מעשה מופת מבהיל ומדהים

- - - לא מוגה! - - - 

ועכשיו לסיום

אני מספר לכם מעשה מופת

שזה יתקשר למה שלמדנו עכשיו

מבהיל ומדהים.

יש מצווה לקדש בכורות פטר רחם זכרים.

קדש לי כל בכור פטר, כל רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה.

פטר רחם זה כל מי שפותח את הרחם הראשון לאישה או לבהמה,

זה נקרא פטר רחם.

והוא קדוש,

קדש לי,

בגלל שהקדוש ברוך הוא הבדיל את הבכורות של ישראל מבכורות מצרים,

שאת בכורות מצרים הרג ואותם השאיר בחיים,

נתקדשו.

רבני המכון לחקלאות על פי התורה

עשו מאמץ עצום לעבור בקיבוצים השונים שמגדלים בהמות

במטרה לשכנע את החקלאים

לסדר את ענייני הכשרות השונים על הצד הטוב ביותר.

אחת המשימות החשובות ביותר הייתה לדאוג לכך

שלא יהיו בעיות בנושא קדושת הבכורות בבהמות.

והם עברו בין כל החקלאים שמגדלים בהמות, שכנעו אותם להצטרף להסדר שבו הגוי קונה חלק מסוים מהבהמות

המבכירות.

זאת אומרת, בהמות שטרם המליטו

שהן עוד יבכירו, דהיינו יביאו בכור.

ובכך הגוי יהיה שותף בבעלות על הבהמה וממילא הוולד הנולד ראשון אינו קדוש בקדושת בכור

ואז לא נכשלים בשחיטת בכור,

כי הבכור הוא קודש ולא שוחטים אותו.

אז כדי שלא יהיה בעיה,

אז

מוכרים את הבהמות המבכירות האלה שעוד לא המליטו לגוי,

ואין את המצווה בבהמת גוי,

רק בבהמת יהודי.

טוב, אז אצל אחד הקיבוצניקים משימת השכנוע הייתה קשה ביותר, הוא התנגד

למה שנתפס אצלו, פולחן אלילי קדום.

הוא התנגד לכל המושג קדושה, טומאה,

נו, נו, אחרי שיחות ארוכות

עלה בידי הרבנים לשכנע אותו וניאות לחתום על הסכם המכירה כנדרש,

שמוכרים את הבהמות

המבכירות לגוי.

שהוא יהיה שותף.

אולם למרבה הפתעה,

אחת מהפרות המבכירות של אותו חקלאי

המליטה קודם לתאריך של החלת המכירה.

אז נולד בכור.

וממילא העגל קדוש בקדושת בכור.

אז כעבור מספר ימים קיבל האיש הודעה שעגל מספר 572931 מת.

ובמחשבה מהירה הוא שם לב, מדובר בעגל הבכור.

בשביל שלא יהיה מכשלה הבכור מת.

אחד הרבנים ששמע על כך הזדרז והודיע על הבעלים החקלאי הזה, הקיבוצניק,

כי היות וחלה על העגל קדושת בכור,

אז הוא חייב בקבורה.

ואין להשליך אותו סתם.

אסור להשליך את הבכור סתם, אלא לקבור.

זה כבר הקיבוצניק אמר, לא, תשכח מזה.

זה אמונה תפילה במושג של קדושה.

והחליט לחסות לעגל,

מה שהוא נוהג לחסות בדרך כלל לכל העגלים שמתים.

לקח את העגל וזרק אותו לבאדי

מעבר לשטחי המרעה.

מתוך ההנחה הידועה

שהחיות בסביבה יאכלו את הפגר תוך זמן קצר.

והנה,

בימים שלאחר מכן,

שם לב שכל יום מת לו בעדר עגל אחד.

ואת העגלים המתים הוא זורק הרגלו מחבר לגדר.

כעבור שבועיים

החליט ללכת לבדוק מה קורה עם העגלים שזרק בוואדי,

יורד בזהירות למטה

ורואה

שלא נותר מעגלים דבר, כולם נטרפו עד תום.

לפתע הוא שם לב

כי בצד ישנו עגל אחד שלם.

הזאבים והתנים לא נגעו בו כלל.

הוא ניגש לעגל,

מסתכל במספר שטבוע לו באוזן,

מספר 572931. העגל הקדוש הוא זרק

לפני שבועיים תמימים,

לא נגעו בו.

הרבנים

הופתעו

לראות אותו

חבוש כיפה.

הוא סיפר להם בהתרגשות

על ההתעוררות שהוא עבר.

והוא הבין שאפילו חיות טורפות

הרגישו את אותה קדושה חופפת את הפגר הבכור

ואכלו את כל הפגרים

חוץ ממנו.

חנג'רי בסרי.