פרשת יתרו | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וכתוב בסוף הפרשה

מי יתן וילבבם זה כל הימים

לראה את השם.

מעמד הר סיני

זה לא רק קבלת התורה.

גם פסוק בבית דבורים

בבית חנן

אתה הוראת על הדעת

כי ה'

הוא האלוהים

‫אין עוד מלבדו.

‫בהר סיני קיבלנו

ידיעה באמיתות מציאותו יתברך.

‫אתה רואה את על הדעת מעניין במדרש הגדול,

‫כתוב דבר מעניין,

‫שכתוב, לעיני כל ישראל.

‫יש שני דרשות, יש

‫או מלעיני כל ישראל

‫או מויראו העם.

‫מלמד שלא היו ביניהם סומים.

כאן בתחילת הפרשה, והיו נכונים.

‫ליום השלישי,

‫כי ביום השלישי

‫ירד ה' לעיני כל העם

‫על הר סיני.

‫ובמקום הכי כתוב, ‫ויראו העם, ויראו את הקולות,

‫מכאן

שלא היו ביניהם סומים.

‫אתה הוראת על הדעת כי ה' הוא האלוקים,

‫מכאן שלא היו ביניהם טיפשים.

‫מדרש גדול.

‫מה זה אתה הוראת על הדעת? ‫ראו דברים, אבל לדעת?

לקבל דעת שה' הוא האלוקים?

‫אם אין סכר, אם אין מוח, ‫אפשר לדעת.

‫מכאן שלא היו טיפשים. ‫הם ידעו טוב את הבורא העולם, ‫שיש בורא עולם.

זה,

‫אחרי כן, יש עוד דברים.

‫על כל פנים, אני רוצה לומר מקצוער, ‫אתם יודעים מי, הרמב״ן אומר

‫שיש מצוות עשה דאורייתא,

‫לזכור את מעמד הר סיני לכל פירותיו.

‫הרמב״ם לא הביא את זה.

‫הרמב״ן, בהשגות על ספר המצוות,

‫אומר מצוות שכח,

הרב.

‫שכח שיש לאו דאורייתא ‫שלא לשכוח מעמד הר סיני,

‫ויש עשה לומר את זה לילדים.

‫שנאמר, יש בפרשות להתחנן,

‫היא שומר לך ושמור נפשך מאוד,

‫פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך,

‫ופן יסורו מלבביך כל ימי חייך,

‫והודעתם לבניך ולבני בניך.

‫יום אשר עמדת לפני אדוני אלוהיך בחורף.

‫באמור השם אלי יקל לי את העם הזה ‫והשמיען את דבריי למען,

למען יראו, למען יראו.

‫אין לי פה חומש דבורים, תראי אם יש פה איזה חומש דבורים.

‫וודאי שמעמד הר סיני,

‫שני דברים הם קיבלו מלבד התורה.

‫אמונה נתקעה בליבם,

‫כי הם ראו שהבורא האלו מדבר,

‫וגם ראו את כל...

‫מלמד שהקבוש ברוך הוא

‫קרע את כל הרקיעים והראה להם ‫שאין עוד מלבדו.

‫ונוסף לזה יראת שמיים,

‫שכתוב בסוף הפרשה, ‫בפרשת להתחנן,

‫הישמר לך, וישמר,

‫ידוע מה שהגמרא אומרת במכות,

‫הישמר פן ועל זה לא תעשה.

‫כשכתוב ישמר,

זה לא תעשה,

‫או פן, גם כן.

אז זאת אומרת שיש לו תעשה ‫לא לשכוח

את מעמד הר סיני.

‫אבל באמת זה, אנחנו,

‫כמו שמצוות זכור,

‫זכירת מחיית עמלק,

‫גם כן כתוב זכור, צריך לזכור,

‫אבל לא צריך כל יום. ‫אם אנחנו אומרים פעם אחת בשנה פרשת זכור,

‫מקיימים מצוות עשה דה זכור, ‫אותו דבר במעמד הר סיני,

‫אם קוראים, אבל אם קוראים, לא סתם קוראים,

‫עוברים על הפרשה, ‫לא מבינים את הפשט. ‫אם לומדים, אני אמרתי תמיד,

‫ללמוד דבר ראשון פשט, ‫אתם יודעים כמה מדרשים יש ‫על מעמד הר סיני,

‫אבל בזה רק מתבלבלים, ‫לראות יותר מדי מדרשים.

‫מקודם תלמד את הפסוקים בדיוק,

‫מה כתוב בפרשה.

‫ואת זה, וכל הפרטים,

וכל הפרטים,

וככה, כל שנה כשאתה חוזר,

‫אתה מקיים מצוות עשה,

‫וגם שלא עוברים על הלאו, ‫שלי שומר לך.

‫אז אנחנו קצת נדבר על החומש, ‫קצת נדבר

בעזרת השם.

‫שני מטרות היו לו, או שלוש,

‫היה לו לזה נוח,

‫כמו שהוא אמר רב אמנון בשיעור הקודם,

‫היה ידיעת השם ויראת השם.

‫וחוץ מזה, התורה, קיבלנו את התורה.

‫אבל מלבד התורה, שזה ברור,

‫זה מבשימה, מבשימה, ‫הוא אמר את הדיברות, ‫הבורא עולם אמר שני דיברות,

‫והמשיך

למוישה

את שאר הדיברות.

‫וחוץ מזה,

אתה ראית לדעת כי השם הוא האלוקים.

