מדרשי חז"ל על פרשת 'עקב' | הרב יהודה דוד שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

המשפטים האלה

והיה עקב תשמעון

את המשפטים האלה

ושמרתם ועשיתם אותם

ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך.

האור החיים הקדוש

ועוד מפרשים רבים

שואלים מה זה והיה עקב תשמעון.

רשי כבר מביא בשם מדרש תנחומה

שהוא בא לרמוז

על המצוות הקלות שאדם דש בעקביו.

הדברים שמתפספסים לנו בתוך הידיים.

זה הפירוש של עקב.

יש פירושים רבים

באור החיים הקדוש

על

הפסוק הזה.

אבל אני רציתי ללמוד ביחד

את המדרש רבה.

המדרש רבה, בפירוש השלישי שלו,

הוא גם מביא כמה פירושים.

הוא מביא ככה. דבר אחר,

מה כתיב למעלה?

פרשה הקודמת,

פרשת ויתחנן, בסופו כתוב,

וידעת

כי ה' אלוקיך הוא האלוקים

האל הנאמן.

הקדוש ברוך הוא הוא נאמן.

למה הוא נאמן?

איפה אנחנו רואים שהוא נאמן?

אומר המדרש, אמר רב חייא בר אבא,

למה הדבר דומה?

לאוהבו של מלך

שהפקיד אצלו פיקדון.

היה איזה יהודי,

היה איזה אדם,

שהמלך היה אוהב שלו.

היה לו איזשהו יהלום יקר.

הוא הפקיד אותו אצל המלך.

הוא מת אוהבו של מלך.

האוהב של המלך מת,

בא בנו,

בא הבן של האוהב,

הוא מבקש את הפיקדון מידו.

הוא מגיע, מזמין ביקור אצל המלך,

ונכנס למלך,

כבוד המלך, אני רוצה את הפיקדון שאבא שלי הפקיד.

אמר לו המלך,

מצאת אחר טוב ממני?

האם מצאת אדם אחר ששומר יותר טוב ממני?

הפיקדון שאצלי לא שמרתי אותו ולא קיפלתי אותו, לא השקעתי בו.

השקעתי בו, שמרתי אותו טוב.

מדוע אתה לוקח ממני את הפיקדון

ואתה לא סומך עליי?

כך, כשחטאו ישראל בימי ירמיה,

אמר לו הקדוש ברוך הוא לירמיה,

לך אמור להם לישראל.

מה מצאו אבותיכם בי עוול?

למה הם בוגדים בי?

למה, איזה עוול הם מצאו?

על כל מה שנשבעתי לאבותיכם לא קיימתי?

האם כל מה שנשבעתי לאברהם, ליצחק וליעקב לא קיימתי?

נשבעתי להם שאני מברך את בניהם,

שנאמר,

כי ברך אברכך,

לא בירכתי אתכם על ידי משה,

שנאמר, השם אלוקיכם הרבה אתכם.

אמרתי לו

לאברהם אבינו,

שאני מוצא אתכם ברכוש גדול,

שנאמר, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

לא עשיתי כך.

כתוב בפסוק, ויוציאם בכסף וזהב, ואין בשבטיו כושל.

לפיכך אמר משה,

ומשמרו את השבועה,

מן ויבדך מבית עבדים אתה יודע שהאלה נאמן.

אז אומר המדרש, אנחנו רואים פה שהיות שהקדוש ברוך הוא מקיים את כל ההבטחות שלו,

הוא נקרא

שהוא נאמן.

דבר אחר, איפה אנחנו רואים שהוא נאמן?

כי השם אלוקיך הוא האלוקים.

אמר רבי לוי, למה הדבר דומה?

אותו סיפור, לאותו משל, לאוהבו של מלך וכולו.

בא בנו, מבקש את הפיקדון.

אמר לו המלך,

לך ואוה שני איסטרטין.

הוא שני מסר בלוויתון.

מה זה שני איסטרטין?

שני מפקדים חשובים,

ושני מסר בלוויתון זה יועצים.

אני מסכים להחזיר לך את הפיקדון,

אבל תביא לי אנשים חשובים, שזה יהיה במעמד אנשים חשובים.

