יסורים על האדם | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 09.01.2017, שעה: 06:00
- - - לא מוגה! - - -
זה פסק הלכה, לא מוסר.
רבא אומר הלכה.
אם אדם רואה שייסורים,
שייסורים באין עליו, יפספס במטה.
מנדל דוסטון.
זה לא סתם מוסר, סתם דיבורים.
זה הלכה.
ויש שאומרים זה רב חיסדה אמר את זה.
חותנו של רבא אמר את זה.
הוא שמע מפיו של רבא.
אבל יש שאומרים, המקור זה רב חיסדה.
שנאמר נחפצה מנדל דוספונה פוסק. לומדים את זה מן הפסוק.
נחפצה דרכינו ונחקורה ונשובה עד השם.
הפסוק הזה זה במגילת איכה.
אחרי ייסורים שהיה להם בחורבן,
רעב והריגות
וכל הצרות שהיו בחורבן,
שהגויים יתאכזרו על עם ישראל.
אז על כל זה מה אומרים?
נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל השם.
אז כמו שהם אמרו על הצרות שהיו להם,
שחוקרים,
חידוש מה שאמרתי.
איפה הוא?
אני אמרתי חידוש, הפסדתם, חידוש קטן אמרתי מקודם.
אמר רבא,
וייתם הרב חיסדה,
הרואה ייסורים באין עליו ופספס ומעטף.
אמרתי חידוש, חידוש קטן?
אל תחשב איזה חידוש.
חידוש קטן זה הלכה,
זה לא אגדה,
זה לא מוסר.
רבא, אנחנו רגילים.
אנחנו רגילים ברבא,
רבא, אנחנו רגילים באביה ורבא,
בהוויות דאביה ורבא, זה הכל הלכות.
הנה כאן, לאמה תגיד פה זה אגדה, לא? אין דבר כזה, זה הלכה.
אמר רבא,
מי שרואה ייסורים עליו
צריך לפספס במעשיו, והוא לומד את זה מפסוק.
הפסוק אומר באיכה,
אחרי כל הצרות של החורבן,
אז אומר ירמיהו ביחד, הוא הרי הוא מתאבל עם כולם.
נחפשה דרכינו ונחקורה,
ונשובה אל השם.
אז כמו שהם, זה פסוק שאומר, ירמיהו אומר את זה.
מגילת אחד זה ירמיהו, הוא כתב את זה.
ירמיהו אמר,
צריך לפספס במעשיו ולשוב ולעשות שוב.
נחפש את דרכינו ונחקורה ונשובה אל השם.
עד השם,
פה כתוב ונשובה עד השם.
אנחנו במגילה לא כתוב עד השם, כתוב ונשובה אל השם.
נכון,
במגילה לא כתוב אל השם,
ונשובה עד השם.
ונשובה אל השם. משה אמר,
שובה ישראל עד השם אלוקיך.
להגיע לבורא העולם, להגיע אליו.
אבל פה לא, הכול נשובה אל השם.
בוא, עכשיו,
פספס ולא מצא.
יתלה בביטול תורה.
אם פספס במעשיו
ולא מצא, יתלה בביטול תורה. מה, ביטול תורה זה לא עבירה?
אז כשהוא היה צריך לפספס
במעשיו,
אז הוא פספל גם בתור תורה. ביטול תורה זה דבר שומה בכך?
כל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק,
עליו הכתוב אומר,
כדבר השם בזה ואת מצאתו הפר תיכרת תיכרת רחמנא נצלח.
וכשהוא מבזה את התורה, אם הוא יכול ללמוד ולא לומד,
אז הוא מחשיב תורה זה, אז הוא לא מחשיב תורה.
זה ביזוי לתורה, זה ביזוי נא תוירו.
מי שמבזה את התורה, כי דבר השם בזה ואת מצאתו הפר יכרת תיכרת רחמנא נשלח בשני העולמות.
אז מה פשט? פספס ולא מצא את לביטות תורה.
זה, יש על זה שני פירושים.
פירוש לגאון,
הגאון אומר, פשט,
למה הוא לא מצא?
הוא חושב שכל מעציו בסדר.
הוא לא מצא?
הוא חושב שכל מעציו בסדר?
זה בגלל שהוא לא לומד.
אם היה לומד והיה בקיא בתורה, אז הוא היה רואה כמה הלכות
שהוא עובר עליהן.
עבירות שאדם דש בעקבה.
אז זו הפשטית לבט בביטול תורה. מה שהוא לא מצא,
זה בגלל שהוא לא לומד.
אם הוא מתחזק בלימוד,
אז הוא ימצא כבר על מה לעשות תשובה.
זה פירוש לגאון.
אבל רב חיים מוולוז'ין בספר נפש החיים אומר תראה את הרשי מה אומר.
הרשי אומר,
יש כאן רשי,
פספסל לא מצא,
לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוי ניסורין הללו לבוא.
זאת אומרת,
הוא ראה עבירות,
לא שלא מצא הוא צדיק גמור,
אבל הוא לא מבין, בשביל זה קיבלתי כאלה ייסורים,
איפה המידה כנגד מידה.
הרי יש משנה בסוטה,
אני חושב, דף ט' עמוד ב',
המשנה אומרת שמה, במידה שאדם מודד, בה מודדים לו.
תמיד הקדוש ברוך הוא נותן עונש, אומר רב חיים,
שמתוך העונש תוכל להבין
מה העבירה שלך.
בעונש אתה,
כדי שאדם יעשה תשובה,
אז נותן לו עונש, הקדוש ברוך הוא תמיד נותן עונש.
הנה למשל מובא שם דוגמה.
שמשון,
שמשון,
מה רק ככה לשון,
אני אומר את המשנה, לשון המשנה.
מרד בעיניו,
מרד בקדוש ברוך הוא, כשלא שמר את העיניים,
הוא ירד לתמנת
ורעש שם אישה,
איך הוא לא שמר את העיניים?
אז הוא מרד בקדוש ברוך הוא, במלך.
אז לפיכך ניקרו הפלישתים את עיניו.
מידה כנגד מידה.
כשהוא ניקרו עיניו,
אז הוא צריך, אם היה מתבונן,
שמשון עצמו
היה אומר,
ניקרו לי את העיניים
בגלל שעברתי על היסטור הסתכלות.
אדם לא שולט בעיניים,
מסתכל פה ושם כל הזמן, מסתכל, כי
תדעו שיש
בענייני עריות, אבל מסידת ישרים מדברת.
יש בעיניים תאווה להסתכל.
יש בעיניים, כמובן זה תלוי בלב.
בלב,
כמו שהיה אומר רבי יהודה,
השם ישמרו רבי גל, לא ספירה.
