העצה להתמרק מכל העוונות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם

אומר רש״י הקדוש על פי מדרש תנחומא

למה נסמכה פרשת ניצבים לקללות בפרשת כי תבוא?

לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים

תשעים ושמונה קללות

מלבד ארבעים ותשע קללות שבפרשת בחוקותיי שבספר ויקרא

הוריקו פניהם,

החבירו פניהם של ישראל מרוב פחד

ואמרו מי יוכל לעמוד באלו?

כל כך הרבה קללות.

התחיל משה אל פייסם,

אתם ניצבים היום,

הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם קליה.

והרי אתם קיימים לפניו.

אז לכן נסמכה פרשת ניצבים

לפרשת הקללות.

צריכים להבין,

מה שניחם משה רבן את ישראל, אתם ניצבים היום, זו הוכחה

שלמרות שחטאתם לפני ה' אתם עדיין ניצבים ולא עשה אתכם קליה.

אבל עדיין יש אימת פחד הקללות הקשות של פרשת כי תבואו, כי קללות לא באו סתם רק בשביל להיות כתוב.

אז מה, מה התירוץ?

בכל אופן יש קללות.

נקדים לומר דבר נפלא שכתב החכ״ל יצחק

על הכתוב בפיוט של הימים הנוראים.

באין מליץ יושר

מול מגיד פשע

תגד ליעקב דבר חוק ומשפט

לצדקנו במשפט.

אם אין לנו ביום הדין מליץ יושר, סנגור,

שיגן בעדנו

מול מגיד פשע זם קטרג שמספר את כל פשענו,

תגן עלינו זכות יעקב אבינו ותזכנו ביום הדין.

למה דווקא יעקב אבינו הוא ישלמד עלינו זכות ביום הדין?

מבאר החכ״ל יצחק

מספר הקללות בפרשת בחוקותי 49 ובכתבו 98. סך הכל 147 קללות.

בדיוק מניין שנותיו של יעקב אבינו

שחי בקדושו ובטהרה 147 שנים

שבהן הגן עלינו כנגד 147 קללות שכתובות בתורה.

אם כך צריכים לדעת

למה דווקא שנותיו של יעקב אבינו הן מגנות עלינו ביום הדין

ולא שנותיהם של אברהם אבינו או של יצחק אבינו?

נראה לבאר זאת על פי חידוש נפלא שמביא האדמו״ר רבי יהושע מבעלז.

וכך הוא אומר, נכון הדבר

שהקדוש ברוך הוא קצב עונשים ותוכחות

אם יעברו ישראל חס וחלילה על התורה.

אך יש עצה נפלאה שאפילו אם חטא האדם לא יצטרך לקבל את העונשים בפועל ממש.

וזאת על פי מה ששנינו בגמרא.

כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב חטאת.

כל העוסק בתורת אשם, כאילו הקריב אשם.

רואים מכאן

שיש לתורה סגולה מיוחדת שהעוסק בה,

כאילו קיים בפועל כל מה שלמד.

בבחינת עונשן למאפרים, שפתנו.

ולכן כל העוסק בתורה בפרשיות של התוכחה,

בחוקותי וכי תבוא,

שמתארות את גודל העונשים בהם על האדם,

ילביש עצמו בפחד השם מייסורים אלה.

כי אז יחשב לו כאילו קיבל את הייסורים בפועל, וכך ינצל מייסורים ממש.

לכן מקדימים תמיד פרשת כי תבוא לפני ראש השנה.

בבחינת

בבחינת

בבחינת

בבחינת

מה אנחנו אומרים בראש השנה על הקללות?

תכלה שנה וקללותיה

תחל שנה וברכותיה.

ומעתה התבארתם?

מדוע דווקא שנותיו של יעקב הגנו על ישראל

ולא השנים של אברהם ויצחק,

שכן שנינו במסכת אבות

על שלושה דברים העולם עומד,

על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים?

ומבואר ששלושת עמודי העולם כנגד האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב.

אברהם כנגד עמוד החסד.

יצחק כנגד עמוד העבודה, עבודת הקורבנות, שהוא היה קורבן.

ויעקב אבינו כנגד עמוד התורה,

בהיותו איש תמשבו אלים.

על שלושה

העולם עומד.

שלושת האבות.

