הלכות ראש השנה חלק א' | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 23.08.2020, שעה: 00:30
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nבשם השם נעשה ונצליח אנחנו נלמד בסייעתא דשמיא הלכות ראש השנה על הסדר
השם יעזרנו על דבר כבוד שמו שלא תצא תקלה תחת ידינו אמן
שולחן ערוך בסימן תקפא דיני אמת החנונים וערב ראש השנה ובו דלת סיפים
נוהגים לקום באשמורת הבוקר לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך
עד יום הכיפורים אז כידוע יש לנו ארבעים יום
שבהם אנחנו מבקשים סליחה ותחנונים מבורא עולם על כל השנה כולה.
הארבעים יום הללו
זה ימים שהקדוש ברוך הוא מצוי בהם עוזב את מקום מושבו מלמעלה מקום כיסא הכבוד ויורד
כפי שאומר הנביא דירשו אדוני בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב.
ולכן בשונה מאחינו בני אשכנז שהם יתחילו רק שבוע שקודם ראש השנה
את אמירת הסליחות אנחנו הספרדים נוהגים ארבעים יום קודם לכן לומר סליחות ותחנונים.
ישנם כמובן
כמה וכמה מנהגים שהם שונים בין הספרדים לאשכנזים
כמו הסליחות, כמו הכפרות, כמו השופר שהם נוהגים לעשות אותו אחר התפילה.
אצל הספרדים יש שנוהגים לעשות כמו אשכנזים אחרי התפילה, יש שנוהגים בסליחות עצמם.
נראה את הכול בסייעתא דשמיא.
הזמן הזה של אמירת סליחות ותחנונים מחולק לכמה וכמה דעות.
יש דעה שאומרת שטוב לומר את הסליחות בחצות הלילה, כפי שכותב המשנה ברורה, כי בחצות הלילה הקדוש ברוך הוא שט
בכל העולמות, ואז זה זמן טוב שאדם ישמיע כל סליחה ותחנון לבורא עולם.
הדעה השנייה זה, איך אומרים, יותר לאלו שעייפים בלילה ורוצים לישון מוקדם, כגון אלו שהולכים לעבודה,
אז הם קמים בבוקר מוקדם, השכם בבוקר,
מתעוררים באזור השעה ארבע וחצי,
ואז הם מגיעים כבר לבית הכנסת בשעה חמש,
ולאחר מכן אומרים סליחות בשעה שש, תפילת שחרית.
אלו שמקדימים להתפלל עם הנץ החמה,
אז
יצטרכו להקדים את הסליחות עוד יותר מוקדם.
והדעה הכי הכי הכי הכי עצלנית נקרא לזה,
הכי לא טובה,
זה אלו שעושים את הסליחות קודם תפילת מנחה.
הם לא יכולים מצד אחד לישון מאוחר,
כי זה יזיק להם במהלך היום שלהם, ואולי גם לא יקומו להתפלל.
ומצד שני גם, הם לא יכולים לקום בבוקר מוקדם, כי יהיה להם קשה אחר כך.
אז אנחנו נגיד את הסליחות לפני תפילת מנחה.
שמה צריך לדעת שהסליחות לפני תפילת מנחה הן חסרות.
אין בהן את המעלה כמו שיש בחצות הלילה או קודם.
וזה מה שאנחנו רואים קודם הסליחות, קמתי באשמורת הבוקר לבקש על עווני.
זה הזמן הכי טוב באשמורת הבוקר, שאז יש שקט בעולם, המלאכים מסיימים את תפקידם, ואז עם ישראל מתעוררים בסליחות אחרונים לבורא עולם לבוא ולהתפלל.
והמלאכים אפילו מתקנאים בזכות הזאת שיש לעם ישראל, ששאר אומות העולם
אין להם את הזכות הזאת.
רק לעם ישראל, אפילו לא למלאכים עצמם.
ומהי הזכות? כוח התפילה והדיבור שיש לעם ישראל.
אז לכן כותב המשנה ברורה שבזמן הזה שעת הקדוש ברוך הוא בעולם,
וזה זמן של עת רצון, היות וזה עת רצון בכוח התפילות לעלות ולהתקבל,
ולכן נהגו לומר סליחות ותחנונים החל מחצות הלילה.
ממשיך המשנה ברורה ואומר, ומה שנהגו מראש חודש,
לקום באשמורת הבוקר. שעז עלה משה רבנו בהר סיני לקבל את הלוחות האחרונות,
והעבירו כל שופר במחנה.
משה עלה להר, היה הודעה חשובה, משה עלה להר. למה שלא יטעו עוד אחר העבודה זרה? פעם אחת קלקלו,
הערב ראה ואמרו, הנה,
השטן כתוב שהראה להם את דמות דיוקנו של משה, מונח על המיטה ונפטר.
הם אמרו, תראה מה זה,
משה רבנו עכשיו נפטר, מי ינהיג אותנו?
מי ייתן לנו את הדרך הנכונה?
מי עכשיו ינהיג אותנו גם ברוחניות?
מי יהיה מקשר בינינו לבין בורא עולם?
ולכן הם טעו ועשו את העגל.
אז פעם רצינו להסביר, בסייעתא דשמיא העלינו את זה גם על הכתב בספר,
על התורה,
שהערב רב,
צריך לומר שהיו בהם שלוש כיתות בעם ישראל. כת אחת שהיו ערב רב רשעים גמורים,
והם המטרה שלהם, הייתה לקעקע את עם ישראל, לעבוד עבודה זרה ממש.
ולכן הם עושים את העגל.
והערב רב הללו, עד היום הזה, כל הזמן רודפים את עם ישראל בכל מיני מקומות.
הכת השנייה היא שבט לוי, לא מתערבים, לא במצרים, לא מחוץ למצרים, וגם לא בזמן עשיית העגל.
יושבים ועוסקים בתורה, ממתינים למשה רבנו, כמו שנאמר על יהושע, יהושע נער לא ימיש מתוך האל.
האוהל, הוא ידע שמשה רבו עלה,
עד שהוא לא רואה אותו יורד בחזרה,
אין קושיות, אין שאלות.
הוא ממתין, נגמר הסיפור.
הכת השלישית,
אם נסביר את זה, היה סנגור לעם ישראל, מוצ'בה צריך להזכיר אותו.
מדליקים לכבודו רבי יצחק לוי מברדיצ'וב.
אז אני שאלתי דבר נפלא, אם רבי יצחק לוי מברדיצ'וב היה נמצא נוכח
בזמן חטא העגל, מה הוא היה יכול לסנגר על עם ישראל?
אה? מה אתם אומרים? מה הוא היה יכול לסנגר על עם ישראל?
אתה רואה שהם עושים עגל, מה אפשר לסנגר עליהם?
אז העליתי בסייעתא דשמיא לומר שהרי מיכה כתוב שמשה רבנו הוציא אותו מתוך הבלוקים, נכון?