‫כשיש אלוקים, כשיש אלוקים,

ולא רק אמונה,

‫ידעת, ידעת,

‫זו ידיעה,

‫כמו שאליוהן נובי בהר הכרמל ‫הוכיח לכל העם,

‫הוכיח שהשם הוא אלוקים, ‫במופת שהוא עשה, ‫שהוא הוריד אש מן הסמים ‫ואכלה את כל המים ואת הקורבן.

עם זה,

‫והוא אמר להם מראש,

‫אלוקים שיענה באש הוא האלוקים.

‫וכשירדה אש מן הסמים ‫ואכלה קורבן של אליהו,

‫אז כולם צעקו ויענו כל העם ויאמרו, ‫השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.

‫הוא הראה להם שהשם הוא האלוקים, ‫לא הבעל, חס ושלום.

‫ואותו דבר במעמד הר סיני, ‫אתה ראית לדעת כי השם הוא האלוקים. ‫ראו בחוש

את כוחו יתברך.

‫קצת אנחנו נסביר, קצת נסביר.

‫ואחרי זה, יראת שמיים שקיבלו, ‫זה צריך להביא אור.

יראת שמיים גם כן קיבלו.

‫זה נבער בעזרת השם.

‫אני רוצה,

לא יודע, לדבר על הכול.

‫אני אתחיל מהעיקר.

כתוב בפסוק

‫ויהיו נכונים ביום השלישי,

‫כי ביום השלישי ירד השם ‫לעיני כל העם

על הר סיני.

‫כרשבוך ירד עם אש, התגלה באש,

בהר סיני.

כתוב בפסוק

‫ויהיו ביום השלישי,

‫ביות הבוקר,

‫ויהיו קולות וברקים. ‫עוד מעמוד השחר התחילו רעמים וברקים,

‫ורעמים וברקים על הראש.

‫כמו שדיברנו בברד,

‫היו קולות במצרים, לא כמו שאנחנו,

יכול להיות שהברק התחיל,

‫קילומטר יותר רחוק, ‫ושומעים אותו,

רואים את הברק מייד, ‫אבל את הקולות יותר מאוחר, ‫כי מהירות הקול זה רק,

דומני, 1,200 קילומטר לשעה,

‫אבל מהירות האור זה 300,000 קילומטר לשנייה.

‫כמובן שהברק

מגיע אלינו יותר מוקדם מן הרעה.

‫אבל אם ה... ואז הקול של הרעמים ‫נחלשים בדרך.

‫אינו דומה אם אתה שומע ממש במקום ‫שהרעם,

‫שהעננים נפגשו וגרמו,

‫וגרמו ברקים ורעמים,

‫לאם אתה רחוק.

‫אז כאן היה בבוקר, הקלוש ברוך הוא,

‫הביא קולות וברקים על מחנה ישראל.

‫וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד,

‫ויחרר כל העם אשר במחנה,

‫כדי להחריד אותם.

‫אבל אני אגיד בקצרה בקשר לזה,

‫כי ככה דומני, ככה בראש שלי, ‫אני לא יכול להוכיח הרבה.

‫זה לא היה מעמד הר סיני ‫כמו שאני שומע אותך.

‫אתה מדבר אליי, שומע אותך.

‫כבר דיבר הקדוש ברוך הוא, ‫שמענו אותו באוזניים.

זו נבואה.

אם בורא העולם מדבר איתך, ‫אם הקדוש ברוך הוא מדבר, זו נבואה.

‫והנבואה היא השגה של הנשמה ‫מתקשרת

עם הבורא העולם הזה,

‫והוא שומע,

‫הוא שומע כמו ב...

‫עם השכל

של הנבואי,

‫הוא מבין מה הוא אומר לו.

‫עכשיו, בשביל לקבל נבואה,

‫תמיד מה עושה הקרש וחומה?

‫כמו עץ של אברהם אבינו, ‫בברית הנתרמי, הפל עליו תרדמה. ‫הייתה תרדמה.

למה צריך תרדמה?

‫בשביל הנבואה.

‫התרדמה משתקת את החושים

של הגוף.

‫אדם, כשהוא ישן, ‫אין לו חושים כבר, כמעט.

‫הוא לא מרגיש כלום. הוא לא, הוא לא... ‫הם לא פעילים, החושים.

‫ואז יותר קל לקשר את הנפש ‫עם הנבואה,

‫עם הקב' ברוך הוא.

‫אז כאן רצה הקב' ברוך הוא ‫לתת להם את הנבואה הזאת, מתן תורה,

‫בערים, לא ישנים.

‫אבל צריך להוריד את החושים, ‫להשקיט את החושים.

‫אז על זה החריד אותם.

‫החרדה הזאת,

הסברה, למה החריד אותם ‫הקב' ברוך הוא בקולות וברקים?

‫בקול סופר חזק מאוד.

‫להחריד אותם. החרדה גם כן משתקת ‫את כל החושים.

‫אדם חרד,

‫זעקו פונים. ‫זו הייתה החרדה הראשונה.

‫החרדה הראשונה, להכין אותם לנבואה. ‫זה גם מטיל פחד, והם כבר...

‫כתוב אחרי זה, ‫ויוצא משה את העם לקראת האלוקים ‫מן המחנה

והתייצרו תחתית הארץ. ‫לבד הם לא היו יוצאים.

‫כל כך מהחרדה.

‫הם לא היו יוצאים. ‫אבל משה רבנו, שהיה רגיל

‫בנבואה,

‫הוא לא היה ניזוק ‫מכל הקולות הרעמים האלה.

