כולו טמא

 

- - - לא מוגה! - - - 

מציבי יום

הלני רבקה בטרון תזכה לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים

לאריכות ימים ושנים כל הדינים שיש עליה יעברו לשונאי ישראל

תזכה לחיים טובים ומאושרים בקדושת הרע ושמחה

עם כל בני משפחתה במהרה בימינו אמן.

אמן.

גלאור בת נחמה זיווג הגון בקרוב תזכה היא ומשפחתה

לברר את האמת ולחיות לאור האמן.

רפאל בן דוד יזכה לכל טובה וברכה בריאות הצלחה עשירות זיווג הגון

וישובו בניו בתשובה נועם איתמר ואוריה במהרה אמן.

אמן.

כולו טמא.

נגע הצרעת מופיע דווקא בבית, בבגד ובגוף.

למה לא ברהיטים, בשדות, ברכוש של האדם?

האם יש קשר בין צרעת הגוף,

הבגד והבית למצוות פנינציצית ומזוזה?

מדוע נוהגים לנשק תפילין, ציצית ומזוזה?

ולא מצאנו זאת בשאר מצוות.

מדוע כאשר פושה הנגע בכל הגוף האדם טהור,

הלוא אין צרעת גדולה מזו.

ואיך ייתכן שהמשיח יבוא בדור שכולו חייב?

מה פשר ההלכה?

כאשר דייני הסנהדרין מחליטים פה אחד שהנידון חייב למות,

הוא נפטר מעונש.

מאה תשובות לכך?

הכלי יקר מציב עומק נפלא במהות הצרעת.

כאמור, הצרעת נופיעה בבית,

בבגד

ובגוף האדם.

למה רק בהם?

לאדם יש שלושה כיסויים לנשמה.

הגוף זה הכיסוי הראשון שמכסה את הנשמה.

השני זה הבגדים שמכסים את הגוף שמכסה את הנשמה.

השלישי זה הבית שמכסה.

את הבגדים שמכסים את הגוף שמכסה את הנשמה.

לכן

התורה פותחת בעניין נגע הצרעת

בכיסוי החיצון ביותר, הרחוק, הבית.

זוהי ההגנה החיצונית הרחוקה ביותר.

שמה מאותתים לו כבר.

אם לא השכיל האדם לחזור בתשובה על מעשיו,

על הדיבורים האסורים,

ממשיכה הצרעת להתקרב פנימה ופוגעת לו בכיסוי השני, בהגנה השנייה, זה הבגדים הקרובים אליו.

ואם חס ושלום הוא ממשיך במרד ולא מתקן מעשיו,

היא מגיעה לכיסוי הראשון, לגוף.

וכך נגע הצרעת מערערת את שלושת ההגנות של הגוף.

מתחילה בבית החיצון,

ממשיכה לבגד האמצעי,

וחודרת פנימה בסוף אל הגוף עצמו.

לכן,

זה הטעם ששלושת המקומות הללו בלבד שייכת הצרעת ולא בדברים אחרים.

והחתם סופר, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, מוסיף.

מהטעם הזה בדיוק

נבחר הכהן להיות המטהר והמרפא של הצרעת, לא דוקטור ולא פרופסור.

אמרנו שהיא פוגעת

בשלושה כיסויים והגנות.

מי שפוגם בגופו

ולא משתמש בו כנרתיק ראוי לנשמה,

צריך ללכת לכהן,

שהוא זכה לחלק מיוחד בשלושת הדברים האלה בדיוק.

ההגנה שלו מהבית, יש לו בית,

בית מקדש.

בית מקדש זה ההגנה והכיסוי של הכהן.

כי אין לו חלק ונחלה בארץ ישראל,

והוא שוכן תדיר לבית אלוהינו.

אם כן, רואים שלכהן יש כיסוי מיוחד במינו,

שאין כמוהו לאף אחד, בית המקדש.

יש לו כיסוי מיוחד בגד

שמייחד אותו משאר העם, זה ארבעת בגדי הכהן המקודשים המיוחדים

לקל וחרור.

