האמת היא גלויה לכל והיכן היא נמצאת? | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר אדוני נעשה.

כמה יגעו חכמי האומות בכל דור ודור לברר את האמת

אשר יחיה האדם בה,

הן בדעות

והן במידות ומעשים טובים,

בכל ימיהם עמדו על זה.

והנה ידענו שהאמת היא המזון הרוחני לנפשנו.

ואם כל ימיהם בילו לבקש את האמת,

מתי חיו החיים הרוחניים שלהם?

כמו אם ידאג האדם לבקש המזון הגשמי לגופו ויארכו הימים,

הלא ימות ברעב,

שהמזון הוא דבר הנחוץ לאדם בכל האחד תמיד.

שנית, נראה

כמה קשה היה להם להשיג

את האמת, אפילו משהו ממנה.

מכמה היו חלוקים בדעותיהם?

וכמה דעות ומידות בלתי אמיתיות העלו בחקירותיהם?

מזה נראה כמה קשה למצוא את האמת אשר יחיה האדם בה, את החיים האמיתיים שלו.

נחזור ונבהר.

חכמי אומות העולם בכל דור ודור

ביקשו לברר את האמת אשר יחיה האדם בה.

כל אדם בר דעת

צריך לדעת

שבלי למצוא את האמת פירושו לחיות בשקר.

זה לאבד את החיים,

זה לפספס את המטרה,

זה לא להשיג את התכלית.

דבר ראשון שאדם צריך לשאול את עצמו, מה אני עושה פה בעולם? מה תפקידי?

לאיזה ייעוד באתי?

מה יהיה באחריתי?

האם הכל לתוהו?

האם זה עולם חולף

שאין אחריו כלום?

זה דברים פשוטים שכל בר דעת

צריך לברר.

אז חכמי האומות,

החכמים שבהם, הם ניסו לברר מה היא האמת לחיות בה.

איך לחיות?

אז מה הם רצו לדעת? איך לחיות?

הן בדעות.

מהן הדעות הנכונות שאדם צריך

להלוך על פיהן?

והן במידות. איזה מידות?

אדם צריך להתנהג בהן?

ומהם המעשים הטובים

שאדם צריך לעשות?

וכל ימיהם השקיעו בזה ועמדו על זה.

ואנחנו יודעים שהאמת זה המזון הרוחני לנפש. כמו שהמזון הגשמי,

הלחם והמים זה לקיום הגוף,

המזון הרוחני לנפש

צריך מזון.

הנפש צריכה גם מזון. איזה מזון? מזון רוחני.

והם,

שכל ימיהם בילו לבקש

את האמת, מה זה בילו?

בינתיים החיים שלהם בלו, בלו, בלו, בלו.

והם בילו את ימיהם לבקש את האמת.

אז הם כל הזמן היו בחיפוש אחר האמת.

מתי הם חיו חיים רוחניים?

כל הזמן שהם בחיפושים, הם עוד לא מצאו.

זאת אומרת שהם בינתיים לא חיו חיים רוחניים.

הם רק היו בחיפוש.

כמו שאם אדם ידאג לבקש מזון

גשמי לגופו

והוא עדיין לא מצא, אז הוא ימוד ברעב.

המזון נחוץ לאדם בכל עת תמיד.

אז לכן הם מסכנים?

ודבר שני,

רואים כמה היה קשה להם להשיג את האמת, אפילו משהו ממנה,

והיו חלוקים בדעותיהם, זה אומר בכה וזה אומר בכה,

וכמה דעות ומידות בלתי אמיתיות העלו בחקירותיהם.

מזה רואים שקשה למצוא את האמת, שחיי אדם

בא את החיים האמיתיים שלו.

ועכשיו,

כמה עלינו לשמוח

שיש לנו את התורה הקדושה

שמכילה בקרבה

את כל האמת של כל העולמות, העליונים והתחתונים,

ואין דבר נעלם ממנה,

ואין נסתר מנגד עיניה,

והתורה צופה ומבטת עד סוף כל המעשים כולם

על הדעות ועל המידות ועל המעשים ועל הדרכים וכל ההליכות,

עד תכלית כל פרטי העניינים הרוחניים והגשמיים.

