ממה צריך להיזהר במלחמה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אנו ממשיכים בהמשך דיני המלחמה

ויתד תהיה לך על אזניך והיה בשבטך חוץ וחפרת בה ושבת וכיסית את צעתך

התורה אומרת שאדם צריך שיהיה לו יתד עת חפירה בצד בחגור שלו

וכשהוא יושב חוץ למחנה כי צרכים לא עושים בתוך המחנה

אז וחפרת עושה צרכים ומכסה אותם את צעתך

מה זה דין כל כך חשוב שאדם יעשה כן

הגמרא אומרת

שאם אדם נזקק לעשות קטנים יעשה אותם אפילו באוזן של חמותו

זאת אומרת לא ישהה את נקביו

הכוונה שיסית את עצמו הצידה באוזן הכוונה על הצד

לא באוזן ממש

אבל

חכמים יש להם מליצות

כדי שאדם יזכור את הדברים

מכל מקום כתוב ויתד תהיה לך

אומר אבן עזרא יתד תהיה לך

כי כל דבר הנראה לעיניים

והוא מגונה ייוולט דמות גנאי בנפש

אדם שרואה דבר מגונה כמו גדולים

ייוולט לו גנאי בנפש

ואדם צריך לשמור את נפשו מכל משמר שלא יהיה לו דבר מגונה

אתם שומעים בזמן מלחמה אדם רואה הרוגים פצועים כל הדברים האלה

והתורה דואגת חביבי

אתה תצא חוץ למחנה או שמכשירים איזה מקום מיוחד כמו שאומר הרמב״ם

ושם מתפנים

למה צריך שיתד תהיה לך על אזיניך זה כלי שמחויב להיות לחייל

כי כל דבר הנראה לעיניים והוא מגונה ייוולט דמות גנאי בנפש

אבן עזרא אומר את זה בפרשת כי תישא כג יג

ואם התורה הזהירה על כיסוי של דבר מכוער

כדי שלא יזיק לנפש

על ידי ראיית העין ועוד בזמן מלחמה שאדם טרוד במלחמה

מכל שכן שעל האדם להיזהר

מלהסתכל באדם רשע

אשר השפעתו חודרת ופוגמת

זאת אומרת שאת פני רשע לא טוב

לא טוב

חזון איש שישב עם בן גורגור

לא הסתכל עליו, צודד כל הזמן את מבטו שלא להסתכל

שנאמר שאת פני רשע לא טוב

כי זה מזיק לנפש

ראיית העין

אז מכל שכן שעל האדם להיזהר מלהסתכל באדם רשע אשר השפעתו חודרת ופוגמת

ואם ההסתכלות

בדבר

ובאדם המכוער והרשע מזיקה

מכל שכן שהבל פיו

והדיבור הטמא

וחסר האמונה של הרשע מכרסם ומכלה את הגוף והנפש יחד

כמו אלה שצופים ובוהים

בטמבלוויזיה ושותים בצמא ובשקיקה

את מילותיהם החלולות והנבובות

של כל השדרנים ההוזים בהזיות

דמיוניות

שבמלל שיחתם הם יכולים לשנות את המזרח התיכון

ולא מבינים

שהכל מיוסד

בשורשי שכר ועונש

התלויים בתורה ולא במצב

במזרח התיכון ובמנהיגים

שהם רק בובות בתיאטרון זה שאנחנו עוברים כרגע

הכל

זה עם חוטים מלמעלה

מי יגיד מה, איך יפעלו, מה יעשו

לפי גודל הזכויות והעוונות של ישראל

עוונותיכם היטו אלה

אבל נפגמים האנשים ולא רק זה אלא רוכשים את הדעות והידיעות

שהן נובעות מכוונות ערמומיות

למהלכים פוליטיים

ולהבנות חיים שגויות

של האנשים הללו

שמתקבצים כולם לאולפן אחד

ומקשקשים כל היום קשקשת

אז מתי יוצאים?

אז מתי זה?

אז מה יעשו?

אז מה ישתלטו על עזה?

אז מה לא יצאו משם?

אז מה יהרגו את החמאס?

אז הם ידברו אחר כך?

אז מה יהיה?

אז מה יהיה? אז מה? אז מה? וכל היום, כל היום, כל היום, כל היום, כל היום ברברת.

