ענוה

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום חיים בני שכר שוקר תה נשמתו צרורה בצרור החיים ויקום מהרה בתחיית המתים אמן אמן מרדכי בן מסעודה זכה לרפואה שלמה ותצא צא ממנו המחלה ותעבור לארדואן מהרה אמן אמן דבורה בתמו ובעלה יזכו לרפואה שלמה במהרה בכלל עמו ישראל אמן אמן אלכסנדר ניסים בן נילח יזכה להיות עבד השם צדיק מוחלט לגמול חסדים עם הבריות ויזכה לעולם הבא בנבריאות והצלחה וכל לישועות ולעילוי נשמת מאיר בן פורטונה מנוחתו עדן אמן אמן

אנחנו לומדים עכשיו את נושא הענווה

במסכת פסחים סח אמרו חכמים זכרונם לברכה שרב יוסף חגג את חג השבועות באופן מיוחד מאוד וזאת משום שבזכות היום הזה הובדל והתעלה לה מעל כולם ונעשה גדול הדור הוא רואה פלא במסכת סותטה מט אמרו חכמים מי שנפטר רבי יהודה הנשיא בטלה ענווה אמר רב יוסף אל תשנו משנה זו דיקה יש אותי איך אתם אומרים מי שנפטר רבי יהודה הנשיא בטלה ענווה אני פה גם אני ענב וואי במסכת תוריות מגלים לנו חכמים את עוצמת הענווה של רב יוסף הוא ויטר והניח את הנשיאות לרבא אף על פי שהוא היה גדול ממנו שכן סיני עדיף מעוקר הרים אם כן אף על פי שבאמת הוא היה עין ותן איך ייתכן שהוא התפאר שהינו בעל ענווה ואמר על עצמו שהוא עניב כמו רבי זה לא עולה בקנה אחד יתר על כן רב יוסף הכיר את מעלתו וידע שהוא מורם מעם אם כך זה לכאורה סותר את המושג ענווה כי ענווה לכאורה זה שפלות ההפך מרוממות הקושיה הזאת קשה מאוד עד כדי כך שהגאון מוילנה מתרץ שהיה המורה בירושלמי ששמו אנה יש בירושלמי תנש קוראים לו אנה זאת אומרת הוא מוציא את דברי הגמרא מן הפשט שרב יוסף לא אמר על עצמו דאיקה אנה אלא דיקה אנה אותו תנא קדוש שקוראים לו אנה שהוא עין ותן ואז ממילא אין קושיה עד כדי כך נדחק הגאון מבינה טוב אם אנחנו מקשים עליו בוא נקשה גם על הלל הזקן בעירובין יג מסופר על ענווה יתרה של הלל שדווקה אפילו בתלמידים שלו כי נפסקה הלכה כבית הלל בית הלל זה התלמידים מפני שהיו נוחים ועלובין ועוד אומרים בשבת לא לעולם יהה אדם ענוותן כהלל ומביאים בגמרא שלושה מעשים שהיו להלל עם שלושה גויים אחד רצה להקניט אותו בשאלות של הבל בערב שבת כשהוא רוחץ לקראת שבת השני כפר בתורה שבעל פה והשלישי ביקש להתגייר ובלבד להיות כהן גדול לכל השלושה השיב הלל בענווה ובשלווה עד שהם נזדמנו למקום אחד וברכו את הלל שהענווה שלו קרבה אותם תחת כנפי השכינה הם התגיירו בזכות הענווה שלו אם היה דוחה אותם לא היו מתגיירים בסוכה כח הפליגו חכמים בשבחו של הלל תקשיבו טוב אמרו 80 תלמידים היו לו 30 מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו ו-30 מהם ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן גדול שבהם רבי יונתן בן עוזיאל וקטן שבהם רבן יוחנן בן זכאי אם זה התלמידים מי הרב עם כל גדולתו של הלל הזקן היה עניו ביותר הוא חי 120 שנה כמו משה רבנו ויה ענה ו אז פלא במסכת סוכה נג אמרו חכמים הלל הזקן היה משורר בבית המקדש בשמחת בית השובה ואומר אם אני כאן הכל כאן ואם אני כאן מי כאן וואו