רביידלבוייר
הוא היה אומר
בשם רביילה לופיאן
כשעובר בדרך
בא יצר רע אומר לו
אלה
והוא קוראים לו רביילה אליהו
תסתכל
רביילבוייר היה אומר מה שרביילה היה עושה איך היצר רע
תופס את האדם
תסתכל
אליהו תסתכל
אדם יש לו
וזה צריך לשמור את העיניים גם יש לו
לא עכו פונים לא אנדורשים בעריות בשלושה
בקיצור צריך לשמור עיניים
שמשון לא שמר את העיניים
הוא ראה את הגויה הזאת
היא גויה
והוא הלך
אז זה
נקרו את עיניו
עכשיו הוא ידע למה נקרו את עיניו הוא מבין מה בדיוק העיניים
בגלל שהוא נכשל בעיניים וככה בכל מובן ובמסכת סוטה נותן דוגמאות
אבשלום
מרד בשערו
לפיכך נתלה בשערו
אבשלום היה בן של דוד המלך
והיה יפה תואר להפליא, היה יפה תואר
והשערות שלו
אני מתאר לי שהוא היה
לבן ושערות שחורות ככה יופי יופי שחור ולבן זה יופי
והוא היה נזיר
נזיר עולם
אבל נזיר עולם דינו שיגלע פעם בשנה
בתורה יש לנו נזיר לשלושים יום
או לשישים יום אפשר גם אבל נזיר עולם
מותר לו לגלח פעם בשנה כשהסערות שלו מכבידות עליו
הוא היה מגלע פעם בשנה ושוקלים את הסערות שלו משקל
לא זוכר מה זה בספר בספר בספר שמואל זה כתוב
היו שוקלים את הסערות שלו אז זה בא לידי גאובה
מן הסערות שלו
לא יהיו סערות דקות כמו שלנו
יש סערות עבות
סערות
זה מראה על בריאות
מראה על בריאות
השערות
היו שומניות.
זה מראה איך למים עבים הם מלאים.
ולכן זה היה שוקל.
אז הוא התפאר בשערו.
איפה מצאנו שהוא התפאר בשערו?
לא יודע, כך כתוב שם בחז״ל.
אז אני צריך לבדוק עוד פעם באמת, מי אמר להם לחז״ל שהוא התפאר?
הוא גילח, וזה מכביד עליו.
אז הוא לכן נתלה בשערו.
כשהוא עשה מלחמה עם בני ישראל של דוד, עם עבדי דוד,
אז הוא היה על פרד,
והשערות שלו נתפסו בענפים של האלה.
אלה זה עץ,
אילן,
בעמק האלה.
יש פה בגוש עציון, כשהולכים מגוש עציון,
פוגשים שם עמק האלה.
מה זה עמק האלה? זה גיא בין שני הרים.
פה בדרום היו הפלישתים,
וההר הצפוני היו בני ישראל.
והגולייתו ודוד נלחמו בגיא הזה שביניהם.
אז הוא נתפס ראשו בעץ האלה,
והפרד המשיך.
הוא נתפס. הוא הרי היה פרד, פרד גובה של מטר וחצי,
פרד רגיל.
אז הוא היה גבוה, נתפס.
אחרי כן,
הוא לא הגיע לקרקע,
הוא היה תלוי באוויר, בין שמים לארץ,
בין עצי האלה לאדמה.
אז העצה שהייתה לו,
עם החרב שלו, הוא יכל לחתוך את השערות.
לחתוך, לגזוז את השערות, ואז הוא היה יורד.
אבל נפתחה גיהינם מתחתיו.
איך הקדוש ברוך הוא אהב את דוד המלך.
אמנם כל ההצהרה הזאת מאבשלום,
זה היה עונש
על המעשה של בת שבע.
זה כתוב בספר שמואל, שהוא אמר לו, נתן,
נתן, מה לא?
כבשת הרש.
שהוא יענש.
בסיפור של כבשת הרש, אז אחרי כן, בא נתן, אמר לו נתן,
או בשם השם, שיהיה לו עונש, שאחד מביתו
יצא נגדו.
אז זה היה עונש, אבל מכל מקום,
קבוצ ברוך הוא אהב את דוד המלך, איפה יש לו?
לקבוצ ברוך הוא, אני פעם אמרתי לרבי, אמרתי,
איפה היה לו לקדוש ברוך הוא בכל העולם, כל הדורות?
מלך פרס, מלך זה, מלך זה, מלך זה.
איפה היה לו מלך כזה שכל הזמן ריווה את הקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות?
והיה, אני עוד אמרתי,
והוא היה עבד.
הרי הוא לא ישן בלילות.
אם הייתי פוגש את דוד ביום,
איך היה נראה לי דוד?
ככה, עיניים אדומות ומפהק.
למה? כי כל הלילה ישב ללמוד.
זה עבדות, זה לא מלכות, זה עבדות, אבל עבדות לשם.
להיות עבד השם,
כמה זה טוב, הלוואי והייתי יכול.
לא, זה באמת צריך חינוך.
צריך חינוך.
לשבת ללמוד בלילה?
כמה שעות?
הלוואי.
דוד המלך
היה עבד השם,
עבדי דוד.
אז הקדוש ברוך הוא אהב אותו,
והנה מה שעשה, ניסים ונפלאות,
הביא גינם תחת אבשלום. לא יכל,
נשאר תלוי.
אז זה עונש שהיה לו,
כך כתוב שם, מרד בשערו,
לפיכך נתפס בשערו. ויש שם עוד הרבה דוגמאות
של מידה כנגד מידו.
כתב בן ספר נפש החיים,
למה דרכו של הקב' הוא להעניש מידה כנגד מידו?
כדי שהבן אדם יבין מתוך העונש
על מה בא לו העונש.
אבל זה אמר רבנו רבא ורב חיסדא אומרים,
אם אדם מקבל ייסורים,
צריך לפספס במעשה.
הלכה
שנאמר נחפשה דרכינו ונחקרה. היום
יש כל כך הרבה אסונות
לקיים את ההלכה הזאת.
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה אל השם.
זה החידוש הקטן שאמרתי,
שרבא זה לא רק
דברי מוצר, הוא אומר לנו פה, זה
הלכה.
הרואה איסורים בנערה, אפספס במעשה.
הוא יבין מתוך
האיסורים.
אז רשי אומר, מה זה פספס ולא מצא?
אומר רשי,
הוא ראה שיש לו איסורים ועשה עבירות.
אבל הוא לא מבין איך זה מידה כנגד מידה.
על ההקה שלוח הוא משלם מידה במידה, בדרך שאדם הולך, מודד, כאן מודדים לו.
אז אם הוא לא הבין,
אם הוא לא מצא עבירה בידו שבשבילה הוא ניתן על אה לא למד.
אז יתלה בביטול תורה.
אה, אם הוא לא למד,
בכל מקום שיקבל יישומים,
זה מגיע.
למה?
לפי שהגוף של האדם, הגוף מתקדש עם לימוד התורה. התורה מקדשת את הגוף.
כל האיברים, ולחול בשרו מרפא.
אבל אם הוא לא למד,
אז כל האיברים מגיעים.
אז בין אם קיבל מכה ביד,
בין אם כואב לו עין, בין אם כואב לו השם,
זה באמת כנגד העבירה של ביטול תורה.
כי תורה,
כל הגוף לומד תורה
ומתקדש, ואם הוא נמנע מזה,
מגיע לו עונש.
אז איפה?
יכול להיות פה, יכול להיות פה.
לכן, כאן, מה אתה מחפש? איפה אתה, מה?
למשל, הוא כאב לו השם.
