פרפראות וחדושים לפרשת ויחי תשפ''ו - חלק א'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום דוד נטע בן חנה יזכה לרפואה שלמה ויהי רצון שלא יישאר בגופו ונפשו שום זכר לאירוע מוחי ובנו הבכור התחזק ביראת שמיים מהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת ויחי שנת תשפו

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית מז, כח).

רבנו יואל מסת מאר זכר צדיק ברכה אומר הפרשה הקודמת ויגש מסתיימת במילים ופרו וירבו מאוד. הפרשה הנוכחית מתחילה ויחי יעקב. על זה אומר רש"י פרשה זו סתומה. סתומה בסתם זה ש הפרשה שמסתיימת ומתחילה מחוברות ביחד כאילו זה המשך פסוק אחר פסוק אחר פסוק בלי הפסק כמו בפרשה פתוחה אבל מה מה עוד רמוז פה בפרשה זו סתומה בא לרמוז אף על פי שבני ישראל פרו ורבו למשפחות ברוחות ומרובות ילדים. עם כל זה ויחי יעקב. יעקב חי ופרנס את משפחתו הגדולה. בעל התורים אומר שהוא ראה 60 ריבו מילדיו. הוא היה בים סוף שהם עברו בים סוף ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם במצ ונשאלת השאלה מהיכן יכול לפרנס עם כזה גדול התירוץ הפרשה הזו סתומה זאת אומרת זה דברים שנתונים ביד השם איך הוא מפרנס ואיך נותן לפרנס ואיך הכל זה הכל הכל ביד השם. כמו שאמרנו בפרשה הקודמת, האלוהים זן אותי מעודי ועד היום הזה. מעודי אמרנו זה 130, הזה זה 17 כמו שהוא זן אותי 130 שנה. גם עכשיו מה שיוסף מכלל אותי זה האלוהים הרועה אותי. הזן אותי אומר התרגום זאת אומרת הקדוש ברוך הוא בסיבות כאלה ואחרות דואג לפרנס כל אדם וכולי אבל זה הוא המפרנס הוא הכל וזה פרשה סתומה כי כל אחד מגיע לו המזונות בדרך כזאת ואחרת היום בבוקר שמעתי משני בחורים שהם שכרו דירה ב-2000 שק שק 34 מטר סוטה קטנה כזאת באיזשהו מקום בלי כלום אין כלום ומושרים מחייכים והכל ישנים היום על מזרון מחר ירכיבו איזה מיטה עדיין אין מקרר אין תנור אין נעלי בית יש אבל כל השאר והם מבסוטים מה זה ברוך השם איך הקד זה פרשה סתום מה זה אי אפשר להבין דברים כאלה ויחי יעקב בארץ מצרים שתי פרשיות מספרות על מיטת צדיקים והם נקראות בשם חיים ויחי יעקב חיים זה ההפך ממוות פרשת חיי שרה מספרת על מיטתה של אמנו שרה ולמרות זאת נקראת חיי שרה. גם הפרשה הזאת מספרת על מותו של יעקב אבינו והיא נקראת ויחי יעקב. ללמד אותנו שרק החיים הנצחיים לאחר המוות הם החיים האמיתיים. זהו איך שמתים מתחילים החיים האמיתיים. פה זה רק מחבר זה כחלום יעוף. חישגז ונעופה ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה והיה ימי יעקב שני חייו שבע שנים ו40 ומעת שנה למה הקדימה תורת המאוחר שנכתב שני חיי יעקב קודם שכתבה התורה כמה דברים שהיו זמן רב לפני מיתתו שהרי לאחר שנכתב סכום שנות חייו של יעקב חזרה התורה וכותבת ו אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ולא ידוע שכל מקום שנאמר אחרי זה מופלג, זה מרחק רב בזמן. נמצא שזמן רב קודם מותו של יעקב, הוא אמר ליוסף, אלנה תקברני במצרים בזמן מופלג אחרי כן נעשה חולה. אז למה הקדים התורה לכתוב לפני שני עניינים אלו את מספר שני חייו של יעקב שמשמע שכבר מת כאילו זה הסיום ויעי ימי יעקב שני חייו שבע שנים ו40 שנה זה סיכום אלא יש לומר שהקדים התורה לכתוב את השנים של