וואו וואו מה זה מה זה לא נשמע מה גאווה אם אני הוא לא אמר כמוני כן אבל גם אם הוא יגיד את זה בעדינות אם אני כאן כאן איך לא תגיד זה בעיה ובמסכת אבות אמר הלל אם אין אני לי מי לי זה לא סתירה לענווה אז יש לנו בעיה לך אורה עם רב יוסף יש לנו בעיה עם אמירות של הלל בספר אבני נזר עוד מוסיף וטמע גם על משה רבנו אדון הנביאים התורה מעידה עליו האיש משה עניו מאוד מכל האדם האם לא ידע משה רבנו את רום מעלתו הוא לא ידע שהוא האדם היחידי שקיבל תורה משמיים מה הוא לא יודע שהוא היחידי שעלה למרום 120 שנה והוא שמע מפי הגבורה ממש את התורה מה הוא לא הכיר שהוא הגואל של ישראל והמנהיג הגדול שנאמר עליו איש האלוהים חציו איש וחציו אלוהים והוא בעצמו כתב ולא קם נביא בישראל כמשה אם כן ידע גם ידע שאין כמוהו בנבואה אז איך זה עולה איך זה עולה עם ענווה אומר האבנינזר אין ידיעת האמת סותרת להרגשת הענווה ושברון לב הידיעה מי אתה זה במוח אבל השפלות והקניעה זה בלב וצריך הגיעה רבה להבין את הדברים עומק הדברים מתבארים בבעל התניה ל במסכת אבות אמרו חכמים אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו למה לא לדון את החבר כי מקומו גורם המקום גורם כלומר אדם שצריך להתייגע בפרנסה הוא הולך בשוק ורצות לו תמונות העין רואה והלב חומד אי אפשר לדון אותו כמו אחד שיושב בבית המדרש ולא נתקל בשום דבר כי לכל אדם יש מקום אחר בעבודה אחרת בדרכי השם לכן אפילו משה רבנו אדון הנביאים מנהיג ישראל נותן התורה הרגיש עצמו שפל יותר מהיהודי הפשוט ביותר בדור המדבר שלח נביא תשלח כל אחד יותר ראוי ממני כך אדם משוק למה הוא טלה שכל המעלות שלו זה בחסד השם השם קרב אותו קרבה יתרה עד שהוא זכה לעלות למרומים לקבל תורה ודיבר עמו בכל עכשיה נמצא תדיר בו אל מועד מנותק מחיי עולם הזה האור יהל אומר בעל ענווה אמיתי מכיר במעלות ובכוחות נפשו אבל הוא יודע שכל המעלות מעת השם ואינם שלו אל התהל חכם בחוכמתו אל התהלל גיבור בגבורתו אל התהלל עשיר בעושרו כי אם בזאת תהלל המתהל השכל וידוע אותי וכך הדברים באיגרת הרמבן וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך ואפילו אם אתה חכם עשיר וצדיק ממנו חווה עליך להרגיש שהוא גדול גדול ממך מוכח אם כן שמעלת הענווה היא כלפי כל אדם ואדם לא רק כלפי הקדוש ברוך הוא היכן האמת הלא אתה הוא זה שגדול ממנו באמת משיב הרמבן חשוב בליבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך שאם הוא חוטא הוא שוגג אבל אתה מזיד שכן הוא נאלץ להתרוצץ בשוק לפרנסה והמקום שלו מלא ניסיונות הוא שוגג אתה אם אתה גדול ממנו איפה המקום שלך בית המדרש זה מתנה מאת הבורא יתברך ואם כן לפי רום המקום ככה הדרישה ממך לעבוד השם בדרגה גבוהה יותר לכן אתה מזיד מה התבר שאדם בעל ענווה יודע את רום מעלתו וזה לא סותר המוח יודע אבל הלב נש שבר ושפט ומוכיח מהרמבן שחייב כל אחד להרגיש ענווה ונחיתות לא רק כלפי הקדוש ברוך הוא אלא כלפי כל אדם ואדם משום שהמקום גורם לכן אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו בזה