בלי תפילה לא מקבלים - חלק כ"ד - המזיקים אינם יכולים לפעול אחרי תפילה
נציבי יום: להצלחת כל 'קהילות פז'
קהל: אמן
ויזכו כולם להדבק באנשי אמת, ללמוד תורה באהבה, בשמחה ובזריזות, לעסוק במצוות ובגמילות חסדים ובזיכוי הרבים, באהבת השם וגאולה עם כל ישראל ברחמים אמן
קהל: אמן.
אוריה בן רפאל - רפואה שלמה בכל האיברים והגידים – אמן.
קהל: אמן.
הורן מרקו בן יהודית - יזכה לבריאות והצלחה – אמן.
קהל: אמן
'בלי תפילה לא מקבלים כלום' - חלק כד'
החסיד רבי ליפא שווגר זכרונו לברכה התעסק בהוצאה לאור של ספרי קודש וכתבי יד, באחד הימים נודע לו: כי ברשותו של האמרי אמת יש פירוש נדיר! שכתב רבנו חיים ויטאל זכר צדיק וקדוש לברכה
קהל: אהבה ויראה.
בכתב יד קודשו על המכילתא בשנת תרצו' פנה אל האמרי אמת וביקש רשות להדפיס ולפרסם ברבים את החיבור של רבנו חיים ביטל והבטיח: להחזיר את תכריך הכתבים כאשר יסיים את מלאכת הקודש מיד!
הסכים האמרי אמת והביא לידו את החיבור המבוקש. אבל בעוד טרם נפנה לעסוק במלאכת הקודש, התרגשו ובאו על יהודי ארץ ישראל מאורעות תרצו' (לתפ"ץ) מאות יהודים קיפחו את חייהם באכזריות (הי"ד) ונטבחו ללא רחם בידי צמאי דם בפרעות שנעשו על ידי הערבים ימח שמם. למרות רצונו הגדול, לא הצליח רבי ליפא להתפנות למשימה החשובה ודחה אותה מיום ליום ומשנה לשנה...
בשנת תרצט' שלוש (3) שנים לאחר מכן, שמע שהאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין נוסע מארץ ישראל לפולין, גמר בליבו: להחזיר את כתב היד לבעלים וביקש מהאדמו"ר: לקחת עמו ולמסור לאמרי אמת.
למרבה הטרגדיה, כאשר דרך הרבי מקרלין על אדמת פולין פרצה המלחמה הנוראה! נשתבשו הדרכים, תוך זמן קצר נתפס על ידי הרשעים ונשרף על קידוש שמו יתברך (הי"ד) מבלי שהסתיע בידו להעביר הפיקדון לבעליו.
נעשו חיפושים רבים אחר הכתבים הנעלמים, היקרים והנדירים ועקבותיהם אבדו בלי שוב.
כאשר עלה האמרי אמת לארץ ישראל אחרי שהצליח להמלט על נפשו בניסי ניסים! נכנס אליו רבי ליפא והתנצל מעומק ליבו על אובדן הכתבים.
הרגיע אותו האמרי אמת ושאל: 'האם לפחות הסתכלת בכתבים? אתה זוכר דבר מה מהם?'
פרש רבי ליפא את ידיו וענה: 'שאינו זוכר מאומה ממה שכתוב שם!'
אמר לו האמרי אמת: 'אני זוכר משם רק מה שכתב מורנו רבי חיים ויטאל בהקדמה לספר, כאשר הוא סיים והשלים לכתוב חיבורו, התנמנם על מושבו ובחלומו התחדש לו פירוש על הפסוק בסוף פרשת מקץ: "יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם" (בראשית מד, ד)
הקשה המהרח"ו (ר' חיים ויטאל): מדוע מדגיש הכתוב: 'כי הם לֹא הִרְחִיקוּ בטרם ציוה יוסף: 'לרדוף אחריהם!'
ונתגלה לו בחלום לתרץ: נפסק בשולחן ערוך אורח חיים קי' שהיוצא מן העיר צריך לומר 'תפילת הדרך' אחר שהרחיק פרסה מן העיר.
ציווה יוסף לעבדיו: 'שימהרו להשיג אותם בטרם יאמרו תפילת הדרך! כי אחרי שהתפללו - תפילתם תעשה פירות! והם לא יצליחו לעשות להם שום דבר רע, להזיק להם בשום אופן'.
