איך מחזקים את בנין התורה? | הרב אמנון יצחק

נציב יום: בעזרת השם כל השואפים רעות על ישראל , תבוא חרבם בליבם וקשתותם תישברנה, וכאשר מכוונים עלינו כן יהא רע להם במהרה בימנו אמן.

קהל: אמן.

הרב: איך מחזקים את בנין התורה, נאום בוועידה הארצית השנייה של אגודת ישראל בפולין. אני מוצא לנחוץ להעיר הערה בנוגע לאיזה צד חיצוני של האסיפה, כמו למשל מחיאות כפיים. אני מוצא לנחוץ להעיר הערה בנוגע לאיזה צד חיצוני של האסיפה, זה לא עיקר של האסיפה שבאנו לדבר, משהו חיצוני, כמו למשל מחיאות כפיים. יעלה בכבוד כבוד הרב פלוני אלמוני, מוחאים כפיים. קודם כל עלינו לדעת כי מקור המנהג איננו יהודי,

אנו כאן בבחינת שואל מן השואל, אנו מעתיקים זאת מאותם מחנות שעזבו ויצאו מחוץ לגבול התורה, והם קיבלו זאת מאומות העולם, ואתם הלא יודעים כי התורה אינה סובלת שיהודים יאמצו להם מנהגי נכר. זאת אומרת אלה שפרשו מן התורה, המשכילים, הם אימצו את המנהגים של הגויים, גם מדינת ישראל אימצה את כל המנהגים של הגויים. היא לא מאמצת מנהגים יהודיים, בית המשפט העליון מקפיד, בפרט ברק שהיה ראש בית המשפט, מקפיד לא להשתמש בחוק העברי, אפילו שמותר על פי הדין.

זאת אומרת שלא ייזכר שם ישראל חלילה עוד, לכן תשעה באב זה לא יום שסוגרים בו את הכול כמו ביום העצמאות וכו' וכו'. חורבן הבית לא מעניין אף אחד, שום דבר. אבל מה לשים זרים כמנהג הגויים אצלהקברות של החיילים, או לעשות צפירות, או הורדת הדגל או כל מיני מנהגים של גויים ומחיאות כפיים, מחיאות כפיים, מטוס אל על נוחת סוף סוף, מוחאים כפיים, כל מיני קשקושים כאלה, אז זה שואל מאת השואל,

כי הרפורמים, המשכילים שאלו את המנהג הזה מהגויים שהם מוחאים כפיים, ואם אנחנו פה בכנס הזה גם מוחאים כפיים, אז זה שואל מן השואל כבר. וידוע, שהתורה לא סובלת שיהודים מאמצים מנהגי נכר, מלבד זאת אין הדבר הזה גם תכליתי, מה התכלית בזה, כל דבר שאדם עושה עליו לדעת מה הוא עושה, לשם מה הוא עושה ומה התכלית בכך, מה התכלית בזה שאתה מוחא כפיים, מה זה התלהבות של עצמך, מה זה שבח לשני, מה, מה את עושה פה בעצם, מה אתה רוצה לעשות, מה אתה מבטא.

טוב, מהי למעשה תכלית התכנסותנו כאן, התכלית היחידה היא חיזוק התורה והדת, אם כן מה שעומד על סדר היום, זה החיים שלנו, התורה הקדושה כי היא חיינו, אנחנו צריכים לאתר את סיבות המחלה, למה לימוד התורה וקיומה נחלשו, ומה האמצעים כיצד לרפא את המחלה, לזה דרושה מידה גדולה של מתינות, יישוב הדעת, כדי שניתן יהיה לדון בכל הדבר הזה בצורה נכונה. מחיאות כפיים מביאות למצב של התפעלות, זה מעין שיכרות שמאוד אינה רצויה התלהבות סתם עקרה כשבאים לדון בנושא רציני, אסור שיהיה קלות ראש והתלהבות יתרה, צריך מתינות ושיקול דעת אמיתי, הולכים לדון בנושאים שהם חיינו.

