אם ללצים הוא יליץ

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

חזריים.

אמר רבי שמעון בן אלקיש,

אם ללצים הוא יליץ,

שהקדוש ברוך הוא מתרה באדם פעם ראשונה ושנייה ושלישית,

ואינו חוזר בו,

והוא נועל ליבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא.

כך פרעה הרשע.

כיוון ששיגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים,

ולא השגיח על דבריו,

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אתה הקשית עורפך ואכבדת את ליבך,

הרי אני מוסיף לך טומאה על טומאתך.

הווה?

כי אני אכבדתי את ליבו.

שעשה הקדוש ברוך הוא את ליבו

ככבד הזה,

ולא היה מקבל דבריו של הקדוש ברוך הוא.

מה אומר לנו רבי שמעון בן אלקיש?

הפסוק אומר, אם ללצים הוא יליץ. איך הקדוש ברוך הוא מתנהג עם הלצים?

מליץ איתם,

מתרה באדם,

פעם ראשונה, שנייה ושלישית,

ואם האדם אינו חוזר בו,

נועל את התשובה מליבו

כדי לפרוע ממנו את מה שחטא.

כך הקדוש ברוך הוא שיגר לפרעה חמש פעמים את משה רבנו, ולא השגיח על דבריו.

אז השם אומר, אתה הקשית את עורפך,

הכבדת את ליבך,

אז אני מוסיף טומאה על טומאתך.

זה מה שכתוב, כי אני הכבדתי את ליבו,

אבל זה אחר חמש פעמים שגשה עורפו.

ועשה הקדוש ברוך הוא את ליבו של פרעה ככבד,

כמו כבד, ככל שמבשלים אותו ומתקשה יותר,

כך עשה עמו,

ולא היה מקבל דבריו של הקדוש ברוך הוא.

לכאורה, פירוש הדברים שנעשה על לב ככבד שאינו בר-מחשבה כלל.

ככה זה נראה.

אבל לעומת זאת רואים לנו במדרש

על הפסוק

הן אל ישגיב בכוחו

מי כמוהו מורה.

כשהקדוש ברוך הוא מורה דרך לרשעים לעשות תשובה.

קדוש ברוך הוא, כוחותיו עצומים.

יש לו כוח להעניש את הרשעים.

אבל מי כמוהו מורה, שמורה לרשעים דרך לעשות תשובה.

בנוהג שבעולם, אדם שמבקש להביא רעה על שונאו,

פתאום מביא עליו,

שלא ירגיש בו.

איך בן אדם מביא

רעה על השונא? מפתיע אותו.

שלא יהיה מוכן, פתאום מביא עליו, שלא ירגיש בו.

אבל הקדוש ברוך הוא לא כן,

אלא היה מתרה בפרעה רשע על כל מכה ומכה.

שלושה שבועות התראה, שבוע מכה.

ועתה,

שלח העזת מקנך, מזהיר אותו.

עוד אזהרה, הנני מביא מחר הרבה בגבולך.

הכל בהתראה.

בערי מכות,

ברד והרבה,

הם מחמשת המכות האחרונות,

שעליהן כבר הכביד הקדוש ברוך הוא את ליבו.

אתה הקשית עורפך והכבדת את ליבך, אני מוסיף טומאה על טומתך.

אז מה שולח הקדוש ברוך הוא להתרות בו?

אם הקדוש ברוך הוא מכביד את ליבו,

אז זה בשביל שיקבל עונש.

אז למה הוא מתרה בו?

ברד והרבה זה מחמש האחרונות,

והנה שמענו שהוא שולח התראות.

מה העניין?

עליהן נאמר, מי כמוהו מורה,

שהשם מורה דרך לרשעים

לעשות תשובה ומתרה בהם.

ומה שאמרנו למעלה,

שנעל את ליבו מן התשובה,

עוד יש לדקדק שבתחילה אמר רבי שמעון בן לקיש,

שנעל אל ליבו של פרעה מן התשובה,

ולבסוף אמר שהוסיפו לו טומאה על טומאתו.

מה, מה טיבה של תוספת

טומאה זו?

אלא

יש הבדל בין ניסיון הצדיקים לרשעים.