היה אחד שזעק אתמול בירושלים את המשטרה ואמר שהוא שומע שחופרים פה,

חופרים.

המשטרה באה,

אמרה לו איפה חופרים?

אמר להם פה בערוץ 2 ובערוץ 10 חופרים לי בראש כל הזמן.

עושים לבן אדם,

מנהרה בראש, מנהרה,

מרוקנים לו את הכל, מוציאים לו את כל הגמיה שיש לו שם.

אז אם כן,

מכל שכן, שהבל פיו הדיבור הטמא

חסר האמונה של הרשע מכרסם ומכלה את הגוף והנפש יחד

פוגע בנשמות התמימים,

ויש כאלה בלי סוף לצערנו הרב,

כמעט אין פיקחים.

ומאוד מאוד יש להיזהר ולהתרחק מאנשים כאלו,

לאטום את האוזן.

אתם יודעים למה יש לנו פה תנוך?

המטרה של התנוך שתעשה ככה, תכניס אותו פה חזק לבפנים,

אתם רואים?

לסתום את האוזן.

זה התנוך.

לאטום את האוזן, שלא ייכנסו לתוכה הדברים המרעילים שלהם,

הדברים המשבשים את השכל הישר והאלוהי.

אז אם החייל

צריך להרחיק מעיניו

כל דמות של גנאי בנפש, כגון הצרכים,

מה הוא יכול לעשות? הוא לא יעשה צרכים.

הוא צריך לכסות את זה.

מכיסית את צעתיך.

זה נקרא בית הכסה.

לא כמו שקוראים לזה בית כסה.

בית הכסה.

מלשון כיסוי.

מכיסית את צעתיך.

הגאון, זיכרונו לברכה, היה אומר כי כאשר הוא עובר ברחוב

היה מרגיש קרירות ברוח,

ברוחניות.

כאשר היה יושב ולומד בביתו,

היה סוגר את החלונות

ולומד לאור הנר,

כדי שלא יסתכל ברחוב.

אתם שומעים?

מגיל 13 הוא הגיף את התריסים ולמד לאור הנר. היה יכול ללמוד עם אור של השמש,

יותר בריא,

מהמאמץ של העיניים בחושך, עם אור של נר,

והנר מרתט.

אז העין זה כמו פלורסנט שמרתט, זה מפריע.

בכל אופן, הוא עדיף כך שלא לראות את הרחוב.

אתם שומעים?

למה?

מן הסתם הוא גם היה הולך מדי פעם וחושב,

והוגה בתורה,

אבל יכול להציץ פתאום הצידה דרך החלון

ומבט אחד כזה יכול להוריד הרבה מאוד מן התורה ולהכניס הרבה קרירות בתוך הקדושה שהוא ספג.

אז אם הגאון שהולך ברחוב, ולפני שהולך ברחוב,

היה אומר 13 פעם שער הזהירות

של הרמחל

לפני שהוא יורד לרחוב,

מהפחד

של הקרירות שהוא ייתקל בה בחוץ,

אז היא מגרה ככה,

תודה רבה.

כמה צריכים אנחנו להתרחק מן הרחוב ומחברת בני אדם

שאינם הגונים ומשחיתים את הנפש ומלעיגים על כל דבר שבקדושה.

אני לא רוצה לפתח את הנושא כי כבר דיברתי בהרצאות האחרונות על מה שמדברים השם ירחם, דברי כפירה וכולי.

כמה אלפי פרסאות

יש לנו לברוח

ממקום העבירה

וכל שכן ממפיצי לעג ופיתויי הריקנות והקלות.

והיום ברשת הם מלאים,

ברחובות הם מלאים,

ברדיו הם מלאים, בטמבלוויזיה הם מלאים,

בכל מקום שאתה הולך,

מלא מלא מלא מפיצי לעג, פיתויי ריקנות וקלות.

בעל החתם סופר, זכר צדיק וברכה, אמר פעם על תלמיד

אחר שנזרקה בו מינות, רחמנא ניצלן, התלמיד הזה התקלקל.

אמר החתם סופר, האמינו לי,

כל פעם שהוא מבקר בביתי,

הרי כאשר הוא יוצא,

מיד אני לוקח ספר מוסר ללמוד בו כדי לגרש את הרושם.

