החובה להיות חלק מן הכלל ולזכות את הרבים | הרב אמנון יצחק

נציב יום: דניאל בן אינת רפואת הנפש והגוף חזרה בתשובה שלמה ואמתית וזיווג הגון במהרה אמן ואמן, אמן!!

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שמות ב, יא) מחובת כל אדם מאיתנו להיות חלק מהכלל, כי מצב האדם והצלחתו תלוי באיזה מידה זכה להיות חלק מהציבור. כשאדם יחידי קשה מאוד לזכות בהצלחה ברוחניות, ובפרט בזמננו כשהניסיונות קשים ביותר, כמעט לא יתכן שיזכה ותקוותו מועטת, באופן שיכלול עצמו עם הכלל - יש לו תקוה. 

זה שאומרת הגמרא בברכות ל' "לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי ציבורא" שאדם ישתף את עצמו בתוך הציבור, שנעשה חלק מהציבור. ולכן אף הברכות והתפילות נאמרו בלשון רבים, וכן לתפילת הדרך, לכאורה היא ברכה פרטית למי שיוצא בדרך, גם כן תיקנו חכמים זכרונם לברכה לאומרה בלשון רבים. ורק כאשר כולל עצמו בתוך הכלל - יכול לבקש, זכות הרבים עומדת לו, שלא יהיה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה (ירמיה יז, ו).

הסבא מקלם זכרונו לחיי העולם הבא זכותו תגן עלינו אמן: היה מעורר שאפילו מצב הבריאה בעולם - הוא כך. כי העולם הוא מדיני, לא כמו השקורונה (מגיפת הקורונה) שעושים עכשיו 'הפרד ומשול', שאנשים לא היו מדיניים ומחוברים ומופרדים ושונאים אחד את השני ודואגים ומודאגים מכל אחד.

"אם יהיה אדם יחידי בעולם" אומר הסבא: "לא יוכל לספק לעצמו מזון ומלבוש וכדומה. יש עשרות מקצועות שאדם זקוק להם בחיי היום היום, אבל כל אחד צריך לספק לאחרים לקיום ועל ידי זה כולם מתקיימים, צריך נגרים צריך חשמלאים צריך חייטים צריך אופים צריך... צריך... כל המקצועות אז אחד משלים לשני, כל אחד עושה משהו וככה כולם יכולים לחיות.

כן ברוחניות, מי שהוא יחיד לבדו אין לו זכות קיום רק בתוך הכלל יש לו קיום ליחיד. זה מה שנאמר בירושלמי נדרים ט': "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) זה כלל גדול בתורה" הצלחת האדם זה רק על ידי וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כל מה שאתה שואף לעצמך תהיה שאיפתך להיטיב לאחרים. וכתוב (משלי כב, ט): "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" אפשרות ברכה תחול רק על מישהו טוב עין, אבל מישהו רע עין מתלמידי בלעם הוא בכלל "ארור".

כתב חובת הלבבות בשער הביטחון פרק ד': "שגמול עולם הבא אין אדם ראוי לו במעשהו הטוב בלבד. זאת אומרת: אם אדם מקיים את כל התרי"ג מצוות, ימנע מעברות ויעשה את כל המצוות, מצוות עשה - גמול עולם הבא אין אדם ראוי לו במעשהו הטוב בלבד! למה? כי הוא מקיים בעצם רק את החובות שלו מה שהוא חייב.

אני לא יכול לבקש מהקב"ה שכר על זה שאני נושם, אני נושם זה הקיום שלי בלי לנשום לא מתקיימים, אתה רוצה גם שכר? אתה בלי לקיים את המצוות אין לך זכות קיום, זה שאתה מקיים את המצוות תודה רבה לך אבל זה חובה שמוטלת עליך אתה לא עושה טובה. 

