מצינו בחכמים ז"ל, רבי אליעזר אומר, ביקש איוב להפוך קערה על פיה, גמרא בבא בתרא ט"ז. מה פירוש להפוך קערה על פיה? היינו פיה למטה ואחוריה למעלה. איך קערה נמצאת? פיה כלפי מעלה והחור למטה, ולהפוך זה בדיוק הפוך, פיה למטה ואחוריה למעלה, זה נקרא להפוך קערה על פיה. אז זה לא כלי, כלי זה שהפה כלפי מעלה שיכול לקבל לתוכו, זה המטרה - לקבל לתוכו, ואם מהפכים אותו זה לא כלי. אין לו בית קיבול.

וצריכים להבין שאין זו מליצה, מה שאמרו חכמים ז"ל, אלא שיש בזה ענין גדול, כל הדברים שבבריאה יש להם טבעיהם, לכל דבר בבריאה יש את הטבע שלו. כגון האש, האש מיוחד בטבעו לעלות למעלה, אש שואף תמיד למעלה, מים טבעם לרדת תמיד למטה, הטבעים של הדברים מעידים לנו על תכונות עניניהם ומהלכם. כל דבר יש לו טבעו מיוחד לו שממנו אנו יודעים את תכונתו. כך הוא בדרך פרט, אבל כך הוא גם בכלל הבריאה. מי מעיד לנו על תכליתה הגדול של הבריאה כולה? טבעי הדברים ותכונות הענינים עצמם, הם מעידים ומורים על התכלית הנרצה. כשנעמיד כל דבר ודבר על מתכונתו האמיתית כמו שהוא נראה בעליל איך שכל דבר ודבר הותקן והועמד זה בשביל זה וזה בשביל זה. בכל העולם יש יחסי גומלין בין דבר לדבר, ואין דבר שעומד בזכות עצמו לעצמו בלבד. וכן כסדר עד התכלית הנרצה, אין בכל הבריאה שום דבר שיהיה מותקן בשביל עצמו, כל דבר הוא בשביל תכלית האחר, עד התכלית הגדול מכל הבריאה.

הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ' מבאר מה שאמרו חכמים ז"ל באבות ב', דכל מעשיך יהיו לשם שמים, שהוא פשוט מצד טבעי הדברים, הוא אומר זה פשוט, מה שכתוב שכל מעשיך יהיו לשם שמים, זה פשוט, מאיפה זה פשוט? מצד טבעי הדברים, אם תתבונן בטבע של הדברים אתה תגיע למסקנה שכל מעשיך צריכים להיות לשם שמים. איך? כשמתבוננים הרי פשוט שאכילה ושינה וכן כל שאר צרכי הגוף אינם לשם הנאה, אלא תכלית שיהיה הגוף בריאה, אוכלים שהגוף יהיה בריא על מתכונתו, ישנים להחזיר את הכוחות שהגוף יהיה בריא, וכל הדברים האלה שהם צרכי הגוף הם לתכלית בריאותו שהגוף יהיה בריא. וכן כשנתבונן הלאה, הרי גם זה פשוט, שתכלית של גוף בריא אינו אלא בשביל הנפש, ז"א בשביל מה צריך גוף בריא? בשביל הנפש שלנו, נפש בריאה בגוף בריא, צריך שהגוף יהיה בריא, הרמב"ם בפרק רביעי בדעות אומר אותו דבר, שכדי שאדם יוכל לעבוד את ה' צריך שיהיה הגוף שלו בריא, לכן הוא נותן הנחיות איך לחיות, איך לאכול איך להתקלח מתי איך מה לעשות בשביל לשמור על הגוף בריא, "ונשמרתם מאדם לנפשותיכם" כל השמירה מאד זה בשביל נפשותיכם. אז ז"א, הכל זה בשביל הנפש.

