התשובה למעלה מן הטבע | הרב אמנון יצחק שליט"א

"ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצוותיו". מצוה למעלה מן הטבע אנו מוצאים בענין התשובה, התשובה זו מצוה למעלה מן הטבע, לא המחילה על ידי התשובה היא החידוש, שה' מוחל למי שחוטא, זה לא החידוש, אלא התשובה עצמה, זה החידוש הגדול. כי האפשרות של תשובה אין השכל מחייב כלל, כיון ש חטא האדם וירד ממדרגתו איך אפרש לו לעלות? הלא הוא קנה בנפשו עתה נטיה ואהבה לעבירה, ואיך אפשר לו לעקור אותה מליבו? כשם שקשה לשוב מדרכו למי שעבר ושנה בעבירה כיון שזה נעשה לו כהיתר, ואין אדם מתחרט אלא על דבר האסור ולא על דבר המותר, כן קשה גם כשלא שנה בעבירה לשוב מאותה קרבה לחטא, כיון שחטא האדם נעשה בעל עבירה, חפצו ומגמתו להוסיף לעשות עבירות כאלו, אמנם לגמרי עוד לא הותרה לו, למדרגה של מניעת התשובה הוא עוד לא הגיע עד הפעם השניה, אבל לאפשרות של חטא הוא כבר הגיע, וגם זו מדרגה של ירידה היא, גם היא נהייתה קנין בנפש, מה שלא היה אצלו קודם שחטא, ואיך אפשר לו לעקור זאת מליבו?

נחזור להבין את הדברים. התשובה היא למעלה מן הטבע, והחידוש שלה גדול לאין ערוך מענין המחילה על העבירה, תשובה לא מחוייבת על פי השכל, מדוע? כיון שאם אדם חוטא הוא יורד מהמדרגה שלו, ברגע שהוא חטא הוא כבר ירד, איך אפשר לו לעלות? הרי הוא כבר קנה עכשיו בנפש נטיה ואהבה לעבירה, ואיך אפשר עכשיו לעקור את אותה עבירה ואותו ציור שיש לו ממנה ואותה הנאה שיש לו מאותה עבירה, איך הוא יכול לעקור את זה עכשיו מליבו? כשם שקשה לשוב מדרכו למי שעבר ושנה, יש דין וזוהי המציאות, שאם אדם עבר עבירה ואח"כ חזר ושנה עליה שוב פעם שניה, הוא כבר מרגיש שהיא מותרת לו, כבר אין לו נקיפות מצפון, יצר הרע אומר לו אל תשחק אותה כאילו אתה רוצה לחזור בתשובה, עברת פעם עברת פעמיים, תמשיך ויום אחד כשתרצה תחזור בתשובה, הוא כבר מרגיש כאילו הותרה לו, וכשאדם מרגיש שזה כאילו כבר מותר, אין מה לעשות, אני כזה, זה אני לא יכול, זה עבירה שאני לא יכול, מה אני יכול לעשות, זה אני לא יכול, אז כאילו זה מותר לו. אדם לא מתחרט רק על דבר שאסור, אבל על דבר שמותר הוא לא מתחרט, ואם הוא מרגיש שזה מותר לו כבר אז הוא לא עושה תשובה על זה, ז"א קשה לחזור בתשובה על עבירה שאדם עבר ושנה בה, כיון שהיא כמי שהותרה לו, וכיון שהיא כמי שהותרה לו אז אדם לא מחפש לשוב על דבר מותר.

זה לא רק קשה באופן הזה, זה גם קשה כשהוא לא שנה בעבירה, הוא עשה רק עבירה פעם אחת. למה? כיון שיש לו כבר קרבה לחטא, הוא כבר טעם טעם חטא, אז קשה מאד לשוב מזה. כיון שאדם חוטא פעם אחת הוא נעשה בעל עבירה. והחפץ והמגמה שלו להמשיך לעשות את העבירות, אמנם הוא עדיין לא עבר פעם אחת ועדיין לא הגיע למצב שזה נקרא כאילו הותרה לו, שזה כבר מדרגא שרח"ל מניעת התשובה, כי הוא יהיה מנוע מלשוב כי הוא מרגיש שזה מותר לו כבר, אבל לאפשרות של חטא גם בפעם הראשונה הוא כבר הגיע וגם זו מדרגה של ירידה היא, גם זאת נהפכת להיות קנין בנפש, מה שלא היה אצלו קודם שחטא. קודם שחטא הוא ידע שיש עבירה הוא התרחק, אבל ברגע שהוא חטא, טעם טעם חטא זה הפך להיות קנין כבר בנפשו, זה כבר חלק ממנו. קשורה בו ככלב. אז איך אפשר לעקור את זה מליבו?

