עון ביטול תורה | הרב אמנון יצחק

נציב יום: אלעזר בן פנינה, חזרה בתשובה שלמה, יזכה להבין את התורה בצורה ברורה, ימשיך לזכות את הרבים ויזכה להיות בן העולם הבא. אמן!!

הענוש על ביטול תורה הגמרא בברכות ח', "תנו רבנן: תתק"ג מיני מיתה נבראו בעולם, 903 מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר (תהלים סח, כא) "לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת" תּוֹצָאוֹת בגימטריה 903. קשה שבכולם אסכרה, מכל ה-903 מיתות שיש בעולם - הקשה ביותר זה אסכרה. ודמיא כחיזרא בגבבא דעימרא דאחורי נשא" 

רש"י אומר: זה הקושי של המחלה הזו כענפי הסירים הנסבכים בגיזת הצמר, כשאדם נותק בחוזקה ומשליך לאחור שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה. ענפי הסירים זה ענפים של קוצים, שהם נסבכים בכותנה גיזה הצמר, כשאדם מושך אי אפשר שלא ינתק צמר עמה, קריעה! כזאת, כאבים עצומים, ואיכא דאמרי, יש אומרים איך האסכרה הזאת "כפיטורי בפי ושט" 

רש"י מפרש: "בים אוקיינוס יש מקומות שאינו מקבל ברזל, ומחברים לוחי הספינה על ידי חבלים ועקלים שתוחבין בנקביו, ותוקעין אותו בדוחק לפי שהן גסין כמידת הנקב". ים אוקיינוס יש מקומות שאינו מקבל ברזל, ידוע שיש משולש ברמודה ששמה לא רק אוניות טובעות, גם מטוסים שהם חולפים מעל למשולש הזה אז גם הם נאבדים, מאבדים קשר ולא נמצאים. 

הרש"ש על הגמרא מביא: "שיש אבני מגנט ענקיות למטה בקרקעית האוקיאנוס והם מושכים את הברזל למטה". אז כתוב שהאוניות האלה הם רק עם עצים וחבלים ואין ברזל כדי שיוכלו לעבור באותם מקומות, אז מכניסים שמה חבלים ועקלים שתוחבין בנקבים בדוחק כמידת הנקב. אז כאילו חונק את הבן אדם, זה מחלה במתחילה במעיים והיא עולה למעלה למעלה עד שהיא חונקת את הבן אדם, זה אסכרה. 

אז מה שכתוב בגמרא יש 903 מיני מיתה "לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת" והקשה שבכולם אסכרה. הגמרא מגדירה את מיתת האסכרה שהיא הנוראה בכל המיתות. בגמרא בשבת לג' כתוב: "כשנכנסו רבותינו לחרם ביבנה, שהיה שם רבי יהודה, ורבי אלעזר ברבי יוסי ורבי שמעון. נשאלה שאלה זו בפניהם: מכה זו במתחילה בבני מעיים וגומרת בפה, על מה היא באה? 

נענה רבי שמעון ואמר: "בעוון ביטול תורה". פרוש: שענוש נמי מיתה, זאת אומרת: ביטול תורה העונש עליו - מיתה. 

אמרו לו: "הנשים יוכיחו", נשים לא חייבות בתלמוד תורה אז איך נשים מתות מאסכרה? 

אמר להם: "שהן מבטלות את בעליהן", היות שהן מבטלות את הבעלים אז יש להן עונש של ביטול תורה - מיתה. 

אמרו לו: "תינוקות יוכיחו", תינוקות הם לא חייבים בתלמוד תורה פטורים מכל המצוות, הם לא בני לימוד. 

אמר להם: "שהן מבטלין את אביהן". 

רש"י אומר: "אמר להם אף הן בעוון שמבטלין את אביהן לחמה ולצונן ולפייסן באגוזים" - זה גורם שהתינוקות מתים באותה מחלה אסכרה, למה הם מבטלים את ההורים את האבא לומד תורה. זאת אומרת: 

"קח אותי לפה קח אותי לשם תקנה לי זה תקנה לי..." וזה מטריד את האבא שלו בשעת הלימוד - גם על זה, זאת אומרת צריך להיזהר ולהסביר לילדים לאשה לכולם לא להטריד את הבעל בזמן שהוא לומד תורה, לא להפריע לא לבטל זה עוון פלילי גדול מאוד. אז אם זה ככה וכל שכן וקל וחומר, אם אדם גדול שהוא מצווה ועומד הוא ללמוד תורה, אם הוא מבטל את חברו או מתבטל הוא בעצמו - אז אוי לו מיום הדין ואוי לו מיום התוכחה! 