כך אמר הקדוש ברוך הוא,

כשיצאו ישראל ממצרים,

עף אתכם, הפקידו אצלי פיקדון.

הם הפקידו פיקדון,

שנאמר,

פקוד פקדתי אתכם. זאת אומרת, זה מלשון שקיבלתי פיקדון ממכם.

מה זה הפיקדון? זה עם ישראל, שהם עצמם,

הקדוש ברוך הוא שמר עלינו.

וכשהוא בא להוציא אותנו, אמר להם, יבואו שני איסטרטין,

הוא שני מסר בלוויתון, זה משה ואהרון. מה זה שני איסטרטין? המפקדים הראשים החשובים זה משה ואהרון?

הוא שני מסר בלוויתון, זה יועצים, זה שני מסר ראשי שבטים,

שנאמר, תפקדו אותם לצבאותם, אתה ואהרון איתכם, איש איש למטה.

שוב אנחנו רואים גם כן את הנאמנות של הקדוש ברוך הוא.

כשהוא החזיר לנו את הפיקדון, הוא החזיר את זה בפני אנשים חשובים.

דבר אחר אומר המדרש,

איילן נאמן, רבנין עמרי,

מאמונתו של בשר ודם, אתה יודע מאמונתו של הקדוש ברוך הוא.

אם אנחנו רואים

שיש מושג של אמונה אצל בני אדם,

שיש מושג של אדם נאמן,

אז אנחנו מבינים

שהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה שהוא נאמן.

כי מי נתן לו את הכוח להיות נאמן? מי נתן לו את כל האפשרויות?

זה הקדוש ברוך הוא.

מספר המדרש,

מעשה ברבי פנחס בן יהיר,

שהיה דר בעיר אחת, בדרום,

והלכו אנשים להתפרנס שם.

אנשים הלכו שמה בשביל לעשות עסקים ולהתפרנס.

והיו בידם שתי שאין של שאורים.

היו איזשהו אנשים שהיה להם

שתי שאין של שאורים,

והפקידו אצלו.

ראו רב את רבי פנחס בן יאיר,

ואמרו, אצלו אפשר לפקיד את השאורים. הפקידו אצלו.

ושכחו אותן, והלכו להן.

מה אנחנו היינו עושים בכזה מצב?

שמים בצד,

פודים בכסף.

מה הוא עשה?

והיה רבי פנחס בן יאיר,

זורע אותן בכל שנה.

הוא לקח את השני שאים שעורים,

וזרע אותן באדמה,

ועושה אותן גורן,

וקונצן,

ושנה אחר כך עוד פעם, ועוד פעם.

השני שאים האלו

נהיו כמה עשרות שאים.

אחר שבע שנים,

הלכו אותם החברים, הם עברו שוב באותו מקום,

והם נזכרו מהסיפור הזה.

הלכו לשם לתבוע אותן, ניתן להם.

הם הגיעו לרב פנחס בן יאיר, הכירו את הרב פנחס בן יאיר,

אמר להם,

בואו ותלו אוצרותיכם.

הרי אם תלו אוצרותיכם,

כל האוצרות האלה, הכול שלכם מהשני שאים שאישרתם פה.

הרי, אומר המדרש, מאמונתו של בשר ודם,

אתה יודע אמונתו של הקדוש ברוך הוא.

אנחנו רואים שאם יש אדם שהגיע לדרגה כזו של אמונה,

של נקיות כפיים,

אנחנו מבינים שעל אחת כמה וכמה שהקדוש ברוך הוא

הוא נאמן.

ושוב מעשה רב רב פנחס בן יאיר,

שהלך לעיר אחת,

והיו העכברים אוכלים בתחומה של אותה העיר.

באו, ביקשו ממנו.

הגיעו לרב פנחס בן יאיר ואמרו לו, תראה מה קורה לנו.

העכברים יושבים ואוכלים לנו את התבועה,

מה עשה רב פנחס בן יאיר?

אמר להם,

למה אין אתם מפרישים לעשותכם כראוי?

הסיבה של העכברים זה כי אתם לא מפרישים, אז העכברים מפרשים, וכשהם מפרישים,

הם מפרישים כמה שהם רוצים.

מבקשים אתם שנערוב אתכם?

אני מסכים להיות ערב, תעשרו ותראו שהעכברים מפסיקים.