הצדיקים, מתוך שליבם ברשותם,

מייצר טוב שופטן,

כמו שכתוב בברכות סא',

הצדיקים,

הלב שלהם ברשותם, הם שולטים על הרצונות שלהם.

מייצר טוב שופטן, שופטן זה מנהיגן,

היצר הטוב הוא מנהיג אותם,

והם לא מתפתים ליצר הרע.

אז מטילים עליהם ניסיונות,

מן השמיים,

אבל בלי סיוע ממרום.

למה?

כי יצר טוב שופטן ומנהיגן, וממילא

הם יעמדו בניסיונות.

אז לא צריך סיוע.

כמו שחילקו חכמים זיכרונם לברכה בין נוח לבין אברהם.

בנוח נאמר, את האלוהים

התהלך נוח.

את איתו

היה צריך סעד לתומכו, נוח.

את האלוהים

התהלך נוח.

היה צריך סעד לתומכו.

לא יכול ללכת בזכות עצמו.

אבל באברהם כתוב,

התהלך לפניי.

מה פירוש?

מעצמו יכול ללכת לבד.

לא צריך עט איתו ביחד,

הוא עומד בזכות עצמו.

משל למלך שהיו לו שני בנים,

אחד גדול ואחד קטן.

אמר לקטן,

הלך עימי.

תן יד, תן יד. לא, לעזוב את העט של אבא. תן יד.

הלך עימי.

ואמר לגדול,

בוא ולך לפניי, תתקדם.

כך אברהם,

שהיה כוחו יפה,

התהלך לפניי.

אבל נוח, שהיה כוחו רע,

את האלוהים התהלך נוח.

אז רואים שיש הבדלים.

ההבדלים הם שצדיקים,

שליבם ברשותם יצר טוב שופטן,

לא נותנים להם סיוע ממרום בשעת הניסיונות.

כך,

בניסיונות הבינוניים,

מי שהם לא צדיקים ולא רשעים, בינוניים,

גם הם רצופים בעזר ממרום.

עליהם נאמר שאלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו,

אין יכול לו.

בלי עזר משמיים לא יכולים נגד יצרם.

זה הבינוניים.

אבל ניסיונותיהם של הרשעים,

אז זוכים לכך, כמו פרעה, מלך מצרים,

כל-כולו סיוע ועזרה.

אלא שמניחים לו מקום לטעות,

מסייעים לו מן השמיים,

שולחים לו התרעות, מסבירים לו, נותנים לו מועד,

כדי שייבחר שאכן

זה הכול משמיים ולא יד המקרה.

אבל מניחים לו מקום לטעות.

והואיל והוא ברשות ליבו,

כרשעים, הם ברשות ליבם, תאוותיהם ורצונותיהם מדריכים אותם.

ויצר הרע שופטו, הוא המנהיג שלו, יצר הרע,

הרי הוא נכנס בפרצת חוקה של רע,

ועוצם עינו מראות בטוב,

כפי שאנו רואים אצל

פרעה ובלעם.

אז אפילו אם יש לו מקום לדחק

ולדחוק את התאווה שלו ואת הרצון שלו,

הוא לא יכניע את יצרו,

הוא ייכנע ליצרו וילך דווקא

עם היצר הרע ששופטו ומנהיגו.

זאת אומרת,

מספיק, יש לו פרצה.

מקום הניחו לו לטעות, הוא יטען.

פרעה הרשע זכה לניסיון שכולו רצוף בעזר השם.

על מה זכה?

מדוע נשלח אליו משה רבנו?

מדוע הקדוש ברוך הוא לא הוציא את ישראל ממצרים בלי לשאול אותו?

נו,

והקדוש ברוך הוא האיר את עיני המחבר, האיר אותם, האיר

ומצא טעם לזה.

המדרש בשמות רבה, ד', ב',

אומר שכאשר הקדוש ברוך הוא שלח את משה רבנו לגאול את ישראל,

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא,

איני יכול.

הקדוש ברוך הוא אחרי שבוע ימים שמשכנע את משה והוא משתכנע,

אז בסוף הוא אומר לו גם כן, למרות שהוא מסכים, הוא אומר, איני יכול.

קיבלני יתרו ונהג בי כבוד,

ואיני הולך, אלא ברשותו.

