לאיתנו

וינער אדוני את מצרים מתוך הים

וישובו המים

ויכסו את הרכב והפרשים,

לא נשאר בהם עד אחד.

השם יתברך הטביע את המצרים בים בעונש של מידה כנגד מידה,

על שהם זרקו והטביעו את ילדי ישראל ביאור.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם רחה שהמצרים

חשבו

באיזה דבר לגזור להרע לישראל.

וכך אמרו

יודעים לנו שהוא נשבע שאינו מביא מבול לעולם

אלא

בואו ונדון אותם במים

שאינו יכול להביא אותם עלינו.

אמר להם הקדוש ברוך הוא רשעים

כבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם.

אין אני מביא מבול לעולם אבל מה אני אעשה לכם?

אני אביא אתכם למבול

וכל אחד ואחד

אני גוררו למבולו.

אלו המצרים הרשעים שגרר אותם הקדוש ברוך הוא

לחרבו של ים.

אך לא רק את העונש המרכזי

שהוא הטבעת המצרים בים הביא השם יתברך

עליהם כעונש מידה כנגד מידה

אלא אפילו פרטי העונשים עד לתביעה שלהם

היה תגמול מקמיל

כל אחד לפי הצרות שעשה לישראל.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לך במחילתא בשלח

פרשה העיר. ביהודה אומר

במידה שמדדו

בא מדד להם.

ככתוב תכבד העבודה

הם דאגו שתכבד העבודה על ישראל לכך נאמר וינהגהו בכבדות

ועוד אמרו במידה שאדם מודד בה מודדים לו הן מררו את חייהם

בעבודה קשה בחומר ובלבנים בחומר

ואף אתה עשית להם המים כתית

והיו משתקעים בה שנאמר מרכבות פרעה בחילות טובעו בים סוף

ואין טובעו אלא בתית

הם אמרו וראיתן על האובניים

מה שציווה פרעה

על מרים ויוחבד

והמתן את הילדים וכו׳.

אף אתה עשית להם המים כאבנים והיו המים מכים אותם.

בקיצור הקדוש ברוך הוא מדד מידה כנגד מידה לא רק בעצם זה על גזירת

טיבוע ילדי ישראל ביאור אלא

והביא אותם לים וטבע אותם אלא פרט לכל אחד בדיוק כמו שצריך

וחלק מתו כקש וחלק כאבן וחלק כעופרת

כל אחד לפי מה שהוא.

נמצא שסיבת הסיבות לכל הניסים והגילויים הגדולים

שהיו בקריעת הים

היה רצון השם לנקום במצרים אל נקמות השם אל נקמות אופיר.

על כל פרטי הרעות שעשו לישראל זה מה שהולך להיות עכשיו ומתחיל כבר

שהקדוש ברוך הוא נוקם בכל מי שהצר ואירע על ישראל מהממלכות.

מידוע שהמלכות האחרונה זה מלכות אדום עכשיו הנוכחית

ורואים שהקדוש ברוך הוא מטפל בעולם

באופן שהם לא יכולים בינתיים להשתלט.

זה לא הווירוס האחרון.

אבל הקדוש ברוך הוא מראה לכולם את אפסיותם.

הוא מודיע לכולם אני אדוניי יחיד.

אין אחר.

אין עוד מלבדו.

אפס זולתו.

חייבים לשנן את זה.

רק הבורא יתברך מנהל את העולם.

אף אחד בעולם לא מנהל את העולם.

ביל גייטס אמר

שבגלל שיש יותר מדי

התחממות של כדור הארץ והכול, וזה בגלל פליטה של אנשים, כמה הם אוכלים וכמה הם זורקים זבל והכול, ופה ושם יש תשע מיליארד בני אדם, וזה גורם שכל אחד מבזבז,

חמש טון שגורמים בשנה, שזה גורם

לחממה הזאת שגורמת לחום וכולי וכולי.