לכן דווקא 147 שנותיו של יעקב אבינו, שהוא עמוד התורה,

הם שהגנו על ישראל מ-147 הקללות שבתורה,

שכן הוא מסמל את עמוד התורה.

כמו שאמרנו, בכוח לימוד התורה,

כשלומדים את פרשיות התוכחה,

אפשר לבטל את כל הקללות.

ונחשב לו לאדם,

כאילו קיבל את כל העונשים בפועל ממש.

זה מה שניחה, משה רבנו, אדון כל הנביאות ישראל.

אתם ניצבים היום כולכם.

הרבה הכעסתם למקום,

ולא עשה אתכם קליה.

והרי אתם קיימים לפניו.

משה מפייס את ישראל.

הנה השם עשה אתכם חסד גדול,

ואתם לא צריכים לקבל בפועל את העונשים והקללות,

אלא מספיק אם תתעסקו בתורה,

בפרשיות התוכחה, באותן 147 הקללות,

ותתלבשו בפחד השם והדר גאונו ייחשב לכם כאילו קיבלתם את העונש בפועל.

ואז תהיו ניצבים ועומדים ביום הדין,

לפני השם יתברך, תצאו זכאים בדין.

אז מי שילמד את הקללות

עכשיו,

במעם לועז,

לפני ראש השנה,

והתכוון בעניינן, כאילו חס ושלום הוא עובר,

אז הוא התמרק מכל העוונות.

ושבת עד אדוני אלוהיו, שמעת בקולו, ושב אדוני אלוהיו, את שבותך ורחמך,

אמרו חכמים זכרו לברכה בירקות ישעיה סימן תקז.

לחתיד לבוא באים שרים ומקטרגים על ישראל ואומרים לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

וכי יש לפניך משוא פנים?

אתה מעדיף אחד על פני האחר?

אם אלו עובדי עבודה זרה,

הכוונה לגויים, אף אלו ישראל עובדי עבודה זרה.

אם אלה מגלה עריות, אף אלו מגלה עריות.

אם אלו שופכי דמים, אף אלו שופכי דמים.

מפני מה הללו יורדים לגיהינום והללו ישראל לא יורדים?

לכאורה יש ממש טענה,

בפיהם שלום קטרגים.

וכי יש איפה ואיפה לפני השם יתברך?

מדוע הוא מעניש את הגויים על החטאים והם יורדים לגיהינום?

ואילו כאשר ישראל חוטאים,

אין הקדוש ברוך הוא מעניש אותם והם לא יורדים לגיהינום.

אומרים על כך חכמי ישראל, התשובה לשאלה הזאת נמצאת בירושלמי מכות פב.

שם כתוב,

שאלו לה חוכמה,

חוטא, מהו עונשו?

אמרה להם, חטאים תרדף רעה,

כי מי שחוטא, רעה תרדוף אותו.

שאלו לנבואה, חוטא מה עונשו?

אמרה לה, אין הנפש החוטאת, היא תמות.

שאלו לקודשא בריך הוא, חוטא מה עונשו?

אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו.

זה שכתוב בתהילים כף חטא,

טובי ישר אדוני,

על כן יורה חטאים בדרך.

זאת אומרת, הקב' ברוך הוא מדריך את החוטאים דרך לעשות תשובה.

רואים מכאן שהתשובה מכפרת לישראל על כל החטאים ומגינה עליהם.

לכן אין הקב' ברוך הוא מעניש ישראל והם לא יורדים לגיהינום.

נשאלת השאלה, אז למה שהגויים לא יוכלו לעשות תשובה על החטאים וגם הם להימלט מן הגיהינום?

אומרים חכמים זכרוננו לך,

ידוע שהקב' ברוך הוא מקבל תשובה רק את ישראל

ולא את הגויים.

למה?

כי ישראל נקראים בנים לפני הקב' ברוך הוא.

ככתוב, בנים אתם לשם אלוקיכם.

ומכיוון שכך,

באנו בנים למקום,

הקב' ברוך הוא אבינו,

לכן יכול הוא למחול על כבודו.

כמובן בגמרא, אף שמחל על כבודו,

כבודו מחול.

אבל הגויים הם בבחינת עבדים למקום,

והקב' ברוך הוא עליהם בבחינת מלך.

כמו שכתוב, מלך אלוהים על גויים,

בתהילים מזנטט.

לכן הקב' ברוך הוא אינו יכול למחול על כבודו, כמבואר בגמרא שם בלמ' ב'.

מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול.

אז הם לא יכולים להתקבל בתשובה,

כי הוא לא יכול למחול על כבודו.

כיוון שהם לא בנים, והם עבדים.

אז אם כך, יש להקשות.

הרי כתוב בגמרא בקידושין ל'ו',

בנים אתם לשם אלוקיכם,

בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים.

מה זה בנים אתם? מתי שאתם נוהגים מנהג בנים, מתנהגים כמו בנים, שומעים קול אביהם, אתם קרואים בנים.

אבל אם אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרואים בנים, דברי רבי יהודה.

כמו שאנחנו אומרים, בראש השנה, אם כבנים, אם כעבדים.

אם כך,

אנו חס ושלום לא הולכים בדרך התורה והמצוות

לא בבחינת בנים. אז איך ימחול לנו הקדוש ברוך הוא תהינו?

הרי אין לנו בבחינת בנים מפנח.

רק אב שמחר על כבודו, כבודו מחול.

וחזרה השאלה, אז אנחנו כמו גויים.

אלא אומר רבי מאיר בקידוש ינד ואב.

בין כך ובין כך אתם קרואים בנים.

שנאמר בירמיה דלקו ב', בנים שכלים הם מה?

זאת אומרת, אף על פי שהם נקראים בנים,

אף על פי שהם שכלים,

נקראים בנים.

והוא אומר בנים לא אמון בם.

אף על פי שלא אמון בם, נקראים בנים דברים ל' ב' כ'.

רואים לנו מכאן שבכל מקרה אנחנו קרויים בנים לשיטת רבי מאיר,

גם כשלא מתנהגים כמו בנים.

כמו שאומר הכתוב, בנים שחנים,

כמו בנים שתנהגים חסרי שכל ולא שומעים קול אביהם שבשמיים.

עדיין נקראים בנים.

לכן צריכים לזכור בימים אלו של ימי דין עד כמה גדול כוח התשובה של ישראל לפני השם יתברך.

ואפילו אם אנחנו לא הולכים בדרך השם יתברך השם, בבחינת מורדים,

חס ושלום, בבורא עולם,

יש לנו את האפשרות לחזור בתשובה ולנצל מדינה של גיהנום ומכל מיני איסורים וחולקים בעולם הזה.

זה מה שאומר משה רבנו, שמענו בפטירתו, ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו.

ושב השם אלוקיך את שירותך ורחמך.

הדברים האלה משה,

אומר משה כבר עם ועדה,

שגם עוברי עבירה מובהקים אסור להתייאש

כשאבדה דרכם ונגוזה תקוותם.

גם אלה שבכל רחם תסיבות התרחקו מדרך התורה ומצוות מרחק רב,

והם בבחינת מורדים בשם יתברך,

פתוחה לפניהם הדרך לחזור בתשובה.

תשובה שלמה.

ושב אדוני אלוקיך את שירותך,

השם יקבל אותך בתשובה וירחמך,

וירחם עליך ורחמך.

כבר קבעו בזה העניין חכמים במקום שבעלי תשובה עומדים,

צדיקים גמורים אינם עומדים.

אבל יש לנו קושייה,

כי המצווה הזאת אשר אנחנו מצווכה היום לא נפלאתי,

ולא רחוקיי, לא בשמיימי ולא מעל הימי, כי קרוב לך דבר מאוד, בפיך לא מוכר לעשותו.

על הפסוק הזה אומר הרמב״ן,

כי המצווה הזאת, הכוונה היא למצוות התשובה,

שנזכירה בתחילת הפרשה,

והיה כי יבואו עליך כל הדברים מלא ברכה וקללה ושבת עד אדוני אלוקו ושמעת בקולו,

אומר הרמב״ן, זו מצוות התשובה.

ואם כך הדבר,

הכוונה למצוות התשובה צריכה ביאור.

מדוע יעלה על הדעת לומר שמצוות התשובה נפלאת ורחוקה

עד שהכתוב יגיד שהיא לא נפלאת והיא לא רחוקה?