עומר כהן גדול שיש לו שמונה בגדים קדושים ותורים שמכפרים על עם ישראל.

אז זה עוד כיסוי שיש לו עם הגנה הרמטית.

והכיסוי השלישי זה הגוף שלו בעצמו.

גופו של הכהן מיוחד במעלה עליונה כי הוא בן אחר בן עד אהרון הכהן

שגופו נתקדש לשם יתברך.

אז הגוף שלו מקודש בהיותו כהן

והבגדים שלו מקודשים והבית שלו זה בית המקדש.

אז יבוא זה שיש לו את שלושת ההגנות ההרמטיות

ויתקן את מי שאין לו כבר כיסויים ואין לו הגנות.

ועוד דבר,

על מה קיבל צר העד שדיבר לשון הרע וסכסך והפריד בין איש לאשתו.

מי יתקן אותו?

המשים שלום בעולם, הכהן שמברך תדיר את עם ישראל באהבה.

בספר מגלה עמוקות

מחדד ומוסיף.

כל יהודי

מצווה בשלוש מצוות חשובות

שהן מקבילות

לשלושה כיסויים שדיברנו.

כנגד הכיסוי שנקרא בית

יש מצוות מזוזה,

שהיא מגינה שומר דלתות ישראל.

כנגד הבגד,

שהוא כיסוי,

יש מצוות ציצית, שהאדם מתעטף

בבגד ציצית.

וכנגד גופו של אדם,

שזה הכיסוי לנשמה,

יש את מצוות התפילין, שמנחים על גופו של האדם.

ואמרו חכמים במסכת מנחות, מג', חביבין ישראל שסיבב אותם הקדוש ברוך הוא במצוות,

תפילין, ציצית ומזוזה.

עליהם קילס דוד המלך שבע ביום הילנתיך על משפטי צדקיך.

מי אלה השבע?

שני בתי התפילין,

ראש ויד,

ארבע כנפות הציצית ומזוזה.

אמר רבי אליעזר בן יעקב,

כל מי שמוקף בתפילין,

אין ציצית ומזוזה, מובטח לו שלא יהיה חטא,

שנאמר בקהלת ד' יב', החוט המשולש

לא במהרה יינתק.

האדם מוקף בשלוש הגנות.

רמז לדבר כתב הבן איש חי בבן יהוידע,

שהשם הקיף אותנו במצוות,

שזה ראשי תיבות,

מ' זה מזוזה,

צ' זה ציצית,

ו' ות' זה בתפילין,

ועקיבא אוסיף במצוות ב' זה ברית מילה.

שלוש המצוות הללו הם ההגנה האמיתית לנשמה המוקפת בשלוש קדושות,

התפילין,

גוף, הציצית, בגד,

והמזוזה בית.

ולכן מנשקים את שלושתם תדיר.

מעתה יש להתבונן על פלא גדול ועצום.

הנה כאשר הצרעת

עודרת

ובוקעת

דרך שלוש ההגנות,

בהתחלה פוגעת בבית,

אחר כך בבגל.

בסוף בגופו של אדם שהוא נטמע.

ומופיעה בו הצרעת.

מוצאים הלכה פתאום תמוהה מהפסוק כולו הפך לבן טהור.

אם הגוף כולו נגוע בצרעת,

האדם לא נטמע אלא נשאר בטהרה.

פלא פלאים, איך ייתכן?

אם פושט הנגע במקצת הגוף, טמא.

ואם פרח הנגע בכל גוף,

טהור.

איך זה?

אותו רעיון אנחנו מקבלים גם

בביאת מלך המשיח.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה במסכת סנהדרין,

המשיח יבוא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב.

טוב,

בדור שכולו זכאי אנחנו מבינים, ראויים לקבל פני משיח.

אבל דור שכולו חייב?

מה, הוא כמו דור שכולו זכאי?

מה, יעלה על הדעת רק כשהדור כולו יהיה חייב, רק אז יבוא המשיח?

בספר ערוך לנר כתב סברה נפלאה,

כשהדור כולו חייב,

זו סיבה שיבוא משיח. למה?

