"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה". אמרו חכמים ז"ל, נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת נעלה ונשב שם, ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת, נעלה ונעשה מלחמה. רבי נתן אומר, כולם לעבודה זרה נתכוונו. וחכמים ז"ל ייחסו עבודה זרה זו לאדם הראשון, הכתוב אומר "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אר בנו בני האדם", שאלו חז"ל, בני האדם? אלא בני מי? שמא בני חמורים וגמלים? אלא בני אדם הראשון שכפר את הטובה ואמר, האשה אשר נתת עמדי, אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם ומלטם מן המבול.

אז חז"ל אומרים שדור הפלגה נחלקו לשלש כתות, כל אחת אמרה נשב שם, אחת אמרה נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת נעשה מלחמה, אבל סך הכל כולם נתכוונו לעבודה זרה שמיוחסת לאדם הראשון שכפר בטובה. ה' עשה לו טובה, הביא לו עזר כנגדו את האשה, והוא האשים את האשה, "האשה אשר נתת עמדי היא פתתני ואוכל" אז הוא גם מאשים את הקב"ה, אתה נתת לי אשה והיא פתתה אותי. אז גם הם כפו על הטובה ומרדו במי שהשפיע להם טובה ומילט אותם מן המבול.

הרי שעוד בכפיית הטובה של אדם הראשון ראו בשמים שורש של עבודה זרה. ואם כי הפגם באדם הראשון היה בשיעור הקל ביותר, שזה לא נתגלה אלא בביטוי שעלול להתפרש כך, הוכר בזה כבר מקור לכפירה ומינות. דהיינו עצם זה שאדם כופה על הטובה זה כבר מוביל וזה מקור לכפירה ומינות. אולי בזה יש להסביר את מאמר חז"ל הכתוב בסנהדרין ל"ח, אדם הראשון מין היה, מין היה - כופר, יש מקום אחר שאומר צדוקי היה.

חז"ל דנו אותו על שם סופו, מכיון שהתורה ייחסה את החטא של דור הפלגה בעבודה זרה לאדם הראשון, שהרי כתוב של בני האדם הם עשו את זה, ה' ירד לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם, אדם הראשון - הבנים שלו, למה הזכירו הבנים שלו? כמו שהוא כפר בטובה ככה הם כפרו בטובה, אז מיוחס לו חטא העבודה זרה שלהם, הרי שהיה בו כבר שורש שכבר טוב שכמוהו כמינות.

ומכאן יוצא לנו חידוש גדול, שפגם קל בהכרת טובה, פגם אפילו, ולא סתם פגם, קל אפילו, בהכרת הטובה, יש בו כבר משום מינות ועבודה זרה. ה' ירחם עד כמה כפירה בטובה או כפיה בטובה חמור ביותר עד כדי מינות ועבודה זרה.

ומצינו חומר מידת כפיית הטובה גם בבלעם, שבכל שנאתו לישראל ורצונו לקלל אותם, הודגשה תביעה בעיקר במידה זו, חכמים ז"ל פירשו על דבריו של בלעם, מן ארם ינחני בלק, אמר לו בלעם לבלק,ככה בגילוי לב ביני ובינך מה שנקרא, הושבינו שנינו להיות כפויי טובה, שנינו שוים, שנינו כופרים בטובה, שנינו כפויי טובה. שאילולא אברהם אביהם לא היה בלק, אתה מבקש ממני לבוא לקלל אותם, להמית אותם, אבל תדע לך, אם לא אברהם אביהם אתה לא היית בכלל, שנאמר "ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפיכה, ואילולא אברהם לא פלט לוט מסדום ואתה מבני בניו של לוט. אז ז"א אם אברהם לא היה מציל את לוט מסדום, אתה שמצאצאיו מבני בניו לא היית חי היום, ואתה מבקש להרוג את זרעו, אז אתה כפוי טובה. ואח"כ הוא אומר בגילוי לב על עצמו, ואלמלא יעקב לא עמדתי אני בעולם, אני חי בזכות יעקב אביהם, שלא ראה לבן בנים אלא בזכות יעקב, שיעקב הגיע ללבן לא היה לו עדיין בנים, ומברכתו של יעקב נולדו לו בנים ומהם בלעם, ואילולא אבותם אברהם ויעקב אני ואתה לא עמדנו בעולם, אז אנחנו שנינו כפויי טובה. ככה אומר לו בלעם, מדובר בבלעם ששונא את ישראל, ורוצה לקלל, וחפץ בכסף, בממון, בכבוד, אבל בינינו, שנינו כפויי טובה.