וכן הלאה, הולכים הענינים למעלה למעלה, עד שמגיע ל"וכל מעשיך יהיו לשם שמים" אז אומר הרמב"ם, זה פשוט מי שמסתכל על טבעי הדברים יכול לראות ולהשיג את מה שאמרו חכמים שהכל צריך להיות מכוון לשמים. כל זה כשהענינים הולכים במהלכם כמו שהועמדו, אבל אם אין מעמידים את הדברים על מתכונתם אז הכל הולך להיפך, וגם הבריאות אינה אלא בשביל הנאה, כשזה ההיפך, וכן כסדר בגלל זה נהיה חולי הגוף, כי אדם רוצה הנאה ועוד הנאה ועוד הנאה הוא משבר את גופו.

וכן כסדר עד שהכל הופך להיות בשביל עצמו, זה נקרא מהפך קערה על פיה. קערה כשהיא עומדת פיה למעלה ואחורה למטה הרי היא כמו שצריכה להיות והיא על מתכונתה, אכן כשהיא עומדת להיפוך פשוט שלא יצא ממנה כלום, כי אם הענינים הולכים במהלכם ובמתכונתם זה הולך כסדר לתכלית האמיתית. ומסתבר היטב שה"לשם שמים" הוא הקצה האחרון, אבל אם אינם על מתכונתם נמצא שמהפך קערה על פיה שכל העולם כאילו זה בשבילו. במקום שהוא יהיה בשביל העולם והכל בשביל ה', הוא לוקח את כל העולם כאילו בשבילו לצורך הנאתו בלבד, כאילו התכלית זה ליהנות עד שמתים.

כשכל הענינים של העולם הזה מסודרים בכל הסדר כמו שהדברים הועמדו, אזי הדברים מעידים עצמם על תכליתם, והכל מעיד שאין בכל הבריאה שום דבר שיהיה בשביל עצמו. כל ענין של בשביל עצמו אינו כלל בבריאה לגמרי, כל מכוון הבריאה, כל הגידול שלה הוא, זה בשביל זה וזה בשביל זה, ככה זה הולך. וכן הולכים הדברים כסדר למעלה למעלה עד "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" שזה רום הדבקות בה', כל זה מתקיים כשהולך במהלך וסדר של הבריאה.

כשרצו חכמים ז"ל להתבטא על איוב שכפר בתחיית המתים, אמרו בלשון זה: ביקש איוב להפוך הקערה על פיה. שאם אין הולכים במהלכם וסדרם הכל עומד להיפך. הרי לא יוצא התכלית והמכוון. זה נקרא להפך קערה על פיה.

ראש השנה הרי הוא יום הדין, יום הרת עולם, צריכים לידע שכל הדין והחשבון שיש לקב"ה עם הבריאה הכל נסוב על היסוד הזה, האם אנחנו נכנסים בסדר ההנהגה ומהלך הבריאה? האם אנחנו עומדים על היסוד הזה להיות לא בשביל עצמו אלא רק לשמש לאחרים? שזהו מהלך הבריאה ויסודה. אמרו חכמים ז"ל, מעשה בראשית בדעתם ובצביונם נבראו, מה זה אומר? שאלו אותם, כל ברוא וברוא שאלו אותם אם הוא מסכים לתפקיד ולתוכן שלו בבריאה. לדעתם ובצביונם זה על מתכונתם נבראו, כל מעשה בראשית, שהרי שאלו לכל הנבראים ולכל עשב ועשב, ואין ללמוד כך ששאלום אם לברוא אותם או לא, שהרי היו צריכים לברוא את האדם והוא הרי צריך מה לאכול אז מה יש לשאול אותם? כיון שתכלית הבריאה זה האדם, והאדם יצטרך לאכול גרגר ופטרוזיליה וכוסברה ועגבניה, אז צריך לשאול אותה, גברת עגבניה את רוצה להברא? לא, לא רוצה, אז מה יאכל האדם? ה' רוצה שהוא יאכל עגבניות, אז אם הוא רוצה אין מה לשאול אותה אם היא רוצה להברא כי היא נבראה לתכלית, אלא שאת זה שאלו אותם, מה שאלו אותם? האם הם מסכימים לעמוד על עמדם ומקומם לדאוג בעד הבריאה ולשמש לאחרים, אז שאלו את הכבש, אתה רוצה להיות כבש שתשחט לראש השנה כדי שיאכלו ראש של כבש ויגידו שנהיה לראש ולא לזנב? אמר כן, מההההה. אתה מסכים שיקחו את הקרן שלך ויתקעו? כן, מממהה הוא הסכים, אז מה הטבעונים אומרים שהוא לא הסכים זה לא יפה, הוא הסכים, אחרת הוא לא היה נברא, שאלו אותו, הוא הסכים, הפרה הסכימה, השור הסכים. למה אומרים לראש ולא לזנב? אם אומרים לראש אז מה צריך הלגיד ולא לזנב? ברור שאם אני לראש אז אני לא אהיה זנב, אה, מה זה אומר? נו, לראש ולא לזנב, למה צריך להגיד? אלא יש ראש לשועלים וזנב לאריות, אנחנו לא מתכוונים להיות לראש, לראש של השועלים, ואנחנו גם לא רוצים להיות זנב של אריות, אנחנו רוצים להיות ראש של אריה, ראש של אריה, אתם שומעים? צריך להיות ראש של אריה.

