http://live.shofar-tv.com/videos/4630

20-1-15

"ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו". הקב"ה עשה את ליבו ככבד הזו שהיא מתבשלת שניה, שמבשלים כבד בכל פעם זה מתקשה יותר. כך נעשה ליבו של פרעה ככבד הזו, ולא היה מקבל דבריו של הקב"ה.

מבואר שמחמת זה שהקשה ה' את לב פרעה, עמד במרדו, וכן פירש הרמב"ם פרק ח' משמונה פרקים, וכן כתב הרמב"ן על הפסוק "אשר התעללתי במצרים", שהקב"ה הראה איך שניטל מפרעה כח הבחירה במה שהיה הנביא מודיעו, שאם ישלח את ישראל יינצל, אבל ידוע לי שהוא לא ישלח, וככה עשה צחוק ממנו להכביד את ליבו ולהנקם ממנו. אז מה כתוב, ה' ידע שהוא לא ירצה לשלח את ישראל גם כשיתרו בו, והיה שולח את הנביא כדי לעשות ממנו צחוק, מה הצחוק? הוא נותן לו את ההזדמנות והאפשרות לחזור בו, אבל הוא יודע שהוא לא יחזור בו, ולמרות זאת הוא שולח לו כדי לשחוק ממנו, להכביד את ליבו ולהנקם ממנו.

אולם יש לדקדק שלא נמנע מפרעה להתחרט על מעלליו ולחזור בתשובה שלמה, רק ניתן לו היכולת לקבל את המכות ולא להכנע בפני האיסורים הנוראים לשלוח את ישראל. ה' נתן לו כח לסבול את היסורים, את המכות ולא להכנע, ולא לשלוח את ישראל, אם לא היה נותן לו כח לעמוד אז ודאי שהוא היה שולח, איך אומרים בן אדם עם אקדח ברכה עושה מה שאומרים. אז ז"א ה' נתן לו כח לקבל את המכות, ובמקום זה הרגיש אומץ לב לעמוד ברשעו. היום בבוקר הסברנו, גם אתמול בערב, הוא חשב שזה כח המערכה, השר של מעלה נותן לו עוז ותעצומות, מזה הוא הבין שכאילו מזלו איתו, ואז הוא יוכל לעמוד. אבל הו אלא ידע שה' זה שמקשה את ליבו בשביל שיקבל את המכות. וזה על פי מה שפירש רש"י, מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות העולם לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה ליבו למען הרבות בו אותותי, ותכירו את גבורותי. אומר הקב"ה אני מכיר את אומות העולם, הם לא נותנים לב לשוב בתשובה שלמה, כמו ישראל, הם רק כדי להסיר מעליהם את המכות, ואחרי זה הם חוזרים לסורם. אז ממילא כיון שהוא יקבל מכה אפשר שהוא ייכנע ואח"כ יחזור לסורו, עדיף כבר שיקבל מכות עד הסוף ואתם תלמדו  מזה וידעתם כי אני ה'. כמו שכתוב לץ תכה ופתי יערים, כדאי להכות את הלץ, את הרשע, בשביל שהפתי יערים ויגיד ווי ווי ווי אם זה ככה עזוב אני לא מתעסק עם הקב"ה, אני חוזר בתשובה, גמרנו, זה פתי אבל חכם, ולץ זה נשאר לץ רשע.

מבואר מדבריו שרק נמנע ממנו לעשות הכנעה שכלית מן השפה ולחוץ בזמן ששבע תועבות בליבו, את זה לא נתן לו הקב"ה, זה מה שאומר רש"י. מה פירוש, הוא מנע ממנו, אל תבוא לי עם תשובה סמלית, ובלב שלך יש שבע תועבות עוד, כאילו כלפי חוץ אתה תעשה תשובה כן כן כן כן, אבל אתה בפנים הכל רקוב, לא, אבל אם היה נותן דעתו לעשות תשובה שלמה באמת, לא היה נמנע ממנו דרך התשובה, וכן משמע מהמדרש, מי גרם שיהיו לוקים כל מכה ומכה? על שהיו בוטחים בעבודה זרה שלהם, כמו שכתוב בשמות רבה ט"ו ט"ז, וכן כתב האברבנאל שלא נסתם בפני פרעה דרך התשובה, וכן משמע מהרב אברהם אבן עזרא.