מה הקדוש ברוך הוא צריך לומר, כי קרוב אליך הדבר מאוד, ולפיכול הוא מוכן לעשותו

וצריך להבין מדוע העלה על הדעת שמצוות תשובה היא בשמיים או מעבר לים

עד שהתורה צריכה להגיד שהיא לא בשמיים והיא לא מעבר לים

על זה אומר האדמו״ר מבן שליטי

כתוב בירושלמי

שאלו לחוכמה, חותם עונשו, אמרה להם

שאלו לנבואה, שענתה להם

אמרו הנביא, שאלו לקדוש ברוך הוא,

אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו

צריכים להבין מדוע לא השיגו החכמים והנביאים שאדם יכול לתקן את חטאיו על ידי התשובה

עד שגילה להם זאת הקדוש ברוך הוא ואמר יעשה תשובה ויתכפר לו

למה הם לא הבינו את זה, החכמים?

למה הם לא הבינו?

למה הנביאים לא הבינו?

כדי לבאר זאת נקדים להביא את דברי המקובל האלוקי

בעל אמת ליעקב שבאר מדוע נוהגים ישראל לתת צדקה

דווקא עבור נשמת

רבי מאיר בעל הנס.

בכל העולם, איפה שיש יהודים,

יש קופת צדקה לרבי מאיר בעל הנס.

למה?

למה לא רבי שמעון בר יוחאי?

למה?

למה?

למה?

בזכות דבר יוחאי. למה?

כן, למה אבל?

אומר האמת ליעקב,

כתוב במדרש בגמרא בתרא, דף יוד

שאל תורנוס רופוס הרשת רבי עקיבא

אם אלוהיכם הם עניים מפני מים ומפרנסם

אמר לו רבי עקיבא כדי שניצול אנו מדינה של גיהנום

כאשר אנחנו נותנים להם צדקה.

אמר לו טורנוס רופוס,

אדרבה,

צדקה זו גורמת לכם ללכת לגיהנום.

שכן הדבר דומה למלך מסר ודם

שכעס על עבדו

וחבש אותו בבית האסורים.

מציבה על כולם שלא להאכילו ולא להשקוטו.

והנה הלך אדם אחד והאכיל והשקט אותו עבד.

כששמע ככה המלך כעס מאוד על אותו אדם?

מה, אני אומר לא להאכיל אותו ואתה הולך להאכיל אותו?

והלא, אתם קרויים עבדים?

שנאמר כי בני ישראל עבדים?

אמר לו רבי עקיבא, גם אני אבשל לך משל.

שכן שיטתי הדבר דומה למלך בשר ודם

שכעס על בנו וחבש אותו בבית האסורים וצווה שלא להאכילו ולהשקוטו.

והנה הלך אדם אחד והאכיל והשקע את אותו הבן.

כששמע ככה המלך, בוודאי ששמח על כך,

ואפילו שיגר מתנה לאותו אדם.

באנו נקראים בנים ולא עבדים.

כך כתוב, בנים אתם לשם אלוקיכם.

אמר לו טורנוסלופוס,

רק בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אתם קרויים בנים.

אבל בזמן שאתם לא עושים רצונו של מקום אתם קרויים עבדים.

ועכשיו כשאתם בגלות,

מחמת החטאים שלכם שלא עשיתם רצונו של מקום,

הרי אתם בבחינת עבדים.

אומר האמת ליעקב,

רואים אנחנו במדרש זה,

שאם ישראל נחשבים בבחינת עבדים,

אסור לנו לתת צדקה לעניים.

שהרי הדבר דומה למלך שכעס על עבדו וחבש אותו בבית האסורים,

בצווה לא להאכילו ולהשקוטו.

ואנחנו בצדקה שנותנים, מאכילים ומשקים את אותו עבד,

שזה מעשה ברור נגד רצון השם יתברך.

ועוד יותר קשה,

שהרי בזמן הזה אנחנו ישראל בגלות, בגלל שלא עשינו רצונו של מקום.

אם כך, ודאי אנחנו מבחינת עבדים,

ואסור לתת צדקה.

ואיך נאמר,

בבבא בת ריות גדולה הצדקה שמקרבת את הגאולה.

סטירה,

מיני וביהן. זה גם סותר את מה שאמר רבי מאיר קודם.

אלא אומר האמת ליעקב,

צריכים אנו לדעת שהתנאים נחלקו.

האם ישראל נחשב עם עבדים או בנים, להשם נדברך?

כאן מוהר בקידושין, למה דבר?

בנים אתם, להשם אלוקיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קוראים בנים.

אם אין אתם נוהגים מנהג בנים,

אלה אתם קוראים בנים, דברי רבי יהודה.

