פרשת בשלח | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 11.02.2017, שעה: 22:34
- - - לא מוגה! - - -
הלו?
כבר טוב. אפשר להתחיל. ממש אפשר להתחיל.
אני הולך לדבר היום
פשט בקריעת ים סוף.
מה היה? איך היה קריעת ים סוף?
מה היה ואיך היה?
נתחיל.
ידוע שיש בהגדה של פסח
הגרסאי
אילו קרע לנו את הים
ולא העבירנו בתוכו ביבשה דיינו.
פלא, מה זאת אומרת
אילו קרע לנו את הים ולא העביר לנו בתוכו ביבשה?
אז מה היה לנו כל התועלת של ה...
מה הייתה התועלת? התועלת היא שיברחו,
המצרים רדפו אחריהם
והם היו צריכים להימלט דרך הים.
אם הם לא היו עוברים בים אז
מה זה אילו קרע לנו את הים
ולא העבירנו בתוכו
בערבה, ביבשה ובערבה. בדקתי.
כל הגרסאות מצאתי,
בכל הסוגים של האגדות יש הגרסה הזאת.
שואל הגררא, מה הפשט בזה?
אומר הגאון,
זה נמצא, גאון ביאורו של הגרוה נמצא בישעיה,
פרק ח'.
אם יש ביאור הגרוה, שם זה כתוב.
אומר הגאון,
שהים לא נקרע,
איך אנחנו מבינים בפשטות?
נקרע הים.
חלק מהמים זזו לכאן,
חלק זזו לכאן, והם עברו בתוך.
איך הם עברו? ירדו לתוך הים, ירדו.
לפעמים זה עמוק.
אמרו לי,
יש לי תלמיד שיש לו אבנקל משהו כאן,
אמר לי, המקום הכי נמוך בים
זה 11 קילומטר.
ולא כל הימים הם נמוכים מאוד, לא?
יכול להיות 200 מטר, נגיד.
אבל גם זו הייתה טרחה גדולה לרדת ולעלות.
וגם איך לעלות, השאלה אם יש,
לעבור את כל הים ולעלות.
הקדוש ברוך הוא לא רצה להטריח אותם.
אז אומר הגאון, מה עשה הקדוש ברוך הוא?
הם לא בכלל לא ירדו על הקרקע,
אלא הקפיא את המים ונהיה קרח.
ועברו על הקרח, כמו
בקוטב הצפוני, יש ים של קרח.
איך קוראים לו? ארכתי, אני יודע, איך קוראים לו?
יש ים של קרח.
והם עברו
על הקרח.
ועוד אומר הגאון,
כידוע הוא אומר,
שהים מלא מים יותר ממה שהוא יכול להכיל.
הנה כוס.
יש לי פה כוס מים.
אם אני אמלא אותו עד למעלה,
המים יתפרצו החוצה.
הוא לא יכול להתמלות
או להיות כיפה, ליצור כיפה.
לא,
רק ככה, כי המים מפעילים לחץ.
אם תהיה כיפה הם ילכו לצד ואין מה שיעצור אותם.
המים, כוס מלא, רק
עד ראשו.
קח את המכתש של הים,
החפירה של הים,
קוראים לזה מכתש,
כמו מכתש רימון.
זה הר הפוך.
ההר
הוא אדמה למעלה.
תיקח אותו הפוך, חלל.
מכתש,
כמו מכתש רימון.
אז הים הוא מכתש ומלא מים.
הוא אומר, הגאון שם, המכתש
של הים מחזיק יותר מים מאשר
מלמעלה מן
הגדות.
הוא בפנים, לכן הים,
הים הוא ככה.
הים הוא לא ישר.
הים,
יש לו פסגה, הוא גבוה. רואים את זה מן החוף
שהים יותר גבוה.
יש כאן, אני זוכר, בבית ספר היו אומרים
שזו טעות אופטית,
טעות בראייה.
האמת, הים הוא שטוח.
רק הנדמה לך שהוא עולה.
אז זה לא נכון.
זה לא נכון. לדעתי זה לא נכון. למה?
אם היה כדבריהם, אז לא רק
כשאני מסתכל על הים לצד מערב, פה אצלנו מערב,
גם אם אני אסתכל לצפון או לדרום,
למה לא אראה כיפה?
למה רק?
ואני, עוד ראייה.
אני הייתי בנתניה וטיילתי שם בכביש
מעל גבעה.
היה שם גבעה.
בתחתית הגבעה היה חוף הים.
רק בשביל לרדת לחוף הים צריך 50 מטר לרדת.
גבעה.
ומעל הגבעה היה כביש ושני שורות של בתים,
הבתים המערביים על יד הצד מערב, על יד הים,
והם הבתים ששם.
אני טיילתי במדרכה שעל יד הבתים של המערב.
ומאחורי הבתים, לא יודע למה הם שמו שם קיר
של שני מטר גבוה.
חוסם את הראייה.
אבל טוב, אני מטייל ומסתכל ככה מלמעלה.
אני לא יודע למה עשו את הקיר הזה.
עכשיו נמצא, אני מסתכל למעלה, והקיר נוסף
לגובה של הגבעה,
יש עוד קיר שני מטר.
ואני מטייל מרחוק במדרכה,
ומסתכל מעל הגבעה, מעל הקיר.
מרחוק.
ואני רואה את פסגת הים.
אתם יכולים לבד לבדוק את זה.
אני תלמיד שהוא אמר לי שהוא בדק את זה.
ורואים את פסגת הים. איך יכול להיות?
אני נמצא בגבעה יותר מגובה הים של החוף.
אני נמצא 50-60 מטר למעלה.
ואני רואה את הפסגה, הפסגה בולטת ככה מעל.
רואים שהים
מלא יותר קרע.
אם אתה
תדמה את הים לכוס,
אז יש שם מכתש לים. בהתחלה
הוא לא עמוק,
אבל לאט לאט
הוא מעמיק.
הים, תיכנס לים.
בהתחלה זה גובה של הדם.
אחרי זה תמשיך
יותר נמוך.
אז המכתש הוא,
השפתיים של המכתש זה החוף הים.
אז לא יכול להיות שיהיו מים מעל חוף הים.
כי המים הרי מתפרצים ואין מי שיעצור אותם.
יש דיבה, נדמה לי שבבית ספר היו אומרים
שהמים יש בהם לחץ
והם לוחצים בין לעומק, בין למעלה וגם מתפשטים.
המים פועלים לחץ.
שמעתי, שמעתי פעם איזה יהודי
קרוב שלי אומר לאשתו
אל תפעילי לחצים עליי,
אומר לה בספר שוותית
כמו שאומר לה
de fonction fa de pration,
מה זה pration? לחצים,
אל תפעילי לחצים עליי.
כך היה פה בקוממיות
הרב בניומין זכרונו לברכה,
הוא רצה לבנות
שיהיה תמיד מי גשמים,
שלא יצטרכו השקה,
שלא יצטרכו השקה.
