מהפכת סדום ועמורה | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫באמריקה, או ברוסיה, או באוסטרליה.

‫יום אחד בבוקר,

‫בנצחהמה,

‫נפלו

על איזה עיר פצצות

גופרית ואש,

‫והיה שרפה,

‫וגם היה הרבה מפולת, חומר נפץ,

‫עשה הרבה הדף,

‫הפיל הרבה בתים.

‫היה מקודם שרפה

גופרית ואש.

‫וכמו שהיה בסדום,

‫הסיפור שהיה בסדום,

‫מה היה הסיפור?

‫כתוב, השמש יצאה לארץ,

‫זה ואין עץ ההמה,

‫ולא טבעו צוהרה,

‫והשם המטיר

גשם

לא של מים,

‫גשם של גופרית ואש.

‫המטיר גופרית ואש.

‫גופרית.

זה חומר נפץ,

‫הגופרית של הגפרורים.

‫אז לא, לא, המטיר,

‫המטיר חצי קילו, קילו של גופרית,

המטיר.

‫פה עצי קילו, פה עצי קילו, ‫בכל שטח.

‫סדום ועמורה.

‫אדמה וצבועים.

‫היה כמובן אש וגופרית.

‫זה אש.

‫הגופרית מהר נדלקת.

‫רק משפשפים את הגופרית בגפרור,

‫מתחממת קצת עם השפשוף,

‫היא כבר בוערת ודולקת,

‫ויש לך אש.

‫אז גופרית ואש.

‫אש פוגשת וגופרית, ‫מהר הגופרית נדלקת

‫וגורמת הדף עצום.

‫זהו הפצצות של היום. ‫הפצצות של היום.

‫זה כמו הסקאדים שהיו שולחים.

‫אין בהם. ‫הם בעצמותם לא מחריבים.

‫אלא מה מתפוצץ אם מגיעים למקום?

‫ומתפוצצים,

‫ומן ההדף

‫יכולים להיות

‫נזקים גדולים לבתים.

‫קיר יכול לזוז,

‫ובתים יכולים ליפול על יו שם.

‫נכון, אני אומר? ‫הגופרית עצמה זה לא...

‫טוב, אם נראה עליית זה, ‫אפשר להצטרף.

‫אבל זה לא הגופרית ‫הוא הכוח של הפצצה.

‫יש.

‫אה? ‫-פצצות זרחן.

‫זרחן.

‫-מה? זה לדעת, סוער, איפה פה?

‫חלם פה.

‫-מאיפה לוקחים גופרית?

‫יש מכרות של גופרית?

‫לא מייצרים את זה.

‫מאיפה כל החומר נפץ ‫לוקחים המעבלים?

‫ממכרות? איפה יש מכרות של גופרית?

‫-יש גם מיצור של גופרית.

‫יש דברים שמייצרים אותם, ‫אם יש דברים שמייצרים אותם, ‫אם יש דברים שמותנים אותם פעם רגלית,

‫והטבע.

‫הכול פונים, זה דבר נורא, ‫מה שהיה בסדום ועמורה.

‫בוקר אחד,

‫באין עץ ההמה,

‫השם המטיר על סדום ועל עמורה,

‫ובפרשת ניצבים כתוב,

‫אדמה וצבויים היו עוד ערים,

‫והם כולם היו בים המלח.

‫פעם ים המלח לא היה ים.

‫זה כתוב לעיל בפרשת לך לך.

‫עמק השידים הוא ים המלח. ‫אומר רשי,

על שם העתיד,

‫אחרי שהיה מהפכת סדום ועמורה,

‫היה הרבה מלח, וגם

‫נתבקעו צורים ונהיה ים.

‫לפני כן עוד לא היה ים.

‫זה היה שדות,

‫עמק השידים,

‫והיו,

כל אחד מבין, עמק השידים זה היה ‫הכי

מוצלח לחקלאות.

‫יותר טוב מאשר, הרי ידוע מה שחז״ל אומרים,

‫ארץ זבת חלב ודבש.

‫לא כל ארץ ישראל היא זבת חלב ודבש.

‫ארץ שיש בה חבל זבת חלב ודבש.

‫אלו טוו מילים על גבי טוו מילים, ‫ריבוע של טוו מילים

על גבי טוו מילים ‫שבין גינוסר לציפורי.

‫שם בצפון, בגינוסר וציפורי,

‫אז השטח, האדמה שמה,

‫למה באמת שמה זה ארץ זבת חלב ודבש?

‫כי זה מקום נמוך, הכנרת היא נמוכה,

‫מעל פני הים.

‫אז חם,

‫וחוץ מזה יש כבר הרבה מים מתוקים.

‫אבל עמק השידים, הרי

‫עוד יותר נמוך. ‫המקום הכי נמוך מפני הים בעולם כולו,

‫זה ים המלח.

‫ולכן יש שם חום.

‫למה?

כי כשיש משאבי אוויר אין חום.

‫אבל אם זה נמוך,

‫אין משאבי אוויר על זה.

‫ולכן שם חם מאוד,

‫וגם יש הרבה מים מתוקים.

‫הרי כתוב שאצל לוט הוא ראה,

‫והנה כיכר הירדן כולו משקה.

‫וגם היום הייתי פעם בים המלח.

‫בחוף של ים המלח

‫נובעים באיזה מקומות מעיינות.

‫ורשי אומר שנתבקעו צורי,

‫אבל אני מדבר לפני המהפכה.

