ספר בני ציון פרשת ויצא חלק ב

ש19-11-12

...וכך הולך ומזהיר ומבאר כל מיני פיתויים עד היטתו ברוב לקחה, היטתו ברוב לקחה, הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יבוא, והנה מייעץ לנו רק באחת, ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי, אל יסת אל דרכיה ליבך, אל תטע בנתיבותיה, זאת העצה היחידה כי אם ישמע לפיתויים לא ימלט ממנה, אפילו יהיו הדברים זרים אצלו בתכלית, ואם יתפתה הלב הנה כח הוא בלב שכל החכמות שבעולם לא יעזרוהו. ואם יתפתה הלב הנה כח הוא בלב שכל החכמות שבעולם לא יעזרוהו. אם כן הזהר בני, הזהר, השתמט מדרכיה ורק אז תמלט. אתם שומעים עצות ברורות חכמות, זהו שאמרו חכמים ז"ל על הפסוק "ויאמר אברם הרימותי ידי אל ה'", זהו, הוא נשבע. בזה הוא סיים את הפרשה ואת הדיבורים, נגמר. נעול. נגמר הסיפור.

מכאן שצדיקים משביעים את יצרם. אברהם אבינו ודאי בז לממון, ודאי היה שונא בצע בתכלית, אברהם אבינו, ודאי בז לממון, ודאי היה שונא בצע בתכלית, אז מה כל הפחד שלו שהוא צריך להשבע ולהשביע את יצרו? אלא הוא ידע מהסוד הזה של הפיתוי, הוא ידע מהסוד של הפיתוי. הוא ידע מהכח המבהיל שבלב להתפתות, עד שאברהם בינו אפילו לא יכול לו, ואין עצה אחרת נגדו כי אם בהשתמטות מדרכיו לסור ממנו ולא לפגוש אותו, וכי לא יבוא כלל לידי פיתוי ורק אז מובטח לו קיום מושלם. רק אם הוא לא יבוא לידי פיתוי אז מובטח לו קיום מושלם.

לכן כתוב שאדם לא יבוא לידי עבירה. מה זה לידי עבירה? אם אתה רק מתקרב לעבירה יש לה כביכול ידיים והיא טרח תופסת אותך, מרגע שהיא תופסת אותך היא כבר תפתה אותך איך להכשל. הרחק מעליה דרכיך, סטה ועבור, אל תקרב אל פתח ביתה. הוא הענין אשר אמרו בגמרא בבא בתרא ע"ח, אכלה הר מואב זה המהלך אחר יצרו כעיר זה שמהלך אחר סייחה נאה, ושם רש"י אומר כעיר זה שמתפתה ביצרו ובדרכי האפיקורסים ואינו מושל ביצרו. זה הסוד של שיחה נאה, יודע הוא די היטב כל הצואה והטינופת של דברי מינות ואפיקורסים, אבל שיחה נאה הרי יש אצלם, דברים נאים ומפתים נמצאים איתם, וישנו כח שהלב מתפתה ומשם באים כל החטאים, וכמעט שאין שום מעשה שיהיה נקי מזה בלא פיתוי. הוא שמזהירה אותנו התורה באזהרה מיוחדת יבבי, חצי פסוק, כל מה שלמדנו עכשיו בחצי פסוק והוא מכיל עוד, "השמרו לכם פן יפתה לבבכם" "השמרו לכם פן יפתה לבבכם" לאן אפשר להגיע? ל"סרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם", מי יאמין? איך יכול להיות? יוחנן כהן גדול לא שמע לעצה של שמה המלך והחזיק ספרים חיצונים ויצא לתרבות רעה. אחרי שמונים שנה ששימש בכהונה גדולה, יש לך כח פיתוי יותר גדול? אלישע בן אבויה רבו של רבי מאיר, היו ספרים חיצונים נופלים מחיקו, התורה אומרת "השמרו לכם פן יפתה לבבכם". יש כח פיתוי בלב של האדם, הוא צריך להיות גיבור גדול לא להתקרב לשום דבר שאסרה התורה, לא לא לעבור, לא להתקרב. אל תקרב אל פתח ביתה, אל תקרב, כי מרגע זה אתה כבר בידיה, זהו.

אז מפה ניתן להבין קצת מן הקצת איך יתכן שדינה היו צריכים לגרור אותה מביתו של שכם בן חמור. "וידבר על לב הנערה", זה הכל. איך היום מערפים, מפתים את בנות ישראל, וידבר על לב הנערה, מדבר איתה בלשון עילגת, מורגשת, וכמה מילים של פיתוי, קצת הבטחות קצת קשקושים והיא נשרכת אחריו כמו שרוך נעל. ראיתם פעם שרוך נעל שנפתח למישהו וזה נשרך אחריו, ככה היא נשרכת אחריו. מה מצאה? מה ראתה? פיתוי. פיתוי.

ש. לא שומעים

הרב: לא, אף אחד לא אומר שצריך להיות יפה, אפשר להיות מכוער פחד. שום דבר הכל רק וידבר על לב הנערה, זה הכל. אני לא רוצה לחזור אפילו מה הם אומרים אבל אני אומר לך אפילו שיניים אין להם.

ש. לא שומעים

הרב: אל תסביר שטויות, מתפתות בנות טובות שלא חסר להם בבית כלום, באים מבית עשיר.

ש. נשים במצוקה

הרב: לא, לא דוקא יש מבתים חבל על הזמן.