שמי שפותח פתח לחברו,

נפשו חייב לו.

דרך ארץ.

פתח לי פתח, נתן לי אכסניה,

נפשו חייב לו.

וכן אני חושב לומר עם פרעה,

ישראל היו חייבים להכיר לפרעה טובה,

שקיבל את יעקב אבינו

ובני ביתו

בשעה שהיה רעב בעולם.

פרעה הזמין את יעקב ובני ביתו.

הוא מסר להם את כל טוב ארץ מצרים בכבוד גדול,

כל זה למרות שיוסף העשיר אותו.

ועל זה נאמר, נפשו הוא חייב לו.

ולא היו רשאים לצאת ממצרים בלי רשותו.

על כן השתדל אבינו שבשמיים

לשלוח אל פרעה

ולנסותו עם כל אמצעי הסיוע.

לכן הוא שולח את משה לומר לו, שלח את עמי ויעבדוני.

מה צריך לבקש ממנו רשות? תצא,

תוציא את העם.

בלי רשות.

לא.

הוא הזמין את ישראל להתארח ממצרים.

הוא היטיב להם.

נתן להם את ארץ גושן.

האכיל אותם.

גר היית בארצו.

אתה לא יכול לצאת ככה בלי רשות.

אז לכן

הקדוש ברוך הוא השתדל לשלוח אל פרעה את משה ואת אהרון ולנסותו עם כל אמצעי הסיוע.

ובזה אולי יובן מה שטמאו רבים,

כיצד הקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו עליו השלום להציל את כלל ישראל,

ומשה עונה,

איני יכול,

מפני שקיבלני יתרו.

מה פירוש? השם שלח אותך להציל את ישראל? כל רגע זה מכריע, כל רגע מכים יהודים, כל רגע יכול למות מישהו מהעול.

ואתה אומר, אני לא יכול עד שאני אטול רשות

מיתרו?

תמהו רבים על זה.

אבל לפי מה שלמדנו עכשיו,

נייחא.

הרי הקדוש ברוך הוא עצמו לימד אותו את ההנהגה הזו,

כי הוא אמר לו בסצנה,

לך ואשלחך אל פרעה.

תלך

ואני אשלח אותך אל פרעה.

מה פירוש שאני אשלח אותך אל פרעה? בשביל מה צריך לשלוח אל פרעה?

לך ועצל את ישראל,

בלי לשלוח אל פרעה. למה צריך לשלוח אל פרעה?

ליטול רשות,

לומר לו, שלח את עמי ויעבדוני.

ותהיה הצלת כלל ישראל תלויה בהסכמתו של אותו רשע.

למה?

מפני הכרת הטוב מלפני 210 שנים.

והלך משה בדרכי הקדוש ברוך הוא, שלמד ממנו זה עתה.

מה הוא שמע ממנו בסצנה?

לך תלך ואשלחך אל פרעה.

משמעה שצריך ליטול רשות.

הכרת הטוב על הישיבה בארץ מצרים.

אז גם הוא אמר אני לא יכול,

שהרי קיבלני את רוב ואני צריך ליטול רשות.

פרעה זכה לשליחים מה' יתברך

כמשה ואהרון,

וזכה לראות ניסים ונפלאות,

והקטינו בפניו את הניסיון

שלא יהיה לו קשה לשלח את העם,

וביקשו ממנו לשלוח אותם לשלושה ימים כדי לזבוח לה'.

מצד היושר,

היה פרעה צריך להסכים.

שהרי אין בני ישראל כנועים לו,

והוא מתעמר בהם שלא כדין.

ואף עתה הם לא מבקשים לפרוק את עולו לחלוטין,

אלא רק לשלושה ימים לעבוד ולזבוח לפני ה'.

ופרעה מקשה את עורפו

כדרך הרשע שאומר,

שלי שלי משלך שלי,

ואדרבא חשב.

מזה הוא חשב שבאים לבקש ממנו לצאת,

הוא חשב

שמבלי יכולת השם להוציאם ביד רמה,

הוא נזקק להסכמתו.

זאת אומרת, עכשיו הוא אומר, אה,

מבקשים ממני רשות לצאת?

זה אומר שהם לא יכולים לצאת.