אין דבר אשר יקרה לאדם

שלא שמה התורה את ליבה עליו,

להורות לנו את הדרך הטובה והישרה.

אין דבר אשר יבוא ליד האדם

בכל ענייני חייו,

אשר יעמוד עליו ויתקשה בו,

שלא ימצא לו פתרון נכון בתורה.

אין אפילו חלק אחד מאלף אלפים מענייני החייו הגשמיים והרוחניים של האדם,

אשר לא יימצא בתורתנו הקדושה.

כל צרה ומצוקה,

כל נגע ופגע,

אשר ימצא את האדם,

על הכל ימצא את הדרך הישרה והאמצעי האמיתי לצאת ממנו.

ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום,

ואתהלך ורחבה כי פיקודיך דרשתי.

לא היה דבר

שהיה צריך בכל ענייניו,

שלא מצא בתורה.

מפני זה היה הילוכו ברחבה.

ועל מתן תורתנו הקדושה לבד ראוי להיות שגור בפינו השבח הגדול.

על מתן התורה צריך לשבח ככה, אילו פינו מלא שירך הים

ולשוננו רנה כהמון גליו.

בשפתותינו שבח כמרחבי רקיע.

אין אנו מספיקים להודות לך, אדוני אלוהינו.

אילו פינו,

אם הפה שלנו היה מלא שירה קיים.

זאת אומרת, תכניס את כל האוקיינוסים,

כל הימים וכל האגמים לתוך הפה.

אם הפה שלנו היה מלא, מלא, מלא,

כמה מלא,

מלא בשירה כמו הים.

בלשון שלנו הייתה רנה כהמון גליו.

תאסוף את כל המון הגלים שהם עושים, מרחשים ומשמיעים קולות.

אם הלשון שלנו

הייתה אומרת רנה כמו המון גליו,

בשפתיים שלנו היו משבחות שבח לבורא יתברך,

אבל שבח כמרחבי הרקיע, שזה אין סוף.

אם היינו מסוגלים לעשות את כל הדבר הזה,

לא מספיקים להודות

על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב ריבר, ועוד פעם,

הטובות שעשית עם

אבותינו.

הנה אנחנו רואים

שדבר זה נעלם מעיני הרבה בני אדם שראוי לדעת אותו.

ובראשית,

עומדו של אדם על דעתו

ראוי להיות דבר זה ראשית ידיעתו וראשית הבנתו והכרתו,

לדעת

שהתורה הקדושה היא הטובה הגדולה מכל הטובות הגדולות שהטיב הקדוש ברוך הוא לעם ישראל,

ולכל העולם כולו

אין קץ ושיעור לטובתה הגדולה של תורתנו הקדושה,

אשר לעומתה כל הטובות שבעולם

כאין וכאפס כתוהו ובוהו נחשבו.

לדעתי הקול שלי נשמע מתחתין,

אבל יקר למצוא

מי שישים ליבו להבין זאת

יקר למצוא.

מי,

מי ישים ליבו להבין זאת,

שאין טובה כטובת התורה.

וזהו אחד מן הסודות הנסתרים מסיבת גלותנו.

מפני שחייבה חוכמתו יתברך לנסות את ישראל בגלותנו.

גלות המר לדעת האם נדע שכל הצרות והמצוקות

וכל הגזרות הרעות אשר סבלנו

ועודנו סובלים בגלותנו

כולם כשחוק ודבר בטל לעומת טובתנו הגדולה במתן תורתנו הקדושה.

זה אחד מן הסודות הנסתרים בסיבת הגלות.

בקיצור, כל צרה שלו תבוא על אדם מכל

אופן שלא יהיה.

אם אדם נכנס לתורה,

הוא מוצא רווחה, הרגעה, תקווה, הכול

וגם פתרונות לכל סיבה ומסיבה.

בתורה נמצא את כל האמת,

כל דעה ישרה,

כל מידה נכונה,

כל מעשה טוב,

בכל מעגל צתיק.