ואם מה שלמדנו שרבי שמעון אומר כך שגם תינוקות מתים בעבור ביטול תורה של הוריהן - אז אדם שמרחם על בניו לא יתן להם לבטלו מן התורה ללא צורך מוכרח. אך לכן עדיף להיות בבית המדרש, איפה שהתינוקות לא נמצאים ולא יטרידו אותו והוא יכול ללמוד בשקט בלי הפרעה לא מצד האשה ולא מצד הילדים ואז הם לא יכשלו בעוון פלילי זה. איתא במסכת כלה: "בעוון מה בניו של אדם מתים? 

רבי יהושע אומר: "בעוון ביטול תורה קטנים מתים, שנאמר (הושע ד, ו): "וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי" בדומה למה שאמר רבי שמעון בר יוחאי. עכשיו אם יהיה חס ושלום לוויה ילד נפטר, 

ויקום ספדן ויאמר: "הילד שלך מת בגללך, כי אתה פטפטת לפני כמה זמן עם מישהו במקום ללמוד!". 

לפי רבי יהושע: זה לא בגלל שהילד מפריע לאבא, זה בגלל שהאבא לא לומד! 

אז השם אומר: "אתה שוכח את התורה שלי אני אשכח את הילדים שלך", אז הוא אומר אתה יודע למה הוא מת? בגלל שאתה בטלת תורה לא למדת תורה. אם יהיה ספדן שיעיז להגיד ככה

 יגידו: 'שהוא קיצוני!', אבל רבי יהושע ורבי שמעון, רואים שהם כבר התנאים אמרו את זה, וכשאדם יודע את הדברים האלה שהוא יכול לשחק בחייהם של הנשים ובפרט של הילדים שלו - כמה צריך להיזהר שלא לאבד לבטלה. ואני יכול להגיד שעור כזה קשה דברים כאלה קשים ואנשים יכולים להירדם גם באמצע השיעור. לא יאומן כי יסופר! יצר הרע אלוף העולם!! זה מה שכתוב (תהלים לז, לב): "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ" הוא לא מחפש משהו אחר. אז רואים כמה זה עוון פלילי וחמור. 

גמרא ברכות ה': "כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו ייסורין מכוערין ועוכרין אותו שנאמר (תהלים לט, ג): "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" כתב המהרש"א: "דהיינו דביטול תורה מביא ייסורין קשין, מה כתוב? "הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" "הֶחֱשֵׁיתִי" זה אני שותק, "מִטּוֹב" אין טוב אלא תורה, "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד, ב) אז הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב - אני החשתי מלימוד תורה. 

אז מה כתוב? "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" אז באים כאבים ייסורין ועוכרים אותו, בגלל שהוא מחשה מִטּוֹב לא לומד תורה. זה גמרא בברכות ה'. גמרא בסנהדרין צ': "אֵלּוּ שֶּׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא; 

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים" 

ובגמרא בדף ק' מובא על זה שרב יוסף אמר: "וספר בן סירא נמי אסור למקרי, הרי"ף כותב: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים" תנא בספרים שפרשו בתורה נביאים וכתובים על פי דעתם, ולא סמכו על מדרש חכמים, כי בדבריהם צד מינות. מה זה ספרים חיצונים לפי הרי"ף זאת אומרת: יש דברים שמפרשים תורה נביאים וכתובים, תנ"ך, על פי דעתם ולא סמכו על מדרש חכמים, יש בדבריהם צד מינות, {כמו קאסוטו ואחרים שזה רחמנא לצלן דברים קשים}. 

ורב יוסף אמר: "וספר בן סירא נמי, כספרי מינים נמי". אומנם שמה אין דברי מינות {בן סירא היה בנו של ירמיהו הנביא} אבל יש שמה כל מיני חידודים וחוכמות וכל מיני דברים, אז מי שקורה בספרים כאלה זה כמו ספרי מינים. למה? אומר רב יוסף: "מפני שיש בהם דברי הבל שאין בהם צורך". זאת אומרת: יש שמה דברים שהם לא תורה, אם אתה קורא דברים של הבל בזמן שיכלת ללמוד תורה, אז אתה מבטל תורה ואם אתה מבטל תורה - אין לו חלק לעולם הבא! 

רש"י בגמרא מפרש, רבי יוסף אף בספר בן סירא שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה! אז זה נקרא: הקורא בספרים חיצוניים אין לו חלק לעולם הבא, בגלל שיש בהם דברי מינות, וגם בגלל אם ספרים שיש בהם דברי הבאי. לכן, הקורא בעיתונים - אין לו חלק לעולם הבא, כי זה דין ספרים חיצונים כמו בן סירא, יש שמה דברי הבאי {אם רק זה היה - זה היה עוד טוב} דברי לשון הרע, הוצאת דיבה, דברים חמורים זלזול בתלמידי חכמים, דברים קשים ביותר! אז לכן מי שיש לו זמן לקרוא עיתון במקום תורה - ודאי זה ביטול תורה, זה דברי הבאי והבן אדם אין לו חלק לעולם הבא, מי אומר? רבי עקיבא. 