חז"ל מצאו בבלעם שלש המידות הכי רעות שיש, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה, שהן כוללות את כל הפחיתויות שבאדם, ומציינים אותו בתור אבי בעלי המידות המגונות בעולם, ובכל זאת טעה בלעם בכל דרכיו ומעשיו, וחשב שהוא תמים עם ה', ועושה רצונו עם כל המידות הרעות שיש לו, ובאמת חשב שהוא עושה את רצון ה', הוא אפילו ציין את זה והוא פעל על פי זה לכאורה, מה הוא אמר? "אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה'", וכן אמר, אשר ישים אלהים בפי - אותו אדבר, וכי אני יכול לעשות קטנה וגדולה מה שה' לא מצווה אותי?

אולם עם כל זה עמד על חסרונו בכפיית הטובה. על שלש המידות הרעות שהיו לו, הוא לא עמד, חשב שבאמת הוא עבד נאמן לה' ועושה רק את רצונו, אבל על כפיית טובה הוא כן עמד.

הרי שמידה זו היא הגסה ביותר, שלא יכול להתעלם ממנה, ולא עוד אלא שהוכיח בזה גם את בלק, ואומר לו שנינו כפויי טובה, בינינו אתה יודע, והוא מתפלא על בלק איך הוא בא לקלל את ישראל בזמן שהוא חייב טובה לאבותיהם של אלו, ואם כי טובה זו באה לפני דורות רבים לאבות אבותיו, כבר עברו מאות בשנים, בכל זאת ראה בזה חובה רבה שבגללה היה צריך בלק לוותר על כל טענותיו לישראל שהם עלולים לבוא ולהחריב את ארצו, ואם הוא לא הרגיש במידה בשיעור דק כזה, ראה בכך בלעם השחתה רבה, בלעם אומר לו אתה מושחת, אתה כפוי טובה.

מכאן שמידת כפיות טובה היא המושחתת ביותר וראשית הזדון והרשע. לכן עמון ומואב לא יבואו בקהל ה' עד עולם. בדור הזה ראינו רבים כפויי טובה, שהצלנו אותם משחת, והחזירו ברעה תחת טובה, כפיות טובה כזאת אפילו בלעם צועק, זה השחתה שאין כדוגמתה, הוא יכול לא להרגיש במידות הרעות הנוספות שיש בו, כמו עין רעה נפש גבוהה ורוח רחבה, כי הוא אומר אני עושה רצון ה', אני שומע בקול ה', אני מקיים הלכות וכו' וכו', חי בדמיונות, לא מתייחס למידות הרעות שלו כאילו הם בסדר, אבל כפיות טובה זה הוא מבחין מאד מאד, זה השחתה שאין כדוגמתה.

נו, אז מי יוכיח לעולם הבא את כולם? בלעם הרשע, והוא יצביע על כל אחד ויגיד לו כפוי טובה, גם אני הוא יגיד, גם אני כפוי טובה, אבל אתם כפויי טובה אוי ווי ווי, אוי ווי ווי.

אולם לא רק מידת כפיות טובה היא שורש המינות וכל מעשי השחיתות, כי אם כל המידות, אף בשעה שחטא ישראל בעבודה זרה הם לא נתבעו אלא משום ליקוי המידות. כי מצינו בחטא העגל שה' אמר למשה, "עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו", אבל כשבא להעניש אותם, כתוב "ויאמר ה' אל משה, ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא", הרי ראו את עיקר החטא שלע בודה זרה לא בעצם העבודה זרה כי אם במידה שהניעה אותם שזה קשה עורף. ז"א ליקוי במידות זה הגרוע ביותר.

