הרבנות מקברת את בעליה

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

עידן בן מדלן בריאות איתנה יעלה מעלה מעלה בתורה מתוך יראת שמיים טהורה אמן ואמן

אנדלאו בן סנטיוך

יזכה לבריאות הנפש והגוף חוכמה בנבודת פרנסה בשפע

הצלחה ומעשי אדם חזרה בתשובה שלמה שלו ושל כל בני משפחתו אמן.

אמן.

בתיה בת

יהרב לט

תזכה לחזור בתשובה שלמה מהירה תעלה מעלה מעלה בעבודת ה' בשמחה גדולה

עלייה רוחנית מתמדת תזכה לזיווגגון מכפז

צדיק ובן תורה אמיתי תגדל ילדיה לתורה ומצוות מידות טובות

אמן

אריאב בן נצחיה

השם ישניא את הגויה עליו ויעזוב אותה מהרה

יזכה לחזור בתשובה שלמה להקים מעט נאמן בישראל עם אשת חיל אמיתית אמן.

הרבנות מקברת את בעליה

אנשי הקדוש אומר הקדוש ברוך הוא ציווה את משה רבנו למנות נשיאים לכל השבטים

וציווה שהנשיאים יתלו עליהם תפקיד

שאו את ראש כל עדת בני ישראל

הם אחראים לכנס את הקהל ולמנותו

למה לא קיצרו את התהליך?

יכלו לקרוא לכל העדה

לכנס אותה

ובאותו מעמד כבר לבחור את הנשיאים.

אומר אנשי הקדוש משה רבנו נזהר לא לפגוע בשום אדם.

אם היו ממנים מנהיגים באופן פומבי

לפני כל העם

אז כמה מגדולי העם היו נפגעים

למה הם לא נבחרו?

לכן בחרו את הנשיאים בפני עצמם, לא בפני כולם, כדי לא לבייש את מי שלא נבחר.

ממש כמו הבחירות לכנסת או הבחירות לרבנות.

והנה במשנה במסכת עבור נאמר

שמעיה אומר

אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות.

למה לשנוא את הרבנות?

במסכת ברכות

נה כתוב שלושה דברים מקצרים ימיו של אדם,

אחד מהם המנהיג את עצמו ברבנות.

וואי וואי וואי, למה כולם רוצים לרבנות?

והביאו חכמים זיכרונם לברכה,

ראיה מיוסף ואחר.

יוסף היה קטן שבאחים.

חוץ מבנימין.

אף על פי כן הוא נפטר לפני כולם בגיל 110,

בו בזמן ששאר אחיו עברו את גיל 120. וזאת למה?

כיוון שהנהיג את עצמו ברבנות,

שכן היה מלך.

יתר על כן במסכת פסחים פז הוסיפו אוי לה לרבנות,

שמקברת בעליה.

הראיה,

הנביא ישעיה ראה בימי חייו ארבעה מלכי יהודה, עוזיהו, יוטיו,

אחז וחזקיהו.

הרבנות מקברת.

בערם מאירי,

אף על פי

שמלך צריך להראות מלכותו,

כנראה שמלכים אלה התגאו יותר מדי.

ואם כן,

למדנו צריך לשנוא את הרבנות ואת השררה,

כיוון שמקצר את ימיו של אדם ומקברת את בעליה.

במסכת סנדרין יד כתוב שריבי זירה היה מתחבא שלא יסמיכו אותו לרבנות.

כיוון שריבי אלעזר אמר, לעולם הביא קביל וקיים.

רשי אומר, לעולם תהיה אפל, מוסתר,

ואז תתקיים, אז תחיה.

משום שהרבנות מקברת בעליה.

אמר, שם הוסיף בחינה נוספת.

בזה שהוא מצטנע,

לא תשלוט בו עין הרע.

אבל אחרי שריבי זירה שמע פסק הלכה נוסף,

שאמר רבי אלעזר, אותו רבי אלעזר,

שאמר, לעולם הביא קביל וקיים,

על ידי שתהיה מוסתר תחיה,

הוא בעצמו אמר,

אין אדם עולה לגדולה,

אלא אם כן מוכלין לו כל עוונותיו.