מכל מקום לדאוג בעד הבריאה ולשמש לאחרים, וכן שאלו לכל הנבראים, הכל על יסוד זה, ככה שאלו אותם, וכן האדם שאלו אותו, האם יעמוד על מתכונתו להיות לא בשביל עצמו, אלא בשביל אחרים? והוא הסכים. וכן כסדר עד רום דבקות בה' יתברך עד "ואתם הדבקים בה' אלהיכם".

אומרת הגמרא בסוטה מ"ו ע"ב, מפני מה עורפים את העגלה בנחל איתן? אמר הקב"ה, יבוא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאינו עושה פירות, ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות. רואים מזה שהאינו עושה פירות זה עונש, שכן הוא טבע הדברים של כל הבריאה, לא לעצמו כי אם לאחרים. כל מהלך הבריאה כך הוא, רק בשביל הכלל ולא בשבילו, ועל דבר זה נתקנא דואג האדומי בדוד, והיה בלבבו שנאה עמוקה שלא הרגיש בה, וטעה לומר על עבירה שזו מצוה, דיבר לשון הרע על הכהן הגדול בחפצו להציל את שאול שדוד לא ימרוד בו, וחשב שהוא עושה מצוה והרג את נוב עיר הכהנים, מעשה שלא יאות להיעשות אלא על ידי גוי רשע כמו טיטוס. היום יש את דאעש. ואיך זאת ירד פלאים? רק מפני אגודות מוטה ששלטו בו, ז"א חבילי חבילי הטעיות, מוטה מלשון הטיה, שהשכל לא הולך ישר והוא מוטה, בגלל שוחד, בגלל תפקיד, בגלל שררה, כל מיני חשבונות, כבוד תאוה וכו', רק מפני אגודות מוטה ששלטו בו, על זה נאמר התר אגודות מוטה, יש לחזק את השכל, להשליך ממנו את כל השיבושים והרצונות, כי הם משבשים ומטים את האדם, וכל השיבושים והרצונות זה אגודות אגודות של מוטה שמטים אותו, כי לפתח חטאת רובץ, ועתה אחר שהרס את המצודות הזו ששמה אגודות מוטה, מה חובתו? אם הוא הצליח להעמיד את שכלו במקומו, שלח רצוצים חופשי לשחרר את השכל שהיה שבוי ואסור במאסר יצר הרע שלו, לשחרר אותו מהמאסר ואז כל מוטה תנתקו, כל הטיה שהיית מוטה ואסור ע"י יצרך הרע תנתקו, שאם נשאר עוד בליבו שיבוש וטעות עליו לנתק אותו עד שיהיה השכל חופשי וחזק ועומד ברשות עצמו.