‫הוא חיזק אותם לבוא להר סיני.

‫ויוצא משה את העם לקראת האלוקים,

‫מן המחנה והתייצרו בתחתית הארץ.

‫אז רב חסון, נסביר פה איזה פסוק מוקשה.

‫והר סיני עשן כולו, עושן כולו,

‫והר סיני עושן כולו,

‫מפני אשר יורד עליו

אדוני באש,

‫ויעל עשונו כעשן הכבשן,

‫ויחרת כל ההר מאוד.

‫מה פירוש הר סיני עשן כולו בגלל האש?

‫וכי האש של הקדוש ברוך הוא ‫היה בעשן?

חס ושלום.

‫הרי אפילו אש שהייתה יורדת

‫על המערכה של המזבח בבית המקדש,

‫הייתה אש צלולה שאין בה עשן.

‫זו גמרא ביומא דף כא.

‫אש המערכה לא היה בעשן.

‫אז אש שנתגלה בה הקדוש ברוך הוא ‫היהיה בעשן?

‫איך הפשט בפסוק?

‫הפשט הוא ככה, ‫השמעו פשט, פירוש המילים.

‫וההר סיני, ההר עצמו,

‫התחיל לעשן, לתת עשן, עשן כולו. למה?

‫מפני אשר ירד עליו אשם באש.

‫האש של הקדוש ברוך הוא ‫זו אש צלולה, בלי עשן.

‫אבל האש הזאת חיממה את ההר,

‫והר סיני, העשן כולו, ‫אומר בפסיקתא,

‫כולו, כולו.

‫נתאר לעצמנו, אני לא יודע, ‫אולי ידוע היום, אולי,

‫מה הגודל של הר סיני.

‫נגיד, אני חשבתי אולי,

‫נגיד שהגובה שלו היה 800 מטר,

‫והאורך והרוחב,

אולי שני קילומטר.

‫הר.

‫והר סיני עשן כולו, ‫מן הפסגה עד עומק ההר.

‫עד השטח שקרוב ל... שבאותו גובה ‫של כל האדמה.

‫ולמה עשן? מה זה עשן?

‫מפני אשר ירד עליו אשם באש. ‫והאש ההיא הייתה כה חמה,

מחממת,

‫שההר כולו התחמם.

‫וכשההר התחמם, כל דבר שהיה בהר,

‫שהיה דליק,

‫נדלק.

‫אתם יודעים, יש סוד בפיזיקה,

‫שכל החומרים

יש להם,

‫בדרגת חום מסוימת, כל חומר לחוד.

‫הם לוהטים,

‫וזהו אש.

‫זהו אש, למשל גז.

‫אז בחום קטן הוא כבר לוהט.

‫אבל ברזל,

‫לעשות מתכת של ברזל,

‫מתכת

גחלת של מתכת,

‫והיא

לוהטת.

‫כשאתה מחמם הרבה את המתכת,

‫המתכת לוהטת.

‫וכל חומר בדרגת חום שמתאימה לו,

‫בשביל לעשות מתכת גחלת,

‫צריך אלפיים מעלות

או יותר,

‫אבל בשביל גז,

‫רק כשהגז מתחמם, ‫או גופרית, אמרנו פעם על גופרית.

‫קצת מחמם עם הגופרית, היא דולקת.

‫היא נהיית אש.

‫זה,

כל חומר יש לו את הדרגה שלו בחום, ‫ואז הוא לוהט,

‫וזהו אש.

‫זו אש.

אש, זו ההגדרה של אש. ‫לכן אפשר לברך בורא מורא אש על הנורה.

‫כי הנורה,

איך היא מאירה?

‫כי האלקטרונים,

‫מרביצים בה הרבה אלקטרונים במהירות,

‫וזה מחמם אותה,

‫והיא מתחממת עד שהיא לוהטת,

‫ואז יש לך אור.

זה ממש כמו אש.

‫לא הנאונים. הנאונים זה

גז שמבריק.

‫כשיש ניצוץ אחד,

‫הגז מבריק,

‫ועושה אור, ההברקה הזאת.

‫לכן, תשימו לב

‫שבניאון, הניאון הוא קר,

‫אבל נורא היא חמה.

למה הניאון קר?

‫כי זה לא אש.

זה רק

ברק כזה שהגז שבתוך הניאון

‫הוא מבריק.

וזה מאיר, אבל לא אש.

‫זה לא מאורי האש,

‫לכן לא מברכים על הניאון, ‫בורא מאורי האש,

‫אבל על נורה מברכים בורא מורי האש. ‫רבי חיים עוזר, זה מפורסם.

הסיפור שרבי חיים עוזר היה בכוונה ‫מברך בורא מורי האש על הנורה,

‫בשביל ללמד את העם שזה אש,

‫ואסור להדליק אושבת, אסור לכבות.

‫זה אש.

אש ומתכת.

גחלת של מתכת.

‫אז על כל פנים כתוב כאן,

‫והר סיני עשן כולו.

‫הוא התמלא עשן, נתן עשן. למה?

‫מפני אשר ירד עליו השם באש.

‫והאש הזאת לא היה בה עשן, חס ושמעו.

‫האש איפה שנגרד קשבחו זה בלי עשן,

‫אבל האש חיממה את כל ההר כולו,

‫וכלו.

‫וכל מה שהיה יכול לבעור,

‫יש הרי חומרים שבוערים.