הלך ריבי זירה,

המציא את עצמו ומינו אותו לרבנות.

בתמוה,

אם הרבנות מקצר את ימיו של אדם ומקברת בעליה.

יש פה סתירה מדברי רבי אלעזר על רבי אלעזר.

אז מה זה? רבנות זה טוב או לא טוב?

גמרא נוספת, הוריות יוד.

מסופר שרבן גמליאל ורבי יהושע הפליגו בספינה.

רבן גמליאל

נשא בהמתחתו לחם,

ואילו רבי יהושע הביא לחם, אבל הביא גם קמח.

במהלך הנסיעה טעתה הספינה.

ההפלגה התארכה מעבר לזמן,

הלחם עזר לכולם,

אבל רבי יהושע שהביא עימו קמח הכין לחם חדש,

ונתן גם לרבן גמליאל.

שאל רבן גמליאל,

איך ידעת שההפלגה תתארך

והבאת קמח בנוסף ללחם?

אמר לו, יש כוכב שעולה פעם בשבעים שנה ומטעה את הספינות.

הבן איש חי ובן יהויודע מסביר,

יש שני כוכבים קבועים בשמיים, כוכב הצפון,

ויש עוד כוכב שהוא לדרומו של עולם.

כל ספן צריך להיצמד תמיד לכוכב הצפון,

שכן אם תתהפך הספינה הכוכב ייראה למעלה בצד השני ויבחין מיד בטעותו.

אבל אותו כוכב שעולה פעם בשבעים שנה הוא נראה בדיוק כמו הכוכבים הללו והוא מבלבל את הספנים.

אמר לו רבן גמליאל, רבי יהושע,

הלוא אתה כל כך חכם,

מדוע אינך נאלץ להפליג

כדי להתפרנס?

יכולת להתפרנס מהחוכמות שלך בארץ ישראל.

השיב לו רבי יהושע,

עד שאתה שואל עליי,

תבדוק מה קורה עם התלמידים שלך.

יש לך שני תלמידים.

רבי אלעזר בן חיסמא

ורבי יוחנן בן גודגדה.

שניהם עניים מרודים,

בדיוק כמוני,

והם חכמים לא פחות ממני,

עד שהם יודעים לשער כמה טיפות יש בים בחוכמת התשבורן,

ואין להם פת לאכול

ולא בגד ללבוש.

שמע רבן גמליאל, נשיא ישראל את הדברים.

כשירד מהספינה שלח לקרוא להם

למנות אותם רבנים,

שיהיה להם פרנוזה.

אבל הם לא באו.

שלח להם פעם שנייה.

ואז הוסיף משפט

כי מדומה לכם ששררה אני נותן לכם,

עבדות אני נותן לכם.

לפי זה מתבאר

מתי הרבנות מקברת את בעליה?

מתי צריך לשנוא אותה?

ומתי להפך?

מתי מוחלים לו על כל עוונותיו?

כאשר המטרה של הרב זה גאווה וכבוד,

שכולם יהיו כפופים לו,

הרבנות תקבור אותו,

ויתקצר את ימיו.

לכן, נקטו חכמים, המנהיג את עצמו ברבנות.

לא את הציבור הוא מנהיג,

את עצמו הוא מנהיג.

המטרה שלו זה המשרה, הכסף והכבוד.

משום כך היא מקברת את בעליה,

כי הוא מרגיש בעלים,

מלך,

נשיא, ראש אישי,

ולכן המשרה תקבור אותו.

תודה.

זו הסיבה שרבי זירא,

רבי אלעזר

ורבי יוחנן

ברחו מהרבנות.

הם לא רצו כבוד,

העדיפו להיות אפלים ונסתרים,

אבל לחיות.

אבל כאן גילו רבי אלעזר ורבן גמליאל שיש עוד סוג של רבנות.