מה תאמרו למשל, הוא נותן דוגמא כמה מחיאות כפיים זה דבר שאין בו שום, שום תובנה, שום הבנה, שום דבר. מתקיימת התייעצות רופאים אצל חולה אנוש, כל אחד מחווה את דעתו בזהירות, ואחרי שגמרו לחוות את הדעת האם הרופאים ימחאו כפיים לעצמם ויגידו, יופי, איזה יופי, כמה דעות יפות היו פה, כל הכבוד. שוקלים דברים רציניים, מה שייך עכשיו את כל ההתלהבות היתרה הזאת, השכרות הזאת, וזה נראה כמו קלות ראש, רופאים מוחאים כפיים, וזה רופאים מה..

אתם יודעים מאלה שדיברנו בדרשה הקודמת. הרגע הזה שלפנינו הוא רציני מאד, המצב הוא קריטי מידי בכדי שנוכל להרשות לעצמנו אפילו סימנים של קלות ראש. ועתה לעניין שאלת החינוך, עומדה כאן בראש של כל השאלות, שאלת החינוך, וזה בסדר גמור, תינוקות של בית רבן, הם יסוד וקיום האומה, כי אם אין גדיים אין תיישים, הקמת כל בנין מוכרחת להתחיל מן היסוד ולא מן הגג, אבל לכל בנין נחוצים בונים, גם כדי להניח יסוד דרושים בונים.

מהם הכישורים הדרושים לבונים בכדי שהעבודה תזכה להצלחה ראויה, שני דברים נחוצים להם. דבר ראשון, עליהם לדעת ולהבין את השיטות הנכונות כיצד לבנות את הבניין הגדול, ויותר מזה חשוב הדבר כאשר דנים כאן בבניין בית ישראל, אז צריך לדעת מה השיטות הנכונות, איך בונים בניין גדול. דבר שני, הבונים צריכים להיות כאלה שניתן לקוות ולצפות מהם שתהיה להם סיעתא דשמיא נחוצה, כי בלי זה כל העבודה חסרת תועלת, כי "אם השם לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו",

אז צריך שיהיה להם יראת שמים, שיהיה להם סיעתא דשמיא, אבל מי הבונים הנחוצים לנו, האם זה עסקנים של כלל ישראל החדשים, שהשליחות שלהם והסיסמה שלהם נהיה ככל הגויים בית ישראל, שהשאיפה והמטרה הסופית שלהם להביא את עם ישראל לשריפת נפש ונשמה וגוף קיים, אלו שעזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים. לא, אנחנו חייבים לומר להם, אין אתם הבונים שלנו, נכון יותר לומר שאתם המחריבים שלנו, אתם הרודפים של כלל ישראל, כמו ההידרדרותים,

ועוד דבר עלינו לומר להם, אם חושבים אתם להחריב אותנו, טעות גדולה בידכם. מחריבי היהדות יחרבו כמו שברכתי בהתחלה, ואת היהודים לא יצליחו להחריב. אני לא אומר דעה אישית שנובעת מרצון לומר, אני רק חוזר על מה שכתוב בתורה, יש לנו הבטחה מפי השם שנאמרה לאברהם אבינו עליו השלום, "ושמתי את זרעך כעפר הארץ" למה המשיל אותנו לעפר הארץ, מבארים חכמים זכרונם לברכה, כמו שעפר זה דבר שכולם דורכים עליו, ולמרות זאת הוא נשאר יותר מכולם,

ולא רק זה, אני מוסיף אלא בסוף הוא דורך על כולם, כי כולם נקברים מתחתיו, כך אמרו לנו מראש, כולם ידרכו עלינו, אבל אנחנו נבלה אותם, הם לא יבלו אותנו. לא חשוב מי הדורכים, אם זה מבחוץ או מבפנים, אם זה מביבי או מבילי, לא משנה. זהו רבותי, דבר השם ודברו לא ישוב ריקם, ואם בכל זאת הבונים שלהם אנו זקוקים, גדולי ישראל האמתיים, תלמידי חכמים שנקרא, אל תקרא בניך אלא בונייך. הם לא, הם ורק הם הבונים שלנו ולא מישהו אחר,

והם נגד הבונים החופשיים, הבונים האמתיים שלנו. יתרה מזאת, בלעדיהם אין עם ישראל יכול להתקיים בכלל, לעולם הזקנים הם מעמידים את ישראל, מתי ישראל עומדין, אומר התנחומא בשמות כ"ט, שיש להם זקנים. לא זקנים בבתי אבות, אלא תלמידי חכמים אמתיים.