חתם סופר, גאון, צדיק, חסיד, טהור, קדוש,

כל המעלות שרק אפשר להגיד על היהודי הזה.

הוא לא היה דוחה את הבחור,

אולי הוא יחזור בתשובה,

אבל כל פעם שהוא היה נכנס אליו,

הוא היה צריך ללמוד ספר מוסר

בשביל לגרש את הרושם,

לטהר את האוויר מן הריח הרעש שהשאיר.

ולו אפילו בצורה הקלה ביותר.

כי הבל פיו של איש זה הלקוי בסתריו

בקלות ראש מטמא ומעכיר את האוויר.

אי אפשר לסבול ליצנות,

ובפרט אם זה על תורה או כלילות

או קלות ראש,

או לא נהגנו כזה שנשלף פתאום

לצורך התחמקות מעשיית מצווה או שכחת ההלכה וכל מיני דברים כאלה,

והם ממציאים דינים כאלה ואחרים וכולי.

ליצנות על חשבון התורה, רחמנא ליצלן.

אם כן,

מכל שכן,

כמה ימים ונהרות של מים שאנו צריכים לשפוך על ליבנו,

כמה דברי כיבושין

ומוסר כדי לגרש, להסיר

את הרישומים הרעים שספגו ליבנו ועינינו במשך שנות קיומנו,

מן האוויר הרע של בעלי התאוות

והמידות המושחתות שאנו נפגשים בהם בדרך אקראי,

מכל שכן במזיד שקובעים איתם פגישה ויושבים ואוכלים ושותים

ומדברים ומשוחחים ומחליפים דעות, מחליפים.

כמה צריך

להתרחק מן הרושם הרע שמשאירים אחריהם עוכרי הדת ומשובשי הדעות.

ואני תמה, אני שומע פה לפעמים אנשים שמדברים ממש תקליט,

כל מה שהם שמעו מהם, המשובשים האלה,

כאילו זה דבר תורה.

ואתה אומר לו, תשמע,

הרמב״ם אומר ככה, הוא אומר, כן, אבל היום זה לא ככה, זה לא.

נחמנא לצלן,

תורה שהיא נצחית וקיימת לעולם

וניתנה מן האלוקים,

כאילו היא בת חלוף והתאריכים ישנו אותה.

זה דעה רפורמית,

זה הרפורמים,

שאומרים שהתורה לא רלוונטית להיום בכל דבריה והם עושים שינויים.

אדם כזה הוא כופר.

אפילו אם המציאות תראה לך אחרת

ממה שהתורה אומרת,

התורה צודקת והמציאות לא ניכרת לעיניך באמת.

יעקב אבינו אומר את הגמרא, לא מת.

זהו.

אבל קברו אותו, חנתו אותו,

ספדו לו,

לא מת.

מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים.

זהו.

יש פסוק, נגמר הסיפור.

תגיד, לא תגיד, כן תגיד,

לא מעניין בכלל.

למדנו את הדינים של המלחמה.

אתה רואה עם רב

לפניך

אומר זה רב בעיניך,

אבל אצלי בעיניי זה לא רב זה כלום, כי אפס וכתוהו נחשבו לו.

מה אתה מתפעל מריבוי

של צבא ואנשים וכו'? למה אתה מתפעל?

אתה רוצה לראות שלא צריך להתפעל?

הנה, תראה את החמאסניקים.

רואים את צהל עם כל העוצמה שלו והכול ולא רואים אותם בעיניים בכלל.

אז אם החמאסניק יכול להיות ככה, היהודי לא יכול להיות ככה?

אבל ההוא הולך עם אמונה.

הוא מאמין בצדקת דרכו.

ככה לימדו אותו.

אמרו לו שזה נכון מה שהוא עושה וזה מספיק, שהוא מוכן אפילו להתאבד על זה.

ופה צריך להמליץ ולהסביר וכו'.

כי אתה לא משוכנע עם ארץ ישראל שלך, כי אומרים זה שייך לפלסטין, ואתה כובש, ואתה בעם כובש,

ואתה בכיבוש, ואתה...

אז אתה לא יודע אם אתה נלחם באמת על משהו שצריך להילחם, אולי זה באמת לא שלנו.