הוא היה אחד מהתינוקות שהוא היה צריך למות,
ואז משה רבנו התערב והוציא אותו. הוא אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך שאתה תהיה ערב לו מה שהוא יעשה.
משה רבנו אמר בואו נשלום בסדר,
אני ערב לו והוא הזדנב אחרי משה רבנו בכל הזדמנות
שהייתה מיכה היה מזדנב אחרי משה רבנו.
וכיוון שהיה מזדנב אחרי משה רבנו,
ראה את משה רבנו שהוא מחפש,
חכם לב אומר השי ייקח מצוות,
ראה שמשה רבנו מחפש, מה? את ארונו של יוסף.
למה?
יוסף הצדיק עשה שבועה קודם פטירתו.
כי השביע השביע את בני ישראל אמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם, והעליתם את עצמותי מזה אתיכם.
ידעו עם ישראל שלא יכולים לצאת ממצרים בלי ארונו של יוסף.
מה עשו המצרים?
אלה ידעו שעם ישראל בלי ארון של יוסף לא יכול לצאת.
שמו את
גופתו
בתוך ארון של ברזל והטביעו אותו בתוככי הנילוס.
מי זכתה לראות את זה?
שרח בת אשר שהאריכה ימים.
היא הייתה עוד מאלו הקטנים שנכנסו הראשונים למצרים, וגם זכתה לצאת.
וכל זה בזכות הברכה שיעקב אבינו בירך אותה.
וגם לא נפטרה. זכתה לגן עדן,
אומנם לא בגוף, בנשמה, אבל לא נפטרה כדרך העולם.
וכל זה למה? בזכות הבשורה הטובה שהיא בישרה ליעקב אבינו.
היות וכך, היא רואה את משה רבנו שהוא מחפש.
היא אומרת, מה אתה מחפש?
הוא אמר, אני מחפש את הארון של יוסף הצדיק.
היא אמרה לו, הארון של יוסף הצדיק, המצרים הרשעים הללו, הם ידעו שבלעדי זה הם לא יכולים לצאת ממצרים עם ישראל,
ולכן הם הטמינו את הארון של יוסף או בנילוס.
ולכן אם אתה רוצה להוציא את הארון של יוסף, צריך טרחה גדולה. אז לא היה צוללנים של זקא שייכנסו בפנים,
אולי ישאבו אותו החוצה,
את הארון.
מה עשה משה רבנו? הוא לוקח טס וכותב עליו מצד אחד שם השם המפורש,
השם הקדוש, מצד שני הוא כותב עלי שור,
שזה הסמל של יוסף,
וכל אחד מהשבטים היה סמל מסוים,
גם בכתוב, גם בדגל וכן על זה הדרך,
ואת זה הוא משליך למים.
כתוב
במפרשים שמשום כבודו של שם השם עליו את סף ארונו של יוסף על גבי הנילוס, על גבי המים,
ואז משה רבנו משה אותו החוצה ושומר אותו.
אז בסייעתא דשמיא הסברנו באותו רגע מיכה ראה את הטס הזה התלהב. אמר, תראה מה זה, שם השם
שכותבים אותו על קלף בקדושה וטהרה, הוא עושה כאלה מופתים?
בוא אני אקח את זה, הוא שמר את זה בכיס שלו בתור נכס.
עד מתי הוא שמר את זה בכיס שלו בתור נכס? עד
שאהרון מבקש מכל העם כדי להאריך את הזמן,
שהוא אמר, אני אעכב אותם עכשיו,
עד שיביאו מהאנשים שלהם, לך תגיד לאישה, אתה קונה לה מתנה לחג,
תגיד לה, תביא עכשיו את התכשיטים שקניתי לך מתנה, היא תגיד לך, לך מפה, הלו.
אתה קנית לי מתנה או שאתה צוחק עליי?
אתה נותן לי מתנה, בסוף אתה מבקש את זה בחזרה, מה הולך פה?
אז הם ביקשו בחזרה, ידע אהרון שאנשים ימשכו אותם,
יגידו להם, לא היום, מחר,
תן לנו עוד יום, עכשיו אנחנו רק לבשנו את זה,
תן לנו קצת ליהנות, הוא אמר ככה, יתעכבו,
ואז בטעות שיש להם של מספר הימים וכולי, משה רבנו כבר ירד והכל יבוא על מקורו בשלום.
אבל אצל הערב רב היה אדרנלין מעצר הרע, לעבוד את העץ הרע, לעבוד את העגל, היה להם אדרנלין חזק.
ולכן מה הם אמרו?
אתם לא רוצות להבין? אין בעיה.
תלשו מהאוזניים שלהם,
קרעו מהם את התכשיטים והכל תאווה לעבוד את העבודה זרה, את העגל.
ולכן אמרתי בסייעתא דשמעאים,
היה רבי יצחק לוי עם ברדיצ'וב,
מה היום מסנגר על עם ישראל?
הוא היה מסנגר על עם ישראל כזה דבר.
כת אחת ראשונה לא התערבו בכלל, זה היה שבט לוי, ישבו ועסקו בתורה.
כמו שהיה במצרים, כך המשיכו.
הכת השנייה
זה הערב רב, אתה רואה אותם שברמ״ח איברים יש שגידים מתכוונים לעשות נגד רצון השם יתברך.
אבל הכת השלישית
זה היה הכת של החבר'ה של מיכה. מיכה אומר להם חבר'ה, בואו תראו הוקוס פוקוס.
בואו תראו מה שם ה' יכול לעשות.
אמרו לו, מה יכול לעשות שם ה'?
אנחנו יודעים שהכל,
הקדוש ברוך הוא נותן ביד עבדיו, ביד משה רבנו.
ומשה רבנו עושה את כל המופתים, וגם אהרון אחיו.
אז מה אפשר, מה יכול לעשות? עכשיו אהרון לא יכול לעשות כלום. הנה, הוא ביקש מאיתנו את מה את הכול.
אמר לו, בואו תראו יש לי משהו נפלא שמשה רבנו השתמש בו.
אתם זוכרים את הארון של יוסף?
מי מצא אותו? משה, אתם יודעים איך הוא מצא אותו? על ידי הטס הזה
ולכן הוא משליך, כי פסיכולוגית,
אדם שמבין גם מדעית, משליכים זהב לתוך אש יוצא עגל
יוצא מי זהב
לא יוצא עגל,
אז איך פתאום ויצא העגל הזה אומרת התורה?
איך יצא העגל הזה?
אומרים חזל מכאן שמשום כבודו של שם השם
ועלה שור שנכתב במה? בטס הזה,
יוצא העגל הזהב הזה והוא מתחיל לדבר אנוכי השם אלוקיך וכולי
ולכן הם מתפעלים ממנו.
אז אמרתי בסייעת דשמיהם היה רבי יצחק לוי מברדיצ'וב, איך הוא היה דן אותם? הוא אמר, ריבונו של עולם, הם לא התכוונו לעגל,
הם התכוונו לשם השם על הטס
ולכן כך הוא היה לכאורה דן אותם לכף זכות רבי יצחק לוי מברדיצ'וב אבל אצל הקדוש ברוך הוא לא מקבל כף זכות כזאת, למה?