אז הוא בנה בריכה מבית הון,
עמוקה, אולי של מטר, מטר וחצי,
מלא מים,
ומילא את זה מהגשמים.
מילאו את זה מהגשמים.
הגשמים שנפלו וגם עושים מרזבים,
שכל הגשמים של השטח יעברו לכאן, זהו כך.
אחרי כן הבטון נשבח.
הלחץ למים,
המים מפעינים לחץ, הם לא יושבים כמו אדם יושב על הרגליים שלו, על מקום הרגליים שלו.
לא.
המים לא יושבים ככה, הם
כל הזמן עושים מפעינים לחצים.
ולכן לא היה כוח לבטון
להחזיק את הלחץ של המים.
אז הבטון נשבר והכול הלך לאיבוד,
הכול הלך לטמיון. אבל זה ידוע שהמים מפעילים לחצים.
עכשיו, אם יש פסגה,
הפסגה של המים
מפעילה לחץ ואין מי שיעצור אותה.
מה היה צריך להיות?
שיש שיטפון ביבשה.
המים היו צריכים לעלות
על היבשה ולשטוף
את היבשה.
לפי שאין מי שיעצור אותם והם יותר גבוהים מהמכתש.
המכתש,
החוב של המכתש זה בשפת הים
והוא נמוך יותר מן המים, אז המים צריכים לשטוף.
אלא למה באמת המים לא שוטפים?
אז יש על זה גבול סמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ.
יש בספר ירמיה נפלא מאוד, בספר ירמיה פרק ה'.
שימעונה זאת.
שימעונה זאת.
עם שחל ואין לב.
מדבר ירמיה צועק על העם.
עם שחל ואין לו לב להבין.
עיניים להם ולא יראו. אוזניים להם ולא ישמעו.
האותי לא תיראו נאום ה'.
אם מפני לא תכילו אז אתם לא מפחדים ממני.
לא תרעדו ממני.
אשר שמתי חול גבול לים.
חוק עולם ולא יעברנו.
אני שמתי את החול
גול הים.
לא תבוא, לא יותר.
ואתה רואה בים, אתה רואה לפעמים באים איזה גלים ככה, הולכים לשטוף את העולם,
מגיעים לחול,
הם נופלים.
זה בגלל שיש חוק, אומר הקדוש ברוך הוא.
שמתי גבול חול לים,
חול גבול לים,
חוק עולם לא יעברונו, ויתגעשו ולא יוכלו, ואמרו גלב,
ולא יעברונו.
ואתם,
שיש לכם שכר ועונש,
ולעם הזה היה לב שורר,
ומוריהם מפחדים, הים מקיים את החוק שלי.
אפילו זה נגד הטבע.
הטבע של הים היה צריך להתפשט על היבשה,
לעלות על היבשה.
אבל הים נכנע לפקודה של הקדוש ברוך הוא.
חוק בטבע,
שהמים לא יעברו את החול.
יש מקומות כמו מה שקוראים,
המדינות הנמוכות,
זה הולנד,
ועוד כמה, אולי גם קצת בילגיה,
ששם יש באמת תמיד שיטפונות הים יותר גבוה מן האדמה.
אז הם בנו שם חומה גדולה
לעצור את המים.
אבל בכל העולם, אצלנו,
לא, לא, הים לא שוטף.
אפילו שהמים יותר, יש יותר מים בים מאשר המכתה שיכול להכיל. אז אין מה שיחזיק
את הים מלהתפרץ.
אבל גבול סמטה בל יעברו.
אז כאן רואים, אני כבר אמרתי את החידוש הזה על הפסוק,
ייקבעו המים אל מקום אחד.
ותראה היבשה.
שאלתי קושייה,
מצאתי אחר כך, אחרי שהתפרצתי,
בספר בית הלוי גם מקשה את אותה קושייה.
הרי העולם, כדור הארץ היה כולו מים בהתחלה.
ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. וכך ראיתי במדרש הגדול,
שמשה רבנו טען
לקדוש ברוך הוא, מה אתה אומר? שהעפר יהפך לקינים.
איך עפר יכולה להפוך לקינה?
עפר יהיה בעל חיים?
איך יכול להיות?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, ומאיפה העפר הזה?
מהו היה המקור שלו? מים.
ואני אמרתי שהמים יהפכו
לקינים ונהיו קינים.
אז אמרתי שהמים יהפכו לעפר ונהיה עפר. עכשיו אני אומר שיהיו קינים.
אז זה כתוב במדרש האחדון שהכל היה מלא מים.
התשובה של הקדוש ברוך הוא הייתה, הכל ממים.
אז אם הכל היה מלא מים,
כל הכדור היה מלא מים,
סביב הכדור,
אז כל החפירות
היו מלאים.
כל המכתשים של הימים היו מלאים,
כי הרי המים הולכים למקום נמוך.
אז הרי בים זה מקום נמוך.
אז מה זה ייקבע המים למקום אחד? איך יתווספו המים?
זו רק היחסה שלי, ואמרתי, תירוץ, נדמה לי,
אני צריך עוד לבדוק שגם הבית הלוי אומר אותו, תירוץ.
שיקבעו המים זה שיתווספו מים על הים.
נכון, הים כבר מלא,
אבל הקדוש ברוך הוא דחס מים בים.
ואז נהיה שיש יותר מים בים
מאשר
המכתש שיכול להכיל.
מה זה ייקבעו המים? זה כבר מלא. לאיפה יתעשו? איפה ילכו?
התשובה היא שיתווספו
במכתשים
יתווספו מים על הים.
עכשיו נראה
מה אומר הגאון? אומר הגאון
שקריעת ים סוף הייתה
לא בעומק,
לא בעומק עד הקרקע, רק המים האלה שהם
מעל הדפנות של המכתש,
המים האלה נקרעו לשנים עשר גזרים, כמו שאומרים, לגוזר ים סוף לגזרים,
וכתוב באבות דרבי נתן
שנים עשר,
שלושה עשר חומות
של קרח
נהיו והם יצרו
שנים עשר שבילים,
שביל לכל שבט,
והמים להם חומה ממינם ומצלם עולם.
המים היו חומה של קרח.
זה קרח, נעמדו.
כתוב בפסוק, וברוח הפכה נערמו מים,
ניצבו חמוני דנוזלים,
קפאו תהומות בלב ים.
מה זה המילה נערמו מקודם?
נערמו, יש
אולי מלשון ערימה,
אבל רשי אומר בשם התרגום,
נערמו מלשון עורמה,
ערמימות.
התרגום מתרגם
חכימון מיה,
המים התחכמו.
איך היה להם שכל לעמוד,
לעמוד שנים עשר, לעמוד שלושה עשר חומות
ולעשות שבילים לשנים עשר שבטים?
זה חכימון מיה, זה השירה.