‫לפני המהפכה זה היה המקום ‫הכי אידיאלי לחקלאות.

‫מה צריכים בשביל חקלאות מוצלחת?

‫חום ומים.

מים מתוקים כמובן.

‫וזה היה בים המלח, ‫לכן כתוב בפרקדרה בלייזר,

‫במסכת סנהדרין גם,

‫שהם היו עשירים,

אנשי סדום.

ממה הם עשירים? מן האדמה. ‫כל מי שהיה לו שטח קטן של האדמה,

‫היה לו פרנסה ושפע,

‫כי האדמה גידלה יבול מאוד משובח ‫ומאוד שמן.

‫היה להם חיטה. ‫זה כתוב בספר יחזקאל, ‫לומדים את זה מספר יחזקאל.

‫היה להם חיטה ואין להם כל הפירות.

‫וככה,

ולכן אומר בפרקי עזרא בלייזר,

‫בגלל

‫בגלל

שהיו עשירים,

‫אז הם אמרו, כוחי ועוצים ידי. ‫הם ידעו, כל אחד הרגיש, הוא לא צריך...

‫יש לי חתיכת אדמה,

‫אני לא צריך, אף אחד.

‫לא פנו לבור העולם, ‫לא צריכים אותו.

‫כל אחד הרגיש, כוחי ועוצים ידי, ‫אני עובד

‫ולכן בסדום הוציאו חוקים,

‫חוקים גרועים מאוד.

‫אחד החוקים,

‫אחד החוקים, מוסר העבודה,

‫כמו טרומפ של היום,

‫שהוא לא רוצה לתת שום סוצ... ‫לא להיות סוציאלי בכלל. ‫הוא רוצה,

אתה רוצה ביטוח בריאות?

‫תעבוד יהיה לך.

‫מי שעובד, יחיה. מי שלא עובד,

‫כך היה בסדום, כדי להרבות

‫כוח העבודה,

‫אסור לעזור לעניים.

‫כולם חייבים לעבוד.

‫וככה היה.

הרי באמת בחז״ל כתוב, בספר יחזקי, כתוב,

‫שהחטא של סדום, שלא עזרו לעניים,

‫לא נתנו צדקה.

וזה מה שהיה.

‫ועל ידי זה אנשי סדום ועמרה,

‫העשוקים

או העניים, היו מתלוננים ‫לפני הקדוש ברוך הוא.

‫והקדוש ברוך הוא היה שומע ‫את הצעקות שלהם.

‫אבל הוא רוצה לראות בעיניו,

‫ללמד לדיין, לא לסמוך

‫על טענות של אחד,

‫של אנשים. צריך לבדוק.

‫אז ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו.

‫אמר הקדוש ברוך הוא, ארדנה,

‫ואראה הכצעקתה.

‫והוא ראה מה שעשו לילדה הזאת, ‫שהיא נתנה לחם לעני,

‫מרחו אותה בדבש

‫ושמו אותה במקום של דבורים, ‫או דבורים לבד באים, ‫מרחים את הדבש, באים לבד,

‫והרגו אותה

‫בעקיצות, כי

ארז של דבורה אחת ‫לא יכולה להרוג, ‫אבל אם מתנפלים הרבה דבורים על אדם, ‫הם הורגים אותו,

‫כי יותר מדי ארז, ‫הוא לא יכול להתגבר נגד זה.

‫כך היא מתה,

‫ואז הקדוש ברוך הוא החליט ‫לכלות

את סדום ועמורה.

‫אז כתוב שם ככה,

‫בבוקר, והתורה מספרת מקודם,

‫שאברהם אבינו היה משתדל ‫להציל אותם,

‫ביקש

שכמה צדיקים יגנו ‫על כל החמישה כרכים.

‫בהתחלה ביקש

עשרה בכל כרך.

‫אמר לו, אין עשרה, אין שם חמישים.

‫אמר לו, אז אולי תשעה.

‫תשעה ואתה יחידו של עולם.

‫בכל עיר יש תשעה צדיקים,

‫הם חמש הערים היו.

‫בכל עיר יש עמישה ואתה איתם.

‫הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, מלכותו.

‫מלכותו, מלכות כל העולמים.

‫אז אתה נמצא איתם בסדום, ‫אתה נמצא איתם בעמורה,

‫וככה יש עשרה.

‫אמר לו הקרבו, אין תשעה בכל עיר. ‫אין.

‫אז כל פעם הוא הוריד, הוריד, ‫עד שלא יכול יותר.

‫אחרי כן הוא התחיל לומר, ‫טוב שיהיו

רק עיר אחת, נמצא. ‫לא כולם.

‫אבל אין עשרה בעיר אחת.

‫אז נשארה הגזירה.

‫ואז הקרבו, הוא שלח מלאך,

‫להפוך את סדום.

‫אז הסיפור של סדום היה,

‫אחרי שהם באו לילות, זה לא נורא,

‫אבל בסוף,

‫כשלוט כבר יצא את סדום,

‫היה הנץ ההמה, הוא הגיע לצוהר,

‫והשם המטיר על סדום ועל אמורה, ‫גופרית ואש מאת ה' בן השמים.

‫אז מה זה עשה גופרית ואש? ‫אש.

‫והיה שרפה, הרבה מתו משרפה, נשרפו.

‫והיו גם כן שנקברו תחת הבתים,

‫כי הגופרית,

‫זה חומר נפץ,

‫גורם הדף,

‫והדף שובר בתים.

‫אז זו הייתה שרפה, נשרפים ונזקלים.