אז הוא לא מבין, מה פתאום השם כאבה לי? מה עשיתי?
אולי טחן עם זה, זה מאכל אסור.
הוא בשבש לא מצא שום מאכל אסור, לא עשה.
אז למה יגיע לי כאב שיניים?
אז יתלה בביטול תורה.
יתלה בביטול תורה.
אם מישהו לא לומד, הרי הוא מנע את כל גופו מלימוד התורה,
אז צריך שיקבל איסורים בכל העברים.
באחד מהעברים, אותו דבר.
זה פירוש לנפש החיים בשער ד',
פרק כט.
ופירוש לגאון, אמרנו, מה זה התלווה ביטול תורה?
אתה יודע למה לא מצאת?
כי אתה לא לומד, אתה לא מרגיש את העבירות שאתה עושה.
כי לא עומד מול העיניים שלך מה שאתה עושה. למשל, מדבר באמצע הקדיש,
מדבר באיזה...
או לא עונה טוב את הקדיש,
לא עונה טוב את הברכות.
בכוונה, צריך לכוון על מה שמברך השליח ציבור.
אדם לא מרגיש בזה,
כי הוא לא לומד.
יש בשולחן ערוך,
שאם לא עונים עשרה...
לחזרת השץ,
קרוב לומר שזו ברכה לוודתלה.
לכן הרמב״ם תיקן לעשות תפילה קצרה,
כמו שעושים בישיבות במנחה.
עושים תפילה קצרה, השליח הציבור אומר,
עד הכלא הקדוש,
ואחר כך הם מתפללים.
ובסוף התפילה,
זהו,
בשחרית, אם עושים בשחרית, בסוף התפילה עושים ברכת כהנים.
אבל מקום,
בגלל שאנשים לא מכוונים לאמן, אמן, יש לו שלוש כוונות.
אמת הדבר, נגיד,
אתה חונן לאדם דעת.
ברוך אתה השם חונן את דעת.
אמת שהוא חונן דעת.
זה דבר ראשון.
סריך תיק, זה נכון,
זו אמת.
עוד אמן שיתברך על זה, הרי בירכת את השם.
אתה אומר אמן ש...
שיתברך הקדוש ברוך הוא על זה שהוא חונן דעת.
וגימל, יהי רצון שיחונן אותנו דעת.
זה שלוש כוונות שיש.
אמת, שהוא חונן על דעת.
התברך
שהוא חונן לנו דעת.
כל ברכה, אני מברך מי שבא, תן לי ברכה. אז הוא אומר אמן.
מה האמן שלו?
לא זה אמת. הוא מתכוון, הלוואי שיתקיים.
על כוונה, אמן שיתקיים.
אז צריך לכוון
אמת שיוכנן דעת, ויתברך על זה הקדוש ברוך הוא, שיוכנן דעת.
ויהי רצון שיכונן אותנו דעת.
אפילו במגן אברהם,
אז שואל המשנה ברורי,
בשם המגן אברהם, שואלים,
מה דאבה הבא? הוא הגן על אברהם אבינו.
אז שמה זה שכלומר יהיה.
אמת יהיה רצון שיגן על אברהם. אברהם כבר נפטר.
אז הוא אומר באמת שיש רק שתי הכוונות. אמת הדבר,
ויתברך על כך. אמת שהוא הגן על אבינו אברהם,
הוא יתברך על כך. אבל לא יהיה רצון שיגן על אברהם. אברהם כבר מת.
אבל אני אמרתי שהפשט אברהם זה לא אברהם לבד,
אברהם וזרעו.
עזרת אבותינו הטוב מעולם מגן ומושיע
עליהם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור.
מגן
על כל הדורות של, על זרעו של אברהם.
אז אם כן התפילה יכולה להיות גם עליה הבאה.
אז אפשר לומר אומן
כמו כל הברכות.
האמת שהוא מגן אברהם וזרעו,
יתברך על כך שהוא מגן על אברהם וזרעו,
ויהי רצון שיגן עליהם.
מרצון שכך יעשה.
והכל הקדוש,
אי אפשר לומר על הכוונות האלה.
מה זה הכל הקדוש? האמת שהוא קדוש.
הוא יתברך על כך שהוא קדוש?
איזה מציאות שהוא קדוש.
מה זה?
מה שייך לומר?
ומה אין גם כן, מה שייך לומר? יהי רצון.
מה שייך?
אז בהכל הקדוש באמת אי אפשר לכוון
את השלוש כוונות.
רק שזה נכון.
אבל לא שייך לברך,
לומר שיתברך על זה שהוא קדוש.
וכי הוא עשה עצמו קדוש? הוא קדוש.
זה לא...
וגם יהי רצון שמה?
שיקדשנו?
זה לא מעניין התפילה.
מעניין התפילה שהוא קדוש, לא אנחנו.
לכן שמה באמת הקל הקדוש,
שזה אמת שהוא קדוש.
לא, אבל אולי,
אולי אפשר להגיד, ויהייתם קדושים.
מה?
ויהייתם קדושים.
כי קדוש אני.
כן, אבל אתה קדוש לא מדברים על עם ישראל.
כן.
אומרים, אתה קדוש עם העם הקדוש, וקדושים בכל יום,
יעללו לך סלע.
ברוך אתה השם,
הקל הקדוש.
לא מדברים על ישראל.
לכן הוא אומר, שמה באמת הכוונה היא, אמת שהוא קדוש.
אמת שהוא קדוש.
אבל בכל התפילה
יש השלוש כוונות.
אמת שכך הוא,
אמת שהוא חונן הדעת,
יהי רצון שיחוננו דעת, ויתברך על כך שהוא נותן דעת,
ויהי רצון שיחוננו דעת.
אמת שהוא רוצה בתשובה,
ויתברך על כך שהוא רוצה בתשובה,
ויהי רצון שיחזירנו בתשובה.
הרי בהתחלה הוא ממחזירנו בתשובה שלמה לפניך.
אחרי כן, אמת שהוא סולח,
לא רק סולח, חנון מרבה לסלוח.
כל הזמן, אל תתייאש.
כשבוך הוא סולח כל הזמן.
כן, מלך סולח.
זה בימים נוראים אומרים.
מה היה בשח?
אמת שהוא סולח,
יתברך על כך שהוא סולח לנו על העבירות.
אם לא היה סולח לנו, לא היינו יכולים להתקיים.
ויהי רצון שיסלח לנו.
אחרי כן, גאולה.
האמת שהוא גואל ישראל,
ויתברך על כך שהוא גואל ישראל,
ויהי רצון שיברך את ישראל. או אפשר לומר, לכוונה, הכוונה השלישית הזאת,
יהי רצון שיברך אותנו,
ויתברך על כך שהוא גואל ישראל.
יהיה רצון שיגאלנו.
רפאנו, אותו דבר.
אמת שהוא רופך על לעמו ישראל,
ויתברך על כך שהוא רופך על לעמו ישראל,
ויהיה רצון, אני חושב,
זה הסדר. הסדר של הכוונות, כך צריך להיות.
למה?
אתה צריך לענות אמן, שיתברך על כך.
