פרשת בא | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

איפה בחור מטרה?

אנחנו היום מדברים על ערוב דבר שחין בפרשת ואירע.

יש כאן, אמרתי כבר,

שעדש

ערוב דבר שחין זה מטרה אחרת,

קטגוריה אחרת

שלמה הקדוש ברוך הוא הביא ערוב דבר שחין.

שכתוב

בפרק ח',

בפרק ח',

פסוק י״ז,

לא, פסוק י״ח.

טוב,

פסוק י״ח, והפלאתי ביום ההוא

את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב.

למען תדע

כי אני אדוני בקרב הארץ.

כאן התועלת

והמטרה של הקדוש ברוך הוא ללמד את כל העולם

שהוא מנהל העולם.

ואף אחד לא עושה מה שהוא רוצה.

הרי פה תכף נדבר, למשל, על רוב זה החיות.

החיות זה פלא עצום.

החיות,

אם הן רעבות, הן טורפים.

יהיה יהודי או גוי.

וכאן

הערוב ראשית,

הרוב לא ייכנס לארץ גושן.

אתם יודעים איך ארץ גושן הייתה עיר מוקפת חומה?

היא לא הייתה עיר מוקפת חומה.

כמו שפה בני ברק,

אם המחבלים רוצים להיכנס הכול פתוח.

באים ונכנסים, אף אחד לא יעצור אותם.

גם החיות,

לא הייתה שום חומה שתעצור אותן מלהיכנס לארץ גושן.

ובכל ארץ מצרים היו חיות רעות מכל המינים.

עריות, נמרים, זאבים,

זה מוכר לנו, ונכסים, ועקרבים,

כל הזוחלים.

הכל היה.

ובארץ גושן לא נכנסה, אף חיה לא נכנסה.

אז מה זה מראה?

הם לא הליכו...

זה אומר הקשוח.

והפלאתי,

והפלאתי ביום ההוא את ארץ גושן,

אשר עמי עומד עליה,

לבלתי היות שם ערוב,

למען תדע כי אני השם בקרב הארץ.

אני נמצא בארץ,

אני משגיח על הארץ. הם לא עושים מה שהם רוצים,

והם ביד שלו.

החיות הן ביד של הקב' ברוך הוא.

מוסיף הפסוק,

זה הרמב״ן מפרש, הפסוק החדש,

הרמב״ן מפרש אותו

ושמתי פדות בין עמי ובין עמך.

למהר יהיה האות הזה.

מה התוספת לסמתי פדות בין עמי ובין עמי? כבר כתוב מקודם.

אומר, זה בא לומר אפילו עגל של ישראל,

שנכנס לאזור של המצרים,

ושם יש חיות,

ובכל זאת החיות לא טורפות אותה.

ואני לא... מאיפה החיה יודעת

שזה עגל של ישראל, וכי יש הבדל בין עגל של ישראל לעגל של מצרי?

אותו עגל, אותו שור, אותו חמור.

אז מי מונע ממנו לטרוף?

והוא רעב.

אריה רעב, או נמר רעב.

למה הוא לא טורף את העגל של היהודים?

כי אני שולט בחיות.

החיות לא עושות מה שהם רוצים.

הבריא עולם הוא מניע את הבריאה כולה,

אז הוא מניע גם את החיה.

ואז כשהוא לא נותן

כוח לחיה שתעשה, הוא לא...

היא לבד לא יכולה כלום לעשות.

זה נאמר לגבי הרוב.

ואותו דבר לגבי

לגבי הדבר,

הרי כבר הזכרתי בטח פעם

מה זה דבר, שהמקנה ימות,

הסוסים, הנה יד השם הואיה,

במקנך אשר בסודה, בסוסים, בחמורים,

בגמלים, בבקר ובצאן,

דבר כבד מאוד.

הדבר היה בכל...

מה זה דבר?

מתות הבהמות.

מתים.

אני זוכר כשהייתי ילד,

לפני גיל בר מצווה,

מזמן, מזמן,

לפני 60 שנה, 70 שנה,

היה מתפרסם בעיר

יש דבר בעיר.

מה זה יש דבר? היו מתים, המקנה מת,

היו שם עיר שלנו, עיר שלנו, עיר גם חקלאית טובה.

היו שם רועים, היו באים לרעות,

המאהמות היו מתות.

ואז בתור ילד התרשמתי ככה, פתאום מתים,

בלי הבנה.

מתים.

אחרי כן, כשגדלתי הבנתי שדבר זה חיידקים,

כשהורגים חיידקי הדבר, הורגים את הבהמות.

לכן אני שאלתי, היום אני לא שומע

על דבר.

כי היום מחסנים את הבהמות

מצעירותן,

והם מחוסנים נגד חיידקים,

חיידקי הדבר, עוד מחלות.

למשל, אני זוכר פה, בקום המדינה,

מתי שאני באתי לארץ, בתופשי יח',

היו מדברים על מחלת הפה והטלפיים שיש בבקר ובצום.

מחלת הפה והטלפיים. זה גם הורג.

היום לא שומעים מזה,

כי יש מחוסנים,

ואין,

ולכן היום לא שומעים על דבר.

אבל הדבר,

כי הדבר זה חיידקים.

והנה החיידקים האלה, גם שמה,

ויפלא השם בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים,

ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.

לא רק שבארץ גושן הם מחוסנים,

גם אומר הרמב״ן, גם אם יבוא עגל של ישראל וייכנס לרפת

של הבהמות של המצרי,

אז אלה חולות וגוססות,

והעגל של הישראל לא נדבק.