אז מי מקבל גמול עולם הבא? יהיה ראוי לגמל את הגמול מאת האלוקים רק בשני דברים. האחד: זה שיורה בני אדם עבודת הבורא יתעלה – דהיינו אדם שידריך את האנשים ללכת בדרך השם, ואם יגיע גם למדרגה של מחזיר בתשובה דבר גדול ביותר כמו שכתוב (דניאל יב, ג): "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" וכאשר יתקבץ למשתדל גמול הצדקתו אל גמול צדקתו - יהיה ראוי לגמול עולם הבא. אומר רבנו בחיי: אם אתה תהיה רק צדיק, צדיק! לא מגיע לך עולם הבא. אבל אם ישתתף ויתקבץ למשתדל גמול הצדקתו את אחרים אל גמול צדקתו שלו בעצמו בפני עצמו - אז יהיה ראוי לגמול העולם הבא, אבל בלא זה לא מגיע לו. "אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ"? (איוב לה, ז) אתה צדיק כל הכבוד מה נתת לבורא? עשית מה שמוטל עלי.

והוא מביא לזה ראייה שמשום כך לא האריכה התורה ביעודי העולם הבא, למה התורה לא פרסמה לנו את הגמול שמקבלים בעולם הבא ועל מה מקבלים, למה לא האריכה התורה לברר את היעודים של העולם הבא? הוא אומר: כי אין זה תלוי רק במעשיו, אלא תלוי עוד איך לימד והצדיק את הרבים! אז איך אפשר לקבוע לך מה יהיה גמולך בעולם הבא? אם זה רק מה שאתה עושה, מה שאתה חייב - אז לא מגיע לך עולם הבא. אבל אם אתה עושה ומצדיק את הרבים - איך התורה תכתוב מה מגיע לך כי תלוי כמה הצדקת את הרבים, אז איך היא תכתוב את הגמול שמגיע לך? 

את המאמר הזה אומר רב יחזקאל לוינשטיין המשגיח דפונוביז', שלא היה 'קטלא קניא באגמא' והוא אומר: "נורא למתבונן, שמי שיסתפק בעבודתו הפרטית ולא יזכה את הרבים - לא ישיג גמול בעולם הבא!". ווה ווה ווה ווה ווה.

אז מי שבטוח זוכה לחיי העולם הבא - זה מי שיזכה את הרבים, ויורה להם את הדרך הישרה ויקרב אותם לאביהם שבשמים - זה מובטח לו! והשני מי זה? זה רק 'חסד ונדבה' מאת השם שהוא נותן, אבל בלי, בלי, בלי, בלי לזכות את הרבים - אין מקום להגיע לשכר בעולם הבא! אז זאת אומרת: "נורא למתבונן: מי שמסתפק בעבודתו הפרטית ולא יזכה את הרבים - לא ישיג גמול לעולם הבא!

וכן הנהגת השם יתברך בכל העניינים, ומשום כך הכרחי עבודת המידות! לעבוד על המידות. למה? כדי שיתנער אדם מאהבת עצמו, וידאג להיטיב לזולתו. למה אנשים לא מיטיבים לזולת? 

'למה שאני אשקיע את החיים שלי בשבילו? כשאני יכול להשקיע בשבילי! למה שאני ישקיע ללמד אותו כשאני יכול לגדול בעצמו בעצמי? למה אני אבזבז את הזמן עליו?'

זה 'אהבת עצמו', אהבת עצמו גורמת לו להפסיד את עולמו, הוא חושב שהוא חכם ופקח. הוא חושב שפה תקבל כבוד, ויגידו לך שאתה ככה וככה, תגיע ל'שמה' - לא תקבל כלום. 

בזה יתבאר גם מה שכתב הרמב"ם בפרקי הצלחה: "שיכול אדם להגיע קרוב למדרגת משה רבנו עליו השלום, ולהיפך יכול לרדת עד קרוב לירבעם בן נבט". לכאורה למה נקט דוקא משה רבנו עליו השלום ולא אמר שיכול אדם להגיע למדרגת האבות הקדושים? ובפרט שכתוב: "שחייב אדם לומר: 'מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי!'" אלא נראה בזה שיסוד זכויות של משה רבנו היה זיכוי הרבים. "משה רבנו זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים כולם תלויה בו!".

וכן היתה תחילתו של משה רבנו עליו השלום, "וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שמות ב, יא) רש"י אומר: "נתן עיניו ולבו להיות מצר עליהם", וזה היה המשך דרכו של 'הרועה הנאמן'. אבל להיפך ממנו היה ירבעם בן נבט שהחטיא את כלל ישראל, חטא והחטיא את ישראל. וכמבואר: עיקר הזכות והעוון תלוי בעניין זיכוי הרבים, לכן נקט ברמב"ם 'קרוב למשה רבנו'. זאת אומרת: יכול אדם להגיע קרוב לדרגת משה רבנו, כי היסוד של זיכוי הרבים נראה במשה רבנו עליו השלום ביותר. 