אם אין שום צדיק בארץ

וגם אין מי שיוכיח את החוטאים,

אז ממילא כולם שוגגים.

ומה כתוב?

ונסלח לכל עדד בני ישראל,

כי לכל העם בשגגה,

אם כל העם שוגגים,

אין מי שיוכיח אותם.

אז אין ברירה, משיח יבוא,

ונסלח לכל עדד בני ישראל.

החפץ חיי,

בספרו ציפית לישועה, פרק א',

הולך בדרך זו מוסיף טעם וסברה.

ריבותינו במסכת סוטה מ'-ט,

מנו את הסימנים המעידים על ביאת המשיח.

ביניהם מלכות תהפך למינות, חוכמת סופרים תסרח,

נערים פני זקנים ילבינו, בן קם באבי, בת קמה באמא, פני הדור כפני הכלב.

אם המצב לפני ביאת המשיח יהיה כל כך קשה,

מי יעביר לדור הבא את עיקרי האמונה?

לכן אין מנוס מלבד שיבוא המשיח.

המחתם מאליהו הולך בדרך חדשה.

הוא מביא לשם כך את דברי המהרל הקדוש,

שמבאר יסוד גדול.

הערבוב הוא הדבר הגרוע ביותר.

כשאדם הוא פיקטי-פיקטי,

פעמים הוא טוב,

פעמים הפוך,

אדם כזה לא ישוב בתשובה,

כי תמיד יביט בחצי הכוס המלאה.

אדם לא רואה נגיעה עצמו,

את הטובות שלו הוא רואה, והוא אומר, מה אתה רוצה ממני? אני דתי.

דתי.

דתי.

אבל מי שכולו חייו חילוני גמור,

אם יאמרו לו מעט דברי כיבושין ותוכחת מוסר, יבין מייד שטעה בדרך החיים ובהשקפת העולם.

הוא מייד יחזור בתשובה שלמה. הראייה,

כל מה שעשינו בעולם.

מי יחזרו בעיקר בתשובה? החילונים הגמורים הרחוקים ביותר.

מי לא חזרו בתשובה?

ה-50-50 האלה.

ומי בכלל לא חוזרים בתשובה?

זה אלה שקוראים לעצמם חרדים.

יש יוצאים מן הכלל כמובן גם בקבוצות האלה,

אבל בעיקרון רואים ברור שמי שרחוק מבין שהוא רחוק.

מישהו קצת קרוב חושב שהוא בפסגה.

אז שפתי החיים מבאר את עומק דבריהם של ריבותינו

שאמרו משיח

הוא עני ורוכב על חמור.

מה עומק הכוונה?

הדור כולו יהיה שקוע בחומריות.

חמור,

זה המייצג הכי טוב של החומריות. כולו חומר.

וכשכולם חומריים,

חטאים וחסרונות מבצבצים מכל פינה.

אז המשיח הצליח במתק לשונו להשפיע על כולם בקלות יתרה.

מעט אור דוחה הרבה מן החושך,

ולכן נאמר שהוא רוכב

על החמור.

הוא רוכב על החיסרון של הדור שכולו חומרי,

ויהפוך אותו ליתרון.

מזה הטעם

נמשלו לחמור.

כי אמנם החמור נחשב בעל חי נחות,

נטול מעלה ושררה,

אבל יש לו יתרון עצוב.

הוא תמין,

הוא פשוט,

הוא לא פתוחכם כמו נחש ושועל,

לכן קל להשפיע עליו.

חמור אתה מעמיס עליו, וקדימה.

וכך מלך המשיח ירעיד את הלבבות, יפרוט על מיתרי הלב,

וככה בעזרת השם יחזרו בתשובה וניגאל.

אמן. אמן.

עכשיו, מתבאר בדברי המרשה, שהמשיח יגיע או בדור שכולו זכאי,

שזה יהיה בגאולת אחישנה.

אם הדור זכאי, לא מחכים עד לסוף, עד לבעיטה.