'ואני אומר' הוסיף האמרי אמת: 'שזוהי הסיבה לכך שיוסף הורה לעבדיו: "מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת" (בראשית מד, א) המטרה: שלא יכלו למהר לחזור לארץ ישראל! אלא ילכו לאיטם מחמת כובד המשא!! ואז יספיקו עבדיו להשיג אותם טרם יספיקו להגיד 'תפילת הדרך'.
צא ולמד מה עצומה ההגנה שמעניקה לאדם תפילה מפני הפורענות! כשאדם שופך ליבו לפני השם יתברך - מובטח הוא שיענה!
עלינו להאמין בכוח התפילה ולהחשיב אותה ביותר, לגשת אל הקודש בכובד ראש! ולנצל את המתנה העצומה שנתן לנו הבורא לדבר עמו בכל עת ובכל שעה! כוח התפילה מועיל בכל מצב, גם כשאנחנו לא רואים שום מוצא מבעיה כל שהיא! לקדוש ברוך הוא יש דרכים אין סוף להושיע.
בירושלים של מעלה התגורר החסיד רבי בריש קורנבליט זכרונו לברכה
קהל: אהבה ויראה.
לפרנסתו עבד כקצב, כינו אותו: 'רבי בריש קצב'. באחד הימים עמד על משמרתו בחנות, התעוררה לו שאלה על עוף, הניחו בצד, אחר כך ישאל חכם. בינתיים נכנסה אשה ביקשה לקנות עוף. ראתה את העוף המונח בצד. שאלה: 'אם היא יכולה לקחת אותו?'
רבי בריש היה מקפיד על שמירת העיניים! והוא לא ראה על איזה עוף היא מצביעה ואישר לה לקחת. איך שיצאה, קלט: שהיא לקחה את העוף הבעייתי! מיהר לצאת אחריה, להתנצל על הטעות כמובן, אבל לא מצא אותה. יראה עצומה מלאה אותו על התקלה שיצא מתחת ידו, סגר את החנות, הלך לבית המדרש, שפך ליבו בפרקי תהילים עשרים (20) דקות בכה מעומק ליבו! מתחנן לבורא: 'לא לעבור על לאו של: "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד).
כעבור זמן שבה אליו, רוחו חזר לחנות מתוך אמונה: שהשם ישמור אותו מהתקלה! וראה איזה פלא!! לא עבר זמן רב והאשה נכנסת לחנות, היא רוצה להחזיר את העוף; משום שהיא ראתה שחתול אוכל ממנו!
איזה שמירה! אה? אבל מעניין, מה זה חתול אכל לך את העוף! מה את מחזירה את העוף?! ו... השם שחתול אכל לך את העוף, הוא לא אמר אף מילה! זה טוב שהחתולה שהיא באה גם כן.
נס! נס לנגד עיניו!! אבל זה לא נס, זה כחה של תפילה, אם התפילה יוצאת ממעמקי הלב - רואים ישועה! ישועה לאלתר. כל תפילה עולה עד כיסא הכבוד ועושה פירות.
מה לנו יותר מ: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט, יז) אומרים חכמים במדרש: 'קשה היא התפילה, שביטלה את הגזירה!' לתפילה יש כוח לבטל גזירות; היתה גזירה בשמים: רחל תנשא ליעקב. ולאה לעשו; שני (2) בנים ליצחק - שתי בנות ללבן; הגדולה לגדול הקטנה לקטן. לאה יודעת מזה, מתפללת בדמעות שליש! ריסי עיניה נושרים מרוב הדמעות ששפכה!! והתפילות שלה ביטלו את הגזרה והיא נישאה ליעקב. ועוד לפני אחותה רחל. ומכוח התפילות והדמעות זכתה להנשא לבחיר האבות! להימנות עם האמהות הקדושות!! והעמידה שישה (6) שבטים!!! ונקברה במערת המכפלה לצידו של יעקב אבינו בעלה!
שאלה: בפסוק בתהילים: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם" (תהלים קמה, יט).
יעקב, היה צדיק עצום! כוח התפילות שלו יוצאות מפה כזה, הוא יכול לגזור גזירות! הוא יכול לבטל, כל מה שיוצא מפיו של הצדיק - השם מקיים! דמותו חקוקה בכיסא הכבוד, הוא רוצה: להתחתן עם רחל! איך יכול להיות שלבן מצליח "להשחיל" לו את לאה?! מה, לבן מנהל את העולם?! הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם! הקדוש ברוך הוא ממלא "רְצוֹן יְרֵאָיו" אז איך יכול להיות שלבן מצליח לעשות בניגוד לרצונו של יעקב?!
