פנחס היה אכזרי או רחמן? | ר' אלירז טביב
תאריך פרסום: 05.07.2018, שעה: 14:51
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב בשם השם אל העולם נעשה ונצליח והאל עלינו ברחמיו ירוויח
פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל
בקנו את קנאתי בתוכם
ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי
וברשי וכן שנינו בזבחים לא נתקהן פנחס עד שהרגו לזמרי
נסביר
כאשר הקדוש ברוך הוא נתן את הכהונה הוא נתן אותה לאהרון ובניו
ופנחס כבר נולד הוא נכד
ולא מבניו של אהרון
אז הכהונה לא תפסה בו
מתי זכה פנחס לכהונה?
רק עכשיו לאחר שקינן להשם במעשה זמרי
ממשיך מחבר חוכמת המצפון
כדי להבין את העניין נתבונן בדברי חכמינו זיכרונם לברכה
רבי מאיר אומר
כל העוסק בתורה לשמה
זוכה לדברים הרבה
נקרא רע,
אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות
ובאר החסיד יעבד זיכרונו לברכה
אוהב את המקום ולא את עצמו
הוא אוהב את הבריות
כי אינו מקנא בטובות זה העולם כי הוא דבוק בבוראו
ומי עשו לו אלו העניינים העולמיים
זאת אומרת הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא ולא את עצמו ואוהב את הבריות בזה שלא מקנא בטובתם של אחרים
שאין לו תועלת מהם כי הוא דבוק בקדוש ברוך הוא יתברך שמו
אלו המתנות שזוכה מי שלומד תורה לשמה
שואל המחבר, אם כן,
כיצד התמזגו אצל פנחס עניין הכהונה עם הריגת זמרי,
שלכאורה הם עניינים סותרים זה לזה?
לפי פירוש שיאבד זכרונו לברכה אדם שהוא בעל לימוד תורה לשמה,
יזכה למעלות נוספות
כמו אהבת השם, אהובה לבריות.
לפי זה,
איך פנחס זכה למעלה גבוהה כמו הכהונה,
דווקא על ידי מעשה הרג שלכאורה אין בו מעלה, אלא להפך
שחיתות נוראה?
אולם הנראה הוא שאצל מי שלומד תורה לשמה וזוכה לאהבת המקום וגם לאהבת הבריות,
אפשר שידורו שני הדברים בכפיפה אחת.
כי נובעים הם ממקור אחד,
מקור של לשמה.
אהבת המקום הביאה אותו לקנאות בשביל כבוד המקום,
מה שחייב את הריגת זמרי.
דווקא בגלל אהבת השם היה חייב להרוג את זמרי, שהרי חילל שם שמים.
אבל גם לאהבת הבריות זכה,
בשל כך לא הייתה הריגת זמרי מתוך שנאה,
אלא מתוך אהבה,
גם אהבת המקום וגם אהבת הבריות.
כדי שאחרים לא יחטאו בגללו,
הוא בעצם הציל את כל עם ישראל.
כמו שאמר הקדוש ברוך הוא, ולא כליליתי את בני ישראל בקנאתי,
אז אין אהבת השם ואהבת הבריות גדולה מזו.
משום כך זכה לבריתי שלום.
אף שהרבה פוסקים סוברים
כי הרוג נפש
פסול לכהונה,
ואם כן,
איך ייתכן שכאן, דווקא בגלל הריגת זמרי, זכה לכהונה?
זאת אומרת, אפשר לתת לו פרס אחר, לאו דווקא את הכהונה.
ברמה, האמת היא כי כל המידות,
גם הריגה, שזו לכאורה אכזריות,
נחוצות בשביל קיום התורה.
אלא שהאדם צריך לדעת להשתמש בהן בצורה מחושבת,
והכול בדיוק נמרץ, ובמקום ובזמן המתאים.
ובאופן זה, אפילו אם אדם עושה מעשה של רציחה,
אבל במקום הנכון,
הרי לא רק שאיננו פוגעים בעצמו או מקלקל במשהו,
אלא הוא מקיים בזה
את המצווה של וביערת הרע מקרבך.
לכאורה היה המעשה צריך לפגוע במידותיו,
להפוך אותו לאכזר,
אבל פה רואים שכשזה נעשה בצורה מדויקת, כפי רצון התורה,
זה יועיל ולא יזיק.
אולם להפך,
אם הוא משתמש במידת הרחמנות שלא במקומה,
אז אין זו נחשב לרחמנות אלא לאכזריות.
איך זה יכול להיות?
וכפי שאמרו חכמינו זכרונם לברכה על שאול המלך,
כל שהוא רחמן על אכזרים,
לסוף נעשה אכזר על הרחמנים.
שאול נצטווה להשמיד את זרע העמלק וכל אשר להם,
אבל חמה ללצון והבקר, נגד ציווי השם.
לבסוף התאכזר על נוב עיר הכהנים והרג את כולם על ידי דואג.
רואים
שמידת הרחמנות שלא במקומה היא בעצם אכזריות,
ולכן פנחס,
אף על-פי שהשתמש במידת הקנאות.
בכל זאת נחרט שמו לעולם כמלאך השלום.