חיי יעקב להודיע לנו שיעקב אבינו לא מת. כמו שמבואר בגמרא בתענית ה והינו שכשם שאחר שאמרה תורה והי ימי יעקב שני חייו 7 ו40 ומעת שנה עדיין מספרת לנו תורה על ימי חייו כאילו הוא ממש חי ונרמז שלעולם נשאר בחיים ואף לאחר מיתתו נשאר ר חי זה מביא הזרע שמשון צדיק גדול וידוע כשבאו לקבור אותו במערת המכפלה וחושים בן דן הטיז את ראשו של עשו הרים יעקב את ראשו וחייך זה חי או מת חי ואמרנו ש אמרנו עוד לא אמרנו אנחנו תכף נראה אם אמרנו או לא אמרנו שבעצם הוא היה צדיק יסוד עולם והוא היה גדול מהאבות מאברהם ויצחק ולא קוברים צדיק גמור לה צדיק שאינו גמור אז איך זה שמו אותו לידם כי הוא בחיר שבאבות איך שמו אותו לידם הוא נשאר בחיים וצדיקים אם במיתתם גדולים בחייהם אז הם עלו עוד יותר ואז נשתבו אז אפשר אפשר לדור במחיצה אחת טוב אם נ מצאתי חן בעיניך שמנ ידך תחת ירכי למה יעקב בא לבן שלו יוסף בלשון בקשה ותחנונים למה לא גזר עליו בגזירת כיבוד אבהם אם היה גוזר בגזירת כיבוד אבם אז זה מצוות עשה ושוב לא הייתה שועה חל על קיומה שכן דינו בגמרא כי הנשבע לקיים מצווה אין שבועתו שהרי הוא מושבע ועומד על כך ואין שבועה על שבועה. מה תשבע? שאתה תקיים את המצווה שאבא שלך ציווה אותך, שזה כיבוד הבהם. אתה לא יכול לשבוע על מה שאתה מושבע. אז ממילא לא הייתה חלה השבועה אם היה מצווה אותו. אז כדי לתת מקום שתחול לשבועה, נזהר יעקב שהשבועה לא תהיה על קיום מצווה. ולכן לא ציווה את יוסף על כך. שהרי בכך היה הופך את בקשתו למצוות עשה של כיבודיו בהם. אלא ביקש בדרך בקשה כדי שיהיה ברצונו הטוב. של יוסף לקבור אותו בארץ תנע בקשה בלבד על זה על בקשה אפשר להשביע שבועת החול וזה גם הפשט של דברי יעקב ועשית עמדי חסד ואמת ההסכמה של יוסף להשבה זה היה חסד שכן הייתה זו שועה על בקשה שהוא התבקש, לא חוב שהוא חייב למלא. לאחר שהוא נשבע, זה הפך להיות אמת. חיוב גמור שמחוייב מכוח שמועה. ככה מחדש המריל דיסקין. למה צריך אבל להשביע אותו? תגיד לו מצווה. אני מבקש ממך, מצוו אותך שתקבור אותי בארץ קנע. זהו. שלום. למה צריך דווקא שבועה ולא מצווה? אז יש כמה הסברים בזה ותכף נתקדם אז אתם תראו במה מדובר בהמשך הוא אומר נו אלנה נ תקברני במצרים ושכבתי עם אבותיי ונסתני ממצרים וקברתני בקבורתם עכשיו רש"י אומר ושכבתי עם אבותיי לא הוה ציווי שהרי כבר נאמר בסוף הוא כבר תני בקבורתה אלא שבא לומר אל נ תקברני במצרים כי סופי נשכב עם אבותיי נמצא שיש כאן שלושה ציבויים תקברני במצרים ונסתני ממצרים וקברתני בקבורתם אם היה אומר לו קברתני בקבורתם זה כולל הכל אם הוא יקבר בארץ קנען במחרת המכפלה אז ודאי שהוא לא קובר אותו במצרים וודאי שהוא נשע אותו ממצרים לקנעת אז למה צריך להגיד שלוש לשונות? הגאון רבי אברהם גרודקה גרודקה גרודקה זכר צדיק ברכה אומר רש"י מונה שלושה טעמים למה לא רצה יעקב לקבל במצרים סיבה ראשונה סופה של מצרים להיות עפרה כינים במכת כינים ומרחשים תחת גופו סיבה שנייה שאין מתה חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות. זאת אומרת בתחיית המתים בשביל להגיע לארץ ישראל הצטרכו להתגלגל במחילות מתחת לאדמה עד שיגיעו לכאן. וזה צער גדול. סיבה שלישית שלא יעשו ממצרים עבודה זרה אלה שלוש הסיבות אז לטעם הראשון