ונראה לבאר העני ןעל פי מה שמובא בגמרא באליעזר בן דורדיא, שהיה כל כך שקוע בעבירה של זנות, עד שאמרה לו ההיא, שכבר לא תתקבל תשובתו. כשמעו זאת נשבר ליבו בקרבו ונצטער מאד שלא יוכל לעשות תשובה ולהשאר בחיים, כמו שכתב המהרש"א, וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה, רבי אליעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. כמו שכתוב בעבודה זרה י"ז.

הרי שנבצר ממנו  לשוב ולהשאר בחיים, מרוב שהיה שקוע בעבירה, ובכל זאת אזר כח לעשות תשובה גדולה במסירת נפש ממש. הוא ידע שכל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים. מי שהגיע למינות אז גם אם יעשה בתשובה הוא ימות. ואותו דבר, מי שהוא אביק בה, דבוק בעריות עד כדי כך שהוא היה הולך עד כרכי הים, אז אי אפשר, הוא אי אפשר שהוא יישאר בחיים, תשובה ולהשאר בחיים במצב כזה אי אפשר, ועל דעת זה הוא עשה תשובה, תשובה שלמה וזכה מיד לחיי העולם הבא. ועוד יצתה בת קול והכריזה עליו אשריך, אלעזר בן דורדיא, רבי אלעזר בן דורדיא, שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

על אף כל מעשיו המכוערים היה בו עדיין ניצוץ של קדושה, להפיק נחת רוח לפני הקב"ה, ולשוב בלב שלם. כשהוא שמע שאבד שברו, דהיינו אין לו יותר תקוה, יתחזק בתשובה שלמה עד כלות נשמתו, אבל לא כן עובדי עבודה זרה שכל התשובה שלהם אינה אלא להנצל מן העונש, אבל בזמן שאין להם תועלת בתשובה הם מקשים את ערפם.

על כן נתן הקב"ה לפרעה את האומץ לעמוד ביסורים, ולא להכנע מכח המכות הקשות, היות ותשובה על ידי כפיה היתה מידי קלושה להצילו מן ענשו על כובד פשעו, ולכן נמנעה ממנו לגמרי כדי שיתקדש שם שמים על ידו. אז ז"א אם ה' היה כופה עליו תשובה מכח המכות, היא עדיין היתה קלושה להציל אותו מן העונש על כובד הפשעים שהיו לו, לכן מנע ממנו לגמרי כדי שיתקדש שם שמים על ידו. ז"א באפיו ובמצבו הוא לא היה בנוי כמו שאומרים לתשובה שלמה, אבל אם היה עושה באמת באמת, כמו שאח"כ בננווה, שהוא היה מלך על ננווה, והוא עשה תשובה עם כל העם שלו, אבל זה הספיק רק לארבעים יום. שוב פעם חזר לסורו.

איתא במדרש, הרשעים בגיהינום מתכסים בחושך, משום שזו דרכם בעולם הזה. כמו שכתוב "והיה במחשך מעשיהם" והוא החושך שהביא הקב"ה על מצרים, משלהם נתן להם.

הנה מצאנו במכות הראשונות איך שהתעקשו המצרים לעמוד בשלהם, ואפילו לסכן את כל רכושם. במכת ברד הותרו, התרה בהם משה רבינו, כל האדם והבהמה אשר יימצא בשדה ולא יאסף הביתה, וירד עליהם הברד ומתו, כל ברד כמו אבטיח עם אש מתקלחת בפנים, נו, בכל זאת מה כתוב, רק הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניסו את עבדיהם ובקרם אל הבתים, אפילו עובדי עבודה זרה שהאמינו שהכל תלוי בכוכבים, היה להם לקחת בחשבון שאם יצדקו דברי משה הרי יפסידו את כל רכושם, והוא כבר הוכיח שהוא צודק בכל המכות הקודמות, אז למה לסכן את עצמם ואת רכושם חינם?