השירה בלשון מליצית,
כאילו המים קיבלו שכל ונעמדו, אנחנו יודעים, זה דבר השם.
הקב' ברוך הוא רצה,
והם עברו, אומר הגאון
שרק המים שמעל המכתש,
מעל גובה הדפנות של הים,
שזה בדיוק
שווה ליבשה.
הרי אמרנו, חוף הים הוא הדפנות של המכתש לים.
אם לא היה מים מעל המכתש,
אז היה חוף הים
והמים היו באותו גובה.
אבל היות והיו יותר מים, אז זה לא אותו גובה.
אז הקב' ברוך הוא עשה,
החלק העליון קרע אותו,
לגזרים.
אבל בגובה הים, דהיינו בגובה דפנות המכתש,
קפאו, קפאו תאומות בלב ים, עשה קיפאון.
הם נהיו קרח
ועם ישראל עברו על הקרח.
נכון, למעלה גם היו מים, אז זה נעשה דרכים, נעשו שבילים.
עברו בתוך השביל, אבל על מה הם זרחו?
על הקרח.
הים נהיה קרח.
קפאו תאומות בלב יום.
וראיתי בתוספות שאנס,
סוטה דף י״ז,
שגם כן אומר, כמו הגאון, מה זה בלב יום, אומר כמו שהלב
הוא בתחתית השלישה העליון של האדם,
בתחילת השלישה האמצעי.
אלה קפאו ועשו חומות,
ונקרעו גם,
שאפשר לעבור ביניהם.
אבל המים,
המים של הים עצמו,
בתחתית השלישה העליון של הים,
אומר שזה כל כך הרבה מים, יש מעל זה.
הם קפאו.
ולכן,
מה עשה קרח חוץ? שילכו יסר במישור.
לא כתוב וירדו בני ישראל אל הים,
ויבואו,
לא ירדו,
ויבואו אל הים.
זה היה במישור אותו גובה של הים.
כי באמת אם לא היה
ואז כשזה קפא
יכלו לעבור
כמו בקוטב הצפוני
יש ים כולו קרח
קוראים לו הים ארכתי
ים קפוא
עוב ישראל בים
לא ירדו למטה לא עלו למעלה זה הכוונה
אילו קרע לנו הקדוש ברוך הוא את הים אפילו
עד עקם מצרים
אבל הקדוש ברוך הוא לא רצה להטריח אותנו
הוא
הקפיא אותנו
עכשיו נראה איך הקדוש ברוך הוא עשה קריחת ים סוף
אני בילדותי, כל אחד בילדותו חושב
ומלמד אותנו איך הקדוש ברוך הוא
הטבע ביד שלו
כל הטבע, כל הבריאה הוא משתמש בטבע
הרי
אני אקרא את הפריטוק ככה
שמצרים כיוון שעם ישראל אחרי שלושה ימים
ביום השישי
הוא רדף ביום אחד מה שהם עשו בשישה ימים
כל סוס פרעה רכב פרעה פרשיו
וחליו על פי החירות לפני בעל צפון
בעל צפון זה היה עבודה זרה
איך נשאר בעל צפון
הרי כתוב ובכל אלוהי מצרים מעשה שפטים
היה נרקב
אם זה היה של מתכת היה ניתח
ושל אבן כתוב גם כן היה
נמס כך כתוב במסדרש הגדול על כל פנים ונשאר בעל צפון נשאר חי עליהם ללכת
ותראו שהוא עוד קיים נכון הוא הרג את כל העבודה הזרה שלנו אבל בעל צפון זה
אלוהו החזק
וככה הוא הסית את עמו להמשיך לבדוף את ישראל
וכשהגיעו ליד ישראל פחדו
ופרעה הקריא ויסעו בני ישראל את עיניהם ועיני מצרים נוסע אחריהם
ויראו מאוד ויצעקו יש כאן קושי אשלה לבן עזרא
למה פחדו יכלו להילחם
הם היו 600 אלף
מבוגרים בני עשרים ומעלה נגד אדוני
העבד לא יכול
אין לו את האומץ כל הזמן הרגילו אותו להכנעה
עד שהוא מאבד
את האישיות שלו העצמאות שלו הוא לא יכול להילחם עם האדון
אז
ויסעו בני ישראל את עיניהם ואז הם ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל להשם
וכו׳ ויאמרו המבלי אין קברים במצרים וכו׳ וכו׳
כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם
עכשיו אומר הקדוש ברוך הוא למשה מה תצעק אליי
דבר אל בני ישראל ויסעו והוא היה מתפלל אמר לו זה לא זמן לעמוד בתפילה
בזמן שבניי נטועים בצרה
לא צריך להאריך בתפילה אנחנו רואים
שלפעמים תפילה קצרה משה רבינו התפלל על מרים אחותו
קל נא רפא נא לה תפילה ארוכה ארבעים יום וארבעים לילה
לחם לא אכלתי בשביל להתפלל עליכם
ארבעים השניים
אז יש לי פעם נטילה ארוכה יש לנו תפילה קצרה אז כאן אמרנו תפסיק להתפלל זה לא זמן להתפלל עכשיו
קח ואתה ערם את מטיך ומטה את ידיך על הים ופקעהו
ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה
ואני אינני מחזק את לב מצרים
עכשיו אז אז שיטביע אותם
ככה הקרשבוחו לא הספיקו לו כל המכות שהוא נתן למצרים.
רצה לרסק לגמרי את הצבא שלו.
כל הצבא של מצרים
אסף פרעה
והביא אותם לים ושם ריסק אותם הקרשבוחו.
כל מדינה יכלה אז לכבוש את מצרים כי לא היה שום כוח
שיכול להתנגד.
אין כוח.
אפילו שחז״ל אומרים פרעה נשאר חי בסוף,
בעבור זאת,
ואחרי כן הוא נהיה מלך בנינווה.
אז פרעה נשאר, אבל בלי צבא אין לו כלום.
אין לו שום כוח.
כל עם יכל לכבוש את כל מצרים
ולקח את כל העושר שיש למצרים.
בערים מסכנות לפרעה
היו שם מטמונות של כסף וזהב
שיוסף אסף.
בקיצור, אז מה כתוב?
אז הוא אמר,
וידעו מצרים כי אני השם,
ויקב לי בפרעה וברכבו פרשה.
המצרים ידעו שיש אלוקים.
הקב' ברוך הוא לוחם עם הגאווה של המצרים.
ידעו מצרים כי אני השם.
אני האלוקים, לא הם.
ויקבדי בפרעה. וטוב, וכתוב, ויישא מלאך האלוקים
ההולך לפני מחנה ישראל
וילך מאחוריהם.
אומר רש״י, כביכול
לקבל את כל הבליסטרות והחיצים,
שלא יפגעו ביהודים, יהיה מלאך שמה.
ויישא עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחוריהם.
הרי ידוע שבלילה
היה להם עמוד ענן,
עמוד אש.