מלבד זה, קשה היא התשובה גם מצד העונש, כיון שהעונש הוא הקטנת דרך הבחירה של החוטא, כשהקב"ה נצרך לתת לאדם עונש על מעשיו, זה מקטין את הבחירה, למה? זה כאילו נעשה חלקית בכפיה, זה לא בחירה במאה אחוז אני בוחר, העונש גורם לאדם להקטנת הבחירה, כי אחר שבא לידי חטא, אי אפשר לעלות באותה הדרך של בחירה שהיה לו קודם החטא, קודם אדם היה יכול לעלות כל הזמן במעלות במדרגות, אין שום בעיה, אבל מרגע שהוא חטא הוא ירד כל כך שהירידה הזאת כבר לא מאפשרת לעלות כמו שהיה קודם. אדם מרגיש אצל עצמו מאוס, כבר לא מאמין בעצמו, הוא כבר לא סומך בעצמו, הוא נגעל מעצמו, זה לא אותה הבחינה לפני שהוא חטא לאחר שהוא חטא בדרך העליה. הוא כבר לא יכול ללמוד בדעה צלולה כמו שהוא למד קודם החטא, קודם הראש היה פנוי מעבירות והיום הן שטות לו בתוך כדי לימוד גם.

עכשיו יש לפניו דרך אחרת, הדרך של הבחירה עכשיו היא ע"י הגשמה והקטנה, ע"י טרדה ודאגה, והנה כפי גודל היגיעה והטרדה כך תקטן העבודה והעליה, כי אם הוא נהיה טרוד ביצרו, וטרוד בעונשים ויסורים שבאים עליו, אז גם תקטן העבודה והעליה שלו. חיים של ארבעים קללות משנים את דרך הבחירה, מקטינים את אפשרות העליה, ואחרי עונש כזה איך אפשר לחזור בתשובה? מה זה חיים של ארבעים קללות? כשאדם וחוה חטאו והנחש והאדמה חטאו הם נתקללו כל אחד עשר קללות, לפני שהיה החטא הבריאה היתה נקיה מקללות, אחרי החטא של אדם וחוה העולם נתקלל בארבעים קללות, לעבוד עכשיו ולחזור בתשובה אחרי ארבעים קללות זה לא כל כך פשוט כמו שהיה לפני כן. קודם אם הוא היה מתאפק ולא נוגע בעץ הדעת היה יכול להגיע לעולם הבא צ'יק  צ'ק, עכשיו צריך ששת אלפים שנה, ביליונים של ביליונים אנשים שיהיה להם בחירה ושיעמדו בזה כדי לתקן בחירה אחת שהיתה לאדם הראשון. אז אם כן איך אפשר לדרוש גדלות ממי שנתקטן מעצמו ע"י עבירה, וממי שניטל ממנו  יחד עם זה גם הכח של גדלות, איך אפשר לבקש ממנו לחזור בתשובה? איך? זה על עבירה אחת, שתיים זה כמי שהותרה לו, ואם הוא כל הזמן, ואם הוא בעל עבירות, לא אחת, אז מה, מה הסיכוי שאדם שיזכה לשוב בתשובה? זה לא טבעי, זה לא טבעי. מלבד זה קשה להבין את היתרון של התשובה, בא נבין רגע, מה התשובה עושה בעצם, מה התשובה עושה, מה היתרון שלה לגבי מה שאדם עבר עבירות וחטא חטאים וכו', מה, מה מוסיפה התשובה לאדם שיכופר החטא על ידה? הלא כמה שאפשר לאדם להמנע מלחטוא בעתיד, צריך הוא להמנע גם בלי תשובה, הרי כשאדם חוזר בתשובה ומקבל עליו מעתה ועד עולם לא לשוב לחטא, אבל זה הוא גם היה צריך לפני שהוא חטא שאף פעם לא יחטא, מה זה הוסיף לו? שעכשיו הוא מקבל על עצמו שהוא לא יחטא יותר? ומה שאפשר להכיר בגדלות ה' וגדלות האדם, אשר זה בא מתוך החרטה על החטא, ראוי להכיר גם מצד חיובו הטבעי בלי החטא, מה קורה, אדם מתחרט, ממה הוא מתחרט? על תסתכל על קטנות העבירה אלא על גדלות מי שציוה עליה, קודם הוא לא התבונן בגדלות הבורא לכן הוא עשה עבירה, עכשיו הוא חוזר בתשובה אז הוא מסתכל, אוי וי, נגד מי חטאתי, נגד מי פשעתי, נגד מי מרדתי חיי תלויים בו, או כלפי חברו, אוי וי איך עשיתי, איך פגעתי איך הזקתי איך, כל הבחינות האלה שהוא מתבונן ומתחרט עכשיו הן היו צריכות להיות אותן בחינות לפני החטא, להסתכל בגדלות ה', בגדלות האדם וכו', מה התשובה פה עשתה?