המושג מתכסים בחושך, היינו שכל כך שואפים רשעים לחשכת דרכם שמסרבים להעלות על דעתם אפילו בתור ספק שיש צדק בדברי משה, משום שבזה היה בוקע אל תוך ליבם בעל כרחם מעט מקרני האמת. יש הרבה לא רוצים לשמוע קלטות, למה? פוחדים שזה יאיר את המחשך שבו הם נמצאים.

ולכן כל כך התבצרו בשקרם והתקשרו לאיוולתם, שברחו מן האמת יותר מן האש ומן הברד. מה האמת יכולה לפגוע בכם, אם זה אמת מה יקרה לכם? מה יקרה, תרויחו את החיים ותרויחו את הרכוש, אבל אם זה לא נכון מה שאתם סוברים, שאתם צודקים, אתם יכולים למות ולאבד הכל, ומה יועיל צדקת אמונתכם הכוזבת? אז מה יש להפסיד?

מצאנו אצל מנשה, מלך יהודה, שהיה רשע מרושע, והעמיד צלם בהיכל, בירושלים בבית המקדש הכניס צלם, ובשעה שהיה נתון בצרה חמורה, הכניסו אותו לדוד של נחושת עם אש מלמטה, וזה מעביר חום טוב הנחושת, קוראים לזה באידיש ילקע, שהוא קופץ בתוך זה, אז ז"א, באותה שעה הוא היה בצרה גדולה, קרא לכל עבודה זרה שבעולם וכמובן "פה להם ולא ידברו, עניים להם ולא יראו, אזניים להם ולא ישמעו", כשלא הועילו כלום אמר לעצמו, זכור אני שהיה אבי מקריא אותי את הפסוק, כשהיה קטן במדרש, "בצר לך ושבת עד ה' אלהיך", ואז קרא לקב"ה ונתקבלה תשובתו, הוא גם התריס בשעה שהוא אמר את זה, אמר לו אם אתה תענה לי, אני אחזור בתשובה, אבל אם לא אתה כמו כולם, יבבי. וחתר לו הקב"ה חתירה מתחת כסא הכבוד, כי מלאכי השרת עמדו ולא נתנו אפשרות שהקב"ה יתן לו פתח תשובה. לא הסכימו, כי זה חילול ה' שאחד כזה אתה מבין אחרי כל מה שהוא עשה לפי הבנתם, והקב"ה חתר חתירה מתחת כסא הכבוד, כי עקף אותם, ונתן לו את האפשרות לשוב בתשובה. כל כך הכעיס הרשע הזה, עד שננעלו בפניו דרכי תשובה. בכל זאת, היתה בתוך תוכו נקודה של אמת, שעל ידה הכיר סוף סוף את טעותו ונהפך לאיש אחר ועשה תשובה, כמו שכתוב בסנהדרין ק"ג. הוא נקרא מנשה, הרב הגדול של החוזרים בתשובה בעולם האמת.

זהו שאמר רבי עקיבא, חביבים יסורים, שמכל הטורח שטרח חזקיה לחנך את מנשה, וללמד אותו תורה, רק היסורים החזירוהו למוטב. סנהדרין ק"א. אבא שלו זה היה חזקיה המלך הצדיק, שתוך שלש שנים הפך את כל עם ישראל ליודעי תורה, ובזכות זה הוא הציל את עם ישראל מסנחריב וכל צבאות עולם שעלו על ירושלים, ובזכות אמונתו ובטחונו בה', הקב"ה מיגר את האויבים 370 מיליון בלילה אחד, והיה ראוי להיות משיח, ואת הבן שלו לא הצליח להחזיר בתשובה. ועם כל צדקותו והתוכחת וכל מה שלימד אותו והסביר לו לא הועיל, כל ישראל שמעו לו רק הבן לא. ומי כן הועיל? היסורים שהוא קיבל. הריקודים בתוך דוד מנחושת זה מחזיר בתשובה מצוין. כמו שמה שלא עשו ארבעים ושמונה נביאים ונביאות שעמדו להם לישראל, הטבעת של אחשוורוש שחתם להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, זה הועיל יותר מכל הנביאים שעשו אותות ומופתים והכירו במעלתם והכל, זה, שום דבר לא הזיז. כל הדיבורים של אליהו הנביא וההוכחות שהוא נביא אמת ועושה מופתים מחיה מתים והכל, לא הועיל לאותו הדור עד שעשה להם בהר הכרמל את המופת, אבל אחרי שלש שנים של רעב. בלי שלש שנים של רעב קודם גם לא היו קולטים שום דבר. בקיצור אין טוב מן היסורים.