כלל ישראל הוא גוף קולקטיבי אחד, מאוחד. כל יהודי הוא אבר בגוף הזה, בגוף ישנם אברים שונים, יש אברים שהנשמה תלויה בהם ויש שאינם תלויה בהם, אם חסרה לאדם יד, בעל מום. אבל יכול לחיות, אבל אם עוקרים לו את הלב, כבר לא קיים.

גדולי ישראל הם לב האומה, מהם מתפשט כוח החיים בכל חלקי העם, הם החכמים האמתיים שרואים את הנולד, הדעת שלהם היא דעת התורה, הם רואים כל דבר בלי שום נגיעה, מטרתם למצוא את האמת ואם זה לא כך, יגעתי ולא מצאתי אל תאמן.

מה הייתה סיבת המשבר הפתאומי של יהדות גרמניה לפני מאה שנה ויותר, הסיבה הייתה שאדירי התורה והיראה נפטרו, ולא הניחו תמורתם אחריהם. המצב שלנו קיום, יש לו דמיון למצב הזה, זה לא נאמר על הדור הזה שאין בכלל, זקני הדור הולכים מאתנו ואחרים במקומם אינם באים. מה הסיבה לכך, בכדי להבין זאת צריכים לדעת את האופנים שבהם נעשה אדם גדול.

לומדים אנו מהתורה שב-מ"ח דברים התורה נקנית, אדם כי ימות באוהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. אף חוכמתי עמדה לי, החוכמה שלמדתי באף היא שעמדה לי. אומר שלמה המלך כי מיץ חלב יוציא חמאה, במי אתה מוצא החמאה של התורה, מי שהקיא את החלב שינק משדי אמו עליה. אדם כזה צריך להיות מקודש כולו לשמים, ולפנים זה היה דבר רגיל למדי, אהבת התורה הייתה חזקה עד מאד וניסיונות החיים היו קטנים, יותר מאשר בזמננו.

כאשר רצה אדם להקדיש את עצמו ללימוד התורה, לא רק שלא היו לו מפריעים, אלא זכה לסיוע מכל כיוונים, כרגע המצב הפוך לגמרי, מדובר על לפני כמאה שנה, פחות, שמונים, ששים שנה שדיברו את הנושא הזה. עול הדרך ארץ נהיה כעול ברזל, כאשר מבקש אדם לקיים את עצת חכמים זכרונם לברכה, הוי גולה למקום תורה, עליו להפקיר את עצמו לחלוטין, וגם דרושה מידה גדולה של אהבת התורה, מה שאינה מצויה כיום.

יתרה מזאת שאפילו כבר מוכן לסבול הכול, אז הוא אדם נשוי וצרתו בצדו והרחיים על צווארו, ואי אפשר להפקיר. בקיצורם של דברים, המצב קיום הוא כזה, שלא קיימת אפשרות סבירה שהוא יוכל לצמוח גדול בתורה, והרי זוהי שאלת חיים לכל כלל ישראל, ואם כי לא כולם מבינים זאת, זוהי האמת. וקיימת עוד סיבה וזה אמר רבנו בעל ה"חפץ חיים", אלף נכנסים למקרא, מאה מהן למשנה, עשרה מהן לגמרא ואחד מהן להוראה, זה על פי המדרש בוויקרא רבה ב' א',

הרי שאחד מאלף שנכנסו להוראה, שנכנסו רק להוראה, רק אחד מאלף שנכנסו למקרא מגיע בסוף להוראה אחד, זה היה בשעה שהנכנסים היו כולם. אבל היום נתמעט מספר הנכנסים, ולכן חסרים בעלי הוראה גדולים, והייתי מוסיף לזה בין הוראה עד גדול בתורה, אז האחוז נעשה עוד יותר קטן. אז מה עלינו לעשות לכך, צריכים לפעול להקטנת הניסיונות שעומדים בפני אנשים שהם מוכשרים ורוצים להתמסר ללימוד התורה, החובה המוטלת עלינו שאותה יתבעו מאתנו כולנו למגדול עד קטן, גדול לפי גודלו וקטן לפי קוטנו.