ככתוב, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית.

כלומר,

מה שנמצא בנו צדקה ומשפט אתה עשית.

ובתורה הקדושה היא לא תחסר כל בה.

וכמו שנמצא בעולם, כל מיני מזון נמכביר

לחיים הגשמיים,

כן נמצא בתורה כל מיני מזון

הראויים לנפשנו והמועילים לחיי גופנו.

אז אמרנו,

כמו שנמצא בעולם כל מיני מזון למכביר לחיים הגשמיים.

אתם רואים כמה סוגי ירקות, כמה סוגי פירות,

כמה מעדנים ומקדנים.

מה חסר לאדם באכילה.

מגוון אדיר.

ככה צריך לדעת שבתורה יש כל מיני מזון הראויים לנפש ומועילים לחיי הגוף.

אין הבדל.

אין הבדל בזה בין העולם ובין התורה.

כיוון שהכל הוא מיוצר ובורא אחד.

מי שדאג שיהיה לנו כל מיני מזון

משל הגוף,

דאג שיהיה לנו כל מיני מזון לנפש.

כי הכל זה מאותו יוצר ובורא אחד.

והכל נמצא בתורה מוכן ומזומן בכל עת ובכל שעה

לזון

ולהחיות את נפשנו מבלי צורך לבקש את זה מרחוק.

לא בשמיימי,

ולא מעבר לים.

בזה אנחנו רואים את הצד השווה שבעולם הגשמי ובתורה הרוחנית.

והנה,

המעט לנו טובתה של תורתנו הקדושה, הכתובה והמקובלת.

ולא רק מה שנתן לנו טובה גדולה כמו תורה זו,

שהיא כתובה ומקובלת.

עוד הוסיף לנו הקדוש ברוך הוא את דברי הנביאים בכתובים,

אשר גם כן אין ספק לנו בדבריהם,

שנכתבו ברוח הקודש וברוח הנבואה.

והנה בכלל נוכל לומר שאנו נמצאים בים,

ים של אמת,

כים הגדול המקיף כל העולם.

וכל מעשינו הוא לעמוד תמיד על התורה, לשאוב ממנה מים חיים.

ושם נמצאים כל האמיתות בלי קץ ותכלית שנחיה בהן בשני העולמים.

אמת הדעות,

אמת המידות,

אמת המצוות.

אין אנו צריכים לבקש את האמת בשמיים.

לא צריך מחקרים דקים ועמוקים.

אם נסתכל רק בדברי התורה,

קול מוכן לפנינו לקחת מפריה ולשבוע מטובה.

עכשיו נבין מה הרבו חכמים, זיכרונם לברכה, לספר את השבח הגדול של ישראל בשעה שהקדימו נעשה לנשמע.

לכאורה השבח הגדול של עם ישראל הוא

שהתגלה טוב ליבם

ומסירות נפשם לתורה.

אבל איזה שבח של חוכמה יש בזה?

אמנם זאת הייתה חוכמתם.

עם ישראל השכילו להבין שדברי תורה הם מזון רוחני לנפשנו

כמו המזון הגשמי לגופנו.

ובלעדם אין לנו חיים.

אי אפשר

להניח הנעשה עד אחר הנשמע.

אי אפשר.

חייבים להתחיל בנעשה ואחר כך בנשמע.

למה?

כמו שלא יימצא שותה בעולם

שיאמר אני לא אוכל ואני לא שותה עד שאני אבין את סוד המאכל והמשקה.

אני קודם אשלח את זה למעבדה,

אני אפרק את זה ואחרי שבוע שאני אקבל תשובה אז אני אוכל.

שמעתם טיפש כזה שאמר פעם כזה דבר?

נכנס למכולת,

הוא אומר תביא לי מזה וזה וזה, אבל אני רוצה שתסביר לי כל דבר ממה הוא מורכב ולמה ואיך ומה ומו ומי ועד אז אני לא אוכל.

מי עושה כזה דבר?