זה שאמר רבי עקיבא חביבים יסורים, שמכל הטורח שטרח חזקיה לחנך את מנשה וללמדו תורה, רק היסורים החזירוהו למוטב. כח היסורים יפה לחשוף את שורש האמת הטמון בעומק הלב, אבל אינו  מועיל אלא במקום שיש משהו בפנימיות הלב, וזהו ההבדל בין ישראל לאומות העולם. יהודי הכי גרוע, יש בו פנימיות, ולכן יש בהם נחת רוח לעשות תשובה, יסוריו של מנשה החזירוהו בתשובה אמיתית, היסורים של מנשה החזירו אותו בתשובה אמיתית, אבל יסוריו של פרעה לא היו יכולים לפעול עליו, משום שהיה אויל, ללא שום פנימיות, וכל תשובתו יכולה היתה להיות רק לפנים אבל ללא שום אמת.

מכל זה עלינו להתבונן על כח גירסא דינקותא, אה, כמה התימנים מתעוררים בימי הסליחות והרחמים כשהם זוכרים את המנגינות של בית אבא ואת התפילות שהיו קמים בשתיים שלש בלילה, אה, כמה יהודים שמעתי שחזרו בתשובה רק מזה, מהגירסא דינקותא, מה שהם שמעו באזניהם ולמדו. ובכל מצב שיהיה, מי שיש לו גרסא דינקותא מוכן להתלבות, להבה, ולהביא את האדם לתשובה שלמה. וכל שכן מה שמשרישים בתוך הלב, על ידי לימוד מוסר כמו שאנחנו לומדים כעת ותמיד, זה יכול לתת לאדם נחת רוח לשוב. זה גם נוטל ממנו את הנחת רוח להמשך אחר הבלי העולם הזה. מי שלומד מוסר באמת, רואה את אפסיות העולם הזה באמת. כמו שאומרים בשם הסבא זללה"ה, שכל מי שלמד מוסר באמת כבר לא יכול למצוא עונג מעניני העולם הזה.

למדנו, שפרעה הרשע, אם היה לו פנימיות והיה רוצה לשוב בתשובה שלמה, לא מן הנמנע היה ממנו לעשות כן, אבל הוא היה ריק מהבחינה הזאת, לכן ה' העדיף שהוא יקבל מכות, ולא יעשה תשובה חיצונית ושבע תועבות בליבו, ועדיף שילמדו על הגב שלו, כמו שאומרים, בני ישראל, והם יעשו את מה שצריך לפני ה'.

יוצא, שפעמים הרשעים שלא מתכוונים לשוב בתשובה, שיקבלו מכות כאלה ואחרות, כמו שאומר הרמב"ם בהלכות תשובה, שתמנע מהם התשובה, לפי גודל חטאם ועוונם, אבל זה בגלל, בגלל שאין כלום בפנים, אין ניצוץ קדוש, נתרוקן להם, או שהגאוה הסרוחה שלהם היא שמעקרת להם את הרצון הזה, כמו שירבעם לא הסכים להצעתו של הקב"ה, אני ואתה ובן ישי נהלך, נטייל בגן עדן, זה גאוה, היא יכולה לכבות את כל הניצוץ של האמת, ועל גאוה אנשים מתים, נכנסים לקטטות, נכנסים למריבות והולכים עם זה עד הסוף, ולא יתנו, לא יתנו שהגאוה שלהם תתכופף, והם לא מבינים שהגאוה תגרום שהם ימותו גם, לפני שבר גאון.

לכן צריך להבין, מספיק ללמוד מפרעה ולא צריך לעבור את זה באופן אישי, לכן אמר הקב"ה, "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי שחקתי בשביל פרעה, ואת אשר שמתי בם בשביל - וידעתם כי אני ה'".

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....