אתה מברך מישהו, אתה אומר אמן על הברכה.
אז ברוך אתה שם רופא חולי עמו ישראל.
אמת שהוא רופא חולי עמו ישראל,
ויתברך על כך שהוא רופא חולי עמו ישראל,
ויהיה רצון שירפא חולי עמו ישראל.
מברך השנים. אני זוכר, אני אספר לכם,
פעם
אני הייתי בישיבה בטנג'יר.
פעם, הסבא רבי ברוך בא לטנג'יר.
כי היה לו עוז,
העוז
של הצדקות.
היו הרבה עניים, והיה צריך כסף,
אז היו שם כמה עשירים.
היו גם ממשפחתו לדנון.
והוא בא לעשות כסף בשביל העניים.
אז איפה התאכסן? התאכסן בישיבה.
כבר סיפרתי על הישיבה.
שהיו צריכים יראת שמיים.
הבחורים.
היו צריכים יראת שמיים.
הסבא כל יום דרש.
מה הוא דרש?
דרש להם על חזרת השץ לכוון בברכות
ולקחת את הסידורים ביד.
כולם.
ועובר על כולם.
לכוון על, אמן על הברכה
אני אומר לכם
במנחה, בשחרית,
טוב בערבית אין חזרת השחץ
והבחורים נשמעו לו וברוך היה
והיית שומע את האמנים שלהם
אתם לא יודעים איך הוא, בשבוע אחד שהיה איתנו
הפך את הישיבה.
נהיו יראי שמאי.
למה אתם יודעים כמה זה מחזק באמונה שאדם חושב,
לא רק אמן, אמן, אמן,
הוא יודע על מה הוא אומר אמן.
אמן שהוא חונן על דעת.
אני תמיד מתפלל, הקדוש ברוך הוא שייתן לי דעת
איך לנהל
את הישיבה, את הבחורים של הישיבה,
איך לנהל את הבית,
איך להתנהל עם כולם.
צריך דעת.
דרזינה קלוגיהו.
צריך להיות פיקח.
אז צריך דעת.
וככה אתה חוזה, את האמת שהוא רוצה ותשובה, האמת שהוא גואל ישראל, האמת שהוא רופא עולה עם ישראל,
האמת שהוא מברך את השנים,
האמת שהוא משען ומבטח לצדיקים.
האמת שהוא בונה ירושלים.
כל הברכות.
זה מחזק מאוד באמונה.
אם אדם עובד על זה כל יום בשחרית,
הוא מנהה לשמוע את חזרת השץ עם הסידור ולכוון אמת שהוא חונן את דעת,
יתברך על כך שהוא חונן את דעת, ויהי רצון שיחונן אותה.
זה אמן, והוא היה מביא את דברי מרן בשולחן ערוך,
שמי שלא, אם אין עשרה מכוונים על הברכות,
קרוב הדבר זה ברכה לבטלה כל התפילה.
אז ככה הם התחזקו כולם בעניית אמן טוב.
אחרי שבוע
אחרי שבוע הרגשנו בישיבה התעלמות.
זה חיזק לא רק את התפילה, זה חיזק את הלימוד, חיזק.
מתחזקים באמונה שהשם הוא מנהל את הכל, הוא עושה את הכל.
היום למה?
תראו, מה אני אגיד לכם, מה זה היום?
היום בכלל אנשים חס ושלום שיש להם המחלה לא רוצים שידעו מזה.
לא יודע למה לא רוצים שידעו מזה.
מישהו,
איזה אישה, תשאלה, דיברה איתי בטלפון,
שהיא חולה.
טוב, אני התפללתי עליה,
אבל היא אמרה לי לספר
שאני חולה. רק לי היא מספרת, היא אומרת.
היא אשה של תלמיד חשוב שלי,
אשתו של תלמיד.
הם היו מאוד מקורבים אליי. הבעל היה.
אבל למה אנחנו,
בגלל שלא רגילים להתפלל,
אם היו מתחזקים בתפילה,
שהוא רופא חולה עמו ישראל,
אבל אלישע יתפלל שיקום נדחי אתה מת עם הילד.
יש לה שונמית.
זה עד כדי כך. נו, בטח, כשאדם מת, הוא יותר,
הוא יותר,
הרי דוד המלך אמר, אם הוא כבר מת את הילד, מה אני אתפלל עליו?
אני הולך אליו והוא לא יחזור אליי.
ואלו אלישע יתפלל על הילד שיחיה.
כי אלישע היה נביא,
תלמידו של אליהו,
והיה מכיר את הבורא עולם כמו שצריך, מכיר אותו, יודע שהוא יכול על כל,
שהוא יכול על כל, על כל המחלות.
כמו שהרבי היה אומר,
הרבי היה אומר לפני הקדוש ברוך הוא, הוא היה מתפלל על אחד
שהיה חולה בכבד,
כנראה צהבת,
ואם זה צהבת קשה, זה היה כבד חולה, היה כבד נאכל.
אז הוא התפלל, הרי אתה, ריבון העולם, מחדש בכל יום
תמיד מעשה בראשית.
אתה כל יום
מהווה מחדש את כל הבריאה.
מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
אז אם אתה יכול,
אם אתה מחדש,
למה לא תיתן לו כבד חדש,
שלא יהיה חולה.
תן לו כבד חדש.
אם אדם יכוון טוב,
האמת שהוא רופא חולה עם ישראל פעמיים ביום
ויתברך על כך שהוא רופא חולה עם ישראל, ויהי רצון שירפאנו,
הוא יתחזק.
שהוא יוכל להתפלל.
מה, אנחנו זה דור יתום.
דור יתום,
אין למי לפנות.
האישה הזאת, למה היא סיפרה לי?
היא ראתה, אני צלצלתי אליה בשביל איזו פרוטקציה
של אישה של תלמיד,
שהיא תכניס אותה לסמינר שלה,
שתלמד אצלה.
אז הוא ביקש ממני, אז צלצלתי.
אז מי אז צלצלתי?
אה, הרבי מרמל,
אני חולה.
ולא רוצה שידעו מזה.
לא רוצה שידעו מזה.
למה? אולי, אולי שלא יפריע לה לעבודה.
היא בינתיים שלא תהיה איזה מסכנה כולה מרע.
לא יודע בדיוק. על כל פנים,
אין בלב,
בלב, אין עוז להתפלל.
להתפלל עליה.
אני התפללתי קצת, אבל אני יודע.
צריך לחלות עצמו.
איש יש לו דעה.
זה, אם היינו מתחזקים לדעת שהבורא אלוהים יאכול על כול.
אלישע הנביא מרוב, החוכמה שלו,
הרי לא נהיים נביא ככה.
מטעים לנו עתידות.
זה חישוב.
לא.
אם נביא על ידי חוכמה גדולה, כמו שאומר הרמב״ם,
איך אדם, נביא זה אדם ששולט על כל המידות שלו,
והוא מחכים כל הזמן, והראש שלו תמיד חושב
בעניינים הגבוהים
מקצה הכבוד עד טבור הארץ.
איך שמה ברמב״ם, בהלכות יסודי התורה.
חכם, מי שנביא הוא חכם גדול,
מלבד שיש לו השראה
מהקדוש ברוך הוא, רוח הקודש.