אלו הן המצודות הגדולים שהיצר הרע בונה סביב העיר הקטנה שזה האדם, בקשיות עורף, נותן לו להיות קשה עורף, כאילו זה בן אדם עם פרנציפ, עם עקרונות, הוא לא זה, אתה לא יכול לסובב אותי, אני יודע בדיוק מה אני עושה, וכו' וכו', זה קוראים לזה קשיות עורף, וגם קלות ראש, מצד שני הוא קל ראש, הוא בכלל לא מסתכל על דברים בכובד, ראש, הכל חפיף, לוקח הכל חפיף, יהיה בסדר, הכל בסדר, הכל דבש. אז אלה המצודות הגדולים שהיצר הרע בונה סביב העיר הקטנה בקשיות עורף ובקלות ראש. והיצר משליט אותם על האדם, אבל כתוב "ומצא בה איש מסכן וחכם", היצר הרע מצא בתוך העיר הזאת בבן אדם הזה איש מסכן וחכם, מי זה האיש המסכן והחכם? זה היצר הטוב, מסכן כי לא שומעים לו, אבל הוא חכם, הוא יכול לנצח את היצר, אם יתייעצו איתו הוא ינצח את היצר. ומילט את העיר בחכמתו, אם אתה פונה אליו הוא יתן לך עצה איך למלט את העיר, את כל הגוף בחכמתו, כי המסכן הזה האסור תחת שלטונו של השולטן הגדול, שהוא היצר, יש בכוחו לעסוק בתורה להיות טוב, יצר הטוב יודע ללמוד תורה, ומזה הוא יהפך להיות טוב, והוא יתחזק בסיעתא דשמיא לשבור את התוקף של היצר הרע, אבל מה עושה יצר הרע? שלא תשב בבית המדרש, הוא דואג שיהיה לך סידורים, עושה לך סידורים, הכנות, יש הכנות לחג, הוא מרחיק אותך לפני יום הדין שלא תתמקד במה שאתה צריך כדי שלא תזכה בדין. אבל אם היצר הטוב החכם יפנו אליו והוא יגיד לך לעסוק תורה מהר, להיות טוב, להתחזק בס"ד כדי לשבור יחדיו את תוקפו של היצר, לנתץ את הקשיות עורף ולהכיר מהו הכח שמוביל ודוחף אותו לפעול את מעשיו, שזה בעצם יצרו הרע ולא הוא, אתה בכלל לא קובע, קובעים לך, אתה רק נגרר. אתה מוטה. אתה אסור במאסר של אגודות מוטה, כל כולך הטיה מדרך הישר.

אז אם זה מתוך שיקול דעת, או סתם רצון או תאוה, יצר הטוב יכיר לך את הכוחות שמובילים אותך ודוחפים אותך לפעול את המעשים, האם זה באמת שיקול דעת? או זה סתם רצון או תאוה או שאר סיבות, בין אם זה סתם רצון של תאוה, נגיד לדבר או לספר חדשות נייעס, או לשמוע שיחה של ילדים שמוציאה את האדם מן העולם, יש אנשים אפילו בימים כאלה אומר, אתה יודע מה, יש לי בדיחה, אתה רוצה לשמוע בדיחה? ואנשים מבסוטים יש בדיחות, יש להם זמן, עומדים לדין אם יחיו בכלל ועוד שומע בדיחה לפני. היה אחד לפני כמה שנים שאמרו לו, אתה מוצא להורג, הוא צריך היה לצאת להורג על רצח, אז דואגים לתת לו בקשה אחרונה. בקשה אחרונה. אתם יודעים מה הוא ביקש? הוא רוצה למות מצחוק, אז הביאו בן אדם שיצחיק אותו, יצחיק אותו, יצחיק אותו וכשהוא יהיה ממש בצחוק אז יפעילו את הכסא החשמלי והוא ימות מצחוק. שמעתם בקשה? נו, אתם מאמינים שיש דבר כזה? זה ממש למות מצחוק מהציפור הזה, אבל זה הסיפור, זה הסיפור. תראו איפה אנשים אוחזים, איך יצר הרע יכול להשפיל בן אדם שהוא ימות מצחוק, מי צוחק עליו? יצר הרע שעומד בצד.