אז בשביל לפתור יש ארבעה מרכיבים, הוא עשה איזה נוסחה, ואחד מהמרכיבים זה ריבוי האנשים,

וצריך לדלל אותם. הוא לא אמר את זה ככה, אבל הוא אמר,

בשביל זה יש חיסונים,

והבריאות, משרד הבריאות והכול,

הם דואגים לדילולים.

הבנתם?

ויש עוד כמה כאלה שרמזו על הדברים.

גם ביבי אמר סדר עולמי חדש, רק הוא לא יודע שהשם מסדר את הסדר העולמי החדש, כי פרעה היה לו סדר להטביע את הגואל של ישראל,

ביאור, ובסוף הוא גידל אותו בבית.

אז אנחנו מכירים את זה. המן הכין את העץ למרדכי, בסוף תלו אותו עליו.

הסדר העולמי שאתם מתכננים עם הבונים החופשיים,

זה ייפול עליכם בראש.

אי אפשר לעקוף את הקדוש ברוך הוא. כל תוכנית שתעשו, הכי רעה, הכי מתוכננת, הכי יזומה,

תבליעו את הכול, תחרטטו את העולם.

כל מי שחושב,

מבלי לפרט מי מה מו,

שידע.

אני מודיע לפחות לאלה שישארו, שידעו,

שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם ולא אף אחד אחר.

לכן אין לחשוש, הכול בשליטה. אי אפשר להזיק

ואי אפשר להועיל

למי שהקדוש ברוך הוא לא הסכים.

אז זה מה שהקדוש ברוך הוא עשה.

ואת כל המהלך שנתן למצרים,

את מה שנתן להם והם שלטו ושעבדו והכול,

הם הגזימו.

נכון שהיו צריכים להשתעבד במצרים,

אבל לא כמו שהם עשו, הם כבר הוסיפו, הגזימו.

הגזימו, אז השם נקם בהם

והביא עליהם את כל פרטי הרעות שהם עשו לישראל. ובכך גילה

את כבודם של ישראל, כמה הם חשובים בעיניו,

לעיני כל העמים שהציל אותם

ואת המצרים טיבע.

העבדים יצאו גאולים

והמשעבדים

מתו לעיניהם.

והתוצאה הסופית מכך הייתה גילוי כבוד השם בפרסום גדול,

כמו שהולך להיות עוד מעט.

והמלכתו התברך בשלמות, באהבה וברצון.

כאמור בדברי הבית הלוי,

בביאור דברי הירושלמי, שפרסום שמו וגדולתו בעולם

בדרך על-טבעית,

יהיה רק על ידי ישועת ישראל וריבוי כבודם.

מתי כבוד השם מתעלה יותר?

כשמראה את הישועה שהוא עושה לישראל

ומרבה בכבודם לעיני העמים,

אז מתכבד השם ביותר.

לפי מה שנתבאר,

על ההשגות הנבואיות המופלאות שזכו להם ישראל בשעת קריעת הים,

מיושב היטב מדוע השם יתברך חילק את הגאולה הגשמית

והרוחנית

ממצרים

לשני שלבים.

כי לא היה די רק בהריגת המצרים,

שאת זה היה אפשר לעשות במצרים בלי להגיע לים.

אם השם היה רוצה, לא הורג את הבכורים, רק הורג את כולם.

אלא היה צריך לכל הגילויים שנלוו להריגתם.

למדרגה העילאית הזו לא הייתה אפשרות להגיע באותה עת שיצאו ממצרים.

הן מחמת

בועז.

זאת אומרת, מקום שכולו מלא טומאה, ארץ מצרים,

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה על פרשת החודש הזה לכם,

שהיא נאמרה למשה ואהרון בארץ מצרים, וזה לשונם.

אבל בארץ מצרים, מחוץ לכרך,

ומפני מה לא נדבר עימו תוך הכרך?

מפני שהייתה מצרים מלאה שיקוצים וגילולים.