אבל צריך לדעת שההבחנה בעניינים האלה דקה מאוד - כחוט השערה! ההפרש בין להיות מכלל מזכה הרבים לבין מחטיאי הרבים - זה ממש כחוט השערה, כמו שאמרו חכמים "אין בין גיהינום לגן עדן אלא כחוט השערה" 

 יש כאלה שרוצים לזכות את הרבים והם מעקמים ומסלפים את התורה עם נרות נשמה (הרב זמיר כהן - הידברות), עם לחיצה של הידיים לנשים עם כל פסקים משוגעים שאין כדוגמתם, אפילו 'רבנים ראשיים' אומרים שצריך לחלל שבת! ולפתוח רדיו ולהיות 'מוכנים' שאם יש לך קורונה אז תוכל לקבל את ההודעה מיד ולהיכנס לבידוד... ודברים איומים ונוראים! זה דברים שלא שמעתן אוזן. אבל כן יש רבנים שאומרים וכו' וכו', והם דואגים כאילו לציבור, וגם 'תתחסנו!...' – תתחסלו! לא יאומן כי יסופר!! 

וכן מצב הבריאה שהכל תלוי זה בזה, ו"כל ישראל ערבים זה לזה", ולכן "יצא – מוציא"; מי שיצא ידי חובת המצווה הברכה או משהו - יכול להוציא גם את חברו כי כולם קשורים אחד בשני. והמדרש אומר: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל" (ירמיה נ, יז) מה שֶׂה זה לוקה בראשו באחד אבריו וכולם מרגישים, אף ישראל אחד חוטא וכולם מרגישים". אם אתה לא מרגיש בצרת חברך - אז אתה לא שייך לכלל ישראל, כי כלל ישראל צריכים להרגיש. 

הסבתות שלנו האימהות שלנו היו שומעות חיל נהרג או משהו - היו בוכות במטבח: "אוי! יו יוי שמעתם מה קרה היום?... מה קרה! מסכנים ההורים שלו.... מסכן! היה צעיר היה..." 

היום מי מרגיש? חבילות חבילות הולכים, אנשים מתים מהקורונה בכמויות! אף אחד לא מתעורר ולא שום דבר, לא אכפת לאף אחד איפה השֶׂה ואיפה הפְזוּרָה ואיפה מה מה מה הולך פה מה קרה?! 

"כל ישראל הם אבר מכלל ישראל! וצריך להרגיש שכל הבריאה כולה במצב חציו זכאי וחציו חייב, ואם עושה מעשה טוב, יכול להכריע עצמו ואת העולם כולו לכף זכות. אדם יכול במעשה אחד במחשבה אחת בדבר אחת זה להכריע את העולם או לחובה או לזכות, אבל מי שמזכה את הרבים הוא ודאי וודאי שמכריע את העולם לכף זכות בכל רגע.

וכך כתוב בזוהר הקדוש ב'תרומה': 'שמי שמחזיר בתשובה - כל העולם קיים בזכותו! ולפי זה - זה ברור! למה זה ברור? ואפילו שנגיד שהעולם חציו וחציו, מי יעשה בדיוק אותו רגע מצווה ויכריע? מי שהחזיר בתשובה אין לו הפסק של עשיית מצוות, כי הוא החזיר אלף אנשים בתשובה - אז כל אחד עושה כל הזמן מצוות, אפילו הוא ישן הם עושים מצוות בכוחו, ואם יש לו מאה אלף (100,00) ואם יש לו יותר, אין הפסק! לא בארץ, ולא בעולם. ממילא הוא מכריע את העולם כל הזמן לכף זכות. אבל כל בן אדם יכול להיות המצב שהוא הכריע את העולם, או שחייבו אותו על כל העולם או שיזכו אותו על כל העולם. 

"לו היתה מעט חיות בלבבנו - המאמר הזה לבד היה צריך לעורר סערה בקרבנו, כי יכול להיות שכל העולם תלוי במעשים שלך, בפרט כשאתה חושב במהות הנצח שצפוי לכל ישראל. וכל הדברים הנפלאים שקשורים בזה, וכל העניינים הגדולים של העולם כולו, הכל יכול להיות תלוי במעשה אחד שלך, או אם תמנע מדיבור אסור, או ממחשבה רעה. 

