מי ראוי למנהיגות - חלק ב | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: דור בן יונה לרפואה להצלחה זיווג הגון ופרנסה ותשובה שלמה מהרה.

אנחנו ממשיכים בחלק ההנהגה חלק ב' מי ראוי להנהיג. אמרנו ש'אין הקב"ה נותן גדולה לאדם עד שבודקו בדבר קטן ואח"כ מעלהו לגדולה, הרי שני גדולי עולם שבדקן הקב"ה בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה. בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם מן הגזל, 

אמר לו הקב"ה: "נמצא אתה נאמן בצאן בוא ורעה את צאני". 

וכן במשה "וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג, א) להוציאן מן הגזל ולקחו הקב"ה לרעות את ישראל. זה מה שלמדנו קודם.

'מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא', המלכות בארץ כמו המלכות בשמים, וכמו שדרכה של מלכות תמיד לתרגל את חילותיה אפילו בשעת שלום, כדי שיהיו מוכנים, וכל אחד יהיה מוכן וזריז בתפקידו בשעת מלחמה. כך דרכה של מלכות שמים, לבדוק את הכושר של המיועדים למנהיגות, אם אכן מסוגלים לתפקידם הקשה כשיעלו לגדולה ויהיו כל צורכי ציבור מוטלים על שכמם.

אז זאת אומרת: כמו שפה בארץ לא מחכים שתתחיל מלחמה ואז מתחילים לתרגל, מכינים בעת שלום את התרגולים כאילו יש כבר מלחמה בשביל לראות אם יעמדו באומץ, במעמד, ביכולות, בקישורים, להתגבר על האויב. גם בשמים בודקים את מי שאמורים להיות מנהיגים, בעתות שלום כמו שאומרים, לפני שיגיעו להנהגה, אם יעלה עליהם באמת עומס של כל העם כולו - האם הם יעמדו: בצרכים בדרישות בשביל לספק לעם את כל מה שצריך. הבחינה שהקב"ה בוחר לצדיק מגלה: האם השורשים שלו הם בריאים וחזקים והאם הוא ראוי.

כתוב על משה רבנו שהיה מתוקן לגאולה. זאת אומרת: הוא היה מוכן, הנשמה הזאת היתה מוכנה לגאולה להיות גואל. כמו שמובא במדרש בשמות רבה. אבל הניסיון היה: האם הוא ישתמר וירעה את הצאן רחוק מהגזל? רחוק מהשדות של השכנים? אם כן זה יראה שזה כבר מוכן למידה הראויה כדי להיות מנהיג. הוא לא ינצל את השררה לגזול מהעם, לקחת סיגרים, לאסוף בקבוקים, מתנות וכו'. זה מוכיח שהגיע למידה הכנה הדרושה שכוחותיו הטמירים כבר ראויים לצאת לפועל. 

אמרו חכמים זכרונם לברכה: "וַיַּרְא השם כִּי סָר לִרְאוֹת" (שמות ג, ד) מהו כִּי סָר לִרְאוֹת? הקב"ה ראה שהוא סר לראות אומר הקב"ה: סר וזעף לראות בצערן של ישראל, לא סר לראות את הסנה, אלא הקב"ה ראה שבמצרים, עוד לפני שהגיע להנהיג את צאן יתרו, שמה הוא סר לראות בצערן של ישראל, יצא החוצה לראות, והיה סר וזעף על המצב. מבואר במדרש שקיים משה בעצמו (שמות ב, יא): "וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו" עוד כשהיה במצרים, וויתר על המעלה כבן מלך, ועזר לאחיו בסבלותם.

יש סיפורים במלכים בשנים קדמוניות שרצו באמת לעזור לעם שלהם, מה היו עושים? היו מתחפשים בבגדי עני, ויוצאים לשוק, לשמוע על מה מדברים הבריות, מה חסר להם מה כואב להם, מה אין להם, וכך היו לומדים! לא שולחים שליחים, הם בעצמם, וככה היו יודעים מה המצוקות ופותרים אותם. 

לעומת ביבי דיקי (ביבי נתניהו), רק כשיש בחירות הוא במחנה יהודה, עובר שמה כאילו אני אתכם אני "עמך" ואוכל גם על חשבונם כמובן כל הכיבודים שנותנים לו, ולא משלם כמובן לא זורק 'טיפים' או משהו, "הוא לא לארג' (L) הוא אפילו לא שמאל ((S".