אולי זה לא שלנו.

מכניסים לאנשים רפיון.

במקום להגיד, שמע ישראל, אתם קרמים למלחמה היום.

להגיד להם דברי חיזוק ומוסר.

אז מה אומרים להם?

פקודת יום.

הרמטכ״ל החליט ככה, ואנחנו זהם, זהם, זהם, זהם, זהם, זהם.

זה קיצור לפלף.

אברהם אבינו עליו השלום אמר על ישמעאל בנו לפני הקדוש ברוך הוא

לו ישמעאל יחיה לפניך.

משמע שישמעאל היה במדרגה כזו שאברהם מסתפק והתנחם בו

עד שהיה לו כדאי בקיומו לבד.

שהוא יירש את מקומו הרוחני בעתיד.

שכיוון שהתחנך תחת ידו של אברהם

הרי קנה לו כמה קניינים רוחניים.

הן מצד שהיה תולדה לאב כזה

והוא קרעי דאבו

בין שהתחנך תחת ידו של אברהם

דהיינו מצד תולדה

ב-DNA שלו כמו שאומרים

אז ודאי שהוא קנה קניינים רוחניים

וגם חינוך שהתחנך

תחת ידו של אברהם

והן מצד תכונות אביו שספג

לתוך נפשו רישומים טבעיים

אז אם הוא אומר לו ישמעאל יחיה לפניך משמע שהוא היה בעל מדרגה

שאברהם אבינו הסתפק בזה ואמר נו

אז לפחות מזה יהיה לי זרע

אמנם זה לא משרה

זה מהגר השפחה

אבל אם אין לי ילדים ואין זרע אז לפחות

אספורנו אומר

כתוב הוא יהיה פרא אדם

נוזח יכול להיות שיצא מאברהם אבינו פרא אדם

אומר אספורנו בטח

פרא מצד אמו ואדם מצד אביו

והוא יהיה פרא אדם נכון זה תרכובת של אמא ואבא

האמא היא פרא אז יוצא לה בן פרא

והאדם יוצא מאברהם

מי זאת הייתה אגר? הבת של פרעה מלך מצרים

נו ואיזה מידות טובות היה לפרעה?

ממילא יש לה בת

אבל היא לא הייתה אישה כל כך פשוטה אגר צריך להבין

אבל במידות זה בעיה כי מה שיורשים

בבית של גוי

זה לא מה שיורשים בבית של יהודי כי האגר הייתה צדקת

היא זכתה שיתראו לה המלאכים בזכות עצמה

לא רק בביתו של אברהם היא זכתה לראות מלאכים

פעם הלכתי לשאול את הרב קנייבסקי אמרתי לו יש אישה שקוראים לה הגר האם זה שם טוב או לא?

אמר כן

טוב מאוד, היא הייתה צדקת

והקניינים האלה הביאו אותו אחר כך לתשובה את ישמעאל,

כל הקניינים שמנינו

כמו שכתוב

ויקברו אותו יצחק וישמעאל

ויקברו אותו יצחק וישמעאל. מי הגדול?

ישמעאל

אז למה כתוב ויקברו אותו יצחק וישמעאל?

וישמעאל אמרו חכמים מכאן שישמעאל עשה תשובה

והוליך את יצחק לפניו

הכיר במעלתו של יצחק אחיו הקטן שהוא גדול ממנו

זה לא פשוט

לא פשוט אתם רואים ישמעאלים היום

אם מישהו מעליב אותם מלחמת עולם חרבודר

סיסי אמר משהו

עד שלא ישמעו בדיוק למה שהוא אמר הוא לא יזוז

מח'לד משעל אמר משהו

אז הוא לא יזוז

כמובן שמישהו מהם בסוף יישבר בגלל אינטרס כזה או אחר

או בגלל שמה אכפת לי הרב אלא וכן לא מתכוון לקיים בדיוק את מה שיגידו

אז אין להם בעיה לשקר, כן?

