כדי להיות גדול צריך להיות עקשן | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

אתה מוכן?

ותאמר רחל נפתולי אלוהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי

וברשי

ואני מפרשו לשון עיקש ופתלתול

נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום

להיות שווה לאחותי

גם יכולתי הסכים על ידי.

רשי אומר

שהוא מפרש מה זה הלשון נפתולי אלוהים נפתלתי

לשון עיקש ופתלתול

נתעקשתי

עקשנות

והפצרתי פצירות

ונפתולים הרבה

למקום, לקדוש ברוך הוא

כדי להיות שווה לאחותי

שהיא מולידה בנים והיא לא

גם יכולתי ובזכות זה יכולתי כי הסכים על ידי הקדוש ברוך הוא.

המסילת ישרים פרק זן מביא את מה אמר חכמים זיכרונם ברכה על הפסוק

ויאמר כן יאמר אדוני

דוד המלך אומר למשוח את

שלמה המלך

לבניהו בן יהוידע

וכשהוא אומר לו

אז הוא אומר לו ויאמר כן יאמר אדוני

רבי פנחס בשם רבי יחנן דה ציפורי אומר הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון

דרך קצרה כזאת עד גיחון

וצריך

שיהיה זכות בסייעתא דשמיא שיצליחו לעמוד במשימה

כי הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון.

כל זה כדי להביא את הדבר לידי גמר נגד כל העיכובים המתרחשים.

כשאדם רואה זאת בחוש, איך שכל דבר שהוא רוצה לעשות

הסוף הוא כי זה עורבא פרח כמו עורב שפורח.

מפני כמה קטגורים הקורים בדרכו פעם עיכוב זה פעם אחר

בלי סוף ממש

פעם הוא נוסע אפילו לרמלה פתאום אימא שלו תופסת אותו לוקחת אותו לסיור וכל מיני דברים בכלל הוא לא בא.

הנה מתעוררת השאלה אם כן איך נתגדלו הראשונים ואבות העולם זיכרונם לברכה

איך הם ניצחו את כל אלה העיכובים אשר כמונו כן אצלם

והם התרחשו על כל צעד ושעל וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו אז העיכובים ודאי

הם פי כמה וכמה מאדם רגיל.

אבל האמת היא כי דווקא בזה המקום בו נתגדלו הגדולים

בזה המקום

איפה שיש עיכובים שם הם מתגדלים כי מעולם לא נרתעו

מפני כל עיכוב

אצלם לא היה שום דבר לעיכוב

ואני מאמין באמונה שלמה שלא ייתכן כלל להתגדל ולהתאבות לאברהם אבינו עליו השלום

אם לא ימלא את כל העולה בדעתו וברצונו.

כל דבר גם הכי קל אם אך רצו והחליטו לעשותו

כל קושיות העולם לא עומדים בעדם

אם רק הסכימו לעשות

הם כבר ניצחו

וכבר מילאו את הדבר ככל שהסכימה דעתם בזה

ורק בזה מתגדל קול גדול.

אמרתי כמה פעמים

שאחד הדברים שאני למדתי לעשות זה כל פעם שעולה לי רעיון

רעיון טוב אני אומר אותו בפרהסיה ואומר שאני הולך לעשות כבר.

זאת אומרת מתחייב עליו.

ממילא אתה לא יכול לסוג

אמרת בפרהסיה

אתה לא יכול לסוג

התחלת להטרים אנשים אתה חייב לעמוד בדיבור

נגמר הסיפור

עכשיו אפילו אם יהיו מעקשים, עיכובים, אין ברירה, חייבים להמשיך

מישהו חלם? אמרתי שאני רוצה להקים בית כנסת

מישהו היה מאמין שייצא כזה דבר תוך חמישה חודשים עם מתנדבים יהודים?

מי יכול להאמין דבר כזה?

ואתם חושבים שהמתנדבים מתייצבים כל יום באותה שעה וכו' וכו'

אהההה צריך לסחוט אותם ולהתחנן

ולשמוע סיפורים וכן משבוע הבא, מאתמול, משלשום

ולא ועכשיו

אבל יותר קל עם מתנדבים מאשר בסכר, בסכר בכלל הם בורחים, לוקחים את הכסף והולכים

במדרש נאמר

איך שבדרכם לעקדה

בא השטן לאברהם וטען לו כמה טענות,

וכן יצחק.

מה הם עשו? לא נכנסו עימו כלל בשום ויכוחים.

