חג השבועות

 - לא מוגה! - 

נציבי יום שולמית קרפיס בת שושנה תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים ותשובה שלמה לכל עם ישראל מהרה אמן אמן רה בת פניה יהיה לה לחץ דם בריא ותקין ולא גבוה גוף חזק ובריא אריכות ימים ושנים מופלגת מתוך בריאות אתנה מהרה אמן אמן יהודה בן אסתר חזרה בתשובה מהרה וזיווג אגון עם אשת חיל אמן פרות בת מרב תזכה יובנה לכל טובה וברכה ינצלו מבקש הרעב פרנסה בשפע בנחת בנקל בריאות שלמה בנפש ובגוף גאולה שלמה ברחמים האמת תצא לאור קללות יהפכו לברכות תשובה שלמה לכל המשפחה התחיל לדבר דברי תורה וחוכמה בתוך כלל ישראל מהרה אמן אמן לעלו נשמת שם עבת אברהם ונוחתה עדן אמן אמן ואמן

חג השבועות

תורה נאמר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, טו) הגמרא במנחות סכ ממחורת השבת אין הכוונה שבת ממש אלא יום טוב ראשון של פסח נקרא שבת ועל כן למחורת הפסח בא' לכל המועד פסח מקריבים את קורבן העומר ומאז סופרים שבע שבועות עד חג מתן תורה שנאמר תספרו 50 יום וקרבתם מנחה חדשה לאדוני ביום החמיש מקריבים את קורבן שתי הלחם וכרתם בעצם היום הזה מקרא קודש וזה הוא חג השבועות. אם כן, מבואר, לחג השבועות אין תאריך, אלא הוא יום החמיש ממחורת הפסח. היכן מצינו יום טוב שאין לו תאריך מדויק. איך ייתכן שדווקא חג חשוב כל כך אין לו תאריך בתורה? הקדמה שבע שבועות מתחילים בקורבן העומר שהוקרב בטוז בניסן בסופן סוף השבע שבועות בשתי הלחם שמקריבים בחג השבועות את קורבן העומר הביאו משעורים שקצרו מהתבואה החדשה שעה קצרו בלילה, ספרו בלילה והקריבו ביום. ועד זמן הקרבת העומר אסור לכלל ישראל להשתמש בתבואה חדשה לאכילה. את קורבן שתי הלחם הביאו מחיטים שנקצרו אפהם מהתבואה החדשה. והקורבן הזה התיר מכאן ולהבה להקריב מנחות מתבואה זו. במסכת ראש השנה טוז והרו חכמים זכרונם ברכה מדוע נצטו בקורבנות הללו דווקא בתאריכים בניסן ובסיון. אמר הקדוש ברוך הוא, הביאו עומר שעורים בפסח כדי שאברך את תבואתכם שבשדות, כי בניסן זמן גדילת התבואה. ואת שתי הלחם שמחיטים תביאו בחג השבועות שיתברכו פירות האילן שכן בסיוון זמן גדילת הפירות פי שמנסחים מים בחג הסוכות כדי שירדו גשמים שכן תשרי זמן ירידת הגשמים על ידי שמודים לקדוש ברוך הוא זוכים ורואים ברכה אז בניסוך המים זוכים לברכה בספר החינוך מבאר אסור לאכול מהתבואה החדשה עד לאחר שקריבו את קורבן העומר שכן תחילה יש לאדם להודות למי שנתן לו את התבואה ועל ידי שהוא מאוד ישפע עליו שפע רב. זוכרים מהשיעור אתמול שהשם מבקש מכל עם ישראל אחרי 40 שנה שיכיל את כולם עומר לגולגולת? עומר אחד בשביל שיברך את התבואה לכל השנה. הגמרא פחות מתארת את מעמד קצירת העומר. כל העיירות הסמוכות התכנסו בליל טוז בניסן והעומר נקצר בעסק גדול מיד כשהחשיך יום טוב ראשון של פסח שאל הקוצר את כל הקהל השמש שקעה אמרו לו כן השמשה אמרו לו כן השמש שקה אמרו לו כן כן שאל הקצור את התבואה אמרו לו כן שלוש פעמים ואפילו כגון שחל שבת ממחורת יום טוב ראשון של פסח קצרו את התבואה 6:476 דקות, 47 בשבת והקוצר שואל קצור בשבת הוא לו כן שלוש פעמים על כל שאלה ושאלה שהוא שאל שלוש פעמים ענו לו שלוש פעמים כן ברעש גדול למהמשנה מבארת מפני הביטוסים שהיו אומרים שאין קצירת העומר אלא ביום ראשון הם