בכל אופן הוא קנה לו ישמעאל קניינים רוחניים

גם מצד זה שהאביב חינך אותו בתורה ומצוות

חינך אותו למידת החסד

והושפע מאברהם אבינו

כמו שכתוב ואל הבקר רץ אברהם

וייתן אל הנער

וימהר לעשות אותו הנער הזה היה ישמעאל

כדי לחנך אותו במצוות

אז הוא היה נותן לו לעשות עבודות

ורואים שהוא באמת וימהר לעשות אותו ישמעאל היה זריז

לא היה מאחר בבוקר להגיע לעשות את ההסרטה, ההקלטה

וכל הדברים

אפילו ישמעאל היה מאוד זריז

והתחנך טוב מאוד ויפה מאוד

וכתוב שלא רק אברהם רץ אל הבקר

אלא גם הנער וימהר לעשות אותו

הנער הזה היה ישמעאל

כדי לחנך אותו במצוות

והמדרש אומר כדי לזרזו במצוות

לזרזו במצוות

הוא גם לא היה נרדם באמצע עבודה

לא היה צריך לקרוא לו כל פעם בשמו

ואם אברהם היה משפיע על זרים ועוברי דרך ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם

שיכירו את השם האחד

וזה רק על ידי סעודה אחת

ושיחה אחת

שהיה עובר מתארח אצלו רק שעה

או שעתיים

הרי מכל שכן ישמעאל בנו שגדל על ברכיו

ועל ברכי שרה הנביאה

ששרה הייתה מגיירת נשים

ובוודאי שהייתה מחנכת את הגר ואת בנה ישמעאל במידות ישרות וטובות

ובמידת החסד

אז אם הייתה השפעתו של אברהם אבינו כל כך גדולה

על כל מי שעבר אצלו

אז כל שכן וכל שכן על ישמעאל ששהה בביתו

אם כן בוודאי שישמעאל נתחנך בחינוך גבוה והשפעתו של אברהם חדרה לתוכו

ומה גם שישמעאל הסתכן ומסר את עצמו למול

את בשר עורלתו בהיותו גדול בן שלוש עשרה שנה

וזה היה לפי רצונו ובחירתו

הוא כל הזמן היה מקנית את יצחק אבינו והיה אומר לו

היי אתה עשו לך ברית מילה ביום השמיני בלי שתדע בכלל

אני מרצוני בגיל שלוש עשרה הסכמתי לעשות ברית מילה

אז יצחק אבינו אמר לו אתה היית מוכן

למסור את עצמך באיבר אחד

אני מוכן

למסור את כל גופי לקדוש ברוך הוא, כל האיברים

ויהי אחר הדברים האלה

הדיבורים האלה שהם דיברו

נגזרה עקדה

כי יצחק אמר שהוא מוכן למסור את כל גופו

מן השמיים יצאה הוראה קדימה למבחן

עוברים טסט עכשיו

מכאן איפה שהייתה גדולה ההשפעה אשר הושפעה מבית אברהם

והנה לאחר כל זה התהפך ישמעאל

נהיית המתנגד לכל אשר לאברהם

כמו שאתם רואים היום את הישמעיינים

מתנגד

לכל אשר לאברהם מתגרה ביצחק

ומכוון לאזיקו

ולהטוטו מן הדרך

אשר עמל באברהם אביו

והיה מתלוצץ הן באברהם

והן ביצחק

מה קרה הוא התחרפן

מה קרה

איך נהיה שינוי כזה אחרי כל המעלות שאמרנו עכשיו

איך התהפך

מצחק,

היה עובד עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים.

מה קרה?

מניין כל זה בא לו?

משום שהוא לא שמר את עינו ולא אטם את אוזנו מלשמוע

על דברי גידופים וליצנות של ליצני הדור.

כשפותחים את הטבלוויזיה אתה תצא נגד ההורים שלך,

אתה תילחם בהם, אתה תגיד שהם לא מבינים כלום כי אתה קונה ורוכש

חבל הבלים וממלא את הראש שלך בתבן וקש.

ואתה תצא, אתה תגיד להם מה אתם מבינים בכלל?

מה אתם מבינים בכלל?

כמו שלימדו אותנו בבתי הספר החילוניים שההורים שלנו

פרימיטיביים.

כן.

וכמה אנשים עזבו את הכול, את כל אורחות הוריהם,

רק בגלל הביטויים של הליצנים האלה?

זה מה שקרה לישמעאל.

מה הוא שמע כשאמרו ליצני הדור? מה הוא שמע?

הם אמרו שמאבימלך נתעברה שרה.

כשאבימלך לקח את שרה היא נתעברה ממנו ויצחק יצא בעצם מאבימלך

ולא מאברהם אבינו.

לא יאומן. ליצנים זה משהו מפחיד. הם יכולים אפילו לשקר,

להכחיש את המציאות,

להגיד הכל, אבל הם אומרים את זה בדרך של צחוק וזה.

והאדם קונה.

כי זה מחליק.

מה הם אמרו? הם אמרו שאברהם אבינו הוא עקר,

הוא פירדה עקרה.

כן?

אז איך הוא הביא את ישמעאל?

אז איך אתה, ישמעאל, מאמין לליצנות שלהם?

אם אתה בעצמך באת מאברהם.

אבל כולם אומרים,

מדברים ברחוב, אומרים כולם, מה, לא שמעתם בחדשות?

מה, עכשיו סימסו לי את זה. מה, אתה לא מאמין?

הנה, בוא תראה.

אז מה?

אז מה?

הוא שמע את ליצני הדור שאמרו מאבימלך נתעברה שרה.

כתוב, ותראה שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק.

על מה הוא מצחק?

מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם.

שאמר שנתעברה מאבימלך.

והטעם שלא קרה זה בעת לידת יצחק.

לא אז הוא עשה את זה וצחק.

כי ישמעאל שמע כזאת אחר כך

מליצני הדור,

אומר אספורנו.

אתם שומעים?

אתם שומעים?

יצא לזלזל באביב,

מלהקניטו

ואת יצחק

ומנסה להטוטו מדרך הישן.

רואים עד כמה המשפעה הגדולה של הליצנות שיכולה לעקור

כל מידה נכונה,

אפילו את המידות שהן בתולדה ובתכונה מירושת אבות.

ומכל שכן את המידות

שרכש לעצמו על ידי חינוך והתרגלות

והפך אותן לרעה.

הכל מפני שלא שמר אוזנו ולא התרחק מליצני הדור.

בתקופת הבחירות היו הרבה ליצני דור, הרבה,

שהם לא התלוצצו, הם כאילו היו רציניים,

שהיה מישהו שעבר

על איזה משהו שאמר שירוץ מהר

בגלל שאמר שתי מילים שהוא ירוץ מהר

אז כל ליצני הדור נתכנסו יחדיו

לתלוצץ

ולומר שזה מראה

שזה סטרה אחרה

הוא אמר שהוא ירוץ למצוות כתוב שישמעאל אפילו

אברהם אברהם רץ אל הבקר למה הוא רץ?

למה הוא רץ?

למה הוא רץ מהר לעשותו?

כי מצוות עושים בריצה עושים במהירות למה לא לעשות מצוות?

לא טוענים שהוא עושה עבירה

טוענים

הוא רץ מהר לעשות מצווה ראית איזה חוצפה?

אתם שומעים את הליצנות?

מילא אומרים הוא עשה עבירה

מה עבירה?

הוא רוצה לעשות מצווה כמו שלנו

מה פתאום שהוא עושה מצווה כמו שלנו?

מה פתאום שגם הוא יעשה מצוות?

מה פתאום?

איך הוא יכול להחליט שהוא רוצה ללכת גם כן?

מה פתאום הוא שומע לרב שלו?

איזה מין דבר זה?

זה לא ליצנות?

מה זה אם לא?

וכמה נפלו בזה?

אתם רואים? אפילו ישמעאל,

שאומר אברהם לו יחיה ישמעאל לפניך שהיה בעל מדרייגה

יכול להשתבש מליצנות שאומרים פתאום על מי? על אבא שלו.

ומי נפלו?

הבעלי תשובה שאני עשיתי אותם.

אני אבא שלהם.

וכמה ליצנים נתנו להם לצאת נגד אבא שלהם.

אז רגע הייתם צריכים לזרוק הכל

כי הוא הטעה אתכם, מה פתאום חזרתם בתשובה?

לא חזרתם בתשובה בגלל שהוא רץ מהר?

אם הוא לא היה רץ מהר מעיר לעיר ומכפר לכפר, איך הייתם חוזרים בתשובה?

אם הוא היה נשאר בבית,

הייתם חילונים כופרים.

