הפלא ופלא - אות פ - חלק ד | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

פרס

ה"פרס" ניזון אך ורק מהמוח שבתוך העצם. הוא לוקח עצם נבלה, עף עמה למרומים, ומשליכה על סלעים על מנת לנפצה, כדי לאכול את המוח שבתוכה. מכאן שמו "פרס", על שם שפורס את העצם על מנת לאכול את המוח שבתוכה. כן כתב ה"אבן עזרא" (פרשת שמיני).

פרסום

כידוע, ה"חפץ חים" הוציא את ספרו "חפץ חיים" בעילום שם, ואילו את ספרו "משנה ברורה" הוא פרסם בשמו. למרות זאת (או בגלל זאת) נקרא שמו בפי כל: "חפץ חיים", על שם הספר שממנו העלים את שמו...

\

קבלה בידינו, כי כאשר ניגשים לצדיק כדי שיתפלל על צרה שצריך נס ומופת כדי להחלץ ממנה, "יחזיקו הדבר בסוד בכל מה שאפשר קודם שיפעלו הדבר ויצא לפועל, כי אם יתפרסם הדבר מקודם – אז יגרום שלא יבוא דבר הישועה". כן כתב בעל "דברי תורה" (מהדו"ת סימן נג).

\

אדם שמתפאר בצדקות שנותן – לא רק שאינו מקבל שכר על הצדקות, אלא אף מענישים אותו עליהם. כן כתב הרמ"א (יו"ד סימן רמט, סעיף יג).

וכן כתב רבי חיים ויטאל ("שערי קדושה", הו"ד ב"כף החיים" סימן תקסה ס"ק לב), שהמפרסם מעשיו לבריות, לא די שאינו מקבל שכר, אלא שנידון בגיהנם.

ברם, מצוה לפרסם נותני צדקה, "כדי שילמדו ממנו וכן יעשו". כן כתב הרשב"א בתשובותיו.

\

מרים בת עלי בצלים היתה מתענה פעמים רבות ומפרסמת את תעניותיה ברבים. לאחר מותה היא נענשה קשות בגין כך. בירושלמי (חגיגה יא, א) מסופר, כי בפתח הגיהנם יש דלת ועל הציר שוכבת מרים בת בצלים כאשר אוזנה בתוך הציר, וכל פעם הדלת נפתחת ונסגרת על אוזנה.

פרעה

המלך פרעה שחי בימי משה רבנו – היה מכוער במיוחד: עב בשר וקצר קומה. גובהו – אמה אחת וזקנו גדול עד קרסוליו. כן מבואר במסכת מועד קטן (יח, א) וב"סדר הדורות" (ב"א תלה).

פרקדן

קבלה מהקדמונים, כי לאדם הראשון היו שתי נשים לפני חוה, "והראשונה מהן רצתה שיהיה הוא למטה והיא למעלה, ולא רצה, וברחה ונעשית לילית".

לפיכך, "כשהיא רואה אדם שוכב על הגב עם הפנים למעלה – היא חושבת שהוא מזומן לה, ועל ידי זה בא לידי הוצאת זרע לבטלה". כן כתב בעל שו"ת "עולת יצחק" (ח"א, סימן מח), שכן מצא בכתב ידו של זקינו.

פרשבורג

בעיר פרשבורג כיהנו ברבנות ארבע דורות, בן אחר בן, כל אחד מהם במשך שלושים ושלוש שנה. ואלו הם: ה"חתם סופר" (תקס"ז-ת"ר), בנו ה"כתב סופר" (ת"ר-תרל"ב), נכדו ה"שבט סופר" (תרל"ב-תרס"ה) ונינו רבי עקיבא סופר (תרס"ו-תרצ"ט).

פשיטת רגל

אדם שפשט את רגלו והפסיד את כספו, אל לו למכור את ביתו ורהיטיו – "כי באם נגזר עליו להיות מחוסר פרנסה, אזי לא יועיל לו מה שימכור את ביתו ורהיטיו לצורך פרנסה, ואחר כך כשיעבור זעם ויבוא הזמן והעת שהשם יתברך יחפוץ להחזירו לאיתנו הראשון להרים קרן הצלחתו ולפרנסו בריוח, אז בלא מכירת הבית יזמין לו המקום ב"ה מטה לחם, ולא יצטרך להמשיך להתפלל לרכוש דירה הגונה".

כן מבואר בספר "דברי חנה השלם" (פ"ח, דף קטז).

פשתן

אדם שכל מלבושיו עשויים פשתן לבן – אין שולטים בו לא עין הרע ולא רוח רעה ולא שום מיני כישוף. כן כתב בעל "חסד לאברהם" (מעין רביעי, נר נב), שכך מצא ב"ספר כתב יד": "דע שיש סוד גדול בלבישת בגדי פשתן, שכל הלובש בגדי פשתן לבן – אין שולט בו לא עין הרע ולא רוח רעה ולא שום מיני כישוף. אמנם סגולת בגדי פשתן זה דוקא כשלובש בגדי פשתן לבדו, בלא מין אחר עמו, אבל אם נתערב מין אחר עמו, אפילו חוט אחד, פוסל בו".