זה לא מחוכמה,
אבל בשביל להשיג רוח הקודש צריך להיות חכם,
ואז הוא נהיה נביא.
לדעת, להתפלל.
טוב, אנחנו נמשיך. אז אומר הנפש, הגאון אומר פשט,
מה זה פספס ולא מוצאת לב את תורה? למה הוא לא מוצא שום עבירה? כי הוא לא לומד.
אם היה לומד, היה רואה כמה צריך לדקדק בתפילה, בזמן התפילה.
כמה צריך לדקדק.
ההלכות, בכלל שהוא לא לומד, הן לא בראש שלו.
אם היה לומד, היה רואה, אני לא נזהר בזה, אני לא נזהר בזה,
אז הוא כבר אימצא את העבירות.
זה פירוש הגאון. ופירוש הרב חיים מבוז' עם תלמידו,
על פי רשי, שאומר,
לא שהוא לא מצא עבירות,
מצא עבירות, אבל הוא לא מבין את המידה כנגד מידו.
למה האיסורים האלה באו עליו?
אז על זה התלה בביטול תורה, ומסבירה נפש החיים כעוון ביטול תורה,
כיוון שאם היית לומד,
כל הגוף שלך היה מתקדש בתורה, כל האיברים.
וכל בשרו מרפא,
ועל ידי שאתה נמנע מן הלימוד,
אתה חוטא בכל האיברים שאתה לא.
אז לכן יכול להיות איסורים בכל איבר שבקום.
אם יש ביטול תורה, כבר לא צריך לחפש.
למה כאן, למה כאן?
כל הגוף
יתלה בביטול תורה, או שנוך.
מה כתוב אחרי זה? הכול פונים.
או,
ואם שנאמר, אשרה גבר אשר תייסרנו יא,
ומתורתך תלמדנו,
אשרי הגבר אשר תייסרנו יא,
איך רואים כאן,
ומתורתך תלמדנו, ושידע על מה הוא מיוסע.
לפי רש״י זה טוב מאוד, הדרשה, איך הלימוד.
אשרי הגבר אשר תייסרנו יא, מתורתך תלמדנו,
שהוא לומד את התורה, אז הוא יודע על מה הוא התייסר.
במידה שאדם מודד, מה מודדים לו?
לא מרגן ווייטר. ואם תלה ולא מצא,
תלה בביטול תורה, אבל לא מצא.
מה זה?
לפי
הגאון הפשטים למד ולא מצא,
אבל לפי רב חיים מבולוזין, מה הפשט אם תלה ולא מצא?
אם תלה,
אבל אם...
אה, הוא מצא שהוא לא התבטל. כזה צדיק הוא, לא התבטל.
לא, אם תלה ולא מצא. התלה בביטול תורה.
שהעונש הזה הוא בעל ביטול תורה, אבל הוא לא מצא.
קצת שהוא ביטל תורה.
אה, אז הוא צדיק גמור.
אז זה איסורים של אהבה.
אז זה כבר בידוע שאיסורים של אהבה הם,
שנאמר
כי את אשר יהב השם יוכיח.
אומר רשי,
זוכת רשי, דואש דה רשי.
איסורים של אהבה, הקדוש ברוך הוא מייסרו בעולם הזה,
בלא שום עוון,
כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכיותיו.
רשי אומר דבר חדש.
אם זה בלא שום עוון, אז ודאי שהוא לא ביטל תורה.
מה?
אם זה בלא שום עוון, אז ודאי שהוא לא ביטל תורה.
כן, מדובר שהוא, אין לו ביטול תורה,
אין לו שום עוון, אבל מה זה איסורים של אהבה?
בלי עוון נותנים לו איסורים,
כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכויותיו.
יש לו זכויות,
אבל אם יביא גם איסורים, אם יקבל איסורים,
יקבל הרבה שכר יותר מכדי זכויותיו.
ואיך בכלל יכול להיות, יש איסורים בלא עוון, אומר רשי.
וכך כתוב, לא מצא,
אז
התלוות לו איסורים בלא עוון, כך הגמרא שלנו.
הרי הוא לא מצא, אז אם כן,
אז זה איסורים בלא עוון.
ובאמת במסכת שבת דף נ״ה יש סוגיה
על זה.
אם יש מיתה בלוחת
ואיסורים בלא עוונה.
הגמרא בדף נ״ה עמוד א' אומרת, אין מיתה בלוחת
ולא איסורים בלא עוונה.
אחרינו הגמרא מביאה איזה מחלוקת תנאים.
שהרי
יש שם רב שמעון בן אלעוזר אומר,
אומר,
שיש
אחות אימו של דוד המלך,
קראו לה אביגיל.
חוץ ממה, דוד היה לו אישה בשם אביגיל, לא עליה מדברים.
על האימא שלו, על הדודה שלו.
אביגיל,
כתוב שהיא בת נחש.
שואלת הגמרא, מה זה אביגיל בת נחש?
וכאילו אבא שלה זה נחש?
אלא אומרת הגמרא, זה בת ישי שמת בעטיו של נחש.
הוא לא עשה, הוא לא עשה חטא.
הוא מת בעטיו של נחש.
בגלל רואים שיש מיתה בלוחת.
ואם יש מיתה בלוחת,
יש גם איסורים בלא עוון.
ככה רשי אומר.
זה ביחד.
כמו שיש מיתה בלוחת,
כך יש איסורים בלא עוון.
אז הסוגיה שלנו, רשי כאן סובר,
כמו הדעה שיש איסורים בלא עוון.
אבל הרמב״ן בשער הגמול מסיק להלכה שאין איסורים בלא עוון.
אז מה הפשט?
טלה ולא מצא,
התלה ביטול תורה.
לא מצא,
בידוע שאיסורים של הווה. אם לא מצא, לא עבירות
של מעשיות, לא ביטול תורה,
אז הוא צדיק גמור. אז אין איסורים בלא עוון. אז הבריתה הזאת,
מי אומר את זה?
זה רבא אומר.
יוצא שהגמרא נשארת כאן, זה רבא ורב חידדא.
רוצה שהגמרא נשארת כאן כמאן דאמר,
יש איסורים בלא עוון.
הרמב״ן חולק, אין איסורים בלא עוון.
אז מה הפשט בגמרא?
הרמב״ן נמצא בשער הגמול.
יש ספר שער הגמול.
חתני דוד הוציא ספר שער הגמול
במחדש מערות.
זה שהיה פה הגבוה הזה
של משמריהו.
בחור טוב, בעל חסד גדול.
אז הוא בשער הגמול כתוב, על החי אין איסורים בלעוון.
תראו, בגמרא בדף נ'יה במסקנה שמה לא משמע ככה.
הרמב״ן מסתדר עם הגמרא.
אבל מה יעשה עם הגמרא הזאת?
הוא פספס ולא מצא.
תלה בביטול תורה ולא מצא.
ובכל זאת יש לו איסורים, זה איסורים של אהבה. אז אתה רואה איסורים בלא עוון.
אומר הרמב״ן,
מה זה איסורים של אהבה?
זה גם בעל עוונות.
זה עוונות בשוגג.
על שוגג אין עומשין.
בכל התורה כולה,
השוגג יביא קורבן ויתחפר.
אז על זה נותנים לו איסורים. יש עבירות שאין בהן קורבן.
אתם יודעים מה כלל.
ביבמות דף ט', סוגיה ביבמות דף ט',
עמוד א',
שרק עבירה שזדונה...
כרת
יש בשוגג חטאת.
זו המשנה הראשונה.
למה יש משנה במסכת כריתות?
יש מסכת כריתות,
פה קוראים לזה כריתות.
אז זו טעות, לא צריך לומר כריתות,
צריך לומר כריתות.
יש ספר כריתות,
זה גט. גט נקרא ספר כריתות, שהוא כורת,
אבל כשאתה אומר מסכת כריתות,
הכוונה על כל העבירות שיש בהן כרת.
שמה 36 כריתות יש בתורה. משנה ראשונה של מסכת כריתות.
36 כריתות יש בתורה,
ועליהן יש,
בלווין יש שניים שהם אלעסין,
פסח ומילה.
מי שלא הקריב פסח, חייב כרת.
ומי שלא מל את עצמו במזיד,
חייב כרת.
אבל אין קורבן.
קורבן אין על שוגג של עשה.
קורבן יש רק על שוגג של לאו.
למה? לומדים את זה. זה הוא לומד שם בסוגיה בדף ט'.
לומדים את זה מעליה-עליה,
או נודע חטאת אשר
אז עליה.
ולומדים שם מאחות אישה עליה,
אישאל אחותה לא תיכה לצרור עליה. מה שמה לאו?
גם פה לאו. וגם לאו שיש בו כרת.
ושמה לומדים.
אז אם אין כרת, אין לאו.
אין קורבן.
אבל איסורים כן יש.
האיסורים מחפרים
על השגגות.
אז הוא אומר, אין איסורים בלא עוון, לא כמו רשי.
רשי מסביר.
רשי מסביר בפירוש,
הקדוש ברוך הוא מייצרו בעולם הזה בלא שום עוון,
כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכויותיו.
אבל הרמב״ן אומר בספר שער הגמול,
אין איסורים בלא עוון להלכה.
אבל אם תראה את הסוגיה בדף נ׳ה בשבת,
אני צריך... יש לנו שער הגמול של דוד.
יש לנו.
אז נראה את זה בשער הגמול.
-כבוד הרב, קצת קשה לרמב״ן.
אז הרמב״ן אומר,
אז מה הפשט בגמרא כאן?
איסורים של אהבה.
לא מצא.
לא מצא,
אבל יש גגות.
יש גגות.
על השגגות
יש איסורים.
וזה איסורים של אהבה?
לפי... למה צריך איסורים?
לפי שגם בישגגה אומנם
אין עונש על זה,
אבל סוף סוף
הוא לכלך את המשמה שלו בחטא.
הוא מלוכלך בחטא.
אז על זה, על ידי האיסורים,
הוא ממרק...
ממרקין. מחפרים את ה...
יש לי קושייה, אבל, הרב...
הרבן אמר על שגגות.
אבל כתוב, כל המזכה את הרבים, אין חטבה על ידו.
כך זה מסתדר.
כל המזכה את הרבים.
מי אומר? אני לא מדבר פה במי שמזכה את הרבים.
סתם אדם.
או לפני שהתחילו לזכות את הרבים.
מה קרה?
אתה אומר, כל המזכה את הרבים
אין עץ ועדות. זה המשנה אומרת.
משה זכה וזיכה את הרבים. זכות הרבים תלוי בו.
משה רבנו זה משנה באבות, נכון.
כל המזכה את הרבים,
אין חטבה על ידו. משה זכה וזיכה את הרבים.
מי יתייצב לי עם מרעים?
זאת אומרת,
כשהיום משה רבנו, אז זה היה אומר,
מחזק במוסר בריאת שמיים.
אז זה היו.
אבל אחרי שמשה רבנו נפטר רק,
אז ברור עשה הספד על משה רבנו.
מי יתייצב לי עם מרעים?
מי יעמוד לי מרעים? מי יתייצב לי עם פועלי אבות? עם פועלי אבות.
או עכשיו נמשיך.
אמר רבונה הלאה.
אמר רבה, אמר רב סחורה, אמר רבונה.
רבונה היה לפני רבה, דור, שני דורות.
אבל רב סחורה תלמיד של רבונה שמע ממנו רבה בשם רבונה.
כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו בייסורי.
שנאמר,
והשם חפץ,
דכאו החלי.
והשם חפץ,
דכאו החלי.
הוא מדכא אותו במחלות.
יכול אפילו לא קיבלה מאהבה.
כי אז ברוך הוא חפץ בו, לכן נותן לו איסורים.
יכול אפילו לא קיבלם מאהבה.
איסורים שלא מקבלים באהבה, לא מחפרים.
לקבל איסורים באהבה,
דור דרפן ויסן,
אדם,
איסורים צריך לקבל באהבה,
אז הם מחפרים. שנאמר,
אם תשים אשם נפשו,
מה אשם לדעת?
אז קורבן אשם.
צריך דעתו, זה באמת, רשי מביא בחומש, בויקרו,
יקריב אותו לרצונו.
זו גמרא בבבא בתרא דף מ״ח, מה שרשי מביא.
מה זה יקריב אותו? אפילו בעל כורחו.
אבל כתוב אכן לרצונו.
אם העולה קורבנו, כתוב,
יקריב אותו
לרצונו.
אומרת הגמרא,
כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
לקריב אותו בעל כורחו, אבל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
לפעמים הוא לא רוצה,
אבל אתה צריך רצון בשביל להקריב הקורבן שלו.
אז כופין אותו,
נותנים לו מכות.
כדי שיביא את הקורבן.
אבל האמת הוא שעל חטאת...
אין במשכנין.
אבל אם אתה רוצה שהוא מתעקש שלא מבין, נותנים לו מכות.
על ידי שכופין אותו, נשבר היצר הרע,
ואז הוא באמת רוצה.
הרמב״ם מסביר את זה.
בהלכות גירושין הרמב״ם מסביר.
שאדם שחייב לגרש אשתו,
נגיד הוא נהיה בר-מינן,
נהיה מוקשחין,
הוא חייב לגרש את אשתו, היא לא צריכה לסבול את זה.
והוא לא רוצה לגרש.
אז כופין אותו לכתוב גט. גט
מעושה בישראל כשר.
גט מעושה בעקום,
לא טוב,
אבל גט מעושה בישראל כשר.
למה, אומר, מסביר הרמב״ם,
לפי שמיצווה, לשמוע דברי חכמים.
רק הוא לא רוצה, היצר הרע לא נותן לו.
ברגע שנותנים לו מכות
והוא אומר רוצה אני,
ראיה שהוא בליבו באמת רוצה.
זה נהיה רצון באמת.
אז זה מה שכתוב גם פה על אשם.
גם אשם מכפר כמו חטאת.
הם יודעים, רק אסם, על העבירות שיש אסם.
אסם הגמרא, יש משנה הראשונה בזבחים.