‫קומבי שטיבלה בצרפתית.

‫כל החומרים שבוערים.

‫החומרים, למשל, שורשים יבשים ‫או חתיכות עץ יבשות,

‫או אם יש נפט, בוודאי.

‫אז כל הדברים הבוערים שיש בהר נדלקו,

‫כי היה כל כך הר חם,

‫אז התחממו עד דרגה של אש.

‫וזה לא האש שעליה ירד הקדוש ברוך הוא,

‫אלא על ההר התחמם מכוח האש,

‫ויעל עשנוק האש הנה כבשן,

‫ויחרת כל ההר מאוד. ‫נסביר מה זה ויחרת כל ההר מאוד. ‫עוד מעט

נסביר את זה.

רציתי רק לומר שמכאן אנחנו רואים ‫שהאש הייתה מאוד מאוד חמה,

‫חוץ ממה שהייתה גדולה.

‫זה כתוב לא בפרשה הזאת.

‫בפרשות להתענן כתוב,

‫האש הגדולה, וההר בוער באש עד לב השמיים.

‫אש ענקית מן ההר עד השמיים.

‫מלבד הגדלות,

הכמות של האש,

‫היה גם החום של האש.

‫אנחנו מכירים פה בעולם, בגלובוס שלנו,

נדמה לי שאומרים שיכולים ‫להגיע לשלושת אלפים מעלות,

‫אולי קצת יותר.

‫אני לא, לא...

‫אבל יש בשמש,

סביב השמש,

‫20,000 מעלות,

‫ובתוך השמש,

‫הרבה, הרבה, הרבה, ‫זה בלי שיעור החום שיש בתוך השמש.

‫ככה יש דרגות של חום.

‫אז בהר סיני, אבל אני שאלתי שאלה,

‫כמו כשהפציצו את סואץ,

‫אז הם הטביעו את אוניית דקר,

‫אז פה היהודים, זרע היהודים,

‫הלכו והפציצו את העיר סואץ. ‫מה היה בעיר סואץ? ‫מאגרים של נפט.

‫והפציצו אותם, הדליקו, היו אש להבות.

‫עד עננים.

‫משך.

‫אם תשים אש כזאת על האדמה,

‫וכל שבוע שלם האש תדלק,

‫כמה האש תחמם באדמה, עומק האדמה?

‫אולי שני מטר,

‫מקסימום או שלושה מטר, וזהו.

‫וכאן כתוב שכל ההר בער.

‫מאיפה?

‫מכוח החום של האש שירדה על הר סיני.

‫זה פירוש המילים. ‫והר סיני עשן כולו,

למה מפני אשר ירד עליו ה' למעלה באש?

‫והאש ההיא הייתה חמה מאוד,

‫עד שכל ההר הגיע לדרגה של אלף מעלות,

‫והרבה חומרים נדלקו.

‫וככה הוא עשן.

‫ויעל עשנו כישן הכבשן.

‫מה זה ביחרר כל ההר מאוד?

‫ההסבר של ביחרר כל ההר מאוד,

‫זו רעידת אדמה בהר.

‫איך הייתה רעידה זאת?

‫ממה, איך זה נגרם?

‫אז אספר לכם מקודם,

‫שלפני,

מיד אחרי מלחמת ששת הימים,

‫הביאו יהודים מהר סיני,

‫הביאו אבנים,

‫אבנים חומות כאלה,

‫וקשים מאוד.

‫אני קניתי כמה אבנים כאלה,

‫וכל אבן עלה לי מהלירות.

קניתי אבנים,

‫ומה פלא עצום האבנים האלה?

‫בכל צד של האבן

‫היו סנאים.

‫זה צמח כזה,

‫כמו סנה.

כמו סנה.

‫ככה קראו לזה סנה. ‫אני לא מכיר, לא ראיתי סנה בעצמי, ‫אני לא יודע איך הוא הסנה.

‫לא יודע איך נראה סנה. ‫זה היה

עץ קטן כזה.

‫ובכל צד הייתה צורה של סנה.

‫למשל, בצד הרחב היה סנה גדול,

‫בצד הצר היה סנה קטן.

‫ואתה, אומרים,

‫תשבור את האבן

‫ויהיו שברים של האבן,

‫בכל שבר אתה רואה סנה קטן.

‫הנה פלואים. זה היה צבע אפור.

סנה, סנה, אתה יודע למה זה סנה? זה שיח,

שיח קטן.

והוא, ובכל הצדדים

אתה שובר אותו כל אבן,

גם כן צורה של סנה קטן.

כל חלק מן האבן.

והיה פלא, זה פלא, ושלחו,

יש מכתב,

מזמן, מלפני הגירוש,

של ספרד,

ששלחו מכאן או מבבל,

שלחו

לחכמי ספרד, ליהודים, לחכמי ספרד,

שככה וכך, שיש סנה בכל אבן ואבן.

ואתה שובר אותו,

תשבור עוד פעם, תקבל עוד סנה מכאן ומכאן. זה פיל פלאים.

זה היה צבע אפור,

שיח קטן. אז הם כתבו,

בשם אבן עזרא,

שהר הסיני, בהתחלה,

לא היה נקרא הר סיני, היה נקרא הר האלוקים.

בפרשת שמות

הוא הלך וראה את הצאן

אל הר האלוקים חורב וחורב.

לא היה נקרא הר סיני.

בשם הר סיני, אומר אבן עזרא,

התחיל אחרי שהתגלה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו בסנה,

ומאז התורה קוראה לו הר סיני.