למה? כי הקרשבוכוס שולט על החיידקים.

אני אמרתי פעם,

כשאמרו לי,

רופא אחד אמר לי שהאנגינה יש בה סכנה,

כי יש חיידק

באנגינה שיכול לרדת אל הלב

ולפגוע בלב ולפגוע במחלת פרקים, מה שקוראים דלקת פרקים.

אבל שאלתי את הרופא שהסביר לי

מה זה דלקת פרקים, איך זה,

איך אנחנו יודעים אם זה דלקת פרקים,

איך הם יודעים.

אז הוא אומר,

אם זה אנגינה.

ורואים שזה פגע

קצת בלב,

ורואים שזה פגע,

שכואבות לו, הפרקים כואבים לו.

סימן, זה, זה, זה, זה, זה,

סימן שזהו זה.

ואז הם טיפלו.

טוב, אמרתי לו, למה אותך החיידק רוטקה?

למה רק אותו?

רציתי שיגיד לי, מה יגיד לי העיידק? מאיפה ידע היה העיידק להיכנס?

זה היה לי בן, זה היה בני, והוא

היה בחור צעיר בישיבה קטנה.

הוא היה צדיק ולומד כל הזמן.

אמרתי לו,

הרי כתוב,

תורת אלוקיו בקרבו לא ימעדו כר צדוניו. איך יש לך כאבים בפרקים,

בברכיים?

הרי כתוב, תורת אלוקיו בלבו לא ימעדו כר צדוניו.

ברוך השם יצא מזה לגמרי, ברוך השם. ואז, בתור ילד.

אבל מה שרואים כאן,

חיידק לא עושה לבד דברים.

יש מנהל לחיידקים.

זה מה שרואים ממכת הדבר.

הדבר זה חיידקים שהורגים בהמות, חיידקי הדבר.

החיידקים נשלטים על ידי אבו ראו אלו.

לא יכול כל, שום חיידק,

כמו שהיום היה בעיתון,

באיזה עיר זה היה חיידק טורף,

הרג ילד.

היום בעיתון, של היום.

לא, לא, לא. החיידק לא עשה על מעצמו כלום.

אבו ראו אלו עשה את זה.

כי אתה רואה במצרים,

החיידקים לא אכלו לישראל, הם לא הזיקו כלום.

אה, יש חיידקים. חיידקים זה חיות קטנות, אבל

הם נוראים.

כמו שכתוב בפסוק,

חמת מלך

מלאכם מוות.

כשהקדוש ברוך הוא המלך כועס על בן אדם,

שולח לו מלאכי מוות. מה זה מלאכי מוות?

אני מכיר, לא מכיר, אני יודע שיש מלאכי מוות, אחד.

מה זה מלאכי המוות?

זה שליחים של מלאכי המוות.

החיידקים,

זה שליחים של מלאכי המוות.

שולח, כשהקדוש ברוך הוא בכעס על מישהו,

דבר ראשון משכיב אותו.

איך משכיב אותו? שולח לו כמה חיידקים,

הוא צריך, הוא חולה, יש לו חום, מלחמה בגוף,

זה גורם חום, הוא צריך לשקף.

אחרי כן, בינתיים הוא שופט אותו. זה גמרא בשבת,

עושים משפט. אם יש לו זכות,

אפילו אחד מני אלף,

אז הוא ניצן.

ואם אין לו זכות, הרי

ידוע על רבנו יוחזקאל המזגיח, זיכרונו לברכה,

וזה היה,

או אני חושב, במיר זה היה.

לא בשנגחאי, זה היה במיר.

לא יודע, או בשנגחאי או במיר. עוד לפני שגלו למיר.

גלו לסנגחאי.

הם היו בישיבת מיר. מיר זו עיירה בפויני.

ושם הייתה ישיבה גדולה של מופלגים בתורה.

אבל הם ברחו מפני הנאצים.

אז איך הם ברחו?

מצאו, היה חסד השם ונס.

היה איזה שגריר יפני שהוא נתן ויזות

לאשרות לעבור לאיזה אי ביפן, על יד יפן.

אי של יפן,

שם הם יכולים ללכת.

נו, אבל איך הם יגיעו ליפן?

אז לוקחים,

נסעו, הלכו, נסעו למוסקובה,

וממוסקובה יש רכבת

עד המזרח,

סוף סוף סוף רוסיה.

רכבת, שבוע ימים היו ברכבת.

זה רכבת,

זו דרך ארוכה מאוד.

והגיעו לשם, משם לקחו אונייה, והגיעו לאי של יפן.

אז אני לא יודע, היה איזה בחור או מגרמניה או מאמריקה

שבא ללמוד במיר.

והבחור הזה נכלא,

היה מחלה וסכנה.

המשגיח פתח את האחר ואמר לכולם שנתפלל עליו,

אבל לפני כן,

אז אמרו פרק תהילים, פרקי תהילים.

אחרי כן המשגיח דיבר,

התפלל לקדוש ברוך הוא, ושמעו אותו.

אמר לקדוש ברוך הוא איתה בגמרא בשבת,

שאחרי

שאדם נופל למשכב צריך זכויות,

ואם יש לו אחד מני אלף, זכות אחת.

אפילו שיש אלף

עבירות

אבל יש לו זכות אחת, הוא ניצל.

אז הוא התחיל לבכות.

ריבונו העולמי, הבחור הזה בא מרחוק ללמוד תורה.

זה לא זכות,

זה לא זכות אחת.

הוא לא, אתה צריך לרפא אותו.

ככה, והבחור יתרפא.