כמו חטאת שלא לשמה פסול,
גם אסם שלא לשמה פסול. למה מה חטאת בעל חטא?
ואסם בעל חטא.
מה חטאת שלא לשמה פסול?
אף אסם שלא לשמה פסול. זה דעת מנדיאמר אחד, לא לכולם.
הרי המשנה בהתחלה,
כל אסם שלא לשמה כשרים,
חוץ מן החטאת והפסע.
אבל יש תנ״ך שמה שכחתי השם של נורא,
אולי שמעונחי עזריה,
המשנה הראשונה של זבחים.
אסם חטאת בעל חטא, ואסם בעל חטא, לא שמעונחי עזריה.
רב אליעזר אני חושב.
רב אליעזר אומר אסם גם כן שלא לשמה פוסול.
כי אסם בעל חטא וחטא בעל חטא,
כמו שבעטר בעיניו לרצונו.
גם באשם.
זה כך כתוב.
אם תשים אשם נפשו,
מה זה נפשו?
לרצונו.
אם תשים אשם נפשו, אם אדם מקבל איסורים
והוא מקבל את זה כמו שמביאים אשם לרצונו,
אז זה מכפר.
אבל בלי קבלה באהבה הוא לא מכפר.
אף איסור אין לה דעת.
ואם קיבלם מזכרו,
יראה זרע יאריך ימים.
אדם שאין לו ילדים
והוא קיבל איסורים באהבה,
הקדוש ברוך הוא יזכה אותו לקבל ילדים.
יראה זרע.
וגם יהיה לו אריכות ימים.
ולא עוד אלא,
זה לא רק זה, עוד דבר יותר גדול.
ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים ביודו.
זו ברכה גדולה.
זו ברכה עצומה. שמעת מה שאמרתי?
כתוב כאן ככה, תשמע.
הוא אומר כאן,
אם קיבלם איסורים בלי, קיבלם באהבה לא מכפרים.
ואם קיבלם באהבה מזכרו,
זוכה לילדים, אדם שאין לו ילדים.
יש עצה, יש לו איסורים, וקבלם באהבה.
וזה יגרום שיראה זרע יאריך ימים.
גם אריכות ימים.
ולא עוד אלא, לא רק זה,
אלא דבר עוד יותר גדול מזה. עוד יותר מבנים, עוד יותר מאריכות ימים.
מה הוא?
שתלמודו ביודו, מתקיים ביודו.
רואים שתלמודו בין כאן?
בידו זו ברכה יותר גדולה.
שתלמוד מתקיים ביודה.
זו ברכה יותר גדולה. כי זה חיים לא אלון מבוא. הרי אתם רואים למשל כתוב
במשנה
כל העסק וטרה לשמה זוכה לדבורים הרבה.
ולא עוד אלא
שתלמוד, ולא עוד אלא
ולא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לא.
אז מה זאת אומרת?
לא רק הדבר הזה שאמרנו כעס וכבר תורה זוכה היא דברים הרבה.
היא דבר יותר גדול.
ולא עוד אלא שתלמוד מתקיים בידו.
לא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לא.
זה ודאי יותר גדול.
כל העולם היה קדוש ברוך הוא.
היה לו כדאי לברוא את כל העולם
בשביל היהודי הזה שעוסק בתורה לשמה.
כל העולם כולו כדאי לו.
ודאי זה דבר,
חשיבות גדולה, כל הקדוש ברוך הוא, כדאי לו לברוא
את העולם
בשביל זה שלומד בתורה לשמה.
זה יותר שבח.
אז גם ולא עוד אלא זה, זה לא רק זה,
אלא עוד יותר.
בסר.
דבר יותר חשוב,
שתלמודם יתקיים בידו.
אה, איזה זכות באמת.
אתה רואה, אבני, אני צריך
לקבל איסורים באבה.
למה?
כדי שהתלמוד יתקיים בידי, אני הרי זקן שוכח את תלמודו.
זקן שוכח את תלמודו מפני אונסו.
זו זקנה.
אבל אם מקבלים איסורים בהבאה,
תלמודו מתקיים בידו.
יש עוד עצה שתלמודו יתקיים בידו, שיש שם ללמוד,
לחזור.
זמן זה טוב אם אדם חוזר, גם תלמודו מתקיים בידו.
זו העצה יותר פשוטה.
עכשיו עוד קצת אנחנו נסיים, טוב? עוד מעט.
כתוב כאן ככה.
רבי יעקב,
טוב, פלי גבה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא.
חד אמר,
בחפץ השם בידו יצליח.
לא, מה זה פלי גבה? חד אמר,
אלו הם, זה על משהו אחר.
מה זה היסטורים של אהבה?
אלו הם היסטורים של אהבה. כל שאין בהם ביטול תורה.
אמר, אשרי הגבר אשר תייסרנו, יא, ומתורתך תלמדנו.
אס רב,
שהוא מקבל איסורים וגם לומד.
ובכל זאת הוא ממשיך ללמוד, אל תקרא תלמדנו, אלא תלמדנו.
ומתורתך תלמדנו.
ואחד אמר, לא, תלמדנו, הוא לומד.
אז אישו נרלנד
יושב ולומד.
כלומר,
או, הלאה.
ואחד אמר,
איסורים של אהבה, קושן בהם ביטול תפילה,
שהוא לא מבטל תפילה,
שלא מבטל תפילה,
שנאמר,
ברוך
אלוקים אשר
לא הסיר תפילתי וחסדו מאיתי.
וזה היה אחרי האיסורים, אולי בשביל זה כתוב לשון אלוקים,
שזה מיתת הדין.
אז הוא אומר, ברוך אלוקים,
שאפילו מתי שיש מיתת הדין, אבל
הוא לא ביטל את התפילה.
את התפילה הוא לא ביטל, שאין בהם ביטול תפילה.
לא כתוב פה שאין בהם ביטול תפילה בציבור.
תפילה,
הוא מתפלל יעי, זה גם תפילה.
שאין בהם ביטול תפילה,
למשל, אם אדם למשל מקבל
חולים מעין,
הוא לא יכול להתפלל.
אז זה ממש, יש בהם ביטול תפילה.
או למשל, אם יש לו חום גבוה,
והראש כואב ולא יכול להכוון,
הוא לא צריך להתפלל.
אם אדם
יש לו חום גבוה וכואב הראש,
הוא לא יכול להתפלל,
כי הוא לא יכול לכוון.
מי שלא יכול לכוון לא מתפלל.
אני הסתפקתי פעם,
האם זה פטור או זה אונס?
אפשר לומר, זה פטור.
כתפילה אי אפשר בלי ראש.
אם אין לך ראש אתה לא יכול להתפלל.
אתה חייב ראש לכוון.
אם כן, אני לא יכול להתפלל.
זה לא לא יכול, זה לא אונס.
אני לא במצב של אדם שיכול להתפלל.
איך אפשר לחייב בן אדם להתפלל כשאין לו ראש? מחוסר איבר זה פטור או אונס?
זה פטור או זה אונס?
נפקא מעיניים יש תשלומים.
זו הייתה אצלי שאלה למעשה.