בלילה עמוד אש מנחה אותם.
אבל ביום
עמוד לילה ענן היה מנחה אותם.
והענן היה שוקע
אחרי השקיעה, קצת אחרי השקיעה או בשקיעה היה שוקע,
ובא במקומו עמוד אש.
עכשיו אומר רש״י שהעמוד ענן
לא שקע.
זה היה הרי לפנות ערב הדבר הזה.
שהמצרים פגשו אותם על יד הים.
זה לפנות ערב.
בא עמוד ענן במקום לשקוע ולחזור עד מחר בבוקר.
הוא הלך לאחוריהם ועשה ערפל.
כשהמצרים יהיה חושך.
אבל מצד שני עמוד אש
נשאר קדימה. הרי בא לילה.
הלילה,
בלילה בעמוד אש.
כשיוצא ענן בא במקומו עמוד אש.
עמוד אש
הולך
לפניהם בלילה, מאיר להם, וגם מנחותם הדרך.
אני מאוד התרגשתי תמיד
כשהייתי קורא, שומע את הפסוק
בקריאת התורה.
ואדוני הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, מנחותם הדרך,
ולילה בעמוד אש לאיר להם.
להנחותם
יומם ולילה.
מה זה כתוב פה?
בשם בעצמו,
בכבודו ובעצמו הולך להראות להם הדרך?
אין לו שמשים לקדוש ברוך הוא?
לא יכול לשלוח מלאך שיראה להם? הוא בעצמו צריך...
כך כתוב וסנר.
ועדו עיניי
הולך לפניהם יומם בעמוד ענן,
להנחותם הדרך,
ובעמוד אש ולילה בעמוד אש לאיר להם.
לא ימיש עמוד ענן יומם.
מעולם הקדוש ברוך הוא לא הזיז את עמוד הענן ביום.
ועמוד אש בלילה.
לא ימיש, לא כתוב לא ימוש.
אומר רשי, לא ימיש מישהו אחר ממיש.
לא תמיד עמוד ענן
היה מופיע בבוקר
ומגין עליהם ביום וגם מנחה אותם ועמוד אש בלילה.
כאן עמוד ענן היה צריך כבר ללכת ולבוא במקומו עמוד אש.
אבל הוא לא הלך ושקע, הוא בא מאחוריהם.
עשה להם חושך למצרים.
וכך כתוב
ויבוא בין מחנה מצרים למחנה ישראל ויהיה ענן וחושך
ויער את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.
מה זה ויער כל הלילה?
אם עמוד האש לישראל היה אור.
עמוד האש היה בקדמת המחנה, בקדמת מחנה ישראל,
לא מאחורה.
אבל הענן עשה שלא ייכנס אור.
הערפל סתם את האור ומצרים בחושך זה לילה.
לא היה חושך
כמו החושך של מצרים.
אבל הוא עצר את האור.
ככה הגן עליהם.
וייט משה את ידו על הים,
עכשיו מתחיל
את התהליך של
קריעת ים סוף.
וכתוב איך הוא עשה קדוש ברוך הוא קריעת ים סוף.
תלמד טוב את הפסוק
ואתה תדע.
ויולך השם את הים ברוח קדים עזה כל הלילה.
הביא רוח מזרחית
כל הלילה והיא עזה, רוח סערה עזה,
וכל הזמן היא על הים.
אז היא קיררה את הים.
רוח קדים היא קרה, וגם הרוח מקרר ידוע.
למה?
למה בהרים קר?
כי בהרים אין מי שיעצור את הרוחות.
אז קר, הרוחות מקררות.
אז עם הרוח הזה כל הלילה
וייט משה את ידו.
מה קרה?
קרה, התחילה רוח עזה.
כל הלילה. הרי אם זה היה בתחילת הלילה,
פגש אותם.
כל הלילה רוח מקפיאה את המים.
כתוב,
ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה,
והמים להם חומה מימינם מישם עולם.
היו, כמו שאמרנו, ניצבו כמונד נוזלים,
קפאו תאומות ולווייה.
ניצבו כמונד נוזלים.
המים נהיו כמו חומה.
איך זה היה? זה קרח.
היו פה 13 חומות של קרח,
ביניהן 12 שבילים,
לכל שבט
שביל אחד,
אבל המים שתחת הרגליים קפאו תאומות ולב יום,
ועברו כמו בים הארכתי.
זה היה, וככה לא הטריח אותם,
וברכו במשרד.
יש דקדוק של הגאון,
מביא אותו שם, בישעיה.
הגאון מדייק בגמרא בסנהדרין,
שם כתוב שמלאכה השרת, כשבט על חרם,
מלאכי השרת אמרו לפני הקרש-ברוך-הוא יעשה נס
לחזקיון
כדורכי הים וכעוברי הירדן.
מדקדק הגאון, למה פה כתוב דורכי הים ופה כתוב עוברי ירדן?
עוברי.
הוא אומר, כי בירדן
המים של הירדן, מה היה נסך עברי הירדן? פלאי פלאים.
כשהמים, במקום להמשיך
לזרום לים-המלח,
אתם יודעים שים-המלח הוא נמוך,
והירדן, הוא בא מהבניאס,
ונכנס לתוך הכנרת,
פלאי פלאים.
הירדן, גם בתוך הכנרת, הוא ממשיך
להיות נחל,
נחל בתוך הים.
הוא ממשיך ויוצא מן הכנרת,
או שנער הירדן.
הרי אין שם מעיינות
בדרום הירדן, בדרום הכינרת.
מאיפה המים של הירדן באים?
מנפניה.
איך הם נכנסו לכינרת, לא התערבבו.
זה פלא עצום שיש ירדן בהמשך בכינרת.
אני לא,
על יד הכינרת הייתי פעם,
אבל אין שם שם מעיינות, מהכינרת יוצא מים.
אז מה, אבל זה לא הכינרת,
זה לא, המים של הכינרת,
הם יצאו החוצה?
אומרים ככה מקובל שהירדן ממשיך להיות נחל בתוך הכינרת
ויוצא ומדרדר לים המלח.
מה?
מהבניה.
אבל אחרי זה קוראים לזה נהר הירדן.
ונהר הירדן צריך לזרום לים המלח, שהיא נמוכה.
ים המלח זה נמוך,
אך המקום הכי נמוך בעולם.
ודרך המים לרדת למקום נמוך.
אבל מה עשו אז כשיהושע בן נעליו השלום
ואבותינו כשנכנסו לארץ כנעם,
היו צריכים לעבור את הירדן.
אז הכוהנים ירדו,
שמו את הרגליים בקרקעית הירדן, בגדה המזרחית,
ואז המים, במקום להמשיך,
הם התחילו לעלות כפין כפין.
ככה ערימות של מים במים תלויים,
תלויים, ועולים ועולים ועולים.