עצם הקבורה במצרים מסרב יעקב אומר אל תקברני במצרים אם זה היה הטעם היחיד יכול היה יוסף לומר פרעה לא חפץ ביציאתי. מפחד שהוא יעזוב את המקום הוא מחלק את כל העולם כולו. ואת החשש מהכנין אפשר לפתור על ידי קבורה בארון במצרים כשאר השבטים ושוב לא תהיה בעיה עם הכינים כי הם לא יכנסו לתוך הארון אז משום כך הדגיש יעקב הונסטני ממצרים לא חפץ עץ נישאר כאן בשום צורה ואופן ולא קבורה באדמת מצרים כי הם יעשו אותי עבודה זרה כאן יעקב לא מזכיר קבורה כי לשה במצרים לא ני חלה הוא יודע מה יעשו ממנו עבודה זרה אולי מכרו את הליטות שלו תמונה ו אי אפשר לדעת ועדיין מקום היה ליוסף לטעון נייחה לא במצרים תקבר אך מאחר פרעה מתנגד ליציאתי זו גם הסיבה שהוא שביע אותו כדי שלא יוכל להפר את השבועה ויהיה חייב להוציא אותו אם הוא היה מבקש ציווי בסדר הוא אומר ציווי כיבוד הביהם אבל אם יש לו מניעה הוא ענוס מפרעה אז הוא לא יכול להוציא אותו. לכן האבא התחם יעקב להשביע אותו דווקא. ואם היה מצווה אותו השבועה לא תחול. אז ממילא יכול להיות שהוא לא יוכל להוציא אותו. אבל יוסף היה יכול לטעון טוב במצרים לא תיקר. אבל מאחר ופרעה מתנגד שאני אצא ממצרים אז נקבור אותך חוץ לחומת מצרים משמה תקור. ואם אתה מחוץ לחומה אין חשש שיעשו אותך עבודה זרה. אבל יעקב משיב לטענה הזו מהטעם השלישי. אני לא חפץ בגלגול מחילות ואני חפץ להקבר שם במערת המכפלה בארץ ישראל. אז זה על שלוש לשונות. אלנה תקברני במצרים בגלל הכינים שכבתי עם אבותיי ונסתני ממצרים למה שלא יעשו עבודה זרה וכברתני בקבורתם לא רוצה גלגול מחילות שמעת זה ויש תוספת על זה הדברים האלה השלושה מרומזים בדברי יעקב שאמר לו ועשית עמדי חסד ואמת ואל תקברני במצרים חסד זה כנגד הכינים אמת זה כנגד עבודה זרה שהיא ההפך מאמת בצער מחילות אלנה תקברני במצרים טוב ושכבתי עם אבותיי ונסתני ממצרים וקברתני בקבורתם בספר המאור שבתורה מביא בשם כותנות אור לכאורה כיוון שיעקב פרט שישכב עם אבותיו מה צריך לחזור ולומר הוקברתני בקבורתיו הרי קודם הוא אמר אל תקברני במצרים שכבתי עם אבותיי אז אם אמרת את זה כבר למה צריך לחזור לומר הוא כבר תני בקבורתם. אם ושכבתי עם אבותיי זה כבר תני בקבורתם. למה צריך להגיד את זה? אלא יעקב בא לבאר את הבקשה איך הוא מבקש לקבור עם אבותיו. כיוון שאם הוא ימות במצרים הרי יעסר להוציו משם. בקיימלן ביורדר דעסימן ששג דאן מוליכין מת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת למה לפי שזה ביזיון למתים הקבורים שם שלא קוברים לידם אלא רוצים לעבור בקבורה לעיר אחרת זה ביזוי למתים של אותה עיר שעוזבים אותה והולכים לקבר בעיר אחרת. זה הלכה ביורי דעה. על זה אמר לו יעקב ופרט שני טעמים בדבר שמה שהוא מבקש זה לא איסור. האחד לפי שהוא מוליכו להיק אבותיו ובכה גבנה אין איסור. הרוצה להיקבר עם אבותיו, להעביר אותו מכאן לכאן, אין שום איסו כמו שכתב שמה רמה שבזה אין ביזיון לפי שנוח לאדם לקבר עם אבותיו ועוד המשיך וקברתני בקבורתם אני רוצה שתקבור אותי בארץ ישראל גם זה נפסק שמותר מותר להוציא כדי לקבור בארץ ישראל. לכן מביאים אנשים מחוץ לארץ לארץ ישראל. כמו שבאר השך. כיוון שארץ ישראל הוא מקום כפרה בעפר ארץ ישראל מכפר ככתוב וכיפר עדמתו עמו. ובזה