הרי קנאות ושלום סותרים זה את זה,
אלא כמו שהסברנו,
שכשזה מדויק ועל-פי התורה זה מושלם.
וכן מוצאים בפרשתנו
צרור את המדיינים והיכיתם אותם,
ובמדרש צרור את המדיינים
אף על-פי שכתבתי כי תקרא ולעיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום,
לאלו לא תעשו כן,
לא תדרוש שלומם וטובתם.
הקב'-הוא מצווה לצרור את המדיינים,
להציק להם ולהרוג אותם.
למה זה?
הרי יש דין בתורה שכשיוצאים למלחמה לפני פתיחת המלחמה,
פונים להצעת שלום.
איזה שלום? לא כמו שעושים היום, מחזירים שטחים, משחררים שבויים ונותנים להם גם נשק וכדומה. לא.
הם הופכים להיות עבדים וגם מעלים מס.
אז אצל המדיינים
אין את הרחמנות הזאת,
אלא לא תדרוש שלומם וטובתם.
ממשיך המדרש.
את מוצא במי שבא עמהם במידת הרחמים,
לסוף בא לידי ביזיון ומלחמות וצרות.
ואיזה?
זה דוד.
ויאמר דוד, אעשה חסד עם חנון בן נחש.
אמר לו הקב'-הוא, אתה תעבור על דברי?
סוף בא לידי ביזיון.
לקח חנון את עבדי דוד,
ויקח חנון את עבדי דוד, וגלח את חצי זקנם,
ויכרוט את מדוויהם בחצי,
עד שתותיהם וישלחם.
הוא בא לידי מלחמה.
מי גרם לדוד כך?
שביקש לעשות טובה עם מי שאמר הקב'-הוא לא תדרוש שלומם וטובתם.
דוד רצה לגמול חסד עם חנון בן נחש, מלך עמון.
אבא של חנון, נחש,
הציל את אחיו של דוד
בזמן שמלך מואב רצה להרוג אותו.
דוד שלח לחנון מלך מואב שרים בשביל לנחם אותו על מות אביו נחש.
עבדיו של חנון, מלך עמון,
הסיתו אותו כשדוד מנסה לרגל את ארצם.
אז הוא לקח את השרים ועשה להם ביזיון גדול
וגלח את חצי הזקן, וגילח להם חצי מהזקן.
גילח להם חצי מהזקן ככה.
דייחת את מדווהם בחצי עד שתותיהם.
חתך להם את המלבושים עד חצי מהגוף.
שהם היו חצי ערומים.
וככה שלח אותם לדוד.
הם התביישו לחזור.
דוד אמר להם שישארו ביריחו עד שישמח להם הזקן.
אפשר ללמוד מפה, דרך אגב,
כמה הזקן חשוב.
לכך למדנו מדברי המדרש, כי במקום שהתורה מחייבת,
צריכה הקנאות להיות בלי שום ויתורים.
אין רחמנות.
אבל בדין של הבועל הארמית, קנאים פוגעים בו,
יש הרבה מגבלות, וזה תלוי על חוט השערה.
כי צריך להיות דווקא בשעת מעשה,
ולא קודם לכן וגם לא לאחר מכן.
זאת אומרת, צריך להתדייק בקנאות,
שתהיה בשעת מעשה עבירה ממש,
וכל פספוס קל לא ייחשב כמעשה קנאות,
אלא כאכזריות סתם.
ובעת שאדם מתרגש והולך להרוג את הבועל,
קשה מאוד שלא יהרוג אותו,
נעת קודם או אחרי המעשה, בגלל ההתרגשות שלו.
אבל בעת שהוא בעל מדרגה,
והוא מקנא רק קנאת ה',
יכול הוא להרוג וגם לפרוש בעת שאיננו רשאי לכך.
אז בעצם מעשה הקנאה לה' אינו נמדד רק בביצוע מעשה הקנאה,
אלא גם כשצריך לעצור ולבלום.
וזה יוכיח שזה לא עניין אישי של התפרצות כעסים או שנאה.
וזהו כל ניסיונו של האדם ומבחנו בקיום התורה, לדעת
להשתמש תמיד עם מידותיו,
במקום הנכון ובזמן הנכון.
נסכם, ראינו שהתורה מדגישה לנו כמה צריך להיזהר במעשה הקנאה, ללא פניות אישיות,
ושיהיה מדויק
שנדע גם מתי לבלום את מעשה הקנאה,
וכמה שכר הגדול עליו מאוד,
עד כדי כך שפנחס ביצע מעשה הריגה וזכה לכהונה.
וזה גם לא יפגע ולא ישחית את המידות שלנו,
שאכזריות הרי היא בעצם רחמנות בשימוש הנכון.
ולהפך, אם נשתמש ברחמנות לא על פי התורה,
זה התהפך לאכזריות ולויזיונות,
כמו שראינו אצל שאול,
שעל רחמנות שלא במקומה על עמלק, התחזר על לא אוויר הכוהנים.
וכמו אצל דוד,
שנהג ברחמנות עם חנון מלך עמון,
ואחרי זה שריו התבזו מאוד.
נתפעל אל האשים שיזכה אותנו לכוון לאמת ולעשות רצונו כרצונו במדויק.
אמן.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).