זה סיפור מפורסם, רק אני לא זוכר אם זה היה במיר,

עוד במיר.

או גם הוא, הבחור האמריקאי, גם נסע.

למה הבחור האמריקאי, אני חושב, היה חוזר לבית שלו?

למה הוא היה צריך לנסוע לשונגחאי?

אולי זה היה במיר.

למה, אמנם

עדיין בתחילת המלחמה, עוד לא היה,

ארצות הברית לא נכנסה עוד למלחמה.

זה מאוחר יותר היא נכנסה למעמד.

בהתחלה היא לא נכנסה, היא לא הייתה במלחמה.

היה רק אנגליה וצרפת,

צרפת, זה היה כבר בכיס שלו.

אבל אחרי זה נכנסה גם

אמריקה למלחמה.

אז אם זה היה לפני כן,

אז כנראה שהוא לא חזר לאמריקה.

אולי זה היה לא בשנגחאי, זה היה במיר.

והכל פה נאמר, מה אנחנו למדנו כאן מפרשת

הערוב והדבר.

למדנו

כי אני אשם בקרב הארץ,

שהוא בורא עולם, שולט בעולם.

אין

לא חיות רעות ולא חיידקי הדבר ולא הערוב

ולא הפייח כבשן גם.

הפייח כבשן, מה זה היה? אני קודם אגיד פירוש הפשט,

רק כדאי שלדעת את דברי התורה.

אגיד מקודם את הפשט.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,

למשה ואל אהרון, ויאמר השם אל משה ואל אהרון,

קחו לכם מלוא חופניכם,

פייח כבשן.

מה זה חופניים?

זה נקרא חופניים.

אז מה זה מלוא חופניכם?

שתי חופניים, שלך ושל אהרון.

מלוא חופניכם

פייח כבשן.

וזרקו משה הסמיימה.

את

מה שיש בחופניים של אהרון הוא מעביר לחופניים של משה.

אבל אומר רשי, איך אפשר לזרוק?

עם שתי ידיים לא ייזרק.

אם מיד אחת

אתה עושה כמו ש... אז אתה מניף אותה.

אבל אם שתי ידיים לא תוכל להניף אותם לעשות זריקה.

אז אומר שמשה רבנו,

את שני החופניים הוא שם ביד אחת.

וזה אחד הניסים. כך כתוב ברשי.

וזרק את זה.

ומה זה היה? של מה?

חופניים ממה?

של אפר מהכבשן.

אומר רשי, גחלים עוממות,

עוממות.

הם מתמלאים אפר.

והאפר הזה, מהאפר הזה, אחרי שהתקרר, לא שרפו את הידיים.

היה קר, הגחלים היו...

האפר לקחו את האפר,

ואת האפר הזה משה זרק שני חופניים

של אהרון ושל משה,

ושם הכול ביד אחת, אומר רשי,

וזורק אותו, זרק אותו על כל ארץ מצרים.

נקרא את הפסוק.

וזרקו משה השמיימה לעיני פרעה,

והיה לאבק

על כל ארץ מצרים. זה התפזר האפר הזה על האדם ועל הבהמה לשחין פורח אבעבועות בכל ארץ מצרים.

אם היה נופל גרגיר אחד על מישהו,

לא רק מקום של הגרגיר,

הוא היה,

לא יודע, מקום של הגרגיר, מאיפה, אז אם כן, איך הספיק

שני חופניים בשיקולה?

מגרגיר אחד הוא קיבל אבעבועות.

אולי זה, זה,

אני אמרתי כבר פעם,

הרי מה זה היה?

הדבר

זה חיידקים.

זה נקרא בשפת היום ביולוגי,

נשק ביולוגי.

מה זה ביו?

ביו זה חיידקים.

כשאומרים אנטיביוטיקה

זה נגד חיידקים, אנטיביו.

ביו זה חיידקים. יש חיידקים טובים, היום הם מוסיפים

ביוגורט, מוסיפים ביו.

זה חיידקים טובים.

אבל המילה ביו זה חיידקים.

אנטיביו זה נגד חיידקים.

וכאן היה פיח אחד, גרגיר אחד שנפל על אדם,

היה זה חיידק?

לא, לא חיידק, אני לא רוצה להגיד שזה חיידק.

זה היה חומר, אני, באמת, אני מסתבר,

כי אני תמיד אמרתי שחיידקי הדבר זה נשק ביולוגי.

ביולוגי זה חיידקים.

אבל הפיח כבשן זה נהיה נשק כימי.

כמו, הם הרי היו, אז אותו רשע היה מעיראק,

היה מאיים שיש לו נשק כימי.

מה זה נשק כימי?

זה חומר,

כשנופל על בן אדם הוא יכול להזיק לו בעצבים.

זה חומרים, כמו שאקונומיקה,

אם תשתה אקונומיקה זה ישרוף לך את הבטן,

ישרוף את הקיבה,

כי חומר קשה.

יש חומרים,

היו אומרים אולי גז חרדל,

הם אומרים שזה מאוד מזיק וזה לא חיידקים,

זה חומר,

חומר גז חרדל.

אז אם זורקים בפצצה גז,

זה חומר כימי.

הקדוש ברוך הוא לחם עם המצרים בנשק ביולוגי זה הדבר,

ובנשק כימי זה פיח הכבשן.

וגם הפיח הזה,

הוא התפרזר בכל ארץ מצרים.

והיה לי אבק,

ויזרוק אותו משה על סמיימה,

ויהי,

אבל לפני כן כתוב, והיה לי אבק בכל ארץ מצרים.

אז למה לא הגיע לארץ גושן?