ואם משה, גדול הנביאים, שהיה מוכן תמיד לנבואה,

לא יכול היה לקבל נבואה בגלל טומאת מצרים,

אז על אחת כמה וכמה כל בני ישראל שהיו במדרגה פחותה לאין ערוך ממשה רבנו,

להם בוודאי הייתה מפריעה הטומאה של מצרים לקבל נבואה,

ובמיוחד

נבואה במדרגה עליונה שהיא יותר משאר הנביאים,

כמו שזכו בעת קריעת ים סוף.

גם מחמת מצבם הרוחני של בני ישראל עצמם,

בעת יציאת מצרים,

שעדיין היו שקועים במ״ט שערי טומאה,

גם זו סיבה שלא היו יכולים להגיע אז למדרגות העליונות שהגיעו באמירת השירה.

ואף על פי שהקדוש ברוך הוא בחסדו

הוציא אותם מטומאת מצרים בליל פסח,

עם כל זה, עדיין

לא היו במדרגה רוחנית כזו שהיו מסוגלים לקבל

מיד אור רוחני עליון

כמו שקיבלו בקריעת הים.

אלה היו צריכים להתעלות במדרגתם

ולהתקרב אל השם

במשך שבעה ימים.

כמו שאנחנו מתקרבים לשביעי של פסח,

ולכן אני נותן את הדרשות בהתאם,

ובשביעי של פסח אתם יודעים מה היה? לא תאמינו מה היה.

בשביעי של פסח

הם הגיעו לים,

והיה להם ניסיונות,

ניסיונות שונים בהליכה במדבר, אחרי משה, וגם צידה לא עשו להם,

וברדיפה של פרעה וחילו אחריהם,

ועל ידי כן הרבו בתפילה והתעלו בביטחון,

ורק על ידי הכנתם היו יכולים להשיג את המעלות הרוחניות העליונות

שנתן להם השם יתברך בקריעת הים ואמירת השירה.

מה היה שם?

השם אמר למשה רבנו, דבר אל בני ישראל ויסעו, מה תצעק אליי? אני לא רוצה לשמוע תפילות, אין תפילות,

גם למה המרפסות, מאף אחד, שום דבר, גם אתה אל תתפלל,

לא רוצה.

אדוני יילחם לכם

ואתם תחרישו.

אני עכשיו

מנהל

את הגאולה שלכם

בדרך עתיקה

למען שמו,

לא לפי הזכויות שלכם והכול,

לא לפי שכר ועונש, אשתי הנגות, נלמד את זה בשיעורים הבאים,

אבל

אני מבקש מכם שקט,

לא להתפלל.

אין מניינים,

גם לא עשרה, שום דבר.

שם הוא אמר,

גם לא להתפלל ביחיד,

לא רוצה אף אחד,

שלא תגידו אחר כך שבגלל התפילות שלכם

אז באה כל הגאולה וכל מה שעשיתי.

אני רוצה לראות,

מתאים בדיוק להיום גם כן,

הקדוש ברוך הוא זורק אותנו בבתי כנסת,

לא מניינים, לא בטיח שום דבר,

עוד השאיר לנו ברוך השם להתפלל לבד,

אבל רואים שיש מציאות,

ככל שהקדוש ברוך הוא לא צריך כאילו את התפילות שלנו,

אז יש שיפרש שהקדוש ברוך הוא כועס בשביל אחרון אף וזרק אותנו,

ולא רוצה לשמוע אותנו בכלל וכולי וכולי, כמו

שהאדון שפך לו קיטון על פניו.

ויש אפשרות

שהקדוש ברוך הוא אומר לו, עכשיו אני אראה לכם שאני מנהיג את העולם עם וירוס קטן,

לבד,

בלי זכויות שלכם, בלי כלום, בלי חשבונות, בלי שום דבר. אני מטפל עכשיו בעניינים, כי יש לי חשבון.

הגיע זמן מסוים שכרגע אני עושה את מה שבעצם

נאמר לכם על ידי הנביאים,

והתהליך התחיל, אולי יסתיים, אולי ימשיך,

אבל אנחנו כבר נמצאים בעיצומו של תהליך.

אדוני יילחם לכם,

ואתם תחרישו.

המשך יבוא.

מועדים לשמחה.