שהיו רואים, נדמה לי, יהיה בפסוק כתוב, מאיזה עיר.
היו רואים מרחוק.
תראה, מים, הקרש ה...
כל כך עלו המים,
ועם ישראל עבר בירדן,
על קרקעית הירדן הם עברו.
זה נקרא עוברי הירדן.
הם עברו על הקרקעית.
אבל עם ישראל לא עברו בים סוף.
הם דרכו על ים סוף.
כי המים קפאו, נהיו קרועים, וככה עברו.
הגאון מדקדק
לשונם הזהב של חז״ל
כעוברי הירדן וכדורכי הים.
יעשנת לחזקיהו
כדורכי הים ועוברי הירדן.
אז זה היה כל הסיפור.
אבל אחרי זה,
המצרים ראו, היהודים נכנסו,
בני ישראל נכנסו לתוך הים,
בבשה כל עד עם השיר שלו, כל שבט.
בצאת ישראל ממצרים ותעקוב מאמנועי, זה הייתה יהודה לקודשו,
ישראל ממשלותיו.
ככה נדחיבי.
ממשלות, איזה שבטים, שבטים נכנסו.
אז המצרים הגיעו, הם גם הגיעו, הם גם הגיעו עד הים,
והם רואים זה קרח.
והם יודעים, זה הים, פה זה הים.
הם היו צריכים להיעצר.
הם משוגעים, אנחנו ניכנס לים.
טוב, עכשיו הוא קרח, מה יהיה?
וגם הם לא היו כאלה מטומטמים,
לא הבינו שמה שנהיה קרח זה נס.
הים אף פעם לא נקפא, אף פעם לא קרה דבר כזה.
אז הם הבינו, אז מה הם ייכנסו?
אבל מה,
פרעה היה בראש.
הוא היה אומר להיכנס.
אבל פרעה עצמו,
כתוב בחז'ל,
בשיר השירים, אתם תראו בשיר השירים רבו,
אני כתוב, לסוסתי ברכבי פרעה
דמיתך רעייתי.
מה זה לסוסתי ברכבי פרעה?
או הרי לפרעה היה רוכב על הסוס, או מר כבה והסוס.
עם סוס, עם סוס אחד או שני סוסים.
אז הוא הביא, הקלושבוכר הראה לו,
אחד רוכב על סוסה.
ואני שומע מהחזל הזה שהסוס הוא מאוד רואה סוסה ומשתגע כמו כלב.
הכלב יודעים שהוא נקשר עם הנקבה,
לא יכול לעזוב אותה.
זה מה שאומרים חזל, כשאומרים חז'ל, כשהוא רבו ככלב.
כשאדם חס ושלום חוטא בעריות, זה לא חטא ונגמר.
לא נגמר.
תאמין, אתה כבר בראש שלך,
הפרוצה הזאת היא בראש שלך,
ואתה כל הזמן תערער עליה. זה נקרא קשורה עמו ככלב, אולי יותר מזה.
אני רק אומר פשוט,
אולי יותר מזה.
זה נקרא קשורה. אבל מה שאני ראיתי,
שסוס, זה מה שכתוב בחז'ל,
יכול להיות, אנשים אומרים שזה נכון, זה ידוע,
שהסוסים,
הסוסים הם בעלי תאווה גדולים,
יש להם הרבה זרע,
וזה
מושך אותם.
זרמת סוסים זרמתם.
מה?
זרמת סוסים זרמתם. כן, זרמת סוסים.
אני ראיתי בילדותי
סוס שהוציא זרע עמוס.
על כל פנים, אם יש ריבוי זרע, זה מה שמדרבן. הרי אומרים על שמשון
וגם על אדוננו דוד.
גם כן אומרים שהוא נברא עם יצירה של זרע גדול.
ולכן, היה יצר של האריות.
גם שמשון קדוש השם, כך קורא לו הרמב״ם.
שמשון קדוש השם.
שמשון ראה בתמנת אישה,
אמר לו, מה חסר בנות מעם ישראל? מה אתה תלך לה?
אמר לו, אותה היא
יצרה בעיניים.
נו, ושמשון,
שחטא בעיניו,
נקרו עיניו.
מידה כנגד מידה.
הכול פונים.
אז מה עשה כזו אחריו? הביא סוסה.
לפני הרכב של פרעה.
אז הסוס
דהר אחריה.
אם פרעה נכנס, כולם נכנסים.
פרעה היה מנהיג,
וכולם נכנסים, ונכנסו כולם לתוך השבילים,
על הקרח.
זה בהתחלה.
זה היה בתחילת,
זה היה בערך בחצות הלילה,
או בתחילת האשמורה השנייה.
עברו ישראל, והמצרים נכנסו בתוכם.
מה עושה הקרשבוך עכשיו להטביע את המצרים?
מביא רוח חמה בצד של המצרים.
בצד של המצרים.
והרוח החמה, חמשים גדולות.
אני הייתי פעם בחמשים חמישים מעלות.
חם מאוד.
זה השם, חמשים? זה מלשון חמישים. מה?
חמשים זה מלשון חמישים.
אהה...
וסאדאת אמר לבגין.
לא ידעתי.
הוא שואל אותו, חמשים? אתה יודע מה הוא חמישים מעלות?
אני הייתי פעם בעיר שלנו.
היה...
היה חם מאוד. עבדודי היה אומר לי,
הוא היה הולך בזמן האחרון.
אני זמן לא הייתי שם, אני כבר היה, אבל הוא היה אומר לי, זה תנור, העש שלנו זה תנור.
כל כך כמו תנור להיכנס לעיר.
בקיצור, היה חם מאוד, מביא הכס וחום,
חום.
על זה הולך הפסוק.
וברוח אפיך, לא, וברוח אפיך נערמו מים, זה המים.
המים שנקפאו
והם עשו כמו חכמים,
נעמדו כמו חומות של קרח,
ועשו 13 חומות.
אחרי כן כתוב וברוח אף,
אחרי כן נסבת ברוחך כי שמו יד,
צל אלוק העופרת ומימדים.
מה זה נסבת ברוחך אומר אבן האזור? רוח חמה.
כאן הוא העביר רוח חמה והפשיר את המים.
אז המים, באמת,
בפסוקים משמע,
איפה גם בגאון,
המים העליונים,
החומות נפלו עליהם.
אני אגיד לכם ראיה לזה.
לא לפי שקיפאון
של ים אפילו רק שני מטר,
כמה קרשבוחו הקפיא מים שהם עברו עליו כל ישראל.
נגיד שני מטר קרח עומק.
אבל זה אי אפשר ברוח להעמיס כל הקיפאונסים.
אבל את החומות,
יש רוח
בין החומות,
רוח משני הצדדים,
רוח חמה מאוד,
הפשירה את החומות, והחומות נפלו עליהם.
כי ראיתי במדרש,
במדרש הגדול,
הוא אומר
שהמים היו נופלים על המצרים,
אבל מפילים אותם,
ונותנים להם מכות על הקרח.