שאם אתם מפרישים מעשותכם כראוי, אין עכברים אוכלים עוד.

אמרו לו, אין.

הסכים להיות ערב. ערב אותנו, אמר, אני ערב שלכם.

התחילו להסר, באותו יום הלכו העכברים ולא נראו...

שוב אנחנו רואים את האמונה שלו,

שהוא עומד, מתחייב,

ומה שהוא אומר,

הכל באמונה.

עוד מעשה מביאה הגמרא

עם רבי פנחס, דבר אחר,

מעשה באדם אחד,

שהיה חופר שיחין לרבים.

כן? זה ידוע בגמרא בשם נחוניה, חופר שיחין.

הוא היה חופר שיחין ומערות בשביל הרבים, שיהיה להם

מים כשעלו לבית המקדש, עלו לרגל.

ביתו הייתה הולכת בדרך,

הוא בא לעבור בנער,

הוא שטפה.

הנער שטף אותה.

באו ואמרו לו, הרב נכס,

כך הגיע לביתו של פלוני.

אמר להם, אי אפשר.

כיוון שהיה עושה ארצונו של הקדוש ברוך הוא במים,

אין הקדוש ברוך הוא מאבד את ביתו במים.

מיד נפלה צבחה בעיר בת בתו של פלוני.

באותו רגע נפלה הבשורה בעיר

שבה ביתו של פלוני.

אנחנו רואים פה שגם כן אותו דבר שהוא אמר,

ומה שהוא אמר התקיים.

אמרו רבותינו,

כיוון שאמר בניכס בן יאיר כך,

ירד מלאך והעלה אותה.

הסיבה שהיא עלתה זה לא רק בגלל שהוא עשה רצונו של הקדוש ברוך הוא במים,

אז גם הקדוש ברוך הוא לא איבד את ביתו במים.

אלא בגלל ש...

נכנס בן יאיר אמר, הפה שלו, הקדוש, שהוא היה כל דבר

שהוא היה אומר, הוא היה מקיים,

אז בגלל זה צדיק עוזר בקדוש ברוך הוא מקיים. באותו רגע הוא קיים את זה כי הקדוש ברוך הוא לא רצה לבטל את דבריו.

מעשה ברבי שמעון בן שטח כעת, מספר הרב מדרש,

שלקח חמור אחד מישמעאלי אחד.

הלכו תלמידיו,

ומצאו בו אבן אחת תלויה לו בצווארו.

הייתה איזה אבן שהישמעאלי הזה החביא בצוואר,

שלח חמור.

אמרו לו,

רבי, ברכת השם איתה עשיר.

קנית חמור וזכית גם באבן.

זה הרי אבדת נוכרי,

ולא צריך להחזיר לו.

אמר להם רבי שמעון בן שטח, חמור לקחתי,

אבן טובה לא לקחתי.

הלך והחזירה לאותו ישמעאלי,

וקרא עליו אותו ישמעאלי,

ברוך השם אלוקי שמעון בן שטח.

שוב אנחנו רואים

מאמונתו של בשר ודם

אתה יודע אמונתו של הקדוש ברוך הוא,

שנאמן לשלם לישראל שכר המצוות שהם עושים.

מנין שנאמרו, שמרתם את המצות.

מה זה שמרתם את המצות?

אל תקרא מצות, אלא מצוות שהקדוש ברוך הוא שומר,

והוא נותן לנו את הזכר למעלה.

אבל מתן שכרן

זה והיה עקב תשמעו.

כל זה הסביר המדרש בשביל לומר,

והיה עקב תשמעון,

שבעקב אני פורע לכם. עקב זה בסוף.

בסוף הקדוש ברוך הוא פורע ומשלם לנו את שכר המצוות.

מרגע.

דבר אחר,

אז זה הפירוש והיה עקב, הפירוש הראשון של המדרש.

דבר אחר, ושמר השם אלוקיך לך.

מהו ושמר?

אמר רבי שמואל, מה זה ושמר?

אמר רבי שמואל בר נחמן,

כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה,

מכוח הברכות

שברחם בלעם הרשע.

כל מה שיש לנו בעולם הזה, את כל הספע והטוב,

יש לנו את זה מברכותיו של בלעם הרשע.