כן.

אז מה קרה?

זה כוחה של ליצנות.

כששומעים את השיח ואת הסיג,

אבל לא מקשיבים לתוכן.

ליצנות סוחפת.

לא מדקדקים. כששומעים ליצנות לא מדקדקים.

לכן כתוב, ומושב לצים לא ישב.

אתם ישבים, אתם יודעים מה זה מושב לצים לא ישב?

זה לא לא לשבת עם לצים, שזה פשיטה,

אלא גם אם יש מקום שיושבים בו לצים והם לא שם עכשיו,

אל תשב שם.

נגיד יש מקום שאנשים מתאספים תמיד ויושבים,

והלכו.

אתה בא ויושב במקום שהם ישבו,

במושב של הלצים,

זה ישפיע עליך.

ישפיע.

איך הגרו היה יוצא לרחוב, מרגיש קרירות כבר. מישהו דיבר איתו? לא. הוא ראה מישהו? לא.

אז מה קרה?

אין דבר כזה. זה פועל.

הסביבה פועלת.

הדומם פועל.

הוא סופג והוא פועל.

כשנכנסים לבית כנסת הארי מרגישים. כשמגיעים קרוב לכותל מרגישים. כשמגיעים לזה מרגישים.

כשהולכים לתל אביב, מרגישים.

איף.

אז זאת אומרת, במושב לצים לא ישב. אז גם במקום שהם נמצאים הליצנים,

ובשעה שלא נמצאים,

אל תשב שם.

כי אם תשב שם, תושפע.

זה כוחה של ליצנות.

אילו ידע האדם כמה הפסד וכמה קלקול הוא סובל

על ידי שאינו אוטם את אוזנו מלשמוע דברי ליצנות והשמצה

על קדושת ישראל,

תורתו ואמונתו,

שמלבד העבירה עצמה,

הרי הוא מקלקל עוד את המחשבה הישרה.

הוא מטמטם את כלי נפשו. מה זה מטמטם?

אוטם אותם

שהוא לא חש בדקויות ההן.

כי אז,

אם היה עושה כן, ואוטם אוזנו ועיניו,

היה מתרחק ובורח מן העבירה כבורח מן האש.

ומה יש עוד דבר יקר לאדם מלבד אוצר הכישרונות היפים בנעלים

שיש בתכונתו?

כוח המחשבה,

השכל,

העיון, ההבנה,

הלוא הם כתרים לראשו,

בהם הוא מתפאר,

והם תפארת לו לכל רועיו,

תפארת למשפחתו,

לכל חבריו ומכיריו.

ואם הוא מקלקל אותם,

מעוות ומשבש אותם,

עד שאינו יכול להשתמש בכלים המועילים הללו,

הרי זה האדם האומלל ביותר.

כי הוא גורם מום לעצמו.

מום

גרוע יותר ממום גופני של עיוור או קיטע.

מכיוון שזה מום

שהנשמה כולה תלויה בו.

הוא מקלקל את שכלו,

את כלי המחשבה שלו,

מטמטם את עצמו,

עד שבושה גדולה וצער נורא אוחזים בו.

ומי הוא זה הפחות

שלא יחוס על עצמו ולא ישמור על אוצר

כלי נפשו,

שאותם הוא מקלקל על ידי העבירה

וחוזר ושונה עליהן,

עד שנעשה בעלמום המאבד את סגולת המחשבה ישרה,

וגם כאשר ירצה להתעורר ולחשוב בצורה נכונה,

גם אז אין המחשבה והרגש שלו כבר פועלים כראוי.

הוא מאוד יחרה לו אחר כך

כאשר יוודע עלמומו ועיוות שכלו.

פחד נורא.

צריך לאפוף אותנו

אם יתגלה לנו הנזק בהפסד שאנו עתידים לסבול מעשיית עבירה אחת.

וכל שכן, אם אדם נותן למוחו לקלוט את כל הרשמים של הליצנים והאפיקורסים.

ותשמעו אזהרה מיוחדת,

כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע.

מדוע הציווי להישמר מכל דבר רע דווקא כשיוצאים למלחמה?

מדוע זה תלוי בזה?

כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע.

הרי זה חיוב תמידי להישמר מכל דבר רע, עוזיאל, נכון?