אם יש בזה טיפה
של דבר לא טוב, של מחשבה לא טובה,
של מחשבה זה רעה, אפילו שיהיה מעורב בזה.
עשרות מחשבות טובות, בעיני הקדוש ברוך הוא זה רעה.
ולכן מה אומר הקדוש ברוך הוא? כדי שלא ישתמשו עם העגל הזה,
הוא אומר למשה רבנו,
תטחן אותו עד אשר דק ותפזר על פני המים ואז תשקה אותם.
זה כמו בגדר של המים המערערים שהיו נוטים לעשותה.
עכשיו,
עד כאן הבנו לגבי העגל והנתינה והכול.
אבל מה קורה, מה קשור ליוסף הצדיק, שבלי יוסף הם לא יכולים לצאת ממצרים? פעם חשבתם על זה?
וכי יוסף זה המפתח של השערים של מצרים?
הרי יוסף היה מלך, נפטר, נגמר הסיפור.
התשובה היא,
יעקב אבינו כשקרא לכל השבטים הקדושים ובירך אותם,
את יוסף הצדיק הוא אמר לו, בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין.
אומרים חז״ל, אל תקרא עלי עין, בגמרא,
אלא עולה עין, שכל מי שרוצה לתת בו עין הבישה, הופ!
זה מדלג ועולה מעליו.
אם ככה, אפשר להסביר בסייעתא דשמיא, למה צריך את יוסף כדי לצאת ממצרים?
הרי כל מצרים הייתה מלאה כשפים,
וכל עבד שהיה מגיע לשער, נכון? היה שם דמויות של עריות וכולי,
שהיו מפחידים אותו, וכלבים נופחים,
והעבד היה מפחד.
הוא היה רק שומע את הכלבים ואת העריות שואגים ונופחים,
והיה נכנס בו פחד והיה חוזר בחזרה למצרים.
ככה פרעה הרשע בכשפים שלו הצליח להפחיד,
ואף עבד לא יכל לברוח ממצרים.
לכן צריך את יוסף הצדיק. למה?
יוסף הצדיק לא שולט בו עין הרע,
לא שולט בו עין הבישה, כל שכן גם לא שולט בו כשפים.
אם לא שולט בו כשפים,
יש את המפתח הכי טוב לצאת ממצרים.
למה אם לא שולט שום דבר,
לכן צריך אותו. לכן משה רבנו בכבודו ובעצמו,
אומר השיח, חכם לוי, קח מצוות. הוא לוקח את המצווה הראשונה, מה זה? כבוד המת.
מה הוא שאות? לוקח את הארון של יוסף, שהוא יודע שזה המפתח של היציאה ממצרים.
נכון שהקדוש ברוך הוא רוצה שיצאו ממצרים,
אבל צריך לבטל את כל הכשפים. איך יבטלו את כל הכשפים?
בכוח של הצדיק.
וזה פה מסביר את המושג, גם צדיקים במיתתם קרויים חיים.
כשאנחנו רואים שגם כשיוסף הצדיק נפטר, עדיין יש את ההשפעה שמה?
שהוא יכול לבטל את כל הסדרה אחרה,
ולהוציא את עם ישראל ממצרים.
לכן, היות
והזמן הזה זה זמן חשוב,
והיות ועם ישראל חטאו ויכולים לעשות תשובה,
לכן הזהירו והעבירו כל שופר במחנה.
תיזהרו, הנה עכשיו משה רבנו עלה בשנית, שלא תגידו עוד פעם, ושלא יראה לכם השטן ויבלבל אתכם.
אז הנה בבקשה, אנחנו מעבירים כל שופר במחנה, תזכרו,
הנה התאריך, משה רבנו ירד, בעזרת השם,
תקבלו את התורה.
יפה מאוד.
רבותינו גם מצאו אסמכתה, כותב המשנה ברורה, לחודש אלול,
אני לדודי ודודי לי, ראשי תיבות של אלול, סופי תיבות,
עולה בגימטריה 40. וזה הסמך ל-40 יום שקודם ראש השנה, דהיינו מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, שאלו הימים שזוכים עם ישראל, שהתשובה, אם יעשו תשובה כהוגן,
ויתפללו ויתחננו לבורא עולם,
אז בוודאי ובוודאי שהתשובה שלהם תתקבל,
כי הדוד,
דהיינו קודשא בריחו,
נמצא איתנו ושומע ורואה ומחכה לתשובה של כל יהודי ויהודי.
סמך נוסף לכך,
כתוב ומעל אדוני את לבביך ואת לבב זרעך.
אומרים רבותינו, ראשי תיבות,
אלול.
יפה מאוד.
בראש חודש אלול אמנם אנחנו לא מתחילים באמירת הצליחות, ולמה?
כי ראש חודש אלול זה יום שלא אומרים בו סליחות ותחנונים.
אבל בית ראש חודש אלול, השנה זה קצת התאחר בגלל שבת,
אז בסייעתא דשמיא, עכשיו מוצאי שבת מתחילים באמירת
סליחות ותחנונים במהלך כל החודש, מלבד
כמובן השבתות כולן.
אם נשים לב, גם בראש השנה, למרות שהוא יום דין,
וכל באי עולם באים לפניו כבני מרון,
ודנים את האדם,
אבל בכל אופן, בראש השנה אין לנו בו סליחות ותחנונים כמו ביום הכיפורים.
ביום הכיפורים יש לנו וידוי ארוך לרבנו ניסים, סליחות, תחנונים,
תחינות ובקשות,
ושוב פעם סליחות, ואחרי כל תפילה עוד פעם סליחות.
אבל בראש השנה לא.
ראש השנה זה בגדר יום שמחה, למרות שזה יום הדין, יום שמחה.
אמנם אדם לא עושה על האש בראש השנה, כן?
הוא לא יכול לעשות על האש בראש השנה. יש אנשים תמיד שואלים,
כבוד הרב אפשר לעשות על האש? אמרתי למה אתה מחפש כל הזמן הזדמנויות לעשות על האש? מה קרה?
תעשה כל השנה על האש. לא, אני רוצה ראש שנה, המשפחה נמצאת. אמרתי, השנה זה בידוד.
כולם לא נמצאים. אתה נמצא לבד, נר איש הוא ביתו.
אתה נמצא אתה, אשתך ובורא עולם. אני לדודי ודודיני. איך אתה רוצה לעשות על האש?
אתה רוצה שבורא עולם יעשה אותך על האש?
אדם צריך להיזהר מהדברים הללו. לכן אנשים שרחוקים מתורה ומצוות לא מבינים את המשמעות
של הימים הללו.
אם אני אעבור, כבוד הרב, אני אעבור לסליחות בערב ראש השנה בכותל,
שם נמצאים כולם, יש את ההוא עם השופר הגדול,
יעשה שם תקיעה, שברים, תרועה, והכול יהיה בסדר. הקדוש ברוך הוא יכתוב אותי לחיים תומים שלום. לא, זה לא ראש שנה.