כמו שכתוב, ברוך תהיה

מכל העמים.

מהברכות של העמים אנחנו מתברכים,

כי ההנאות של העולם הזה זה הכל דברים חולפים.

אבל ברכות שבירכו אותן האבות,

הקדושים,

משומרים מהן לעתיד לבוא.

הקב' הוא שומר אותן לעתיד לבוא, שנאמר,

ושמר השם אלוקיך אליך את הברכה וכו'.

אז אנחנו רואים מפה שאת הברכות

האיכותיות יותר נשמרות לעתיד לבוא.

דבר אחר,

אמר רב חלבו,

למה הדבר דומה?

הוא מביא משל

למה שלמדנו כעת,

ליתום שהיה מתגדל אצל בעל הבית.

היה איזשהו יתום מאבא ומאמא שגדל אצל אדם זר,

היה אוכל משלו ושותה משלו ומתכסה משלו ולימדו אומנות,

עשה את כל מה שהוא אכל בשביל

שהילד הזה יגדל ויהיה עצמאי.

אותו היתום אומר,

כל מה שאני אוכל,

ושותה ומתכסה, מתוך זכרי ומחשבו.

יגיע היום שאני רוצה להתחתן,

ואני אבקש את הנדוניה, את הירושה שהורישו לי ההורים,

הוא יוריד לי, הוא יתחשבן לי והוא יקזז לי.

אמר לו אותו בעל הבית,

חייך,

כל מה שאתה אוכל הוא מתכסה בכוח חבית של מים שאתה ממלא לי,

עץ אחד שאתה מבקה לי.

זאת אומרת, אני כל כך מעריך כל פעולה.

חבית של מים אתה לא צריך להביא לי,

ואתה מביא לי, על זה אני מביא לך את השכר.

עץ אחד אתה לא צריך לבקה לי, אתה מבקה לי, על זה אני מביא לך את השכר.

על זה אני מביא לך את האוכל, ואת השתייה, ואת הכיסוי,

ואני אלמד לך אומנות.

אבל שכרך,

על כל מה שאתה עושה לי, זה צרור ומונח לך.

הנישואין שלך, תתחתן, תקבל את כל השכר השלם.

כך,

כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה,

בכוח הייסורים שהם באים עליהם,

אנחנו, מה שאנחנו, יש לנו בעולם הזה,

זה בכוח האיסורים.

כמו שכתוב במדרש במקום אחר,

מה זה איסורים?

זה אפילו דבר קטן, שבן אדם מחפש להוציא חצי שקל ויצא לו שקל מהכיס.

כל שקל, שאר האיסורים שעוברים עלינו.

אז זה מה שאנחנו אוכלים בעולם הזה.

זה מה שאנחנו נהנים.

אבל שכרן,

השכר של המצוות,

צרור ומשומר לעתיד לבוא,

שנאמר,

ושמר השם אלוקיך לך את הברית.

מהו את הברית ואת החסד?

אמר רבי חייא,

שלוש מידות טובות יש ביד ישראל,

ואלו הן,

ביישנים ורחמנים וגומלי חסדים.

ביישנים מניין שנאמר, ובעבורתי יראתו על פניכם.

מה זה יראה? זה בושה.

רחמנים מניין שנאמר, ונתן לך רחמים וריחמך.

הוא ייתן לך רחמים ואז הוא ירחם עלינו.

אז גם יש לנו רחמים.

גומלי חסדים מניין שנאמר,

ושמר השם אלוקיך לך את הברית ואת החסד.

פה אנחנו רואים

שעם ישראל

יש להם גם כן את מידת החסד.

וזה הפירוש בפסוק בפרשת שבוע,

ושמר השם אלוקיך את הברית ואת החסד.

ראיתי פה בעוד ספר משהו דומה,

שאל המקובל, אל הקיר רבי מאיר,

בי קיים, זצל, בספרו מאורי אורו,

על פרשת השבוע.

בפרשת השבוע כתוב,

והיה עקב תשמעון את המצוות וכולו.

מה כתוב?

שאם נשמע ונקיים את המצוות,

ושמר השם אלוקיך לך את הברית ואת החסד ואת השואה שנשבע לאבותיך.