נכון, יעקב בחיר האבות, נזר הבריאה! מתחשבים בשמים בתפילותיו וברצונותיו. אבל כשיש בחורה בארם נהרים בשם לאה שהסידור שלה רטוב מדמעות! והריסים שלה נשרו!! התפילות האלה מנצחות את הרצונות של גדול הדור!!! ומתגברות עליו.
'קשה היא התפילה - שביטלה את הגזרה!' והיא לא נישאה לעשו וגברה על רצונו של יעקב לשאת את רחל.
בזוהר הקדוש מסופר: 'שרבי אלעזר בנו של רבי שמעון (רשב"י זיע"א...) הלך עם קבוצת תנאים לבקר את רבי יוסף מפקיעין שהיה חולה ובתו של רבי יוסי עמדה בחוץ
ואמרה: 'שאי אפשר להיכנס! האבא גוסס'.
הוא עמד מאחורי הדלת ושמע את הבן של רבי יוסי עומד על מיטת אבי מתייפח בבכי!
ואומר: 'ריבונו של עולם! כתבת בתורתך: "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) אמא - כבר אין לנו, היא נפטרה! אבא משמש גם כאמא, איך אתה לוקח אותו?! משאיר אותנו ילדים לבד.'
והוא הצליח להחיות את אביו! אבא שלו מת, הצליח להחיות אותו. והוסיפו לו עוד עשרים ושתים (22) שנה שיוכל ללמד את הבן הזה תורה!!
אבל לקחו תמורתו חמש עשרה (15) אנשים! כי מידת הדין לא מוותרת על מה שמגיע לה. לכן כתוב: שגזירות... גזירות 'מעבירים'... 'מעבירין את רוע הגזירה!' לא 'מבטלים' מעבירים למישהו אחר: "וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ" (ישעיה מג, ד) מישהו צריך לבוא תחת האדם שניצל.
אז רואים: הכוח של תפילה! ילד מתפלל, אבא שלו מת והוא פונה לקדוש ברוך הוא - עשה רעש בשמים! 'איך זה? אתה מקיים את התורה! "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" ואתה לקחת לנו את האמא, עכשיו אתה לוקח את האבא?!' בוכה-בוכה! משתטח על אביו והועילה תפילתו והחזיר אותו לחיים.
'שערי דמעה לא ננעלו';
חכמים זכרונם לברכה אומרים: 'כשעלה משה רבנו למרום, אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'בוא ואלמדך מקצת מידותי; בשעה שאני רואה בני אדם שאין בהם לא תורה לא מעשים טובים והם בוכים ומתחננים לפני - אני כופל להם מזונותיהם!'
זאת אומרת גם בני אדם שאין להם זכויות, לא תורה ולא מעשים טובים, אבל בכוח התפילה, אם הם בוכים ומתפללים לפני - הם זוכים לפרנסה! תפילה מביאה פרנסה.
ועכשיו מספר המחבר על מעשה שקרה לילדה בת שלוש (3) בשכונה שלו, קבוצת ילדות שיחקה בקומת המחסנים באחד הבניינים בשכונה, נטרקה הדלת ברזל כבדה על אצבעותיה של הילדה הקטנה, עד שנוצר וואקום שקשה לפתוח את הדלת! מזעזע!!
הבהילו אותה ל: 'הדסה עין כרם' והרופאים קבעו: 'שהיא זקוקה לניתוח! כדי שהאצבעות תשארנה במקומם ולא יצטרכו לכרות אותן...' בעיה חמורה נוספת! העצבים נקרעו לגמרי, גם אם האצבעות תישארנה במקומן - הן לא תתפקדנה והילדה תישאר עם תשעים אחוז (90%) נכות כל ימי חייה!
אבל כיוון שהיד היתה נפוחה מאוד! לא ניתן היה לעשות ניתוח, שלחו אותה למשך מספר ימים והמליצו: לנסות לפנות לבית חולים 'אלין' שמה עושים טיפולים פיזיותרפיים. והדגישו: 'ספק גדול אם הטיפולים יעזרו במצב שכזה' ועוד הדגישו: 'שצריך לחכות שם זמן רב! קרוב לשנה עד שמשיגים תור...!'
עבר שבוע - שום דבר לא התקדם!