כי כתב הגאון: "שעבור כל רגע שחוסם אדם את פיו ואת תאוותיו - יכולים לזכות לאור הגנוז שאין מלאך וברייה יכולים לשער!" אז זה לא רק אור גנוז בשבילו זה יכול להיות לכל העולם כולו, כי אם העולם 'חציו' ו'חציו' - ואתה בדיוק מכריע, אז אתה מכריע את כל העולם כולו. וחכמים זכרונם לברכה אומרים במדרש: " וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" פסוק (קהלת ט, יח) משל לאחד שהיה בספינה וקודח תחתיו! 

אמר לו חברו: "מה אתה עושה?"

אמר: "מאי אכפת לך?! אני תחתי קודח מה אכפת לך מה אני עושה?" 

זה המצב של העולם בזמננו, כל אחד אומר: "מה אכפת לכם מה אכפת לו? יש רבנים שאומרים "מה אכפת לך?" לא מעניין אותם בכלל. 'ואני בן חורין לעשות מה שאני רוצה...' 

כן, אבל אתה בספינה! ואם בספינה אתה קודח חור המין ייכנסו וכולם יטבעו, אפילו שיש לך חדר פרטי, אז מה אם יש לך חדר פרטי? אבל אתה קודח וכולם טובעים ואנחנו בסירה אחת כולם! "אחד בשביל כולם כולם בשביל אחד" אחד שעושה מחבל בכולם! אדם שמחלל שבת הוא מטה את הכף, כל בן אדם שעושה עבירות הוא מכה את הכף של כלל ישראל, למה היה מבול בעולם? כי הטו את הכף, הטו את הכף אז כל העולם לקה. למה בסדום נשרפו חמש ערים? כי הם הטו את הכף, הטו את הכף נשרפו הערים. אז לא רק בן אדם פרטי יש לו משקל ומאזן, אלא גם למדינה, גם לעם, גם לעולם - יש משקל! 

"כל הרגשות האלה שאנחנו מדברים אנחנו צריכים לחוש אותם! שמעשה של יחיד יכול להטביע את כל העולם כולו!!"

הנה יש בן אדם אחד קוראים לו טראמפ, הוא יכול עכשיו להטביע את כל העולם כולו ב'מלחמה כוללת', ויש אומרים שבאמת מוכנים, וצריך פה בישראל להתחיל אוכל מהר בימים הקרובים, כי יכול להיות שזה יהיה מאוחר! לכמה חודשים!! יכול להיות שיהיה החשכה בכמה מקומות, מרמזים כבר בטמבלויזיה שלהכין טרנזיסטורים, ו'פיקוד העורף' מדבר, ויש כל מיני תנועות צבאיות כאלה ואחרות. 

כנראה הולך להיות משהו בימים הקרובים, ולא יהיה תקשורת רגילה, ברגע שיקרה משהו - לא יהיה תקשורת רגילה, אז הדבר היחידי זה יהיה הטרנזיסטור, אבל גם שמה לא נקבל את המידע הנכון, כמו שתמיד מקבלים הכל מזויף! אבל בכל אופן אתה תדע אם יש עוד אנשים חיים בעולם או שלא... או משהו כזה, לפחות תוכל לשמוע ככה פחות או יותר...

"המעלה של ישראל זה שהם כרוכים זה בזה - כתוב על עשו שהיו שש נפשות קרוי נפשות, ואילו ישראל שִׁבְעִים נָפֶשׁ (שמות א, ה), 'בשבעים נפש ירדו אבותינו ממצרים', למה שבעים נפש? נפשות, לא כי אנחנו אחד. עשו יש לו אלוהות הרבה, לנו יש רק אלוקים אחד. אנחנו מחוברים "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל-ב ז, כג) אנחנו, ואנחנו עובדים אלוהים אחד ולכן אנחנו נקראים נפש.

עלינו להיזהר לא להיות ממחטיאי הרבים, להשתדל לזכות את הרבים, ולא לזלזל בשום מעשה, שהרי במעשה אחד יכול אדם להיכלל בכלל מזכה הרבים". 