ויכול להיות שאם המידות הן כשורה לא תתכן כלל אשמה של עבודה זרה, אם המידות הן כשורה יש מציאות שלא תתכן בכלל אשמה של עבודה זרה. אפילו אם עובדים עבודה זרה, כמו שאמרו חכמים, גדול השלום שאפילו ישראל יעבדו עבודת אלילים ושלום ביניהם, כביכול אינו יכול לשלוט בהם. כמו שנאמר בהושע ד', "חבור עצבים אפרים הנח לו", אפילו שאפרים עובדים עבודה זרה אבל הם חבורים יחדיו, מחוברים ביחד, חבורה אחת, הנח לו, כביכול אי אפשר לגעת בהם. אבל משנחלקו מה הוא אומר? "חלק ליבם עתה יאשמו", הרי מכאן שאשמת עבודה זרה חלה רק במקרה שהם לקויים במידות והליבות שלהם נפרדים זה מזה. אבל אם מידותיהם מתוקנות ויש ביניהם יחסי חברות ושלום, אף אם זה לשם עבודת אלילים, אין מידת הדין שולטת בהם.

לכאורה גם בדור הפלגה שררו ביניהם יחסי שלום ואחדות, ככתוב "ויהי כל הארץ שפה אחת", ולא עוד אלא שאמרו חז"ל, שאע"פ שהחטא של דור הפלגה בעבודה זרה היה קשה משל דור המבול, בכל זאת מכיון שדור המבול היו שטופים בגזל, לא נשתיירה מהם פליטה, וגם הם לא היו מחוברים כלל וכלל כל אחד דאג לעצמו, היה אינטרסנט. כל אחד חמס את השני. אבל אלו, דור הפלגה למרות שחטאם בעבודה זרה יותר גדול, מכיון שהיו אוהבים זה לזה, שנאמר "ויהי כל הארץ שפה אחת" נשתיירה מהם פליטה", המבול נמחק כולם, מאלה רק חלק, שלשים משפחות, כמו שלמדנו בבוקר, אבל נשתיירה מהם פליטה. ואם היו אוהבים זה לזה אז נשאלת השאלה, אז למה בכל זאת שלטה בהם מידת הדין? הרי אמרנו חבור עצבים אפרים הנח לו, אם הם מחוברים כל כך למה? כי לא היתה להם אחדות שלמה לגמרי. תשמעו מה יכול לקלקל, כי כתוב שנכון, היתה להם שפה אחת, אבל כתוב גם שהיה להם דברים אחדים, מה זה דברים אחדים? הם נחלקו לשלש כיתות, כל כיתה אמרה משהו אחר. אז אע"פ שכולם התכוונו לעבוד עבודה זרה, אבל היה חילוקי דעות בעצם השיטות איך לעשות את זה, ומכיון שהם לא השלימו זה עם זה, הרי שמידותיהם לא היו מתוקנות. וכאמור לעיל, ראו בהם בשמים ליקוי במידת הכרת הטובה כפי דברי חז"ל, ומשום כך באה עליהם הפורענות. אבל באפרים שלטה אחדות גמורה, שהיו שלמים במידותיהם ולכן כביכול לא יכול לשלוט בהם.

כן, אז רואים מה הפגם החמור ביותר של כפיות טובה, והפירוד איש מרעהו.

עכשיו אנחנו רואים שיש פה פירושים להסביר מה היה החטא שלהם כל כך, אז שמענו בבוקר, אנחנו שומעים כעת, ובואו תשמעו מה אומר הרב אברהם אבן עזרא על הכתוב "הוא היה גיבור ציד לפני ה'", מדובר בנמרוד, שהיה צד חיות ומקריבן לה'. הוא היה איש ציד, גיבור ציד, מה היה עושה, אומר האבן עזרא, היה צד חיות ומקריבן לה'.

וכתב על זה הרמב"ן שזה תמוה מאד, כמו שהוא מפרש, מאחר שקבלת חז"ל שנמרוד היה רשע, אז מדוע להצדיק את הרשע ולומר שהוא הקריב לה'? שהיה צד חיות ומקריבן לה', למה להגיד כזה דבר?

אבל המחבר פה אומר, לפי דרכנו בהבנת הפרשיות של התורה, ניתן להבין את הפירוש של האבן עזרא, כי המהות של נמרוד היתה שהוא היה גיבור ציד, מה זה גיבור, גיבור ציד? הוא היה מכבד ומוקיר כל ענינים של גבורה וממשלה, גיבור שמעריך גבורה, מעריך ממשלה. אף כי ידע את בוראו, הרי אמרנו שהוא מרד בו, אבל הוא הכיר בבורא, כמו שאמרו חכמים, והוא לא חלק על גדולי הדור שהיו אז בפרהסיא, נח ושם ועבר, שחיו בדורו, ואדרבא, הקריב לפני ה' קרבנות, אבל הוא חידש חידוש חדש, להקריב חיות דוקא, לא בהמות כמו שנח הקריב, בהמות טהורות שהן נרדפות, כמו שאנו מצווים להקריב, כבש, עז, פרה, שור, אלה בהמות נרדפות, אלא הוא חידש להקריב לא כנח שהקריב מן הבהמה הטהורה כבש והיונה בעלי חיים חלשים ונרדפים, והוא בשכלו חידש להקריב את הארי מלך החיות, ואת הנשר מלך העופות, למה? מתוך שהוא הוקיר את הגבורה והכח אז הוא נכנע לצבא השמים, לכוכבים, לגלגלים, שכח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל, והואיל והוא היה הגיבור בארץ, לקח לעצמו ממשלה למלוך על כל העולם כולו. זה היה הגדר של נמרוד. כמו שהרומאים היוונים הם העריצו את הכח את הגבורה ספרטה, ספורט, כל מה שזה פיתוח הגוף, ככה היה נמרוד, הוא היה הראשון שהוקיר את הכח הגשמי והגבורה החיצונית, וזו היתה השבשתה שלו, הוא היה משובש בזה, שהיה מוכן להקריב לה' את מלך החיות, את מלך העופות, רק אחד הוא לא היה מוכן להקריב - את עצמו, את עצמו הוא לא היה מוכן להקריב, הוא לא הקריב את ליבו ולא היטיב את מידותיו, הוא לא שבר את רצונו ואת נפשו הוא לא הכניע. אבל הכתוב אומר "זבחי אלהים רוח נשברה" מה אתה מביא לי אריה, מה אתה מביא לי נשר? זבחי אלהים, אתה רוצה לזבוח? תזבח את הנפש שלך, רוח נשברה, תהיה עניו, תהיה כפוף, תהיה מוכנע, כי חסד חפצתי ולא זבח. אבל נמרוד היה מוכן להקריב את הכל רק לא את ליבו, ונשאר רשע ההולך בתאוות ליבו ורצונות נפשו, מכיר את בוראו ומתכוון למרוד בו, ולא נכנע לפני בורא עולם. גם בלעם היה כזה, מזכיר את ה' אומר את ה' הכל ה' ה' בסוף הולך אחרי תאוות ליבו.

ומכיון שבחיצוניותו נשמע נמרוד לנח ושם ועבר, והכניע את כל העולם תחת ממשלתו בכוחו, חשב מחשבות כיצד למנוע את העולם מלהתדרדר בעבודה זרה שתביא עליהם חורבן כפורענות המבול, וזה היה ענין המגדל לעשות כמין מרכז רוחני לכל משפחות בני אדם, שכולם דוברים שפה אחת ודברים אחדים, ומשם תצא תורה, ונמרוד יעמוד בראש המגדל, אותו מרכז רוחני, והוא יהיה אבי החכמים ומושל על כל המושלים ובחיצוניות לכאורה עצה טובה.

על זה נאמר "וירד ה' לראות את המגדל אשר בנו בני האדם", שהיה צורך לבחון ולראות שאסון נורא יתחולל על העולם כולו, אם יעמוד בראש המרכז, היונייטד ניישן הזה, איך קוראים לזה UN מה זה יו אין - אתה אפס גורנישט, יו אין - אתה לא, אתה איננו. אם היה כן שנמרוד היה ממשיך להנהיג את העולם, העולם היה מתקלקל קלקול נורא כל כך שלא היתה לאברהם אבינו כל אפשרות לתקן את העולם. והרי למדנו, למה הקב"ה לא הביא את אברהם שהוא היה תחילת הכוונה, למה לא הביא אותו הראשון, אדם הראשון, כי אם היה חוטא לא היה מי שיתקן. לכן הביא את אדם הראשון שאם יקלקל אברהם יתקן. אז אברהם אבינו נועד לתקן, והוא נברא בדור הזה של דור הפלגה, ב-1948 לבריאה, ב-1656 היה המבול, 350 שנה המתין להם הקב"ה בבניית כל מה שהם תכננו ואם לא היה עושה הקב"ה את ההפרדה בלבול ההפצה שהפיץ אותם בעולם לא יכול אברהם אבינו לתקן אותם, כי כולם היו תחת דעה אחת ומסכימים לו, כולם נכנעים תחתיו, ואם נכנעים אליו כולם שפה אחת ודברים אחדים, אי אפשר היה לפרר או לפורר או לפרד ביניהם.

לכן "ויפץ ה' אותם משם ויחדלו לבנות העיר" כל זה עשה הקב"ה כדי שאברהם אבינו יכול לבוא ולגייר אותם, לתקן אותם להשיבם אל הידיעה האלקית שיש בורא לעולם ולא להסתכל על המנהיג דורעי.

זהו הלימוד שי שלנו מהפרשה של נמרוד, גם דורעי משתמש כביכול בנח, בשם בעבר, יש לו מועצת שהוא כאילו הכיסוי שלו, אבל עומד שמה נמרוד, שהוא לא מתכוון להביא את כולם תחת כנפי השכינה, מאז שהוא הזכיר את השקופים לא ראינו שקוף אחד שנעזר על ידו.

זה הלימוד שיש לנו מהפרשה של נמרוד, שאין חפץ לה' בעולות, אל תביא לי אריות ואל תביא לי נשרים, אלא רחמנא ליבא בעי, הוא רוצה לראות לב נקי, לב מוכנע, לב טהור, לב של חסד, לב של אברהם אבינו הוא רוצה לראות, "ומצאת את לבבו נאמן לפניך", אחד שמקרב את האנשים אל ה' יתברך, לא אחד שמקרב אותם אליו, להיות נכנעים תחתיו, שהוא יגיד להם מה כן ויאיים, אל תלכו לנחם אבלים אצל אברג'ל, אל תלכו לשם אל תלכו לפה אל תלכו לפה, לא לאלי ישי, לא לנחם אותו לא כלום, רק אני, לא אתם - נמרוד! ה' אומר שזה גמילות חסדים שמקבלים עליה ביקור חולים, ניחום אבלים, מקבלים על שכר בעולם הזה, מהפירות, הוא אומר לא! נמרוד!

ואף הקרבנות ומיניהם מורים על השפלות והכנעה, כשמביאים קרבן מה המטרה? להראות הכנעה ושפלות, אתה היית צריך להיות כזה, היו צריכים לשחוט אותך ולנתח אותך לנתחים, וצריך להכיר את הסכנה הגדולה הטמונה בהנהגתו של אדם שאין תוכו כברו, זה לא הנמרוד היחידי, יש עוד רבנים כאלה שהם נמרודים, שכולם מכוונים שאנשים יסגדו להם, שיאמינו להם לשטויות שלהם כשבעצם הם בעצמם לא מקיימים את הדין וההלכה כפי שצריך, ומתירים היתרים בשביל למצוא חן בעיני הבריות ולא בעיני ה' יתברך. יש אפילו ליצנים שעכשיו צצו, כמו ערן בן עזרא כזה קשקשן שלא יודע בין ימינו לשמאלו, ליקט לו שני ספרים הוא כבר קורא לעצמו מחבר הספרים אחד ושתיים, ומשווה את עצמו בין הרבנים כאילו שיכולים לעמוד מול הרב בן ציון מוצפי, והוא חולק עליו ואומר שגלגלו חובה על ידי חייב, להגיד שהילד בן 15 זה שטויות ולא להאמין לתאריך של עשירי בטבת שאמר אברג'ל, ויש איזה אתר שמביא שהוא אמר לא לכתוב זצ"ל על הקבר שלו כי הוא מתכוון לחזור בעשירי בטבת, כל מיני דברים כאלה, והרב מוצפי יצא נגד, והוא חולק עליו ואומר, גם אני בין הרבנים שאומר שהוא טועה. כי הוא כתב ספר בגזל והעתיק מכל מיני אנשים וכו' בלי רשות של חלק, ואני מביניהם, ומה הוא עושה, כבר הוא נהיה מאן דאמר, ותפיצו ואני אמרתי ותפיצו ותפיצו. ליצן קשקשן, לא יודע אפילו לברך כמו שצריך, לדבר פסוק כמו שצריך הוא לא יודע להגיד.