אומרים ממחורת השבת שבת בראשית שבת בראשית זה כל שבת מתי שבאה השבת אחרה יש יום ראשון אז הם רוצים לומר שהכוונה ממחורת השבת זה לא ממחורת פסח מתי שנופל פסח אלא תמיד זה יהיה ביום ראשון על כן לפי דעתם ממתינים אחרי יום טוב ראשון של פסח עד שמגיעה שבת של חול המועד ואז ביום ראשון קוצרים אף פעם לא קוצרים את העומר בשבת לדעת תביטוסים הדגיש את הטעות שלהם ולהוכיח שממחורת השבת הכוונה ממחורת יום טוב של פסח עשו רעש גדול וקצרו בשבת האיש נופל בשבת מיד במוצאי פסח הוא מבאר בתפערת ישראל לכן שאל הקוצר עם שקעה חמה כדי להראות שמקפיד לקצור ביום טוב ראשון של פסח שהוא לא מק שהוא מקפיד לא לקצור ביום טוב ראשון של פסח כן כשנכנסה שבת ולמרות זאת הוא קוצר בשבת לאחר היום טוב לכן הוא מכריז כבר חם וחדה שקצירת העומר דוחה את השבת וחכמי ישראל הביאו שבע הוכחות חותכות שקצירת העומר דוחה שבת שלא כדעת הביטוסים. עכשיו יש להבין למה מכנים את חג הפסח בשם שבת. המרשה מבאר שבת מתפרש כשביטת מלאכה על כן ממחורת השבת הכוונה לפסח שהוא אסור במלאכה כל יום שהוא אסור במלאכה יש בו שביטה שביטה זה שבת בספר תפוחי חיים מוסיף עומק התורה באה לרמוז בפסח נדונים על התבואה מה אומר מתברך את הארץ על כן פסח הוא ממש כמו שבת כי השבת היא מקור הברכה לכל ששת ימי המעשה ולכן גם הפסח הוא הברכה לכל השנה אז כמו ששבת היא ברכה לימים שיבואו לאחר מכן. ככה הפסח והברכה כי מתברכת התבואה ולכן היא נקראת שבת. כמו שהכוח של השבת לברך את הימים הבאים. כך פסח. המהרל בגור אריה מוסיף ומתרץ. כמו שהשבת בנוסף לשביטה שבה היא בעצם התחלת הספירה לימות השבוע שאחר כך אחד בשבת שני בשבת וכולי כך מדגישה התורה שגם מחג פסח מתחילה ספירה ספירת העומר גם כן אותו דבר כמו בשבת טוב מה חשוב כל כך לביתוסים לחלוק על חכמי ישראל. למה הם התעגשו? שממחורת השבת הכוונה ליום ראשון של שבוע ולעולם לא תחול קצירת העומר בשבת. היה פה מאבק. מאיפה הם הגיעו הביתוסים והצדוקים? המשנה באבות. שמעון הצדיק היה משייר כנסת הגדולה ותלמידם של הנביאים והוא קיבל מחגיי זכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק היה לו תלמיד אנטיגנוס איש סוכו וזו החלת תקופת התנאים אנטיגנוס מ סוכו היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הבוק העבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. שני תלמידים בשם צדוק וביטוס טעות בדבריו, חלו להרהר. יש פועל שלא מקבל שכר ואמרו אז אין שכר ועונש לעולם הבא מכיוון שכך רשו מן התורה והקימו שתי קבוצות צדוקים וביטוסים המאמינים רק בתורה שבכתבו מבד הרמבם בפירוש המשניות מכיוון שסברו שהכוונה של אנטיגנוס שאין שכר ועונש, אז לא הבינו מה הצורך לתרוח הרבה לקיים את כל התורה בפרטים ודקדוקים אבל אחיש תורה שבכתב הם לא יכלו לכן תורה שבעל פה רק נכתב אומר אתה יכלו לפרש את התורה כרצונם ולקיים מצלות יתרה והם החתם סופר בשוט אור החיים סימן קמה בקורב אומר הייתה לביתוסים הזדמנות פז לבסס את שיטת הכפירה שלהם שאלו הבייתוסים איך ייתכן שיש יש חג על יציאת מצרים פסח ועל עננים עננים סוכות ואין שום חג על מעמד הר סיני לכן התעגשו לדרוש את פשט הפסוק שקורבן העומר יהיה ממחורת השבת הכוונה ביום ראשון שכן אז לעולם לא יצא חג השבועות בו סיוון שזה