‫אחרי הכול,

‫עוד לא גמר הקדוש ברוך הוא. ‫יש פה פסוק.

‫אני אומר פשט,

‫עד שאני עמדתי על הפשט, ‫גם לקח לי כמה שנים.

‫ויהפוך את הערים האל

‫ואת כל הכיכר ואת כל יהושע הערים ‫וצמח האדמה.

‫מה פירוש המילים, ויהפוך?

‫זאת אומרת, הכרשבוך הוא לקח ‫השטח העליון של האדמה,

‫של החמישה כרכים האלה,

‫והפך אותם,

‫העלה אותם למעלה והפך אותם,

‫העליונים למטה והתחתונים למעלה.

‫זה היה יימח שמם וזכרם.

‫שלא יישאר שום זכר מסדום ועמורה.

‫אם הייתה באה לשם אחרי המהפכה,

‫זה מה שקוראים מהפכה,

‫כמהפכת סדום ועמורה.

‫מלבד מה שהוא הרג את כולם באש ובסקילה,

‫אבל הוא רצה למחות, ‫לא יהיה זכר לסדום.

‫אז איך הוא עשה?

‫הוא הפך...

‫הוא הפך... רש״י אומר, סלע, ‫הם היו כולם על סלע אחד,

‫הפך את הסלע מלמעלה למטה,

‫ואז אין כבר,

‫לא רואים. ‫אם היית בא, לא היית מכיר שפה היה סדום.

‫זהו יימח שמם וזכרם.

‫אבל כתוב באמת שאברהם אבינו ‫למחרת בבוקר

‫הוא בא לראות מה קרה לסדום. ‫הרי הקדוש ברוך הוא גילה לו,

‫גילה לו

‫שהוא הולך להפוך את סדום,

‫כי הם רעים וחטאים,

‫והוא התחיל להתפלל ולא הצליח.

‫זה לא הלך.

‫אז הוא בא עכשיו, יצא אברהם לראות, ‫כדי ללמוד, מה ללמוד?

‫ביראת סמיים,

‫כדי ללמוד

שעל כל עבירה יש עונש,

‫שאין ויתורים.

‫אני בכלל רואה

‫שאנחנו, כל ספר בראשית עד עכשיו,

‫אנחנו מוקפים

מעונשים שנעשו

‫על ידי אדם הראשון

‫ועד ידי חווה,

‫סיפרו לי על איזה קרובה שהיא מקיאה.

‫היא אישה צעירה.

‫נו, אז כמובן, היא בעירה יוענת, ‫היא מקיאה.

‫אמרתי להם, זה מהסבתא חווה.

‫זה העונש מהסבתא חווה.

‫והשבוע נפטר בן דודי,

‫רב גבריאל,

‫זכר צדיק לברכה, גאונו וגבריאל.

‫מה המיטה הזאת?

‫כולם מתים.

למה?

‫בגלל שהאדם הראשון אכל מעץ הדעת,

‫ונגזרה עליו מיטה, לא הולכו לדורות,

‫כי ביום אכולך ממנו מות תמות.

‫ואילו אדם הראשון לא היה אוכל מעץ הדעת,

‫לא הייתה מיטה בעולם.

‫היה עד היועד החיים איתנו,

‫אדם הראשון עצמו,

‫ואברהם אבינו ויצחק אבינו ‫וכל השבטים, ‫וכל הדורות היו עוד חיים,

‫בעולם אחר.

‫מה שעשה החטא היחיד של האדם הראשון,

‫מהפכה עצומה נהייה בבריאה.

‫נהיה חיוב מיטה לכל הדורות, ‫כל האנושות.

‫כל האנושות.

‫אילו לא היה חטא,

‫היו עוד חיים.

‫אחר כך לסיפור של המבול.

‫גם כן, אני רואה, יש חז״ל,

‫שתורה תחילתה גמילות חסדים ‫וסופה גמילות חסדים.

‫תחילתה גמילות חסדים ‫שעשה, כביכול,

‫כותונות עור לאדם וחווה,

‫וילבי שם.

‫וסופה גמילות חסדים ‫שהוא קבר בעצמו את משה רבנו,

‫כביכול, ולקבור אותו בגיא.

‫הוא בעצמו קבר אותו.

‫להתעסק בממצע גמילות חסדים, ‫לקבור אותו.

‫ואני רואה, אני, ההרגשה שלי ‫בפרשיות של ברשית,

‫אני מוקף יותר מהעונשים ומהדינים ‫שנגרמו על ידי חטאי הראשונים.

‫אנחנו חיים את זה.

אנחנו חיים.

‫האדמה מקוללת,

‫לא כמו שהייתה, ‫זה לא בולט אצלנו, לא הכרנו,

‫אבל אמיתות,

‫אמיתה זה הרי חורבן של הגוף.

‫יכול להיות הרגע, פעם כשהייתי בחור צעיר ‫הייתי חושב,

‫אמיתה זה הרי יכול להיות אדם פרח.

‫אדם פרח.

‫ובאה אמיתה

ומחריבה אותו.

‫חורבן הגוף הגמור זה אמיתה.

‫האמיתה היא רק חורבן הגוף, ‫לא חורבן הנשמה.

‫האדם נשאר, הנשמה נשארת.

‫אבל לגוף זה חורבן הגוף הטוטאלי.

‫הייתי מתבונן, העניין הזה של אמיתה, ‫זה הרי לקחת אדם פורח,

‫מחדש,

‫אומר דברי חוכמה,

‫אומר דרסות נפלאות, ‫כמו שרבנו,

‫שם יאריך ימה ואני אומר, אני מתכוון.

‫ואמיתה זה, רחמון הניצלן,

‫הורסת את הפרח.

‫זה לא דבר קל, וזה הכול.

‫פעם התבוננתי, אמרתי את זה לרבי.

‫בעוד שנה אמרתי לו,

‫מה ההבדל אם אני חוטא ‫או אדם הראשון חטא?

‫האדם הראשון בשל חטא אחד, ‫תראה מה קרה לו.

‫לא ולדורותיו, עד סוף כל הדורות,

‫חורבן הגוף.

‫הגוף צריך להחרב, להיקבר באדמה, ‫ולהתפורר, להיות עבר.

‫ומה ההבדל? מה הוא? ‫הוא קיבל ציווי, ‫ואני גם קיבלתי ציווי.

‫אני לא ישירות מפי הקדוש ברוך הוא,

‫אבל יש לנו תורה שהשם אמר.

‫אבל יש קצת הבדל.

‫האדם הראשון, כשהוא חטא,

‫הכריע את כל העולם כולו לקו חובה. ‫הוא היה יחיד,

והיחיד הזה, ‫עובד השם היחיד שהיה בעולם,

‫חטא מרד והקדוש ברוך הוא.

‫אז הוא הכריע את העולם כולו לקו חובה.

‫אבל אם אני חוטא,

נכון,

‫אני לא בסדר. ‫אתה רואה מה שעשה האדם הראשון, ‫אבל

זה לא אותה דרגת חורבן ‫כמו שהיה באדם הראשון. ‫כי אני יודע, אחרים, ברוך ה', לומדים, ‫אחרים עושים מצוות,

‫אחרים צדיקים.

‫ואני מזועזע.

‫מה זה? אני רואה מכאן דבר אחד.

‫התורה רוצה ללמד אותנו ‫שיש עונשים על העבירות.

‫יראה את העונש.

‫אני חושב שבתיקוני הזוהר,

‫בהתחלה על בראשית, ‫על המילה בראשית,

‫אז יש שם מה שבראשית זה יראה.

יראה זה, על היראה הוא מדבר.

כל הפרשיות האלה צריכות ללמד אותנו,

‫מרעת ה'.

‫ומה זה יראת ה'? ‫תדע לך ברור.

‫אתה חוטא,

‫תקבל עונש.

‫לא יעזור לך כלום, תשובה,

‫אבל לא תתנצל מן העונש בלא תשובה.

‫אדם צריך לשנן את זה לעצמו.

‫לפי שאם הוא לא משנן את זה לעצמו,

‫הוא לא ירא שמים.

זה לא סתם שזה.

צריך

‫להרגיל, לשנן לעצמו. ‫תדע לך,

‫ורבי ישראל סלונטר, שהיה פילוסוף, ‫אתם יודעים

שהראש של רבי ישראל סלונטר

‫היה גאון עולם. ‫אמר רב חיים, הגאון רב חיים,

‫שהיה רוב מיוחד,

‫הוא אמר, ‫יש שלושה גדולי הדור בדורנו.

‫רבי ישראל,

‫המרעיל דיסקין והמלבים.

‫את אביו הוא לא ספר.

‫אביו היה גאון גדול,

‫אבל לא הראש, זה ראש מיוחד,

‫מה שהיה למרעיל דיסקין,

‫שכשהוא עבר תחת עץ ‫הוא יגיד לך כמה עלים יש בעץ.

כל כך מהירות המחשבה והחשבון,

‫שהוא מייד עושה חשבון, ‫הוא רואה עדר, אומר לך כמה,

‫כמה כבשים יש בעדר הזה.

‫בקלות, זה חשבון.

‫רואים כמה שורות

‫וכל שורה כמה יש,

וככה.

‫ורבי ישראל גם היה, הראש שלו,

‫אלה שלושה שהראש שלהם לא רגיל.

המוח הזה,

‫אנחנו, יש לנו מוח רגיל, נורמל, רגיל,

‫אבל יש מוחות

שהן

למעלה מן הרגיל.

‫וככה היה רבי ישראל גם.

‫מספרים על רבי ישראל סולנטר,

‫שהוא היה הרי הולך לדרוש

‫במקומות כדי להשפיע שילמדו מוסר.

‫אז היו כאלה בני טוירו,

‫תלמידי חכמים שלא רצו, אולי הם פחדו,

‫אל תעשה לנו שינויים,

‫אל תכניס לנו מוסר לישיבות.

‫כאן,

להשאיר את המצב כמו שהוא,

‫שהעיקר

‫השימת לב של הבן טוירו, ללמוד,

ללמוד שר.

‫לא תכניס לו דברים אחרים באמת.

‫זה כל כך השפיע שיש הרבה בישיבות.

‫מלבד הלימוד,

‫יש בעלי מחשבה.

‫זה רק בדור האחרון, בחמישים שנה האחרונות,

‫אנשים מוצאים ספרים של מחשבה בישיבה.

פעם זה לא היה ככה.

רבי ישראל רצה לדרוש בישיבת וולוזין

אצל הנציב, הנציב.

והנציב לא הרשה לו.

לא הרשה לו לדבר.

ואיים עליו, אם אתה תדבר נוציא אותך.

עד כדי כך,

רבי ישראל,

כולם ידעו שוגאון הדור

בחוכמה וביראה

ובכל זאת

הנציב, כיוון שהנציב היה כולו טיירו.

הוא לא רצה שינויים. הוא שומר על הישיבה כמו שקיבל אותה.

מרבי יצלע

ומרב חיים, ורבי יצלע מאביו רב חיים

מוולוזין.

איך שהוא קיבל את הישיבה

הוא שומר עליה. לא יהיה מוסר, לא יהיה.

אבל הכל פה נמצאו.

ואותו גדול רבי ישראל,

אותו רבי ישראל,

מה היה המוסר שלו?

ללמוד על העונשים.

כשאדם עושה עבירה הוא יענש.

זה עיקר העבודה.

היום, נכון, יש יראה את העונש,

יש יראה שהיא קשורה עם אהבת השם גם,

ויש יראה את הרוממות.

אבל הוא אומר, היסוד הראשון זה יראה את העונש.

אבל זה מה שאני רואה בתורה.

אנחנו לומדים את הפרשיות האלה,

ובפרט פרשת הזו של היום,

שהיום זה היורצייג של הסבא עליו השלום.

אז אני אומר מה שסבא היה אומר.

הסבא, רבי ברוך על אור השלום,

היה אומר,

הקדוש ברוך הוא אמר,

המכסה אני מאברהם

את אשר אני עושה,

ואברהם היה יהיה

לגוי גדול, ואברהם

אהיה לגוי גדול, ויעצלנו ורחובו כל גוי ארץ,

כי ידעתיו

למען

אשר יצווה את בניו

ואת ביתו אחריו.

ושמרו דרך אדוני לעשות צדקה ומשפט

למען אבי על אברהם את אשר דיבר עליו.

הוא היה אומר את הפסוק,

הוא היום מפרש ככה, כי הודעתיו

אני מודיע לו

מה שאני הולך לעשות בסדום ועמורה,

כדי שהוא יאמר את זה לבנים שלו וילמד אותם מראות העונש.

ילמד אותם,

תראו איך הקדוש ברוך הוא מעניש.

האמת שאפילו הוא היה אומר הודעתיו,

אבל רש״י אומר ידעתיו זה לשון אהבה וחיבה,

למה ידעתי?

בגלל שהוא תמיד מצווה את בניו לשמור דרך השם.

והעניין הוא לשמור לדעת. אז אנחנו מה שלומדים,

לומדים מה שקרה פה,

מה שקרה פה בסדום ועמורה זה ללמד אותנו

שחטא

זה אסון.

אז קודם התחלתי שאם היה קורה דבר כזה היום,

בוקר אחד אנחנו קמים, שומעים ברדיו אסון נורא קרה בעיר פלונית,

בארצות הברית,

נגיד דוגמה בארצות הברית או באפריקה,

מפרסם רשעים.

אז מה, ואז בעיתון מסבירים שכנראה שהיה איזה הר געש על יד זה,

על יד העיר, לא רחוק מן העיר.

והוא זרק גופרית,

וככה באה גופרית.

ואש, איך באה האש? אש גם מן הוולקו,

מן ההר געש.

הר געש הרי חם מאוד.

היא יכולה לצאת.

ואיך נהפכה האדמה

על הפנים שלה?

אז יגידו, היו גזים תחת הערים,

והגזים הרימו

את האדמה.

כל מיני דיבורים.

זה יהיה בעיתונות.

אבל אנחנו יודעים מה קרה, הנה, כתוב כאן בתורה.

שני דברים התורה מלמדת אותנו.

אין אסונות לבד.

אין. זה לא בא לבד.

כל אסון, הקדוש ברוך הוא לא עושה דברים כאלה. הוא יודע שיש שם בריות.

הוא לא ירשה שיהיו אסונות

לבריות אם לא מגיע להם.

ואתה רואה כאן,

עשה היה משפט,

הקדוש ברוך הוא ירד לבדוק

את החטאים שלהם.

ורעש מגיע להם.

והיה סניגור כמו אברהם אבינו.

אבל לא הצליח.

כי היו כולם רשעים.

וככה נגזר עליהם.

וכל הגופרית, אני לא אומר שלא לקבל הסברים של המלומדים האלה.

אבל הקדוש ברוך הוא משתמש בטבע.

תגיד, היה הרגעה שהיה שם גופרית.

אבל מי, מי קבע לו?

היום תוציא את הגופרית ותיזרק על העיר הזאת.

הקדוש ברוך הוא משתמש בטבע בשביל להעניש.

או למשל הרוחות

שיש הרבה פעמים באמריקה, בפלורידה,

הרוחות האלה.

הקדוש ברוך הוא מפעיל אותן. זה הכל בטבעי.

הוא יודע איך לעזור רוח חזקה ומפרקת.

הוא יודע.

והוא עושה והוא מעניש. אין לבד.

אין לבד הקדוש ברוך הוא שולט שליטה מלאה בעולם.

אין לבד.

זה הכל בגזירת הקדוש ברוך הוא,

שעליו נאמר הצור שתום עם פועלו.

כי כל דרכה הוא משפט.

אין אמונה ואין עוול. צדיק יסר.

הוא לא מעניש סתם והכל בדקדוק הדין.

וזה מה שאנחנו צריכים ללמוד מפרשת השואה. א',

שכל האסונות שיש בעולם זה לא נעשה לבד.

אתה רואה פה דוגמה.

מה היו אומרים? מה קרה בסדום ועמרה?

היו אומרים גם כן.