ביד רמה,

אם הם זקוקים,

אז אין יכולת לקדוש ברוך הוא להוציאם.

ככה הוא מבין הרשע.

וגם שלושה ימים רק,

כי אין יכולת לקדוש ברוך הוא לכלכל אותם במדבר,

לכן הוא מסתפק בשלושה ימים.

ככה מבין הרשע ורואה את התמונה.

ולא מבין שבעצם כוחו של הקדוש ברוך הוא גדול מאוד,

הוא לא משתמש בכוחו.

הוא גם לא רוצה להגדיל לו את הניסיון לומר לו,

לשחרר אותם לגמרי,

אלא נותן לו טיפין-טיפין.

ולאחר חמש מכות

בהן הכביא פרעה את ליבו מצד עצמו,

הוסיף הקדוש ברוך הוא, טומאה על טומאתו שהכבידה עוד יותר את ליבו ומנע ממנו את החזרה בתשובה.

וכך פוסק הרמב״ם, בלקוט תשובה,

שאם אדם רשע גדול מאוד שעשה עבירות גדולות מאוד,

אפשר שהקדוש ברוך הוא ימנע ממנו את התשובה.

ורק במכת בכורות,

שכבר לא היה לו חוזק לב,

די, כבר לא החזיק ליבו,

אחרי שהוא ראה כבר זהו,

אז שחרר אותם.

והעניין הוא

שלכל אומה יש שר בשמיים שמשתדל ורוצה בקיומה של האומה.

והכוחות העליונים לוחמים זה בזה במארום,

והמנצח הוא החזק.

יש שר של סוריה,

ושר של עיראק,

ושר של לוב.

ויש שר לישראל.

לכל אומה יש שר שרוצה בקיומה של האומה.

והם רבים למעלה.

ומי שמהם נוצח למעלה זה משליך למטה.

כוח זה הוא המשפיע על המלך והשרים.

הכוח העליון של השר העליון.

וכשהיו רואים שהמלך והשרים חזקים בלבם,

לא ניחתים מכל,

דימו בנפשם שהכוכב שלהם דרך וכוחם הרוחני מתגבר ומנצח.

בדורות ההם ידעו איך הנהגת שמיים.

ידעו שיש כוכבים.

היו מסתכלים במזלות.

והיו מנסים להבין האם כוכבם דרך או לא.

כשהם הרגישו שהלב שלהם חזק,

יש להם אומץ,

אז הם הבינו שזה כאילו ממה שהכוכב העליון שלהם נותן בהם עוז ותעצומות,

בגלל שהוא מנצח למעלה.

לא נותן להם מורך לב.

אז לכן,

מה עשה הקדוש ברוך הוא? חיזק את לב פרעה.

מה הוא הבין? שהשר שלו מלמעלה הוא שמחזק אותו, סימן שהוא יאכול נגד משה ואהרון.

והקדוש ברוך הוא חיזק את לב פרעה.

לא נעל בפניו את דרכי התשובה בפועל,

שאם כן לא היה שולח את משה רבנו להתרות בו,

אלא הוסיף טומאה על טומאתו,

ונתן לו מקום לחשוב שמערכת מצרים למעלה גוברת,

והיא הנוטעת בו גבורה.

הוא לא יודע שהשם הכביד את ליבו,

ועל ידי כך נסתם ליבו כמו כבד,

שלא לראות את אשר לפניו.

על זה אמר הכתוב בשמות יוד,

ולמען תספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם.

רש״י אומר,

התעללתי, שחקתי.

וצחוק הזה זה לא מהמכות עצמן,

שהרי הם הוזכרו אחר כך.

אלא כפירוש הרמב״ן,

כי אני מצחק בו בזה שאני מכביד את ליבו,

במה הוא חושב?

שמערכת המזלות שלו נותנת לו תוקף ועוז.

זו מצווה על הדורות להתבונן.

כמה שחוק יש בהכבדת הלב,

כמה כוחות הטומאה והתאווה משפיעים על השכל ומעוותים אותו,

ובונים לו מערכות

על אדני תוהו,

שכל רועה יצחק להם.

זאת אומרת,

אנשים חושבים שאם יש להם את האומץ והכוח והיכולת בשעה מסוימת,

אז הם בטוחים שזה סימן שהשם עימם, הנה הם מצליחים.