אז לכן הוא רוצה לשמוע שיחה של ילדים שמוציאה את האדם מן העולם, ובין אם זו הנאת תאוה של מאכל או של משקה, על כולם יש לו לאדם לבלום ולהתגבר שלא ישלטו אלה על השכל, והמבחן הוא האם יש ביכלתנו לעצור בעד הרצון שדוחף אותנו, יכולים או לא יכולים? אם נוכל יתקיים בנו "יצאו רצוצים חופשי ואין רשע ואין  מוטה עוד בלבבו" ונמלט וניצול מיד המצודים הגדולים שבנה עליו היצר המלאך הגדול השוכן בנו. אתה משתחרר, זה כמו להיות אצל דאעש וחביבי אתה משתחרר.

אתמול הראו סרטון של דאעש, שהם נותנים לכורים סורים, כורים קברים כמו בשואה, כורים קברים לעצמם, ואומרים לאסאד בגללך אנחנו כורים את הזה, סמכנו עליך והצבא שלך אנחנו חיילים שלך, הפקרת אותנו, לא דאגת לנו, לא כלום פה שם אתה רואה אנחנו כורים ועכשיו ירו בנו ויהרגו אותנו והכל וכו' וכו' וכו', אתה אשם אתה אסאד, אתה אשם, כן, אתה. ואז הם גמרו לזה יורים בהם והם קברו אותם. זה בדיוק מה שעושה לנו יצר הרע, ליצר הרע קוראים אסאד, והוא אומר אתה בצבא שלי, אתה חייל שלי, אני שומר עליך, אתה בצבא אסאד, יאלה, רוץ, רוץ, תשיג הנאות תשיג זה תהנה תזה תקבל משכורת תקבל פה תקבל שם, מריץ אותו בג'בלאות, בהרים בטיולים פה שם..... יום אחד אומר לו חביבי תכרה לך קבר, יאלה, קדימה, תחפור, תחפור תחפור תחפור ובסוף טוז יריות בראש כנס בפנים זהו.

עבדת בשירות של אסאד, אז מה ציפית? מה ציפית? הרי לימדונו, יצר הרע הוא השטן, הוא מלאך המוות, מה הוא רוצה, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואתה עובד בשירותו ומתפלא איך הוא בסוף הרג אותך ונתן לך לכרות קבר? זה לא פיר, אני הייתי בשירותך, עבדתי בשבילך, רצתי מגבעה לגבעה וממקום למקום, כל ההנאות שהצעת לי עשיתי השקעתי הוצאתי כסף, נהניתי, הייתי מבסוט, זה, למה אתה עושה לי את זה ככה בסוף? זו היתה התכנית, הרי הודיעו לך שזה מה שהוא עושה, אין לו שום כוונה אחרת, רק לשאול תחתית. ואח"כ אתה מתפלא, אה, למה הפקרת אותי?

כאשר הגיע האדם במלחמתו לשבר את המצודות הגדולות, והנו עומד בבחינת סור מרע, הכי מכאן ואילך המצוה עליו להתחזק בעשה טוב. אם הצלחת לברוח מדאעש, מאסאד ברחת, מהסור מרע, אין  יותר עבירות החלטת, אתה שובר את המצודות הגדולות, עכשיו אתה צריך להתחזק במצוות, בעשה טוב. כמו שממשיכים הפסוקים בהפטרה שנאמר, "הלא פרוס לרעב לחמך" למה באת לעולם בשביל הזולת, בשביל השני, "פרוס לרעב לחמך", וע"י עסק התורה יגיע האדם לשלמות המעשים. ואדם שעוסק בתורה הוא גם פורס לעצמו לחם, לכו לחמי בלחמי, שיהיו כל דרכיו בנועם, בשלוה, על כל סביביו, ואז השכל יקום על מקומו, וישתחרר מן הרצון שבונה מצודים על האדם. אתם יודעים, יש היום ילדים קטנים חוצפנים, שאומרים להורים לא בא לי, לא בא לי, בא מותק לאכול, לא בא לי, כל מילה שניה לא בא לי, לא בא לי, ויש גם גדולים מבוגרים אומרים לא בא לי, לא בא לי, פששששש איזה גבורה, לא בא לי, מאיפה זה בא? מאיפה הבא, הבא לי הזה, מאיפה זה בא? אתם יודעים מה זה אומר? אה? כתוב שרשעים מסורים ביד יצרם, אז כתוב שרשעים הם מסורים ביד יצרם, ביד יצרם זה ביד רצונותיהם, אמר המן בליבו, מה זה אמר המן בליבו? הלב שלו אומר לו, כי הרשעים מסורים ביד ליבם, מה זה הלב? זה הרצונות, מי יושב שמה על פתחי הלב? יצר הרע, לא בא לי פירושו אין לי רצון, יצר הרע אומר לא בא לי, אתה שומע? הלב אומר, לא בא לי, אם זה לא בא לי אז זה מורה שאני מסור ביד הלב ביד היצר הרע. זה לא הולך עם שכל. אני לא רעב, איני מעונין לאכול, זה הכל בא בבא לי או לא בא לי, אם הלב תוקף אז הוא אומר מה שהלב אומר לו, בא לי או לא בא לי, זה סימן של רשעים. זה הלשון של הרשעים. אבל צדיקים ליבם מסור בידיהם, הלב לא יכול להגיד כלום, השכל מדבר, רק השכל. נכון או לא נכון לעשות, טוב או לא טוב לעשות, אבל לא בבא לי ולא בא לי, זה הרשעים. אצלם זה התקפות מהלב, רצונות, ככה זה עובד.