זה יהיה מצב שקוראים לו אחישנה, זה המצב הכי טוב, הכי אידיאלי.

אבל יש אפשרות שזה יהיה בדור שכולו חייב, זאת אומרת, יגיע כ...

הזמן האחרון שנקרא בעיטה, שאי אפשר להתעכב עוד שנייה.

ואז יגיע המשיח,

ולדעת רבי יהושע,

הקדוש ברוך הוא יחמיד על עם ישראל מלך קשה כהמן,

ובאותו הזמן גם תשובה מאונס תתקבל,

כי הדור יהיה כל כך נחות

ושפל

וכולו חומריות.

יש הומון כזה, קוראים לו חומינאי,

חומינאי, חומנמנם.

והוא מתכנן, להשמיד את ישראל. הוא אמר, עד 2040 נתן תאריך וכתובת,

לא תתקיים מדינת ישראל. זאת אומרת, זה החזון והרצון שלו.

אז עומדים עלינו לכלותנו בכל דור ודור, כן?

אבל זה אומר ברור כלפי העולם וזה, והוא לא יבטל את הגרעין אם לא יבטלו לו.

הוא לא יבטל את הגרעין והוא הולך על זה עד הסוף.

כאילו כל הקיום שלו זה בשביל לבטל אותנו. זה עמלק,

כמו עמלק.

לא אכפת לו שהם ימותו והכל זה, העיקר שלא יהיה ישראל.

אבל עדיין הדברים לא מתיישבים כראוי על הלב.

למה ייתכן שיש יתרון לדור שכולו חייב

על דור שרובו חייב?

למה צריך דווקא כולו חייב?

ואם רובו חייב לא מספיק בשביל להביא, בדרך כלל הולכים אחרי הרוב, לא.

אז למה פה צריך כולו חייב?

אבל גם קשה לעלות על הדעת שלא יימצאו אפילו, אפילו מעט צדיקים. הרי כתוב שאין דור בלי לוא צדיקים.

בלי צדיק יסוד העולם לא מתקיים העולם.

אז איך אפשר להסביר את זה?

מטעם זה הרדאק הקדוש אומר,

מה שאמרו חכמים כולו חייב,

זה לא כולו לגמרי, תמיד יישארו מעט צדיקים בדור.

אז הכולו חייב עם מעט צדיקים.

הארי הקדוש הולך בדרך אחרת,

והוא מפרש שעומק דברי החכמים זה שהדור עצמו יהיה או כולו זכאי,

או כולו חייב, מה הכוונה?

לא מדובר בשני דורות

שיהיה דור שכולו זכאי ויהיה דור שכולו חייב מדברים בדור אחד

שבדור האחד הזה כמו עכשיו

חלק יהיו צדיקים וישרים בשלמות

וחלק

יהיו חייבים בשלמות

זאת אומרת אין ערבוב

אין קומסי קומסה או תשייך לפה או תשייך לפה

וממילא בכל אדם ואדם לא תימצא תערובת

אלא או צדיק גמור ומושלם בכל מידה טובה

או חלילה ההפך

כי זה זמן הבירור בין הקדושה לטומאה ולא ייתכן שתימצא תערובת באותו אדם כמו השסניקים

והקפזניקים

כמו הקפלניסטים

ואחריסטים

אז זאת אומרת זה קבוצות שמגדירות את עצמם אלה

מכל מקום

לדעת רבים מהמפרשים כוונת ריבותינו זה לדור שכולו חייב כפשוטו

אז עכשיו ננסה לבאר איך ייתכן

כאשר כולו חייב יגיע המשיח

כמו ששאלנו איך ייתכן שכל הגוף הפך לבן

והצרעת פשטה בכל גופו הוא טהור

אותו דבר

יש לנו עוד מקום אחד שזה דומה

יש הלכה

בדיני נפשות בסנהדרין קטנה 23 דיינים

באים עדים

מעידים על אדם שעבר

על אחת ממצוות אשר לא תעשינה

והעונש שלה מוות

יושבים הדיינים מכריעים דינו של האדם

האם הוא חייב מיתה או לא

ההלכה נקבעת בדרך כלל על פי רוב?