זאת אומרת שהוא ישמע והוא יקיים את מה שהוא הבטיח לאברהם וליצחק וליעקב,

והוא ייתן לנו ברית וחסד.

אז הוא שואל,

אם עם ישראל ישמור את כל המצוות,

הרי נמלי יחולו עליהם הברכות, כל הברכות שבעולם,

ולא נצטרך להסתמך על זכות אבות ובריתם.

ומדוע נאמר כאן

שאם נשמור את המצוות,

ישמרנו הקדוש ברוך הוא את זכות האבות?

מה אנחנו צריכים את זכות האבות אם אנחנו שומרים את המצוות?

אם אנחנו שומרים את כל המצוות,

אז אנחנו בעצם,

יש לנו את הזכות העצמי שלנו,

שעם המצוות שלנו נקבל את השכר.

מדוע אנחנו צריכים לערור את זכות האבות?

ותראה עץ, תרוץ נפלא.

הקדוש ברוך הוא שומר עבורנו את זכות האבות,

כי הם קרן כספית השמורה לנו לעת מצוקה.

אבל אם מנצלים אותה,

סופה שתתרוקן חלילה,

כמו שאמרו שייתכן,

מצב

שתמה זכות האבות,

ככה הגמר אומר, נוסחת שבת נ׳.

כדי שזה לא יתרוקן, הקדוש ברוך הוא לא נותן לנו את זה.

לפיכך אמר לנו הכתוב, ועקב תשמעון אל המשפטים האלה,

ותוכלו להיוושע בזכות עצמכם,

אז ושמר השם אלוקיך את הברית אשר נשבעה לאבותיך. הוא ישמור את זה,

הוא לא ינצל את זה,

כי יהיה לכם זכות עצמי.

הקדוש ברוך הוא ישמור אותה בשלמותה,

לדורות יבואו שיזדקקו לה.

והמגיד מדובנה ביאר את זה במשל דומה למשל שהיינו במדרש.

מעשה באדם שנפטר

והניח נער יתום.

חמל עליו סוחר נכבד מידידי אביו והעסיקו במפעלו.

קצב לו משכורת נכבדה,

אבד הנער באמונה וחי ברווחה.

יום אחד שמע שמע

שמעבידו הוא האפוטרופוס על ירושתו,

המסתכמת בסכום נכבד.

הוא בסוף גילה שמי האפוטרופוס על כל הנכסים,

על כל הירושה שלו,

זה המעביד.

אז מה הוא אמר?

פנה אליו ואמר, למה אבודת עליך כשכיר?

תן לי את ירושתי ואתפרנס ממנה בלא יגיעה.

מה אני צריך את המשכורות שלך?

הרבי שלי השאיר לי ירושה, אני אקח את הירושה ואתפרנס.

אמר לו העשיר,

אם רצונך, קח את דמי הירושה.

אתה יכול לקחת.

אך אם לעצתי תשמע, יישאר.

ותשאיר בעבודה, ותשאיר את הכסף במקומו.

כי אם תיקח אותו,

מהרה תאכלנו ותישאר בלא פרוטה לטובתך.

אבוד באמונה ותתפרנס מי הגיעך, והכסף יהיה שמור לנישואיך.

זה גם הכוונה ושמר, מה שראינו פה.

שהקדוש ברוך הוא שומר את כל מה שאנחנו, את כל הברכות

לעתיד לבוא.

ומה שאנחנו עכשיו אוכלים פה בעולם הזה,

זה מברכותיו של בלעם.

אומר המדרש הלאה,

והאבך,

המשך הפרשה וברכך וירבך,

למה הוא מקיש פרי הבטן לפרי האדמה?

כתוב וברך פרי בטניך ופרי אדמתיך.

אמר הקדוש ברוך הוא,

מה פרי אדמתך?

סיגים,

אף פרי בטניך סיגים.

אחד שרוצה לשמור את פרי האדמה שלו,

הוא צריך לעשות סייגים, גדרות, גדר לגינה שלו.

ואם הוא לא יעשה,

לא יישאר לו כלום מהשדה שלו.

אף פרי בטניך סיגים.

כשאדם רוצה לשמור את ילדיו,

הוא צריך גם כן לעשות להם סייגים כדי שיהיו שמורים.