אתה לא מלך עליהם,

אתה עבד שלהם.

רש״י אומר, עבדות אני נותן לכם, כלומר עול רבים יש עליכם.

ומוסיפה מאירי,

המטרה אינה צריכה להיות הכבוד,

אלא עבדות, לשרת את הציבור ולהציל עשוק מיד עושקו.

כיוון שזו המטרה,

על הרב לתת את כל-כולו לציבור,

24 שעות ביממה מטרידים אותו לפסוק דין,

לפשר בין הניצים,

לגשר בין משפחות, למצוא פתרונות בכל התחומים.

אין לו זמן לעצמו שכן הוא שייך לציבור,

עבד לכלל.

ממילא מובן היטב,

למה הוא זוכה לשכר כל כך גדול שמוחלים לו את כל העוונות?

לא די שהוא זכה במשרה רמה,

עוד נותנים לו כזאת זכייה למחולות עוונות?

אבל הביאור הוא, מאחר והוא הפך להיות עבד לכלל,

יש פה אדם חדש,

כמו תינוק שנולד,

כמו גר שנתגייר,

כי עד עכשיו הוא היה ברשות עצמו בן חורין,

והיה עם הזמן שלו עושה מה שהוא רוצה.

עכשיו,

כל הזמן, הכוח, המרץ, הכישרונות,

הכל שייך לכולם.

או בנוסף לכך,

הוא מבין שאין מקום לגאווה,

ואין הזדמנות לגדולה,

אלא המטרה להיות שליח המקום

במלוא מובן המילה לשרת את בניו של הקדוש ברוך הוא.

אדם כזה,

שמוכן להיות עבד עבור הכלל,

ובחר בעבדות במקום במלכות

פשוט

שהוא זוכה למחילת עוונות.

הציבור רוצים רב עם סייעתא דשמיא,

רוצים רב שאין עליו קפדה מן השמיים,

והנה זוכים לרב מיוחד שהפקיר את חירותו,

הכניע את יצר הגאווה,

ולכן בדין הוא שהוא זוכה למחילת עוונות גמורה.

אז רבנות, כשהיא לצורך כבודו של הרב ותו לא,

מקברת.

אבל אם הוא עבד לכלל,

עכשיו צאו וראו כל אלה שרצו להיבחר להיות רב עיר ורצו להיות רב ראשי,

איפה הם פנויים לכלל כל הזמן?

תבדקו,

תנסו לפנות,

ותראו כמה הם פנויים בשבילכם.

חה, חה, כל יום פתוחה!

והכל יטש למחוכה,

והכל יטונו, והכל יטונו,

אין קדוש כאשר.

והכל יטונו,

והכל יטש למחוכה,

והכל יטונו, והכל יטונו,

והם קדוש כאשר.

חה, כל יטונו,

ישנם בטוחה ועד כל אחד, כל אחד, כל אחד, כל דבר מצוק.

אין קדוש כאשר.

אני הייתי מעמיד אותם בניסיון.

יש

כל יום-יומיים אני מקבל.

פלונית לא יכולה לישון, נא לברך אותה. פלונית, כואב לה שיניים, לא יכולה לברך אותה. אותה או פלונית?

פלונית מרגישה בבטן ככה, נא לברך אותה.

ככה וככה, כל יום-יומיים אני מקבל

על אותה פלונית

כל דבר. היא מבקשת ככה, היא רוצה ככה, היא אומרת ככה, היא לא מרגישה ככה, אצלך ככה, וככה ככה.

ככה.

שנה, שנתיים.

לפני שבוע, תשאול אותה.

הרי שלוש בקשות יחסו.

זה רק אחת.

יום טוב.

הרי נמכווני בצד חכמים, דאורייתא בשמחה, דאורייתא, גומי נפשו, יש אסת דאורייתא, כבד את אביך ואת אמך, דאורייתא, לאסון נחתרו על התנא הקדוש יוסיף תותיו, דבימון בקיר, והרבי יחנן יהודי עכשיו.