זה לא צחוק מבורא עולם. בורא עולם זה לא צחוק של אף אחד.
בפרט אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא עכשיו לא פראייר, אה?
נותן צ'פחות לכל מי שצריך.
דווקא אלה ששמים עשרה, הקדוש ברוך הוא נותן להם צ'פחה, שבועיים בידוד.
ישב, בדד ויידום. שב, תעשה חשבון נפש עם עצמך.
מה אתה עושה?
אתה מתרחק ממני, אה? אתה מתרחק מהבנים שלי. אתה אומר, ריחוק חברתי.
אין בעיה, אני גם ארחיק אותך.
והקדוש ברוך הוא רוצה בתשובתם של עם ישראל, אפילו של הרשעים הגמורים.
אבל כל זה תלוי במה?
במה שהאדם יעשה, איך הוא יתקרב לקדוש ברוך הוא. אם האדם יתקרב
ובאמת ירא לקדוש ברוך הוא ואני קרבת אלוקים לי טוב אז הקדוש ברוך הוא ירצה בתשובתו. אבל אם חס שלום חס וחל האדם
מראה כאילו שהוא צריך את הקדוש ברוך הוא, למה הוא יודע עכשיו
הזמן כל כך מתוח, כל כך קשה, ואם הוא לא יעשה עכשיו תשובה
אז הקדוש ברוך הוא יכול להיות שיכתוב אותו השם ישמור למיטה, לא לך אם תום שלום. אז הוא אומר בוא אני עכשיו אעשה תשובה
והכול יבוא על מקום בשלום וככה אני אפטר ממה? מכל הבעיה.
נגמר, הנה עוד שנה הקדוש ברוך הוא יעביר לביתו, ונגמר, לא.
אצל הקדוש ברוך הוא אין חוכמות, בוחן ליבות וכליות.
לכן כל הסימנים הללו מעוררים אותנו, את עם ישראל, בתשובה גמורה, כדי שנזכה בסייעתא דשמיא, באמת
שהקדוש ברוך הוא ירצה בתשובתנו ויכתוב את כולנו לחיים טובים ולשלום.
אחינו בני אשכנז,
כותב הרמב״ן, נוהגים
לומר את הסליחות, אמרנו כשבוע קודם ראש השנה.
זה לא שלאשכנזים יש פחות עבירות, כן?
או שאומרים, איך אומרים,
בעיני העולם, לא, הם לא אוכלים קטניות בפסח,
אז הם יכולים להגיד סליחות רק שבוע לפני. לא, אין קשר.
המנהג שלהם היה, היות וסליחות זה תחנונים, זה מנהג,
המנהג שלהם היה שלא עושים את אמירת הסליחות 40 יום קודם הספרדים, אלא שבוע קודם ראש השנה.
אבל מה שכן צריך לעורר את העם בתשובה,
ואיך יעוררו את העם בתשובה?
אז מביאים את השופר.
הנה, אני אמרתי בסייעתא דשמיא, ביום חמישי,
תראו מה זה, איזה מסירות נפש יש לרב.
אין עכשיו, כל המרצים מתחבאים בתוך הבונקרים.
אף אחד לא יוצא לעשות שיעורי תורה. תראו את הרב, מסירות נפש.
נוסע לארצות הברית
ומקהיל שם קהילות ברבים והכול כדי באמת להשיב רבים מעוון.
זה לא כמו האחרים, שאם יש אינטרס.
אמרתי לאיזה מישהו, איפה כל האלו שמפרישות חלה?
אה, כנראה אין כסף.
לכן הם לא מפרישים חלות. עכשיו, אין להם ממה להפריש.
איך הם יפרישו? אז הם לא מקהילים קהילות, מפחדים מהקורונה.
אז זה אתה רואה שמישהו איש אמת, זה לא יעזור.
כן יש, אין יש, תמיד הוא עושה את התפקיד, כי הוא יודע שבורא עולם שלח אותו לשליחות.
להחזיר את הבנים שלו בתשובה, וזה הרב. הקב' ברוך הוא ייתן לו בריאות וחיים טובים וארוכים, וימשיך הלאה
להחזיר את כל עם ישראל בתשובה.
אז אנחנו צריכים להודות לבורא עולם שהקב' ברוך הוא נתן לנו את הרב,
ובעזרת השם, שהקב' ברוך הוא יאריך ימה בטוב ושנותיו בנעימים.
אז אחינו האשכנזים נוהגים באמת, מה לעשות? נוהגים לעשות את המיוחדות שלהם, תקיעת שופר אחרי תפילת שחרית.
מה יהיה עכשיו נפקא מינה בקורונה? זה בעיה. יש אנשים מתפעלים מוקדם
עם הנצח אמר, יש אנשים שלא מתעוררים עכשיו, יכולים לתקוע בשופר או לא?
הם מאירים שם את כל השכנים.
אז, איך אומרים, יכול להיות שיעירו אותם לתפילה, זה כבר טוב.
זה יהיה טוב, אנשים יתעוררו לתפילה, חודש אלול, אנשים צריכים להתעורר, לא לישון.
פעם, בישיבה,
הבחורים קיבלו תרדמת.
היינו קבוצה, קמים בזמן, שעה לפני התפילה, יושבים ולומדים.
והייתה קבוצה שנרדמו, כל הזמן היו. אז הראש ישיבה היה מסכן, היה עולה,
מוריד להם את השמיכות.
הוא אמר לו, מה זה, חודש אלול יושנים? אני לא מבין אתכם.
חודש אלול יושנים, היה לכם בין הזמן, אם הייתם צריכים לנוח. איך אתם בחודש אלול יושנים?
זה היה בחודש אדר, סליחה, זה לא היה בחודש אלול, זה היה בחודש אדר.
אז הוא אמר, אמנם כתוב משנכנס אדר מרבין בשמחה, לא כתוב משנכנס אדר מרבין בשמיכה.
איך אתם פה עכשיו מתכסים בשמיכות?
לכן איש את רעהו יעזור, ולאחיו יאמר חזק. אדם יודע שיש לו חבר בחדר שהוא ישן,
או אדם שיודע שיש לו חבר בחדר שהוא חלש יותר,
או גר בסמיכות אליו, יעיר אותו.
אני מכיר אנשים שקמים לנץ,
מאירים את החברים שלהם, דופקים להם בדלת, קום, תפילה, בנץ.
עם הנץ, אל תישן.
אשרה ואשרי חלקו, הוא מקיץ אותו להתפלל לבורא עולם. אבל זה אדם צריך לעשות מעצמו, לא צריך לחכות שיעירו אותו כדי שהוא יתעורר לתפילה,
בפרט בחודש אלול, שהשכינה נמצאת פה. הקדוש ברוך הוא ירד ממקום מושבות, תבינו מה זה.
הקדוש ברוך הוא עוזב את כיסא הכבוד, עוזב את כל פמלייה של מעלה, יורד לפה,
ומה בן אדם אומר, בורא עולם אני עייף, תעשה לטובה, תן לי לישון.