האמא אמרה לבעלה: 'אני נוסעת למירון!' ושם היא בכתה על הציון הקדוש!! שלוש (3) שעות תפילות ללא הפסק!!!
שבה הביתה וכמעט התעלפה! הילדה שוכבת במיטה מחזיקה בקבוק כשהיא מקפלת את אצבעות הידיים! האמא שאגה!! כל דיירי הבניין רצו: 'נס! נס!!'
הבעל הגיע במרוצה והוא רואה את הדברים, שניהם בוכים כמו ילדים קטנים! שבוע שלם הסתובבו עם ילדה בלי יד - ולפתע היא עושה 'שלום' באצבעות כמו כל הילדות.
בזה לא תם הסיפור, למחרת מקבלים טלפון מבית חולים 'אלין' ומתבשרים: 'בדרך נס! התפנה תור לרופא מטפל, לבוא עם הצילומים'. הגיעו בשעה שנקבעה, הרופא מעיין בצילומים, מסתכל על היד של הילדה, מכניס אותה לספל עם מים קרים
תוך שהוא מפטיר: 'זה מתקדם'
אחרי כן הוא פנה לעיין בצילומים, מסתכל שוב ושוב, מסתכל על היד, מסתכל...
פתאום העווה את פניו וצעק על האמא: 'שקרנית! הבאת לי צילומים של ילדה נכה!! זאת לא הילדה שיושבת כאן! למה את מבזבזת את זמני היקר על השקרים שלך?!'
היא נפגעה מאוד!
'אדוני הרופא, לא שיקרתי במאומה! הנה, הנה!! תעודת זהות של הילדה'
הרופא היה בהלם!
בסופו של דבר: לא היה צריך נתוח ולא פיזיותרפיה.
במשפט אחד לסיום מכלי ראשון: 'אחרי כמה חודשים נולד להם תינוק, הילדה שנפצעה לומדת באותו גן בו לומדת הבת שלי' מספר הרב: 'באחד הימים הזמנו אותה לבוא לביתנו אחרי סיום הגן, כדי להקל על האמא היולדת. ואני רציתי מאוד לראות את הנס בעיניים!
ביקשתי מהילדה: שתראה לי את היד שנסגרה עליה הדלת.
הילדה פשטה את שתי (2) הידיים מול עיניים
ואמרה: 'אני לא זוכרת באיזה יד זה היה!' לא נשאר סימן!!
הרופאים אמרו: '90% נכות! ניתוח, טיפולים לא יעזרו! פיזיותרפיה, אין סיכוי, אין תקווה...'
אבל יש תפילה! תפילה במירון שלוש שעות, בוכים כמו שצריך - לא חוזרים ריקם.
(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו אחר תפילת הנץ החמה): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) (ראה סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
לא חייבים רק שלוש (3) תפילות ביום; שחרית, מנחה וערבית 'הלוואי ויתפלל אדם כל היום!' כל רגע אתה יכול להוציא מילים מהלב! לבקש!! מה שאתה רוצה, הקדוש ברוך הוא שומע, שום תפילה לא חוזרת ריקם! אבל אם זה בא מקירות הלב! אם זה בא חפיף דליל - זה יעשה משהו... אבל לא תמיד באותו זמן ולא תמיד כמו שאתה זה... אבל אם זה כמו שצריך...! כמו שחזקיה המלך 'מקירות ליבו' - "וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (מלכים-ב כ, ב) - הוסיפו לו חמש עשרה (15) שנה!!
אחרי שהנביא אמר לו: "כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (מלכים-ב כ, ב)
שמעתם?
תפילות! תפילות!! תפילות!!!
ואמרנו (בשיעור אתמול 30.6.24): שצריך להתפלל על כל המנהיגים של המדינה הזאת - שיחזרו בתשובה! אולי התפילות שלנו יעזרו להם... אולי, כי ראינו: שגם תפילה להחזיר בתשובה מתקבלת! אפילו שיש בחירה לאדם, יכולים לעזור לו, אולי יסתובב להם הראש, מי יודע?
מה אתם אומרים? מישהו כבר התחיל! אמר לי כבר אתמול: 'שהוא התחיל!' נראה בימים הקרובים איזה שינויים יהיו.
'הריני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא, בשמחה דאורייתא, "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד" (משלי יא, יז) דאורייתא, כיבוד אב ואם דאורייתא, ולעשות נחת רוח...