אבל רבי מאיר אומר, בין ככה ובין כמה אתם קוראים בנים.

שנאמר בנים שכלים המה, ואומר בנים לא אין ונבא.

רואים מה הגמרא שרבי יהודה סובר שישראל נחשב עם בנים רק כשעושים את רצונו של המקום.

אם כך בגלות בוודאי זה המצב שבו אנחנו לא עושים את רצונו של המקום.

וישראל מבחינת העבדים, ואסור לתת להם צדקה.

ואילו רבי מאיר בעל הנס סובר שבשני המקרים בין ישראל לא עושים את עצמו במקום ובין אם לא, הם נחשבים בנים לכן תמיד מותר לתת צדקה

אבל צריכים לדעת שההלכה נקבעה כפי רבי יהודה שכן ידוע כלל שהוא אומר רבי מאיר רבי יהודה הלכה כרבי יהודה אם כך בזמן הזה שאנחנו בגלות ואנחנו בבחינת עבדים

איך מותר לנו לתת צדקה

כדי ליישב זאת אומר האמת ליעקב חידוש נפלא

נכון

כאן בעולם הזה הלכה כפי רבי יהודה אבל בשמיים בית דין של מעלה הלכה כפי רבי מאיר

וזאת על פי המבואר בגמרא ערובין יג

אמר רבי אחא בר חנינא

גלוי וידוע לפני מי שאמר ויהא עולם

שאין בדורו של רבי מאיר כמותו

ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו

אומר האמת ליעקב

מכיוון שחכמים לא ירדו לסוף דעתו של רבי מאיר הם לא יכלו לפסוק את ההלכה כמותו

אבל הקדוש ברוך הוא שבוודאי ירד לסוף דעתו של רבי מאיר קיבל את פסיקתו

ולכן ההלכה בשמיים היא כרבי מאיר מעלה נס שאומר שבלאו הכי הם קרויים בנים

ולכן בוודאי שמותר להם לתת צדקת המין

לכן אומר האמת ליעקב

זהו הטעם למנהג של ישראל בכל התפוצות לנדור נדבות

לשם התנא הקדוש רבי מאיר מעלה נס זכותו יגן עלינו אמן

כיוון שכל קיום מצוות הצדקה תלויה בדעת רבי מאיר

כל מצוות הצדקה תלויה בדעת רבי מאיר

שסובר שבכל מקרה אנחנו נחשב עם בנים להשם יתברך

דבר שהתקבל גם בבית דינו של הקדוש ברוך הוא

ולכן אומרים בצדקה שנותנים לרבי מאיר בעל הנס

אלא הא דרבי מאיר ענני

זה רק הקדוש ברוך הוא יכול לענות כי רק הוא הסכים לדעתו,

חכמים לא הסכימו,

אז לכן אומרים שאלא הדא רבי מאיר יענני כי הוא מסכים לדעת רבי מאיר

כיוון שאנחנו מבקשים מהשם יתברך שירד לסוף דעתו של רבי מאיר וקיבל את זאת שיטתו הוא יענני

הוא יענן לבקשותיי בזכות הצדקה שאני נותן לבניו

מעתה יובן

גם למה לא השיגו החכמים והנביאים שאדם יכול לתקן את החטאים על ידי תשובה

עד שגילה להם זאת הקדוש ברוך הוא אמר יעשה תשובה ויתכפר לו

כיוון שהם לא ירדו לסוף דעתו של רבי מאיר

שאמר שאנחנו נקראים בנים בכל מקרה

אלא הם חשבו שישראל החוטא הוא בבחינת עבד

ולכן אין לו תשובה שתועיל לכן הם אמרו שהוא ימות

כיוון שאין לו תשובה

עד שבא מלך הכבוד

והמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול זה לטענתם

אבל רבי מאיר שאנחנו בנים אז הוא אב ואם הוא אב,

אב שמחל כבודו מחול אז זאת אומרת הם לא יכלו להגיד את זה כיוון שהם לא נקטו כדעת רבי מאיר

אבל איך הם יסבירו את הפסוק בנים לא אמון בם?

