הפלא ופלא - אות ה - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

המלך

"מיד אחר שירד שליח ציבור – בימים הנוראים – לפני התיבה ומתחיל להרים קולו וצועק 'המלך', מיד כל המקטרגים מסתלקים". כן כתב רבנו חיים ב"ר בצלאל (ספר "החיים" חלק ד, פרק ח).

כך גם בכל מקום בתפילות הימים הנוראים כשמזכיר תיבת "המלך" – "ירים את קולו ויכוין לצעוק אל תשועת המלך הגדול יתברך שמו, ואז השטן מתיירא על נפשו ומסתלק". כן מבואר בספר "מנהגות ווירמייזא" (עמוד שכב, אות כב).

הנאה

הנאה מושלמת היא רק הנאה שניתן לספרה לאחרים. בהקדמה ל"קונטרס הספיקות" מובא בשם גדול אחד, כי אם אדם היה יכול לעלות השמימה ולחזות בכל מה שקורה במרומים, הוא לא היה מתענג מכל מה שראו עיניו – עד שיחזור לעולם הזה ויספר לחבריו את כל אשר ראה. הוא מסיים: "כי אין הנאה לאדם אלא מה שיכול לספר לחברו".

הנהגה נסית

עצה לזכיה בהנהגה ניסית – שלא על פי דרך הטבע: אדם שמתגבר על רצונותיו הטבעיים, מתעלה מעל טבעו ושובר מעט מתשוקותיו ותאוותיו – זוכה מידה כנגד מידה להנהגה שמימית שלא על פי דרך הטבע. כן אמר הגאון רבי דוד פוברסקי (בספרו "מוסר ודעת").

הנפת הלויים

ביום אחד אהרן הכהן הניף לבדו עשרים ושתיים אלף לויים. כל תנופה כללה: הגבהת הלוי מן הקרקע, הולכתו והבאתו, העלתו והורדתו. כן מבואר בויקרא רבה (כו, ט): "בוא וראה אהרן כשהניף את הלויים כ"ב אלף ביום אחד. כיצד היה מניפם? מוליך ומביא, מעלה ומוריד – הרי שהיה גדול בכח".

הנקה

טבעו ומזגו של היונק מושפעים ישירות מטבעה ומזגה של המינקת שלו. כן כתב היעב"ץ ("מגדל עוז", חלון צורי, נוה חכם, אות לג): "גם המינקת תוריש טבעה ותחלק מזגה לילד על ידי החלב שהוא יונק ממנה. וכן העידו החוקרים שראו ילד ינק מחזיר, ולאחר שנתגדל – תמיד היה חפץ להתפלש באשפה; ויש שינק מן העז, וכשגדל – היה תמיד מרקד בין האילנות וקוצץ בשיניו עלי העץ. וכן נראה פעמים שיש אשר ינקו ממניקות זוללות וסובאות – לבשו טבעם ונעשו זוללים וסובאים; ומי שינק מבעלי חולי ידוע – גם הילד חלה באותו חולי".

חז"ל (בראשית רבה נג, ט) מספרים, שכל תינוק שינק משרה – נעשה לבסוף ירא שמים.

כיוצא בזה כתבו התוספות (ע"ז יב, ב, ד"ה אמר) בשם המדרש, כי הסיבה שאנטונינוס התגייר, מל עצמו ולמד תורה – היא משום שינק מאמו של רבי.

\

חמור מאוד עונשו של אדם שגורם שאשתו תפסיק להניק את בנה בטרם עת. ב"פלא יועץ" (ערך יונקי שדים) מובא: "מעשה באדם גדול שבא בגלגול קשה, לסבול עונשו, על שעשה שיוציאו החלב מבנו קודם זמנו וגרם לו שיהיה חלש כל ימיו".

ב"פתחי תשובה" (יו"ד סימן פא ס"ק טז) מובא, כי קיים איסור גמור לגמול קודם כ"ד חודש, אם לא מחמת עיבור או כל עיכוב אחר.

ב"שדי חמד" (אסיפת דינים, מערכה ה, אות מב) מוסיף, שדברי ה"פתחי תשובה" "נכונים בסברא, דאין לנו להתחכם על פעולות הבורא יתברך, והחלב הוא המזון שהכין לו ברחמיו, ואיתא ב'צידה לדרך', שהרוצה לשמור את הילד מן התחלואים – לא יהיה מזונו עד שנתיים אלא חלב, והוא מזון טבעי".