אפשר להסביר את מה שכתוב במקום שבעלי תשובה עובדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד במקום אתה היית במקום שלהם אתה עשית עבירות כמו שלהם אתה נמלטת מהעבירות האלה אתה פעם שיברת את היצר הרע שלך כמו שהם שיברו הם טעמו טעם חטא וחזרו בהם אל תדון עד שתגיע למקומו מי אמר שתעמוד מזה פעם הבאה היה לה אחרי זוג קילומטרים וראה שהם לא עשו שום מעשה אסור והוא נדהם הוא אמר על עצמו שהוא לא היה עומד בזה לא יאומן כיסופר על כן כתב בספרי צדיק כל אדם צריך להרגיש בליבו פנימה שהוא עדיין לא יצא ידי חובתו בעבודת השם וככל שהמעלה גבוה גבוהה העבודה במעלות התורה וה צריכה להיות דרגה גבוהה יותר לכן משה רבנו והל הזקן ורב יוסף לא התגאוו על שום אדם הם הרגישו ענווה אמיתית הם ידעו במוחם שהם גדולי הדור אבל ליבם היה שפל ביותר כלפי כולם למה הם ידעו שזה מתן קטנה מאת הבורא יתברך המקום שהם נמצאים זה בית המדרש והם מבינים שאולי הם קיצרו בעבודתם ועשו פחות מודי פשוט שהוא פועל בכלים הפחוטים שבידיו יותר מהם כי גם אותו יהודי התגבר מעט על יצרו יכול להיות שכבר עלה במעשיו עליהם מה יש לנו יותר מרבי אלעזר בן דורדיה שכל ימיו חטא חטא חטא בעריות וברגע אחד קנה העולם העליון ונקרא רבי ז אתה אומרת אדם הכי פשוט אחי זה יכול להיות שבמעשה 1 2 3 שהוא משבר את יצרו מעל כוחו הוא עובר בזה את מי שיש לו עוד מקום לעלות כמו הרשג הקד קדוש שאמר שהוא חוזר בתשובה כל יום כי עבודתו של היום בהכרה היא יותר משל אתמול אז אתמול הוא עבד את השם פחות ביום היר אותו יותר צריך לעבוד אותו יותר עשה תשובה על זה לכן הם הסכילו שאולי לא יצאו ידי חובתם ערך האדם זה לא לפי מדרגתו אלא לפי יעודו מי מי אמר לך איזה מדרגה הכינו לך מי אמר לך אתה צריך לעבוד ולעמול ולעמול ולעמול למלא את היעוד אם אדם נולד בעל מידות מגונות במקום שפל בחייה מלאה ניסיונות עם תנאים קשים לעבודת השם והוא מתגבר אפילו מעט שכרו מאוד על פי זה מבאר השם ישמואל חידוש נפלא ידוע לשון בני ישראל מורה על חשיבות ועל לשון העם ממש להפך לשון עמימות כמו שפירש רש"י העם זה מורה על רשעים ויה עם כי מתעוננים מה יעשה לעם הזה העם הרעזה כותב הזוהר הקדוש ושלח פרעה את העם אף על פי שיום יציאת מצרים חג גדול שמחה וצהלה כתוב ויהי לשון צער למה כיוון שפרעה שלח את העם את הערב רב הרשעים השפלים הם חטאו בעגל ויקהל העם על אהרון הם חטאו בבנות מואב ויח חל העם לזנות אז פלא גדול מספר פסוקים קודם מתן תורה התורה בהתחלה מקלשת את עם ישראל אומרת ויחנ שם ישראל נגד האר לשון בני ישראל מובא בפסוקים כמה פעמים ועוד נקראים עם סגולה ממלכת כהנים גוי קדוש מגיע הרגע של מתן תורה פתאום חוזר את התורה ואומרת העם לא פעם לא פעמיים 21 פעם כותבת התורה עם לך אל העם וקידשתם והגבלת את העם ויקדש את העם רדע את בעם ועוד ואחרי עשרת הדיברות מה כתוב וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים וירעם וינועו ויעמדו מרחוק בסוף סוף היא חוזרת ואומרת כמר אל בני ישראל מה זה תמיהה רבה איך ייתכן שבזמן