מה זה מסמל הסנה?

עמו אנוכי בצרה.

כביכול הקדוש ברוך הוא,

הרי הסנה כנראה יש בו קוצים,

יש בו ענפים שפוגעים.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, עמו אנוכי בצרה, למה הוא יתגלה בסנה?

זה כתוב, עמו אנוכי בצרה.

אז הסמל הזה שיסנה בכל הר,

בכל אבן מן ההר.

סנה,

להגיד,

זה זעקה גדולה של הקדוש ברוך הוא, עמו אנוכי בצרה.

זעקת השם.

כאריה ישאג, שאוג ישאג על נבוהו.

ככה זה להגיד שהוא עמו אנוכי בצרה. זה העניין של הסנה הזה.

אני לקחתי איתי, הייתי בפריז,

לקחתי איתי כמה אבנים

ושאלתי

בבית ספר של דודי רבי יעקב זיכרונו לברכה היה מורה גוי

לגיאולוגיה

מדע של האדמות.

זה נקרא גיאולוג.

הוא יודע אבנים כאלה, אבנים כאלה, עפר.

בעפר יש הרבה הבדלים של עפר.

יש עפר אדום, יש עפר חום, יש עפר...

וכל אחד,

מה טוב לזרוע בו.

זה דבר ידוע.

גם שלמה המלך ידע את זה.

הוא היה אומר מה טוב, איפה טועה לנטוע את זה, איפה טועה לנטוע את זה.

באיזה סוג עפר. ואני ראיתי בבית ספר יעקב.

יש לפעמים עפר אדום,

לפעמים עפר חום, לפעמים...

אז, וגם באבנים.

הוא היה מומחה.

הבאתי לו את האבן.

אמרתי לו,

מה זה הצבע האפור הזה שיש

והסנה הזה שיש ב...

באבן.

עונה לי הפרופסור הזה, עונה לי,

החומר הזה שהוא מתפשט כמו סנה בתוך האבן

זה מגנזיום.

וכנראה, הוא הוסיף לבד להגיד,

כנראה שהייתה שכבת מגנזיום בפסגת ההר,

של הר סיני,

ועם האש שהתגלה בה הקדוש ברוך הוא

היא נמצה והתחלחלה בתוך האבנים.

זאת אומרת, גם מהאבנים הקשים, מהאבנים של הר סיני, ניסיתי לשבור עם פטיש, לא הצלחתי.

אבנים קשות.

אבל על ידי האש התרקחו האבנים שלה.

וגם, המתכת דנגנזיום שהייתה בראש ההר

נמצה

וחלחלה לתוך האבנים,

וכשאחרי כן התקרר ההר,

כשעזב הקרוז ברוך הוא את ההר,

והתקרר ההר,

זה היה הרבה זמן אחרי זה.

הרבה זמן אחרי זה, הוא לא מייד עזב.

ובמשוך היובל ימי עלו בהר, זה היה

בסיוון,

והוא שוכב בזה בגמרא בתענית, רש״י מביא את זה בשנה שנייה,

בשנה השנייה שיצאו ממצרים, ממש.

ואז המתכת

בחום של האש,

הרי האש הייתה חמה מאוד,

הטיחה את המתכות

וריקחה את האבנים,

וככה נזלה בתוך האבנים.

עכשיו, אז על פי זה נהיו חללים בתוך ההר. נהיו חללים.

א',

כל החומרים שבוערים,

שהם עושים בארות,

החומרים ההם,

נשרפו.

ואם נשרף, מתחללים, והם הוריקו עשן,

והר סיני עשן כולו,

הוא הוציא עשן,

והחומרים האלה

נעלמו או נתחלו,

ואז נוצרו חללים-חללים בתוך ההר.

וגם המגנזיום הזה,

אם הוא ירד לכל אבני ההר, אז זאת אומרת, היה המון מגנזיום שמה,

זה יצר חלל.

ואם יצר חלל, אז האבנים שהיו עליהם,

אין להם מי שיחזיק אותם.

אז האבנים רעדו, האבנים,

זה הפסטו היחירות כל ההר מאוד.

איך נחרד ההר?

כי נוצרו חללים בתוך ההר.

ואותם חללים

היו מחזיקים, לפני שנהיו חללים,

הם היו מחזיקים את מה שעליהם.

אבל כעת, כשזה חלל,

אז האבנים התגלגלו.

זה הפירוש שהיה חרד כל ההר מאוד.

ההר היה חרד,

האבנים היו מתגלגלות.

זה,

לפי עניות דעתי, אני רק אומר, טוב ללמוד

בצורה, בהבנה.

אמרתי לפרופסור הזה,

מה שאתה אומר כתוב בספר שופטים.

בשירת דבורה כתוב,

ההרים נזלו מפני השם.

ההרים נזלו, נהיו נוזלים מפני השם.

זה סיני מפני השם אלוקי ישראל.

זה נכון שהאש ההמה הטיחה מתכות שהיו,

כל מה שהיה בר,

והבעירה כל הדברים הבערים,

ולכן נהיה, נוצרו חללים בתוך ההר, וזה החריד את ההר.

לכן, והחרר כל ההר מאוד,

כמו רעידת אדמה.

אתה רואה מה זה?

זה היה.

אני התפעלתי מן הגוי הזה.

התפעלתי מן הגוי.

במה התפעלתי?

אצלו זה,

מעמד הר סיני זה עובדה היסטורית.