ש. משפחות הרוסות

הרב: לא. לא. לא. עשרות אלפי בנות. עשרות אלפי בנות רח"ל. מה זה אני רואה בבתי חולים, הייתי בבתי חולים עכשיו אתה לא מאמין, אתה לא מאמין בכלל, זה לא יאומן. לא יאומן. אבל זה הכח "וידבר על לב הנערה". בקיצור זה המצב.

יוצא שיש כח פיתוי בלב כל אדם והאדם צריך להזהר ולדעת את החולשה. לברוח. עכשיו בא תראה, אנשים יודעים מה זה תורה, אנשים יודעים מה זה כח התורה, וכיון שהם לא רוצים להתפתות אצלהם זה פיתוי, אז הם לא באים לשיעור בשום אופן, הם לא נכנסים להרצאה בשום אופן, הם לא מוכנים לראות דיסק בשום אופן כי הם יודעים שאם הם יראו, אתה מבין, זה הם כן יודעים, אבל לעבירה הם לא עושים ברוגז ומתרחקים, שמה הם מתקרבים קצת כאילו, הוא לא מתכוון, וככה הוא נגרר. ז"א אנשים יודעים בדיוק שיש להם חולשה בלב, ולכן הם מתרחקים, הם יודעים את כח הפיתוי בלי להבין אותו, הם מבינים שיש כזה דבר אבל הם לא יודעים להגדיר את זה כמו שלמדנו, אבל אתה רואה שכשאדם רוצה הוא לא מתקרב לדבר מסוים, כי הוא מבין שאם הוא יתקרב הוא עלול להתפס לדבר שהוא לא רוצה. אפילו שברור לו שזה טוב לו, הוא לא רוצה. הוא לא רוצה. הוא לא מעוניין חביבי, לא מעוניין, ובעזות פנים הוא מעונין, והם יודעים לחתוך, לא מעוניין.

אותו דבר אנחנו צריכים להתנהג עם העבירות, לא מעונין חביבי, זהו. לא מעוניין. תראו בלשון הרע, אדם יודע שזה לשון הרע, אבל איך הוא נהנה מזה, איך הוא מתקרב, מה מה מה מה היה, לא לא ספר לי רגע מה חדש, מהתחלה מהתחלה, הוא לא רוצה לאבד גרם של לשון הרע, מהתחלה, למה - הוא מתפתה, יש כח בלב של פיתוי אז הוא רוצה לשמוע. פתי יאמין לכל דבר, פתי יאמין לכל דבר, פתי יאמין לכל דבר. זה כח בבריאה כמו שיש מידות יש מידת הפיתוי.

ש. מה היצר הרע עושה?

הרב: משתמש בכח הזה להטות אותך לכיוון שהוא רוצה, הוא מביא אותך קרוב לדברים שיתפתה ליבך לדברים שהוא רוצה.

כתוב בגמרא בבבא מציעא פ"ה, שרבי, רבינו הקדוש הלך וחיפש להחזיר בתשובה את הנכד של רבי שמעון בר יוחאי, בנו של רבי אלעזר היה דבוק לעבירה, קראו לו יוסי, והוא הלך בשביל להחזיר אותו, אז בין הדברים שהוא שכנע אותו הוא אמר לו החברים שלך מה יעשו לך, ילבישו אותך טלית, מה יעשו לך, יקראו לך רב, מה יעשו לך, מה יצא לך מהחברים שלך כאילו. אז מה הוא פיתה אותו כאילו, במה הוא אמר לו? הוא אמר לו שמהחברים שלך יצא לך כלום וגם אם תבוא לחבורה של בני תורה תקרא בן תורה, יכבדו אותך ופה ושם וזה צייר לו את הציור, אתה מבין, האמיתי מה יהיה, שמה אין לך כלום, פה יהיה לך כבוד יהיה לך זה וזה וזה וככה במילים לאט לאט הוא החזיר אותו. כן. אז ז"א, יש כמה מילים שיכולים להגיד לבן אדם ומשתמשים בכח של הלב הנפתה לדבר טוב, ואז מביאים את הבן אדם לאן שצריכים להביא אותו. איך אומרים לילד, איזה מותק, אתה ילד טוב, אתה לומד, אני אתן לך זה וזה וזה והילד נפתה. או הפוך, חבר שלו בא ואומר לו בא, בא נשחק, בא נעשה ככה, אל תגיד... תגיד שאתה בא עוד כמה דקות, אותו דבר. אותו כח משמש לשני כיוונים, אבל צריך לדעת למה לא צריך להתקרב, ומה צריך להרים את הידיים כאברהם ולומר נשבעתי, זה מה שצריך.

אז מפה יובן עכשיו שאין הגנה לאף אחד, אין הגנה. אין הגנה. לכן צריך לשמוע לשלמה המלך מה שאמר וללמוד את כל הפסוקים האלה היטב היטב, אבא שלי המנוח אמר את כל ספר משלי בניגון ככה נעים, אפשר לקחת את זה לשים את זה באוטו, לשמוע כל הדרך דברי חכמה של שלמה המלך ע"ה ובן אדם יצלצלו לו הדברים תמיד, כשיצר הרע יתקרב ישר ישלוף לו את הפסוקים, ישר ישלוף לו את הפסוקים וזה יהיה ההגנה הכי טובה. זה ההגנה הכי טובה.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה ....