"החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

במכילתא א נשאלת שאלה: לא מנה בו אדם הראשון או אינו אלא לכם ולא לגוים. שהוא אומר "ראשון הוא לכם", לכם ולא לגוים כבר אמור הוא, מה תלמוד לומר "לכם"? לא מנה בו אדם הראשון.

יש לנו שני "לכם" בפסקו. "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". אז ה"לכם" בא למעט מי? את אדם הראשון או את הגוים? אז הוא אומר שכבר אמור לנו "ראשון הוא לכם", לכם ולא לגוים, זה כבר אמור. אז מה תלמוד לומר "לכם"? לא מנה בו באדם הראשון.

אדם הראשון לא מנה את חודש ניסן כראש חודשים. תכף נבין מה זה אומר, למה וכו'.

סוד הגלות ניתן דווקא לעם ישראל. כדי שיאכלו לעמוד בכל המצבים והניסיונות. בלי הגלות לא יכולים לעמוד ישראל בכל המצבים, בכל הניסיונות. הסוד של הגלות, הוא מועיל. הוא ניתן דווקא לעם ישראל כדי שיוכל עם ישראל לעמוד בכל המצבים והניסיונות ולעבור את כל הצרות והרדיפות שיהיו להם בכל הדורות בין אומות העולם.

הגלות היא יצירה של אור. בדרך כלל אנחנו קוראים לגלות חשיכה. לילה זה זמן הגלות, אור זה זמן הגאולה.פה אנחנו שומעים שהגלות היא יצירה של אור שהטביע הקב"ה בתכונת עם ישראל. והיא סגולה מיוחדת. הגלות יצירה של אור שיצר והטביע הקב"ה בתכונת עם ישראל והיא סגולה מיוחדת.

כמו שאמרו זכרונם לברכה בביצה כה: "ישראל עזים שבאומות". פירש המהרש"א: כדי שלא ישובו מפני כל. אף אחד לא יוכל לכופף את עם ישראל. הם עזים שבאומות. עז כנמר, לא חטים מאף אחד.

גוי איננו מסוגל להבין את מהות הגלות. הוא אינו מתקיים בגלות והוא מתאבד בה. מתאבד בה זה לאו דווקא מתאבד, יורה בעצמו. מתאבד בה זה גם נאבד במהותו. זאת אומרת אם הוא גלה לאיזה שהוא מקום מתערבב איתם והופך להיות מה שהם. הוא לא ישאר בעצמאותו, מהותו, הויתו וכו'. הוא אינו מתקיים בגלות והוא מתאבד בה.

גוי אינו סובל ייסורים ועבדות. הוא אובד עצות במצב כזה. כי אין באותה הסגולה והיצירה שיצר הקב"ה בעם ישראל. אין לו. אין לו סגולה ויצירה זו שיצר הקב"ה בעם ישראל.

אמרנו בזמנו שבשוויץ מאריכים ימים מכל העולם. יש שמה למעלה ממאה אלף אנשים מתוך 7 מיליארד בערך שהם למעלה מגיל 100. מאריכים ימים. שוויץ האוויר טוב, הכל זה.. אבל מספר המתאבדים הכי גדול גם שם. הם רגילים שהכל מסודר, הכל נקי, אם אתה מוציא אותו מהשגרה, מהזה... מתאבד. לא יכול לעמוד בלחצים. הוא לא יכול לעמוד בייסורים. זה עם מפונק. אם הוא רואה שמישהו השליך סיגריה בטעות, זה בשבילו אוי ואווי! הוא ניגש אומר לו "נפל לך". ברצינות, נפל לך. לא יאומן כי יספור!

גוי מונה לפי החמה. רק כאשר הכל מאיר והוא מושפע בהנאות עולם הזה, אבל בלילה שהוא חושך (במרכאות) היינו, בגלות שנקראת לילה, הוא אובד עצות. אין לו את הכושר והיכולת לעמוד בסבל. הוא חסר את התכונה שטבע הקב"ה בעם ישראל לסבול גלות. כי רק עם שיראל מונה לפי הלבנה. שהיא אור מאיר בין ביום ובין בלילה. בין במצב של שלווה ובין במצב של גלות.

ישראל מונים ללבנה, אומות העולם לחמה. הם רגילים רק לשמש. אור. שהכל יפה מסודר. אם ישר קצת חושך, מאבדים הכל לא יכולים לסבול גלות. אבל עם ישראל מונים ללבנה. אור הלבנה משמש גם ביום גם בלילה. הגלות היא אור לעם ישראל בין ביום בין בלילה, בין במצב שמאירה להם השמש, כמוש אומרים, ובין שלא. בין שיש שלווה ובין שיש גלות.

לכן מסר הקב"ה את סוד הלבנה לישראל שיהיו מונים בה. ואילו הגויים מונים לחמה. לומר: מה חמה אינה אלא ביום, היינו, בעולם הזה שנקרא יום. ומה חמה היא של אש. אור החמה אש לוהטת. כך הם עתידין לדון בה. שנאמר: "כי הנה היום בוער כתנור".

וכשם שהלבנה היא של אור ולא אש, היא השתקפות השמש.ה יא אור ולא אש. כך ישראל נוחלים את האור. שנאמר: "אור זרוע  לצדיק ולישרי לב שמחה". ואומר: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח".

ובספר "שיבולי הלקט": "ראשי חודשים לעמך נתת",  זה נוסח התפילה שאנחנו אומרים בראש חודש. "ראשי חודשים לעמך נתת", על שם החודש הזה לכם ראש חודשים. ראשי חודשים אנחנו מונים לפי הלבנה. קידוש הלבנה. ראשי חודשים למי נתת? לעמך נתת. לא לאומות העולם. על שם החודש הזה "לכם ראש חודשים", כמו שלמדנו. לכם ולא לאומות העולם. שלא נמסר סוד תולדות הלבנה לכ אומה ולשון, כי אם לישראל. רק אנחנו קיבלנו את הסוד של הלבנה. ובלבנה רואים שהיא חשוכה שבועיים ועיתים שהיא מאירה שבועיים.

אמר רבי שמעון בן אליעזר: "מה הם שבע מצוות לא יכלו אומות העולם לעמוד, האך יעמדו על כל התורה כולה?!". אומות העולם לא מסוגלים לשמור אפילו שבע מצוות שנצטוו בני נוח, אז הם יכלו לשמור את כל התרי"ג מצוות? לא יכולים.

משל למי שמינה לו שתי אופות רופסים. אחד: על אוצרות תבן ואחד על אוצרות כסף  וזהב. אותו שנתנה על התבן נכשל. והיו מתכעס למה לא מינו אותו על כסף וזהב. אמרו לו: "ריקא! על התבן לא היה לך אמנה, על כסף וזהב יהיה לך אמנה?".

איך אתה יכול להיות שר הפנים אם אתה שהיית בשר הפנים, אתה רוקנת את הקופה ועשית דברים...". ריקא! אבל זה מדינה של ריקא שהם שמים אותו. זה לא חשוד, זה עבריין מורשע. זה לא חשוד, חשוד אומרים לו ריקא. אבל אם הוא נתפס, ישב ועוד מחזירים אותו לאותו תפקיד.

והלא דברים קל וחומר: אומה אם בשבע מצוות לא יוכלו לעמוד, בתרי"ג מצוות על אחת כמה וכמה שלא יוכלו לעמוד. אין בתכונתם של הגוים לשאת ולסבול עול מצוות. אין סגולתם למסור נפשם עבור האמת והאמונה. אין!

ולמה לא גילה סוד זה אפילו לאדם הראשון? הרי אמרנו לא מנה בו אדם הראשון בחודש ניסן. למה? יש לומר כפי דברי המכילתא שהבאנו לעיל: כי אף אדם הראשון לא ידע את טעם הגלות. כי הגלות היא תחילה במצרים. ורק אז מתחילים למנות מחודש ניסן מזמן החרות. כדי שיזכרו את הטובה שעשה לנו הקב"ה.