והם לא יודעים שהשם מתעלל בהם,

סוחק מהם ומפיל אותם ונותן אותם ביד יצרם הרע שהוא שופטן ומנהיגן.

כמו שס,

שחשבו שהם יכולים וככה הם ימחקו אדם ומפעל חיים גדול באבחת חרב אחת

ובאיזה איום מזויף ששתלו בסרטון של הרב עובדיה שנאמר על מישהו אחר,

ואכן הם ניצחו לרגעים.

אבל ההפסד הגדול מגיע בהמשך,

ויונצחו לדורות כאנשים רשעים,

שעקרו תורה מישראל במו ידם ללא הבחנה כלל בשביל תאוות בצע,

כוח וכבוד.

אבל למה השם סוחק מהם?

כי כל מה שאמרתי אז,

ולא הוצאתי בגלל כבודו של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה,

וגם המתנתי אחרי השנה,

עכשיו אני חושף לאט-לאט את הדברים כהווייתם,

והם הרבה יותר גרועים,

הרבה יותר גרועים ממה שרמזתי.

ביום חמישי הקרוב תשמעו דוגמאות מרשעותה

של יהודית.

אה,

כמה דברים שתצילנה אוזניים למשמעם,

איזה מרשעת הייתה בביתו של הרב עובדיה יוסף,

והשפיעה עליו לאורך כל השנים,

בדרכי תרמית כאלה ואחרות.

מי שראה אותה, איך היא מסריטה

את הרב עובדיה יוסף כדי להפליל את דור רעי,

אמנם בצדק, אבל איך,

ואיך היא שוחקת?

כן, מה אני אעשה?

אנחנו התפללנו עליו שהוא נכנס לכלא.

את צודקת, התפללת שהוא לא יצא.

אבל הוא יצא.

אבל איזה קול מתחנחן.

מי שישמע ביום חמישי איך היא פעלה נגדי,

תצילנה אוזניו כמה אישה יכולה להיות מרשעת.

אבל מי שחושב שחזק היום,

מתברר לו שהוא חלש מחר.

אז היה לה את הכוח של הרב עובדיה להפעיל אותו כנגד כל מי שהיא רצתה.

היום אין לה כבר את הרב עובדיה יוסף.

עכשיו היא תצטרך לעמוד מול האמת,

שתטפח לה על הפנים.

ואני מאמין שהרב עובדיה יוסף,

גם עוזר לי מלמעלה להוכיח את כל השקרים שנעשו סביבו כדי שידעו מי היו האנשים הללו.

הם עדיין מככבים באזור,

לא כמו הכוכבים של המערכת,

אלא כוכבים שנפלו.

אבל כל יום חמישי, בעזרת השם,

יתבררו ויתבהרו העננים מעל הפוליטיקה השסניקית.

וכמו שאנו רואים בפרשה הזו,

כמה מטפל הקדוש ברוך הוא אפילו עם רשעים גמורים,

שיכירו אף במשהו את אור האמת.

וכל מתבונן רואה את יד השם

ואת חסדו,

את הסייעתא דשמיא שהוא שולח להדריך את האדם בדרך הישר,

ומתפלא לאמתלאות שהאדם מוצא לדרכו,

דרך אוויל ישר בעיניו,

ואם ישית זאת אל ליבו,

יזכה לספא דקרא וידעתם כי אני אדוני.

רשעים,

גמורים, גם השם עוזר להם.

גם לשסניקים הקדוש ברוך הוא עוזר, שיבינו את האמת, איך הם נפלו בשקר

ואיבדו את עולם הבא,

כדברי הרב עובדיה יוסף בפסקיו.

והשם רוצה להדריך אותם אל דרך הישר,

אבל דרך אוויל ישר בעיניו.

יש שסניקים טיפשים שאמרו,

שאם רב אומר לך אפילו לחלל את יום הכיפורים,

אתה צריך לשמוע לו.

שויטים שבעוילום.

גמרא בראש השנה כה,

ששם המסופר

שבאו להודיע על חידוש הלבנה,

והעדים באו ואמרו שהם ראו את הלבנה

לרבן גמליאל,

והוא קידש את החודש.

ורבי יהושע התנגד לזה, למה?