אני אגיד סליחות אחר כך בדיעבד כזה לפני מנחה, זה מספיק, נגיד אתה קצר ואתה תסלח לי, או אני אגיד פעמיים בשבוע.
נתנו לך הזדמנות 40 יום לבקש סליחה, אתה ככה מזלזל.
לכן, אנחנו צריכים לזכור את הדבר הזה. מנהג נוסף אצל האשכנזים שתוקעים גם בתפילת ערבית לאלו שפספסו ולא נשארו עד אחרי סוף התפילה בתפילת שחרית ולא שמעו את השופר,
אז מה יעשו? לא ישמעו את השופר?
ושופר זה מלשון לשפר את המעשים,
לכן תוקעים בשופר. השופר מרטיט,
מרעיד את הלב של הבן אדם. אין בן אדם ששומע קול שופר ולא מרעיד אותו. אתה זוכר, שלמה,
שעשו את הסרטון הזה שיש שופרות בעולם וקול של שופר.
ואיך אנשים התלהבו מזה? תראה מה זה, משמיים יש קולות של שופר והכול. מזה אנשים פחדו. מה זה הקולות האלה?
מה זה, בטח המלאכים שם תוקעים בשופר, משהו היה כזה גדול? לא.
זה לא צריך להפחיד אותנו, כל מיני סרטונים שאנשים עושים.
מה צריך להפחיד אותנו? שאנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא חפץ בתשובתנו,
ואנחנו עדיין אדישים, והעץ הרע מתגבר עלינו. זה מה שצריך להפחיד אותנו.
לכן המנהג שמה לעורר את כולם בתקיעת השופר, כי השופר מרטיט
ומרעיד את ליבו של האדם, ובכך, בעזרת השם,
הוא יתקרב ויתעורר להבינו שבשמיים יותר ויותר.
כשחל ראש השנה, מוסיף הרמה ואומר,
ביום שני או שלישי, מתחילים מיום ראשון בשבוע שלפניו,
כך המנהג.
מה קורה לגבי אדם שהוא אבל?
לא עלינו, לא על אף אחד מעם ישראל. אדם שנפטרו לו אחד משבעה קרובים,
והוא אבל עכשיו,
הוא יכול לצאת להגיד סליחות או לא,
אז המנהג הוא שהאבל יישב בדד וידהום כי נטל עליו, כך אומר הנביא.
יושב בדד, לא יכול לצאת לומר את הסליחות והתחנונים.
אבל בערב ראש השנה,
שאז הכול הולכים אל הסליחות, גם האבל יכול לצאת
ולומר את הסליחות מביתו לבית הכנסת.
כמובן שהוא יושב בבית הכנסת,
בפינת בית הכנסת ויאמר את הסליחות כמו כולם מלבד הקטעים שהוא לא אומר אותם כפי שלא אומרים
כשנמצאים שם העשרה.
וידקדקו לחזור אחר שליח ציבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהיה בן שלושים שנים
גם שיהיה נשוי ומיהו כל ישראל כשרים הם
רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם יתפלל בחוזקה אין עונים אחריו אמן
וכן צריך שיוציא כל אדם בתפילתו ואם יהיה לו שונא ומכוון שלא להוציאו אומר זה חשבון נפש איתו אה?
כל השנה הוא מציק לי עכשיו אני אעשה איתו חשבון נפש לא מכוון להוציא אותו ידי חובה
גם אוהביו אינם יוצאים בתפילתו
ויש מקומות שנוהגים שם מתפלל סליחות מתפלל גם כל היום
אז כל מקום כמנהגו
כמובן שגם בסליחות עצמם יהיה עטוף בטלית
כפי שגילה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו את סוד העניין של אמירת יג מידות ויעבור השם על פניו ויקרא אל רחום וחנון וכולי וכולי
כשיהיו מעוטפים בטלית ויקראו לפניי כסדר הזה אז אני מבטל מעליהם את כל הגזרות אז לכן שליח ציבור זה לא רק בימי הסליחות
ולא כמו שעושים בשנים האחרונות השנה ברוך השם ברוך השם
אתה לא מבין איך הקורונה בא ממש מצוין
אין את כל הבלאגנים וההופעות של הסליחות
פעם היו עושים סליחות פעם היו אומרים סליחות היום בדורות האחרונים נהיה הופעות של סליחות
מביאים זמרים פסולים לסליחות והם שרים סליחות לשיר סליחות מה זה נקרא סליחות?
השם ישמור ויציל ככה אתה מבקש סליחה מבורא עולם אתה מביא עבריין
בריש גלי והוא אומר את הסליחות ואתה אומר לו חזק וברוך ומצוין מה הולך פה?
והכל מתחנפים לו, אומרים בואו רגע נעשה איתך גם סלפי, תמונה
למה איזה קול יפה יש לך, איזה סלסול הוא עושה
וזה כפי שאומרת התורה נתנה עליי בקורל כן שנאתי, התפילה כזו הקדוש ברוך הוא שונא, מתעב
הוא לא חפץ בסליחה הזאת
אז הם באים לשמה, אולי גם נותנים לו לפני כן גם לשתות לחיים
וגם אחרי לחיים ואז הסליחות שלו בכלל לעילא ולעילא, הוא חושב
הוא חושב לעילא ולעילא,
אבל זה השם ישמור ויציל, במקום להעלות את התפילות
זה מוריד את התפילות עמוק עמוק לשאול, ואז אנשים מפעלים, אני ביקשתי סליחה, למה בורא עולם עשה לי ככה וככה?
איך אמר לי אחד בשבת?
הוא אומר, אבל אני ביקשתי מבורא עולם דירה, למה הוא לא נתן לי עד עכשיו?
אמרתי לו, יש מבקש ויש מבקש, כמה אתה מבקש?
איפה אתה מבקש בתפילה?
איך אתה מבקש בתפילה?
האם כל מה שאתה מבקש, גם אתה משתדל ועושה 100%
או שאתה בקושי עושה, הוא אומר לו, אני משתדל להתפלל תפילה אחת ביום.
אוהבוי. אז אתה רוצה דירה?
קרוון לא מגיע לך.
אז אתה רוצה דירה ממנו? אוי ואבוי. איך ייתן לך דירה?
תתבייש.
אז זה בן אדם חושב שמגיע לו עוד.
מגיע לו, מגיע לי. מה, לא מגיע לי, בורא עולם אבא שלי, לא מגיע לי שייתן לי?
אמרתי, אם היה אבא שלך,
והיית צריך לבוא פעם אחת ביום,
במקום שלוש פעמים לבקר אותו, היית בא פעם ביום, היה משאיר לך ירושה.
היה אומר אני אתן לזה שבא שדואג לי מקלח אותי, מאכיל אותי, הכל, למה הוא דואג לי לפחות,
זה לא מעניין, איזה בן זה?