מה הם יסבירו? הם יסבירו שבנים לא אמון בם ובכל אופן זה נקרא עבדים

הבנים לא אמון בם, הבנים

הם שכלים ולכן הם ירדו לדרגת העבדים

אתה תגיד ככה והוא יגיד ככה אין למה שהם נשארו בנים רק שהם לא עושים רצונו והם מתייחס אליהם כאל העבדים כן, יש תיקון המחילה לבניים

אז לפי זה יוצא מיושר,

איך אנחנו יכולים בכל אופן לעשות תשובה, ורואים שהקדוש ברוך הוא

הסכים למה הסכים?

משום שבסוף אנחנו כן יכולים לעשות תשובה.

כי החוכמה והנבואה אומרות שאי אפשר לעשות.

למה היא אומרת?

כי אם אנחנו עבדים,

אז הוא מלך, ואם זה מלך,

מלך לא יכול למחול.

אז איך הוא כן מוחן?

אז הוא גילה להם שבזה הוא,

נוקט כמו רבי מאיר,

והוא אומר שיש תשובה לישראל.

זה דבר מדהים.

קשה מאוד, שיהיה קשה.

מה, כתוב בראשון באלוקים, אחרי זה כתוב, שיהיה קשה.

חכמים אמרו, שחזר ושיתף מידת רחמים.

אז מה אתה רוצה? לא יכול להיות שהם סותרים. מה זה סותרים? הם עבדים, זה עבדים, זה כמו גויים.

למה גויים לא מתקבלים בתשובה? מאותו טעם.

וזה מה שם, זה מה שם,

אמרו את זה בעצמם. זה מה שהם קטרי קטרג, אמר, מה השתנו אלה? אמרו לו, אלה בנים, אלה עבדים.

משמע, שאם היו כמותם, אז באמת, לא הייתה תשובה. בסדר, אבל החכמים לא יכולים לסתור את דעתם.

הנה, הנה, מה הם סתרו, מה הם סתרו? הם אמרו, במקום אחר בגלל... זה כשאתה בנים, אז אפשר לסלוח לך, כשאתה בן. אבל אם אתה לדרגת עבדים,

והיה ראיה שאתה נמצא בגלות,

למה? אז זאת אומרת, נפרש את מה שאמרו שטף מידת רחמים זה לרשע שאינו גמור. לבנים. רשע שאינו גמור, ייקרא בן. לבנים.

שעוד לא אוהבו דרגת עבדים. רשע גמור, עבד, נקרא לו. מי שעבדים, לא. ככה נוכל להסביר? מי שיכנס, כן, לדרגת עבדים, הוא לא.

ומי שכן, כן. רק ככה נוכל להסביר. נכון.

ועכשיו משהו נפלא,

מדהים,

אשריכם ישראל, לפני מי אתם מתארים, מי מתאר אתכם.

אמרו דורשי רשומות, אני לדודי ודודי לי,

אלול.

השם פותח את ידו לקבל אותם לתשובה.

בנפשת ישראל עורגות לו, נחשפות אליו.

בספר הקדוש בני ישכר,

באלול מאמר א' עוד ט״ו,

אמרו דורשי שומות,

לפי אבו דריהם, תפילת ראש השנה,

כבר אמרנו מקודם. אני לדודי ודודי לי, ראשי תיבת אלול.

והסוף של האותיות האלה, של המילים האלה, אני לדודי ודודי לי, זה ארבעים.

וזה מרמז לארבעים יום שהיה משה בהר סיני,

מקבל לוחות.

האחרונות מראש חודש אלול עד יום הכיפורים

והם ימי רצון.

אבני ישכר, תקשיבו טוב,

אומר שארבעים ימי התשובה מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים

הם בבחינת מקווה טהרה לישראל.

ארבעים יום האלה

זה ארבעים יום של מקווה טהרה לישראל.

וכמו שבמקווה טהרה יש ארבעים שאה מים

שמעלים את האדם מטומאה לטהרה,

כך ארבעים ימי התשובה מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים,

שהם ימים של חסד ורחמים, מעלים את האדם מטומאת עוונותיו לטהרה.

יש לשאול, אומר אבני ישכר,

מדוע דווקא שיעור של ארבעים שאה מים של מקווה

מסוגל לטהר את הטמאים בלא שיעור אחר?

למה לא שלושים ותשע?

מה טמון פה?

ראית עד היום, אתה כבר שבעים ושתיים שנה,

עוד לא ידעת את זה.

ומפרש עניין זה הבני ישכר,

ואומר שידוע שארבעים שאה הם תשע מאות שישים לוגין.

כל שאה

זה עשרים וארבעה לוגין.