זה עובדה, אתה יודע, אני קורא אפילו עיתון,

שכולו מלא שקרים,

אבל אני רואה סיפור, זה קרה ככה, זה זה, זה.

נכנס לי ל... זה מציאות.

מייד אני מקבל את זה במציאות.

צריך לחשוד, הרבה שקרים יש בעיתונים.

אבל למשל, אם היא על טבע, מה שהיה בה,

קרה משהו שם, מה קרה?

מייד מקבלים. עכשיו, יש לנו ספר טוירו,

וספר טוירו מספר לנו,

הספר הקדוש הזה מספר לנו שהשם ירד באש על הר סיני,

והאש הייתה כל כך חמה שהיא חיממה את כל ההר,

ועל ידי זה, כמו שהסברנו,

הכל, מה שבעיר עשה אש,

והוא מיד אמר לי, כאן נראה שזה בכלל האש שירד הקדוש ברוך הוא עליה.

גוי.

אני התפעלתי מגוי הזה. יש פה דבר ברור.

כל מי שרצה להבין שהקדוש ברוך הוא כביכול צד של חומר או משהו,

מתבטל.

כי הכול נשרף, כל חומר נשרף באש, ואם השם ירד באש,

אז הוא לא חומר.

מה? לא הבנתי. אם השם ירד באש, כן?

אז הוא לא חומר,

כי האש שורף כל חומר,

אז בעצם זה שהוא ירד בתוך האש...

נו בטח, אבל לא חומר.

אבל...

אין לו דמות הגוף, אין לו גוף. זה אנחנו אומרים, אבל יש פה פסוק.

העם ראה שהשם באש מדבר.

מתוך האש!

מתוך האש לא יכול לדבר מי שיש לו שייכות של חומר.

יש כאלה שרצו להגיד שהוא היה,

הוא עשה כמה רמקולים ועשה רעש,

כן, זה כל מיני סיפורים.

של הכופרים. כן. אז ירד בתוך האש, מדבר מתוך האש.

איך אפשר שחומר יהיה בתוכן?

בטח.

אין לו גוף ואין לו דמות הגוף.

כי לא ראיתם כל תמונה.

על זה אמרתם,

לא ראיתם כל תמונה.

אבל הפסוק הזה,

איך שהסברתי אותו,

והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו השם באש.

אפילו אש שיורדת על המערכה של המזבח

זו אש צלולה,

שאין בה אשן בכלל.

כי אין פה חומר בוער.

זו אש מצד עצמו אש.

זה לא דבר שבוער ויוצא תחמוצת האמצן,

הפחמן, אני יודע.

זה לא היה דבר שבוער.

זה אש צלול.

אבל זה חימם את ההר,

וחימם את ההר כולו.

איך יכול להיות? נגיד 800 מטר, כמה גובה של הר סיני?

יש לכם תמונה של הר סיני?

אי אפשר שמה במכשיר. כן, אבל יש כאלה שאומרים שזה וזה וזה, יש כל מיני.

יש פה תמונות של סנה, אם אתה תרצה לעלות.

כן, וכמה גובה? יש כמה סוגים של סנה.

כמה? יש כמה סוגים של סנה.

הצמח הזה, סנה, יש כמה סוגים.

יודעים את האורך והגובה של ההר?

לא, לא כתוב.

על כל פנים בערך, הרי היער נמוך, הר סיני.

הרי כתוב שכל הערים רצו הר תבור והר הכרמל,

הרצו עלי, יקטנה כאש ברוך את התורה.

אבל הכאשווא הולך להר נמוך.

גם הטרו הולכת למי שמנמיך עצמו.

אז זאת אומרת, לא היה כל כך גבוה הר סיני, היה אולי 800 מטר.

זה יפה, 800 מטר, אם אתם חושבים.

הר מירון, אני חושב, הוא

1200, 1200. אז זה,

וגודלו, אני לא יודע, גודלו, אורכו ורוחבו,

וכולו

אש בזמן מעמד הר סיני.

בער באש עד לב השמיים.

לא יודע אם האש,

איזה אש הגיע עד השמיים, לא האש להר.

האש שהנהיג לה בה, הקדוש ברוך הוא, את האש הגדולה.

האש הגדולה.

אני אמרתי לעצמי ככה,

מה שאנחנו לא מביאים בחשבון שהיה, זה דבר היסטורי. היה אש על הר סיני.

וגוי כן מביא,

כי אנחנו למדנו בחדר.

בחדר למדנו, למדנו מעמד הר סיני,

עם ההבנה של ילד.

ואחרי כן אנחנו עושים שאנחנו יודעים מה זה מעמד הר סיני. לא שמים לב אפילו

לדקדק מה היה בעמד הר סיני.

לא שמים לב על זה.

כי אנחנו יודעים, למדנו בחדר.

אבל אומר חוות הלבבות,

כשאתה מתבגר,

ואז המוח שלך גודל,

וההבנה שלך גודלת,

אתה צריך לחזור מחדש ללמוד את התורה.

וכאילו לא למדת אף פעם.

וככה אתה תראה מה כתוב בתורה. הרבה דברים,

הרבה דברים נפלאים שכתובים בתורה, ואנחנו לא שמים לב אליהם.

בגלל שלא מדקדקים בה, כמו שצריך, עם שכל.

לכן צריך לחזור. אז אנחנו אמרנו לחזור.

עכשיו אני אגיד עוד דבר.

אמרנו כבר,

אתה הוראת על הדעת כי אדונו יהיו האלוהים.