על כל טענה שהוא טען, אמרו לו,

על מנת כן.

תשמע, אתה הולך לשחוט את הבן שלך יחיד, לא היה לך המשך, על מנת כן.

תשמע, אבא שלך הולך לשחוט אותך, הוא שנא לי כבר, על מנת כן.

תראה, יהיה חילול השם, כל העבודה שלך, על מנת כן.

לא גומרים לדבר, בא על מנת כן. כאילו, חבל לך על הדיבורים, חביבי.

אני הולך על מנת כן, על מנת כל מה שאתה אומר, שיהיה חילול השם, יהיה ככה, כן, כן, כן, אני הולך עד הסוף.

זה הפטנט.

כל הטענות ענונו על מנת כן.

מה שלא יהיה, הדבר מוכרח להעשות.

והמדרש תנחומא מביא את כל העיכובים בפועל שעשה להם השטן.

כיוון שראה השטן שלא קיבלו ממנו,

לא שומעים לו,

הלך ונעשה לפניהם נהר גדול.

מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד ברכיו.

אמר לנעריו, בואו אחריי.

ירדו אחריו, כיוון שהגיע הנהר, עד חצי הנהר, כיוון שהגיע עד חצי הנהר,

הגיעו מים אל צווארו. באותה שעה נשא אברהם אל השמים ויבש הנהר,

ועמדו ביבשה.

ידע אברהם וכן יצחק כי היסוד להתגדל

אינו אלא באחד,

בכל העקשנות,

ואפילו אם תגיע העקשנות לעיקשות,

אבל הדבר מוכרח להיעשות.

זהו המקום שבו גדלים גדולים העקשנות.

כל מי שעקשן מצליח, אומר הגאון, מבין לה.

משה רבנו, עליו השלום, התפלל תפילות

כמניין ואתחנן ולא נענה.

515 תפילות.

אם אחד מבקש בקשה ולא עונים לו,

עוד פעם, פעמיים הוא ינסה, אחרי זה כבר הוא יתבזה,

הוא כבר יתבייש,

הוא כבר לא אומר, עזוב, אין עם מי לדבר.

אתם יודעים מה זה 515 פעם להתפלל? למי?

לקדוש ברוך הוא שלא מוכן לשמוע.

לא מוכן.

עד שהוא אומר לו, רב לך, אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה.

זאת אומרת,

שמי שעקשן,

לא משנה אם אומרים לו, לא, כיוון שהוא החליט להשיג את מה שהוא רוצה להשיג,

אין לו שום בעיה להמשיך ולבקש ולהפציר,

כמניין בית חנן, זה מבהיל.

אבל שם הם גדלו, בעקשנות הם גדלו.

בין אם ישר הדבר, בין אם מוכרח הדבר.

כך יהיה הדבר.

מוכרח להתעקש.

מה לא עשתה רחל אימנו להשיג ולדות?

כמה מיני תחבולות?

ואחרי כל זאת אמרה נפתולי, אלוהים, נפתלתי.

כמו פירוש רשי, מלשון עיקש ופתלתול.

נתעקשתי והפצרתי, וגם יכולתי שהסכים על ידי.

ידעה רחל שאחותה ראויה יותר ממנה, ותקנה רחל באחותה במעשיה הטובים.

ושום דבר לא עיכב אותה להיות שווה לאחותה.

כמה עקשנות וכמה עיקשות ונצחה.

הסכים על ידי.

יונתן בן עוזיאל תרגם, מדחקות דחוקות קדם אדוני.

מבהיל הדבר.

עליו כביכול אמרו שהיה דחוק לו, מרוב שהיא דחקה ודחקה,

עד שכביכול הקב' נדחק.

זה היסוד.

אחרת אי אפשר.

רק עקשנות.

כי בעדינות וברכות אי אפשר לנצח לעולם.

זהו העניין שאמרו חכמים, זכרונם לברכה וברכות ל״ב. ארבעה דברים צריכים חיזוק. תורה,

מעשים טובים,

תפילה ודרך ארץ.

שאין הביאור כמו שלומדים תמיד מצד הגבורה, צריך חיזוק, צריך להתגבר וצריך חיזוק.

אלא כפי דברינו עכשיו,

למדו חכמים, זכרונם לברכה, עניין העקשנות הקדושה.

צריך אדם להחליט כי ימשיך מעשיו בכל מקרה,

לא יחזור לאחוריו בשום אופן,

מוכרח להיות מה שהוא החליט וחסל.