משום שלמחרת עברו 24 שעות ולא נראתה הלבנה.

אז איך זה יכול להיות?

אם אמרו שהאישה ילדה,

ולמחרת רואים שעוד קריסה בין שיניה,

אז איך אפשר להגיד שנתקדש החודש? אז הוא לא הסכים

עם זה, ואמר שזה עדים שקרנים.

נו,

אז הוא, לפי קידוש החודש הזה,

אצלו זה דחוי ביום אחד.

אבל הוא קרא לו, רבן גמליאל, לא נספר את כל הגמרא, אבל הוא קרא לו לבוא ביום הכיפורים שחל בחשבונו של רבי יהושע אליו,

שיבוא במקלו ואפונדתו אליו.

והוא בא.

אחרי שהוא דיבר עם רבי דוסה ועם רבי עקיבא, שהם הסבירו לו שאי אפשר לחלוק על הבית דין,

אבל זה היה בית דין אצל רבן גמליאל,

בית דין, ובאו עדים, ולא הוכח שהעדים לא בסדר.

וגם לשיטת רבן גמליאל, מה שלא ראו למחרת,

אפשר שזה היה יום המעונן,

אפשר שלא ראו בעיניהם טוב,

כמו שמופיע במפרשים.

לשיטתו של רבן גמליאל זה כך. ועוד,

החודש נקבע בין בזמנו בין שלא בזמנו, אם בית דין קבעו,

אז זה תלוי בהם, אלה מקראי קודש שתקראו אותם,

אתם קוראים אותם,

בין מזידין, בין טועין, בין שוגגין.

אז זאת אומרת, הפסק הוא פסק,

אבל זה בית דין שקבעו, ובאו עדים.

זה נעשה לא בגלל מפלגה ולא פוליטיקה.

והוא גם אמר לו לבוא ביום הכיפורים שלו,

שהוא חול.

הוא לא אמר לו לבוא ביום כיפורים ממש,

לחלל יום כיפורים.

איזה שויטים,

איזה הבנה, איזה קשקושים,

וזה קוראים להם למדנים שמבינים, וככה מטעים אותם.

ככה מטעים אותם לומר שזה מה שאומר הרב,

אפשר לעקור תורה, כי הרב אמר, כן,

תעקור תורה.

הרי יש דין מפורש שאפילו אם יבוא נביא, אפילו משה רבנו ירד עכשיו

מן השמיים ויגיד לבטל מצווה אחת מן התורה,

מצוות עשה אחת מן התורה.

הוא חייב מיתה!

חייב מיתה!

אלא מותר לנביא רק לצורך שעה, כמו אליהו בהר הכרמל,

רק

לעשות משהו לפרק זמן ולצורך גבוה,

באישור השם,

יכול לצורך שעה לעשות דבר.

אבל לעקור מצווה, לעבור על מצווה,

להורות על עבירה לעשות?

לעשות בעצמו עבירה ולהורות לרבים לעשות עבירה?

זה פשע נורא.

זה עבריינות לשמה.

השם ירחם, תצילנה אוזניים

מרבנים כאלה ותלמידיהם.

אבל אם יזכה הבן אדם להבין תרמזים

בסיעתות שנותן לו הקדוש ברוך הוא,

ששומעים את ההקלטות ומבינים עכשיו את האמת מה הייתה,

אם יזכה,

אם יזכה,

ולא יתקיים בו דרך אוויל ישר בעיניו,

אז הוא יבין גם את הסוף של הפסוק.

ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים,

ואת אותותיי אשר שמתי בם, כל זה בשביל מה עשיתי להם?

וידעתם

כי אני אדוני.

כל המכות שהמצרים קיבלו זה בשביל שאתם המבינים, בני ישראל, תבינו,

וידעתם כי אני אדוני, יש אלוקים בשמיים שופט.

כל המכות שמקבלים שס וקיבלו ויקבלו,

כל זה בשביל שאלה שהם מבני ישראל ורוצים להבין,

יבינו וידעו כי יש אלוקים בשמיים שופט.

רבי חנניהו ברגשיהו אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא לזרקות ישראל,

לפיק כוח ירבו להם תרום משואות שנעמור אדון החופש למען סירגו יגדיל תורו יאדיר.