אותו דבר בעיני בורא עולם, אתה נקרא בן של בורא עולם בשביל מה?
בשביל לא ללכת לצבא?
בשביל מה אתה נקרא בן של בורא עולם?
בשביל לעשות מאה אחוז את מה שבורא עולם מבקש. אם אתה עושה חמישים אחוז, אז איך אתה מצפה שאבא שלך ידאג לו וייתן לך?
לכן אדם צריך לעורר ולהתעורר בדבר הזה. לפעמים בן אדם הוא מרגיש כל כך שהוא קרוב אצל הקדוש ברוך הוא והוא לא יודע שהוא הכי רחוק ממנו.
ובפרט בדברים הללו.
כשאדם נמצא, אתה רואה כזה מצב, כזה דבר, תמחה.
אני כמה פעמים, הגיעו אלינו לתל אביב כזה דברים, לא הולך. ולא ללכת במקום כזה, איך אפשר ללכת למקום כזה?
עדיף להגיד סליחות ביחיד בבית
בלי להגיד את כל התוספות, מאשר ללכת למקום כזה שנמצאים שם.
וכמה פעמים ביקשו ממנו, כבוד הרב, אולי תבוא לעשות לפני כן שיעור, אבל בשום פנים ואופן לא.
לא נותנים יד למקומות כאלה, לאנשים כאלה, דברים כאלה.
ובזה מושכים את הציבור, והציבור טועה והוא מתלהב, הנה הביאו אותו, אז אנחנו נבוא נגיד סליחות.
לא, זה שרים סליחות, זה לא אומרים סליחות.
זה לא מבקשים סליחה בכלל מבורא עולם.
אחרי שהוא יוצא מהסליחות, מה הוא עושה?
עם מי הוא מדבר? במי הוא נוגע?
מה הוא אוכל?
מה הוא מדבר?
וזה בינו לבין קונו, ומה כלפי הציבור החוצה?
ואנשים מסכנים.
לכן לא משנה איזה דמות מגיעה לשמה, וכמה החליפה שלו ארוכה או קצרה, וכמה הכובע שלו גדול.
זה לא משנה.
אם יש שם השם ישמור והציל נגד רצון השם יתברך,
ויש שם חוסר ביראת שמיים, או שיש שם סליחות בעיר בוביה,
שזה גם דברים השם ישמור בר מינן שמצויים,
אין מה ללכת למקום כזה.
אין מה ללכת למקום כזה.
פעם שלח לי איזה מישהו סרטון.
זה היה בראש שנה או בכיפור.
חזן.
חזן.
מפורסם.
שם בבית כנסת 3,000 איש עם מיקרופון כזה,
בחג.
בראש שנה, בכיפור, מחזן להם מתוך המיקרופון.
ויש לו מקהלה ככה מולו, מה הולך פה?
ואנשים באים לשם, מתפללים, משתתפים, ומשלמים כסף
על המקום, מוכנים לקנות את המקום, מה הולך פה?
זה תפילה? זה תפילות לבורא עולם?
בורא עולם לא רוצה תפילות שכאלו.
נמשיך.
לכן צריך שיהיה השליח ציבור ירא שמיים, מדקדק
גם באותיות,
כמו שצריך, הדקדוק, כמו שהרב תמיד מזהיר ומזכיר ומתקן אותנו.
וגם שיהיה אדם בעל משפחה,
בן 32, שיש לו שברון לבב, שהוא מבין מה זה אחריות.
אין כיפור שבן אדם יכול להעביר אותו כלאחר יד. הוא בוכה, הוא יודע מה זה החיים שלו.
אתם יודעים עכשיו כמה אברכים בפחד וחלחלה?
לאו דווקא מי כפז.
מה יהיה עם התלמודי תורה? התקשר אליי עכשיו במוצאי שבת איזה אברך מתל אביב, הוא אמר, מה יהיה?
כבוד הרב, אולי נפתח תלמוד תורה בתל אביב, אני לא רוצה לשלוח את הילדים.
שמעתי, ייקחו, רק על הילדים הוא מפחד.
פחד נכנס בו.
אז זה בן אדם שמבין מהי המשמעות של החיים הוא הביא ילדים לעולם הוא מבין שצריך לחנך אותם ומי שצריך לדאוג להם הוא מבין שהשם ישמור והצינים הם יהיו במקום שהוא קלוקל מקום שלא טוב משמה הם יכולים ללכת לאבדון אז הוא מבין את האחריות אחד כזה שהוא מבין את האחריות הוא מבין מה המשמעות של יום הכיפורים מבין מה המשמעות של ראש שנה הוא יכול להיות שליח ציבור
הוא גם מבין בכאב הציבור גם כהן גדול שהיה נכנס לפני ולפנים
לבית המקדש בפנים הוא היה צריך לדעת בדיוק מה עם ישראל חטא, וכיפר בעדו ועד ביתו, וכיפר בעדו ועד העם.
אחרת מה לא להיכנס לבפנים לפניי ולפנים, אם הוא לא מבין את הציבור,
אם הוא לא יודע בדיוק מה הם עושים ומה הם לא עושים.
לכן הייתה לו שליחות מאוד מאוד חשובה.
שליחות עם אחריות מאוד גדולה,
שהוא יודע שאם הוא נכנס לשמה והוא פגם חס ושלום במחשבה,
שולפים אותו החוצה בשרשרת של הברזל שקשורה ברגל שלו.
נגמר הסיפור, אין חוכמות.
זה להיכנס לקודש פנימה, ואם המחשבה היא לא דקינה, נגמר.
אותו דבר אדם שמתפלל, אותו דבר אדם שהוא שליח ציבור.
כל הציבור
מינה אותך להיות שליח שלהם.
אתה באמת יכול לשאת את האחריות הזאת על הכתפיים שלך?
אתה באמת יכול להיות הגון?
אתה באמת יכול להיות שלם?
אתה עכשיו הולך לבקש מכולם. אם אתה בעצמך לא כזה, איך אתה יכול לבקש בשביל כולם?
איך אתה יכול לקחת על עצמך אחריות של כולם שבעצמך אתה לא ראוי לקחת אחריות על עצמך?
לכן מאוד נזהרים, ובפרט,
ובפרט בדבר הזה, גם שהוא יהיה מיושב.
גם כהן גדול בסדר עבודת יום הכיפורים מובא שהיה נשוי, מפרישים כהן גדול מביתו ומלמדים אותו את הכול. וכל זה למה? כי אדם נשוי יש בו אחריות מיוחדת.
דבר נוסף, הוא רוצה לקום בחוזקה. הוא אומר, אני שליח ציבור טוב, אני אקרא את הסליחות.
אני אתפלל.
אל תעלו את פלוני, אני אעלה בעצמי.
מעלים אותו או לא מעלים אותו? זה אחד שמתפלל בחוזקה, לא מעלים אותו.
למה?
סליחות
ואת החנונים ידבר רש.
הסליחות זה צריך להיות בשברון לבב.
לא לשיר את זה, אדון הסליחות.
שרים כאילו זה עכשיו עם זה.