דבר אחר,

לפי הפירוש הזה, זה ברכה.

מה פרי אדמתיך,

אין בהם לא חטא ולא עוון,

אף פרי בטניך לא יהיה בהם לא חטא ולא עוון.

דבר אחר, מה פרי אדמתיך צריכים איסור,

את הפרירות של האדמה צריך לאסר אותן,

אף פרי בטניך צריכים איסור, וזו המילה.

דבר אחר, אמר רבי סימון,

למה הקיש פרי הבטן לפרי האדמה,

שיהיו פרי אדמתיך מכפרים על פרי בטניך.

מנין שכך כתיב וכיפר אדמתו עמו.

שפרי האדמה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא ייחלט כעסוק שהוא צריך לכעוס על פרי אדמתיך,

על עצים ועל אבנים,

וזה יכפר על העבירות של פרי בטניך.

עוד דבר קטן רציתי להגיד פה.

דיברנו על המצוות,

על החוקים,

על המשפטים, הקדוש ברוך הוא הביא לנו תרי״ג מצוות.

אז היה פעם מעשה גם כן בגאון רבי דוד אבו קרא,

שהיה המהלך בדרך.

פגש בו אחד פיקח בעיניו,

אחד שהיה בטוח שהוא פיקח,

ושאלו,

הוא אמר לו, תגיד לי את הטעם של המצוות.

למה אסור באיסור חמור להתגלח בתער?

והמתגלח בסכין,

כאילו אכל חמישה פעמים טרפה על כל שערה ושערה.

מצד שני, להתגלח במכונת גילוח מותר.

מה ההבדל? במה מתגלחים? כך או כך?

כך הוא שאל את רבי דוד.

אמר לו הרב,

הייתי עונה לך ברצון,

אך אין לי פנאי, אני מאוד עסוק.

הרופא נתן לאשתי הרבנית תרופות למחלתה,

ואני ממהר לרופא שיסביר לי למה הוא נתן דווקא את התרופה הזאת,

ולמה התרופה הזאת, אם שמו את החומר הזה ככה, ואת החומר הזה בכמות כזו,

ולמה צריך להביא את התרופות במינון כזה,

יש לי כמה שאלות לשאול את הרופא, את הרוקח.

עד שלא ידע,

אני לא מרשה לאשתי ליטול את התרופות.

אמר האיש, במחילה, כבוד הרב,

עליך למהר לביתך ולא לרוקח.

למה? כי בוודאי נימוקו עמו.

ואף אם ירצה להסביר לך,

הוא לא יאכל.

כי לא למדת את הרפואה, ואתה לא בקיא בסודותיה.

אם הוא רופא מומחה, תסמוך עליו,

ותיקח את התרופה שלו.

וכמה שיותר מהר, תביא את זה לאשתך עד שתבריא.

אמר הרב,

נשמעו אוזניך מה פיך מדבר.

הרופא, שהוא אדם כמוני,

ולמד מפי אדם כמוני,

אתה סומך עליו בעיניים עצומות.

למרות שידוע שיש תרופות

שהן רעילות,

יש תרופות שהן מזיקות,

ויש רופאים שלא מיומנים.

הוא מלך מלכי המלכים, מקור החוכמה והתבונה,

שאין יד שכלינו משגת כטיפה מים מחוכמתו.

אינך מאמין למצוות האב?

מבקש לעמוד על סודו של כל מצווה ומצווה?

יש לך עוד הרבה הרבה זמן עד שתצליח להבין את הדברים האלו.

לך תשמע מה שקדוש ברוך אומר, תקיים לפי מה שהוא אומר, ותמשיך הלאה.

זהו שנאמר,

ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.

קחו את התרופות ותחיו.

כך מפרש הכלי יקר את הפסוק,

והיה עקב תשמון את המשפטים האלה.

דעו,

שגם החוקים שאינם מובנים,

ויש הנוטים לזלזל בשמירתם ולדוש אותם בעקב,

לפני השם משפטים מובנים ובשמירתם מושג כל השכר.

יהי רצון שנזכה.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.

רבי חניה בן קשה אומר, יצא כאן ברוך התוקות את ישראל,

יכיר בנו תורה ומצוות.

אין לך זמן, תתקרב ילדים לתורה וילדים.