לכן אם אדם זוכה ללמוד תורה הוא יגיע לשלמות המעשים, כל דרכיו יהיו בשלוה ובנועם על כל סביביו, השכל יקום על מקומו, הוא ישתחרר מן הרצון הבונה מצודים על האדם, זוהי חובת העבודה, עבודת ה' להכיר את היצר ודרכי מלחמתו.

אם אדם יקרא חובת הלבבות בשער חשבון המעשה, יראה שמה את כל תהלוכותיו של יצר הרע תכסיסיו ומה הפתרונות לעשות לו, איך מנצחים אותו, על כל דבר שהוא בא ומפתה את האדם, על כל דבר ודבר תשובה. איך אתה דוחה אותו, בקלות, איך אתה דוחה אותו. אז מי שרוצה לנצח את יצרו שילמד רבינו בחיי. חשבון המעשה.

וללחום בו כפי ערכו ומערומיו, צריך לחשוף את התרמית שלו. אתם יודעים, נוכל הוא נוכל, הוא לא מתכוון באמת למה שהוא אומר לך, ואתה צריך לחשוף איפה הנוכלות שלו. אם אתה חכם לחשוף את מערומיו, נצחת, הוא לא יכול עליך.

אתם מכירים את המעשה הידוע מהחפץ חיים שבזקנותו בא אליו יצר הרע, אמר פעם אחת אני חייב להפיל אותו שהוא לא יקום להתפלל בנץ, פעם אחת, אז הוא אמר לו שמע, אתה כבר בן 85, כל החיים שלך אתה קם בזמן, מגיע לך פעם שינת המלכים, מאן מלכי רבנן, רבנן, אתה מלך, מלך יכול לישון עד שעה שלישית, אתה יכול לישון, תישן עד תשע, מה אתה קם מוקדם, תישן, תישן, תתפנק, כל החיים שלך היית עבד מסור. אמר לו אני לומד ממך, אני בן 85 אבל אתה בן 5700 ואתה קם מוקדם לפני, אתה רואה אתה קמת לפני בשביל להגיד לי לא לקום לישון, אז אני לומד ממך, חשף את מערומיו, ימחרית, אתה אומר לי לא ועושה ככה, מה אתה עובד עלי? הא? כשיבוא יצר הרע תגיד לו לאן? לאן אתה רוצה לקחת אותי? בא תגיד לי, לגיהינום, נכון? לגיהינום, עזוב בחיאת, כל פעם אתה בא עם הסיפורים שלך, הרי אתה בסוף רוצה לגיהינום, נכון? נכון הרי אין לך תכלית אחרת, אתה בגיהינום, אתה רוצה אותי בגיהינום, אני לא מעונין לשמוע אותך, אתה תעוף מפה, לך מכאן. אבל אנשים נישט שיכל. יש אנשים שיצר הרע מה זה יושב עליהם, אני רואה אותו רוכב לו על הצוואר, רוכב לו על הצוואר, איך אני יודע שהוא רוכב לו על הצוואר? כי הוא רק מגיע לבית הכנסת, ישר הוא מחפש את הפוזה הנוחה, ואחרי זה הוא ככה, ישר מוריד את הראש, אז איפה היצר הרע - הוא על הצוואר שלו כי הוא לא יכול להחזיק את הראש, הוא לא יכול להחזיק את הראש תראה איך הוא מכופף אותו מכופף אותו זהו, אח"כ דוחפים אותו מעירים אותו אז הוא עושה אההה. עוד פעם, מה זה רוכב עליו, דנדיגנדנדנדיגנדן, לא