היה לי חום גבוה בלילה ושאלתי אם בבוקר אני חייב לעשות תשלומים
אם זה גדר אונס
אני הייתי חייב בלילה להתפלל רק מה אני לא יכול
אז זה אונס
אז אונס יש תשלומים
אבל אם זה פטור
אז זו אותה שאלה יש בעוסק ועמית זה המחלוקת בראשונים
העוסק הוא המצווה פטור מן המצווה
האם זה פטור
או זה אונס
האם יש תשלומים בעוסק המצווה
נדמה לי שיש ראש בברכות
אולי אתה תזכיר לנו איפה הראש בברכות בפרק מישהו מתו
מי שהיה אונן במוצאי שבת
ולא עשה הבדלה יעשה הבדלה למחר
אבל זה אולי מחר
זה גדר תשלומים נו אז אם הוא פטור איך יש תשלומים
אולי מחר זה לא גדר תשלומים
אני יכול לעשות הבדלה גם ביום ראשון
אז יש בראש בפרק מישהו מתו יש על זה
אז שלחתי לשאול
לשאול את רב חיים גרנמן זיכרונו לברכה
הוא היה בעל דעת, דעת תורה
שלחתי את בנו, בנו היה לומד איתי
אז שלחתי את בנו שישאל את אביו
ורב חיים פסק שצריך לעשות תשלומים
זאת אומרת
זה גדר אונס
הפסט, אני אומר לך, נכון שכתוב שהחולים פטורים מלהתפלל
אבל אם זה רק
זה מקרה, פעם אחת הוא יש לו כאב ראש
זה לא גדר פטור
זה גדר אונס
הרי זה לא מצב, אם הוא מצב, היה מצב
שהוא לא יכול, למשל מי שקיבל אירוע מוחי בר מינה
או מישהו בלי הכרה
אז מה זה רק גדר אונס?
הוא פטור מן הטבילה, אולי אין לו ראש
לא יכול להיות, זה לא גדר, כי שם זה מחלה קבועה באדם, האדם משתנה,
הוא נהיה אדם משותק, אדם
אבל אדם שקיבל כאבי ראש
בגלל החום, זה דבר שעובר עליו
אבל מחר יפול, ירד העם. מה הרב כתב על מכוסר עבר?
מה הרב כתב על מכוסר עבר?
כן, יש לה רב כתב.
הם מחוסר עבר, הם בעשיית המצווה. הם מחוסר עבר שאין לו אפשרות. למשל, אדם שאין לו יד,
אין לו יד שמו.
אז הוא פטור, לא יכול לקיים תפילין, אבל זה גדר פטור או זה גדר אונס?
נפקא מינה, אם הוא יכל לכתוב ספר טרור בן זוזות.
הרי מי שלא אליטה בקשירה,
אינו בכתיבה. כתוב, וקשרתם לאות על ידיך וכתבתם.
מי שאינו בקשירה,
אינו בכתיבה. אישה לא יכולה לכתוב תפילין ומזוזות.
לא כמו פה, היו,
פעם אמרו, נשים כותבות,
והן הביאו גם גויות.
גם אישה, גם גוי, גם גוי לא יכול לכתוב.
מי שאינו בקשירה,
אינו בכתיבה.
איפה הגמרא הזאת?
גיטיל מ״ד, לא?
נו, מה?
לא מ״ד?
לא איזה, מ״מ אולי, מ״מ א׳.
ז׳, ז׳, ז׳.
על כל פנים, אבל אני הסתפקתי,
מה הסתפקתי? מי שאין לו יד.
זה גדר פטור?
אתה רואה מה, אתה לא תחייב מי שאין לו יד וקשרתם על ידיך? אין יד.
או שזה לא גדר פטור, זה גדר,
גדר וונוס, אין לו יד, לא יכול לקיים את המצווה.
נפקא מינא, אם הוא יכול לכתוב ספר תורה.
אם זה גדר פטור,
אז אהרון בני, השמש מרעהו,
לפני עשרים שנה, שלושים שנה,
הוא הראה לי מגן אברהם שאומר שמי שאין לו יד,
יכול לכתוב תפילין.
זה גדר,
זה רק גדר אונס.
לא שליטא בקשירה, הוא חייב בקשירה.
אישה היא לא חייבת בקשירה.
אבל זה, הוא חייב, רק הוא אנוס.
וזה לא רק זה. אני דיברתי,
למשל, על אדם
שלא שומע.
זה היה לגבי מגילה.
אדם שלא שומע.
הרי צריך
להשמיע לאוזנו.
לא, זה לא על זה.
לא, לא, לא על זה דיברתי.
לא, לא, לא.
דיברתי על אדם סגי נהור.
הלכתי לבקר
את אביו של שלמה פינץ',
היה זקן חולה.
הלכתי לבקר אותו.
הגעתי לשם, אני רואה שהוא עיוור.
הוא היה עיוור.
בסוף ימיו.
אז הסתפקתי אם הוא חייב במגילת אסתר.
הרי מגילה חייבים מתוך הכתב,
הוא לא יכול לקרוא מתוך הכתב,
אז הוא לא שייך בקיום המצווה.
האם זה גדל פטור
או זה אנ... לא, אין לו את העבר, אין לו את האיברים בשביל קיום המצווה.
האם זה פטור או זה רק אונס וחייב לשמוע ממישהו אחר?
וזה מה שהבאנו מהמגן אברון,
עכשיו שעל זה כבר נתפס, התשובה הזאת שלי כתובה בספר זכור לדוד, לא? כן. עוד לא? אז תשים את זה בחלק עליהם.
כן, אבל צריך לעבוד, צריך שיהיה...
רגע, רגע.
זה לא מופיע באף ספר, אותו.
לא.
אז תכניס אותה.
אז יש שם תשובה,
והבאנו ראיה מהמגן אברון.
שמי שאין לו יד, לא נקרא פטור, נקרא אנוס.
יכול לכתוב ספר תורה.
זה לא נקרא אינו בקשירה.
הוא חייב.
אה, ומה הדין ילד קטן יכול לכתוב?
הרי הוא לא חייב בקשירה.
אבל קטן שעשה מצווה, או קטן באיסור, כן,
גם על זה דיברתי,
אני חושב, לא, ויש בית הלוי,
אם קטן יכול לכתוב ספר תורה.
עוד לא, עוד לא בר-מיצה.
לא הביא שתי שערות.
אז נגיד, אז יש כאן מחלוקת,
מה נקרא אצל משלבה, שאין בהם ביטול תורה,
אז יש לנו אדם, יש לו כאבי ראש,
אז הוא לא יכול ללמוד.
או אם יש לו
שירשולים, הוא לא יכול להתפלל.
גם כאבי ראש, אמרנו, כאבי ראש זה גדר
אונס,
לא שהוא פטור.
אז אולי נעשה, אולי אפשר לעשות קדיש,
אנחנו ארבעה.
כן, יש בדיוק.
כן, הוא רחום.
רבי חנניה בן הקשה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומצוות, שנאמר,
אדוני חפץ למען צדקו,
יגדיל תורה ויאדיר.
יתגדל ויתקדש ימי רבה. אמן.
בעלמה דיברה קרעותיה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.