חודש ניסן, חודש החירות. אז יצאנו. זה יום העצמאות. אז יצאנו לחירות. מהגלות לחרות. אז כדי לזכור את החודש הזה אז "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". לכן מונים ישראל את החודשים מניסן. עיין בחזקוני. כי סוד העלייה הוא מגלות. וסוד זה לא נתגלה אפילו לאדם הראשון. שאפשר לעלות מהצב של גלות. מגלות יוצאים לחרות. ככה העולם הזה. מהמצב הזה נגיע לגאולה. ממצב של דגלות לגאולה. מי מכיר את הסוד הזה? רק עם ישראל. מי יביא לגאולה? רק עם ישראל. מי מוכשר לזה? מי מוכן לזה? רק ישראל. מפני מה ניתנה התורה לישראל? מפני שהם עזים. שנאמר: "מימנו אש דת למו".

תנא דרבי ישמעאל: ראויים הללו ליתן להם דת של אש. איכא דאמרי דתיהם של אלו אש שאלמלא ניתנה להם תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בפניה. הדבר היחידי שמרגיע את ישראל זה התורה. אם לא היה להם תורה היו מחרבים את כל העולם. הם עזים שבאומות.

מפני מה ניתנה תורה לישראל? מפני שהם עזים. להרגיע אותם.  שנאמר: "מימינו אש דת למו", תנה דבי רבי ישמעאל. תלמידיו של רבי ישמעאל בבית מדרשו היו כך שונים: ראויים הללו, הכוונה לעם ישראל, ליתן להם דת של אש. הם ראויים שיתנו להם דת של אש. תכך נבין למה נקראת דת של אש. "הלא כה דברי כאש". תקא דאמרי, יש אומרים: דתיהן של אלו אש. החוקים, דת זה חוק, דתיהן של אלו אש. שאלמלא ניתנה להם תורה ישראל אין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בפניה. גמרא ביצה כה.

וכותב ב"עץ יוסף": ישראל באומות קשים לנצח. אין, אין, אין על ישראל! לא יכולים לנצח אותם. ומה לא? קשים לנצח. מה הם גם קשים לנצח, חזקים מאוד לנצח, קשה לנצח אותם והם הקשים לנצח את האחרים. היינו, ניצוח ויכוחי. לנצח אותם בלוגיקה, בוויכוחים, בזה, קשים מאוד!

כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "בהא נצחהו רבנן". בזה ניצחו חכמים. כמו שמופיע כמה פעמים בחכמים, בזה נצחו חכמים. וזה יראה מהנך מעשיות שבמדרש איכה על הפסוק "רבתי עם". תקראו שמה דוגמאות מה זה "רבתי עם". שהילדים שהיו בירושלים היו מנצחים את אומות העולם, את החכמים שבהם בקשויות, בתירוצים, בדברים.

והיינו שכח ההתווכחות, ויכוח זה לשון הוכחה, מה זה מתווכחים? לשון הוכחה. זה מוכיח.. לא ויכול סתם זה צועק וזה צועק, זה עונה לו בצעקות יותר. זה לא ויכוח. זה שגעון. ויכוח זה הוכחות. כל אחד נותן הוכחו עד שמוכרעת ההוכחה המנצחת. אז אומר כאן והיינו שכוח ההתווכחות נמצא בישראל גדול מאוד, גם בהיותם בארץ לא להם. הנה אנחנו בגלות, זה לא הדוגמה הכי, אבל דוגמה בשביל החילונים, מספר פרסי נובל שהיהודים מקבלים בעולם, היום מדעית, כבר התפרסם לפני כמה ימים שהיום מדעית באמת השכל של היהודים הוא הרבה יותר משל אחרים. יש מאומות העולם שאומרים את זה במפורש.

אפילו טראמפ אמר את זה: "תשמע, היהודים יודעים בדיוק מה צריך לעושת. אם הם בנו חומה הם יודעים מה לעשות. הם יודעים מי זה אירן והם יודעים בדיוק מה יש להם והם יודעים איך לטפל בהם ובהכל. שתי יציאות של טראמפ בזמן האחרון שהיהודים יודעים זה, לכן הוא מוקף גם בהרבה יהודים. לא רק חתנו וכו'. יש לו הרבה הרבה. גם שגריר ארה"ב ישראל הוא יהודי. מיסטר פרידמן.