אין ביזיון למתים שאתה עוזב את המקום משם. עכשיו מובן למה הונסטני ממצרים ולאחר מכן ושכבתי עם אבותיי שמותר להוציא מחוץ לארץ לארץ ישראל ויפה פרט לו יעקב את שני הטעמים של הדבר שיהיה מותר להוציא אותו ממצרים לאחר שהוא ימות כדי להיקבר גם עם אבותיו וגם בארץ ישראל ושכבתי עם אבותיי וכברתני בקבורתיו מקשים למה צריך כפל לשון ושכבתי וכברתי הגמרא בסנהדרין מז כשם שהן קוברים רשע אצל צדיק כך הן קוברים צדיק גמור אצל צדיק שאינו גמור, כמו שמצינו כמה פעמים בגמרא במערות של צדיקים וחסידים. לפי זה לכאורה קשה איך אמר יעקב שכבתי עם אבותיי. הרי המדרש בבראשית רבא עובר שיעקב היה מובחר שבאבות. ואין קוברים צדיק גמור עם צדיק שאינו גמור ביחס צריך לומר שהמדרש שם אומר ושכבתי עם אבותיי אמר הקדוש ברוך הוא חייך שאתה שוכב ואין אתה מת אם כן כיוון שיעקב לא מת בשאר האבות מתו וכתוב בחולין זן גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. נמצא שעכשיו יהיה יעקב שווה לאבות כי הם מתים ונתגדלו. גדולים צדיקים במיתתם והוא חי ועומד באותו סטטוס. הוא לא עולה. אם היה מת היה עוד יותר עולה. אבל הוא נשאר חי. נשאר במצבו. והם עלו ממצבם אז נשתבו אז יכול להיכבר זה הפירוש ושכבתי עם אבותיי לא מת שוכר אתה מבין אם יש איזה אקשן הורידו ראש אפשר להרים את הראש לחייך שכבתי עם אבותיי לא הוזכר מיטה ממילא יכול כבר תני בקבורותיו ויאמר אנוכי אעשה כדבריך כתב הפנים יפות שהתיבה אנוכית מיותרת לכאורה אם היה אומר עסק כדבריך אז על מי מדובר לא עליו ברור אם אני אומר עסק את דבריך אז זה אני למה למה צריך להגיד אנוכי עסק דבריך? נראה על פי מה שפירש הרמ"בן שהשביע יעקב ליוסף שיקבור אותו עם אבותיו. למה צריך להשביע אותו? ודאי שלא חשד יעקב בבן שלו לקיים מצווה אשר מצווה. למה השביע אותו? כדי להכריח את פרעה להסכים בדבר. ועל ידי שנשבע מחוייב לשבועתו. ולכן אמר לו אישה לי. היינו אתה נשבע על דעתי ואין לי שבועה כזו הטרה. וכך יהיה הכרח גמור שלא יוכל פרעה לעכב אותו. בהתחלה פרעה לא הסכים. מה פתאום שר האוצר המדופלם לעזוב את מצרים? לא יכול לערער את הכל. אינפלציות, בלאגנים. אז הוא לא הסכים. מה אמר לו? אני נשבעתי לאבא. אומר לו מה אני יכול לעשות נשמעת מי אמר לך שבעני אומר לו תשמע רגע תשמע שאתה בחנת אותי אם אני יודע 70 שפות בשביל להגיע לכיסא של פרעה היה 70 מדרגות כל שפה שאתה יודע אתה עולה מדרגה וככה נקבעת הדרגה שלך אצל פרעה הוא עלה 70 שפות ידע יוסף מאיפה הוא ידע בא המלאך ולימד אותו בלילה 70 שפות. איפה זה כתוב? בפסוק כן עדות בוסף יהוסף עם ו שם הוויה. מלאך בא ונתן לו את הידיעות. אבל לא רק זה, הוא עלה 70 וידע עוד שפה שלא ידע פרעה. הוא ידע גם לשון הקודש שפרעה לא ידע. עכשיו לפי החוק המצרי מי שיודע יותר הוא המלך. אז פרעה השביע אותו שלא יגלה שהוא יודע יותר ממנו. אמר לו בסדר. עכשיו שהוא אמר לו תבטל את השבועה אמר אם אתה מבטל לי את השבועה אני מבטל את השבועה שלך ואני אגלה לכולם שאני יודע שפה יותר ממך. אז אומר טוב טוב טוב טוב טוב טוב פרעה אומר לו עלה וקבור את אביך כאשר ישביעך ורשי אומר שם אם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחה רשי אומר שפרעה אמר לו אם לא הייתה שבועה אני