איזה שיר עם תזמורת.
זה לא, הסליחות ככה לא מבקשים.
נכון, יש מנגינה. נכון, תקנו לנו מנגינה,
אבל המנגינה הזאת היא מנגינת שברון לב. כל המנגינות של ראש שנה ויום הכיפורים,
גם אנשים רחוקים מתורה ומצוות ששומעים אותם, הלב שלהם מתעורר.
הם מרגישים הרגשה מיוחדת, משהו מיוחד.
אז לא לעשות מזה משהו קצבי ושמח, או מוחאים כפיים.
השם ישמור ויציל. ככה לא
מתפללים את הסליחות, ככה לא מבקשים סליחה מבורא עולם.
ולכן שליח ציבור כזה שהוא מתפלל בחוזקה,
לאו דווקא בסליחות, גם בשאר ימות השנה,
אין עונים אחריו אמן.
אז הוא יבין שלא עונים אחריו אמן, מה יעשה? יקפל את הזנב שלו,
וירד בחזרה ויעלה שליח ציבור הגון וראוי.
ב.
נוהגים להתענות בערב ראש השנה. צעדי חסידים ואנשי מעשה נהגו בתענית הזו, זו תענית של כפרת עוונות,
שנוהגים להתענות בה, והמדקדקים, אומר הרמב״ן, נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים,
וכן נכון לעשות.
וכל אלו התעניות. אין צריך להשלים עם הציבור. אדם פספס את התענית.
זה לא תענית שקבעו אותה כתקנה עם הציבור, ולכן אם לא התענה את התענית,
קיבל על עצמו ולא יכל להתענות.
כגון שהרגיש פתאום חולשה מסוימת וכולי,
אז לא צריך להשלים את התענית הזאת.
כנל לא מוציאים בהם גם ספר תורה לקריאת פרשת וייחל.
ואפילו בערב ראש השנה,
וילל בסימן תקסב, סעיף ב, ואם חל ברית מילה בערב ראש השנה,
יכולים לאכול פטור מן התענית.
ורבים נוהגים לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר,
כמובן, כך כתב המהריל,
צריך לעשות תנאי קודם שילך לישון, שאם יתעורר יוכל לאכול, כפי שעושים בערבי תעניות, וכן על זה הדרך.
ומשום חוקות עכו״ם שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם, יכולים לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו.
אז פה ספציפית בראש השנה,
אם רצה להתענות וקם ולא התענה, כגון ששכח,
ורוצה להקדים את האכילה קודם עלות השחר
של ערב ראש השנה,
רוצה לאכול, פה לא צריך לבטל את התנאי שלו. כל זה למה? כדי שלא יהיה דומה למה שאומות העולם עושים שהם מטענים קודם
החג שלהם.
יפה מאוד.
סעיף ג'
הן נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילה, אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות,
והן תוקעים בערב ראש השנה.
אז בשופר, כך כותב הרמות, שנהגו שלא לתקוע,
כל זה אמנם בסליחות שמה שאומרים אותן בבוקר,
דהיינו באשמורת הבוקר, אבל פה אנחנו נוהגים לעשות את הסליחות פה בחצות.
כל הזמן בחצות. אם שמתם לב, במשך שנים
שהרב תוקע בשופר, גם בערב ראש השנה הוא תוקע בשופר.
מה העניין?
הרי הרמות כותב שהם לא תוקעים בשופר בערב ראש השנה.
אז העניין הוא שאנחנו נמצאים פה בחצות היום, וסליחות של חצות היום זה לא כמו סליחות של מה?
של הבוקר שהם ממש
ממש מרגישים את כניסתו של ערב יום הדין, ערב ראש השנה,
ולכן דווקא בהם לא תוקעים בשופר, אבל קודם לכן ניתן לתקוע בשופר. כל זה למה?
הסיבה כדי להבדיל בין תקיעות דרשות לתקיעות של חובה.
יש תקיעות של חובה בשני הימים של ראש השנה. אמנם השנה זה יום אחד,
כי אחד חל בשבת והאחר ביום חול.
אז השנה יש יום אחד של ראש שנה, לכן במקום התקיעות אנחנו נאמר את המזמורים שהם עולים
במעלה שלהם, בחשיבות שלהם, כמו התקיעות. זה מופיע בתפילות שקודם תקיעת שופר, אחרי קריאת התורה.
אבל קודם לכן,
ביום חול רגיל, נהגו לתקוע בשופר.
נהגו לתקוע בשופר, ולכן בערב ראש השנה, גם אדם שמינו אותו להיות תוקע בדקה ה-90,
הוא צריך לעשות חזרות.
רבותינו הקדושים התירו לו לתקוע בשופר בחדר סגור.
מה העניין לתקוע בחדר סגור?
מה, השטן לא שומע אותך בתוך החדר? מה הולך פה?
אין לו אוזניים לשמוע בתוך החדר שהוא תוקע?
אלא הכוונה כדי להפריש,
כדי שלא יתבלבלו העם, ויחשבו שעכשיו כבר נכנס
יום ראש השנה והוא עכשיו תוקע בשופר, ואז יחשבו שמה?
שהחיוב הזה של תקיעת שופר,
עכשיו יש בו חשיבות, יש בו מעלה מסוימת, ולכן נהגו לדחוק
ולומר לו תתקע עכשיו בחדר סגור,
שם תוכל להתאמן. חכם עיניו בראשו,
רוכש מוקדם את השופר,
לומד ושונה את כל ההלכות למרות שהוא יודע אותן,
ואז יכול לתקוע בשופר,
כדת וכדין, כמובן, ויכוון,
כפי שכתבו רבותינו הקדושים לעשות כדי שהתפילות הללו יעלו,
כדי שהתקיעות הללו יעלו עם כל הכוונות הראויות לכוון.
ונסיים סעיף אחרון, סעיף ד', מחפשינו מסתפרים בערב ראש השנה, אני לא יודע מה יהיה השנה לגבי הקורונה,
כי מתכננים סגר ארבע שבועות,
אז קחו בחשבון קצת להקדים לפני,
למי שאין ספר אישי,
אז תקחו בחשבון להקדים כמה ימים לפני להסתפר,
כדי, כן, כדי שיוכלו להסתפר, שלא ייכנס כשהוא מנוול בסערות הראש וכולי,
לראש השנה,
יום של דין,
יום מיוחדות, או מתלבשים בו, שמחים בו אומנם,
אבל גם צריך להתנהג בו כדת וכדין, להיכנס
מכובד ליום הזה.
ויש נוהגים, אומר הרמה,
לטבול בערב ראש השנה משום קרי,
זה עניין של מה של טהרה, כפי תקנת עזרא הסופר, וכל זה בגלל שהימים הללו, בית ימים של ראש שנה ויום הכיפורים,
אלו ימים קדושים. מי שנוהג ככה כל ערב שבת, לטבול,
אשרה ואשרי חלקו, כמובן לא במקוואות של בני ברק.