זאת אומרת אם אנחנו מזהים אדם שיכול להיות ראוי וגדול בתורה, חובה עלינו להשקיע בו לתת לו את האמצעים והיכולות כדי שיגדל ויהיה למאור בתורה.

כתוב בתורה "ארור אשר לא יקים את דברי התורה" והמדרש אומר, אפילו מי שלמד ולימד והיה בידו להחזיק ולא החזיק, הרי הוא בכלל ארור. זאת אומרת יכולת להחזיק אנשים שילמדו תורה ויהפכו להיות גדולים ולא עשית, אפילו שלמדת, לימדת וכו' ושימשת תלמידי חכמים, אתה ארור.

אנחנו מחויבים לדאוג שבחור לומד בישיבה, לא יהא נאלץ ללכת בשלג עם רגליים יחפות, לא יסבול רעב, יהיה לו מקום שינה אנושי, לא יאלץ לשכב על ספסל קשה בבית המדרש, ואם הוא נשוי מוכרח הוא להיווסד, ואם הוא נשוי מוכרח להיווסד, כולל שיפרנס את האברך ובני ביתו ושגם האישה תוכל להסכים שבעלה יצא ללימודים, זה חובה לדאוג לדברים האלה. כמו שעכשיו הקימו פה ישיבה "קהילות כפז" לבחורים שירצו לחזור בתשובה, מהודרת מאד, משהו בתכלית היופי וההידור, ששים מיטות כבר הגיעו ובעזרת השם בקרוב.

מדבר ההצעה האחרונה לייסד כולל, דיברנו בווילנא באסיפה עם בעל ה"חפץ חיים", אמרנו לו שהוא יעשה זאת, התשובה הייתה, יודע אני היטב כמה הדבר נחוץ, אבל מנין לוקחים את הכסף הדרוש לכך, אני זקן וחלש ואין בכוחי לדאוג להספקת האמצעים הדרושים, אם רק אקבל את האמצעים, אעשה זאת. איך להוציא את הדבר אל הפועל, על כך אי אפשר לדבר כאן במליאה, לשם כך דרושה וועדה מיוחדת של מומחים שיעבדו על כל פרטי ההצעה, אצלנו זה הולך קצת יותר קל, מפרסמים בווצאפ שרוצים תרומות ברוך השם עם ישראל חי, תורמים, עוזרים, מסייעים, ויש פה את הבונים שבונים את הבונים שיבנו את בניין ישראל.

עד כאן בנוגע לגשמיות ועל הרוחניות של הישיבות יש הרבה מה לדבר, אבל אינני חושב שכאן המקום המתאים לכך, אני רק מוצא לנכון להעיר הערה קצרה. כי בזמן האחרון נוצר טיפוס חדש של ישיבות, אשר עברו לדרך שלא דרכו בה אבותינו מעולם, ולומדים שם חוכמת ישראל, כמו בהידרדרותים. רבותי מן התורה יודעים אנו את סימן החוכמה, ראשית חוכמה יראת השם, אשר עליה נאמר "השם בחוכמה יסד ארץ",

אותה חוכמת ישראל הומצאה על ידי חכמים שעליהם כתוב "חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו" ואשר מטרתם הייתה לבוא במחתרת תחת התורה, במקום תורה הם רוצים לתת לנו דמות מסולפת של התורה כמו ההידרדרותים, שהם אומרים שאנחנו משנים את פני היהדות, ימחה זכרם מישראל מהרה אמן.

קהל: אמן.