מה מפריץ שלא ייכנס? או היו יהודים שעוברים במקומות של המצרים

ולא נפגעו.

זה גם שמע, כי אני אשם בקרב הארץ.

גם גרגירי האבק לא הזיקו מעצמם.

איפה שקדוש ברוך הוא רוצה, הוא שם אותם.

לא רוצה, לא נופלים.

זה שצריך לדעת.

אין שום דבר לבזקור מבורא עולם, הכל הוא שעשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

שלחתי מסר לאינדונזיה.

יש להם שם צרות צרורות כל הזמן.

פעם זה רעידת אדמה, פעם זה צונאמי.

נורא ואיום, ראיתי סרט על הצונאמי.

צונאמי של

הים.

הרי הייתה רעידת אדמה.

הם איים אינדונזיה. איי אינדונזיה זה

מכל הצדדים הם מוקפים בים.

והייתה רעידת אדמה בתוך הים,

ורעידת האדמה עשתה

שהים עלה על היבשה.

והיו בורחים מן היום, רצים,

אבל המים השיגו אותם.

זה היה, הראו את זה בטלוויזיה.

זה סרט, אני ראיתי את זה באיזה מחסה, אצל מישהו. הייתי אצל אורח, אצל מישהו.

הוא הראה לי את זה במחשב.

וגם היה להם הר געש.

וזה כבר צונאמי אחר. זה צונאמי

לבעת אש, לבעת חמה מאוד, והיא זורמת.

זה רטוב, זה זורם,

אבל חמה מאוד.

וגם כן בורחים ממנה,

והיא משיגה אותה.

והרעידת אדמה לבד, זה גם נורא.

אז כל המכות האלה מפורסמים.

זאת אינדונזיה, מדינה מיוחדת לפורענות.

מה חושבים? יש לכם שמה,

אני שאלתי קושייה.

אם זה מצד המקום

גורם בצרות,

זה מיקום שיש בו צרות.

יש תמיד רעידות אדמה, יש תמיד וולקנים.

הרי געש,

איך ייתכן שבורא עולם ישים בני אדם במקום מסוכן?

הרי הבורא עולם,

עצור תומים פועלו.

אתה יודע מה זה תומים?

אי אפשר לתת ביקורת על מעשיו של הקדוש ברוך הוא. זה שלם.

מושלם.

עצור תומים פועלו

ככל דרכו במשפט

אל אמונה ואין

העובל

צדיק ויסרו.

הריבונו של העם הוא צדיק.

צדיק ויסרו.

כל אמונה ונאבל,

הוא לא יכול להיות שהוא ילך,

ישים בני אדם במקום

שיהרגו

למאות אתה יודע כמה מאות כמה כמה.

שאלתי את רב אמנון לפני כמה חודש חודשיים

הוא ראה במכשיר הזה שיש לו

מתו 680,000,

או 380,000, הוא אמר, מתו בצונאמי.

ככה ידין בגויים מלא גוויות.

ידין בגויים מלא גוויות.

זה בחינם?

מה, זה נעשה לבד? אז איך הקדוש ברוך הוא שם אותם שמה?

התשובה היא אותו דבר.

במקומות שיש צרות,

איך הקדוש ברוך הוא שם את האנשים שמה?

הרי הקדוש ברוך הוא טוב אדומה לכל ורחמיו על כל מעשיו.

עצור תמים פועלו.

המעשים שלו הם שלמים.

איך יכול להיות?

וקל אמונה ואין עוול.

התשובה היא, הקדוש ברוך הוא, יש לו תשובה מוכנה.

מה יש? שיהיו שם, מה יש?

וכי האדמה רועדת מעצמה?

וכי הצונאמי זה בא מעצמו?

הרי געש

פולטים לבא מעצמם?

אני שולט בכול. הקדוש ברוך הוא שולט שליטה מלאה על כל הבריאה כולה,

על כל היש לבריאה.

ואין פה שום טענה.

אלא למה באינדונזיה יש צרות? כי הם רשעים.

הם עובדי עבודה זרה,

כמו בהרבה בהודו, גם עובדי עבודה זרה.

אינדונזיה יותר מזרחית.

ומלבד שהם עובדי עבודה זרה, הם גילוי עריות, אמרו לי, יש בהם שמה נורא ואיום.

אז אני אומר לאינדונזיה,

אתם רוצים שלא יהיו לכם צרות,

תעשו תשובה. לא בחינם אתם מקבלים צרות.

יש מנהל לעולם,

ושום דבר לא נעשה בלעדיו.

יש מנהל, ושום דבר לא נעשה בלעדיו.

והמנהל הזה צדיק,

צדיק ויסר הוא.

זרק בנו שלנו, הוא צדיק, לא יעשה לכם עוול.

למה הוא הורג בכם?

בגלל שאתם חטאים.

אתם חוטאים.

כמו סדום ועמורה, גם כן השם הרג אותם. במבול.

עשה בדור המבול.

הרג את כולם.

לא בחינם.

כי מלאה ארץ חמאס.

אז אם היו,

אני כתבתי בספר דעת ואמונה שאם היה לנו היום יונן נביא,

כמו שהוא הלך לנינווה,

פה בעיראק,

בצפון-מזרח עיראק,

בצפון-מערב עיראק,

נינווה, היא עוד מופיעה במפה, העיר נינווה,

כמו שהוא הלך לנינווה,

להזהיר אותם שעוד 40 יום ונינווה נהפכת,

והם עשו תשובה ובסוף לא נהפכו.

גם אינדונזיה אותו דבר.