אז מה מוסיף אדם בתשובה שלו? באיזה זכות תבוא לו המחילה? ז"א אם זה קבלה לעתיד ואם זה חרטה על העבר, גם זה הוא היה צריך לפני החטא, אז מה זה הועיל לו עכשיו שיכופר לו העוונות?

שאלה זו כבר שואל הגאון רבי יצחק בלאזר ז"ל בכוכבי אור. ונראה לומר כי לאחר החטא גם החרטה והעזיבה ענינים של גדלות הן, עצם זה שאדם מסוגל להתחרט על מעשים שהוא עשה שהם לא טובים זה ענין של גדלות, לצאת מהבוץ, מהרפש, או מהמתיקות של העבירה ולהתרומם מעליה, לבקש סליחה אמיתית, לקבל לעתיד שלא לעשות, להיות גיבור לעמוד נגד יצרו שכבר הפיל אותו, זה גדלות גם כן.

דברים אלה שקל להבין אותם קודם החטא, קשים להוציא לפועל אחרי החטא, אוה, כמה קשה לאנשים להגיד סליחה, כמה קשה לאנשים להתחייב מכאן עד עולם שאני לא עושה יותר עבירה, פששש זה ענינים של גדלות, קשה מאד להוציא את זה לפועל אחרי החטא. כי אחרי שהאדם התקטן מהעבירות אי אפשר לו לפעול גדולות, ואחרי שנלקחו ממנו האופנים של החיים שמכשירים ומסייעים, אי אפשר לו לברוא אותם מעצמו. בשביל זה לא עמדה החכמה על העצה של תשובה, שאלו לחכמה החוטא מה יהיה, מה יהיה איתו, אה, לא היה לה את העצה של תשובה, למה לא מפני שהיא לא ידעה מזה שיש תשובה, כי הלא תשובה נבראה קודם בריאת העולם, אלא החכמה לא הבינה את האפשרות את האפשרות של האדם לזה.

גם אדם הראשון שהבורא העיד עליו שהחכמה שלו מרובה משל מלאכי מעלה, לא עמד בעצמו על ענין התשובה, רק ה' החוקר לב הוא אומר כי יש אפשרות באדם גם לזה, אדם זה שנברא בצלם, אפשר לו גם בקטנותו להיות גדול, גם כשרבו המפריעים אפשר לו להתגבר עליהם כאילו לא היו כלל. אדם יש בכוחו להפוך חיי גיהינום לגן עדן, ולעלות למדרגה של קודם החטא. עובדה שישראל כולם זכו במעמד הר סיני שפסקה זוהמתו של הנ חש, והם הגיעו למדרגה של אדם הראשון  לפני החטא, כל העם, ז"א יש בכח האדם לעלות מהקטנות שהוא נפל בה, יכול לעלות לגדלות מהגיהינום חיים ממש של גיהינום יסורים וצרות וטרדות וכו', למדרגה של חיי גן עדן עלי אדמות. זה רק בגלל שהוא נברא בצלם אלקים. הכח הזה של תשובה שהוא למעלה מן הטבע הוא דוגמא של מעלה, דוגמא של מעלה הוא, כמו שיש במידות של הקב"ה שתי מידות, ה' ה', שם של רחמים, שני השמות, שמות של רחמים, השם הראשון זה שם של רחמים לפני החטא, השם השני זה שם הרחמים אחרי החטא, מה לפני החטא? הוא עוד לא חטא? אבל כשאדם מהרהר בעבירה ורוצה לעשות עבירה, אפילו שהוא עוד לא עשה את העבירה, הקב"ה כבר היה יכול להעניש אותו. מה עוד שהקב"ה יודע גם שהוא יחטא אח"כ, אז ודאי שהקב"ה היה יכול להעניש אותו.