השיא מעמד הר סיני והקידושין בין ישראל לקדוש ברוך הוא קורא להם הכתוב העם ועוד מודגש התורה מחשיבה אותם קורה להם בהתחלה בני ישראל וכשמסיימת קורה להם בני ישראל ובאמצע כותבת 21 פעם העם מה ההבנה בזה מתרץ השם משמואל יש ענווה חיובית ויש ענווה גרועה מכל רב יוסף החשיב עצמו לבעל ענווה והתפאר בזה אבל זה לא סותר את עצם הידיעה עלרו מעלתו כי הידיעה היא במוח והרגשת השפלות היא בלב אבל יש ענווה גרועה מכל מי שמרגיש עצמו שפל וחסר ערך ומסתפק בהרגשה זו ומקבע אותה בליבו וחש כל הזמן שהוא כל כך פחות עד שאין לו רצון להשתפר ולהשלים את עצמו מה אני חיי אני יכול להיות זה אני יכול ללמוד אני יכל אני לא שווה שום דבר אני אפס אפסים פשוט שבפשוטים זה גרוע ביותר זה ענווה פסולה בעל ענווה אמיתי אדם המרגיש שפל בליבו ולכן בוערים בו הרצון והשאיפה להשתפר זה המעלה כי אתם המעט מכל העמים אומרים חכמים אתם ממעט ממעטים את עצמכם זה אני אוהב שאתם ממעטים את עצמכם זאת אומרת אתם יודעים את המעלה שלכם אבל אתם ממעטים את עצמכם ושואפים לעלות למטה אז עומק ההרגשה צריכה להיות שעם כל החוכמה הלימוד והדבקות בקדוש ברוך הוא והמידות הנפלאות זה עדיין מעט ממה שיש לשאוף להבם ובזה תמון ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם הגויים קרועים עשו מלשון עשוי כבר מוכן לא צריך כלום לעשות מלא שערות מלא זה הכל זה עשוי כבר הגוי מרגיש שלם מושלם כל נוכרי שמצליח מעסקיו מתגאה אני אני תראו מאסק א זה כמו ילד קטן מפגר קופץ זה אך עם ישראל מרגישים מההפך לגמרי עוד רבה הדרך להיות מושלם בעבודת השם זה הענ שהוא יודע שיש עוד הדרך רחוקה אז אמרנו יש שני סוגים של ענווה מעולה ביותר שזה עם רצון להשלים את עצמו והגרועה ביותר שהוא לא רוצה לפעול כלום משום כך כשנקראים העם זה מורה על הרשעים של ישראל לשון עמימות שפלות רוחנית בלי רצון להתקרב לקדוש ברוך ברוך הוא חוץ ממקום אחד במעמד הר סיני שמה משבח אותם הבורא וקורא להם עם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש ואחרי כזה קילוס ודאי שהעם אינו אינו מורה הלשון הזה על שפלות של רשעים אלא הפך גמור רוצה הקדוש ברוך הוא להדגיש עם ישראל שפלים לת תבותא הם בעלי ענווה אמיתיים כולם משתוקקים לקבל תורה לכן הם אמרו נעשה ונשמע ועוד רצו רצוננו לראות את מלכנו לא הסתפקו בקבלת תורה מפיו של משה רבנו ביקשו לשמוע ישירות את הבורא כירצונם להשלים עצמם להתעלות לכן הם נקראו העם לשון עמימות מורידים את עצמם אבל שואפים [מוזיקה] לגדולות העם הזה בעלי הענווה שרוצים להשלים את עצמם לכן כדי להדגיש שלא רק המנהיג בעל ענווה אלא כלל ישראל היו בעלי ענווה הדגישה תורה העם העם העם 21 פעם אבל קודם קראה להם בני ישראל בעם סגולה וגם בסוף קרא להם בני ישראל מתי נפסק שהם נקראו העם בשעה שאמרו למשה נתיירנו דבר אתה עמנו כיוון שכך כבר לא רצו עוד להשלים את עצמם די השאיפה הייתה קודם שהשם ידבר אחר כך הם עצרו אמרו די דבר אתה עמנו זה ירידה זה כבר לא שאיפה מצב כזה לשון נעם עלול להורות על שפלות של רשעים לכן