אז מבואר במדרש איך קיים משה בעצמו וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו כשהיה במצרים, וויתר על מעלתו כבן מלך ועזר לאחיו בסבלותם. 

אמר הקב"ה: "אתה הנחת עסקך והלכת לראות בצערן של ישראל - אף אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך". 

אתה עזבת את השררה שלך בשבילם-גם אני עוזב את כל השררה שלי ויורד אליך לדבר אתך. והבחינה "אם יתרחק מן הגזל" היא היתה רק "כמכה בפטיש" אבל בזכות שהוא נשא בעול אם אחיו במצרים – הוא זכה בנבואה בהתגלות הקב"ה בסְּנֶה. 

וגם כאן בדבר קטן זכה, במה שמצא זמן להשתתף בצערן של ישראל, ומה שעשה דבר גדול... - והרג את המצרי... וגונן על העברי - לא נזכר בכלל, הקב"ה לא מתפעל ממעשים גדולים.... שאנשים עושים, כי יכול להיות בגלל מה שהוא הרג את המצרי זה בגלל התרגשות פתאומית ושהוא לא יכול לסבול אכזריות של המצרים כלפי יהודים.

אבל זה לא מראה על שורשים חזקים בתוך הלב, מי הכריח אותו לעזוב את העיסוקים המלכותיים לברר את מצב אחיו בזמן שהוא רואה אותם ברע? הוא בתוך הארמון! מה מטריד אותך לצאת ולחפש מה קורה שמה בחוץ אם סובלים וכמה סובלים? למה לגרום לעצמו עוגמת נפש חינם בשעה שיכל כמו כולם להשתמט "לא ידעתי" לא ידעתי שהמצב עד כדי כך, לא ידעתי שגרמתי לפיטורין של מיליון אנשים! לא ידעתי שהחיסונים הורגים אנשים, לא קראתי על זה, "לא ידעתי. 

כמו השופט שאמר: "ידעתי שיש קורונה, מה, יש הנחיות נגד שאסור לעשות מסיבות"?! לא ידעתי..." 

שופט. לשפוט את האנשים על זה - הוא יודע! אבל הוא לא יודע שיש דבר כזה.... 

משה סרב להשלות עצמו בארמון פרעה, והטריח את עצמו לברר את המצב על בוריו, ולקחת חלק בסבלם של ישראל. אלה שורשים קטנים שמובילים לגדולות. נשיאות בעול עם הציבור. נקיות כפיים מן הגזל {לא 'תיקים' על שחיתות} אלה בחינות שמוכיחות למי הולם כתר המנהיגות. כבר מצאנו אין שהגדולה נאבדה על חסרון הכנה בדברים קטנים. ויש מי שהפסידו את הגדולה בגלל שהיה חסר להם בדברים הקטנים.

אומרת הגמרא: אליאב אחי דוד, האח הבכור, נדחה מן המלכות משום שהיה רגזן, ואפילו שהיה ראוי למלוך בכל זאת מאס אותו הקב"ה מחמת המידה הזו, פסחים סו'. מאידך: יהושע בן נון זכה לגדולה בשביל דברים קטנים: שהיה מסדר את הספסלים בבית המדרש ופורש את המחצלאות, לא בגלל שהוא 'בן תורה' ולא שהוא ככה וככה, בדברים קטנים בעקביות בשיטתיות. 

אפילו שהיו בישראל יותר גדולים ממנו בחכמה מיהושע בן נון, שהרי בימי אבלו של משה כאשר השתכחו ליהושע כמה הלכות - בקשו כל ישראל להורגו! בא עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז (יהושע טו, יז) וחידש מתוך פלפולו את כל ההלכות שנשתכחו, מה שיהושע בן נון לא יכל לעשות. ואמרנו שיש 'סיפרי' שאומר: 'שהוא לא היה בן תורה' והסברנו מה זה.

אם המלחמות העולם, שכל מלחמות העולם שכל מלחמות העולם כולל מלחמת עולם הראשונה השניה והכל, זה נקרא 'מלחמות קטנות', כמו שמובא בחובת הלבבות פרק ייחוד המעשה, אם במלחמות של העולם שנקראות קטנות מקפידים לשמור על הכושר של הלוחמים והכלים, על אחת כמה וכמה מלחמה הגדולה שהיא מלחמת היצר שנדקדק על כל פרט ופרט שלא נכשל חלילה בעת ניסיון. 