אני ממלא מקומו של יונה. אני אומר להם,

לא בחינם אתם מקבלים צרות.

תעשו תשובה, תחזרו מעבודה זרה, תבטלו את כל האלילים.

הם כולם משתחווים לאלים,

ולא משתחווים, מקטירים לאלים.

קטורת הם עושים.

אני ראיתי,

זה דבר מעניין.

אני שואל לפעמים הודים,

אבל ראיתי בעיתון

איזה בחור חילוני נסע להודו להשתלם במוזיקה הודית,

ויש שם מכון שמלמד מוזיקה,

פרופסור למוזיקה,

והוא, אמרו לו, שמה זה הכי טוב ללמוד, הוא הלך לשם.

אמרו לו, בסדר, רצו לקבל אותו,

אבל ביום

שהוא צריך לבוא, ביום הראשון הוא הגיע,

אמרו, ושילח, זה נקרא חניכה,

זאת אומרת, את חלש, אתה נכנס להיות תלמיד כאן,

אתה צריך

להקטיר לאלת המוזיקה,

לעשות קטורת.

הבחור הזה היה בחור חילוני,

אבל הוא אמר, מה,

זה עבודה זרה?

אני לא עובד עבודה זרה.

אמרו לו, אם אתה לא תעשה את זה, אז אתה משוחרר,

אתה יכול ללכת.

והלך, ולא למד שם.

אני אמרתי שמאיפה הבחור החילוני הזה ידע מה זה עבודה זרה? מה אכפת לו לשים קטורת?

אתם יודעים איפה זה? כנראה בגן ילדים

עוד מלמדים ככה, ובגן ילדים גם אני, כשאטילית לימדו אותנו

איך שאברהם היה לועג לאלילים,

שפעם טרח אביו השאיר לו את כל הפסלים והיה שם פסל גדול,

והוא קם, אברהם, והרס את כולם ושם את הגרזן בידו של הצלם הגדול.

בא טרח,

מה החורבן הזה?

אבל לא, אני אגיד לך, בא איזה איש שהביאה אוכל,

וכולם רצו לאכול,

וגם הצלם הזה רצה לאכול, אז אם כולם רבים, אז הוא קם והרג את כולם.

אמר לו, מה, הוא בכלל אוכל?

הוא, מה, יכול?

אמר לו,

תשמענה עוזמך מספיקה מדבר.

אין להם שום כוח לא לאכול, לא לשמוע.

איך אחד אמר,

איזה רבה בחדר

אמר על האריות

שיש בירושלים,

שמו אריות ברחובות,

אריות מאבן.

הרי בלעג הוא אמר להם,

אם האריות ישמעו מוזיקה,

הם יתחילו לדבר.

אז מה עשו הילדים?

הלכו והשפיעו על אחד

שיש לו אולי אורגן או זה,

שיבוא לשיר לפני האריה.

והאריה לא דיבר.

באו לרבה.

באו לרבה. אמרת שאם נשמיע להם מוזיקה

הם יתחילו לדבר.

אמר להם הרבה, אבל מלעצת הם לא שומעים.

הם לא שומעים מוזיקה, אז איך הם... אם היו שומעים, היו...

הם לא שומעים.

ככה הבחור הזה למד

בגן ילדים,

אולי גם אצל החילונים מספרים את הסיפור של טרח ואברהם,

של אברהם וטרח אביו,

על הפסילים, ועשו לעג מן האלילים.

אז הוא ידע עבודה זרה, ידע,

והבחור הזה לא התכוון. זה היה בעיתון.

נהניתי לקרוא את זה, א', מהידיעה שעדיין עובדים עם עבודה זרה גם היום.

בהודו יש הרבה עבודה זרה.

הם, יש להם אמונות של אלים.

יש אלים, אל זה, אל זה, אלה.

יש אלים, זכר ויש נקבה.

יש אלה ויש אל.

אינני יודע.

על כל פנים,

ככה יש.

אז האינדונסיה הם גם כן עובדי עבודה זרה.

ואומר, הפסוק אומר,

מתי הקדוש ברוך הוא כועס?

כשרואה עובדי עבודה זרה.

והם שלווים.

אז הקדוש ברוך הוא כועס,

המביט לארץ לא תרעד.

הבטה של הקדוש ברוך הוא בכעס,

כמו השקיפה, יש השקפה לטובה ויש השקפה לרעה.

השקיפה.

המביט לארץ, התרעד, אז היא רועדת.

זה לא נהיה לבד. אין לבד.

תדעו, כל מה שאמרתי אתמול.

מה הקדוש ברוך הוא רצה לעשות במצרים?

מצרים, עובדי עבודה זרה,

ובורים, ונבערים,

רצה הקדוש ברוך הוא לומר להם, אני הבוס.

העולם הוא לא הפקר, אני בעל הבית.

ושום דבר לא נעשה בלעדיי.

ותראו, הנה,

הנה ערוב ודבר,

לא חיות רעות יכלו להזיק לישראל,

ולא חיידקי הדבר,

ולא גרגירי הפיח של הכבשן, שזה נשק כימי.

שום דבר לא הזיק לבד.

הכל בורא עולמו שעושה.

זהו, עכשיו, ערוב, דבר, שכין.

דיברנו על ערוב, דבר ושכין.

לא בפרטות, אבל בכללות.

צריך ללמוד טוב את הפסוקים.

ועכשיו, אנחנו נדבר פה בסוף פרשת ואירא,

יש מכת הברד.

מכת הברד,

לא למען תדעו, כי אני אשם בקרב הארץ. זה על השלוש האלה, ערוב דבר שאין, על עדף.