אחד מהחסדים הגדולים שהקב"ה עשה עם חנוך, שלפני שהוא התקלקל בדור המדבר הוא לקח אותו לפני שהוא התקלקל, ואילו אצל ירבעם בן נבט רצה הקב"ה לקחת אותו לפני שיחטא והמלאכים אמרו עד שיש אדם כזה גדול אתה רוצה לקחת אותו? והקב"ה כביכול נתרצה להם וירבעם יצא מה שיצא. אז לפני החטא יודע ה' בדיוק מה אתה הולך לעשות מה אתה רוצה לעשות, זה שם של רחמים, ואחרי החטא, שה' ריחם עליך ולא נתן לך עונש כשהוא ראה שאתה מהרהר ואתה כבר חוטא, היה צריך לתת עונש יותר גדול, נכון? חשבת והוצאת לפועל גם, והקב"ה מרחם עליו, אחרי החטא. אז יש בקב"ה כביכול שתי מידות של קודם החטא ואחר החטא של רחמים, כך באדם יש עליו חיוב להתדמות לקב"ה, ויש בו גם כן אותה אפשרות של שתי דרכים, יש דרך של עליה קודם החטא, שאדם צדיק והוא עולה במדרגות בעבודת ה' דרגה אחר דרגה, ויש דרך עליה של אחר החטא, אז כמו שבה' יש רחמים לפני ואחרי גם אצל האדם שמחוייב להתדמות לקב"ה יש שתי דרכים, יש דרך עליה לפני שהוא חטא, ויש אחרי שהוא חטא גם כן דרך עליה. והמידה השניה של מקום גדולה הרבה מהמידה הראשונה, שבמקום שכלה המידה הראשונה כשאדם חוטא, מתחילה המידה השניה.

אכן בנוגע לבורא יתברך אין כל פלא בשלש עשרה מידות של רחמים, שלש עשרה דרכים שכל דרך מהשלש עשרה זה נצח מיוחד הוא, כי  מהות ה' יתברך לא תושג, וגם משה רבינו שהבין את השלש עשרה מידות במובנן האמיתי גם עליו נאמר "כי לא יראני האדם וחי", על 13 מידות נאמר על משה "וראית את אחורי ופני לא יראו", ובכן, אין כל פלא אם המידות נצחיות הן, וכל מידה תוספת נצח על נצח הקודם היא, אבל הפלא הוא בנוגע לאדם, אם הוא מצווה ללכת בדרכיו של מקום ז"א שיש אפשרות כזו אצלו, אם אומרים לנו מה הוא רחום אף אתה רחום, אם הוא חנון גם אתה, אם הוא גומל חסדים גם אתה, אם אומרים לך זה אלי ואנווהו, ואני הוא, אתה יכול להיות כמו הקב"ה, אם אומרים שאנחנו יכולים משמע שזה אפשר. שכן בצלם אלהים הוא נברא, וביכולתי של האדם להמציא דרך עליה גם שלא כדרך הטבע. כי גם ענין התשובה והוא אחת מהמידות האלו, להמציא גדלות מתוך קטנות. להמציא אפשרות במקום שאי אפשר, להמציא אפשרות במקום שאי אפשר, זה החידוש שגילה הקב"ה, כי אדם ברוב גדלותו אפשר לו לעשות תשובה. על חידוש זה לא עמדה החכמה. שאלו לחכמה, לכן היא אמרה חטאים תרדף רעה, מי שחטאה רעות ירדפו אחריו, רק יוצר האדם הוא לבדו רואה את גדלותו כי היא אפשרית לו גם עליה כתשובה, ה' יודע מה גדלותו של אדם ויכול גם האדם עליה כתשובה. איייי. באיזה אופן מגיע אדם לידי עליה לא כדרך הטבע הזו? על ידי החרטה על החטא. מרוב התמרמרות על מה שהוא עשה הוא בא לידי הסכמה וקבלה לשנות את דרכו בעתיד, לעלות בדרך עליה אחרת כי אי אפשר לו כבר לעלות לו ע"י דרך העליה הקודמת, כמו שאומרת הגמרא במנחות כ"ט, מאי טעמא תליא קרעי דה', למה באות ה' יש רגל אחת שהיא תלויה באויר? למה? דהיא הדר בתשובה מעיילא ליה, אם הוא חוזר בתשובה אז הוא עולה דרך החריץ שם, שואלת הגמרא, ולי עייל באותה הדרך שיצא, למה אם הוא ירד הבא ליטמא פותחין לו, והה' למטה, יש אכסדרה פתוחה, למה אם הוא ירד משם שיעלה משם, לא מסתייעא מילתא, אי אפשר לחזור באותה הדרך, אין, זה כבר דרך אחרת, זאת כבר לא, אין סיעתא דשמיא משם. ופירש רש"י שהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע, אחרי שהשתלט עליו יצר הרע הוא צריך החוזר בתשובה סיוע מהקב"ה שיעזור לו להתגבר על המלאך שהפיל את כל האנושות, איך הוא יצליח למלאך הזה? צריך סיוע מהקב"ה, לכן עושים לו סיוע פתח יתרה, שמשמה הוא נכנס.