הרב: מישיבות כאלה רבותי, לא יכולים לצאת גדולי תורה רק גמדים. הם אפילו רחוקים מהיכולת להוציא סתם יהודים יראי שמים, התורה שהם לומדים לא יכולה להועיל בכלל. התורה שיהודי לומד צריכה לחדור בלב הלומד, אבל כאשר לומדים לימודי חול אצל מורים חילוניים, הלב מוכרח להינקב. למה הדבר דומה, למי שמערה יין טוב בחבית מנוקבת, הרי שכל עמלו חסר תועלת. קודם צריכים לסתום את הנקב בלב של ההידרדרותים ורק אחר כך מערים את היין.

אתם יודעים, בהתחלה שהייתי מדבר, מדבר, מדבר, משכנע אלפים ורבבות, היו קופצים כל מיני אנשים בתוך הקהל, כן אבל הציונות היא בנתה את המדינה, בזכותם אנחנו זה וזה וזה, הבנתי שזה בעיה ואז יצא הסרט הרצל והציונות, מאז אין יותר שאלות. כי כשהבינו מי זה היו הציונים ואיך הם רצו לחסל את יהדות אירופה, לחסל ממש כמו בילי, בילי הדבילי, דילול אוכלוסין, שהזקנים ימותו בהונגריה ורק הצעירים יעלו פה לבנות את הארץ, ואת החרדים לא צריכים פה, רק ארבע אחוז נתנו להם סרטיפיקטים וכו',

אז הבינו מי זה הציונים ומה הייתה כוונתם, לא הצלת ישאל ולא בנין האומה, אלא הם חלק מהבונים החופשיים. המדינה קמה על ידי הבונים החופשיים ורוב האנשים הנמצאים במדינה זאת וההנהגה, בתי משפט ואחרים, הם הבונים החופשיים והקשורים אליהם. אז לכן גם כאן אם רוצים לבנות יהודים אמתיים, צריך לסתום להם את הנקבים שהחדירו להם עם נר נשמה, את שריפת הנשמה בשבת לעולם הזה ולעולם הבא, ורק אחרי זה יתכן שיגיעו לתורה באמת.

עכשיו נזכיר את הדבר שחכמים זכרונם לברכה הגידו, שבעקבתא דמשיחא יהיה ניסיון קשה ביותר, יותר מימות אליהו הנביא בהר הכרמל, לאליהו ירדה אש מן השמים להוכיח את צדקתו לנביא האמת וכולם קראו השם הוא האלוקים, אבל בעקבתא דמשיחא אל תשכחו, כביכול תרד אש לצדם של נביאי השקר, מכחישי תורה, ונסבול מהסתרת פנים נוראה, וכל המאורעות ילמדו למראית עין כאילו חס ושלום אין דין ואין דיין וכאילו הקב"ה לא משגיח חלילה,

וכבר במצבנו אנחנו רואים ממש ככל החיזיון הזה, וגם דברי חכמים זכרונם לברכה מתקיימים בימינו, שעומדים לאנוס את כל האנושות, להיות עבדים. והעולם, אומנם יש הפגנות, פולין, קנדה, מקומות, אוסטרליה וכו' וכו' ומתחילים, אבל אתם יודעים, לפעמים מחקים שיהיה מרד או התקוממות או מחאה, איך שתקראו לזה, ואז יורים באנשים ומדללים בכיף. למה, כי יש שעת חירום, חיסונים חייבים אם יגידו, כי אם לא אתה תדביק את האנושות וחייבים למגר את זה, אבל למה עד עכשיו לא עשיתם את זה בכל המגפות הקודמות,

למה לא עשיתם את זה בשפעות גם משפעות מתו אנשים, ולמה לא עשיתם את זה בכל דבר אחר, אלא שהרשע המרושע בילי הדבילי וביבי רוצה פה גם כן לעשות אותו דבר, לא יאומן כי יסופר מזימה שטנית של השטן, בכבודו ובעצמו. אז לכן דברי חכמים מתגשמים במלואם, חובתנו לעמוד בניסיון הקשה, להתחזק באמונה שלימה, כי השם הוא האלוקים, והוא יופיע ברגע המתאים והיפוך קערה על פיה, על ראשם וחרבם תבוא בליבם אמן.

קהל: אמן.