אבל פה אין כמוני בכל הארץ.

זאת אומרת,

ככה ראיתי בקיצור של ערוב, ראיתי היום עוד,

מביאים ספרים

להראות

שהוא שולט בכל, גם ברוחות.

ברוחות. הרי איך הביא הקדוש ברד?

ברד הרבה חוסך.

כל זה, השלוש האלה, ברד הרבה חוסך.

הוא הביא על ידי הרוחות.

זאת אומרת שהוא שולט ברוחות,

שולט בגשמים, הוא עושה את הגשם,

עושה את הקור, עושה את הברד,

והביא את ההרבה, גם כן עם הרוח.

והחושך,

מאיפה הוא הביא חוסך? הרי החושך זה לא רק

היה חוסך כמו אצלנו בלילה, אין סמי, יש חוסך.

היה חוסך שהיו ממססים אותו בידיים.

מאיפה הוא מביא כזה חוסך?

זה מן הגיהנום, חז'ל אומרים.

או מהגיהנם, או יש אומר, מהרי חוסך.

אבל יש מאן דאמר מהגיהנום.

בגיהנום, אנחנו יודעים מה הולך בגיהנום.

יש שם עננים שחורים.

אתה,

זה שם, תדליק אור

לא עובר, כי הכול מסך שחור. העננים השחורים האלה

לא נותנים לאור לעבור.

וים יש חוסך.

מאיפה הוא הביא את החוסך הזה?

הביא אותו

מן הגיהנום. זה רואים שהוא שולט על כל מה שיש בבריאה.

ואין כמוני בכל הארץ.

זה המכות האחרונות. אחרי כן, מכת בכורות.

אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש.

אז אני רוצה להסביר.

פה יש באמת, זו דרשה יפה מאוד מרב שלום שבדרון.

אם יש

הספר של רב שלום שבדרון,

אני קראתי את זה על מכת הברת,

ונהניתי מאוד.

כי יש שם מקושי.

גם הכלי יקר אומר כמו שהוא אומר.

ראיתי.

אז כתוב כאן

כי בפעם הזאת

אני שולח את כל מגפותיי אליך.

כן.

עמרם, אני באמצע השיעור.

שלום.

כי בפעם הזאת

אני שולח את כל מגפותיי אל ליבך.

הרי מדובר פה על מכת הברד.

אבל זה כל מגפותיי.

זה לא כל המגפות, זה מכה.

והוא אומר, אני שולח. בפעם הזאת שולח את כל המגפותיי

אל ליבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ.

אומר רבי שולחם

מה היה בברד? המכה של הברד, הוא אומר,

זה לא רק עצם הברד.

הברד

שבר עצים.

והיו כאלה, יש עצים כמו השקמה,

היא בעצמה גזע עבה עם ענפים. הענפים נשברו,

אבל הגזע הוא רחב וקשה,

הוא לא נשבר על ידי הברד.

אפילו שבלי ספק אצלי, הרי

לפני כמה שנים

היה בבאר שבע,

אני חושב בסוכות שהיה, או באר שוכות, או בסוכות, היה ברד.

אמרו, כל כדור היה כמו ביצה.

אתם יודעים מה זה יכול להזיק?

אם נופל על ראש של בן אדם, מי יכול להרוג אותו.

אם נופל על הקודקוד,

כדור של שלק, של קרח,

יורד משש קילומטר למעלה,

וכמה שהוא יותר מתקרב, המהירות יותר חזקה.

לפי המשקל והמהירות,

זה עוצמת המכה.

ככה ידוע.

ולפני כמה שנים, אני ראיתי בעיתון, בעיניי,

היה בבנגלדש,

זה על יד הודו, בנגלדש,

היה ברד במשקל של קילו,

כל כדור ברד,

והרס אלפי בתים.

אתה יודע מה זה קילו?

קילו, קילו של קרח

יורד ער.

עכשיו, לא כתוב

הברד שהיה במצרים,

כמה היה המשקל של כל כדור.

לא כתוב כמה גודל הכדור.

לא כתוב. אבל כתוב

שלא היה כמוהו בכל ארץ מצרים.

ובמדרש הגדול מובא רק בגוג ומגוג, ומלחמת גוג ומגוג.

שם יהיה ברר כמו שהיה.

אבל אז אני מבין שהיה, לא היה כמו ברר שאנחנו,

כדורים קטנים כאלה.

אפילו אם היה רק

כדור של חצי קילו מהגובה הזה,

ולרדת כל כך במהירות,

יכול לשבור.

אז ראיתי באמת,

מובא על הפסוק בטילים

ושכמותם בחנמל.

הוא הרס את העצים,

כל העצים הוא הרס,

אבל השכמות הן גזעים,

אז איך הוא הרס אותם?

בחנמל.

מה פירוש המילה חנמל?

זה שלוש מילים.

חן,

חן,

בחנמל.

נכון, הם לא נהרסו השקמות עם הברד,

אבל הברד הצטבר על השקמה,

והמשקל

הרס את השקמה.

חנה ומל.

בחנה מל.

חנה הברד על

השקמה,

והשקמה נשברה.

זה,

וגם בתים,

אני מבין, הרי במצרים אין גשם.

רש״י מבין

שבמצרים לא יורד גשם,

אז אם לא יורד גשם לא יורד שלג.

שלג, הוא בא מהגשמים,

הטיפות

של הגשם.

יורד גשם ויש קור,

אז הגשם נהפך לשלג.

אבל אם אין גשם, אין שלג.

אז אז אז אז בוודאי הבתים במצרים,

גגים, גגות שטוחות.