ובכן אין התשובה דבר קל, דבר חמור מאד, דבר שהוא למעלה מן הטבע, אלא שיש אפשרות לאדם לעשות גם דבר כזה, אבל חיזוק אחר חיזוק נחוץ לזה, כי הוא צריך וזקוק להתאמצות יתרה, וההתאמצות הזאת אין החוטא מוכשר לה. וזה רק עם סיוע מן ה'. כאשר יעזור ה' לחוזרים בתשובה מה שאין יד טבעם משגת, אומר רבינו יונה, וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב', כי שינוי השם הוא דרך התשובה, מה זה שינוי השם? אם קראו לך עוזיאל אז צריך לקרוא לך עכשיו אברהם? לא, כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים, מי שיראה אותו לא יכיר אותו, סליחה איך קוראים לך? מה זה אתה? איך יכול להיות? מה פתאום, פשששש איך אתה השתנית, פשששש, לא שינוי עם זקן רק, שינוי המעשים, ז"א שינוי השם פירושו שלא מזהים, זה בן אדם אחר לגמרי, מהות אחרת לגמרי. וזה נפלא ויפלא מנין למד הרמב"ם כי שינוי השם נחוץ לתשובה?

אלא שענין התשובה לא יתכן אלא באופן הזה, שיהיה ניתן להאמר שהאיש שחטא עבר ובטל מן העולם, ובעל התשובה איש אחר הוא.

כמו להבדיל שנאמר על אלישע בן אבויה אלישע אחר, קודם הוא היה רבו של רבי מאיר גדול שבגדולים, וכיון שנשתנו מעשיו איך קראו לו חכמים - אלישע אחר, להיפוך צריך להיות, איך היית נקרא - אחר, ואיך אתה עכשיו נקרא - בשמך האמיתי, שינוי השם, לא מזהים לא מכירים, זה לא אותו בן אדם, לא יכול להיות.