דהיינו, שהכל של ההתווכחות נמצא בישראל גדול מאוד גם בהיותם בארץ לא להם. ואין מי שינצח את דעתם. רק התורה הזאת. מה פירוש? אדם יהודי יכול להיות חכם גדול, איינשטיין הוא יכול להיות, אדם גדול, חכם גדול, בעל שכל, יש רק דבר אחד שיכול לנצח אותו?: זה התורה. כלומר, בעת אשר השכל האנושי מראה לישראל איזה אופן בעניין ידוע והתורה אומרת הפוך מזה, ינוצח שכלם והתורה שהיא מתוארת כדת של אש. למה אמרנו היא נקראת אש? דת. למה הדת הזאת החוקים האלה הם של אש? כמו שהאש מנצח את כל הבא בגבולו הוא  משנה אותו אל תמונה אחרת. תביא ברזל חזק, תביא אותו מול האש והאש תמיס אותו ותהפוך אותו לצורה אחרת, הוא יהיה נוזלי. ככה התורה. תבוא עם השכל הכי גדול, יהודי הכי, הכי הכי פיקח, הכי, אבל אם התורה תבוא ותאמר ההפך ממה שאתה השגת בשכלך, היא תמיס לך את כל הבנה שלך והכל. לגמרי! כי מול שכל אלוקי מה זה שכל אנושי? נכון שיש לכם שכל, אבל יש גבול. כן.

אז התורה נקראת "אש דת", היא נתינה דווקא לעם ישראל. והכל מכוון מאת האל היודע תעלומות ועתידות, שניתן להם הכח החזק של גבורה עזות, ועקשנות גם. חומר כזה שמבטיח אותם לעמוד בעומס הגלויות צריך הרבה גבורה, הרבה עזות והרבה עקשנות. זה חומר שמבטחי אותם לעמוד בעומס הגלויות ובכל ניסיונות שהתרחשו עליהם כל אלפי השנים. כפי שנגזר עליהם להיות בגלות. והאומות בינתיים כלות. כלות! אין מהאומות ההם ששעבדו את ישראל. ועם ישראל נשאר עומד באמונתו. בכח העקשנות הטבוע בתוך עומד נפשם.

עקשנות אם ככה זה טוב או לא טובה? עכשיו אנחנו נלמד שעקשנות זה טוב ובלילה באילת נלמד שזה לא טוב. כי יש שני צדדים לעקשנות.

זהו שהתפלל שמה רבנו עליו השלום אחר מעשה העגל: "ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא ושסלחת לעווננו ולחטאתנו והנחלתנו". וכי מפני שעם ישראל הם קשי עורף אז יסלח להם ה'? מה אומר משה? משה מתפלל אחרי מעשה העגל ואומר "ילך נא ה' בקרבנו". פרס על מה? כי עם קשה עורף הוא". שמענו שהקב"ה רצה לחסל את עם ישראל בגלל שהוא עם קשה עורף, אז הוא בא עם זה ואומר "וסלחת", איך אומר "וסלחת"? מבקש שיסלח. וכי מפני שהם קשי עורף יסלח להם ה'? משמע מזה כי עקשנות היא מעלה! שבעבורה יש לסלוח. שהרי כח העקשנות והעזות ניתן מאת ה' יתברך כדי שיגן עליהם, על כל צרה שתבוא בזמן הגלות.ז ה חסד מאיתו יתברך. אתה הטבעת בהם שיהיו עזים, שיהיו עקשנים, שיהיו גיבורים. אז בגלל זה "וסלחת"? בגלל זה "וסלחת".