לא הייתי מניח לך טוב מעתה יש לפרש שכל הדברים האלה אלה נרמזו בפסוקים ביקש יעקב ליוסף ומה עונה לו יוסף אמרנו אנוכי עסק את דברך למה צריך להוסיף את המילה אנוכית תגיד עסק את דבריך אומר לא אני מצידי אנוכי אני אעסק את דברך אבל אם פרעה ימנע ממני מה אני אעשה אז לכן הוא אומר לו אנוכי העסק את דבריך. אני חפץ לקיים את דבריך. אבל מה יקרה אם יהיה עיכוב במניעה מצד פרעה? לכן כששמע יעקב שיתכן עיכוב מצד פרעה אמר תשמע לי. וכך יהיה לו סיבה להכריח לפרעה להסכים לדבר וזה צלח. ויאמר ישבע לי וישבע לו האם לא האמין מן יעקב להבטחה של יוסף שהוא זקוק להשביע אותו שואל רבי אליהו קלוצקין ומה רווח אם ישב יוסף להשתדל ובסוף זה תלוי בפרעה ביום שני פרשת והחיל בשנת טרפה הגאון המופלא רבי אליהו קלוצקי, זכר צדיק ברכה, היה הרב של לובלין, אמר דברי אספד בהסתלקות רעייתו הרבנית והזכיר את השאלות האלה והוא ישב את זה כך. בירושלמי כלאיים מסופר על עולה ששהה בבבל כיוון שהרגיש שהולך למות בכה אמרו לו מה לך בוכה אנו נעלה אותך לארץ ישראל אחרי הפטירה ה שבעולה ומה זה יועין למרגלית שלי מה זה יועין לנשמה שלי שאותה אני מאבד במקום של טומאה בבבל הלו אינו דומה הפולטה בחק אמו לפולתה בחק נוכריה לפי זה החשש של יעקב לא היה רק מקבורה במצרים אלא מפטירה במצרים. והנה קיימלן לגבי קניין דבר שלא בא לעולם שעל ידי שבועה הוה כאילו כבר בא לעולם ולא הווה מחוסר מעשה אתה לא יכול להשבע על דבר שלא בא לעולם סליחה, אתה לא יכול לקנות דבר שלא בא לעולם. קניין עושים על דבר שבא לעולם. על דבר שלא בא לעולם אתה לא יכול לעשות קניין. אבל על ידי שבועה זה נחשב כאילו כבר בא לעולם וזה לא מחוסר מעשה. לפי כך ביקש יעקב מיוסף להישבה לעלות אותו לארץ ישראל ובאמצעות השבוע נחשב כאילו מת בארץ ישראל. זאת אומרת אתה לא יכול למות במצרים ולחשב שאתה מת בארץ ישראל. אבל על ידה שהואעה זה כאילו לא מחוסר מעשה וכאילו נעשה מעשה וכאילו אתה מת בארץ ישראל. אז לא רק תהיה הקבורה בארץ ישראל גם השבת המרגלית תחשב בארץ ישראל. וזה דברים מחודשים. מחודשים יפים אבל אם זה ככה למה עולה לא ידע היה משביע אותם שיקחו אותו גם כן מה היה נחשב שאתם מבין הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בארץ ישראל אבל אמרנו זה דברים מחודשים יש מקום לדון בזה אבל זה הדברים שאמר אחרי הסתלקות רעייתו הרבנית איפה איפה הסתלקה? בארץ או בחול. אולי הוא אמר לה, "תשביעי אותי, אולי זה." ועל פי זה הוא דעה כבר שהיא חשב שהיא פולטת את המרגלית בארץ ישראל. אני לא מכיר את הפרטים אבל דברים נפלים, דברים נפלאים. הכל יודוך והכל ישבחופך. והכל יבואו והכל יבואו. אין קדוש כשם כל יודוך והכל ישבח והכל והכל והכל מרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבוך והכל והכל והכל מרו אין קדוש ישמחו במלכותך שומר שמ שומרי שבתי עוד שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת כלע שבת מקדש מקדש מקדש שביעי שבת מקדש מקדש מקדש שביעי שמעת אני מכבה לקיים מצות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא נפש חס דאורייתא קבלך דאורייתא בשמחה דאורית לעשות נחת רוח על הקדוש ברוך הוא לעשות נחת רו על התנה הקדוש שיהיה שפתותיו דות בקבר יחנש