פה בקפ"ז (קהילות פז) בלי עין הרע מזכים את הרבים כל הזמן, ודואגים לעם ישראל אפילו לשונאים, ומחלקים להם חומר הסברה לדעת את הסכנות שיש בסיכונים, ובקורונה וכל השקורונה והכל. 

עכשיו הכנתי חדשות על הועידה 201 שהכין בילי הדיבילי (ביל גייטס) שבועות שפרצה כאילו השקורונה. אז הם עשו הסרטה ודיברו והכינו מה יקרה כאילו, איך הם יפרסמו ואיך יפיצו את המגיפה, איך הם אומרים בדיוק מה יהיה. זאת אומרת: אין יותר ספקולציות, אין קונספירטורים, אתה שומע אותם אומרים במפורש ב-2009 שבועות לפני שפרצה השקורונה מה התכנית, איך יעשו, איך כל הרדיוס והטמבלויזיות בעולם ישתתפו! 

איך ראשי המדינות, איך משרדי הבריאות העולמיים, הכל הכל הכל, רק לא קראו לזה קורונה קראו לזה "קפס", ואמרו שרשת GNN לא CNN יעני ג'יני NN הם יפרסמו ו... כאילו שינו רק כמה דברים ואחר כך הפכו את המילים במקום להגיד "קפס" – 'קורונה!', במקום GNN אז אמרו CNN. וזה היה כנס של 5 שעות! אני מביא רק קטע קטן מתוך זה מספיק אבל יש את הלינק אתם לפתוח לראות את הכל, ומי אירגן את זה? בילי הדבילי. לא יאומן כי יסופר! 

אז אנחנו משתדלים לזכות את הרבים ולעורר אותם ולהציל אותם ממוות ממש. קודם ניסינו להציל אותם רוחנית, אז חלק ניצלו וחלק החליטו לשקוע שוב פעם. ועכשיו אנחנו מנסים להציל אותם פיזית, 

וכמובן יש כאלה שאומרים "אם אנחנו אומרים את זה - אז דוקא אנחנו נעשה חיסון!" 

אין בעיה! מי שרוצה למות? WELLCOM (ברוך הבא...). 

אז אם כן צריכים להגביר את הדאגה לכלל ישראל, ואתם יודעים יגיע יום השילומים, שכל מי שבאמת דאג לבנים של הקב"ה אפילו בָּנִים סוֹרְרִים (ישעיה ל, א) אפילו בָּנִים שׁוֹבָבִים (ירמיה ג, כב), הקב"ה עתיד לשלם לו הרבה שכר! אם הבן של פלוני היה בשבי ואתה מביא אותו איייי. 

ראיתם היה שבוי אחד כן, שלא היה ראוי לפדות אותו בכלל, ובתשלום גדול של אלף מחבלים שהרגו אחר כך עוד עשרות יהודים, הבן אדם אפילו: "תודה!" להשם לא אמר, ומחלל שבת והכל וכו' וכו'. אבל כל זה בשביל בפרסטיז'ה של ביבי שמוכר יהודים תמיד ואין לו בעיה. אז כל המדינה חיכתה: 'מתי יחזור השבוי?' שבוי אחד! שבוי אחד, שהרבה יצאו עליו איך הוא מסר את עצמו ואיך הוא עשה ככה ו... לא משנה.

אז אם יש שבוי אצל הסטרא אחרא, הקב"ה מבקש: "תציל לי אותו, תחזיר אותו בתשובה!" 

ואתה החזרת לו בן אחד ואי ואי ואי כמה הוא יודע להעריך, וזה גם לא עלה באלף מחבלים, הפוך, אתה הוצאת אותו מהמחבלים, לא עשית 'עסקה'... הוצאתו אותו מהלוע של הארי. אז אם אתה מציל יהודי - כמה הקב"ה ישלם? הוא יודע לשלם! הקב"ה יודע לשלם. אם על שלוש פסיעות שעשה נבוכדנצר לכבוד השם במכתב המפורסם - הוא קיבל לשלוט בכל כיפת העולם, ובנו ובן בנו, בשביל שלוש פסיעות לכבוד השם! כמה הוא ישלם על ילד שהחזרת לו?

אז כדאי להיות 'מזכה הרבים' וזה האפשרות היחידה להיות בטוח שיש לך עולם הבא. טוב, אנחנו ממשיכים, כרגיל.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".