גדר התשובה בכל העבירות שאפשר להפריד עוד בין העבירה לאיש העושה אותה, איך מפרידים? שינוי השם, מה פירוש שינוי השם? זה כבר לא אותו האיש שעבר את העבירה, הוא נפרד ממנה ונהיה איש אחר לגמרי. וכמה גדולים הם דברי חכמים ז"ל, לא דיין לבעלי תשובה שמוחלין להם, אלא שקוראים אותם רבי, לא מספיק מה שזוכים בעלי תשובה שכל העבירות נמחקות להם, ואלה שזוכים לעשות את התשובה מתוך אהבה אז הזדונות הופכים להיות זכויות, אלא גם במקום לקרוא לו רשע מרושע קוראים לו רבי, רבי, שהרי רבי אלעזר בן דורדיא קודם היה נקרא אלעזר בן דורדיא והיה עובר עבירות של זנות בסיטונאות, וכשהוא חזר בתשובה בת קול יצאה ואמרה אשריך רבי, רבי אלעזר בן דורדיא שאתה מזומן לחיי העולם הבא, בלי דין ובלי משפט. לא דיין לבעלי תשובה שמוחלין להם אלא שקוראים אותם רבי, סמיכה זו שלא זכו לה הרבה מהאמוראים, חכמי הש"ס שהם נקראו רב, רב, האמוראים נקראו רב, התנאים נקראו רבי, אלו שהוסמכו נקראו רבי שזכו לסמיכה, סמיכה זו שלא זכו לה הרבה מהאמוראים חכמי הש"ס זכה לה רבי אלעזר בן דורדיא מן השמים, כי למדרגה גבוהה משל צדיקים גמורים הוא הגיע בחרטה ובעזיבה של התשובה. התחרט על כל המעשים שעשה, ובכה בכה בכה עד שנפטר מרוב בכיה, חרטה שלא יכול היה לחיות רגע בעולם הזה עם המחשבה של מה שהוא עשה. באותו רגע קנה עולמו. והוא עלה למעלה מדרגת הצדיקים בתשובה זו, תשובה זה למעלה מן הטבע, היא גם נבראה לפני שהיה טבע, שבעה דברים לפני בריאת העולם, לפני שה' ברא שמים וארץ נבראה התשובה, היא למעלה מן הטבע. בעל תשובה הוא למעלה מן הטבע.

שאלו את הקוצקר רבי, אמרו לו, כבוד הרב, למה לא רואים מופתים כמו בזמן אבותינו במדבר, אם הקב"ה היע שוה מופתים כאלה כולם היו חוזרים בתשובה צ'יק צ'ק, אמר להם אתם מחפשים מופת, בעל תשובה זה מופת שאין כדוגמתו, איזה מופת אתה רוצה יותר מזה? אדם שיש לו בחירה ומחליט לשנות את עצמו, את מהותו לחלוטין, זה בריאה חדשה. זה מופת של בריאה. רבינו יהונתן אייבשיץ אומר שזה תחיית המתים יותר מהתחיה של אליהו הנביא ואלישע הנביא שהחיו מת, זה יותר, למה זה יותר? כי הם החיו את הגוף, וזה להחיות את הנשמה, אם אתה מחיה את הגוף של בן אדם זה לא אומר שיש לו עולם הבא, הצלת מישהו, היה צריך למות ולא מת, זה לא אומר שיש לו עולם הבא, אבל אם אתה החזרת אדם בתשובה, אתה הענקת לו עולם הבא והוא יקום בתחית המתים ממש. אם לא, אם לא היית מחזיר בתשובה, הוא היה רשע בגיהיני גיהינום, יש לך מופת יותר גדול מזה? אז ז"א אם בן אדם מבין למרות שקשה לחזור בתשובה, אבל הנה, בדור הזה למעלה ממיליון יהודים חזרו בתשובה.

למי קשה לחזור בתשובה - לחרדים, תמיד הייתי נכנס לגדולי ישראל היוא ומרים מתי תחזיר אותנו בתשובה, לחזור בתשובה זה קשה, אבל אדם שחושב שהוא מבין, מבין גדול, אה, מה אני עושה קצת זה זה, לא זה סתם בצחוק זה, הוא לא לוקח את הכל רציני, אבל בן אדם שהוא חילוני גמור גמור גמור, הוא היה גמור גמור, חילוני גמור, איך יכול להיות שבן אדם קם בהרצאה, מקבל על עצמו עול מצוות ומתנתק אח"כ מחברה, מהעבודה, משפחה, כל מה שצריך אם זה מפריע, הכל הוא מוכן, ולהתחיל ללמוד א' ב', וללמוד ארמית, וללמוד גמרא, דברים שהוא לא יודע, בן אדם דוקטור, הבן אדם עורך דין, הבן אדם מהנדס, מתחיל כמו ילד קטן בהסכמה בדעת וכו' ועולה ועולה ועולה, איך זה? זה לא מופת? תנסו לשנות אצלכם הרגל היום תראו כמה קשה. תחליט שאתה רוצה לקום בנץ כל הזמן, זה הכל, תראה כמה קשה, דבר קטן. אז לשנות את כל החיים, להתנתק לגמרי מכל העבירות, פשששש אין מופת יותר גדול, זה למעלה מן הטבע. אבל ה' נתן לנו את הכח כי אנחנו בצלם אלקים ולכן יש בעלי תשובה, לכן יש בעלי תשובה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...