אתה מפיל בן אדם על קרח,
כאילו שאתה מפיל אותו על אבן.
מי שהיה צריך מכות,
אז הקיפאון של הים,
של הים עצמו,
כפה שדרכו עם ישראל,
לא כל כך מהר נהיה קרח.
רק היה קשה לי, אז איך הם צללו כעופרת במים?
הרי עופרת היא כבדה מאוד, היא מהר תיפול לתחתית הים.
אבנים פחות כבדים.
ויש, היו עוד כאלה,
נשארו כמו קש.
זה הרשעים, הם לא צללו,
הם היו כמו קש.
שלושה פסוקים כתובו.
קש,
אבן, עופרת.
אז רש״י מביא את זה, היו שלושה
דרגות של מצרים.
אבל כתוב שהיו מקבלים מכות,
אז איך הם צללו?
אולי אחרי זה צללו.
אולי אחרי זה, אחרי זה, בוודאי.
אחרי שהמים העליונים הופשרו, ואולי אם היה חמסין גדול כזה,
המים היו חמים.
וביחד, ולאט לאט התפס... נצל...
הפשירו גם התאומות,
ואז הם צללו למטה.
זה, והאמר לפי דברינו, ואתה רואה בפסוק משמע ככה,
שבעוד
שהישראל עוד נמצאים בים, בצד שהם הלכו,
באותו זמן טבעו המצרים.
כאן הייתה רוח חמה,
כאן המשיכה רוח קרה להחזיק את הקיפאות,
כדי שימשיכו היהודים להתקדם.
באותו זמן, ככה משמע בפסוק,
הנה
הפסוק אומר,
וישובו המים
ויית משה את ידו על הים זה בסוף הלילה.
ויאמר השם אל משה נתה את ידך על הים, וישו המים על המצרים.
ויית משה את ידו על הים, וישוב הים לפנות בוקר לעת ענו.
ומצרים נשים לקראתו,
הם בפנים.
וינער אדוני את מצרים בתוך הים.
נער, וינער, זאת אומרת, דופק אותם.
וישובו המים ויחסו את הרכב ואת הפרשים.
חיסל את כל הצבא המצרי.
חיסל את כל הצבא, ריסק אותו.
לא, עוד לא הייתה, ראינו שואה כזאת,
שאנחנו עוד לא ראינו.
לקחת כל הצבא המצרי,
להשתמש בטבע, ברוחות,
איך עשה הקדוש ברוך הוא? עם הרוחות,
ובמים של הים,
והטביע את כולם, וחסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה, באים אחריהם.
בים לא נשרע ארבעים עד אחד.
ובני, שמעו הפסוק הזה,
ובני ישראל הלכוי ביבשה בתוך הים.
ומים להם חומה.
מי מן המצלם הזה יש, תכף נגיד. אבל מה רואים?
אחרי שסיפר לנו שהמצרים טבעו והתחסו,
באותו זמן עדיין בני ישראל הלכו ביבשה, כי זה לא מתכוון לפני כן.
וכבר יצאו ישראל,
ועכשיו המצרים בים.
לא, ישראל לא.
לא, משמע, מה חוזר על זה עוד פעם?
משמע, באותו זמן
שהמצרים טבעו,
באותו זמן עדיין ישראל בתוך הים.
יש איזה דקדוק עצום,
שבהתחלה כתוב,
בהתחלה כתוב,
ויבואו בני ישראל בתוך הים בבשה,
והמים להם חומה,
חומה עם ו'.
חומה, חומות.
והמים להם חומה זה החומות שנעשו על ידי הקרח
ממינם ומסמונם.
כאן כתוב, בפסוק הזה כתוב, והמים להם חומה בלי ו'.
כאילו חימה.
אז אומרים חז״ל
שהיה אסמאל קטרג על ישראל.
למה אלו אתה מציל ואלו אתה לא מציל?
למה אתה מטביע את האמצעים של עובדי עבודה זרה? גם ישראל עבדו עבודה זרה.
אמר לו הקב'-הוא, שויטש באוי לו.
אלה עבדו מרצונם,
אבל ישראל עבדו מתוך טירוף הדעת של עבודת פרך,
אין להם, הם מיושבים.
אתה עושה
שוגגים כמזידים?
אבל זה כתוב, חומה בלי ו', כי התמלא שרו של ים, שרו של מצרים,
שרו של ים,
התמלא עליהם חומה,
חמה.
אז זה רק כשהם היו ביחד.
למה אני אמרתי עכשיו את הדקדוק הזה?
כי אמרתי עכשיו,
פה יש המצרים והם טובעים ופה ישראל עוד ממשיכים ללכת
בתוך הים.
אז הטענה, מה אלו? אף אלו.
אלו עובדי הגזרה ואלו. למה כאן אתה הורס אותם וכאן אתה
לא נוגע בהם?
אמר לו שוטש באו אליהם.
אז זה מה שאמרנו, פשט
עם הרוחות,
רוח קרה, רוח קדים.
דומני שבילדותי ראיתי בספר הטניא, באחד הפרקים,
שהוא,
אמרנו, לרקוחת ים פוזה היה טבעי.
נכון, מה טבעי?
כזוכר ורוח עזה,
כי הוא שולט ברוחות,
הוא קירר את הים,
והביא אחרי כן רוח חמה,
אולי רוח, איזה רוח חמה?
הרוח הזאת,
איזה רוח חמה?
קדים, קדים מיה חמה.
אה? הרוח קדים מיה חמה. אבל בפסוק בהתחלה כתוב
להשם הוליך
רוח את הים ברוח קדים עבדה כל הלילה.
רוח קדים זה רוח מזרחית חמה.
אז איך נהיה הקרח?
זה היה ההיפוך.
זאת אומרת, הם היו צריכים להבין שהקדוש ברוך הוא עושה נס לכבוד ישראל.
זאת אומרת,
אם זה היה מקפיא, אז אין בזה חידוד.
אבל בגלל שאומרים מזרחית חמה, ובכל אופן כמובן, אז לא היה צריך רוח בכלל שיקפיא בלי.
שיודעות אותה, שיתלו בזה, אפילו שאין בזה מה לתלות, תלו בזה.
אני חושש בה, ונעזרה כתוב כמו שאני אמרתי,
שרוח קדים הייתה קרירה,
והיא קפיאה את המים.
אבל,
אבל,
אז זאת אומרת, מה הרוח השנייה שהיא חמה?
אולי רוח דרומית.
לוקח רוח דרומית יחד.
רוח דרומית,
אולי רוח חמה.
רוח צפונית אולי. לא, לא, דרומית היא חמה.
לא, קדים, מזרחית, מזרחית היא חמה.
נו, טוב, אבל פה כתוב שזה קירר,
אז זה כבר יותר מדי.