אין עוד מלבדו.

אבל חוץ מזה,

למדו יראת שמיים. וכך מפורש בפרשת ואתחנן.

בפרשת ואתחנן כתוב בפירוש

יישמר לך ושמור נפשך מאוד,

פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך,

ופן יסורו מלבביך.

כל ימי חייך,

יום אשר עמדת לפני השמל אלוהיך בערב.

כתוב כאן בפרשת יתרו,

וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים,

ואת קול השופר ואת הרעשן ורעם וינועו ויעמדו מרחוקו.

החום לבד.

לא יכלו.

חזרו 12 מיל מאחורה.

ויאמרו אל משה, דבר אתה עמנו ונשמע.

ואל ידבר עמנו אלוקים, פן נמות.

זה מבהיל, מבהיל.

נפשי יצאה וידבר רוחך.

לראות את המעמד הגדול הזה

של האש על הגדולה והחמה,

על ההר, וההר כולו בוער והישר לב השמיים.

כל המעמד הזה,

הם פחדו שה' ידבר איתם.

דבר אתה עמנו, ונשמע,

ואל ידבר אלוקים עמנו פן נמות.

ויאמר משה לעם אל תיראו,

כי בעבור נושאת אתכם בא אלוהים,

ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחתו.

עודו.

פה כתוב שמעמד הר סיני נעשה גם בעבור תהיה יראתו על פניכם.

הרי זה בעבור... הם אמרו,

הם מפחדים,

פן נמות.

האש הגדולה, פן נמות.

אבל אחרי שיגמר מעמד הר סיני,

לא תהיה כבר אש.

לא יהיה, לא יהיה...

מה היה פה

שהתורה אומרת

שזה היראת שמיים?

אני רק, תכף אני אראה פה,

הנה.

רק ישמר לך

ושמור את הדברים, פן תשכע,

ושמור נפשך מאוד, פן תזכע את הדברים אשר ראו עיניך,

ופן יסורו מלבביך כמעייך, ודעתם ונכה ונכה, יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך להפך עורף,

באמור ה' אליי,

הקל לי את העם, ואשמיעם את דבריי,

אשר ילמדו לראה אותי כל הימים,

אשר הם חיים על האדמה.

ואת בניהם מלמדו.

כאשר ברוך הוא רצה לדבר איתם

כדי שילמדו לראה.

מה אפשר?

מה, מה,

מה יקולי היווי?

איך ככה לומדים מרעה?

הם ראו שבורא עילום זה אש אוכלו.

אש אוכלו.

אשר לא יקרה לו, לא משוא פנים, לא מקח שוחד.

לא שוחד של מצוות,

לא שוחד של זיכויה רבים.

אין שוחד.

בורא עילום

‫הוא אש אוכלו ולא כדי להתעסק איתו.

זאת אומרת,

הרי המשגיח היה אומר

על הפסוק, ותראי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה.

לפעמים גם היראה מלומדה.

מה זה יראה מלומדה?

‫אני מבין מה עשים עושים מלומדה. ‫בשגרה תהיה עושים

כמו ברכות.

אדם מברך,

אחמונה לצרן, ככה מלומדה.

אבל יראה,

גם יראה יש יראה מלומדה.

מה זה מלומדה? הוא התרגל לעשות דברים

שכאילו זה יראה.

אבל מה קרשבוכה רוצה יראה אמיתית?

יראה אמיתית, אם כשהם ראו עם מי יש להם עסק,

ראו את האש הגדולה

שהאש הזאת יכלה לשרוף

את העולם,

האש הגדולה והחמה.

מזה, כשהם ראו

שהבורא העולם הוא אש אוכלה,

זה הכניס בהם יראה באמת.

לא כדאי לכם, לא לנו ולא לכם

להתעסק עם הקדוש ברוך הוא.

לפישעו אש, אוכלו.

איך אמרתי פעם, הפסוק,

הפסוק יש בתהילים,

ימי שנותנו בהם שבעים שנה,

ואם בגורור שמונים שנה,

ורובם עמל ואווני,

כזה שנה,

מי יודע אז אפיך או חטאיך עברתך.

אומר רשי,

רשי נפלא, אומר רשי,

ימי שנותנו בהם לא כמו הדורות הקודמים, שהיו חיים כמעט אלף שנה.

נותנו בהם שבעים, שמונים.

היום אנחנו יודעים בבני ברק

שמש מרים כל התלמידי החכמים.

מגיעים שמונים, שמונים וחמש,

כבר צריך להיפרד מן העולם.

ככה רואים חכמים נפטרים בגיל,

בשבעים וחמש, תשעים,

יחידים נשארים אחרי תשעים.

אז אומר רשי,

מי יודע עוז אפיך, איך נדע את העוצמה של הכעס שלך?

אם אין לנו מספיק זמן, בשמונים שנה לא נוכל ללמוד.

מילא בדורות הראשונים, ככה שומעים,

דורות השונים שמאריכים ימים,

היה להם זמן ללמוד

את עוצמת

הכעס מהקדוש ברוך הוא, כשבורא עולם כועס.

העוצמה, ועזוז נוראותיך יאמרו,

זה אותו דבר, ועזוז זה עוז,

נוראותיך, הדברים המפחידים של הקדוש ברוך הוא,

ועזוז נוראותיך יאמרו,

העוצמה של הדברים המפחידים, טרור,

הטרור,

טרור זה פחד, המילה בלטינית.