לא כמו באירופה,

הגגות כולן

ככה משופחות.

למה? כי שמה יורד שלג.

אם תעשה גג שטוח,

גשם יכול לרדת במזרף.

עושים קצת טיפה בגג עצמו,

בטיח שעושים על התקרה,

קצת משופח,

זה כבר יעשה שכל הגשם ילך למרזמים.

אבל השלג, הוא לא נוזל.

הוא לא נוזל.

אז השלג היה מצטפר על הגג, היה,

היה,

איפה היה? גם כן בעיתון לפני שבוע,

באיזה מדינה,

קרסה התקרה מהשלג.

התקרה קרסה מהשלג.

לא יודע איפה זה היה.

או בצרפת או בגרמניה.

התקרה קרסה מהשלג.

אז במצרים לא היו ככה, אז היה מצטבר השלג והשלג היה מפיל את הבתים.

אה, רגע, זה בברד.

אבל יש פה,

יש לי שאלה למה לא כתוב בפסוק.

כתוב בפסוק,

הנה מה כתוב בפסוק.

אמר לו,

היי, מקודם, בא, אמר משה לפרעה, משה רבנו, הוא אמר לפרעה,

ועתה שלח

העזת מקנך את כל אשר לך בשדה,

כל אדם והבהמה שיימצא בשדה,

ולא ייאסף הביתה, ויהיה ברד עליהם ומתו.

תלך תאסוף. למה? כי באמת

ראיתי

במדרשים. למה הקדוש ברוך הוא הביא עליהם ברד?

ברד.

כי הם היו מעבידים את ישראל לנטוע פרדסים ואילנות.

אז מידה כנגד מידה, לשבור מהם את כל האילנות.

אבל מעניין,

ולכן הוא אמר להם, אני לא,

ברד, לכתחילה, כשבחו לבד, נתן להם עצה.

תכניסו את הכול לבתים, אחרת הם ימותו.

לא אכפת לו, כשבחו, שהמקנה והאדם לא ימותו.

בעיקר זה הצמחים.

רצה להרוס את האילנות.

אבל הם לא שמעו,

ונשארו בחוץ.

הירד דבר השם מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים,

אבל אשר לא שם ליבו אל דבר השם,

ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.

ואז, כמובן, הם מתו.

אבל מלכתחילה הקדוש ברוך הוא לא עשה, אז ככה כתוב,

נטה ידך על השמיים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם

ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים.

וכך היה.

אז אני שואל שאלה, למה לא כתוב שנהרסו בתים?

אז יש בספר חידושי מרן אריזה לוי

על התורה.

הוא אומר דבר מעניין.

הוא אומר,

פלא, מה הפסוק צריך לומר? והיה ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה.

כמובן, אם יש ברד, אז זה נופל על כל מי שנמצא.

מה צריך להדגיש את זה?

אומר הרב מבריסק,

זה למעט הבתים.

הבתים, לא נפל עליהם ברד.

על מה שכתוב נפל ברד,

על מה שלא כתוב.

אז הוא אומר, למה מי שיניס את מקנוב לבתים,

למה הוא יינצל? לא בגלל שהבית מגן עליו, אלא בגלל שעל הבתים לא היה ברד.

לא שעל הבתים

הם מוגנים בבתים. אם היה יורד ברד על הבתים, היו קורסים

מן המשקל,

אלא על הבתים בכלל לא ירד ברד.

זה הרב מבריסק,

על המסור.

חידוש.

הוא מדייק את זה. למה צריך לומר לנו שהברד ירד על האדם ועל הבהמה ועל כל העשב בשדה?

על כל מה שהיה, ירד.

התירוץ הוא למעט

שהברד לא ירד על הבתים.

עכשיו,

אני רציתי להסביר מה זה כל מגפותיי.

מה שאמר רבי שולם,

אומר הרי,

כבר קיבל הרבה מכות.

דם, צפרדע, קינים, ערוב דבר.

עכשיו אנחנו בברד.

שחין, ברד. אנחנו במכה השביעית.

אבל הוא לא שטה ליבו.

וגם הרי התרה בו על מכת בחורות עוד מההתחלה.

הנה אנוכי הורג את מנך באחוריך.

בפרשת שמות זה כתוב.

והוא לא שטה ליבו.

למה הוא לא שטה ליבו?

לב, לב,

לב עקום,

לב קשה.

מה הוא...

הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא ברא רעמים

אומרים חז״ל, למה הקדוש ברוך הוא עושה רעמים?

כדי לפשט עקמומיות שבלב

כאן העקום הזה מקבל מכות ולא שם לב

מה חסר לו?

עקמומיות שבלב הביא הקדוש ברוך הוא קולות

הברד זה לא היה רק הברד, הנזק,

המכה הייתה

והיו קולות.

ואתה רואה מה זה קולות?

הרי כשיש רעמים וברקים,

הברק מתחיל לראשון, אתה,

אם יש ברק מיד אתה מרגיש בו, כי האור, בהירות האור

זה 300,000 קילומטר לשנייה.

מהירות האור.

אבל מהירות הכול

זה 1,200 קילומטר לשעה.

אז עד שמגיע לך הכול,

האור הוא מיד.

אבל אחרי כן אתה ממתין כמה שניות עד שהכול תלוי במרחק.

עם המרחק של ההתפוצצות שגורמת ברק ורעם

בעננים

זה משהו חשמלי.