אפילו בזמן שלום ובכל עת

ובכל שעה.

אלא מוכרחים לומר שבזמן שאדם נמצא בשלווה,

בסביבה רוחנית גבוהה,

אינו מרגיש כל כך את ההכרח לשמור על עצמו.

אבל במצב שבו אנחנו נמצאים היום,

רחמנא לצלן,

מצב של ירידה כל כך,

סכנה של תוהו ובוהו,

אפילו אם אנחנו לא נמצאים בעולם החיצוני לגמרי

ולא כל כך מרגישים,

אבל המצב כל כך ירוד,

התורה מזרזת אותנו להישמר מכל דבר רע.

אתם יודעים

שבכל הלחימה של שבע שנים

שנלחם יהושע בן נון

ללא לאות עם כל ישראל נגד כל האויבים

ולא נפל מהם אדם,

חוץ ממקרה של עכן,

פעם אחת בא מלאך השם אל יהושע בן נון

וחרב בידו.

הוא אמר לו, מה קרה?

מה קרה? על מה באת?

הוא אמר לו, על עתה.

מה קרה?

לא למדתם תורה בעיון הלילה.

שומעים?

כל לילה,

אחרי שנגמרת הלחימה,

כל המחנה מתכנסים ולומדים.

לומדים,

לומדים בעיון, לא לומדים, קוראים תנ״ך או אומרים מזמור תהילים והולכים לישון.

לומדים.

בלילה אחת זה לא היה ככה. היה לימוד,

ולא בעיון.

מיד כתוב, וילן בעמק יהושע לן

בעומקה של הלכה.

אתם שומעים? שולחים מלאך מן השמיים עם חרם. אתם יודעים איזה מלאך עם חרם? יא ביי ביי.

מלאך אחד הרג 370 מיליון אצל חזקיה המלך.

נו, אם היו אומרים עכשיו לחיילים שצריך ללמוד בלילה אחרי

מה שהם עוברים שם, מישהו קולט בכלל כזה ציור.

ופה הם לא מתעייפים כמו בזמן יהושע בן ענון.

כי פה לוחצים על כפתורים והפגז יוצא.

חוץ מהלוחמים שנכנסים ככה, והולכים וזה ופה ושם.

אבל שמה זה היה עם חרב

ועם כידון,

וזה היה, חביבי צריך כוח.

אדירים ומול מאות מאות אלפים ומעטים מול רבים, שלושים ואחת מלכים, עצמות

לא כנופיה של חמאס

מי ייתן דעת ובינה, מי ייתן דעת ובינה

ועל זה אמר רבי פנחס בן יאיר,

תורה מביאה לידי זהירות

שזהו הכרח

כדי להישמר מכל דבר רע,

ובפרט בעת הניסיון, כמה צריך זהירות

כדי לעלות ולהתעלות.

והסכנה כל כך גדולה,

לא רק ברוחניות,

אלא גם בגשמיות.

העולם עומד כעת, רחמנא לצלן, בפני תוהו ובוהו,

ואף על פי שבטלו ארבע מיתות בית דין,

אבל דין ארבע מיתות בית דין לא בטל,

ורואים מעשים בכל יום, רחמונו לצלן,

סקלה ושרפה

והרג

וחנק

הן במלחמה והן באזרחות.

ואיך אנו לא מתעוררים לבקש מהשם יתברך

אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו

שיש גזר דין אמרנו של מוות על כל הקהל

ולכן יש פחד מוות

על מנת שיהיה בתמורה וכחלופה.

מכל מקום, כל השומע אותי,

יש לו חייל או קרוב

שנמצא בלחימה וגם אלה שנמצאים בעורף,

ישננו כל הזמן

בביטחון גמור

כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים.

כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים.

כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים וזו סגולה אדירה להנצל

בעיתות מלחמה ובעיתות שלום מכל צרה וצוקה

והשם יצילנו ויקרע רוע גזר דיננו

לטובה ולברכה במהרה בימינו אמן.

רבי חנניהו אומר עגשיהו אומר עושו הגבוהות ברכות

וכל ישראל וכל זה רשוות.

שנה אמור אדונו וסמן סדגו ירדין תרוב ידיר.