אז לכן צריך להזהר מאנשים כאלה ובגלל זה כדאי להפיץ אותם על פני כל הארץ ולבלבל שפתם, במקומות כאלה שמתרכזים אנשים צריך להפיץ אותם מהם, מהאנשים האלה, להרחיק אותם משם, אפילו אם זה יגרום שיבואו לעבודה זרה גמורה, למה? כי אז יש סיכוי להחזיר אותם בתשובה בהתעוררות אמיתית, אבל להיות כפופים תחת השקר, תחת האנשים שרק טוחנים כל היום את הכבוד הסרוח שלהם, זה הנזק הכי גדול, כי אנשים מסכנים, הם תמימים, מושפעים. עוד אחד ואומר ועוד אחד אומר, ומושפעים ועושים צירופים, גם הוא וגם הוא וגם הוא אמר וכו' וכו', ומשקר גם, שרק הרב בן ציון יצא נגד, הוא לא מזכיר אותי שאני אמרתי את הדברים, הוא לא מזכיר את הרב נויגרשל, הוא לא מזכיר אחרים וכו' וכו', הרי זה ליצנות שאין כדוגמתה.

דיברתי היום עם אדם שהוא מבין בשפת גוף מפורסם מאד, ואמר לי שהוא ראה את זה הוא התעלף כמעט מצחוק, אז גם בן אדם שהוא אפילו חילוני, שהוא לא נוגע לנושא והוא לא יודע שהילד דיבר שטויות, כי חלק מהדברים שהוא אמר בכלל לא נכונים, על פי הזוהר, דברים לא נכונים לגמרי, ואנשים אתה מבין פתאים והכל, אז העיקר לא משנה העיקר שזה מעורר. אז מה אם זה מעורר? עם שקר אפשר לעורר? מה אתה מסיונר? מסיונרים עם שקר יכולים להגיד להבטיח הבטחות והכל, תורת אמת זה תורתו של ה', כל תורה אחרת היא תורה שלך, לא של ה', אל תמציא תורות, אנחנו לא עובדים אותך ולא את התורה שלך, זה עבודה זרה. את האמת צריך להגיד, מוצאת חן או לא מוצאת חן, רק כתוב באהרן "תורת אמת היתה בפיהו ורבים השיב מעוון", זה משיב מעוון, לא משהו אחר. השאר זה דמיון. זה בעלי תשובה של סתרא אחרא, תורת ה' תמימה משיבת נפש, אם התורה של ה' היא תמימה שלמה אמיתית  משיבת נפש, ה' אמת תורתו אמת, אם זה לא תורת אמת מה אכפת לך, העיקר חוזרים בתשובה, מה פירוש, עם שקר כן אפשר להחזיר, גם ברג החזיר אנשים בתשובה, עם שקר, עם קבלה חרטה, וככה לקח רק את הכסף גרף אותו והכל ומה אכפת לו שאנשים יקיימו איזה מצוות כאלה ואחרות באיסור, אנשים ונשים, ומלמד אותם דברי הבלים וכו' וכו', מה הבעיה? ישכ אלה בלי סוף, יש נוכלים, יש רמאים, יש מקופלים, לא חסר, יש באבות ובמבות יש הכל, ויש ערן ויש עזרה ויש עזרא ויש ערן, ורק הוא ויש אחד ושתיים שני ספרים אהיה נהיה מאן דאמר, קשקשן.