20 אומרים להמיתו, שלושה מכריעים לזכותו

דינו למות

הולכים אחרון

אבל בסנהדרין יוצא זן מתבאר

אם כל ה-23 ללא יוצא מן הכלל הכריעו לחובה למיתה

אני יוצא לחופשי זכאי.

וואי וואי וואי.

איך ייתכן?

אז רואים ששלושת הדברים האלה יש מכנה משותף.

הצרעת,

המשיח והדיינים.

כשפורח הצרעת בחולו,

המצב שלו יותר טוב,

כולו טהור.

אומר רבנו בחייה, אין עוון ואין נגע.

מדוע?

מבאר האיבן עזרא,

כשפסע הנגע בכל הגוף,

סימן כבר שהגוף מקים את הנגע ופולט אותו החוצה.

לכן, ככל שהתפשט הסימן,

נראה שהוא עומד לרפא.

גם בתשובה כתוב,

הבל יטהר, מסייעין לו, הבל יטמא, פותחין לו.

למה פותחין לו?

שיפול עד למטה למטה, ומשם אין יותר נפילה, רק עליה.

אז זה גם עזרא בשביל שיעלה מהר.

אם הוא נתלה עוד בזה שהוא דתי, דתילוני, וזה, הוא לא יעלה.

אבל אם הוא יורד על התחתית,

משם יש רק עליה.

כן.

בספר פענח רזה אומר, כשרואים נהר או נחל

שמתפשט לצדדים,

אנחנו יודעים בוודאי שהמים בו אינם עמוקים.

נהר מתפשט או לעומק

או לרוחב.

התפשטות

מורידה מהעומק.

אותו דבר מתפשט הנגע,

אז הוא לא חודר פנימה, הוא כבר יוצא החוצה.

זה היסוד לכל החיים.

העומק והרוחב

באים זה על חשבון זה.

גם אדם, כשהוא לומד, יש עיון זה לעומק,

ויש

שטחיות

פשט מלמעלה

זה לרוחב.

יותר הספק,

פחות העמקה.

זה בא על חשבון זה תמיד.

אדם שגורס במהירות

ולומד כמות עצומה של חומר בזמן קצר,

זה שטחי ורדוד.

אבל אחרי כן,

הרוב פורח מהראש.

מה שלמד לא נטע שורשים בראשו,

לא למד אלא בשטחיות,

ולא העמיק בשום דבר,

אז כשבולעו, כך פולטו.

אותו דבר בנגע הצרר, כשהיא מתרחבת עד הקצה האחרון,

סימן שהיא כבר לא בעומק העור, והרפואה קרובה לבוא.

בדורו של משיח,

כשכל הדור חייו,

והמלכות הפכה למינות,

והדיפ סטייט גלוי,

וכל סימני הגאולה הקשים והנוראים מתגלים לעין כול,

והמדינה היא פרו-פלסטינית,

ומגינה על הערבים והאנסים והגנבים והכול.

מעומק צרה

יכולים למצוא אור בקצה המנהרה.

בדור שכולו חייו יודעים שהמלכות הרשעה חלולה, רדודה, אין כבר אידיאולוגיה,

יש רק ביבי או לא ביבי.

אין, כבר אמרה את זה חברת כנסת אתמול

מהמפלגה של לפיד, היא אמרה את זה.

אין אידיאולוגיה כבר, אין, יש רק או-או.

אין שיטה, אין משנה סדורה,

כולם עושים עבירות

ללא כוונה, בלי שימת לב, מנהג אבותיהם בידיהם.

דור עלוב שכזה,

שהטומאה פסתה והתרבתה לכל עבר,

אז היא גם לא השטרישה לעומק.

לכן יבוא משיח רוכב

על חמור

ויעקור את הטומאה מעם ישראל ביתר קלות,

כי ניתן להוכיח בקלי קלות

שזה חמרי.

מה לעשות?