דרשה מרבנו חיים מוולוז'ין זכרונו לחיי העולם הבא, כך הוא אמר: "צריך בן אדם באמת להתבונן ולחפש בדרכיו אולי הוא חלק מאותן שאין להם חלק לעולם הבא חס ושלום, הנה כל אחד שמח בחלקו וסומך על המשנה בסנהדרין צ': "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ" אבל תתבונן בסוף המשנה הזאת והיא אומרת: "וְאֵלּוּ שֶּׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא" וביניהם הוא מחשיב שמה אפיקורוס, אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא. מי זה אפיקורוס? פרשה הגמרא בדף צט': "מאי אפיקורוס? 

רבי נתן אומר: "כל מי שאינו משגיח על המשנה", אדם שלא לומד את המשניות כמו שצריך - אדם כזה נקרא אפיקורוס. 

רבי נהוראי אומר: "כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק", יש לך זמן, יש לך יכולת, אתה לא סתום אתה לא שוטה, יכול לעסוק בתורה ואינו עוסק - זה אפיקורוס. והוא בכלל (במדבר טו, לא) "כִּי דְבַר השם בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר"! מה סוף הפסוק? "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא"! ודורשים חכמים: "הִכָּרֵת לעולם הזה תִּכָּרֵת לעולם הבא", הרי שאין לו חלק לעולם הבא. אז כל מי שיש לו אפשרות לעסוק בתורה ואינו עוסק - הוא בכלל אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא "כִּי דְבַר השם בָּזָה" יש דברים יותר חשובים מזה... 

ועוד איתא שם: "המבזה תלמיד חכם" מי שמבזה תלמיד חכם - הרי זה בכלל אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא. "מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו!" הם קוראים לעצמם קוראים לעצמם מה הם מועילים לעולם? מזלזלים בתלמיד חכם - אפיקורוס, אין להם חלק לעולם הבא. 

אומר רבי חיים מוולוז'ין: "על כן יש לכל אדם לחפש דרכיו לחקור במעשיו אולי הוא מאותן שאין לו חלק לעולם הבא חס ושלום, כי אפילו אלה שעוסקים בתורה תמיד - אולי, אולי עברו עליהם כמה שעות ביום שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו והם בכלל "כִּי דְבַר השם בָּזָה". זה דרשה שנתן רבי חיים מוולוז'ין לפני הקהל שלו, העתיק את הדברים שלו בספר "בניין עולם" ו"בדברי חן" פרק יג', 

וכתב שם: "שהגאון רבי חיים זכרונו לברכה לא היה יכול לגמור את הדרשה הזו בפעם אחת מפני שהקהל פרץ בבכי וגעה בבכייה גדולה מחמת גודל תוכחות המוסר שבדברים האלה, עד שנאלץ להפסיק את הדרשה מחמת גודל הבכיות ואמר אותה בהמשכים! הנה ואני אמרתי את הדברים ואף אחד לא בוכה, זה היה בדורו לפני 250 שנה, תראו איזה יראת שמים היה לסתם קהל, קהל פשוט, אבל הם הבינו, אם התורה אומרת ככה - השם ירחם! מה יהיה? מה יהיה העתיד של הבן אדם? אם בן אדם אומרים דברים כאלה, משנה, גמרא, רבי עקיבא, רבי יהושע, כל הגדולים כל גדולי עולם אומרים: אין! התורה אומרת: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא" השם ירחם! מה עושים עם זה? לא בוכים שום דבר, 

- 'שמעתי, שמעתי את השיעור "עוון עבור ביטול תורה" כן שמעתי את השיעור, כן שמעתי'.

 מובא באבות: "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" אומר על כך רבי חיים מוולוז'ין ב"רוח החיים": "שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" כמו ששכר תלמוד תורה זה כנגד כולם, כשאדם לומד תורה מקבל שכר על כל מילה שהוא מוציא תרי"ג מצוות, כך גם ביטול תלמוד תורה חס ושלום - כנגד כולם לעונש. כאילו עבר על כל תרי"ג מצוות. והנה כל עבירה לפי גודלה, יגדל רושם שיגגת גם כן. 