כל מידה יש לה שתי פנים. לכאן ולכאן. אפיקורוס זה טוב? ה' ירחם ! אפיקורס. אז כל מידה זה גם טוב. מה טוב באפיקורס? שבאים להמיר את דתך אתה אפיקורס. לא מקבל. תשמע עכשיו יצא משהו חדש, יש איזה עגל חדש, יש איזה עבודה זרה, יש איזה.. נוסעים למזרח הרחוק, אתה רוצה לבוא לשם. יש שמה כל מני, אתה יודע דברים יפים וזה וזה... בשום אופן לא! קשה עורף, לא זז. לא תזיז אותי. בוא תטעם, תנסה, או זה.. שום דבר לא זז. קשה עורף. זה טוב. לא זז, אי אפשר. יהודי צלוב.

למה אתה יוצא להריגה כי מלתי את בני. למה אתה יוצא להריגה? שמרתי שבת? למה אתה יוצא להריגה? שמרתי פסח. לא משתנה. לא תכופף אותי. עזוב את זה, תעשה ככה, תעשה כאילו שאתה מתכופף לפסל, קצת, כאילו. שום דבר! מוכן למות. או יהודי או צלוב. אין דבר כזה! לא יהודי ייאלה למיתה. אין בעיה. זה עם קשה עורף. אז זה המלצה טובה מה שמשה רבנו אומר להקב"ה . אתה עשית אותם כאלה.

אמר רבי יוחנן: מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה, עד שבא אצל ישראל וקיבלוה. הקב"ה חיזר על כל אומות העולם ואמר להם קבלו את התורה ולא קיבלו. כל אחד מסיבותיו. ועם ישראל קיבלו אותה.

שואל המהר"ל: לא מצאנו ששלח ה' אליהם נביאים, אלא שראה בהכנתם. אם יש להם הכנה לתורה ולא מצא בהם הכנה לתורה. וזהו המיאון שלהם. שאומר שהחזיר הקב"ה, החזיר הכוונה שהקב"ה הסתובב בכל המקומות, בכל האומות ולא רצו לקבל, לפי מה שאומר המהר"ל לא ראינו ולא שמענו וכתוב שהוא שלח את הנביאים להגיד, אז מה כוונה שכתוב כאן שכך עשה ה' בעבודה זרה ב'? מה כתוב? אז הוא אומר שהקב"ה לא צריך ללכת ולשלוח, הוא יודע, הוא בדק ובחן והם באומות האלה הכנה לתורה וממלא זה המיאון שלהם.

תקשיבו איזה דוגמה הוא נותן: מבהיל! מבהיל! כי בודאי הבעל חי ממאן לקבל השכל. מצד שאין לו הכנה לזה. ולא נמצאה הכנה באומות לתורה, כי אם בישראל שיש להם הכנה.

לך לבעל חי תנסה לדבר איתו עם שכל, תנסה להשתיל לו שכל, זה לעושת משהו עם שכל. אין לו הכנה לזה, הוא לא יכול להיות. מקסימום אילוף. אתה יכול לאלף אותו. שהוא יעשה דברים, שפיל  יעשה מה שאתה רוצה. שיעמוד על כדור, שירים רגל. נו, בסדר. יש לו הכנה לשכל? אתה לא יכול! אין לו הכנה!אומות העולם אין להם הכנה לקבלת התורה. אתם מבינים?

אז איך זה יש גרים שמתגיירים? אז כתוב שבזמן מתן תורה, שחיזר הקב"ה היו כאלה שרצו לקבל את התורה, אבל בגלל שרוב העם לא קיבלו, אז גם הם לא קיבלו. כי יחידים הם לא באו כי הם חלק מעם מסוים. והיה הצבעה שמה , החליטו מה החליטו, כמו שאומרים. פרשו מאיחוד אירופאי, לא פרשו מאיחוד האירופי. תלוי. מכל מקום היו חלק בעד, חלק נגד, אבל הרוב הכריע וזהו.

ואותם אלה שרצו אבל לא יכלו בגלל שהם היו שייכים לעם ההוא באותו הזמן, נשמותיהם חזרו בגלגול עוד פעם והם גרי הצדק שעכשיו מתגיירים במשך כל התקופות מאז ועד היום. לכן כתוב: "את אשר ישנו פה עמנו עומד היום... ואת אשר איננו פה עמנו היום".