אני גם רוצה לדעת את אופן הפעולה שזה יפעל על גופי ואני רוצה גם לדעת מה התועלת שתצמח לי מן המאכל, אחרת אני לא אוכל.

איי איי איי איי איי.

אז כמו שאין שותה כזה בעולם שעושה זאת,

כך ראוי להתנהג עם דברי התורה, שבמזון האמיתי והיחיד לנפשנו קודם כל תאכל, קודם תאכל.

אחר כך אתה רוצה לעשות מחקרים, בדיקות? למה לא?

אבל קודם כל אוכלים.

על כן השכילו להבין שאין תלוי נעשה בנשמע.

ועוד דבר יש בזה,

במה שאמרו והקדימו, נעשה לנשמע.

כמו שאי אפשר לעמוד על תוכן פעולתם ותועלתם של המאכלים והמשקאות.

עד אשר נאכל ונטעם את טעמם ורק אז נרגיש פעולתם בטבע גופנו,

כך אי אפשר לעמוד על אמיתתם ופעולתם של דברי התורה, עד אשר

נעשם ונטעום את טעמם ופעולתם בנפשנו.

על כן השכילו עם ישראל להקדים הנעשה לנשמע,

שעל ידי שנעשה נשמע.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שכל טוב לכל לומדיהן.

לא נאמר,

אלא שכל טוב לכל עושיהן.

מה זה שכל טוב? שכל טוב זה ללמוד, ללמוד, בלי לטעום, בלי לעשות, טעמורו כטוב השם.

לכן נאמר שכל טוב לכל עושיהן. זה נקרא בעל שכל.

לא ללומדיהן, לעושיהן.

שאנו מכירים את הטובה הגדולה הזאת

שעשה לנו הקדוש ברוך הוא, מתן התורה הקדושה,

שאין קץ ושיעור ותכלית לטובתה.

והשמיים ושמי השמיים לא יכלכלוהו,

וכל העולמות תלויים בה,

ומסר לנו אותה בידינו.

תתלהב נפשנו מאוד להלל,

לשבח תמיד את שמו הגדול יתברך

בעד כל הטובה הזאת.

וראוי לכל אחד מישראל,

שתהיה לו שמחת עולם קבועה בליבו,

ושירגיש תמיד נועם בנפשו,

לראות את עצמו כמה הוא מאושר,

ולומר לעצמו,

הי אח,

מה טוב ומה נעים לי שאני לא צריך להתייגע,

לבקש את האמת אשר תחיה נפשי בה.

כי אם אני חפץ לדעת מה האמת,

אין לי כי אם לפתוח

ספר אחד מספרי התורה הנביאים כתובים,

בדברי החכמים, זיכרונם למרכם, להסתכל בו לבד,

וכל האמת לפניי,

גלוי ומוכן,

להשתמש בהן כאבד נפשי,

ולהתהלך בהן כטוב,

וכישר בעיניי.

זה הטובה הגדולה ביותר,

וזה השבח של ישראל שאמרו, נעשה לפני נשמע.

למה?

משום שמה שייך לחקור ולבדוק ולברר,

אלא רק בעשייה אדם זוכה לטעום,

להרגיש ולהבין מכוח המציאות.

זאת תורת אמת שניתנה לנו במתנה.

אנחנו העם הנבחר

שזכה לקבל אותה.

ואומות העולם עד היום חוקרים מה האמת ועוד לא הגיעו.

ובינתיים הצמיחו הרבה טעויות,

הרבה מאוד טעויות

הצמיחו בעולם.

כתוב בספר

מעם לועז שאריסטו בסוף חזר בתשובה.

כן.

הוא הטעה,

הוא הטעה את אלכסנדרוס מוקדון,

ובסוף הוא חזר בו.

הוא אמר לו, אני מצטער שהטעיתי אותך

מכל מה שאמרתי לך וכו' וכו'.

אז יהודים יקרים,

תדעו לכם,

יש לנו הכול מוכן על מגש.

צריך רק

להרים ולטעום.

רבי חנני אומר אנשי אומר,

עושה הקודש ברוך הוא זה קודש רואים.