אם ההתפוצצות, אם היית במקום רחוק,

אז זה מגיע אליך הכול

רק מאוחר הרבה. אבל אם קרוב,

מיד עם הברק,

יש קולות. כמובן,

שאם הרעם הוא רחוק,

הכול נחלש עד שהוא מגיע לאוזניים שלך.

אבל אם הברק הוא על הראש,

אם הרעם הוא על הראש,

אז זה פצצה. אני זוכר.

הייתי בחור בישיבת פוניבש.

היינו שלושה בחדר.

לילה אחת

היה רעם על הראש.

באמצע הלילה היינו ישנים,

אבל היה רעם על הראש,

קפצנו כולנו מן המיטה.

הרי הרגשת, המיטה זזה וגם הקיר.

כל כך זה היה רעש.

עכשיו, במצרים הרי היה ברד בכל ארץ מצרים.

אז הקשבוך עשה רעמים בכל ארץ מצרים.

והרעמים היו

על הראש.

אתה יודע מה זה? שבעה ימים קולות וברקים.

הקולות, הקולות זה בשביל לפשט עקמימויות של פרעה ועבדה.

בשביל לפשט עקמומיות של פרעה ועבדה.

אבל זה היה

נורא ואיום. כל הזמן, שבעה ימים בלי הפסק,

קולות, רעמים, על הראש.

והוא, כשהוא, אתה רואה,

כשהוא ביקש ממשה ואהרון,

הוא ביקש ממשה ואהרון

שתתפללו עליו,

הוא אומר,

ויאמר עליהם חטאתי הפעם.

השם הצדיק אני ועמי הרשעים.

העתירו אל השם ורב מיות קולות אלוקים וברק.

שיפסיק את הקולות.

הקולות היו משגעים, אתה יודע מה זה?

קול על הראש, קול

וברקים.

אני זוכר היינו בפוניביש,

ממש קפצנו מן המיטה באמצע הלילה.

מרוב,

ממש הרגשנו, המיטה זזה וגם הקיר כמעט זז.

מרוב, זה היה על

הראש, היה המקום

של הרעם.

אז זה מה שהיה, זהו,

אז זה הכוונה של הפסוק.

הינני,

מה אמר לו?

הנה אני שולח את כל מגיפותיי אל ליבך.

על ידי הרעמים של הברד, והברד

על ידי זה הוא ישים לליבו

מפסט עקומיות שבלב,

הוא ירגיש את המכות

שכבר עברו.

אז עכשיו עם הברד והקולות

הוא נתן לו להרגיש טוב את המכות

שעברו.

וזה היה על כל פנים, מה ברד אומר,

אין כמוני,

לא, אחרי זה כתוב עוד משהו.

הוא ביקש ממשה שיתפלל, משניהם,

העתירו אל השם ורב מיורקולות,

ויאמר אליו משה,

כצאתי את העיר,

אפרוס את כפיי אל השם,

הקולות יחדלון,

ואף ברט לא יעוד,

למען תדע כי לשם הארץ.

הקור שלו,

הרטוטו סרווילי.

הוא עושה מה שהוא רוצה.

לא יודע, היה פעם,

ירדתי, אמר אשי והרבה,

אדוני השלום,

זכר צדיק וקדוש לברכה, הרבי,

ירדתי איתו, כל שבת הייתי בא לבקר אותו,

ירדתי איתו

מהישיבה לבית.

והיה

כל עוד, היה גשם ורוע סערה,

וכל עוד.

אז הוא אומר לי, גיפרלך, הרבי אומר לי,

צידוך גיפרלך, זה הרי נורא.

גיפרלך?

אמרתי לו,

אני רציתי קצת לבדע אותו.

אמרתי לו,

דרבוס,

מחט וסרוויל.

הבוס עושה מה שהוא רוצה.

הוא לא שואל אף אחד, אפילו את הראשי, והוא לא שואל.

הרי כולם באים לשאול את הרבי.

אמרתי לו, אבל הרי הרבינשלוי לא עושה מה שהוא רוצה, והוא לא שואל אף אחד.

אריז הוא הבוס.

הוא עושה מה שהוא רוצה.

אין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל,

כי הכול מעשי אדם.

אז אין היום קדיש, חבל.

יש קדיש, אפשר לעשות קדיש, אין.

רציתי להגיד דבר עליו על הברז.

על מה?

על הברד, על הברד, על הברד.

כן?

הרב אמנון רביש היה עוד נס בלט בברד.

הוא היה יורד עם אש בברד.

נכון, ואש מתלקעה מתוך האש.

וזה היה... זה אש, זה שתי ניגודים, זה היה צריך להעמיס אותו. אני בספר דעת ואמונה אמרתי כמו

תיקח

בקבוק

מקרח.

הקרח הוא שקוף.

ובתוכו היה אש.

ואתה רואה את זה מבחוץ

כמו שאתה רואה בגרעין הרימון.

אתה רואה את הגלעין הקשה מבחוץ של הגרעין.

אתה יודע,

הרימון, איך שגרעין של רימון,

אבל בפנים יש הקשה.

אבל, אבל הרימון עצמו, הפרי,

הוא שאתה רואה ממיעוץ אתה רואה את הגלעין.

כך היה הברד,

זה היה בקבוק של קרח.

ובתוכו,

כמו בקבוק, לא, אני אומר, נגיד,

ובתוכו היה אש.

ומה שהברד הורץ,

והאש מכלה.

הוא משלים את המלאכה.

כדאי עכשיו לראות ספר דעת ואמונה על הפרשיות,

על כל המעמקה,

מה התוצאות שלה ומה רואים.

וכדאי לראות.

הקבוש בוכר יעזור לנו שנתחזק באמונתו.