זאת אומרת: יש עבירה, אם אתה עובר במזיד -אם היא עבירה גדולה אז השוגג גדול, אם העבירה קטנה השוגג קטן, אז זאת אומרת כל עבירה לפי גודלה יגדל שיגגת גם כן, וביטול תורה גדול רושם שגגתו כזדון אחר, השגגה של ביטול תורה היא כמו זדון! לכן אומרת המשנה: "הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" מובא בגמרא בברכות ה, 

אמר רבא ואיתימא רב חיסדא: "אם יראה אדם שייסורים באים עליו, {מה עושים הולכים לרופא לא?} לא יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא", עבר על כל מצוות התורה ואת כולם הוא מקיים, עבר על כל "לא תעשה" הוא לא עבר עבירה אחת! פשפש ולא מצא, אז למה יש לו ייסורים? "יתלה בביטול תורה". זאת אומרת: הוא לומד תורה תמיד, הוא מקיים את כל המצוות, והוא לא עובר עבירות, ויש לו ייסורים והוא לא מוצא, הוא יכול לבדוק אין בעיה הוא לא שכח כלום הוא יודע את הכל, אבל יתלה בביטול תורה, 

למה? יכול להיות שהיה לו כמה שביטל תורה. כתב "הראש יוסף" בביטול תורה מעניש אותו שלא מידה כנגד מידה, בדרך כלל ייסורים באים מידה כנגד מידה; חטאת בראש - תקבל עונש בראש, חטאת העיניים - בעיניים, חטאת באוזניים - באוזניים, חטאת ביד - תיענש ביד. אבל בביטול תור ה-שלא מידה כנד מידה, לכן יכול לתלות בביטול תורה, בודאי חטא גדול היא! ומעניש אותו אפילו שלא כנד מידה!! 

כמו שאמרנו למעלה: "שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" זאת אומרת לא כמידה כנגד מידה, יותר מכשיעור, והיות שהתורה היא כנגד כל האיברים של האדם אז לכן ביטול תורה זה כנגד כל האיברים פשעו, אז ממילא יכול להיות לאדם ייסורים לא בדבר אחד במקום אחד יכול להיות לו בכמה... 

כתב הגאון רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים" שער ד': "וזהו שאמרו: "שאם רואה אדם שייסורין באין עליו יפשפש במעשיו ויבין דרכו מתוך הייסורין. זאת אומרת: חפש מה כואב לך? ומה המצוות התלויות באותו אבר, ואז תיזכר ותתקן, תשוב בתשובה על זה ואז יסתלק הכאב. ואם פשפש ולא מצא בידו שום עוון אשר חטא באותו אבר, ובאותו אופן שיהיו ראויים הייסורים הללו לבוא עליו מידה כנגד מידה - יתלה בביטול תורה, כי בעוון ביטול תורה לא שייך מידה כנגד מידה, כי ביטולה חס ושלום נוגע לכל גופו, איזה מקום ואיזה אבר שיהיה. 

כל מצווה מכוות כנגד אבר או גיד שהוא פרטי, אבל התורה הקדושה היא כוללת העולמות כולן, לכן היא שקולה כנגד כל המצוות, ולכן היא גם כן "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (משלי ד, כב) חש בראשו - יעסוק בתורה, חש בגרונו - יעסוק בתורה, חש בכל גופו - יעסוק בתורה. אז רואים: חש בראשו זה אבר, חש בגרונו זה אבר, וחש בכל גופו - זה כל האיברים, יעסוק בתורה למה? "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג, ח) התורה היא לכל בשרו מרפא, 

כי כנגד כל רמ"ח איברים ושס"ה גידים זה תרי"ג מצוות. יש תרי"ג איברים, התורה זה תרי"ג ממילא כשאתה לומד תורה - היא מתקנת את כל התרי"ג! אבל אם אתה מבטל תורה- אתה מבטל את כל תרי"ג האיברים שלך, אז ממילא יכול להיות לך עונשים וייסורים שלא מידה כנגד מידה. איתא במסכת כלה רבתי פרק ו': 

"אמר רבה: "אין הצדיקים מתים בעולם אלא בעבור ביטול תורה". אתם שומעים? הם צדיקים הם לומדים כל הזמן, אבל אם יש להם ביטול תורה זה סיבה שהם ייפטרו מן העולם. רחמנא לצלן. והיות ואנחנו כבר מדברים ואתם יודעים שיש בעיה של חוסר גשמים, אז הגמרא בתענית ז' אומרת: 

"אמר רב קטינה: "אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה" זאת אומרת: אם ירצו שירדו גשמים - כמה שירבו יותר בלימוד התורה, יכולים להוריד את הגשמים,אבל אם לא לומדים תורה - "אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה". גמרא בתענית ז' . 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".