הסתכלות

ישנם שלושה דברים שאסור להסתכל עליהם, וכל המסתכל עליהם – עיניו כהות. והם: א קשת; ב נשיא; ג כהנים, בזמן שהיו עומדים על דוכנם בבית המקדש ומברכים את ישראל בשם המפורש. כן מבואר במסכת חגיגה (טז, א).

\

אדם שמסתכל על דבר מגונה – הסתכלות מגונה זו נחקקת בנפש. כן כתב ה"אבן עזרא" (דברים כג, יד): "כל דבר נראה לעינים והוא מגונה – יוליד דמות גנאי בנפש".

\

ההסתכלות במים משפרת את הראיה. מסיבה זו – כתב ה"אבן עזרא" (שמות ח, טז) – "נהגו המלכים לצאת בבוקר אל הנהר, כי ראות המים טוב לעינים".

הסתר פנים

כיצד יידע אדם אם הוא נמצא במצב של הסתר פנים? אם הוא מרגיש מבוהל ודעתו אינה מיושבת כלל, זהו סימן שהקב"ה מסתיר את פניו ממנו. כן כתב המגיד ממעזריטש: "סימן להסתרת פנים – בהלה, היינו אם האדם מבוהל ואינו מיושב בדעתו, זהו סימן כי הקב"ה מסתיר את פניו ממנו".

רמז לדבר – מביא בשמו בעל "שמועות טובות" (עמוד כט) – "הסתרת פניך, הייתי נבהל", כלומר: הסתר פנים מביא בהלה.

הפלה

אדם שאשתו מפילה את עובריה – יאמר לפני קריאת התורה בכוונה גדולה: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום". "וזה בדוק ומנוסה". כן כתב רבי משה שטרנבוך (שו"ת "תשובות והנהגות", סימן תשצ, ד"ה לכן).

\

אשה שמפילה את עובריה – תתעסק בטחינת ולישת מצות לחג הפסח, ובשכר זאת תלד זרע של קיימא. כן היה מיעץ רבי יוסף חיים, בעל ה"בן איש חי", לשואלים אותו, כמבואר בספרו "כתר מלכות".

\

אדם שאשתו מפילה את עובריה – יקבל על עצמו לתת מעשר כספים מכלל רווחיו, ויעזרהו ה' שאשתו תלד ולד בריא ושלם. כן היה מיעץ ה"חזון איש" לשואלים אותו, כפי ששמענו בשם הגאון רבי חיים קנייבסקי, וכמבואר בספר "מעשה איש" (דקדוק הדין – מעשה רב).

הפליה

לעולם אל תגרום הפליה בין בניך, גם אם נדמה לך שהבן המופלא אינו שם לב או אינו מקפיד. אם הנך קונה מתנה לאחד – קנה גם לשני. אם הנך משבח את האחד – שבח גם את השני. מקור הדברים נמצא בספר "אוצרות החיים" (פרק סד).

הפצרה

אין להפציר יותר מידי בבורא עולם. מספרים: "פעם אחת היתה עצירת גשמים, ויציקו לרבי יצחק אבוהב להתפלל על הגשם, ופרשת תולדות היה, וצעק לו על המים בשעת הדרוש ברבים ועורר כל העם לתשובה, ואמר: "איני זז מכאן עד שתרחם על בניך. מיד נענו. אמנם לא ירד מן התיבה רק בעין אחת". כן סיפר רבי יוסף סמברי בספרו "דברי יוסף".

הפרנס

בהיות רש"י בגלות בצרפת, הוא התאכסן בביתו של עשיר מופלג שהיה פרנס המקום. העשיר הפציר ברש"י שישהה בביתו ויעסוק בכתיבת חידושיו. רש"י נענה להפצרותיו, ואת אחד מספריו הוא קרא "הפרנס", על שמו של אותו עשיר. כך מובא ב"קב הישר" (פרק עב).

הפשטה

עצת חז"ל להפשטת עור הבהמה מעל בשרה בקלות: "ישקה את הבהמה לפני שחיטתה, ובנקל ימשוך מעליה את עורה, ולא יושחת העור". כן כתב הרנב"ח על פי הגמרא בביצה (דף מ, א).