טוב, הכל פונים,
ואז
כתוב בחז'ל
שישראל
פחדו שהמצרים יעלו, גם אם הם יצאו מן הים.
אנחנו, הנה, אנחנו עברנו ועלינו עכשיו
בחוף של ים סוף מהצד השני,
אז הם גם יעלו.
אז שואל התוספות, בערכין דטוו,
התוספות שואל איך היו קטני אמנה כל כך
מה הם לא מבינים שזה השם עשה להם נס,
אז זה בשביל להציל אותם מן המצרים.
אז גם למצרים יש נס, שיעלו.
אז תוספות מתרץ
שלא שחשבו שהם יעלו איתם מן הים,
יעלו גם מן הים,
אלא הם יבואו ביבשה מסביב,
מסביב לים סוף. הרי ים סוף נשלם, ים סוף לא ציירתי,
ים סוף זה ככה.
פה זה אילת,
ופה זה סוף הים סוף, זה סואץ,
העיר סואץ.
שמה עשו האנגלים תעלת סואץ.
אז הם באו ככה,
יצאו ככה למדבר,
והם היו עלולים, המצרים, לבוא לתפוס אותם מן הצד הזה.
לא ממש, לא דרך הים.
על כל פנים,
מה עשה הקדוש ברוך הוא, שלא יחשבו מחשבות כאלה?
הוציא להם את המצרים לשפת הים,
והראה להם,
וכל אחד הראה, אה, זה הרשע הזה שהיה מרביץ לי,
זה הרשע הזה שהיה נותן לי את זה,
והכירו אותם, והנה הם מתים על ים.
ואיר ישראל את היות הגדולה שרצה
אדוני במצרים ואירעו העם את אדוני והאמינו באדוני במשא עבדו.
למה זה יביא אותם ליראת?
הם ראו שהקדוש ברוך הוא מעניש.
הנה זה שהרביץ לי, הנה הוא.
וזה ככה.
אז קיבלו יראת שמיים,
כי יראת שמיים בעיקר מתחיל עם יראת העונש.
שאדם ידע שעמו חוטא,
הוא יענש.
כל ספר בראשית
מלא מזה, לדעת את הכלל.
יש שכר ועונש.
ויראו וגם ויאמינו בשם ובמושע עבדו.
עכשיו הם נהיו מאמינים אמיתיים
ובמושע עבדו.
אז ישיר משה ובני ישראל.
לא כתוב אז ישירו.
אז ישיר.
משה היה אומר לבדו פסוק
והם עונים אחריו.
אם היה כתוב אז ישירו.
הם משמש אמרו יחד.
אבל באמת,
איזה מחלוקת בגמרא, בסויטא.
יש שאומרים
רק הוא התחיל והם כולם הלכו אחריו.
אבל הוא היה מדחיק.
וכולם קיבלו
רוח הקודש
לכוון לאותם המילים
של השירה.
זה תמיד התפלאתי פעם,
אמרתי, לא, התפלאתי, התפעלתי מאוד,
אמרתי,
לא היה בהיסטוריה בכל העולם
שאומה שלמה,
600,000 גברים וילדים גם, מיליון.
שרים אותו לשיר ביחד.
ונשים גם.
והם ביחד שרו
לא הנשים לחוץ והגברים לחוץ, זה לא שומעים אחד את השם.
ושרו לקדוש ברוך הוא. אומה שלמה תשיר שירה, איזה שירה יפה.
ושרו, אבל איזה קול אדיר
היה יוצא מן השירה, כולם שרו.
ויש, אתם יודעים, מנהג,
קול ישראל,
שיש מילים שכופלים את ה... מרימים את הקול.
החזן,
שיר על האדינו אי כי גאו, גאה, על סוף ורוחבו, אור המובן. יש פסוקים
שמרימים עוד את הקול יותר.
היה לנו בלדרמן מזמן ראשי סטייפלר היה חי על הראש הלום הזה.
הוא הרי לא היה שומע טוב.
אז הוא היה יושב תמיד בקריאת התורה
על יד הבימה
ומטה אוזנו לשמוע כל מילה.
והיה לנו חזן שמזכה, איש מרעור, עוד חי.
הבן של אבידל בויאן,
קוראים לו משה בויאן.
בחור תמיד חכם, אברכת תמיד חכם,
ויש לו קול אדיר.
והוא היה אומר את הפרסה בבית...
ואז טייפלר שומע.
וכשהיה מגיע למילים
אדוני איש מלחמה,
אדוני שמוע.
מי כמוך באלים אדוני,
מי כמוך נהדר בקודש,
נורא תהילות אוסף אלה.
כשהיה מגיע לפסוקים שצריכים להרים קול,
אז היה מרים עוד יותר את הקול
כדי לקיים את המנהג.
ואני הייתי יושב
מאחורי הבימה.
הבימה הייתה,
הייתי יושב אחרי הבימה והכל מרעיד.
זה נתן לי תחושה
להרגיש איך השירה הזאת הייתה, איזה קולות.
עם ישראל, 600,000, כולם אמרו את השירה בקול.
לא יודע איזה ניגון
היה להם,
אבל יש הרבה ניגונים.
אבל אמרו כולם בקול, בקולי קולות.
ואחרי כן, גם מרים.
או אל תיקח מרים, הנביאה אחות אהרון.
מה זה פירוש המילים
אחות אהרון, אחות אהרון ולא אחות משה?
הפירוש הוא הנביאה אחות אהרון.
שהיא נהיית נביאה עוד כשהייתה רק אחות אהרון. משה עוד לא נולד.
מילדותה היא הייתה נביאה. היא הייתה יותר מבוגרת מאהרון.
נגיד בשנתיים.
אבל עוד לא נולד משה.
הייתה ילדה בת ארבע והיא מתנבאה עתידה אמי להוליד משה אנשי צרואהל
והלכה לעמרם אביה שיחזור לאימא שלו.
הוא אמר מה אנחנו נוליד ילדים ואם הם יזרקו אותם בים?
אז פרש מאשתו.
הלכה
זאתי, איך קוראים לך?
אה, זאתי, מרים היא שהלכה, לא? מרים, נכון, מרים.
הלכה אליו
ואמרה לו גזירתך גדולה מגזירת פרעה.
שפרעה גזר על הזכרים, אתה גזר על הזכרים.
פרעה לא בטוח שתתקיים הגזירה שלו.
אבל אתה, אם אתה גוזר גזירה,
כולם יש...
הוא אמר לכולם לפרוס מן האנשים?
אמרה לו
זה גזירה, הרי אם אתה גוזר ותגזר אומר ויעקב הלך צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים
כולם יקיימו את הגזירה שלך ועל פרעה לא בטוח שיקיימו את הגזירה שלך
כל הבן היה לו תאורה תשלחו ויהיו תחבולות איך להימלט מן
אז מה?