אחרי שיש את החומר במקוואות של בני ברק, צריך מאוד להיזהר.
בעזרת השם, אולי לכם הפתעה, בכפר זיתים מתכננים לבנות שם מקווה.
גם לגברים, גם לנשים, בעזרת השם.
אז יהיה בסייעתא דשמיא גדולה, נקווה שהכול ילך על מקום בשלום, יוכלו ללכת לשם.
אם והיה ויהיה בעיות בכל הארץ, אז יוכלו ללכת לשם מקווה פרטי לטבול.
נסיים הרמה, ויש מקומות נוהגים ללך
על הקברות ולהרבות שם בתחינות, כך כתב המהריל, ונותנים שם צדקה לעניים.
אז טוב הדבר הזה שאדם הולך לבית הקברות
כמה ימים לפני או בערב ראש השנה הולכים
לבית הקברות. כל זה למה?
יש אנשים שטועים והולכים לבית הקברות כדי שהצדיק יתפלל עליי.
הצדיק לא מתפלל על אף אחד.
אתה יכול לומר שזכות הצדיק הטמון פה, זכות אותם שוכני עפר,
יעתירו בשמיים,
אבל כל זה במה? בתפילה שהאדם מתפלל לבורא עולם.
ולא, אתה יודע מי זה צדיק ומי זה לא צדיק? אתה הולך לקבר של צדיק, אני מבין.
אבל אם אתה הולך לסתם קבר של בן אדם, אתה יודע אם הוא צדיק או לא צדיק? אתה יודע מה מעלתו בשמיים? איפה הוא נמצא?
האם הוא נמצא בגן עדן או בגיהנום? אתה לא יודע איפה הוא נמצא.
לכן, אדם, גם כשהוא הולך לבית העלמין ונוהג, כגון לאבי ואימו וכן על זה הדרך,
ילך לשם
וידליק את מה? את הנרות שהוא רוצה להדליק,
ולאחר מכן הולך לביתו, ושם יעתיר בתפילה. לשם נוהגים ללכת, כמובן, לומר פרקי תהילים,
לכבוד נשמת המנוח, וכל זה לא סתם הולכים. אתם יודעים, אצל התימנים לא הולכים לבית העלמין,
מלבד בזמנים הקבועים. כל זה למה?
על פי הסוד, מובא שלא מפריעים לנשמה. הנשמה, כל פעם שמגיעים לבית העלמין, יורדת ממקומה בשמיים אל הקבר.
ולכן, לא נוהגים סתם ללכת לבית העלמין. אם אדם גם נזדמן, הלך לאיזה הלוויה, ועכשיו הוא אומר, הנה, פה הקבר של אבא שלו, הוא רוצה להיכנס לשם.
לא ייכנס לשם.
לא ייכנס לשם.
אלא יגיד מהמקום שלו שם פרק תהילים, רוצה להדליק נר, תדליק נר בבית.
אבל סתם לא הולכים רק בזמנים הקבועים, שבעה, שלושים וכולי, שנה, אז, או ביום היורצייט.
מעבר לזה, לא מפריעים. במתים חופשי כתוב.
המתים עכשיו הם נמצאים חופשי, אבל במועדים כתוב נהגו במועד עצמו. אי אפשר ללכת לבית העלמין, נכון?
זה יום של מועד.
יום של שמחה לא עולים לבית העלמין, למקום שמשהו מגיע לשברון, לעצבות.
ולכן נהגו בערב המועד ללכת.
כדוגמה,
רבותינו הפוסקים כותבים לגבי תשעה באב. יש נהגו ללכת בתשעה באב לבית העלמין.
ילכו או לא ילכו?
אז אם הם נהגו מקום שנהגו,
כך כמדומני כתב הרב פלאג'י.
הרב פלאג'י בספר שהוא כותב, מקום שנהגו ללכת אחרי הקינות ילכו.
למה? שלא יפריע להם.
אבל אם אתה יודע שאתה תלך לשם וזה יוותר לך מהתענית של תשעה באב,
חומרת התענית של תשעה באב היא יותר גדולה ממה ללכת לבית העלמין. אז איך אתה הולך לבית העלמין?
לכן יקדים לעלות לבית העלמין מספר ימים קודם.
אותו דבר בשאר זמנים. הוא רוצה לעלות לבית העלמין, כמו ביורצייט וכן על זה הדרך, וזה יוצא בחג עצמו. הוא לא יכול לעלות.
מקדים ללכת או קודם לכן או אחרי,
ובכך פתר את הבעיה. לכן מי שנוהג ללכת בימים הללו של עשרת ימי תשובה, או בערב ראש שנה, או בערב יום הכיפורים לבית העלמין,
יכול להקדים ללכת גם בערב יום הכיפורים. אנשים עולים לבית העלמין,
אבל הם מפספסים את המצווה של החמש סעודות.
יש מצווה לאכול חמישה סעודות בערב יום הכיפורים.
הוא אומר לו, אני מספיק לי שתי סעודות, שלוש. אחר כך ביום הכיפורים,
במקום להתפלל ולבקש מבורא העולם סליחה, על מה הוא חושב?
אה?
הוא חושב על האוכל שאשתו הכינה למוצא התענית,
שהוא שמה לה פלטה. הוא אומר לה, איזה אוכל טוב, היא הכינה ממוצא התענית. ככה אתה מתפלל לבורא העולם?
ככה אתה מבקש סליחה בעולם כי ביום הזה יכפר עליכם ומתאר אתכם מכל חטאותיכם בפני השם תטהרו.
איך אדם מפספס? לכן חכם עיניו בראשו יקדים ללכת ובכך
פותרת הבעיה.
המעלה הגדולה ביותר, לא לרדוף אחרי קברים בבית העלמין. הלכת להתפלל, התפלדת, נגמר הסיפור.
המעלה לחלק צדקה
ולעשות תיקון לנפש יותר גדולה מאשר ללכת לבית העלמין עצמו.
לכן אדם שיודע שיש לו קרובים שנפטרו וכן על זה הדרך ולא עשה להם תיקון נפטרים יכול לעשות להם תיקון נפטרים.
תיקון נפטרים לא צריך לרדוף אחרי כל מיני מוסדות שעושים תיקון נפטרים, יכול לעשות.
בחודש הזה, חודש אלול, את התיקון נפטרים לבדו.
יראה איך עושים את זה, זה מופיע בספרים,
יראה מתוך הספרים שזה מופיע בדיוק ועושה עליהם תענית,
יקרא עליהם את ספר התהילים, שבעה קורטי ברית וכן על זה הדרך.
אם רוצים להתקבץ עשרה,
אין בכך שום בעיה, מעלה יותר גדולה, ובכך השם יעזרנו על דבר כבוד שמו,
שנזכה בעזרת השם לחתימה טובה,
כתיבה טובה, בשורות טובות, ישורות ונחמות, אמן ואמן.
רבי חנינם הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לדכות ישראל לפיקה רבה על יום תואר מצוות שנאמר,
אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדים.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).