‫היום, מה היו אומרים על מה שקרה בסדום ועמרה? ‫היו אומרים גם כן איזה תירוצים, איזה

ביאורים, אבל

היו שוכחים מה קדוש ברוך הוא, ‫כי הם הכופרים לא יודעים ‫שיש מנהל בעולם.

אמרתי,

למשל, אתה יכול לומר, למשל,

בפיליפינים

שיש תמיד צונאמי,

‫והרי געש ושיטפונות.

‫אז תגיד, זה ככה, זה מקרה.

‫איך זה הקדוש ברוך הוא ישים בני אדם ‫במקומות

שיש אסונות?

‫הקדוש ברוך הוא,

אין אמונה ואין עוול.

‫הקדוש ברוך הוא לא עושה עוול.

‫איך הוא שם בני אדם במקומות כאלה ‫שיכולים לקרוא אסונות?

‫הוא מפקיר את הביריות שלו ‫לאסונות הטבע?

‫לא יכול להיות.

‫התירוץ הוא, אין אסונות טבע.

‫כי הבורא עולם שולט

ברוחות, שולט בים, שולט ברעידות אדמה.

‫הוא שעושה הכול.

‫ואין, לא,

‫ואילו רק מה, בעלי פיליפינים רשעים גדולים ‫מעבודה זרה וגידורי עריות.

‫אתם יודעים שיש עוד עבודה זרה בהודו ובפיליפינים.

‫עובדי עבודה זרה, ‫בהודו ממש עובדי עבודה זרה.

‫הם מקטרים לאל הזה, לאל הזה,

‫עושים קטורת.

עובדי עבודה זרה.

‫ובפיליפינים גם עובדי עבודה זרה ‫וגם עריות אומרים, ‫שיש שם הרבה גילי עריות.

‫ואם היה לנו נביא כמו יונה הנביא,

‫הסיפור של יונה,

‫שהוא, הקדוש ברוך הוא אמר לו, ‫לך תכריז בננווה,

‫שעוד 40 יום וננווה נהפכת.

‫אז אם היה לנו היום נביא, ‫גם כן היה יכול ללכת לפיליפינים

‫ולומר להם, אל תחשבו ‫שמה שקורה לכם זה מקרה,

‫זה בורא עולם מעניש אתכם,

‫ואם אתם תעשו שובה,

‫תבטלו את העבודה הזרה

וגילו לעריות,

‫לא יהיה צונאמי, לא יהיה הר געש,

‫כל הצרות שיש להם.

‫התורה פה מלמדת אותנו ‫שכל אסונות הטבע,

‫זיבור העולם עושה עם משפט,

‫והכול בדין.

כמו שהיה שם, ראינו,

‫הכרשבוך הוא ירד לברר ‫את הרעש של אנשי סדום,

‫לא רק במה שהם צועקים, ‫האנשים העשוקים צועקים אליו,

‫ובדק והחליט ש...

הרמב״ם לומד

‫מפרשת סדום ועמורה,

הרמב״ם לומד

‫שמדינה

‫שהרוב אצלם,

‫הרוב עוונות

ומיעוט זכויות,

‫נחרבת.

‫כמו שכתוב, הוא מביא את הפסוק,

‫זעקת סדום ועמורה כי רע בה.

‫ויאמר ה' זה אמר לאברהם. ‫זעקת סדום ועמורה כי רע בה, ‫חטאתם כי כבדה מאוד.

‫אר דנה ואראיה כצעקתה,

‫הבא אליי עשו, קאלה,

‫אני אגמור אותה.

‫ואם לא אדע,

‫לא יפנו משם האנשים טוב עקוב פנים.

זהו,

אנחנו,

אנחנו,

כמו שאמרתי,

‫מתחילת בראשית,

‫במבול,

‫נמחוק את

‫כל ריקום אשר על פני אדמה זה.

‫אוי, אוי, אוי, אוי.

‫אמרתי פעם, את הפסוק, ‫יש איזה פסוק מטילים,

‫רשי מטילים.

‫ימי שנותינו בהם שבעים שנה,

‫ואם בגבורות, שמונים שנה.

‫רובם אמר לו, אין כעס יש לנו עופה, ‫מי יודע על אפיך או חירתך, עברתך.

‫אומר רשי,

‫פעם היו אנשים חיים שנים רבות.

‫אז היה להם זמן ללמוד

‫את עוצמת

‫הכעס לקדוש ברוך הוא.

‫אבל היום אנחנו חיים ‫רק שבעים ושמונים שנה, רשי.

‫אין לנו, לא מספיקים ללמוד,

‫מי יודע עוז אפיך?

‫מי יודע את התוקף של הכעס לקדוש ברוך הוא.

‫זאת אומרת, בשביל ללמוד

יראת שמיים,

‫צריך ללמוד

‫על

מה זה, מה גורם כעס לקדוש ברוך הוא, לבן אדם.

‫מה גורם לו?

‫וזה יראת שמיים.

‫אני אומר לכם, רבותיי,

‫לא התכוננתי וגם לא הייתי מרגיש טוב,

‫אבל את זה אני כן אומר לכם.

‫כל חיי למדתי איך להיות מאמין,

לדעת שיש אלוקים,

‫וחברתי ספר על אמונה,

‫אבל יראה מאוד קשה להציג.

יראה.

‫למה?

‫אנשים לא אוהבים ללמוד על יראת העונש.

‫לא אוהבים.

‫אבל אני רואה שהתורה, ‫היא רוצה ללמד אותנו את זה.

‫כל התורה, מה זה,

‫מה שהיה עם האדם הראשון, ‫ואנחנו חיים את זה.

‫חיים את העונשים ואת הדינים,

‫שגרמו לנו הראשונים.

‫אחרי כן המבול.

‫אוי, איזה קטסטרופה.

‫זה לא צונאמי מקומי,

‫באיזה מדינה מסוימת.

‫זה כילוי טוטלי של כל הבריאה.

‫זה נקרא עוז אפיך.

‫עוז אפיך.

ללמוד,

‫תדע לך, לא כדאי לך להתעסק ‫עם הקדוש ברוך הוא. ‫כשאדם צריך ללמוד,

‫לא כדאי לו להיות חלוק על הקדוש ברוך הוא.

‫זה רק צרות הוא מביא לעצמו.

‫צריך ללמוד יראת העונש.

‫צריך ללמוד יראת העונש.

‫ורב ישראל, הפילוסוף הגדול,

‫כמו שאמרנו,

‫הוא פילוסוף, כמה פעמים מצאו אותו.

‫קובנה, אני חוזר ברחוב,

‫יצא חוץ לעיר מתוך מחשבות, ‫והמשטרה תפסה אותו והביאה אותו.

‫והם הכירו שהוא אדם,

‫הוא פילוסוף.

‫והפילוסוף הזה

היה אצל הלשם.

‫הלשם היה מקובל.

‫אתם יודעים, הלשם שבו,

‫שעשה ספרי הלשם.

‫והוא,

‫בעל הלשם, הרב אליושיב,

‫הוא היה,

‫או אלישוב, הוא היה משפיע עליו ‫שלמוד קבלה.

‫אמר לו רבי ישראל,

‫מי נפקא מינה מכל הלימוד של הקבלה?

‫אני יודע רק דבר אחד,

‫אם אני עושה עבירה, ‫אני אקבל עליה.

‫זה מה שאני יודע.

‫הוא אמר לו, זה לא כל כך נחוץ. ‫הנחוץ הוא שהאדם ידע.

‫אתה לא הפקר. ‫תדע, אתה בירייה של הקב' ברוך הוא תחת ידו.

‫אם אתה תחטא, תקבל.

‫והקבל לא מוותר. ‫כל האומר הקב' ברוך הוא ותרן,

‫היוותרו מעוי.

‫הוא לא מוותר.

‫את זה ללמוד, ללמוד את הדברים האלה. ‫זה הפרשיות האלה, מלמדים מתנות.

‫תדע לך,

‫רבי ישראל עבד על יראת העונש.

‫אפילו, למשל, יש עבירה גדולה,

‫ואנשים,

‫קשה להם מאוד.

‫זה ביטול תורה.

‫רבי ישראל עבד על העבירה ‫של ביטול תורה.

‫מהו העל עבד?

‫כל הלילה פעם. ‫שמעו אותו כל הלילה.

‫עוד לא יליב כתלה חייו.

‫מי שלא לומד, חייב מיתה.

‫את זה הוא שינן לעצמו כל הזמן,

‫כדי להפחיד את הנפש שלו ‫מביטול תורה.

‫וזו עבודה ללמוד יראת השמן.

‫אני אומר לכם שזה מן הדברים הקשים.

‫מן הדברים הקשים. ‫היו לי רעיונות לכתוב ספר על יראת,

‫אבל אני לא מתאים.

‫בשביל זה היו לי רעיונות.

‫לפי שהיום מה שחסר,

‫חסר יראה.

‫אמונה, ברוך השם. ‫אמונה יש הרבה, ברוך השם.

‫אדם חכם ומאמין,

הוא רואה,

‫אבל יראה צריך לימוד.

‫ללמוד את המאורעות, ‫אתה רואה מה קרה פה.

‫ומה זה שיש רוחות בארצות הברית ‫והורסים נזקים נוראים, ‫ולפעמים בנפשות.

‫למה זה ככה? בחינם זה נעשה. זה מקרה.

אין מקרה בעולם

‫שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו,

‫עד שיאמין שכל מקראנו הוא דברנו.

‫כולם ניסים.

‫אין בהם טבע ומנהגו של העולם.

‫אסור לומר מקרה. אין מקרה.

אין מקרה בעולם.

‫וכששומעים שהם נענשו,

‫תדע, תלמד מזה מוסר. למה?

‫אנחנו הרי אומרים שזה לא מקרה, מה שהם נענשו.

‫אלא, יש שם מנהל שיעניש אותם.

‫ולמה יעניש אותם?

‫בגלל שהם רשעים.

‫אז אם כן, אני צריך ללמוד מוסר ‫שהוא יכול גם להעניש אותי. ‫הוא הרי מנהל גם פה.

‫מלכותו, מלכותך, מלכות כל העולמי.

‫מי שמולך בפיליפינים, ‫הוא מולך גם פה. ‫אותו רבנו של העולם

‫הוא אותו רבנו של העולם.

‫ואם שמה הוא מעניש בשביל עבירות,

‫גם פה יענישו בשביל עבירות.

‫ואם לומדים ללמוד יראה את העונש,

‫ללמוד קצת יראות שמיים,

‫אני אומר לכם, ‫זה לא קל יותר השמיים.

‫כשאני לפעמים חושב על הסבא, ‫על השלום,

‫הוא היה ירא שמיים.

זו ההגדרה.

‫מתוך עיר השמיים עשה ופעל ‫והציל נפשות,

‫והדקות שלו והתפילות שלו,

‫היה ירא שמיים.

‫ועליו נאמר,

עליו נאמר,

‫עשרי איש ירא את ה' במצאתו חלוף מאוד,

‫גיבור בארץ יהיה זרעו דורש ערים מבורך.

‫זכה הסבא הזה,

‫אפילו הרב סך אמר את זה, ‫הרב סך אמר לדודי,

‫הייתי אצל, ראיתי הרבה רבנים, ‫הרבה משפחות,

‫אבל כמו המשפחה שלכם ‫לא ראיתי בעולם.

‫מה ראה אצלנו?

‫אותו רבי ברוך,

כל הילדים שלו, כל הנכדים, ‫כל הצאצאים, כולם,

‫ובלי עין הרע. ‫זו משפחה עניפה, סבא נפטר כבר לפני,

‫מתי הוא נפטר בטוב של ל״א?

‫לפני

ארבעים ושש שנים.

‫ויש רצי צאים, וכולם בני תירא, ‫כולם תלמידי חכמים, ראשי אישי ועץ,

‫ראשי כוללים, כולם.

‫לא זוכים. זה הפסוק אומר.

‫גיבור בארץ יזרעו,

‫אומר ראשי, גיבור בתורה.

‫הילדים, לא בחינם,

‫לא בחינם זכה סבא לזה.

‫הוא זכה שהיום, ברוך השם, כולם, כל הבנים,

‫הנכדים,

מן הבנות,

‫כולם, ברוך השם, מן ערב גבריא, ‫אלא זה שנפטר.

‫ברוך השם,

ברוך השם,

‫בשביל רב גבריאל,

‫כולנו היינו בסכנה

‫בכלל ההשכלה.

‫רב גבריאל למד באקסלווה.

‫באקסלווה לומדים תיכון.

‫הוא למד תיכון, קיבל את הבגרות

של צרפת, הבגרות, ‫היהיה יותר ברמה מהבגרות שלך.

‫ויש אוניברסיטה, וכל החברים שלו ‫הולכים לאוניברסיטה. ‫זה נהיה מהנדס, ‫זה נהיה רופא שיניים, ‫זה נהיה רופא דייף.

‫והפיתוי לפני 50 שנה,

‫מה הוא היה רואה, מה, אני אלך ללמוד תורה, ‫אני אלך ללכון ולבשימות תורה,

‫מה יהיה לי מזה?

מה יהיה לי מזה?

‫ככה הפיתוי, כאן יש לך מקצוע, ‫תוכל להתפרנס.

‫וברוך השם, הוא ניצל.

‫אני ניצלתי בצורה יותר קלה, ברוך השם.

‫אני גם כן יכולתי, הייתי מב,

‫הייתי מבריק בבית ספר, ‫ויכולתי להיות בקול אש,

‫ואחרי כן אני לא ידע מה היה.

‫אבל הקב' ברוך הוא עזר לי,

‫הייתי הכי טוב בכיתה, ‫ולא הצלחתי באף מבחן.

‫בשביל לעבור לכול, לא הצלחתי.

‫המבחן אחד היה שישי ושבת.

‫אז של שישי הצלחתי.

‫שבת, אני לא חיללתי שבת, ‫לא עלדתי, לא עשיתי את המבחן,

‫אז הורידו אותי.

‫אבל אחרי חודשיים

‫נפתחה ישיבה בית הנשיר.

‫ואני הייתי מהראשונים.

‫ברוך השם שהיו דילינו נטועים,

‫וישבנו, למדנו,

‫לא היינו יודעים ערך הטרו.

‫אז שהתחלנו קצת ללמוד,

‫ורואים את חוכמת התורה,

‫את התענוג שיש בתורה.

‫כשהייתה בלילה,

‫היה לי, הייתי, לא הרגשתי טוב.

‫אה, בלילה, מה אני אעשה?

‫אז עם הארץ, מה עושה?

‫משתעמם.

אבל מי שיודע לי, מי שלומד,

‫חושב בלימוד, חושב איזה שיעור,

‫החושב בלימוד, טענו, ואנחנו

‫מאושרים בה עם התורה שלנו.

‫אנחנו מאושרים בדו-שני עונג.

‫ברוך השם.

‫ברוך השם.

זה היה סייעת הנשמי הזה גם בזכות אבות.

בזכות אבות

שרב גמוריאל

ואני בדלחיים גם כן יכולתי להיות באוניברסיטה ואני אומר לך שם

הקרשבוכי הדריך אותי שאני אעבור ללימוד.

אבל

ועד שמתחילים להבין

ולהיות למדן

באמת קשה.

אבל אם אתה מתחיל להיות למדן אתה מרגיש שזה היה כדאי להיות עם התורה.

היה כדאי.

לא נדבר, אני לא אומר מה בכלל, מה שאמרה המשנה.

הפסוק

שהתורה שומרת את האדם בעולם הזה ובעולם הבא והתעליך תנחה אותך

ובשוכבך תשמור עליך.

האדם הולך לקבר, מה יש לו?

מה ייקח שם?

ייקח את ספרי הקולז'לה שם? מה יש לו? מה ייקח?

אז אם יש לו תוירו, התוירו שומרת עליו.

ושוכבך, זה כתוב בדברי הנביאים, בדברי

שלמה המלך.

ושוכבך היא תשמור עליך.

ובעקיצותה היא תשיחך.

ובעקיצותה היא תשיחך.

רבי חנניה בן הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפיכך חירבה להם תורה ומצעות שנאמר, אדוני, עבה זמן צדקו.