ומאחר ומבואר בירושלמי

בתרומות

פרק יוד הלכה ה',

כי בריה בטלה בתשע מאות שישים.

הדין שבריה, זה יצור חי,

בטלה בתשע מאות שישים.

אם כן, כשאדם טובל במקווה מים שבו תשע מאות שישים לוגין מים,

הרי הוא מתבטל מטומאתו ונולד כבריה חדשה טהורה.

לכן צריך ארבעים שאה, שזה תשע מאות שישים לוגין,

שבריה בטלה בתשע מאות שישים.

בטלה כמו שאיסור בטל ברוב או בטל בשישים.

כל ביטול.

על פי זה מפרש אבני שכר,

מה שמובא בירושלמי,

מגילה,

פרק א' הלכה ג'.

תשמעו, זה דבר מדהים.

מדהים, מדהים, מדהים, מדהים.

בירושלים היו דווקא 480 בתי כנסיות, כתוב,

ב-480 בתי מדרשות.

שכן אמרו חכמים זכרונם בברכות ט״ו, אמר רבי חמאן ורבי חנינא,

למה נסמכו אוהלים לנחלים?

דכתיב,

כנחלים נטאיו כגנות עלי נהר,

כאהלים נטע השם. לומר לך,

מה נחלים?

מעלים את העדה מטומאה לטהרה,

אף עולים בבתי מדרשות, אומר רשי,

מעלים את העדה מכף חובה לכף זכות.

על כן אומר אבני ישכר,

היו בירושלים דווקא 480 בתי כנסיות ו-480 בתי מדרשות,

שהם ביחד 960,

כדי לרמוז לנו שמבחינת מקווה טהרה,

כדי להעלות את האדם מכף חובה לכף זכות.

ככה מובא גם במדרש באיכה.

ומעתה, יש לומר,

מאחר וכל יום

כלול

מ-24 שעות.

על כן,

ב-40 ימי תשובה,

40 כפון 24, 960. 960. שהם בבחינת 960 לוגים מים,

כדי לטהר את ישראל על ידי טבילה ב-40 ימי התשובה.

ועל ידי כך הם נחשבים כבריה חדשה.

וזה פירוש המשנה ביום הפ״ח, מ״ט.

תשמעו.

אמר פרק ח׳ משנה ט׳

אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מתארים.

מי מתאר אתכם?

אביכם שבשמיים.

שנאמר,

וזרקתי עליכם מים טהריים,

מותרתם.

ואומר,

מקווה ישראל אשם.

מה מקווה מתאר את הטמאים?

אף הקדוש ברוך הוא מתאר את ישראל.

כמו שמקווה הטהרה מתאר את ישראל ב-40 שיאה,

שם 960 לוגים,

אף הקדוש ברוך הוא מתאר את ישראל ב-40 ימי התשובה,

שם 960 שעות,

כדי שבגמר החתימה ביום הכיפורים יהיו ישראל כבריאה חדשה.

כמו שנאמר, כי ביום הזה אכפר עליכם טהר אתכם.

כי ביום הזה,

ביום הזה אתם עולים מטומאתכם.

כי ביום הזה אכפר עליכם.

כי ביום הזה אכפר עליכם טהר אתכם כל עצותיכם.

לפני ה' תטהרו, כי אז מסתיימים ה-960,

ואז עולים מטומאל לטהרה.

מבהיל על הרעיון.

היה רבה אחד

שלא היה מקווה, הוא הגיע לאיזה מקום לא היה מקווה, ורבה בלי מקווה זה לא רבה.

מה אין מקווה?

אין מקווה. ערב שבת אין מקווה? אין מקווה.

אין מקווה.

מה הוא עשה?

אמר לכל החסידים לעמוד,

כולם עמדו,

הוא ירד ועלה.

ירד ועלה.

אמרו לו, מה זה?

אמר להם, מקווה.

מקווה השם ישראל.

מקווה ישראל השם.

מקווה ישראל. ישראל היא מקווה

של השם.

אז הוא נכנס בתוך המקווה של ישראל,

שלום על ישראל.

יצירתי מאוד. יצירתי מאוד, אה?

אחרי 120 שנה נדע.

זה ביחד עניין מה שאומר.

הצעה כזו זה קוצרים.

בעיקר מדרום צבוע.

שנאמר, אדוני חפץ למען ציטוט.