הר גריזים; הר עיבל

הר גריזים, עליו ניתנה הברכה, נראה כיום כמדבר שממה, מלא קוצים ודרדרים, כולו מלא חרולים, לא תואר ולא הדר לו.

מאידך, הר עיבל, עליו ניתנה הקללה, נראה כיום כגן ה', מלא עצים נחמדים למראה וטובים למאכל; אדמתו פוריה ודשנה, ומראהו מפליא את עין כל רואיו.

ללמדך – אומר בעל "הדעה והדיבור" (חלק א, סימן כ) – שברכה וקללה תלויים במעשי האדם ולא בשום גורם אחר. אדם שהולך בדרך ה', גם אם יישב בהר עיבל – יביא עליו ברכה, ואילו אדם שעוזב את דרך ה', גם אם יישב בהר גריזים – יביא עליו קללה.

הר הבית

הר הבית שעליו עמד בית המקדש אינו אותו הר הבית שעליו נמצא כיום הכותל המערבי ושעליו עומד כיום מסגד ישמעאלי. כן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספרו "חכמת התורה" (פרשת יתרו): "הראו לי בחלומי, כי ההר שנבנה עליו בית המקדש – נגנז, רק שהר אחר בא במקומו. ומה שרואים 'כותל המערבי' – הוי נמי רק למראית עין, אבל באמת הכל נגנז. ולכן אין חידוש במה שבעוונותינו הרבים בנו שם הישמעאלים בית תיפלה שלהם, כי באמת אין המקום קדוש כי כולו נגנז, ולכן הניחו מן השמים לעשות שם כרצונם".

הר הזיתים; הר המנוחות

רבים מגדולי ישראל העדיפו את הקבורה בהר הזיתים, מכיון שממנו תתחיל הגאולה, כמו שנאמר בפסוק (זכריה יד, ד): "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים", וממנו תתחיל תחיית המתים (ראה רמב"ן בספר "תורת הנפש" ותרגום שיר השירים ח, ה).

אך, לעומתם, היו שהעדיפו להקבר בהר המנוחות דווקא, משום שבו הגוף מתכלה יותר מהר מאשר בהר הזיתים, וכידוע, "הנפש אינה עולה למקומה כל זמן שהגוף קיים". זאת ועוד, שהרי לעתיד לבוא יבקע הר הזיתים, ויהיה צער למתים מכך.

\

קבלה בידינו, כי במקום מסויים בהר הזיתים היה מקום שפך הדשן, "ומפני כן, גם כן הוא מסוגל להיות בשר המת מתעכל וכלה תוך עשרים וארבע שעות, ומאת ה' היתה זאת לנו להיות אותו תחום מקום אחוזת קברות". כן כתב מהר"ם חאגיז בספרו "פרשת אלה מסעי" בשם האריז"ל.

הר סיני

בהר סיני מצויים אבנים שעליהן נמצאת צורת הסנה. גם אם תשבור אותן לחצאים – בכל חלק תהיה צורת הסנה. גם אם תחלק כל אבן לאין ספור חלקים – עדיין תראה בכל חלק וחלק את צורת הסנה, וזאת מכל הצדדים. כן העיד רבי משה נברוני (המפרש את ספר "מורה נבוכים").

הרבי רבי יהונתן

רבים מגדולי ישראל בכל הדורות נהגו לכנות את רבי יהונתן אייבשיץ בשם "הרבי רבי יהונתן".

הסיבה לכך היא, משום שרבי יהונתן החזיר בתשובה את בנו – הברון וולף אייבשיץ – על ידי שנגלה אליו בהקיץ לאחר פטירתו מן העולם.

היה זה בערב יום הכיפורים, ורבי יהונתן שכבר נפטר לבית עולמו, התגלה לבנו הברון בהקיץ, וביקשו לחזור בתשובה.

אמר על כך ה"חתם סופר", כי אדם שיש לו את הכח להתגלות בהקיץ לאחר פטירתו, ראוי להוסיף לשמו הרגיל את התיבה "רבי", לא כתואר, אלא כחלק מן השם. כן מבואר בספר "יערות דבש" החדש (שם מצטט המוציא לאור מתוך הספר "דרך הנשר").