חזרה התורה ואמרה בני ישראל שמנה להם נותר לנו לברר אז מה הייתה הכוונה של הלל שאמר אם אני כאן הכל כאן אם אין אני לי מי לי אומר רש"י במסכת סוכה נגלל הכריז לא על עצמו הוא הכריז בשם השם אם אני כאן הכל כאן כלומר כל זמן שאני חפץ הקדוש ברוך הוא בבית הזה והשכינה שלי שרויה בו אז יהיה כבודו קיים וכולם יבואו לכאן אם אין אני כאן מי יבוא לכאן והברתנור הבאר אם אין אני לי הכוונה אם אין אני זוכה לעצמי מי יזכה בשבילי הלל מדבר מבחינה רוחנית אם אני לא אשלים ואתקן את עצמי נפש רוח נשמה חיה יחידה מי תקן אותי עכשיו תשמעו באור מדהים בספר ברוך שאמר זה הבן של ערוך השולחן חידוש נפלא הוא אומר במסכת סוכה מ מבואר בגמרא שהיו מקיפים את המזבח ולדעת רבי יהודה אמרו אני והוא הושיענה מה הפירוש אני והוא רש"י מחדש זה גימטריה אנה אדוני במקום לומר אנה אדוני הושיענה אמרו אני והוא או שיענה למה שיגידו ככה תגידונה אדוני למה צריך להגיד אני והוא בתוספות חלקו על דבריו של רש"י ובהרוש השמות אני והוא שמות קדושים בחומה שמות יד פסוקים יט עד כא יש שלושה פסוקים מדברים בעניין קריעת ים סוף וישא מלאך האלוהים ויבקעו המים כל אחד מהשלושה פסוקים יש לו 72 אותיות שמעתם על שם בן 72 עב שמות כשנוטלים אות מכל פסוק ישנם 72 שמות קדושים של שלוש אותיות כל אחד אז אם אתה מעמיד את שלושת את הפסוקים ואתה לוקח את האות הראשונה מכל פסוק יוצא א' נ ואם אתה לוקח את האמצעי יוצא שמה שלוש אותיות והוא שמות קדושים זה מה שכתוב אומרים התוספות אני והוא הושיענה זה שני שמות קדושים החזקוני אומר שב-72 שמות הקודש הללו הוא נבקע לכן בחג הסוכות שנידונים בו על המים מזכירים את שמות הקודש האלה אני והוא או שיענה מי שבקע את הים בשמות הקדושים הוא יתן לנו את הברכה של המים וכולי וכולי עכשיו נחזור לספר ברוך שאמר הוא מתרץ את כל הקושיות באחת אני הוא אומר זה השם של הקדוש ברוך הוא רק מה הורידו משמה ד' במקום אדנות בלי ד' זה אני והוא זה גם כן שם השם והורידו ממנו את הה כלומר זה שם קוד שם קוד לשמו של הקדוש ברוך במקום להוציא שם שמיים לבטלה השמיטו אות אחת אבל הכוונה היא לקדוש ברוך הוא אני והוא זה שם אדנות הביה הושיענה אדנות הביה הושיענה ממילא גם אצל הלל כשהוא שורר בשמחת בית השאבה הוא אמר אם אני כאן מי זה אני אדנות אם אני כאן זה שם אדנות רק בלי ד' ואם כן אמר הלל אם השם כאן הכל כאן לפי זה אם אין אני לי אותו דבר אם אין אדנות לי אם השם לא יעזור לי מי לי מי יכול לעזור לי רק השם יכול לעזור לי ואדרבה זה לא גאווה זה שיא השפלות והענווה וההשתוקקות והרצון להיות דבוק בשם יתברך אמן הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל להיות לוה והכל יהיה שחה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישב בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת מקורא עונג שבת תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקור עונג שבת מקדש מקדש מקדש שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעשן בתרני מכוון קקייםצך