מזה הטעם

מבאר המעריץ חיות,

שאם אפילו אחד מהדיינים לא מצא צד זכות

לכולם תמימי דעים,

שהחור...

אתה צריך למות

בהכרח שיש כאן טעות.

כשבית המשפט העליון פוסק פה אחד על הסבירות,

אז ודאי שיש פה טעות או כוונה זדונית.

אולי היה חסר מעט שיקול דעת?

אולי לא בקיאים בדין?

אף פעם לא בקיאים כאן לא עושים.

או שיש טעות בהוכחות ובחוות הדעת?

ונעלם מכולם פרט אחד שיהפוך את הדין.

איך ייתכן שאין מליץ זכות?

המהרל הקדוש בבאר הגולה ב'

מוסיף עומק.

מזה הטעם גם צריכים להלין את הדין, להמתין לילה אחד

לא להרוג מייד

אחרי גזר דין למיתה.

כמבואר במסכת סנהדרין מ׳

וההלכה פסוקה היא לעולם אין דנים והורגים באותו יום

אלא ידונו היום

ורק מחר יהרגו.

צריך לישון על זה לילה.

אולי

אחד מהדיינים יתעורר לו איזה צד זכות

כי ידוע שכל פעם שיש מי שיבוא ויגיד קצת זכות עוצרים את הכל ומתחילים לשמוע מחדש.

משום שלפני שגוזרים דין מוות

צריך שיהיה פסק דין ברור והחלטי.

והם מוכרחים להכריע באופן ודאי בדעת, בתבונה ובשיקול הדעת.

ואם דעת כולם לחובה כבר נגמר הדין

באף דייננו מהפך בזכותו ופסק דין שטחי

אינו מתקבל על הדעת,

חייבים לרדת לעומק הדין.

ולכן כשכולם מחייבים,

הנידון זכאי.

לכן הם היו צריכים לדעת

שבעים פנים טהור, שבעים פנים טמא.

אתה צריך גם לדעת לטהר את השרץ.

אם אתה לא יודע ולא כלום, אז אתה לא יכול להיות דייל בסנהדרין.

אתה צריך להיות אחד שמסוגל...

לבחון את הדברים ולמצוא נקודות זכות או זיכוי

באופנים כאלה ואחרים, לא חסר.

אם הברדיצ'וב רבה ידעה ללמד זכות על עם ישראל,

הוא מהדורות האחרונים,

על כל יהודי הוא מצא זכות,

על כל יהודי,

ואפילו נתקנא בכמה.

אז איך יכול להיות שכולם מחייבים?

23, אין אחד שם, אחת ברדיצ'וב רבה.

לכן,

כולו הפך לבן טהור.

אז עכשיו צריך להאמין.

יש סיכוי לגייל.

יש סיכוי לגייל. אנחנו לא רואים דור שכולו זכאי, נכון?

לא רואים.

אבל השטחיות מתפשטת,

וזה יותר קל אחר כך למנך המשיח לרכב על החמור.

ומה זה עני?

למה לא צריך להיות עני?

עני מלשון ענווה.

כי אם הוא בעל גאווה,

אז בא לו להתעסק עם חמורים.

הוא התעסק בשלו,

אבל הוא צריך להתעסק עם חמורים.

אז לכן, עני

הוא ירקב על החמור.

הכל יודוך והכל ישבחוך,

והכל יאמרו והכל יאמרו אין כאן.

הכל יודוך והכל ישבחוך,

והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו. אין קדוש גשם, הכל יודוך והכל ישבחו.

והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש גשם,

הכל יודוך והכל ישבחו והכל והכל והכל והכל יאמרו.

אין קדוש קשה, שיהיה לכם כל טור.

למה? תחזיקו מעמד.

הריני מכוון לכם קצת חכמים, דאורייתא פשוחה, דאורייתא גובה נפשיה של חסד, דאורייתא כבדנת אביהם את אימך, דאורייתא לעשום נחת ועל הקדוש ברוך הוא לעשום נחת ועל התנא הקדוש.

שיהיו שפתותיו דוממות בקבר ביחד המלך שאומרים.