אז,

ועזוז נוראותיך יאמרו, מי יודע עוז אפיך,

איך מספיק,

איך לומדים מרעש שמיים, ואני כל הזמן אומר, השם זקני

ליותר השמיים,

ליותר השמיים, ולכתוב עליהם השמיים,

כי זו אמונה, אתה חושב,

יכול להגיע קצת ל...

אבל יראה זה נורא קשה, כי אדם לא רוצה להפחיד את עצמו, לא יודע, לא...

אבל תראו, בעלי המוסר, רבי ישראל סלנטר,

כל הזמן עבד על יראת העונש.

כל הזמן.

היה בלילה אחד שלם,

הוא שינן לעצמו,

עוד לא יליב כתלה חייו.

מי שלא לומד, חייב מיתה.

לילה שלמה הוא חזר על המאמר הזה, בשביל שיפחד מביטול תורה.

ואמר, הוא היה אצל הלשם.

הלשם, אתם יודעים מי זה הלשם? זה סבא של הרב אלישיב.

הוא היה מקובל, גדול המקובלים.

הוא חיבר ספר,

על פי שיטת הגרע,

הלשם,

קוראים לו לשם שלו בעולם הלשם.

אז רבי ישראל היה אצל בעל הלשם בליטא,

ובעל הלשם התחיל להשפיע עליו שילמד קבולה.

אמר לו רבי ישראל,

מה אני צריך את הקבלה?

אני דבר אחד יודע.

אני צריך לדעת רק דבר אחד בעיקר,

שמי שחוטא, נענש.

ואת זה אני מקבל, אני לומד את זה מן המוסר.

הוא היה עובד על יראת העונש, לא רק, הוא גם רבי יצחק ולאזר,

רבי אצלב ולאזר,

תלמיד שלו.

הם עבדו,

שיננו לעצמם פסוקים שמביאים מראת שמיים.

אמרתי, בספר הזה, הקטן הזה, כתוב,

לחזור על הפסוק, עיני השם אלוקיך משוטטות בכל הארץ.

לתת לאיש כדרכה וכפרי מעל על זה, בימיה וגם בישעיה.

וקצת שינויים.

עיני השם אלוקיך משוטטות בכל הארץ. אדם צריך לדעת

שרואים אותו.

ממכון שבטו יש גיאה על כל יושבי הארץ.

משמיים השכיב אלונייה,

ראה את כל בני ה...

מכון שבטו השגיח אל כל יושבי הארץ.

את זה לשנן שאתה עומד בפני מי שרואה אותך.

דמה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבי.

לשנן דברים שמכניסים מראה.

רב ישראל שינן את זה, זהו מה שהיה עושה, זה המוסר.

רק הוא היה לומד מוסר והתפעלות.

על ידי שחוזר הרבה פעמים על מאמר,

זה משפיע על הנפש.

ראיתי באמת בספר יד הקטנה שהוא אומר שאלאת השם זה כולה נפש,

רגש,

זה לא כל כך המוח, העיקר הרגש ולכן

וזה מאוד קשה.

אז הקדוש ברוך הוא רצה ללמד את ישראל יראה,

יראה אמיתית.

אז מה הוא לימד אותם? שאני אדבר איתם

ועל ידי זה הם יהיו יראים.

כך כתוב.

ואשמיעם את דבריי אשר ילמדון לראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה.

על ידי שראו את האש הגדולה,

הגדולה בכמות,

עד לב השמים,

וראו את החום של האש, האיכות של האש.

וזהו, כביכול, כביכול, וכי הקדוש ברוך הוא אש,

אבל הוא יגלה בצורה כזאת באש.

אז תדע לך עם מי יש לך עסק,

שאש אוכל

זה מה שצריך לשנן,

לא כדאי להתעסק עם הקדוש ברוך הוא, צריך להיכנע אליו.

להיכנע אליו, לא להתעסק איתו, חס ושלום.

להיכנע ולקבל את דבריו.

ויאמרו כל העם ויאמרו, כל אשר דיבר השם נעשה, נעשה.

לא ונשמע, זה אמרו מקודם, אבל

פה אמרו ונעשה.

כל אשר דיבר השם, נעשה.

גם אנחנו צריכים להתרגל לקבל מלכותו יתברך עלינו.

כל אשר דיבר השם, נעשה ונשמע.

אפילו אם לא מבינים, נבין אחרי זה.

אבל מה שהוא אמר צריך לעשות,

בלי להבין.

אחרי כן נבין.

הרי נשמע, מה זה נשמע?

נשמע,

נשמע, אז איך עשינו?

אם עוד לא שמענו, מה נעשה?

הכוונה, נעשה את המצוות שאמר לנו, אפילו אם לא מבינים אותם.

ואז נשמע אחרי זה.

נבין, אחרי זה.

כבר נשמע, זה רבי נהנה בשער התשובה אומר, נשמע, זה לא שמיעת האוזר.

ככה, איך הם עשו, בלי לשמוע מה הוא אומר להם?

רק הם שמעו מה שאמר להם.

אבל, והם כבר אמרו, נעשה. ונשמע, נבין.

אחרי זה, נבין.

יש עוד מה לדבר, אבל אני צריך להתכונן מספיק.

רבי יחנן אבנה, קשה אומר, רוצה הקדוש ברוך הוא

לזכות את ישראל, לפיכך

ירבה להם תוראומץ זאת שנאמר,

אדוני חפש ומען צדקו יגדיד תורה ויאדיר.