פת שחרית

שמונים ושלושה מיני חולאים תלויים במרה, וכולם פת במלח וקיתון של מים שחרית – מבטלתן.

שלושה עשר דברים נאמרו ב"פת שחרית". ביניהם: מצילה מחמה וצינה, מצילה מן המזיקים, מחכימת פתי, זוכה ללמוד תורה וללמדה, דבריו נשמעים, תלמודו מתקיים בידו, מוציאה כעס וקנאה ומכניסה אהבה ללב. כן מבואר במסכת בבא מציעא (קז, ב).

\

יש סוברים, כי כל המעלות הנפלאות שנאמרו בפת שחרית – קיימות רק בפת שנעשתה מתבואה שגדלה הרחק ממקום ישוב, ולא שמעה קול תרנגול, ולא קול מושכין באוניות. כן כתב הב"ח (או"ח סימן קנה) בשם ה"מרדכי".

לדעתם, מסיבה זו, כיום, אין רגילים בפת שחרית, שכן קשה לעמוד בכל תנאיה, וגם "על כן נמנעים החכמים ממנה, שאי אפשר לעמוד בה".

פתואל

אביו של יואל הנביא היה "פתואל". חז"ל אומרים, ש"פתואל" זה "שמואל הנביא", ונקרא "פתואל" לפי שפיתה את ה' בתפילתו. ראה רש"י יואל (א, א).

פתיחת פה לשטן

כל דבר שיוצא מפיו של אדם, אפילו דברים מוגזמים ביותר, חייבים להתקיים ביום מן הימים, ואף כעבור שנים רבות – "על כן ישמור אדם את עצמו שלא להוציא מפיו איזה דבר לא טוב, כי ח"ו יתקיים באיזה זמן".

מה יעשה אדם שהוציא דבר רע מפיו? כיצד יבטלנו לבל יתקיים בעתיד? "והנה העצה היעוצה מרבותינו הקדושים, בדבר האדם איזה דיבור לא טוב ח"ו, שיראה לעשות מאותן הדיבורים והאותיות והתיבות צירופים אחרים לטובה ותתבטל הגזירה ותתהפך לטובה". כן כתב בעל "אגרא דכלה" (בשלח טו, ב).

\

המלך יהוא בתחילה היה צדיק ולבסוף נהיה רשע. הסיבה לכך היא, משום שפתח את פיו לשטן.

יהוא ביקש להרוג את כל נביאי הבעל, וכדי להצליח בכך הוא בישר לנביאי הבעל: "אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה". יהוא לא התכוין למה שהוא אמר, וכל מטרתו היתה לשם שמים, כדי לשכנע את נביאי הבעל לבוא אליו, ואז הוא יוכל להרוג את כולם בבת אחת; ואכן כך היה, כולם הגיעו, ויהוא ציוה לשחוט את כולם.

למרות זאת, כיון שהוא אמר "יהוא יעבדנו הרבה", הוא נכשל לבסוף ועבד עבודה זרה, לפי שפתח את פיו לשטן.

\

כל חיבוריו של החיד"א נדפסו, פרט לשלושה שנשארו בכתב יד, ואלו הם: "אור הגנוז", "העלם דבר", "חדרי בטן". וכנראה ששמם גרם להם שישארו גנוזים ונעלמים וישארו טמונים בחדרי בטן.

בספר "שם הגדולים" לחיד"א (ערך ר' אברהם אזולאי) מובא, שסבו – רבי אברהם אזולאי – חיבר כמה ספרים, וביניהם ספר בשם "אור הגנוז", וכל הספרים נמצאים בידו, פרט לספר "אור הגנוז" שנגנז.

בעל שו"ת "באר עשק" כתב, שעל רוב דברי הספר נחלקו האחרונים. הוא תולה את הסיבה לכך: "דהכי קרא שמו 'באר עשק' – כי התעשקו עמו".

\

יש להקפיד שלא יאמר אדם על עצמו שום דבר רע מתוך כעס, שכן, "בהיכל רביעי מהיכלות הקליפות יש כתות שנקראים – 'אוררי יום', ואלו לוקחים אותה קללה שקלל עצמו, ומקיימים אותה חס ושלום, והוא מאותם שגורמים רעה לעצמם, כדפירשו ב'זוהר' הקדוש, שדוד – מפני שאמר 'בן מות האיש ההוא', ולא ידע שהוא האיש, תפש עליו 'דומה', ואלמלא הקב"ה עזרו – היה נופל ביד 'דומה', כמו שאמר דוד המלך בתהלים: 'לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי'".

פתן

כיצד נקבת הפתן מתעברת? היא פותחת את פיה, הזכר מכניס את ראשו לתוך פיה, והנקבה נועצת את שיניה בזכר וחותכתו ומזה נוצר העיבור.

הפתן הוא בעל חיים קטנטן. מי שאוכל מבשרו – מתווסף לו כח. נשיכת פתן – ממיתה באופן מיידי. כן מבואר בספר "שבט מוסר" (פרק יא).