וכבר אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כ, יח): "מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה" פירש הגאון מוילנא: "בעבודת השם צריכים להתייעץ עם החכמים והצדיקים ה הולכים כבר בדרך השם, אבל ללחום ביצר הרע צריך כבר לעשות תחבולות! ובזה לא תועיל עצה בלבד בלי תחבולות! כי היצר אחד של כל אחד תלוי בטבעו שלו, ולכן הוא צריך לאחוז בתחבולות הראויות לו לפי טבעו.

זאת אומרת: אי אפשר לתת עצה כוללת לכולם "תעשו ככה" וזה לכולם יסתדר, לאחד יש עצלות לאחד יש תאוות לאחד יש ככה, אז הוא צריך לעשות תחבולות בהתאם לעצה הכללית, אבל לתחבל תחבולות שיתאימו לו לפי טבעו, זה לא מספיק לקבל עצה. ויש שיצר מוכן להתפשר עם האדם ולהניח לו לקיים את המצוות כפי רצונו בלב שלא יתקן את השורשים.

אתם שומעים? היצר יכול להרדים בן אדם לתת לו: "בא הנה אני אתן לך אזרום איתך לא אפריע לך אני אעודד אותך גם, יאללה תעשה את המצווה הזאת, כן תעשה את המצווה הזאת גם את זאת גם את זאת גם את זאת, רק אל תטפל בשורשים שלך שהם רקובים, שמה אל תיגע!..." 

אז הוא מרגיע אותך ש'הכל בסדר, הנה תראה כמה כל יום אני עושה מצוות, ברוך השם... ברוך השם..." 

והסבא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה היה נותן על זה משל נפלא: ערכו חיפוש אצל סוחר, סוחר ממולח, ובאו ממס הכנסה לבדוק אצלו את הסחורות אם יש מוברחות או לא. אבל הוא היה ערום ושיתף אותם "בכבוד! בכבוד ושיתף אותם" והכניס אותם אמר להם ברצון ובזריזות: "הנה! פה יש לי סחורה, והנה גם פה לא הייתם מוצאים הנה יש לי סחורה, והנה פה והנה פה..." 

הם ראו שהוא פותח את הכל אמרו: "טוב! תודה רבה בסדר ביי..." הלכו. כמובן שהוא דילג על המקומות ששם מוסתר כל מה שמוברח, אבל הוא לא נתן להם לחפש 

- "מה פתאום? אני! אני אפתח לכם את הכל, בא תראה גם פה הנה פה שם אתה רואה, אתה רואה?...", 

וכך הסיח דעתם עד שזהו... הסוחר בעורמתו הסיע אותם ממקום למקום אצל הסחורות המותרות, והרחיק אותם מהסחורות האסורות.

כך עושה היצר הרע! מעסיק את האדם בחבילות של מצוות כדי להסיח את דעתו מלהתרכז על תיקון השורש של טבעו. על אדם להיות ערום ביראה ולערוך מלחמה נגדו בתחבולות שונות כדי לנצחו. 

אתה צריך להיות כמו 'מס הכנסה' שאומרים: "שב! שב תירגע, אנחנו מכירים את הפטנטים האלה שאתה מתלהב להראות לנו, שב אנחנו נחפש לבד שב! שב פה תסתכל זהו". 

ואז עוברים דבר דבר דבר דבר, מכסים את הכל! 'לא צריך אותך, אל תקפוץ לי כמו עץ מפה לשם...' 

כל אדם צריך להגיד ליצר הרע: 'עזוב! עזוב עזוב, אל תגיד 'הנה עוד מצווה ועוד מצווה...', תן לי לטפל בעצמי, אני אבדוק בעצמי, בדיוק מה בסדר מה לא בסדר, לאן אני נוטה, מה מפריע לי, מה אני לא מעוניין, מה אני מתעצל מה... אני אבדוק עזוב, אני יודע מה לעשות!'. 

מורגל בפי אנשים "אם לא מחפשים - לא מוצאים!" תזכרו את זה, כן, אם לא מחפשים לא מוצאים, רק אם מחפשים מוצאים. אומנם נכון הדבר אבל לא במובן פשוט. 