אז הוא חזר לאשתו
אז היא אז התנבאה והיא עוד הייתה לפני שנולד משה
רק אחות אהרון היא הייתה
אבל זה חוזר, זאת אומרת המילים, אחות אהרון
חוזר על המילה נביאה
ותיקח מרים, מרים אחות משה
אבל הנביאה כשהייתה אחות אהרון
כשהייתה רק אחות אהרון גם היא התנבאה אפילו עוד לא נולד משה
הייתה ילדה קטנה
ותיקח מרים ותנטוב בידה
אז תצאנה כל הנשים אחריה ותומבים. זאת אומרת, רש״י, שידעו הצדקניות של אותו הדור
שעתידים לישראל להיגאל,
והכינו תופים בשביל לתופף
בשירה לשיר לקרוש ברוך הוא.
זה מעניין ככה.
אומה שלמה שרה לקרוש ברוך הוא.
אה, זה לא איזה דבר.
על חזקיהו המלך
ביקש הקרוש ברוך הוא לעשות חזקיהו מלך המשיח,
שהיה אוכל ארוחת ירק
ויושב ועוסק בתורה.
הוא היה אוכל רק ירקות, לא אכל בשר.
רק ירקות הוא אכל
כדי שלא יכביד על הזה,
וישב ולמד כל הזמן.
חזקיה עם מתמיד גדול וגם זיכה את הרבים.
החזיר אתר הלשמה, זיכה את הרבים.
ובדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו תינוקת, תינוקת
שאינם קיים בהלכות טהרה, בהלכות טומאה וטהרה.
כל כך הלימוד היה,
הוא היה עמוד התורה כמו
בדורנו היה רב ארון קוטלר באמריקה.
חוץ ממה שהוא היה גאון גדול,
ובגלל,
לא חוץ,
בגלל זה הוא הצליח להפוך,
להקים תורה באמריקה.
ואתם חושבים איזה שממה? הייתה באמריקה גם היום.
יש מקומות,
אמרו לי,
מקום, לא יודעים בכלל שהם יהודים.
עיר של כולה יהודים,
אבל אין להם כלום.
שום יד.
לא כולם יודעים, מתבוללים, אבל
השממה הייתה נוראה, להקים שם ישיבה עם טרו כמו שצריך.
אז חזקי המלך ביקש הקרבו ועשו אותו מלך המשיח.
אבל אמרו לפניו מלכה לשרת.
מי שעשית לו נס
ולא אמר לפניך שירה תעשו משיח,
הרי הוא לא שר לפניך,
עשית נוזס ושון חרב, הוא לא שר.
דודי רבי יוסף
אמר העלה,
אילו היה חזקיה אושר,
אז הקדוש ברוך הוא היה עושה אותו משיח.
אם הוא היה משיח, לא היה נחרב בית המקדש.
הרי הוא היה בסוף בניין,
בסוף,
לפני החורבן של בית ראשון.
אז לא היה חורבן,
הוא היה שם משיח, הוא משיח עם שליצרועת.
לא היינו יודעים מכל הצרות.
וכל זה הפסדנו בגלל שאדוננו חזקיה לא אמר שירה.
תראה מה זה כמה ששירה,
לשיר לקבוצ' בוכר זה חשוב.
ומה הייתה הטעות שלו?
הוא אמר שהטוירה זה שירה?
שהוא ממשיך ללמוד טוירה זה השירה?
זה לא טוב, אתה רואה?
לאצעד שעת תורה לחוד, שעת שירה לחוד.
כמו שאומרים על תפילה.
אז זה היה,
לא, אני אומר רק שנדע,
גם אדוננו דוד,
אני הסתפקתי אם יש חיוב
לכבד את המלך לאחר מותו.
נדמה לי שיש לי, הייתה לי ראיה.
אכן אני אומר תמיד המילה אדוננו,
אדוננו דוד.
שנא דוד.
שנא דוד בן ישי.
אז דוד המלך
קורא לכל הציבור
הללויו,
הללו אל בקודשו,
הללוהו ברקיע עוזו,
הללוהו בגבורותיו,
הללוהו קרוב גודלו.
לא מכירים שאתה בורא עילום, אף פעם לא משכירים לו הכבוד הזה.
עלוהו קרוב גודלו, עלוהו בתקע שופר, עלוהו בנבל וכינור,
עלוהו בתוף ומחול,
עלוהו במינים ועוגב,
הללוהו בצלצלת שמה,
הללוהו בצלצלת תרועה, כל הזמן שמה תליל עליה.
הוא קורא לנו,
תשבחו את הקדוש ברוך הוא, תללו אותו.
ותללו אותו גם בטוב ובכינור,
בטוב וכינור הזמרו לו.
ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם,
יעלילו שמו במחול,
בטוב וכינור הזמרו לו.
שהכרוב ברוך הוא יזכנו לישועתו ונזכה לראות ישועתו וביאת גואל צדק,
ונשאיר לו שירה חדשה.
שיר חדש, שיר חדש.
שיר חדש. אין אחריו עוד.
שירו לה שם שיר חדש,
כי נפלאות עשה,
ושיעל לו ימינו וזרוע קודשו.
הודיע אדומה ישועתו.
אני רק רציתי,
אם נוכל לומר קדיש,
הרי אפירוש
התגדה והתקדש מרבה.
הוא יצמח פורקנה.
היה צריך לומר, הוא יצמח פורקנה נא.
למה פורקנה?
הישועה שלו,
הפדיון של הקדוש ברוך הוא, כי הכלל ברוך הוא,
האמה רכי וצרה.
ואנחנו מתפללים. גם פה בפסוק כתוב,
הודיע אדומה ישועתו, לא ישועתנו,
ישועתו
לעיני הגויים בגלל צדקתו.
רבי שמעון בר יוחאי אומר בתיקונים שהקדוש ברוך הוא אסור
ואין חמוש שמתיר את עצמו מבית האסורים.
ומה ההתדל שלו, איך מתירים אותו?
על ידי התשובה.
הוא אומר, תיבדו אותי.
תיבדו אותי על ידי התשובה.
בשום ההלכים, נו, תשובו אלי.
מה אומרים לו ישראל?
תשיבנו ונשובה.
נו, אז יש ויכוח.
מחליקת.
אז בואו נעשה פשרה.
נעשה פשרה. כשיש ריב כזה, אז עושים פשרה.
כי אז בוכי יתחיל לעשות ישועות.
הוא עושה, הוא עושה.
לא, ויורי. אז צריך כניסת אחת, אפילו עשרה יהודים שישבו באמת וברצינות, כגוף אחד,
יכולים להריץ את הגבולה.
מה, שמה, מה יעשו?
כניסת, שישבו וילמדו תורה, ויהיו בחבורה אחת.
ביד אחת, בדעה אחת,
יכולים להריץ את הגבולה.
רבי חנניה בן הקרשייה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומצוות,
שנאמר אדוני חפץ,
למען צדקו יגדיל תורה וידיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.