ומאשר להניח אותם לנהות אחר מנהיג שאינו הגון ואין ליבו מסור לבורא, זה נמרוד.

עכשיו יש לכם דרך להשיג ולהבין ולברר מי זה הנמרודים, אלה שמרחיקים מה' ולא מקרבים, גם הוא נמרוד היה קשור לשם, לעבר, הוא היה מחובר לישיבות, הוא היה מחובר לישיבות, ודאי, אבל הוא הקריב מה שהוא רוצה, הוא החליט תורה משלו, מקריבים חיות.

אז לכן אומר, צריכים להכיר את הסכנה הגדולה הטמונה בהנהגתו של אדם שאין תוכו כברו, עד שמוטב להפיצם על פני כל הארץ, ולבלבל שפתם, כל אלה שמרוכזים תחתיו, אפילו אם יבואו לעבודה זרה גמורה יהיה סיכוי להחזירם בתשובה בהתעוררותם מאשר להניח אותם לנהות אחרי מנהיג שאינו הגון שאין ליבו מסור לבורא, או כמו אחר, חברו של ערן, יש לו חברים מיוחדים, הלא הוא מסרחי מארה"ב, שהוא כל פעם יש לו יציאות חדשות, לא היו שש מיליון בשואה, חבר של אבו מאזן, מכחיש שואה, בקושי היו מיליון, עושה חישובים וחשבונות, ככה נראה לי, ככה נראה לי, זהו. שואלת אותו אשה, תגיד לי למה אתה בלי זקן? הוא אומר זה לא טוב בשביל לקרב רחוקים, זה לא נראה טוב בעין, אז כל הרבנים בארץ ובעולם שיש להם זקן טועים, והוא הצודק, למה הם לא מקרבים? כי יש להם זקן זה מפריע, אבל אני עם זקן גדול הצלחתי לעשות קצת יותר ממנו, קצת, קצת, איך זה עבד? אף אחד לא אמר לי אני לא חוזר בגלל הזקן שלך, הפוך, כמה החזרת בכלל, הרי אתה נראה מזויף, זה נראה רב? רב בלי זקן? המעלות של זקן יש ספר הדרת פנים זקן, עם מה אתה מתגלח, הרי אם אתה מתגלח אפילו עם משעי, יש מי שאוסר את זה מהפוסקים, ואם עם מכונה אפילו שלא מגיעה לשורשים, גם יש מי שאוסר את זה, והאיסור הוא לא רק בתער, מה עם זה שאתה דומה לאשה? מה עם זה? הרי כתוב "לא ילבש גבר שמלת אשה" ויש הרבה פוסקים שאומרים שמצד זה אסור להוריד את הזקן, צריך שיהיה זקן. ומה "עם בחוקותיהם לא תלכו"? ומה עם מראית העין? כל זה כתוב בספר עם פוסקים, והיעבץ אומר איך יבוא המשיח ויראה אנשים כנשים, היעבץ קורא לך אשה, אשה, אבל הוא יש לו דעה משלו, הוא נמרוד מיוחד, הוא מחליט שככה צריך להיות והוא יכול להגיד מה שהוא רוצה ויש לו תירוצים על כל דבר. זהו, זה הבחינה של נמרודים, אז צריך לדעת איך זה, יכולים להיות בכיסוי, יכולים להיות גיבורים גדולים, יכולים לדבר יפה, יכולים להגיד כל מיני דברים, יכולים להעתיק שמועות של אחרים. רוב הדרשות שלו זה הכל מבוסס רק על ההרצאות שלי, מי שמכיר אותם רואה יודע מזהה מיד, אפילו דיברתי על גוג ומגוג - גם הוא עכשיו מדבר גוג ומגוג, אני אומר ככה אז הוא אומר ככה, הוא כבר קורא שנה גורלית גם כן, פתאום הוא נהיה מומחה שנה גורלית גם כן.

אבל טוב, זה רק בשביל שידעו האנשים שאנשים מהסוג הזה כדאי להתפזר מהם, עם כל הסכנות ואז הם יכולים אולי לחזור בתשובה על ידי אנשי אמת.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.