עוזר, ישנוני, ומבסוט דוקא מזה, למה הוא אוהב לישון, יצר הרע מרדים אותו דוקא בתפילות, דוקא בשיעורים, עכשיו הוא למד פטנט, פעם היה יושב במקום רחוק, הרחיק אותו קצת, אח"כ הרחיק אותו יותר, עכשיו הוא כבר עומד ליד הכיור, יש לו שיטות היצר הרע, אח"כ הוא בכלל לא מביא אותו לשיעורים וכן על זה הדרך. יצר הרע אלוף, אלוף, אבל אנשים במקום להבין שהוא רוצה לסבך להם את החיים, להכניס אותם לגיהינום, הולכים איתו  יד ביד ולא לומדים, לא לומדים, הפילו אותך פעם אחת איך אתה נופל עוד פעם? הפיל אותך פעם אחת איך אתה נופל עוד פעם?? איך??? סימן שאין לך שכל בכלל, אתה נשלט על ידו אגודות מוטה, הוא שולט עליך, אתה בכלל חושב שאתה מדבר ואתה פיקח ואתה מבין אותו וזה וזה וזה, אתה חביבי יצר הרע בכבודו ובעצמו.

וזה הדבר המוטל עלינו בעבודת יום הצום הזה כי באלה חפץ ה', מה הוא חפץ? לשלח רצוצים חופשי, להתיר אגודות מוטה, לפרוס לרעב לחמך, זהו הצום הנבחר בעיני ה', הלא זה צום אבחרהו. אז לכן אנשים לא מבינים, לא מסתכלים מהפכים קערה על פיה, מה שעיקר לא עושים, הפוך עושים. יש קערה - היא צריכה להיות בית קיבול, אתה מהפך אותה - אין בית קיבול. איך אתה יודע שאדם היפך את הקערה כאיוב? אם הוא בא במקום לשמוע שיעור הוא נרדם, אז מה קרה? הקערה הפוכה. אם הקערה היתה על מתכונתה, הוא היה קולט, הוא היה שומע, הוא היה בית קיבול, הוא היה מקבל, האזניים שלו היו שומעות, הוא לא היה נרדם, אבל יצר הרע מהפך אותו, טינק תישן. ויש כאלה קבועים, קבועים לא עוזר, אתה מסביר אומר זה, פפפפ שום דבר. זהו, קערה הפוכה.

אז מי שרוצה להשתפר, אם זה גם לא יעזור לו, האדם הזה אבוד, אבוד. ובראש השנה ודאי שכל ההערות שהושמעו כאן והוקלטו ותועדו הכל יבוא בחשבון, האם שיפרת את עצמך מאז שהעירו לך או לא, כרגיל, אותו דבר, קשה עורף, קלות ראש, שום שינוי, אז מה אם יש ראש השנה, אז מה אם יש יום דין, אני עם יצר הרע מסודרים, זה בסדר, אנחנו מסתדרים, הוא לא נותן לי לעמול הרבה, נותן לי מנוחה, כל פעם אומר תנוח, אתה עייף, אתה יגע, אתה עמלק, עיף ויגע ולא ירא אלהים, ככה היצר הרע הופך את כולם עמלק. זה הפטנט שלו, "אשר קרך בדרך" מקרר את האנשים, באים עם התלהבות עם חמימות ואחרי זה הוא מקרר אותם לאט לאט מרדים אותם וכו' וכו' וככה עד שיעבור יום הדין ויחתמו עליהם דברים ה' ירחם.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....