אנשים חושבים שתועיל להם השתדלות וחריצות בעניין הפרנסה, ובעניין העולם וככה הם מבינים. אבל אמרו חכמים זכרונם לברכה: "הכל בידי שמים" הכל הכל, גם הפרנסה גם הילדים גם הבית, הכל הכל זה בידי שמים, הכל בידי שמים, אבל מה שנוגע לרוחניות אמרו: "חוץ מיראת שמים" זה עליך מוטל! כל השאר? אל תדאג! זה לא בעיה שלך זה הכל בידי שמים. וגם אמרו: "יגעת ומצאת האמן" החכמה היא לדעת איפה שמים את הדגש, באיזה שטח ראוי להקדיש את מיטב המאמצים כדי לראות פירות בעמלו. 

אז רוב האנשים עושים את ההשתדלות בחומריות, והם אומרים: "מה זה? "אם אין לי מי לי"? אם אני לא אעבוד אם אני אדאג מי יביא לי? 

ומה עם הרוחניות? 

- "השם יעזור... השם יעזור, מה אני יעשה? אתה יודע כמה יש לי מטלות על הראש? כמה חובות כמה דברים כמה תשלומים כמה זה? אז אני לא מוצא מספיק זמן ללמוד "השם יעזור השם יעזור..." 

ואיך צריך להיות? 

- 'תגיד: מה המצב שלך החומרי?' 

- 'אה.. ברוך השם! השם יעזור השם יעזור'. 

- 'ומה עם הרוחני?' 

- 'אם אני לי מי לי? מי יעשה? מי יביא את העולם הבא אם אני לא יעבוד בשביל העולם הבא - מי יביא לי?!' 

זה הדרך הנכונה. 

אבל יצר הרע יודע להפך את היוצרות, אנשים מתעסקים בהבלים ומפסידים, גם הם לא מקבלים מה שהם חושבים לקבל כי הם לא יקבלו יותר ממה שנקצב, והם עמלים לריק ולרוח, ומה שהם היו אמורים להשיג ברוחניות הם לא משיגים כי אין להם זמן. אז תלוי במה משקיעים וזה מהפטנטים של היצר הרע, להדאיג את האדם על מצבו החומרי העולמי, ולא להדאיגו על הרוחני, 

כי הוא אומר: 'יש עוד זמן! אני כרגע בחובות, אני רק יוצא מהם אני יושב אני תופש את הספר גמרנו, די די זה כבר עשרות שנים אני ככה, די....'

- 'מה אתה עושה באמריקה?' 

- 'באתי לשנה', 

- 'כמה זמן אתה פה?' 

- '28 שנה', 

- 'מה קרה למה נתקעת?' 

- 'מה אני אגיד לך? אמרתי 'רק זה אני גומר' - ואני כבר בא ...!'

 ועד עכשיו תקועים שמה 7 מיליון! יצר הרע אלוף או לא אלוף? אַלּוּף מַגְדִּיאֵל (בראשית לו, מג) זו רומי.

זאת אומרת: אדם צריך לדעת, צריך להנהיג לא רק את הציבור, לפני שאתה מנהיג את הציבור, אתה צריך להנהיג את עצמך, אם אתה יודע לנהוג בעצמך כראוי אז יש סיכוי שתוכל גם על אחרים, אבל אם אתה את עצמך לא יכול... לכן נאמר על יוסף הצדיק: שהוא זכה למלכות 80 שנה על כל העולם זה בגלל שהוא מלך קודם כל על עצמו, הוא מלך על כל איבריו כמו שמביא המדרש. בגלל שהוא מלך על עצמו הוא היה מלך אמיתי.

פרעה היה מלך שהעם בחר בו, כשלא מצא בעיניהם מה שהוא רוצה לעשות - הורידו אותו מן הכסא שלושה חודשים, הוא לא היה מלך בזכות עצמו, העם המליך אותו העם הוריד אותו. אבל אף אחד לא הוריד את יוסף, יוסף נשאר עד יומו האחרון מלך, כי הוא היה מלך אמיתי, הוא מלך קודם כל על עצמו ואחר כך הוא מלך על אחרים. 

אלה מתכסיסי ההנהגה והמלוכה, שאדם צריך לדעת בדיוק במה בוחנים בשמים, בשמים גם בעיתות שאתה עדיין לא כלום, לא בחרו בך עדיין למנהיג, בודקים שמה את השורשים, מה עם השורשים? אתה תעמוד בגזל? אתה תעמוד בכל הדברים? אתה תהיה "נושא בעול עם חברך"? אתה תדאג אפילו לבעלי חיים? אתה תדאג בקטנות שאף אחד לא רואה פרסום ושום הנאה? משם אנחנו נראה אותך סימן שהשורשים טובים ויפים – אז יש לך את הסיכוי להיבחר. 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".