משה רבנו אומר שכל מי שנמצא פה עומד איתנו היום וגם אלה שלא פה הם עמנו היום. מי אלה? אומר רש"י: דורות הבאים. אני ואתה ונכדנו ונינו עמדו במעמד הר סיני וקיבלנו את התורה. גם דורות הבאים הנשמות עמדו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה.

אומר השפתי חכמים שגם גרים שעתידם להתגייר. הנשמות שלהם היו כבר שמה. אחרת אתה תגיד סבא של סבא שלי קיבל תורה, מה זה מחייב אותי?. אתה בעצמך קיבלת עלייך את התורה. "מעת היותה שם אני", אומר הנביא. "מעת היותה שם אני". זאת אומרת, לגוים לא הייתה הכנה. לא הייתה הכנה.

ובספר "תפארת יונתן" מרבי יונתן אייבשיץ, זכרונו לחיי עולם הבא, כתוב: נראה טעם שלא שיעבדו מצרים בשבט לוי. למה? אז יש הסברים כאלה ואחרים, אבל למה? כי פרעה ראה בקסם כי משבט לוי יקום המושיע. ופרעה חשב, תקשיבו איזה חכם היה פרעה! פרעה חשב מי שאינו בצרה אינו יכול להושיע. אתה לא יכול להיות לותר קינג אם לא היית כושי משועבד ועבד מולקה. כי פרעה ראה בקסם כי משבט לוי יקום המושיע. זה הוא ראה בקסם. אז הוא לא שיעבד אותם. למה? כי מי שאינו בצרה אינו יכול להושיע. כי אין מה שדוחק אותו לצאת ממצבו. להשתחרר. כי "נוצר תאנה יאכל פריה". מי שסובל גלות הוא יהיה אח"כ לראש.

תראו בהיסטוריה כל אלה שעלו והפכו להיות, זה הרבה שנים שיצאו מהכלא, אנשים זה.. והיעמדו אותם, מהפכנים מה שנקרא. 

ולכך פרעה לא שיעבד משבט לוי כלל. כי הקסם אמר לו שיצא מושיע מהשבט הזה. אז אם ישעבד, אדרבא, זה סיבה למסיבה, כמו שאומרים. אז מה הוא עשה? לא שיעבד. אז ממלא לא יקום מזה המושיע. ולא יוצדק עם כן להקים משבט לוי מושיע.

עכשיו תשמעו עוד טענה, אומר רבי יונתן אייבשיץ, משהו מדהים! לא כמוש אנחנו רגילים לפרש בכל מיני פירושים. הוא אומר: עכשיו יובן טענת ישראל "ולא שמעו אל שמה מקוצר רוח ומעבודה קשה". מה הכוונה? הם היו בעבודה קשה ורבה ושבט לוי חופשיים מכל. אז איך ייתכן שהוא משה משבט לוי יתנשא ויבחר בו ה' למושיע? הרי הוא לא שועבד. השבט שלו לא שועבד. ולפי מה שלמדנו עכשיו שמי שנמצא בו הרווחה הוא לא יכול להיות מושיע, רק הדוחק, הרדיפות, הסבל, זה יכול. אז כתוב "לא שמעו אל משה", למה? מקוצר רוח ומעבודה קשה.

איפה לך היה קוצר רוח? איפה אתה היית בעבודה קשה? היה לך עבודה קשה? לא. אז לא שמעו לו. אתה לא יכול להיות מושיע. מושיע יכול להיות רק אחד שהוא בא מצד הגלות. לכן עם ישראל שעברו את כל הגלויות, מהם תצא הגאולה השלמה לעולם כולו. רק מעם ישראל. לכן סוד הגלות ניתן לעם ישראל ולא לאומות העולם ואפילו לא לאדם הראשון. אפילו אדם הראשון לא כמו שפתחנו במכילתא.

דברים גדולים למדנו פה. אז תדעו לכם: זה שיש לנו דוחק וסבל וכל מיני בעיות וכל מיני מלחמות יומיומיות ותדירות, אדרבא, זה אור גדול שמתוכו אנחנו נצא לגאולה שלמה, במהרה בימנו אמן ואמן!