זמן מעמד הר סיני שהרי אם צריך להמתין מספר ימים מפסח עד שבת ונתחיל לספור 50 יום יצא חג שבועות בזן בסיבן בחטא בט וביות בסיון העיקר ביום מתן תורה מססות הטענה הנלוזה שהטעם הסיבה שאין יום מדויק למתן תורה מכיוון שקפה הקדוש ברוך הוא על עם ישראל הר כגיגית כלומר תורה שבכתב ניתנה בעונג לכן כביכול העלימה תורה את התאריך המדויק ואין להחוק באותו יום שניתנה התורה בפועל זה שטוסים בולים וכיוון שהורידו מהחשיבות של תורה שבכתב ממילא המשיכו וטענו שתורה שבעל פ בכלל לא הייתה ולא נברא משה באר את התורה לא מופיע אצלהם דלגו על הפסוק הז חכמי ישראל ועשו מעמד רב רושם עם ישראל השתתפו בטקס קצירת העומר בליל תז בניסן היא ממחורת השבת הכוונה למחורת הפסח ולפי כך תמיד יום החמישי ו בסיון שהוא יום מתן תורה וזה להדגיש שהתורה שבכתב ניתנה ברצון שהרי נאמר נעשה ונשמע ולכן חוגגים בדיוק באותו יום שהיה מעמד הר סיני תורה שבעל פה באונס שקפע למר כגיגית מו שם מפורש במדרש תנחומה ובהרמבן וכולי בזה הבקיעו את הטענה של הביטוסים כי בוודאי שיש תורה שבעל פה מופלאה בגאונותה יופיעה בהדרה ובתאם לתורה הזו יכלו חכמים לומר לנו את פשט הפסוק ממחורת השבת זה מחורת הפסח וזאת עשו במעמד רב רושם מחללים שבת אחרי הפסח אם נופל מיד בצת הפסח כדי להשריש את דברי החכמים שהם אמת לאמיתה שואל דברי שאול בחידושי הגדות למה אומרים היום יום אחד לעומר. למה לא אומרים יום ראשון לעומר? כמו בשאר הימים שני שלישי צים ליבם של הצדוקים הם אומרים שקצירת העומר היא ביום ראשון. לכן לא אומרים יום ראשון לעומר אלא יום אחד לעומר יהיה באיזה יום שיהיה. לפי כל זה מובן למה לא קבע הקדוש ברוך הוא תאריך לחג השבועות למה טלה את זה ב-50 יום מקורבן העומר כיוון שרצה הקדוש ברוך הוא להדגיש לא די לחגוג את יום מתן תורה את התורה שבכתב שכן כשיבואו פיקורסים ויתענו שאין תורה שבעל פה יעשו מהתורה הקדושה חוכה ויתלולה צחוק לשם מה קיים חג השבועות אם מבזים את התורה הקדושה בדרשות של הבל כמו הבייטוסים והצדוקים לכן אין תאריך לחג השבועות כדי שיבוא הביתוסים והם התענוש חג השבועות הוא לא התנשור למתן תורה והוא בכלל תאריך ו בניסן הם אומרים שכן ממחרת השבת הם אומרים זה שבת ממש כמו שבת בראשית אלא הכוונה היא יום ראשון הסמוך לפסח אז לפי דעתם אין בכלל חג מתן תורה אבל חכמים נלחמו בהם ועל ידי האמונה בדרשות חכמים זכרונם ברכה של תורה שבעל פה מקובל שמחורת השבת זה טוז בניסן ורק תורה שבעל פה אנחנו יכולים לחגוג את מתן תורה את חג מתן תורה תורה שבכתב בזמן כי רק על ידי אמונה גמורה בת תורה שבעל פה בין תלמידי חכמים, חכמים זכרונם ברכה, יש טעם לחגוג את חג מתן תורה. בלי זה אין טעם. זה הביתוסים והצדוקים וזה הקרעי שהם כאילו תורה שבכתב, אבל הם מפרשים אותה בתורת על פה שלהם. הם מפרשים מה שהם רוצים. בלי מסורה, בלי לקבל, בלי משה רבנו, בלי כלום. הם החליטו ככה והם אומרים שזה זה לכן הם לא שייכים לעם ישראל א הכל יודוך והכל [מוזיקה] ישבחוך הכל לא אין קדוש קשה הכל יודע והכל [מוזיקה] שבוה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כאשר ישמחו במלכות שומר שומרי שומרי שכור שבתחו בכיבר שקורא חודש מקדש מקדש קדש [מוזיקה] של מקדש מקדש [מוזיקה] שרי מכות חכמים דרית דורית [מוזיקה]