דווקא באופן זה יצליח וינצח.

אנחנו חושבים שלחפץ חיים, זכר צדיק וברכה, עלה הכול בנקל.

החפץ חיים נתגדל רק הודות לעקשנותו הרבה.

כשרצה לסע לארץ ישראל, אירע לו מאורע שעיכב אותו.

ואפשר היה לחשוב שהוא לא ייסע יותר,

כי הרי הוא רואה כי מן השמיים מעכבים אותו.

אבל התברר שהחפץ חיים, זכרונו לברכה, קרא אל חתנו ומסר מודעה בפניו.

מה המודעה?

ידע בעל דין, בעל דבר,

שלא יפעל כלום אצלי,

אני אסע.

הוא אומר מודעה,

תדע לך,

שבעל דבר זה היצר הרע שידע, לא יעזור לו כלום, אני אסע לארץ ישראל.

קודם שהדפיס את המשנה ברורה,

קרה אצלו מקרה נורא, רחמנא ליצלן,

שהאחר במקומו היה נחרב לגמרי.

אולם גם אז הוא מסר מודעה ואמר,

שיכול להיות חס ושלום עוד יותר רע,

והוא לא יפעל אצלי כלום.

אני מוכרח להשלים את מה שהחילותי.

ורק בזה הוא נתגדל.

רק בזה הוא נתגדל.

דרך אגב,

יש מעשה מפורסם מהרב אלפנדרי,

זכר צדיק וברכה, שהיה גדול הדור פה בארץ ישראל.

וכשדיברו בארץ ישראל שהחופץ חיים עומד להגיע לירושלים,

זה היה סיפור-סיפור.

ארץ ישראל זוכה להתברך

בגדול תורה כזה.

אז הרב אלפנדרי,

זכר צדיק וברכה, שהיה קדוש מאוד,

חכם גדול,

הוא אמר שהוא לא יגיע לארץ ישראל.

ובאמת, בסוף הוא לא יגיע לארץ ישראל.

עם כל הרצון וכל ההתחייבות והכול, לא יגיע לארץ ישראל.

אז שאלו אותו איך הוא ידע.

אז הוא אמר, החשבון הוא פשוט.

אם היה מגיע החופץ חיים לירושלים,

אז כל אחד היה רוצה שהוא יהיה רב שלו.

והיה ליטאים, והיו חסידים,

והקהילות היו מתווכחים מי הוא יהיה הרב שלו.

ממילא הוא היה צריך להיות רב של איזה קהילה.

והקהילה האחרת שלא זכתה, ודאי הייתה יוצאת נגד המשנה הברורה.

ובשביל שלא יצאו נגד המשנה הברורה, אז הקדוש ברוך הוא ישיר אותו בחוץ לארץ.

וככה התקבל המשנה הברורה בכל ארץ ישראל, אצל כל החוגים.

אתם שומעים חשבון.

כל חולשתנו היא רק כשאין לנו עקשנות כלל,

וגם איננו עדינים יותר מדי.

וכשאיננו עדינים,

הרי ביחס אליו איננו ודאי עדינים.

ומכל שכן אל עצמנו,

שאין אנו יכולים להשיב פנינו רקם,

ובזה כל החורבן שלנו, רחמנא ניצלן.

אין לנו עקשנות להשיג דברים עד תכלית.

אז ידע האדם

את היסוד הזה.

אם הוא רוצה להתגדל,

עליו להיות עקשן.

אם לא יהיה אדם עקשן, לא ישיג מאומה.

אם כן, סוד הגדולים,

עקשנות.

רוצה להיות גדול?

תהיה עקשן.

תחליט,

תקבל על עצמך, תתחייב,

ואין דבר כזה שאתה נסוג.

עד הסוף אתה מגיע ולא עושה פשרות, אומר, אתה יודע מה? טוב, נעזוב את זה, נעשה... אמרת?

עד הסוף. כי אם הוא ירגיל אותך לוותר פה,

הוא ירגיל אותך לוותר שם.

הוא ירגיל אותך לוותר שם,

ותהיה ותרן, ולא תהיה עקשן.

רבי החננין אומר, מה שאומר,

רוצה הקדוש ברוך הוא רוצה קדוש ישראל,

לפי כוח לברור לנו תרונות ותרונות ותרונות, שנעמור,

אדוני חובס למען, סדגו,

יגדיל תודה ויאדיר.